בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את אליהו יוסיאן וד"ר יאיר אנסבכר לשיחה מרתקת על עומקי המחלוקת בחברה הישראלית ועל האתגרים הביטחוניים והמדיניים הניצבים בפני ישראל, על רקע המלחמה בעזה והאיום האיראני.
הדיבייט הלוהט בין יוסיאן, מומחה לאיראן ולמזרח התיכון, לבין אנסבכר, אסטרטג וחוקר, חושף פערים תפיסתיים עמוקים בנושאים קריטיים. האם חמאס הוא אכן פרוקסי איראני צייתן, או שמא מדובר בכוח סורר שפעל בניגוד לציפיות איראן, כפי שטוען יוסיאן? השיחה צוללת לעומק השפעת טהרן על ארגוני הטרור באזור וחושפת את האמת מאחורי תוכנית סולימאני ואירועי ה-7 באוקטובר.
בהמשך, נבחנת סוגיית שטחים תמורת שלום – האם החזרת שטחים כמו סיני או רמת הגולן משרתת אינטרס ישראלי ארוך טווח, או שמא היא מחזירה אותנו לנקודת ההתחלה של התגרות וסכנה? הדיון נוגע גם בסוגיות פנים-ישראליות רגישות, ומעלה את השאלות המורכבות סביב אחדות העם. האם ניתן להשוות בין קפלניסטים למתנגדי המשטר באיראן? והיכן עובר הגבול בין ביקורת לבין חתירה תחת האינטרס הלאומי?
המאזינים יקבלו הזדמנות נדירה להבין את נימי הדיון סביב סוגיות כמו השפעת העולם על מדיניות ישראל והתפיסות השונות של מוסר יהודי מול צרכים ביטחוניים קיומיים. הפרק מעורר מחשבה על תפקיד המנהיגות ביצירת חוסן לאומי, על משמעות ה"ליברליזם" בהקשר יהודי-ישראלי, ועל האתגרים הניצבים בפני עם ישראל בתקופה מורכבת זו. האם ניתן לגשר על פני התהומות הפוליטיות והאידיאולוגיות, או שמא אנו נידונים למחלוקת בלתי פוסקת? האם תודעה לאומית חזקה יכולה לגבור על כל קונפליקט פנימי וחיצוני? האזינו כדי לצלול ללב הדילמות הבוערות ביותר של ימינו.
בודת סמינריון בנושא : יהדות מול אסלאם – כיצד בא לידי ביטוי הפולמוס היהודי – אסלמי בתקופת ימי הביניים ? * במהלך העבודה מופיעים מקורות ראשוניים נוספים במסגרת הערות השוליים שלא נכללו במסגרת הביבליוגרפיה בסוף העבודה
תוכן עניינים הקדמה 1 פרק 1 – סקירה ספרותית 2 1 .1 מהו פולמוס ? 2
1 .2 הדת היהודית 2 1 .2.1 היהדות : היבטים דתיים 2 1 .2.2 היחס לנוכרים ביהדות 4 1 .3 הדת האיסלמית 5
1 .3.1 האסלאם : היבטים דתיים 5
1 .3.2 היחס לזרים באסלאם 7
1 .4 היהדות והאסלאם בימי הביניים 1 3 פרק 2 – הפולמוס היהודי מוסלמי בתקופת ימי הביניים 1 6
2 .1 הפולמוס היהודי – מוסלמי 1 6
2 .2 הפולמוס הדתי של האסלאם כלפי היהדות 1 7
2 .2.1 אבו נצר מוטהר בן טאהר אלמקדסי 1 9
2 .2.2 אבן חזם 2 0 2 .2.3 אלסמואל טלמגרבי 2 1
2 .2.4 טענות עיקריות העולות בכתבי הפולמוס המוסלמים 2 1
2 .3 תשובות היהדות להשגות אסלם 2 3 פרק 3 – סיכום ומסקנות 2 7 ביבליוגרפיה 3 0
הקדמה
"מעולם לא עמדה על ישראל אומה צוררת יותר [כמו האסלאם] …"
הכיבוש האיסלמי במזרח התיכון איחד את האזור מבחינה מדינית ותרבותית וכלל מספר רב של עמים, דתות, מנהגים ואורחות חיים. האיסלם שלט על עולם מגוון מבחינה תרבותית. תחת צלו חיו עמים שונים מבחינה אתנית, דתית ולאומית, כגון יהודים, נוצרים, כיתות פגאניות ועוד. עמים אלו המשיכו להתקיים תחת השלטון האיסלמי. לכן, האסלאם נפתח כלפיהם וכלפי תרבותם. בתקופת שלטונם, המוסלמים שתפו את בני העמים האחרים בפעולות המסחר, במלאכה ובחיי היום יום. פולמוסים מאפיינים חברה המורכבת ממגוון רב של קבוצות, כמו זו הנמצאת תחת השלטון האסלאמי בתקופת ימי הביניים. בעידן דתי, כפי שתקופת ימי הביניים מאופיינת, פולמוסים מתמקדים בנושא הדת. ספרות הפולמוס הנה אחד מההיבטים של מחלוקת מסוימת, ומתבטאת באמצעות הספרות והשירה. הפולמוס מתבטא בספרות הן באופן ישיר והן באופן עקיף. בעבודה זו, אנו ננסה לדון בסייג אחד מני רבים מתחום התרבות היהודית תחת השלטון האיסלמי בתקופת ימי הביניים – הדיון הפילוסופי אשר עשוי להתבטא בין היהדות לאסלם. עולה הקושיה האם קיים פולמוס בין האסלאם והיהדות בתקופת ימי הביניים? במידה וכן, כיצד הוא בא לידי ביטוי? מדובר בסוגייה מאוד מעניינת, כפי שהדבר עולה מדיוננו. אנו משערים, כי התרחש פולמוס דתי בין היהדות לאסלאם, פולמוס אשר בא לידי ביטוי בספרות של אותה התקופה. אנו ננסה לבדוק את שאלתנו ולבחון את השערתנו זו באמצעות סקירת מקורות ספרותיים מתאימים. בפרק הראשון, אנו ננסה להגדיר מהו פולמוס ולהציג את היהדות והאסלאם בתקופת ימי הביניים – החל מהתפתחותה של כל דת וכלה במעמדה לאור התקופה וגישתה כלפי דתות אחרות בכלל. בהמשך, אנו ננסה להציג מחלוקות דתיות שונות בין יהודים ומוסלמים כפי שבאו לידי ביטוי בכתובים וכן, ננסה לבחון את מאפייניו של הפולמוס. לבסוף, אנו ננסה להציג דיון בנוגע לפולמוס היהודי – מוסלמי בתקופת ימי הביניים.
מדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון - כיצד השפיעה מלחמת ויטנאם על ניהול מדיניות החוץ כלפי מצרים?
