🧡 לצורך מחקר על קונפליקטים בין זוגות רומנטיים- דרושים זוגות למענה על שאלון במסגרת סמינריון 🧡

 

מחקר על קונפליקטים בין זוגות רומנטיים- דרושים זוגות

שלום לכולם,

עבודת התזה שלי במסגרת המעבדה להערכה והתערבות מדויקת עוסקת בקונפליקטים בין זוגות רומנטיים, אני מחפשת זוגות שיהיו מעוניינים להשתתף במחקר.

ההשתתפות כוללת מילוי שאלונים קצרים במשך 4 שבועות ומתגמלת כל משתתף בכ-120 ש״ח.

חשוב לי להדגיש – אני מחפשת השתתפות רצינית ומעורבת, ולא רק לצורך התגמול.

שימו לב: התגמול מותנה בהשלמת אחוז גבוה מהדיווחים ובמענה איכותי; דיווחים שייראו אקראיים/לא עקביים בבקרות איכות לא יזוכו בתגמול.

בבקשה אל תעבירו את ההודעה לקבוצות ניסויים בתשלום או קבוצות גדולות ובלתי מפוקחות – זה עלול לפגוע באמינות ובאיכות הנתונים שעליהם מבוססת עבודת המחקר שלי.

אם אתם או מישהו שאתם מכירים בזוגיות ורוצים לתרום למחקר על יחסים ולחוות תהליך מעניין – אשמח מאוד לשיתופים והפצות!

אפשר לסרוק את הקוד בתמונה המצורפת או ללחוץ על הקישור המצורף כדי להירשם.

לשאלות נוספות: pailab.studies@mail.huji.ac.il

תודה רבה

הסכמה מדעת - מילוי שאלון מקדים להשתתפות במחקר

שלום רב, הגעת לשאלון מקדים למחקר על הדינאמיקה של קונפליקטים זוגיים שנערך במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. השאלון שבהמשך בודק את התאמתך להשתתפות במחקר. מטרת המחקר היא לזהות את דפוסי ההשתנות של קונפליקטים מרגע התפרצותם ולאורך שעות היום. לנוחיותך, המחקר כולו יתקיים מרחוק, בפלטפורמות מקוונות (למעט, אם תרצה/י ותוכל/י להשתתף בחלק אופציונלי הכולל שימוש בשעון חכם). בשלב הזה, תתבקש/י לחתום על טופס הסכמה מדעת על מנת לאשר את השתתפותך במילוי השאלון המקדים בלבד.
 

שמות החוקרים ופרטי יצירת הקשר: 

ד"ר גל לצרוס gal.lazarus@mail.huji.ac.il 

שירי רזניק shiri.reznik1@mail.huji.ac.il

מה יכלול המחקר?

• מילוי טופס בדיקת התאמה למחקר.
• שאלוני בסיס (שעה) – תתבקש/י למלא שאלון דמוגרפי, ומספר שאלונים הנוגעים לדפוסי אישיות ולאיכות מערכת היחסים שלך עם בן.בת הזוג. 
• שאלונים אקולוגיים (שלושה חודשים/ 10 קונפליקטים- הראשון מביניהם- מספר דקות בכל יום) - במהלך תקופת המחקר תתבקש/י למלא שאלון בוקר ושאלון ערב קצרים, וכן לדווח לנו בכל פעם שמתעורר קונפליקט בינך לבין בן.בת הזוג. לאחר דיווח על קונפליקט תקבל/י התראות בזמנים סמי-אקראיים למילוי שאלונים קצרים הנוגעים לתחושותיך והתנהגויותיך הנוכחיות בהקשר של הקונפליקט.  ניתן לבחור האם תרצה/י לקבל התראות בימי שישי ושבת.  בנוסף, בבוקר ובערב יתקבלו תזכורות לדיווח על קונפליקט בצירוף שאלון קצרצר, ובמידה ודווח התזכורות יוחלפו בשאלון בוקר וכן בשאלון בוקר למחרת.
• שאלוני סיום (חצי-שעה) - בתום תקופת המילוי של שאלונים אקולוגיים, נשלח לך לינק לתיבת הדואר האלקטרוני בו יופיע שאלון שתמלא/י לסיום המחקר. השאלון יורכב מחלקים מהשאלון שתמלא/י בתחילת המחקר וכן תישאל/י על חווית ההשתתפות במחקר.

-נבקש כי לא תשתף.י את המענים לשאלונים האקולוגיים עם בן. בת הזוג.

האם ישנם סיכונים/חוסר נוחות שעשויים להתלוות להשתתפות במחקר? 
תיתכן חוסר נוחות במענה על חלק מהשאלונים היות והם נוגעים להיבטים של קונפליקטים מול בן. בת הזוג.

האם חובה להשלים את כל חלקי המחקר? 
השתתפותך היא בהתנדבות ואת/ה רשאי/ת לסרב להשתתף בכל שלב. בנוסף, תוכל/י לפרוש ולהפסיק בכל זמן שתרצה/י. 

הטבה אפשרית
ההשתתפות תתרום למחקר פסיכולוגי על דפוסי השתנות של קונפליקטים בין בני זוג. אנו מקווים כי מחקר זה יהווה תשתית לבניית התערבויות אקולוגית שתשפר את ניהול הקונפליקט בין בני זוג ומתוך כך גם את איכות חייהם. 

פיצוי כספי
עבור מילוי השאלונים, תוכל/י לקבל פיצוי של 120 ₪/ 12 נקודות קרדיט.

שמירה על סודיות
הנתונים במחקר נשמרים בנפרד מפרטים מזהים. הפרטים המזהים יהיו זמינים רק לחוקרים הראשיים ולרכזת המחקר. 

אם יש לך שאלות, דאגות, או תלונות, אנא צור/צרי קשר עם החוקר הראשי: ד"ר גל לצרוס או עם המאסטרנטית המרכזת את המחקר- שירי רזניק מהמחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית. 
 

