מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות רומניה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רומניה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 23 באוגוסט 2018

צפון קוריאה היא מעצמה של חטיפות.





הרבה כבר נכתב על צפון קוריאה, אבל הנה דבר אחד שלא מרבים לדבר עליו - צפון קוריאה היא מעצמה של חטיפות.
זה התחיל במלחמת קוריאה, אז לפי הסטטיסטיקות הזמינות, צפון קוריאה חטפה עשרות אלפי דרום קוריאנים, בדגש על אינטלקטואלים בעלי כישורים מועילים. המטרה הייתה לפצות על אבדן כוח אדם ובריחת מוחות בצד הצפון קוריאני מחד גיסא, וליצור מחסור בידע מקצועי בצד הדרום קוריאני שיקשה על המדינה היריבה להתאושש מן המלחמה מאידך גיסא.
פרויקט החטיפות המשיך גם אחרי שביתת הנשק של שתי הקוריאות. בשנות השבעים נחטפו אלפי אזרחים דרום קוריאנים על ידי סוכנים צפון קוריאנים בזהויות בדויות. המפורסמים שבהם היו צ'וי אוּן הי, כוכבת קולנוע דרום קוריאנית, והגרוש הטרי שלה שין סאנג אוק, במאי עטור שבחים שנודע בתור נסיך הקולנוע הדרום קוריאני.
צ'וי און הי נחטפה בשהותה בהונג קונג, על ידי סוכן צפון קוריאני שהתחזה לאיש עסקים שמעוניין להקים איתה חברת הפקות. אוק נחטף בזמן שחיפש אותה. בצפון קוריאה, הם הוכרחו להתחתן מחדש ולהפיק סרטים שישרתו את מטרות המשטר.
זה לא נגמר שם. עם הזמן, תכנית החטיפות התרחבה לשכנות רחוקות יותר באסיה, ובהמשך אפילו למדינות באירופה, במזרח התיכון ובאמריקה.
לפי עדויות שמסרו עריקים צפון קוריאנים שעבדו כסוכנים בשירות מולדתם, היעד הראשון היה אזרחים יפנים, ואחריהם ערבים, סינים ואירופאים. היטומי סוגה, אזרחית יפנית, נחטפה לצפון קוריאה מאזור מגוריה ביפן, ונלקחה לפי עדותה לאמן סוכנים צפון קוריאנים בשפה ובמנהגים היפניים. אנושה פנג'וי, אזרחית תאילנדית, שוכנעה על ידי אדם שהציג עצמו כתייר יפני להגיע לחוף הים, שם ארבו לה סוכנים שהעלו אותה על סירה וחטפו אותה למדינה המבודדת בעולם, כך לפי העדות שתיאר חייל אמריקאי שערק לצפון קוריאה במלחמת קוריאה וחי שם תקופה ממושכת.
אזרחית לבנונית האמינה שמסדרים לה עבודה בחברה יפנית ונלקחה במקום זאת לצפון קוריאה, אזרחית רומנית נפלה בפח של עבודה כציירת בהונג קונג או ביפן ומצאה עצמה בצפון קוריאה, צרפתיות פותו על ידי סוכן שהתחזה ליורש אסיאתי עשיר, עובדות מלזיות בסוכנות ליווי סינגפורית נשלחו לשמש מארחות במסיבה על סירתם של שני "תיירים יפנים" ולא נראו שוב, ואלו רק מקצת מן העדויות חובקות העולם שמגיעות מ־12 מדינות ומספרות על חטופים בני לכל הפחות 25 לאומים.
הסוכנים מעולם לא נתפסו, כך שאין עדויות מצילומים או מחקירות. אפשר היה לטעון ששום דבר מזה לא קרה, אילולא בוועידת יפן־צפון קוריאה הראשונה ב־2002 הודה השליט הצפון קוריאני דאז, קים ג'ונג איל, בחטיפתם של 13 אזרחים יפנים. אלו החטיפות היחידות שהמשטר הצפון קוריאני הודה בהן והתנצל עליהן.
עדויות ומחקרים מצביעים על מספר סיבות לקיומו של פרויקט החטיפות:
1. אילוץ אזרחים זרים, במיוחד יפנים, לשמש מורים פרטיים לשפה ולתרבות של ארצם, עבור סוכנים צפון קוריאנים שמתאמנים כדי להיטמע במדינות זרות.
2. גנבת זהויות למטרות מבצעיות.
3. הבאת מומחים מסוגים שונים שיידרשו לפעול למען המשטר.
4. הפיכת אזרחים זרים לסוכנים בשירות צפון קוריאה, כולל חינוך מחדש לפי כתבי שושלת קים ודוקטרינת הג'וצ'ה.
5. מציאת בני זוג לעריקים או חטופים שחיים בצפון קוריאה.
6. העלמת עדים לפעילות של סוכנים צפון קוריאניים.