תוכן עניינים מבוא פרק 1 – סקירת ספרות 2 1.1 ביטויי מדיניות החוץ של ארצות הברית בהתאם לנשיאיה לאחר מלחמת העולם השנייה 2 1.2 מלחמת וייטנאם 5
1 .2.1 הרקע לפרוץ מלחמת וייטנאם 5
1 .2.2 הטראומה של מלחמת וייטנאם 7 1.3 ארועים המשפיעים על יחסי ישראל ומצרים בין השנים 1967 ל-1975
1 0 1 .3.1 שנת 1967 : מלחמת ששת הימים 1 0 1 .3.2 שנת 1973 : מלחמת ששת הימים 1 4
1 .3.3 שנת 1975 : הסכמי הביניים בין ישראל ומצרים 1 6 1.4 יחסי ארצות הברית וישראל 1 6 פרק 2 – השפעת מלחמת וייטנאם על יישום מדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון, תוך התמקדות במצרים, בין השנים 1967 – 1975
1 8
2 .1 מדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי מצרים לפני מלחמת וייטנאם 1 8
2 .2מדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי מצרים לאחר מלחמת וייטנאם 2 0 פרק 3 – דיון ומסקנות 2 5 סיכום 2 8 מקורות 2 9 מבוא עבודה זו תדון בשאלה – כיצד מלחמת ויאטנם השפיעה על ניהולה של מדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי מצרים? למעשה, מטרת עבודה זו הנה לבחון את השפעתה של מלחמת ויטנאם על עקביות מדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון, תוך התמקדות במצרים. לפיכך, מדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון תיבחן בין השנים 1967 ל-1975. בכדי לענות על השאלה, תתבצע סקירת ספרות רלוונטית, המציגה שינויים במדיניות החוץ של ארצות הברית, לסקור את התפתחותה ותוצאותיה של מלחמת וייטנאם, להציג ארועים משמעותיים שהתרחשו במזרח התיכון, בעיקר בין ישראל ומצרים, בין השנים 1967 ו-1975 וכן, לבחון את יחסי ישראל וארצות הברית ואת יישומה של מדיניות החוץ האמריקאית כלפי ישראל. סקירה זו תתבצע במהלך הפרק הראשון. במסגרת הפרק השני, תבחן מדיניות החוץ כלפי מצרים לפני מלחמת ויטנאם ואחריה. בפרק זה, תבחן השפעתה של מלחמת וייטנאם על מדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי מצרים לפני מלחמת ויטנאם ואחריה. מהספרות עולה, כי למונח אינטרס לאומי של ארצות הברית ישנו השפעה ייחודית על סדרי העדיפויות במסגרת מדיניות החוץ של האמריקנים כפי שבא לידי ביטוי במזרח התיכון, ובפרט ביחסי ארצות הברית ומצרים. אמנם למלחמת וייטנאם הייתה השפעה מסויימת על מדיניותה של ארצות הברית כלפי מצרים. עם זאת, מדובר בהשפעה עקיפה באמצעות ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בפעולות שארצות הברית בחרה לנקוט במהלך מלחמת יום הכיפורים. ארצות הברית בחרה לספק לישראל ציוד צבאי חיוני בלבד רק לאחר שהתברר, כי ברית המועצות מספקת סיוע דומה למצרים וסוריה. ארצות הברית סרבה לספק לישראל סיוע נוסף בטענה שהיא לא מעוניינת שוב במלחמת וייטנאם. לפיכך, אלמלא המלחמה הקרה, יתכן וישראל לא הייתה מקבלת כלל סיוע אמריקאי
הרבה כבר נכתב על צפון קוריאה, אבל הנה דבר אחד שלא מרבים לדבר עליו - צפון קוריאה היא מעצמה של חטיפות.
זה התחיל במלחמת קוריאה, אז לפי הסטטיסטיקות הזמינות, צפון קוריאה חטפה עשרות אלפי דרום קוריאנים, בדגש על אינטלקטואלים בעלי כישורים מועילים. המטרה הייתה לפצות על אבדן כוח אדם ובריחת מוחות בצד הצפון קוריאני מחד גיסא, וליצור מחסור בידע מקצועי בצד הדרום קוריאני שיקשה על המדינה היריבה להתאושש מן המלחמה מאידך גיסא.
פרויקט החטיפות המשיך גם אחרי שביתת הנשק של שתי הקוריאות. בשנות השבעים נחטפו אלפי אזרחים דרום קוריאנים על ידי סוכנים צפון קוריאנים בזהויות בדויות. המפורסמים שבהם היו צ'וי אוּן הי, כוכבת קולנוע דרום קוריאנית, והגרוש הטרי שלה שין סאנג אוק, במאי עטור שבחים שנודע בתור נסיך הקולנוע הדרום קוריאני.
צ'וי און הי נחטפה בשהותה בהונג קונג, על ידי סוכן צפון קוריאני שהתחזה לאיש עסקים שמעוניין להקים איתה חברת הפקות. אוק נחטף בזמן שחיפש אותה. בצפון קוריאה, הם הוכרחו להתחתן מחדש ולהפיק סרטים שישרתו את מטרות המשטר.
זה לא נגמר שם. עם הזמן, תכנית החטיפות התרחבה לשכנות רחוקות יותר באסיה, ובהמשך אפילו למדינות באירופה, במזרח התיכון ובאמריקה.
לפי עדויות שמסרו עריקים צפון קוריאנים שעבדו כסוכנים בשירות מולדתם, היעד הראשון היה אזרחים יפנים, ואחריהם ערבים, סינים ואירופאים. היטומי סוגה, אזרחית יפנית, נחטפה לצפון קוריאה מאזור מגוריה ביפן, ונלקחה לפי עדותה לאמן סוכנים צפון קוריאנים בשפה ובמנהגים היפניים. אנושה פנג'וי, אזרחית תאילנדית, שוכנעה על ידי אדם שהציג עצמו כתייר יפני להגיע לחוף הים, שם ארבו לה סוכנים שהעלו אותה על סירה וחטפו אותה למדינה המבודדת בעולם, כך לפי העדות שתיאר חייל אמריקאי שערק לצפון קוריאה במלחמת קוריאה וחי שם תקופה ממושכת.
אזרחית לבנונית האמינה שמסדרים לה עבודה בחברה יפנית ונלקחה במקום זאת לצפון קוריאה, אזרחית רומנית נפלה בפח של עבודה כציירת בהונג קונג או ביפן ומצאה עצמה בצפון קוריאה, צרפתיות פותו על ידי סוכן שהתחזה ליורש אסיאתי עשיר, עובדות מלזיות בסוכנות ליווי סינגפורית נשלחו לשמש מארחות במסיבה על סירתם של שני "תיירים יפנים" ולא נראו שוב, ואלו רק מקצת מן העדויות חובקות העולם שמגיעות מ־12 מדינות ומספרות על חטופים בני לכל הפחות 25 לאומים.
הסוכנים מעולם לא נתפסו, כך שאין עדויות מצילומים או מחקירות. אפשר היה לטעון ששום דבר מזה לא קרה, אילולא בוועידת יפן־צפון קוריאה הראשונה ב־2002 הודה השליט הצפון קוריאני דאז, קים ג'ונג איל, בחטיפתם של 13 אזרחים יפנים. אלו החטיפות היחידות שהמשטר הצפון קוריאני הודה בהן והתנצל עליהן.
עדויות ומחקרים מצביעים על מספר סיבות לקיומו של פרויקט החטיפות:
1. אילוץ אזרחים זרים, במיוחד יפנים, לשמש מורים פרטיים לשפה ולתרבות של ארצם, עבור סוכנים צפון קוריאנים שמתאמנים כדי להיטמע במדינות זרות.