בחתימה על אישור השתתפות במחקר הנך מאשר/ת כי:

1. הסכמת להשתתפותך במילוי השאלון המקדים למחקר המתואר לעיל.את/ה יודע/ת כי באפשרותך לפרוש מהמחקר בכל עת אם את/ה מעוניין/ת.

2. את/ה מאשר/ת לנו להעביר קישור עם שאלון זהה לבן/בת זוגך לכתובת שציינת לעיל.

 

אנא אשר/י את הסכמתך על ידי סימון "אני מסכים/ה" למטה.

בהערכה רבה ובתודה, צוות המחקר.

מוג׳ו לייב - הפודקאסט של בן בן ברוך במשדר מיוחד מארח את יוסף חדאד ונסרין קדרי!

 

אם אנחנו מדינה דו לשונית חייבים בגרות דו לשונית!

אחד המפגשים המרגשים - נערך בנובמבר 2023, מפגש מקרב ומחכים.

אני מאוד אוהבת את הפודקאסט הזה כבר הרבה זמן אבל המפגש הזה ממש ריגש אותי. איזה כיף לשמוע אותם

יישר כוח

עבודת סמינריון בנושא: הביטוי הטריטוריאלי של צרכי הביטחון לאור הקונפליקט בין שיקולי הביטחון ושיקולים סביבתיים בראי המשפט (בסיס עתלית ומטווח 24 כמקרי בוחן)

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירה ספרותית
2
1 .1 תכנון ובניה לצורכי ביטחון
2       1.1.1 שימושי הקרקע בישראל והתכנון הפיזי – מרחבי
2      1.1.2 הפן החוקי והמשפטי של השימוש בקרקע לצורכי ביטחון
6
1 .2 היבטים סביבתיים והביטוי הטריטוריאלי של צרכים צבאיים
1 2

1 .3 ביטוי טריטוריאלי בין צורכי הביטחון לאיכות הסביבה בישראל
1 4
פרק 2 – ביטוי הקונפליקט בבסיסים הצבאיים בחופי עתלית וראשון לציון
2 1

2 .1 שימושי הקרקע באזור רצועת החוף בישראל
2 1

2 .2 בסיס עתלית
2 2

2 .3 שטח אש 24
2 4
פרק 3 – משפט משווה
2 7
פרק 4 – דיון ומסקנות
3 0 סיכום
3 5
מקורות
3 6
נספחים 

תקציר "והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עימדי" (ויקרא, פרק כ”ה פסוק כ”ג)

 במרחב בין שימושי הקרקע לצורכי ביטחון לבין הצרכים האחרים בא לידי ביטוי קונפליקט, הכולל התנגדות למהות השימוש הביטחוני בקרקע, כגון הקמת מחנות ומתקנים, שטחי אימונים צבאיים, מכשולים ושטחים בהם נמנעת כניסתם של אזרחים. תשתיות ושטחים ביטחוניים רבים נפרסים על פני אזורים רבים ברחבי הארץ. מהנתונים עולה, כי 46% מסך שטחה של מדינת ישראל נמצאים בשימוש בטחוני. צה"ל נפרס בעיקר על שטחים פתוחים, המיועדים לצורכי אימונים ושטחי ניסויים. השטחים הפתוחים משמשים כריאות ירוקות בישראל ולהם תפקיד חשוב בשימור הצמחייה, בעלי חיים ומגוון ביולוגי. חופי הים התיכון הנם שטחים פתוחים. 16% מרצועת החוף הישראלית של הים התיכון, המהווה כ-30 ק"מ, הנם שטחים סגורים. כתריסר הנם שטחים שהכניסה והשהייה בתחומם אסורה מטעמים מבצעיים ובטחון שוטף, מאחר והם משמשים שטחי אימונים ומקום לניסויי נשק. עם זאת, 10% בלבד מהשטח מחייבים את קרבתו של החוף. בין רשימת השטחים הסגורים נמצא חוף הים מצפון לישוב עתלית והמתקן המכונה מטווח 24 המצוי בחופה של ראשון לציון. פריסה זו מעסיקה בעיקר ארגונים סביבתיים לאחר התבוננות מנקודת מבט שונה על הפריסה הצבאית בשטחים טבעיים בעלי ערך אלו. הקונפליקט בין שיקולי הביטחון לשיקולים סביבתיים הניצב בהקשר של שני בסיסים אלו נושא בחובו השלכות חברתיות רחבות החורגות מהתחום הסביבתי. תמורות שהתרחשו בחברה הישראלית בעשורים האחרונים פגעו בקדושתה של מערכת הביטחון, דבר שהתבטא גם בנושאי התכנון והבניה, בשימור המרחב הפתוח, שינוי התפיסות התכנוניות והגברת המודעות הסביבתית.
במסגרת עבודה זו, נדון בסוגיה אחת מני רבות מתחום ההשלכות המשפטיות של המאבק על איכות הסביבה, והיא הביטוי הטריטוריאלי של צרכי הביטחון לאור הקונפליקט המתבטא בין שיקולי הביטחון ושיקולי סביבתיים בראי המשפט. במסגרת סמינריון זה, בחינת הקונפליקט מההיבט המשפטי תתבצע באמצעות יישום המקרה של רצועת החוף בישראל בראי המאבק בין שיקולי הביטחון מחד גיסא ובין השיקולים הסביבתיים מאידך גיסא, כאשר ההתמקדות הנה על שני בסיסים צה"ליים במישור החוף – בסיס עתלית ובסיס הניסויים בחוף מדרום לראשון לציון.