יום שבת, 11 בנובמבר 2017

היום לפני 56 שנה (12.11.1961): מזל טוב נדיה קומנץ'.






נדיה קומנץ' היא אלופה אולימפית שזכתה ב-9 מדליות, מהן 5 מדליות זהב והראשונה שזכתה באולימפיאדה בציון מושלם של 10 בהתעמלות. אלופת עולם בעלת 4 מדליות, מהן 2 זהב, 3 פעמים ברציפות אלופת אירופה בתחרות הקרב רב אישי, בעלת 12 מדליות מאליפות אירופה מהן 9 זהב.
קומנץ' נחשבת על ידי רבים כאחת הספורטאיות הגדולות של המאה ה-20 ואחת המתעמלות הגדולות בכל הזמנים.
בהיותה בת 14 שנים ו-8 חודשים, הייתה קומנץ' לכוכבת אולימפיאדת מונטריאול. לא רק שהייתה המתעמלת הראשונה בתולדות האולימפיאדה שקיבלה את הציון המושלם 10 (שאותו קיבלה שש פעמים נוספות), היא אף זכתה בשלוש מדליות זהב: בתחרות קרב-רב אישי, במקבילים מדורגים ובקורה, במדליית כסף קבוצתית ובמדליית ארד על תרגילי הקרקע. כשחזרה לרומניה לאחר האולימפיאדה הוענק לה התואר "גיבורת מעמד העובדים הסוציאליסטים" כהכרת תודה על הצלחתה - הרומנייה הצעירה ביותר שזכתה בתואר זה.
כשזכתה קומנץ' בציון 10 הייתה הנבחרת הרומנית בהלם לכמה שניות, שכן הציון שהופיע בלוח התוצאות היה 1.00. הלוח הכיל אז שלוש ספרות בלבד, כיוון שלא ציפו שמשתתפים יצליחו להגיע לציון המושלם. אי-ההבנה נפתר לאחר כמה שניות ומאז נבנים לוחות התוצאות להצגת ציון בן 4 ספרות, כך שיגיעו גם ל-10.00.
בנובמבר 1989 ערקה קומנץ' לארצות הברית. היא חצתה בלילה את גבול הונגריה, ולאחר שש שעות הליכה הגיעה אל הכפר צגט שבדרום הונגריה. משם המשיכה באותו לילה לווינה, ובעזרת השגרירות האמריקאית קיבלה ויזה לארצות הברית.
בשנת 1999 הייתה קומנץ' הספורטאי הראשון שהוזמן לנאום באו"ם באירוע שפתח את שנת המתנדב הבינלאומי. נכון ל-2014 היא מתגוררת באוקלהומה ועוסקת בהתעמלות ובמפעלי צדקה בכל העולם. היא ובעלה הם הבעלים של "האקדמיה להתעמלות של בארט קונור", של חברת הפקה של אירועי ספורט "10 מושלם", ושל כמה חנויות לציוד ספורט, והם עורכי המגזין "המתעמל הבינלאומי".
קומנץ' היא סגן יו"ר של חבר המנהלים של הספיישל אולימפיקס הבינלאומי (אולימפיאדה לבעלי פיגור שכלי), נשיאת הכבוד של התאחדות ההתעמלות הרומנית, נשיאת הכבוד של הוועד האולימפי הרומני, שגרירת הספורט של רומניה, סגן הנשיא של חבר המנהלים של האגודה למלחמה בניוון שרירים, וחברה בקרן הפדרציה הבינלאומית של המתעמלים. היא קיבלה שני פרסי "המסדר האולימפי" מהוועד האולימפי הבינלאומי.