2. גנבת זהויות למטרות מבצעיות.
3. הבאת מומחים מסוגים שונים שיידרשו לפעול למען המשטר.
4. הפיכת אזרחים זרים לסוכנים בשירות צפון קוריאה, כולל חינוך מחדש לפי כתבי שושלת קים ודוקטרינת הג'וצ'ה.
5. מציאת בני זוג לעריקים או חטופים שחיים בצפון קוריאה.
6. העלמת עדים לפעילות של סוכנים צפון קוריאניים.
שרה אהרונסון נולדה במושבה זכרון יעקב למשפחת איכרים בני העליה הראשונה. אחיה האגרונום, אהרון אהרונסון, הקים וניהל תחנת נסיונות חקלאית בזכרון יעקב והיה מגלה של "אם החיטה". בצעירותה, נישאה שרה לחיים אברהם, יהודי אמיד ממוצא תורכי, ויחד עברו להתגורר בקושטא. אחיה אהרון, הקים את ארגון המחתרת ניל"י, שמטרתו היתה לסייע לבריטים בריגול נגד התורכים. שרה אהרונסון הייתה מראשי ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל. כשנסע אהרון לאירופה, ריכזה שרה בשיתוף עם אבשלום פיינברג את הפעילות המחתרתית של ניל"י ואת ניהול תחנת הנסיונות החקלאית. היום לפני 98 שנה (09.10.1917) - הלכה לעולמה שרה אהרונסון. שרה אהרונסון הייתה מראשי ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל. ארגון ניל"י העביר ידיעות לבריטים באמצעות יוני דואר וכן בעזרת האניה הבריטית "מנגהם" שפקדה בקביעות את נמל עתלית. בשנת 1917, ניהלה שרה אהרנסון יחד עם יוסף לישנסקי את פעולותיה של רשת הריגול, והעבירה מידע לסוכנים בריטיים מעבר לחוף. לעתים ערכה מסעות נרחבים בשטחי הממלכה הטורקית העות'מאנית, אספה מידע שימושי לבריטים, והביאה אותו ישירות אליהם למצרים. המידע הועבר באמצעות אוניית ריגול בריטית קטנה בשם "מנהגם" שהפליגה בין מצרים לבין חוף עתלית והעבירה בחשאי גם אנשים, כסף וציוד. באחת הפעמים, כשאהרנסון הפליגה למצרים, יעץ לה אחיה אהרן להישאר בשטח הבריטי מחוץ להישג ידם של הטורקים, אך היא שבה לזכרון יעקב כדי להמשיך בפעילותה. בסתיו שנת 1917, אחת מיוני הדואר ששלחה אהרנסון עם מסר לבריטים נתפסה בביתו של אחמד בק בקיסריה. בעקבות מעצרו של נעמן בלקינד והדלפות שונות, החלו לחשוד בקיום רשת ריגול יהודית. שרה סירבה לברוח מארץ ישראל דרך הים, כפי שיעצו לה הבריטים, ונשארה בזכרון יעקב. בערב סוכות תרע"ח (אוקטובר 1917) צרו השלטונות הטורקים על המושבה. הטורקים תפסו את שרה אהרנסון וכל חברי ניל"י, לרבות אביה ואחיה, מלבד יוסף לישנסקי, שהספיק להימלט. הם עינו את שרה במשך שלושה או ארבעה ימים, אולם היא לא גילתה דבר מסודות הארגון לטורקים. לאחר שהתקבלה הוראה להעבירה לנצרת, כנראה במטרה לתלותה בדמשק, ביקשה שרה אהרנסון להתקלח ולהחליף בגדים בביתה. במקלחת, ניסתה להתאבד בעזרת אקדח שהוסתר בסליק במשקוף הדלת, וזאת כדי להימנע מעינויים נוספים וכדי לא למסור לטורקים שמות חבריה למחתרת. אהרנסון נפצעה אנושות, ובעודה בהכרה ביקשה מד"ר הלל יפה, שהוזעק לטפל בה, כי יזרז את מותה; שלושה ימים לאחר מכן נפטרה. אהרנסון נקברה בבית הקברות בזכרון יעקב בחלקה מגודרת, בצמוד לקבר אמה, מלכה. על מצבתה מופיע שמה הפרטי, שרה, ללא תיאור נוסף. במכתבה האחרון, שכתיבתו נקטעה ברגע שהגיעו הטורקים, היא מבקשת שיינקמו את דמה הן מהממשלה הטורקית והן מהיהודים שמסרו אותה לשלטונות. הספר שרה גיבורת ניל"י הוא ספר לילדים ולנוער מאת דבורה עומר המתאר את חייה של שרה אהרנסון. הספר עוסק בהתהוות מחתרת הריגול ניל"י ובפעילותה בזמן מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל העות'מאנית מנקודת מבטה של שרה אהרנסון. הספר משלב בין פעילותה במחתרת לחייה האישיים, למשל היכרותה עם אבשלום פיינברג, יחסיה עם אחותה הצעירה רבקה ועוד.
היום, לפני 8 שנים בדיוק, בתאריך 06.09.2007, מדינת ישראל השמידה את הכור הגרעיני בסוריה, זאת על-פי מידע שלא אושר בישראל. השמדת הכור בוצעה באמצעות תקיפה של חיל האוויר הישראלי. התקיפה האווירית הביאה להשמדתו של כור גרעיני שנבנה בסוריה בעזרת קוריאה הצפונית.