מענה למטלת מנחה במסגרת הקורס תרבות ארגונית שמספרו 10566

 

מטלת מנחה )ממ"ן( 11
הקורס: 10566 תרבות ארגונית –
יחידה: 1 )גישה פונקציונליסטית וגישת הקונפליקט(, 4 )קונדה(, 6
משקל המטלה: 5 נקודות
סמסטר: ג 2022
מועד אחרון להגשה: 24.7.2022
) (
קיימות שתי חלופות להגשת מטלות:
 שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס
 שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה
הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה"
קִראו את הכתבה "תרבות ארגונית בהיי טק התל אביבי", מאת ענת יפה שפורסם בדה מרקר 2.6.21 ,
המופיעה לאחר השאלות, וענו על השאלות:
שאלה 1 ( 25 נק'(
נתחו את התרבות הארגונית בהיי טק התל אביבי המוצגת בכתבה על פי הגישה הפונקציונליסטית.
התבססו בניתוח על מאמרו של אביעד רז, מפרק 1 במקראה.
שאלה 2 ( 25 נק'(
נתחו את התרבות הארגונית בהיי טק התל אביבי המוצגת בכתבה על פי גישת הקונפליקט. התבססו
בניתוח על מאמרו של אביעד רז, מפרק 1 במקראה.
שאלה 3 ( 25 נק'(
חשבו, האם וכיצד יכולה התרבות הארגונית בהיי טק התל אביבי, כפי שהיא מתוארת בכתבה, לשמש
אמצעי לשליטה נורמטיבית? ענו תוך התבססות על מאמרו של גדעון קונדה, מפרק 4 במקראה.
תרבות ארגונית בהיי טק התל אביבי
דה מרקר, מאת ענת יפה, 2.6.2021
בארגונים הצומחים בקצב של היום, נדמה כאילו התרבות הארגונית היא סוג של שפת פיתוח חדשנית.
כתיבה בכאוס כמו שאומרים. לא משהו שאנחנו מכירים מהארגונים הגדולים והוותיקים, שקיימים
פה כבר עשרות שנים. בארגונים החדשים, שצומחים מהר, ומובלים על ידי צעירים שהקימו את
הפעילות ולפעמים מביאים משהו אחר לתוך הארגון, דווקא התרבות היא אחת האבנים החשובות
והקריטיות להצלחה. היכולת לשמר את התרבות בקצב גדילה משמעותי, הופכת להיות אמנות,
ודווקא הקפדה על הכללים וחוסר פשרה בנוגע לנושא הוא חלק מהקסם שמחזיק את הארגון .
10
עדי הייניש, מנכ"ל CloudZone , מספר על תרבות החברה, על ההתפתחות המעניינת בתרבות
הארגונית תוך כדי תנועה, על התקשורת עם העובדים, העידוד לפתיחות ושיתוף, על האתגרים בשמירה
על התרבות, וגם קצת על החזון שלו .
" את CloudZone החלטנו להקים ב- 2013 , באופן קצת שונה מפעילויות אחרות שאנחנו מקימים
במטריקס. המטרה הייתה לייצר חברת בת שתוביל טכנולוגיה חדשנית במהירות שיא, ארגון שיתאים
לקצב של הצרכנים המשמעותיים בענן, לקוחות ההיי טק והסטארט אפ, לקצב הערכים המשתנים של –
העובדים החדשים בהיי טק ואפילו להצליח להביא את הקצב החדשני גם לארגונים הגדולים, –
שצריכים את השינוי כדי לייצר חדשנות ארגונית. אנחנו מכנים זאת Startuprise אז החלטנו להקים
סטארט אפ בתוך חברת אנטרפרייז.
"בנינו את החברה סביב ערכים של גמישות, ניסוי וטעיה, מנגנוני קבלת החלטות מהירים, ופלטפורמה
המאפשרת לעובדים להיות מעורבים בהחלטות, להציע ולהוביל יוזמות, ולעודד שיח פתוח בכדי
שהיסודות של החברה יתבססו על למידה והפקת לקחים מכל דבר שאנחנו עושים, והכי חשוב, לשמור
תמיד על רמת חדשנות טכנולוגית מקסימלית", מספר הייניש .
ראיונות הוייב
לאורך השנים הבינו כאן שכבר בשלב הגיוס אפשר ללמוד הרבה מאוד על האנשים שייקחו חלק
אקטיבי ביישום התרבות של החברה. "לכן כחלק מתהליך הגיוס שלנו, כלולים גם ראיונות וייב. את
ראיונות הוייב שלנו, מבצעים עובדים בחברה לא מנהלים, ובד"כ ממחלקות אחרות מהמחלקה אליה –
המועמד מיועד ובכך אנחנו מוודאים כי מצד אחד, העובד יצליח להשתלב בתרבות החברה, ומצד שני,
לומדים איזה סוג של תמיכה העובד צריך כדי להצליח בתפקידו. העובדה שהעובדים לוקחים חלק
בקבלת ההחלטה על גיוס מועמדים מחזקת את הקשר שלהם לחברה ונותנת להם תחושת אחריות על
ההצלחה והשילוב של העובדים החדשים ".
"כבר בראיון היה לי ברור שהגעתי למקום אחר, שונה הוא לא היה מקום עבודה טיפוסי אלא –
התמקד לחלוטין בדרך שבה אני יכולה להשתלב בחברה. אחד החלקים שאני מספרת עליהם הוא
ראיון הוייב. מעולם לא עברתי אחד , הופתעתי מעצם קיומו והוא גרם לי לרצות לעבוד כאן. זה הדגיש
לי את החשיבות של החיבור לצוות ולהווי של החברה וזה, בעיניי, הופך את CloudZone למה שהיא",
אומרת דנה שפירא, מנהלת אדמיניסטרטיבית בחברה .
כיצד אני יכול לתרום לכל הדבר הזה
כבר בתחילת דרכו של העובד בחברה, דואגים להפגיש אותו עם גורמי מפתח בחברה ולהדגיש בפניו את
החשיבות של העובד במערכה ואת ההשפעה הישירה שלו על הצלחת החברה. הבנת הקשר של העובד
לתוצאות, גורמת לו מיד להבין את הערך שלו, ואת המשימה המרכזית שלו.
"אנחנו יושבים ב- open-space ב CloudZone- כולנו, המנהלים והעובדים, יחד. המטרה היא לייצר
פלטפורמה לשיתוף ולפתיחות בין כולם. פלטפורמה למתן פידבק ולאווירה כללית של עבודה צוותית.
אנחנו מאפשרים לעובדים שלנו לעבוד מהבית במידת הצורך, אך לשמחתנו, הם מאוד אוהבים להגיע
למשרד מה ששומר על האווירה המחברת שעושה את העבודה כאן כל כך מיוחדת", מציין הייניש .
תנו למשוב לנשוב
"אין דבר יותר חשוב מפידבק, וכמה שיותר. אנחנו מאמינים כי באמצעות יצירת שיח פתוח, שמאפשר
לעשות טעויות וללמוד מטעויות, לשתף דברים גם כשקשה להגיד, אנחנו מצליחים לחזק את עמודי
התווך שלנו כחברה, בכך שאנחנו כל הזמן מתקנים ולומדים תוך כדי תנועה. הקשבה לצוות שעוזר לך
להרים את כל הדבר הזה, גם כשזה לפעמים כואב לשמוע, זו הדרך היחידה", מדגיש הייניש .
11
" אנחנו חיים ב -open-space גם במובן הפיזי וגם במובן הלוגי", מספר איתי מסיקה , DevOps Engineer ב- CloudZone . "מרגע הגיוס דואגים להביא אנשים שיודעים לדבר על הכל בפתיחות,
קבלת פידבק היא חלק מערכי הליבה שלנו וזה קופץ על המסך בכניסה למשרד. העידוד לפידבק
מתמשך מגיע מהמנכ"ל, שנותן לכולם להרגיש בנוח לפנות אליו תמיד ולדבר על הכל, וזה מונחל
לצוותים ולכל עובדי החברה. יש שיחות קבועות בין הצוותים, שמעבר לנושאים המקצועיים תמיד
מנסים להבין איך אפשר להשתפר גם ברמה האישית וגם איך לשפר תהליכים בחברה ".
מעורבות ויוזמה של פרויקטים פנימיים
אחד הדברים החשובים בתהליך של ניסוי וטעיה הוא להעניק דווקא לאנשים שמזהים את המקומות
בהם ניתן להשתפר, לקחת אחריות פנימית לייעל, לשפר ולשנות. פרויקטים פנימיים הם חלק בלתי
נפרד מהפעילות שלנו ואנחנו מעודדים את העובדים לקחת עליהם אחריות ונותנים להם את התשתית,
הכלים והמשאבים הנדרשים לטובת הצלחת הפרויקטים .
בית ספר מקצועי ותרבותי
"בעולם שלנו, זה ברור שהעובדים רוצים להתקדם כל הזמן. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לתת
לעובדים שלנו חוויה בעלת ערך כשהם פה לתקופה שהם פה. להוות בית ספר מקצועי בעולמות ה -DevOps, ה Data- וה . Cloud- הצוותים המובילים שלנו עוזרים לעובדים להתפתח וללמוד בקצב מאוד
מאוד מהיר, ולהתנסות בנושאים ותחומים טכנולוגיים. כך גם כל עובד ב -CloudZone, לא משנה
באיזה תחום, עובר הכשרה והסמכה טכנולוגית בסיסית. בנוסף אנחנו נעודד את הצוותים שלנו לפתח
גם את הכישורים הסוציאליים שלהם, כמו עמידה מול קהל, העברת תכנים חברתיים ומקצועיים,
ושיתוף גם כשקשה לשתף", מציין הייניש .
קהילת CloudZone " לאחרונה הקמנו את קהילת CloudZone, קהילה של כל העובדים שהיו ב -CloudZone מיום
הקמתה. אנחנו רוצים לייצר ערך משמעותי בעבור האנשים שנמצאים ב -CloudZone גם אחרי שהם
עזבו. המטרה של הקהילה היא לשמור על קשר בין העובדים, לשתף את ההתפתחות המקצועית,
ולשתף בחוויות משמעותיות בהמשך", מוסיף הייניש . CloudZone גדלה, וקצב הגידול שלה גדל מיום
ליום .
"אחד הדברים החשובים לי באופן אישי הוא לא לחרוג מהקפדה על ערכי התרבות שלנו. להקשיב
לעובדים כל הזמן, להיות מונעים מפידבק, להמשיך בגיוס האנשים המתאימים לתרבות הארגונית
ולהקשיב לצרכי האנשים סביבך כל הזמן. אני מאמין שזה גם אחד האתגרים הבולטים בחברה שגדלה
ואני מאמין שזו הדרך היחידה להצליח במה שאנחנו עושים כבר עכשיו כל כך טוב, בקנה מידה הרבה
יותר משמעותי."
שאלה 4 ( 25 נק'(
קראו את הקטע, המופיע בעמוד הבא, הלקוח מתוך הכתבה: "בקמפוס החדש שאנחנו בונים אפילו למנכ"ל
לא יהיה משרד", וענו על השאלה:
בהתייחס למאמרן של וסרמן ופרנקל, מפרק 6 , כיצד עיצוב חלל מטה הבנק צפוי להשפיע על התרבות
הארגונית ועל רגשותיהם והתנהלותם של עובדי הבנק במרחב?
12
בקמפוס החדש שאנחנו בונים אפילו למנכ"ל לא יהיה משרד
מבוסס על כתבתה של נעמי צורף 9.11.19 , כלכליסט
" בקמפוס החדש שאנחנו בונים בימים אלו עבור המטה של הבנק אפילו למנכ"ל לא יהיה משרד",
אמרה מנכ"לית דיסקונט היוצאת לילך אשר טופילסקי, בכנס בנושא "אסטרטגיה בעולם דינאמי – –
יישומים מהשטח " , שהתקיים באוניברסיטת תל אביב. בדבריה, אשר טופילסקי התייחסה גם לקושי –
העצום שעימו מתמודדים הבנקים היום בגיוס עובדים: "יש דור חדש של עובדים שלא רוצה בשום
אופן לבוא לעבוד בבנקים", ולצורך של הבנק להתפתח בתחום הדאטה: "אנחנו בדיסקונט רוצים
להיות אמזון, וזה לא פשוט להיות שם. הלקוחות של היום בתודעה צרכנית מאד מפותחת בניגוד לעבר
ולכן הציפיות מאתנו רק עולות. אנשים רוצים לקבל מהבנק שירות כמו באמזון מבחינת המהירות,
הקלות, הנוחות וההיכרות עם הלקוח אז אין לנו ברירה אלא להיות שם. אנחנו נמצאים בתעשייה –
שמשתנה בקצב מטורף, זה מחייב אותנו להיות ארגון מוביל שחושב כל הזמן איך הוא יכול להשתנות
ומה עליו לעשות בשינוי הבא. אנחנו לא יודעים איך יראה עולם הבנקאות בעתיד, ובשונה מגופים
אחרים, הסביבה התחרותית של עולם הבנקאות מורכבת וקשה כיוון שיש בה עומס של רגולציה
וחקיקה, אפילו בשנה האחרונה שבה לא הייתה כנסת היינו צריכים להתמודד עם עשרות מהלכים
רגולטוריים וחקיקות שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו אליהן".
אשר טופילסקי התייחסה גם לקושי העולה בגיוס עובדים לעבודה בשוק הבנקאות ואמרה כי "סביבת –
העבודה משתנה עם דור חדש של עובדים שלא רוצים לבוא לעבוד בבנק, לא כשהם מסיימים את
הפקולטה לניהול ולא את הפקולטה להנדסת מחשבים. הם מעדיפים סטארט אפים עם ג'ינס וכלב –
ולכן כל התחרות שלנו על עובדים משתנה לחלוטין. אנחנו בדיסקונט, אחד מייצרני הטכנולוגיה
החשובים ביותר במדינה ולכן אנחנו חייבים את העובדים האלה איתנו". לדבריה של אשר טופילסקי, –
על דיסקונט לשמור ולפתח יכולות על מנת שיוכל לשרוד את התחרות בעולם הבנקאות ההולך
ומשתנה.
אחת היכולות היא לחשוב ולעבוד יחד "הקמפוס החדש של דיסקונט נבנה כיום במטרה לייצר –
סביבת עבודה שקופה וגמישה. היום במשרדים של בנקים יושבים בחדרים עדיין. בקמפוס החדש של
דיסקונט הכל יהיה אופן ספייס אחד גדול, בלי משרדים, אפילו לא למנכ"ל. סמלי הסטטוס
וההיררכיה צריכים להיטשטש ולפנות את מקומם לטובת שיתוף פעולה ופתיחות. חדר מפואר הוא
ממש נחלת העבר וסמל סטטוס מיושן. אנחנו רוצים שעובדים יתאמצו להתקדם, ובסוף הרי ברור
לכולם גם בלי משרד עם שולחן מנהלים מעץ מלא ויקר להחריד או חליפות יוקרתיות, מי אומר את
המילה האחרונה".