הכור הגרעיני הסורי לפני ואחרי פעולת חיל האויר
תקיפת הכור הגרעיני בסוריה על ידי חיל האוויר הישראלי נערכה בלילה שבין ה-5 ל-6 בספטמבר 2007, לאחר חצות. ההחלטה על התקיפה בוצעה בהתאם לדוקטורינת בגין, לפיה לאף מדינה העויינת את ישראל לא יהיה נשק שובר שוויון, ובכלל זה נשק גרעיני, ולאחר שארה"ב סרבה להשמיד את הכור. התקיפה נעשתה תחת מעטה של חשאיות, שנשמר גם לאחריה. כ-6 חודשים לאחר מועד התקיפה, הודיעו גורמים בממשל האמריקאי, כי היעד שהותקף והושמד היה כור גרעיני לייצור פלוטוניום, אשר היה בהליכי בניה בסוריה בסיוע של קוריאה הצפונית. ב-2011 אישרה גם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שהמטרה שהופצצה אכן הייתה כור גרעיני בשלבי בנייה. העולם ידע על בניית הכור. ארצות הברית דברה על פעולות אפשריות עם ישראל 3 חודשים לפני המבצע, אך התנגדה להשמיד את הכור בעצמה. אבל הרמטכ"ל הסורי כלל לא ידע על קיומו. העיתון דר שפיגל דיווח, כי שם הקוד של הפעולה היה "מבצע בוסתן". לא פורסמו הרבה פרטים על התקיפה וכיצד היא בוצעה, והמעט שפורסם הוא לפי מקורות זרים ולא זכה לאישור ישראלי. לפי מקורות אלה, את המודיעין למבצע השיג המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ואת התקיפה עצמה ביצעו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי. יום לפני התקיפה הגיעו לאזור הכור לוחמי יחידת שלדג ותפסו עמדות. למחרת, 10 מטוסי F-15I רעם של חיל האוויר הישראלי, מלווים במטוסי F-16I סופה לחיפוי אווירי ומטוס לוחמה אלקטרונית, המריאו מבסיס רמת דוד במטרה להפציץ את הכור הסורי. 3 מטוסי F-15I חזרו לבסיס ו-7 המשיכו בתקיפה. ב-14 בפברואר 2011 נכללה תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה בסרטון תדמית שהוכן לכבוד פרישתו של אשכנזי. הכללת הפעולה בסרטון נתפסה בכלי התקשורת כמעין נטילת אחריות על המעשה. עכשיו, תארו לכם את המזרח התיכון, אזור לא יציב בעליל מבחינה פוליטית, כאשר סוריה של אסאד הנה מעצמה גרעינית. הפצצת הכור, לכאורה על ידי מדינת ישראל, הנה פעולה של הגנה עצמית, פעולת מנע לדבר אשר עתיד להתרחש. תארו לכם את סוריה של היום, מדינה בה נערכת מלחמת אחים, אשר דמם זורם ברחוב כנהרות וארופה מוצפת בפליטים סורים, עם ראשי נפץ אטומים וכימיים, עם שליטה על רמת הגולן. זוהי תזכורת לשמאלנים הבטוחים בחכמתם הרבה : שמאלנים - רק אתמול רציתם למסור את הגולן לאסאד, רצו לאכול חומוס בדמשק. מזל שאסאד לא הסכים. זה בדרך כלל פוקח את עיניהם ל 5-6 שניות. במקרה
כזה, יהיה כאן שידור חוזר של התמוטטות המעצמה הסובייטית. טילי נפץ גרעיניים ונוספים ימלאו את העולם השלישי ומקורות לא נודעים נוספים. אז למה להקים כור גרעיני באיראן? ברור כשמש שהכור אינו למטרות שלום. שלום לא יהיה במזרח התיכון בשליטת אירן של חומייני כשלמדינות ערב נשק שובר שוויון. גולדה כבר אמרה, כי ביום בו הערבים יניחו את נשקם, לא תהיה עוד מלחמה. ביום בו הישראלים יניחו את נשקם, לא תהיה עוד ישראל.
THE WEST WALL OF THE BEIT HAMIKDASH BUILT BY SHLOMO
ככה זה כשאברהם הוא המוסלמי הראשון - ישו היה למעשה מוסלמי ולא יהודי ואילו שלמה המלך בנה בהר הבית מסגד ולא בית מקדש יהודי. כך מסביר דר' מרדכי קידר מהמחלקה ללימודי היסטוריה של המזרח התיכון בבר אילן, את טענת מוחמד הנביא והאיסלאם. טענות מוסלמיות אלו הופיעו לאור הטענה של הדתות המונותאיסטיות שקדמו לאיסלאם - היהדות והנצרות, לכך שקיים דמיון רב בין הדת החדשה של הנביא מוחמד אליהם. הרי ההיסטוריה האיסלאמית שאובה מהיהדות והנצרות - הנביאים הנם אותם הנביאים, האירועים אותם אירועים ושאולים מהיהדות והנצרות. בכדי להוכיח עצמאות מהדתות המונותאיסטיות הקיימות, האיסלאם ומוחמד נביאו כבשו את ההיסטוריה של המזרח התיכון במטרה לייחס אליהם את האירועים הקיימים. בכך הם מייחסים לגיטימיות ועצמאים. הרי היהודים מזייפים כתבי קודש ורוצחי נביאים רק כדי לקעקע לגיטימיות לאיסלאם. לכן, המוסלמים המציאו היסטוריה בת 1,400 שנים ואף בת 3,000 שנים. העולם מכיר בעובדות ההיסטוריות הנכונות והאמיתיות. פלסטין היא מדינת היהודים וירושלים בירתה. גם הקוראן, לא פחות, מכיר בעובדות אלו. אין קשר בין איסלאם לשלום. פרוש האיסלאם הנו הכנעה למוסלמים. על עמים אחרים להיות מושפעים ותחת שליטת האיסלאם. על עמים אחרים להיות מושפלים ולכן, קיים מס הגולגולת כשחלק מטקס גביית המס, יש להשפיל אותם ולהכות בהם כדי שיפנימו תחת מי הם נשלטים ולמי הם כפופים. כחלק מהמאבק הקיומי, הדתות האחרות בטלות והן דתות שקר. רק האיסלאם היא דת האמת. לפי האיסלאם, אין ליהדות אומה. יהודי קנדי הוא קנדי שמאמין ביהדות ושההיסטוריה שלהם מומצאת מאחר והם שייכים לאומה המקומית. ישראל אינה שייכת להם מאחר ומאז המאה השביעית, ארץ ישראל היא מוסלמית, לטענת האיסלאם. לפיכך, פלסטין היא ארץ קודש לאיסלם וארץ ישראל אינה לגיטימית. מאחר ולפי האיסלאם, היהודים הנם בני חסות של המוסלמים, זוהי כפירה שהיהודים מכריזים על עצמאות, ממש חטא כנגד האיסלאם. כך גם לגבי ירושלים, העיר השלישית בקדושתה לזרם הסוני באיסלאם. הדבר מהווה איום על המוסלמים, לגישתם. המטרה הנה למנוע מהיהדות להיות דת לגיטימית. לכן לטענת האיסלאם, ישראל מעולם לא תהיה מדינה יהודית בכדי לא לכפור באיסלאם. זוהי פגיעה בקיומו של האיסלאם. ככל שישראל קיימת כמדינה, הזעם האיסלאמי הולך וגדל. לכן, השלום לעולם לא יהיה קבוע ותמיד יופר. כל הסכם שלום יהיה זמני. הוא מתבסס על פתווא, המאשרת כהלכה איסלמית בהתבסס על שלום זמני שנתן הנביא מוחמד בתקופתו והפר אותה כשהתאים לו להפר את היציבות. ככל שישראל משגשגת ומדינות איסלמיות קורסות, הזעם גדל אך השקט נשמר לאור האינטרסים הבינלאומיים - התמיכה שמדינות איסלמיות מקבלות מהמערב. הרוב המוחלט של האינטלקטואלים המוסלמים לא מקבלים את ישראל, גם מי שלמד במערב המפותח, השוויוני והמקבל. הנמר לא יכול להפוך את חברבורותיו ורכבת לא יכולה לעשות סיבוב פרסה. כל הפיכה כזו תהיה כשלון, ממש כמו שניתן לראות בהפיכות האביב הערבי. ישראל מצליחה במקום הם נכשלו. לעומתם, מדינת ישראל והיהודים הנם סיפור הצלחה. לכן קימת שנאה וקנאה לעומת האיסלאם. טעות ישראלית ויהודית הנה בכך שאין ערוץ תקשורת בינלאומי המקביל לאלג'זירה שמקדם את האינטרסים של מדינת ישראל והיהדות בעולם. לכן, האנטישמיות חוגגת. אף אחד לא קולט את מה שמשודר בלווין הישראלי עמוס - מדובר בלווין ישראלי. אין שום אינטרס לקנות צלחת לווין במיוחד כדי לקלוט את שידוריו וגם כך, הוא משדר בערבית במקרה הטוב רק שעתיים ביום.