שביתת העובדים הסוציאלים (2011) ככלי להשגת תנאי שכר ותוספות שכר

 

עבודה בקורס: דינמיקה של משא ומתן  (קורס מספר 10526 באוניברסיטה הפתוחה)                                       תוכן עניינים
נושא עמוד מבוא
3
הצגת הקונפליקט
4 תחום המשא ומתן 5
בחירת החלופות לפתרון הקונפליקט
6 ניתוח לפי מודל ה"עניין הכפול" 7
ניתוח לפי "הערכת אפשרויות"
8 אסטרטגיות במשא ומתן 9
בחירת אסטרטגיה באירוע
1 0 גורם הזמן והשלכותיו
1 1
סיכום
1 3
ביבליוגרפיה
1 5
נספחים
1 6
מבוא
בעבודה זו בחרתי להתייחס לאחד הקונפליקטים הוותיקים שמתקיים מזה שנים רבות בין העובדים הסוציאלים בישראל לבין משרד האוצר ושלאחרונה חלה בו תפנית רבת משמעות.
איגוד העובדים הסוציאלים לא הצליח לאורך השנים להביא להישגים במאבק מול משרד האוצר לשיפור תנאי השכר של העובדים הסוציאלים ואלו מצידם לא ממש נלחמו על תנאי עבודתם והמשיכו לעבוד בתנאי שכר נמוכים מהממוצע במשק.
במרץ האחרון התמונה השתנתה, לאחר חצי שנה של משא ומתן כושל שהתקיים בין איגוד העובדים הסוציאליים לבין משרד האוצר הרחק מעין המצלמה העובדים הסוציאליים החליטו שקופחו מספיק ומעל ל- 10,000 עובדים סוציאלים במגזר הציבורי יצאו לרחובות ופתחו בשביתה ללא הגבלת זמן כחלק מהמאבק להעלאת שכרם. במסגרת השביתה לא התייצבו העובדים הסוציאליים במקומות העבודה ולא ביצעו כל עבודה או כוננויות.  הם פתחו במאבק שגרם להתגייסות הציבור, למחאה ברחובות, הפגנות, הם אף גייסו את התקשורת ונראה לרגע שנפתחה חזית אחידה ומאוחדת של הציבור בישראל מאחורי מאבקם של העובדים הסוציאליים, כולם נעמדו מאחוריהם, ההסתדרות תמכה במאבקם ויחד הם הפעילו לחץ רב על משרד האוצר, כולם הסתכלו וציפו לראות איך הכל ייגמר והאם מאבקם יניב פירות או שמא הוא נועד לכישלון.
משרד האוצר הוא המשרד הממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים. מתוך שכך, יעדיו ומטרותיו הם בבסיס איזון תקציבי בין הנדבכים השונים במדינה וחלוקה תקציבית נכונה. משרד האוצר לא התרגש מהמאבק ולא מיהר להגיע להחלטה כל עוד משמעותה התפשרות, הוא מצידו הרגיש שהצעתו היתה הוגנת ושהעובדים הסוציאליים שובתים לחינם. במסגרת הקורס למדנו על יעדים במשא ומתן, עבודה זו תבחן את היעדים של שני הצדדים והקונפליקט בניהם בהקשר לתנאי שכר ותוספות שכר שהביאו לאירוע השביתה של העובדים הסוציאלים שבחרו באסטרטגיה של מאבק ופתחו בשביתה.
שביתה היא אחת הדרכים ליישוב סכסוך, לעיתים במסגרת יחסי עבודה נוצרים סכסוכי עבודה שנובעים מקונפליקט או מעמדות שונות של הצדדים המעורבים, בדרך כלל מדובר בסכסוך כלכלי. למרות התגייסות הציבור למאבק, בשלב מסוים התמונה השתנתה ונראה היה שהעובדים הסוציאליים איבדו את הלגיטימציה הציבורית שנראתה גדולה בהתחלה, ההסתדרות הרגישה שהיא עשתה כמיטב יכולתה וברגע שהיא פרשה מהמשא ומתן נראה כאילו גם הציבור החליט לפרוש.
בשלב מסוים השביתה של העובדים הסוציאלים כבר לא ריגשה אף אחד, נראה שתופעת השביתה נהפכה למוכרת במדינת ישראל, רק בשנתיים האחרונות היו מספר לא מבוטל של שביתות לשיפור תנאי השכר: שביתת המורים, הרופאים, האחיות, הקלדניות, עובדי הנמלים וגם שביתת העובדים הסוציאלים.
בעבודה אני אבחן את השתלשלות העניינים בשביתת העובדים הסוציאלים הגדולה תוך בחינת שאלת המחקר: באיזה מידה השיגה שביתת העו"ס את יעדיה בנושא תנאי שכר ותוספות שכר. בעבודה אתייחס להשגת היעדים של העובדים הסוציאלים בנוגע לתנאי השכר תוך ביסוס העבודה על מאמרים אקדמאים, כתבות מן התקשורת וחומר הקורס. בנוסף אתייחס בעבודה לתוצאות שהניב המשא ומתן שבין העובדים הסוציאלים למשרד האוצר תוך התייחסות ליעדים של כל אחד מהצדדים ומה היה מקומה של ההסתדרות במשא ומתן שבהתחלה נכנסה לתמונה כמי שעומדת מאחורי איגוד העובדים הסוציאליים וכמתווכת מרכזית במשא ומתן – עד הרגע בו החליטה שעשתה את המקסימום האפשרי והחליטה לצאת מהמשא ומתן ולהשאיר את איגוד העובדים הסוציאליים לבדו בהמשך המשא ומתן מול האוצר. כמובן אתייחס לתוצאות שהניב המשא ומתן הזה ביחס ליעדים שכל צד קבע לעצמו מבחינת תנאי שכר ותוספות שכר.

פרה סמינריון בנושא: בחינת תהליך המשא ומתן כפי שמתואר בסיפור "הנסיכה והירח"

 

 תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – תהליך המשא ומתן
2              1.1 מהו משא ומתן?
2
            1.2 אסטרטגיות המשא ומתן
2            1.3 רכיבי תהליך המשא ומתן 5
פרק 2 – הקונפליקט כפי שהוצג בסיפור "הנסיכה והירח"
8             1.1 הקונפליקט בסיפור
8            1.2 תאור תהליך המשא ומתן בסיפור
8 פרק 3 – ניתוח תהליכי המשא ומתן בסיפור 9
סיכום
1 1
מקורות
1 2
תקציר 

כי לפעמים במשא ומתן מורידים אותנו נמוך וזה קורה ביני ובינה והנשמה קוראת רק לצאת ולעוף כשבינינו משהו נקרע (מוש בן ארי / משא ומתן) 

עבודה זו עוסקת בדינמיקה של המשא ומתן. מדובר בדרך אחת מני רבות לפתרון קונפליקטים, כשהנקיטה בדרך זו נעשית, לרוב, מרצונם של הצדדים המעורבים שמחליטים כי מדובר בדרך העדיפה  לפתרון הבעיה. שירו של מוש בן ארי מתאר משא ומתן לא מוצלח. כתוצאה מכך, שני הצדדים נפגעים ומסיימים את פעילות הגומלין הקיימת ביניהם. יתכן ומדובר בניהול לא נכון של תהליך המשא ומתן בין הצדדים, כיוון שהאינטרסים ואו היעדים לא הושגו, אך הדבר דורש ניתוח. למעשה, משא ומתן עשוי לבוא לידי ביטוי בעת ההתמודדות עם קונפליקטים ברמה היום יומית, כמו התמקחות עם רוכל בשוק ואף מחלוקת בין בני זוג, כפי שמציג השיר. עם זאת, במקרים מסוימים, השפעותיו של תהליך המשא ומתן עשוי להיות מרחיק לכת ולכן, ניהול לא נכון של התהליך עשוי להיות בעל השפעות ארוכות טווח.
במהלך עבודה זו נציג קונפליקט, כפי שמוצג בסיפור הילדים "הנסיכה והירח" (אופק, 1976). במטרה לפתור את הקונפליקט, ניסו ליישם מספר דרכים במטרה להגיע לפתרונו, אך הקונפליקט נפתר, בסופו של דבר, באמצעות משא ומתן מוצלח. מטרת העבודה הנה לבחון את תהליך המשא ומתן כפי שמתואר בסיפור. במסגרת זו עולה השאלה, מה הייתה תרומתה של האסטרטגיה אותה נקט הבחור שניהל את תהליך המשא ומתן עם הנסיכה? בנוסף, במה היא נבדלת מהאסטרטגיות אותן נקטו המומחים האחרים שפעלו במטרה לסייע לנסיכה להחלים?
במסגרת זו, אני משערת כי הבחור העני ניהל הליך משא ומתן תקין במסגרת הדיון שערך עם הצד השני. בניגוד לכך, המומחים והמכשפים לא ניהלו הליך תקשורתי תקין במהלך הדיון ולכן, המשא ומתן אותו ערכו נכשל.
תחילה, אנסה להגדיר מהו תהליך המשא ומתן ומהן האסטרטגיות שונות כפי שמוצג בספרות האקדמית. בהמשך, אציג בקצרה את הסיפור, את הקונפליקט וכן, את דרכי ההתמודדות עם הקונפליקט, כולל את תהליך המשא ומתן בין הצדדים. לבסוף, אנסה לערוך ניתוח של המשא ומתן שהתרחש ולהסיק מסקנות בהתאם.