הפרק הראשון בסדרת הכתבות על דאע"ש מטעמו של צבי יחזקאלי והדסק הערבי של ערוץ 10: הכירו את הארגון המהווה איום בטחוני על העולם המערבי ועל כל מי שאינו מוסלמי. מי הוא הארגון האסלאמי שמדיר שינה מעיני מנהיגים בכל העולם?
האותיות is is הן שמה של מלכת בבל (אשתו של נמרוד). הדגל עצמו של הארגון שחור/לבן והמילים "לה, אילה, אילה אללה" אומרות כי "אין אלוהים מלבד האלוהים". בהתחשב בכך שהמילה אללה מופיעה בדגל, הדגל הופך לקדוש בעיני המוסלמים.
במעגל לבן במרכזו של הדגל נכתב בשחור "שליח האל מוחמד", וגם זאת חלק מהצהרת האמונה האסלאמית שנקראת "שהאדה". המילים נכתבו בתוך מעגל כי הן אמורות להיות העתק ממה שנחשב "החותם של מוחמד". בחותם הזה, על פי האמונה, עשה מוחמד שימוש עוד בחייו כששלח מכתבים למנהיגים זרים בבקשה או דרישה להצטרף לכוחותיו.
הרעיון של דעאש הוא להקים את מדינת איסלאם שתשתרע על השטח של ממלכת בבל ההיא. רעיון שהחוק שלו אומר שכל השאר כופרים - יהודים ונוצרים.
בקוראן יש פסוק חשוב, לפיו תורתו של מוחמד הנביא מבטלת את שתי הדתות המונותאיסטיות הקודמות. זה רעיון שמשול למהלך "שחמט דתי" של האיסלאם.
התוכנית מציגה ממש על קצה המזלג המאבק בין הסונים נגד השיעים, ארגון הטרור האסלאמי אכזרי שהתפצל מאל קאעידה בראשות אוסמה בין לאדן והמימון שהשיג לפעילותו דעאש, ארגון הטרור העשיר בעולם מאפשר לו להמשיך את פעילותו ואף לשלוט על משאבי טבע בכדי להשיג מימון נוסף. פעילותו ממותגת בדגל השחור המזוהה עם הארגון, בלבוש השחור וכך, מפיץ את האימה באמצעות האינטרנט, היוטיוב, טוויטר ומטיל אימה על תושבי המדינות שהם כבשו ועל המערב. הגברים מוצאים להורג או מתאסלמים בכח. הנשים נאנסות והופעות לשפחות מין או נמכרות לעבדות. ילדים שנולדים כתוצאה מכך יהפכו ללוחמי דעאש.
איברהים אל בדרי, ח'ליף לכאורה הטוען לכתר הירושה של מוחמד הוא המנהיג רוחני של הארגון.
לפני שנתיים בערך יצר צביקה יחזקאלי סדרה תעודית בשם "אללה אסלאם".
בסדרה עסק יחזקאלי בתופעת התפשטות האסלאם הקיצוני באירופה. לא עבר רגע מתחילת שידור הסדרה וכבר יצאו לאור בערך 560,893 מאמרים שנכתבו בידי "הנאורים" ומציגים את יחזקאלי כגזען שונא מוסלמים שכל מטרתו היא יצירת איסלאמופוביה (Islamophobia) בקרב הצופה הישראלי (כאילו שהצופה הישראלי צריך את יחזקאלי בכדי להיזכר במה שמוסלמים קיצוניים מסוגלים לעשות, עיין ערך דולפינריום, מלון פארק, משפחת פוגל ועוד...).
עלתה הטענה שהטרוריסטים המוסלמים נם מיעוט קיצוני בקרב המוסלמים והתמונה אותה מציג יחזקאלי אינה מייצגת את האיסלאם אז "בואו נכנס לפרופורציה" ואף היו שהשוו את הסדרה ל-"פרוטוקולים של זקני ציון". ובכלל, שימוש במונח "איסלאמופוביה" הנה, כנראה, בשקר התעמולתי הגדול ביותר והציני ביותר של המאה ה-21. ניסיון שפל במיוחד לתייג חשש בריא והגיוני של אנשים שוחרי חיים וחופש מאידיאולוגיה רצחנית ומסוכנת מאין כמוה כאיזושהי "פוביה", פחד פרימיטיבי וחסר בסיס אשר מוזן, לכאורה, משנאה וגזענות. קונדל, ידידנו מסביר, זאת בצורה הנכונה והרהוטה ביותר:
מעבר לכך, אני מנסה להיזכר מתי יהודים ערפו ראש לחייל או לזקנה בת 82 כשהם היו בגרמניה או במדינה אירופאית אחרת. האם בחיידרים של הגטאות היהודיים הרבי חינך את הילדים למלחמת דת בכופרים? האם היהודים אמרו שהם רוצים להשתלט על כל העולם? אולי בזה שהאירופאים אומרים ש"הם מתכננים השתלטות עולמית"? האם כאשר נכנסת לאזור היהודי בפראג לפני מאה שנה היית מסתכן במפגש מהיר של הראש עם המדרכה? האם מישהו ראה יהודים במדינה מסוימת שורפים חצי עיר כי יהודים במדינה אחרת קיבלו יחס לא מזהיר לדעתם? הדמוניזציה ושנאת האסלאם של היום היא הבנה איטית של אירופה כי המהגר המוסלמי רוצה להפוך את האירופאי למהגר/משלם מס גולגולת/מוסלמי/חסר-ראש.
במהלך אחד מפרקי הסדרה הצטרף יחזקאלי לחבורת צעירים מוסלמים החיים בבלגיה, הצעירים סיפרו לו בחדווה על רצונם להשתתף במלחמת הג'יהאד ולהביא את שלטון השריעה לכל רחבי העולם. בימים אלו ממש משודרת סדרת כתבות מרתקת של יחזקאלי העוסקות בארגון דאעש, בכתבה ששודרה היום שידר יחזקאלי את אותו הקטע עם חבורת הצעירים הבלגית. כולם מלבד לאחד נהרגו לאחר שהתנדבו להילחם בשירותו של דאעש, האחד שנותר בחיים התגייס גם הוא לדאעש.
הצעירים מאירופה שמצטרפים לדאע"ש ולשאר ארגוני הטרור במזרח התיכון לא עושים את זה כי הם מוסלמים. יש להם מעט מאוד מושג על האיסלאם או נכונות לקיים חיי דת כמאמינים. העיתונאי מהדי חסן חשף שהקניה האחרונה באמזון של שני צעירים טרוריסטים בריטיים בטרם טסו לסוריה הייתה של הספרים: "Islam for Dummies" ו"The Koran for Dummies".
הוא גם מצטט דו"ח של הMI5, המבסס את הטענה, כי אין להם מושג איסלמי והם לא מקיימים את חוקי האיסלאם:
far from being religious zealots, a large number of those involved in terrorism do not practise their faith regularly. Many lack religious literacy and could be regarded as religious novices... a well-established religious identity actually protects against violent radicalisation"
אם כך, איה המוסלמי שכן מיישם את הלכות האיסלאם? אני לא מבינה את אלו היוצאים להגן על האיסלאם. מדי יום, ערבים מתפרעים ברחבי העולם ובפרט בישראל יום וליל. בסוריה כבר רצחו 200 אלף איש, בסודן 450 אלף, בעיראק אני בטוחה שהשחיטה הגיעה למאות אלפים, בלוב בירדן במצרים, בכל מקום שישאיסלאם הסרטן של העולם, יש טבח עם, לא פחות. את אירופה המוסלמים כובשים. באנגליה גם מורדים ואונסים. בכל מקום ששורץ האיסלאם, יש פחד ואימה. זה לא בסדר להצדיק אותם או לסמפט אותם.
בסופו של דבר, באמת שלא מעניין אותי כמה אדוקים הם בשמירת האסלאם, מאחר ולמעשה, זוהי תופעה השייכת אך ורק לאסלאם. יותר מזה, רוב הגרמנים לא היו נאצים - אולי 30,000 גרמנים בלבד היו חברי המפלגה ורשאים לשאת את התואר "נאצי". חלקם היו אף חסידי אומות העולם, כמו אוסקר שינדלר. זה לא הפריע לנאצים לטבוח מליונים בסיוע צבאות אירופטים ששיתפו איתם פעולה מבלי שהצמידו להם אקדח לראש. רוב המוסלמים אינם טרוריסטים. אבל רוב מוחלט של הטרוריסטים הוא מוסלמי.
משטרת המחשבות האדומה, זו הסוגדת לתקינות הפוליטית, תמיד מופיעה רק כשמדברים על מוסלמים. חלילה מלהגן על מיעוטים אחרים, כמו היהודים. אז מסתבר שכשהתקשורת השמאלנית אינה מסוגלת לעכל את המסר, היא הורגת את השליח ושופכת את דמו, ממש כמו שעושים לטוביה טננבאום בעקבות הספר תפוס ת'יהודי. כמעט ואין תכנית ראויה ומעמיקה את המציג כראוי את המציאות הגטופוליטית במזרח התיכון. הדבר אינו מתקבל על הדעת, מאחר ועלינו להתמודד עם השכנים הבעייתיים.
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לעמוד על משבצת הנטרליות כמו שוויץ האירופאית שעדיין לא צריכה להתמודד עם הבעיות במזרח התיכון. עם זאת, לא יקח עוד זמן רב עד שמבחינה דמוגרפית, יהיו בשוויץ יותר מוסלמים ממדינות ערב לעומת שוויצרים משוויץ. שבבריסל ביטלו מסורת ארוכת שנים של לשים עץ אשוח בכריסמס, מתוך "כבוד" למיעוט המוסלמי שבעיר. לדעתי הדבר נובע כתוצאה מחשש מפני האיום המוסלמי, המאיים בפרעות.
בתקשורת העולמית מקובל יותר לדון בדעאש באופן מעמיק. עם זאת, בתקשורת הישראלית מפעם יצר ההדחקה, ההכחשה, עיוות המציאות, השקרים, האובדנות, הולכת השולל והמדיניות האנטיציונית המאפיינים את התקשורת במדינות ערב והאיסלאם. ממש כמו שלושת הקופים - לא רוצים לראות, לא רוצים לשמוע, לא רוצים לדעת. ועדיין, יש להודות כי יחזקאלי ה-"פאשיסט שונא המוסלמים" לא כל כך טעה. אירופה שולחת אלפי לוחמים מוסלמים להשתתף בקרנבל עריפת הראשים הססגוני, אותם אנשים צפויים יום אחד לחזור לאירופה ולהמשיך את מורשתם הג'יהאדיסטית ביבשת הקרירה. שיהיה לאירופאים בהצלחה.
בריג׳יט גבריאל ניסחה יפה כאשר אמרה שנכון, רוב המוסלמים הם ״בסדר״, אבל המיעוט הקיצוני הוא מיעוט שמונה 300 מיליון - כמו אוכלוסיית ארה״ב. יותר מזה, לא צריך את כל ה300 מיליון למלחמת ג׳יהאד. מספיק 9 קיצונים כאלו כדי להוריד את כל ארצות הברית על הברכיים (9-11). שימו לב שלמרות שהקיצוניים הם מיעוט, הם הגוף השולט בעולם המוסלמי - דווקא אלו המתונים אלו שבעד הידברות ולחיות בשלום עם שאר הדתות יושבים בשקט ולא מעזים לפתוח את פיהם מחשש לחייהם ולחיי משפחותיהם - בגלל שהקיצונים יטילו אימה בחייהם במידה ויעזו להתנגד. לא שמיליארד שלוש מאות מיליון מוסלמים זקוקים להגנה של השמאל הקיצוני ההזוי של ישראל. מעבר לכך, היה צורך רק בהיטלר אחד כדי לחסל מליוני בני אדם .
הנה, סוף סוף מישהו מציג בתקשורת הישראלית את האמת המרה, את המציאות. כשסוף סוף דבר כזה קורה, עושים ליחזקאלי רצח אופי ושופכים את דמו. צילום המסך הזה הוא מעמוד התוצאות הראשון בגוגל על הסדרה "אללה אסלאם", איזה אדיוט היחזקאלי הזה, איך הוא לא הקשיב להם. טוב נו, פאשיסט.
פתאום ה"נאורים" מהשמאל אף קוראים לסגור את ערוץ, עכשיו כשמשודרת תכנית שאינה תואמת את האג'נדה שלהם המאפיינת גם את התקשורת הישראלית. כמובן, עיתון הארץ ההזוי מיהר לבקר את התוכנית בטענה שארגון דעאש אינו מוצג בצורה מאוזנת. שמאלני לא מאמין בעובדות גם אם הן יטפחו על פניו.
גם אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִויל בַּמַּכְתֵּשׁ לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ. (משלי). אנשים אלו מסווגים עם אותו סוג אנשים ששכנע לפני 70 שנה שהיטלר בסדר ואין מה לדאוג. אחרי שצ'מברליין חתם על ההסכם הידוע לשמצה עם היטלר, צ'רצ'יל הזהיר (שוב) את העולם שהיטלר מדרדר את אירופה למלחמה. כל הליברלים למיניהם בתקשורת ומחוצה לה מיהרו לכנות את צ'רצ'יל "מחרחר מלחמה פשיסט", כי עוד לא הייתה מלחמה. אבל מה היה לנו עד אז? גרמניה הקימה שוב צבא ענק, פריבילגיה שנשללה ממנה לאחר מלחמת העולם הראשונה, סיפחה שטחים באגרסיביות, הקימה עשרות מחנות ריכוז, נישלה את היהודים שבשטח שליטתה כל זכות אזרח אפשרית, התייחסה לצוענים ולסלאבים לא בצורה הרבה יותר טובה ועוד. אבל עוד לא הייתה מלחמה.
מסקנה, יחזקאלי בחברה טובה, האנשים האלה ימשיכו לקרוא ולהתייחס אליו ולכל מי שחושב כמוהו ככה.. עד שתפרוץ מלחמה. יותר מזה, גם בגרמניה הנאצית יהודים כל הזמן ניסו להסביר את מעשים הנוראים של נאצים ולא האמינו שהעם הגרמני כולו, האירופאים ואף האמריקאים נחשפו למערך ההשמדה הנאצי כנגד יהודים ומיעוטים אחרים ואף אחד לא נקף אצבע.
לא רק גרמנים שיתפו פעולה עם הנאצים, כל אירופה השתתפה. ומה עשו רוב יהודים? האמינו שלהם לא יקרה כלום שהשכנים שלהם לא יתנו לפגוע בהם, שזה רק שמועות ולא כל כך שחור כמו שאנשים המתריעים אומרים להם. איפה היהודים הללו ?! כל מי שיודע קצת היסטוריה יודע גם את התשובה. בתקופת מלחמת העולם השנייה, כל העם " הנאור" ו"התרבותי" בגרמניה קם יום בהיר אחד ובפקודה טבח בעם אחר ללא רחמים וללא חרטה.
כך גם האיסלם באירופה דוחק את המערב לתקופה האפלה של היטלר. ועדיין, יש את היהודים הטוענים:" זה לא נכון. לא יקרה כלום כי לא יכול להיות שהשכנים שלנו שחיים איתנו כל כך הרבה שנים יקומו נגדנו. כל העם לא יכול להיות רוצחים " וכדומה כאילו היסטוריה לא לימדה אותנו כלום.
באמת, יחזקאלי, למה להפחיד את הציבור? למה להיות שליליים? קצת אלימות, נכון, אבל מה עם החלקים המרגשים של דעאש ? מה עם האכפתיות לדת? מה עם הדאגה לאנשים בלי הראש - השימוש בסכינים די חדים שמונע כאב? מה אם מה לנסות להקשיב להם?
אני לא יודעת מהי עמדתו הפוליטית של יחזקאלי. הוא לא ממש מזוהה כאיש ימין. הוא איש מקצוע, מזרחן עם תואר שני מהאוניברסיטה העברית כמדומני. רק שהשנאה של אנשים מסוימים כאן לכל מישהו מעז להגיד משהו לא "נאור" מספיק. היא מדהימה. זו תהיה טעות לתייג את יחזקאלי כאיש ימין. להתייחס אל יחזקאלי כאל ימני רק כי הוא הציג מציאות כלשהי שמסתדרת עם תפיסה מסוימת בימין תעשה עם יחזקאלי וגם עם הסדרה עוול. לדעתי, יחזקאלי אפילו עידן את האמת על הארגון בכדי שלא ליצור בלה בציבור. עידן יותר מדי. לאנשים קשה להודות באמת. הוא ראה את הנולד באללה אסלאם. למעשה, הנולד היה שם כבר שנים קודם לכן, הוא רק תיעד אותו בצורה מצוינת. כמה צפויה השחיטה התקשורתית שהגיעה כשיחזקאלי לא זרם עם האג'נדה השמאלנית הזויה של התקשורת. כל האמצעים כשרים. נאורות עאלק
שיר שמבייש את המוזיקה המזרחית אבל משום מה הפך ללהיט ולא רק בגלל המלים, אלא בגלל המסר. המסר של חיי ההוללות בתל אביב ומשפט המחץ - עולה לי ולא יורד לי. למי שלא מכיר את ההתנסחות, הביטוי מתייחס למי שכרגע לקח סם, נמצא בהיי ועדיין לא נחת. למי שלא חי את העולם, יכול לפרש זאת גם כזקפה גברית, חרמנות יתר באופן מטריד מינית לחלוטין. יש את זה ביותר נמוך?
איפה הימים של אביבה אבידן, יואב יצחק, זוהר ארגוב ושות'? אז ידעו איך לעשות מוזיקה ולא להוציא אותה ממכונת ביטים. אז, גם אם כתבו שיר על רגל אחת בשתי דקות, השיר הייתה בעברית יפה עם מסר מעלף. למעשה, המשמעות האמיתית ברחוב של הביטוי 'עולה לי' זה ההיי מהסמים. אז לא, עדיין לא תקין, לא רק בגלל שהתפרש כהטרדה מינית אלא בגלל התמיכה בשימוש בסמים.
היא מרגישה שנפתח לה המזל
פגשה אחד, גבר-גבר ורג'אל
והיא תלחש לו, מה היא תלחש לו-
"קח אותי על הגמל"
I'm your beauty
You're my beast
Welcome to the Middle East
תל אביב יא חביבי תל אביב
תסתכל כמה לירדים מסביב
עושים לי היי-היי
בלילה וואי-וואי
וסחטן על תל אביב
זורחת שמש בעיר הלבנה
ונועצים בו מבט מכל פינה
והיא יודעת, מה היא יודעת
הוא יברח לה עוד שנייה
I'm your beauty
You're my beast
Welcome to the Middle East
תל אביב יא חביבי תל אביב
תסתכל כמה לירדים מסביב
עושים לי היי-היי
בלילה וואי-וואי
וסחטן על תל אביב
לדברי עזמיבשארה(عزمي بشارة), כפי שניתן לראות מעל בתוכנית שהוקלטה בתקשורת הישראלית, אין דבר כזהמדינהפלסטינית. השטח שייך לאומה הסורית והערבים באזור הנם אזרחיה. הניסוח שלו לא יכול להיות ברור יותר מזה והוא מצהיר בריש גלי שאין דבר כזה אומה פלסטינית, אלא יש ערבים מירדן, מסוריה, ממצרים וכדומה. בכל ספריהיסטוריה הכתובים שנוגעים להיסטוריה של האומההערביתמדברים על איךשהערביםיצאומערב הסעודיתבשנת 630 לספירה והחלו לכבוש שטחים והתפשטו צפונית מערביתולאחר מכן לכיוון מערבברחבי צפוןאפריקה. אפילו הערבים והמחבלים מודים בזה. עזמי בשארה מבוקש על ידי הרשויות בישראל בגין סיועלארגון הטרור החיזבאללה. גם השמאל מודה בכך, ולראייה, זהו ראיון עם בן גוריון כשהוא מדבר על הישות הפלשתינית כפיקציה: ב-1965 אמר המלך חוסיין כי "ירדן היא פלסטין ופלסטין היא ירדן" וכי "ירדן בשני חלקיה היא המולדת של כל פלסטיני" בתוך: דן שיפטן, אופציה ירדנית: היישוב היהודי ומדינת ישראל אל מול המשטר ההאשמי והתנועה הלאומית הפלסטינית, 1986, עמ' 292.
חיזוקים נוספים לכך שאין דבר כזה עם פלסטיני הנם זרמי ההגירה במזרח התיכון.גלי הגירה ערבית אל תוך הארץ, שהתעצמו ככל שהתפתחו אפשרויות הפרנסה והמחיה בארץ. תושבים ערבים מכל רחבי המזרח התיכון זרמו ארצה, הן מקרוב, כגון סוריה, לבנון ועבר-הירדן, ועד לסודאן, מרוקו ואף רחוק יותר. עד היום ניתן למצוא חמולות רבות שמוצאן מחוץ-לארץ, כגון מוגרבי=מגרב=צפון-אפריקה; שאמי=שאם (=סוריה); מצרי=מצרים וכו'. שמות המשפחה של ערבים מעידים על מקום מוצאם ושיוכם השבטי.
משפחת חאג' יחיה, למשל, הגיעה מסעודיה. הם חששו מנקמת דם והתיישבו באזור טייבה. משפחה נוספת הגיעה במחצית השנייה של המאה ה- 19 עם אברהים פחה ממצריים ושמה מעיד על מקורה – מצראווה. ישנם בטייבה משפחות נוספות כגון עבד אל קאדר (שם המעיד על מוצא בידואי) משפחה קטנה שמתפרנסת אולי מפשיעה ומעולם תחתון ומוכרת היטב למשטרה. מקור השם אל טיבי אינו קשור לשם טייבה ואינו מעיד על הקשר שלה לישוב הערבי - ישראלי. טיבי או אל טיבי (שם ריבוי בערבית שפירושו הטובים) היא משפחה גדולה מאוד מדמשק. בדמשק יש שכונת טיב. אחמד טיבי הנו למעשה מהגר סורי. והרשימה נמשכת:
אל-פארוקי=עירק אל-ארג' =מרוקו אל-לובנאני=לבנון אל-מוגראבי=מגרב =מרוקו אל-ג'זאיר =אלג'יר אל-יאמאני= תימן אל-אפגאני=אפגאניסטן אל-הינדי=תנחשו לבד חאמתי=חמאת סוריה אוטמן=טורקיה עלאווי=סוריה חאלאבי=חאלב סוריה דאג'אני= ערב הסעודית מטאר= כפר בני מטאר תימן אל-קורד=קורדיסטן, פונו לא מזמן ממזרח ירושלים אל-בגדאדי =עירק טאראבולסי=טריפולי לבנון חוראני=חוראן סוריה חוסייני=ערב הסעודית טוענים שהם צאצאי מוחמד מסרווה=מצרים ברדאוויל =מצרים,אגם ברדאוויל נאשאשיבי=סוריה בושנק=בוסניה זועבי=עירק טורקי=טורקיה
חאדאדין=תימן אבו סיטה= שבט טאראבין מצרים אל-אזד=תימן אל-חיג'אזי=ערב הסעודית אל-תמימי=ערב הסעודית אל-קוראשי=ערב הסעודית מוראד=תימן אל-עוביד=עיר בסודן אל-תרתיר=כפר תרתיר מצרים תעמרי=ערב הסעודית זביידי= שבט זביידי עירק אל-צורני=צור לבנון אל-צידאווי=צידון לבנון אל-פיומי=פיום מצרים שעלאן=מצרים בדואים חמדאן=תימן אל-באנה=מצרים
יאסר ערפאת, נולד בתאריך 24 אוגוסט 1929 בקהיר, מצרים. סאיב בריקת, נולד ב -28 באפריל 1955, בירדן. עדיין יש לו אזרחות ירדנית. פייסל עבד אל קאדר אל חוסייני, נולד בשנת 1948 בבגדד , עיראק. סרי נוסייבה, נולדה בשנת 1949 בדמשק, סוריה. מחמוד אלזהאר, נולד בשנת 1945, בקהיר, מצרים. איך זה שמנהיגים ישראליים שנולדו בפלסטין הם מתנחלים או פולשים כשבמקביל, מנהיגים ערבים - פלסטינים שנולדו במצרים, סוריה, עיראק, תוניסיה הם "הפלסטינים ילידים"?
ובכלל, עראפת טען שהוא יבוסי. אבו מאזן אמר שהוא אשורי. איברהים צרצור טען שהוא פלישתי. ואילו סעיב עריקאת אומר שהוא כנעני.
אלו הם תרגום חופשי לדבריו של זוהירמוחסין (زهير محسن) במרץ 1977 כפי שצוטטו בעיתון הולנדי:
"ביןאם מדובר בירדנים, פלסטינים,סוריםולבנוניםאין הבדל. כולנוחלקמעם אחד,האומה הערבית.תראו,יש ליבני המשפחהפלסטינים, לבנונים, ירדנים ובעלי אזרחותסורית.אנחנו עם אחד. רקמסיבות פוליטיות אנחנו בונים לנובזהירותאת הזהותהפלסטיניתשלנו. זהו אינטרס לאומילערביםלתמוךבקיומםשל הפלסטיניםכדי לאזןאת הציונות.כן,קיומה של זהותהפלסטיניתנפרדת חיונית וקיימת רק מסיבותטקטיות.הקמתה שלמדינה פלסטיניתהיא כלי חדשכדי להמשיךבמאבק נגדישראלולאחדות ערבית.
James Dorsey, Wij zijn alleen Palestijn om politieke reden, Trouw, 31 March 1977
והנה משהו יותר עדכני מחודש ספטמבר 2013. מנהיג אופוזיציה ירדני שטוען, כי: "ירדן היא פלסטין". מודר זהראן הוא פלסטיני ירדני הגולה בלונדון. נאום זה התרחש בכנס "שתי מדינות לשני עמים משני עברי הירדן" שנערך מטעם מטעם חוג הפרופסורים. המנהיג אמר בגלוי כי "ירדן היא פלסטין". צפו:
לא רק שהוא צודק אלא הוא מוערך בעיני פי מליון על פני ''מנהיגינו'' והמערכת הקלוקלת שלנו, כולל הקרן לישמעאל חדשה האנטישמית. גורמים אלו כולם הממשיכים את השקר הערבי כאילו גנבנו לעם המומצא את המולדת שלו. בני העם היהודי הנם פליטי העולם וככאלה, מקומנו לא בארץ ישראל ולא בכלל. מזלנו שהעולם צופה היום איך הערבים על כל שבטיהם רוצחים האחד את השני. עדיין ה''בעיה הכי בוערת של העולם'', כל התוהו ובוהו בעולם הוא אך ורק מפני שהיהודים האלו, הישראלים האלו, גנבו ל''פלסטינים'' את ארצם ולא מוכנים לחזור להיות הפליטים של העולם. ערב ההתיישבות הציונית, שנפתחה עם ייסוד פתח-תקווה ב-1878 – היתה הארץ נטושה, חרבה ועזובה כמעט כליל. אחת ההוכחות לכך מצויה ברב המכר 'מאז ומקדם'. כאשר יהודים החלו לממש את זכות השיבה שלהם לארצם ישראל בשנת 1882 עם העליה הראשונה, יהודים היו בארץ ישראל. יהודים תמיד עלו לישראל לאורך 2,000 שנות הגלות. רובה יושבה ביהודים גם לאחר חורבן בית ראשון ושני ולמרות הפלישות. התיישבות זו מכונה וידועה בתור הישוב הישן, מאחר והישוב החדש החל בעליה הראשונה והשנייה. באותה התקופה היו 1695 מוסלמים בישראל. יתר התושבים הנם נוצרים ויהודים.
שר הפנים של חמאס, פתחי חמאד, מספר לטלוויזיה המצרית את האמת ובערבית אסלית: חצי מהפלסטינים באו ממצרים והחצי השני מערב הסעודית. סרטון חובה.
אז די לכיבוש, לכיבוש הבריטי על איי פוקלנד
לכיבוש האמריקאי על מקסיקו
לכיבוש התורכי על כורדיסטן וקפריסין לכיבוש הצרפתי על אלזס - לוריין לכיבוש המוסלמי על ישראל (המוסלמים כבשו 77% משטחי ארץ ישראל)