שביתת העובדים הסוציאלים (2011) ככלי להשגת תנאי שכר ותוספות שכר

 

עבודה בקורס: דינמיקה של משא ומתן  (קורס מספר 10526 באוניברסיטה הפתוחה)                                       תוכן עניינים
נושא עמוד מבוא
3
הצגת הקונפליקט
4 תחום המשא ומתן 5
בחירת החלופות לפתרון הקונפליקט
6 ניתוח לפי מודל ה"עניין הכפול" 7
ניתוח לפי "הערכת אפשרויות"
8 אסטרטגיות במשא ומתן 9
בחירת אסטרטגיה באירוע
1 0 גורם הזמן והשלכותיו
1 1
סיכום
1 3
ביבליוגרפיה
1 5
נספחים
1 6
מבוא
בעבודה זו בחרתי להתייחס לאחד הקונפליקטים הוותיקים שמתקיים מזה שנים רבות בין העובדים הסוציאלים בישראל לבין משרד האוצר ושלאחרונה חלה בו תפנית רבת משמעות.
איגוד העובדים הסוציאלים לא הצליח לאורך השנים להביא להישגים במאבק מול משרד האוצר לשיפור תנאי השכר של העובדים הסוציאלים ואלו מצידם לא ממש נלחמו על תנאי עבודתם והמשיכו לעבוד בתנאי שכר נמוכים מהממוצע במשק.
במרץ האחרון התמונה השתנתה, לאחר חצי שנה של משא ומתן כושל שהתקיים בין איגוד העובדים הסוציאליים לבין משרד האוצר הרחק מעין המצלמה העובדים הסוציאליים החליטו שקופחו מספיק ומעל ל- 10,000 עובדים סוציאלים במגזר הציבורי יצאו לרחובות ופתחו בשביתה ללא הגבלת זמן כחלק מהמאבק להעלאת שכרם. במסגרת השביתה לא התייצבו העובדים הסוציאליים במקומות העבודה ולא ביצעו כל עבודה או כוננויות.  הם פתחו במאבק שגרם להתגייסות הציבור, למחאה ברחובות, הפגנות, הם אף גייסו את התקשורת ונראה לרגע שנפתחה חזית אחידה ומאוחדת של הציבור בישראל מאחורי מאבקם של העובדים הסוציאליים, כולם נעמדו מאחוריהם, ההסתדרות תמכה במאבקם ויחד הם הפעילו לחץ רב על משרד האוצר, כולם הסתכלו וציפו לראות איך הכל ייגמר והאם מאבקם יניב פירות או שמא הוא נועד לכישלון.
משרד האוצר הוא המשרד הממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים. מתוך שכך, יעדיו ומטרותיו הם בבסיס איזון תקציבי בין הנדבכים השונים במדינה וחלוקה תקציבית נכונה. משרד האוצר לא התרגש מהמאבק ולא מיהר להגיע להחלטה כל עוד משמעותה התפשרות, הוא מצידו הרגיש שהצעתו היתה הוגנת ושהעובדים הסוציאליים שובתים לחינם. במסגרת הקורס למדנו על יעדים במשא ומתן, עבודה זו תבחן את היעדים של שני הצדדים והקונפליקט בניהם בהקשר לתנאי שכר ותוספות שכר שהביאו לאירוע השביתה של העובדים הסוציאלים שבחרו באסטרטגיה של מאבק ופתחו בשביתה.
שביתה היא אחת הדרכים ליישוב סכסוך, לעיתים במסגרת יחסי עבודה נוצרים סכסוכי עבודה שנובעים מקונפליקט או מעמדות שונות של הצדדים המעורבים, בדרך כלל מדובר בסכסוך כלכלי. למרות התגייסות הציבור למאבק, בשלב מסוים התמונה השתנתה ונראה היה שהעובדים הסוציאליים איבדו את הלגיטימציה הציבורית שנראתה גדולה בהתחלה, ההסתדרות הרגישה שהיא עשתה כמיטב יכולתה וברגע שהיא פרשה מהמשא ומתן נראה כאילו גם הציבור החליט לפרוש.
בשלב מסוים השביתה של העובדים הסוציאלים כבר לא ריגשה אף אחד, נראה שתופעת השביתה נהפכה למוכרת במדינת ישראל, רק בשנתיים האחרונות היו מספר לא מבוטל של שביתות לשיפור תנאי השכר: שביתת המורים, הרופאים, האחיות, הקלדניות, עובדי הנמלים וגם שביתת העובדים הסוציאלים.
בעבודה אני אבחן את השתלשלות העניינים בשביתת העובדים הסוציאלים הגדולה תוך בחינת שאלת המחקר: באיזה מידה השיגה שביתת העו"ס את יעדיה בנושא תנאי שכר ותוספות שכר. בעבודה אתייחס להשגת היעדים של העובדים הסוציאלים בנוגע לתנאי השכר תוך ביסוס העבודה על מאמרים אקדמאים, כתבות מן התקשורת וחומר הקורס. בנוסף אתייחס בעבודה לתוצאות שהניב המשא ומתן שבין העובדים הסוציאלים למשרד האוצר תוך התייחסות ליעדים של כל אחד מהצדדים ומה היה מקומה של ההסתדרות במשא ומתן שבהתחלה נכנסה לתמונה כמי שעומדת מאחורי איגוד העובדים הסוציאליים וכמתווכת מרכזית במשא ומתן – עד הרגע בו החליטה שעשתה את המקסימום האפשרי והחליטה לצאת מהמשא ומתן ולהשאיר את איגוד העובדים הסוציאליים לבדו בהמשך המשא ומתן מול האוצר. כמובן אתייחס לתוצאות שהניב המשא ומתן הזה ביחס ליעדים שכל צד קבע לעצמו מבחינת תנאי שכר ותוספות שכר.

מעורבות בית המשפט בקונפליקט על פי מודלים בתורת המשחקים : עקרון הסטטוס קוו בחוק ובמשפט הישראלי

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 תורת המשחקים
2      1.1.1 שחקנים רציונליים
3      1.1.2 דגם דילמת האסיר
4      1.1.3
משחק המתווך 5

1 .2 יחסי דת ומדינה בישראל
6
1 .3 מדינת ישראל ועקרון הסטטוס קוו
8       1.3.1
עקרון הסטטוס קוו
8       1.3.2
עקרון הסטטוס קוו במדינת ישראל
8       1.3.3
עקרון הסטטוס קוו בחוק ובמשפט הישראלי
1 1
פרק 2 – קונפליקט הסטטוס קוו בישראל ומעורבות בית המשפט על פי לתורת המשחקים
1 9
           2.1 דילמת האסיר ועקרון הסטטוס קוו
1 9
           2.2 משחק המתווך ועקרון הסטטוס קוו
2 0 סיכום ומסקנות
2 4
מקורות
2 5
תקציר 

החוק והמשפט הדתי מאופיין בכפייה על ההתנהגות ושילובו במשפט המדיני יוצר כפייה דתית. החברה הישראלית הנה חברה הטרוגנית ומורכבת מדעות, השקפות ואורחות חיים מגוונים. מדינת ישראל נאמנה מבחינת תורת המשפט שברשותה והשקפותיה הפוליטיות למורשת המערבית, אך למעמד הדת במדינה עדיין לא נמצאה נוסחה מושלמת. סוגיית יחסי הדת והמדינה הנה סוגיה טעונה ויוצרת חילוקי דעות רבים ומשפיעה רבות על יחסי הגומלין בין יהודים דתיים וחילוניים.
היחסים בין הדת והמדינה בישראל משפיעים על קושיות כגון שמירת שבת, כשרות מוצרים המיובאים לישראל, גיוסם של בחורי ישיבה לצה"ל וכדומה. איש המשפט ימצא ביטוי ליהודיותה של מדינת ישראל בחוקיה, בהכרזותיה ובמקורות המשפט נוספים. קיימת טענה, לפיה ישנה רמה מסוימת של כפייה דתית במשפט בישראל במסגרת החקיקה החילונית, תוצר של תהליך פוליטי – דמוקרטי שנובע מנורמות שמקורן במסורה דתית – אמונתית. עם קום המדינה, הדרג הפוליטי החליט לנקוט בעקרון הסטטוס קוו במטרה ליישב מחלוקות בסוגיות הנוגעות למעמדה של הדת במסגרת המדינה. מהבחינה המשפטית, ניתן לזהות ביטויים לסטטוס קוו הן במסגרת חוקים ותקנות והן במסגרת נוהגים שהשתרשו ולובש ביטוי של מדיניות. עבודה זו מתמקדת במעורבותו והתערבותו של בית המשפט כשחקן בהחלטות המושפעות בעקבות יישומה של מדיניות הסטטוס קוו על ידי הרשות המחוקקת במטרה ליישב מחלוקות בשאלות הנוגעות ליחסי דת ומדינה ואשר משפיעות באופן ישיר הן על שיקוליו של המחוקק והן על החלטות בתי המשפט.
מטרת עבודה זו הנה לבחון כיצד משפיע בית המשפט, כשחקן שלישי המשמש כמתווך, ליישוב קונפליקטים. במסגרת זו נבחן את פתרון המחלוקות המתבטאות ביחסים בין הדת היהודית למדינת ישראל כמדינה יהודית ולפיכך, נבחן האם מדובר בתוצאה האופטימלית ביותר בהתאם לתורת המשחקים, זאת בעיקר לאור דילמת האסיר ומשחק המתווך. עיקרון הסטטוס קוו מסדיר מגוון נושאים ביחסי הדת והמדינה בישראל ולא אוכל לעמוד על כולם במסגרת זו, אלא אתמקד ואתייחס בעיקר לסוגיית השבת, אשר מהווה סוגיה מרכזית, הן לאור פתיחת בתי עסק רבים בשבת והן לאור אירועי בר אילן ודו"ח ועדת צמרת.

שאלון בנושא השפעת קונפליקטים במסגרת עבודת צוות

במסגרת סדנת מחקר בפסיכולוגיה חברתית אנו בוחנים את ההשפעה של קונפליקטים במסגרת עבודת צוות (כי מי מאיתנו לא היה שם) על הצדדים השונים. גג 9 דקות שיעברו כמו כלום ותודתי הנצחית מובטחת: