עבודה סמינריונית בנושא – השפעת רמת האופטימיות על ההתנגדות לשינוי של היחיד

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירהספרותית
2
1 .1
אופטימיות
2
1 .1.1 מהי אופטימיות?
2

1 .1.2
אופטימיות וחשיבה חיובית
3
1 .1.3
אופטימיות ופסימיות
4
1 .2 שינוי
6
1 .2.1 מהו שינוי?
6

1 .2.2
סוגי שינוי
8
1 .2.3
שלבי הליך השינוי
1 0
1 .3
התנגדות לשינוי
1 1

1 .3.1 מהו ההתנגדות לשינוי?
11

1 .3.2
סוגי ההתנגדות לשינוי
1 2
פרק 2 – הצעת המחקר
1 5

2 .1 מטרת המחקר
1 5

2 .2
השערות המחקר
1 5
פרק 3 – מתודולוגיה
1 6

3 .1 כללי
1 6

3 .2 מדגם
1 6

3 .3 כלים
1 6

3 .4 הליך
1 6
פרק 4 – סיכום ומסקנות
1 7
ביבליוגרפיה
1 8
נספחים

שיר של ז'אק ברל - רמי פורטיס

שיר של ז'אק ברל
רמי פורטיס
מילים: רמי פורטיס
לחן: אייל אבן צור, רמי פורטיס ועידו אגמון



קר בפריז והנוף מאופר
הגשם יורד מתיש את הזר
הולך על המים, מבקש נקמה
לתחתית יש דרך אך אין תחנה

הזמן לא נוגע בעיר האורות
לצביעות יש המון המון מסיכות
ואני שומע ושר שיר של ז'אק ברל
שיר של תקווה...

קר בפריז והגוף מצומרר
יפה בכיכר אני לא נשאר
הראש בשמיים קרוב לרצפה
לתחתית יש קסם אך אין אהבה

הזמן לא נוגע בעיר האורות
לצביעות יש המון המון מסיכות
ואני שומע ושר שיר של ז'אק ברל
שיר שנשבר...

ואני צורח ושר שיר של ז'אק ברל

אתי אנקרי - מיכאל

הם אומרים שמיכאל זה שם של בן
אז הם קוראים לי מיכאלה
וצוחק איתם הבן של השכן
הוא אומר שזה נדמה לה

אנ'לא אוהבת שמשנים לי את השם
לא אוהבת גם את בנו של השכן.

וילדה אחת קוראים לה דניאל
ולא קוראים לה דניאלה
רק לשם שלי קשה להתרגל
אז הם קוראים לי מיכאלה.

ואמא אומרת שככה אנשים
כשקשה להם לגמור הם מושכים את הסופים
ומיכאל זה שם יפה
אז במקום לקרוא לה מהתחלה
הם מוסיפים את ה - לה לה לה לה לה ...

אנ'לא אוהבת שמשנים לי את השם
לא אוהבת גם את בנו של השכן.

ובלילה כשכולם הלכו לישון
גם החתול והארנבת
מיכאל פתאום יצא מהשעון
השם שלי דיבר כמו ילד.

לא אכפת לו שמשנים אותו, לכן
לא אכפת לו גם מבנו של השכן

אני רואה אותו מאז בכל מקום
והם אומרים שזה נדמה לי
והוא מצחיק אותי באופן מיוחד
כשהוא קורא לי מיכאלי.

ואמא אומרת שככה אנשים...

כבר לא אכפת לי שמשנים לי את השם
ולא אכפת לי גם מבנו של השכן.

גלי עטרי - השיר שיביא לך אהבה

לא תפסיקי לקוות
איך תצליחי לשנות
את עצמך, לכסות בקולות אחרים
כאילו אין איזה דבר
שאת רוצה

את יודעת זה מזמן
כשהיית ילדה
שיחקת אחת
שלא צריכה ולא אכפת לה
מאף אחד
מאף אחד

את רוצה לשיר את השיר
שיביא לך אהבה
להילחם במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא את השמחה שבך שנדחקה
הזה מאז וזה עכשיו

את יודעת מה חסר
ותגלי איך
להביא את זה עכשיו
בשבילך
בשבילך

את רוצה לשיר את השיר
שיביא לך אהבה
להילחם במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא את השמחה שבך נדחקה
כאילו אין איזה דבר שאת רוצה

את רוצה לשיר את השיר...

כשהאדם הקטן מתכנן ואלוהים צוחק - הכל זה לטובה

בכפר קטן חי לו פעם זקן סיני חכם ולו בן צעיר וסוס.

חייו של הסיני התנהלו בשקט ושלווה עד אשר יום אחד הסוס ברח מהאורווה ונעלם.באו אנשי הכפר ואמרו לאיכר הסיני הזקן, "אנו משתתפים בצערך, כמה שזה רע".שאל אותם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?" ואנשי הכפר הלכו... 
למחרת חזר הסוס. יחד עמו הגיע עדר סוסי בר יפים וחזקים.האיש ובנו פתחו את דלת האורווה וכל הסוסים נכנסו פנימה.באו אנשי הכפר ואמרו לזקן, "כמה שזה טוב, עכשיו תתעשר. מתנה משמיים קיבלת".ענה להם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?" ואנשי הכפר הלכו...
לאחר מספר ימים, נפל הבן הצעיר בעת שניסה לאלף את אחד מסוסי הבר ושבר את הרגל.באו אליו אנשי הכפר ואמרו לזקן: "כמה שזה רע".ענה להם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?" ואנשי הכפר הלכו...
לאחר מספר ימים, בעקבות מלחמה שפרצה, באו אנשי צבאו גייסו את כל צעירי הכפר למלחמה עקובה מדם, בה נהרגו לא מעט מבני הכפר.את הבן של הסיני לא לקחו כמובן, כיוון שרגלו הייתה שבורה ומגובסת...
אנחנו אף פעם לא יודעים אם משהו שקורה הוא אכן טוב או רע.
מה שקורה הוא אירוע ואירוע אינו טוב או רע. הוא רק אירוע שקורה.ההתייחסות שלנו לאותו אירוע, היא שהופכת אותו לטוב או רע בעינינו 

דני: אלוהים אני יכול לשאול שאלה?
אלוהים: בטח!
דני: אבל תבטיח שלא תתרגז עליי.
אלוהים: אני מבטיח.
דני: למה נתת לכל כך הרבה דברים רעים לקרות לי היום?
אלוהים: למה אתה מתכוון?
דני: קודם כל, התעוררתי מאוחר בבוקר,
אלוהים: כן.
דני: אח"כ לא הצלחתי להניע את האוטו שלי.
אלוהים: בסדר.
דני: בארוחת צהריים עשו לי את הסנדוויץ' הלא הנכון והייתי צריך לחכות המון זמן עד שהכינו אחר.
אלוהים: המממ...
דני: בדרך הביתה, הטלפון שלי נדם בדיוק שנייה לפני שעניתי לשיחה שהגיעה.
אלוהים: בסדר.
דני: ובנוסף לכל זה, כשהגעתי הביתה רציתי רק להשרות את רגליי במכונה החדשה לעיסוי כף הרגל שקניתי ולהירגע, אבל זה המכשיר לא עבד!
בקיצור שום דבר לא הלך לי היום כמו שצריך! למה עשית לי את זה?

אלוהים: תן לי לראות, מלאך המוות היה במיטה שלך הבוקר, ואני הייתי צריך לשלוח את אחד המלאכים שלי כדי להלחם בו על החיים שלך, אז נתתי לך להמשיך לישון בנתיים כדי שלא תצטרך לראות ולהרגיש את זה קורה בזמן אמת.
דני: וואו
אלוהים: אני לא נתתי לאוטו שלך להניע בבוקר כי היה נהג שיכור במסלול שלך שהיה מתנגש בך אם היית נוסע בדרך והיה הורג אותך.
בהמשך, האדם הראשון שעשה את הכריך שלך היום היה חולה ואני לא רציתי שתחלה גם אתה, כי ידעתי שאתה לא יכול להרשות לעצמו להיעדר מעבודה.
דני: (נבוך) בסדר.
אלוהים: הטלפון נותק משום שהאדם שצלצל אליך היה אמור בעתיד לעשות שימוש לרעה במה שהיית אומר לו, אז כדי לחסוך ממך את עוגמת הנפש, לא מנעתי ממך את השיחה הזו מלכתחילה.
דני: (בשקט) אני מבין...
אלוהים: כשהגעת הביתה ורצית לעשות עיסוי לכפות הרגלים, המכשיר החדש שקנית בשביל זה היה אמור לגרום לקצר חשמלי שהיה משאיר אותך כל הלילה בחושך מוחלט. חשבתי שזה לא יהיה לך כל כך נעים להיות בלי חשמל בחורף.
דני: אני מצטער אלוהים.
אלוהים: אל תצטער, פשוט תלמד לסמוך עליי.
דני: אני סומך עליך.
אלוהים: שלא יהיה לך ספק, התכנית שלי ליום שלך היא תמיד טובה יותר מהתכנית שלך.
דני: אלוהים אני יכול לשאול שאלה?
אלוהים: בטח!
דני: אבל תבטיח שלא תתרגז עליי.
אלוהים: אני מבטיח.
דני: למה נתת לכל כך הרבה דברים רעים לקרות לי היום?
אלוהים: למה אתה מתכוון?
דני: קודם כל, התעוררתי מאוחר בבוקר,
אלוהים: כן.
דני: אח"כ לא הצלחתי להניע את האוטו שלי.
אלוהים: בסדר.
דני: בארוחת צהריים עשו לי את הסנדוויץ' הלא הנכון והייתי צריך לחכות המון זמן עד שהכינו אחר.
אלוהים: המממ...
דני: בדרך הביתה, הטלפון שלי נדם בדיוק שנייה לפני שעניתי לשיחה שהגיעה.
אלוהים: בסדר.
דני: ובנוסף לכל זה, כשהגעתי הביתה רציתי רק להשרות את רגליי במכונה החדשה לעיסוי כף הרגל שקניתי ולהירגע, אבל זה המכשיר לא עבד!
בקיצור שום דבר לא הלך לי היום כמו שצריך! למה עשית לי את זה?
אלוהים: תן לי לראות, מלאך המוות היה במיטה שלך הבוקר, ואני הייתי צריך לשלוח את אחד המלאכים שלי כדי להלחם בו על החיים שלך, אז נתתי לך להמשיך לישון בנתיים כדי שלא תצטרך לראות ולהרגיש את זה קורה בזמן אמת.
דני: וואו
אלוהים: אני לא נתתי לאוטו שלך להניע בבוקר כי היה נהג שיכור במסלול שלך שהיה מתנגש בך אם היית נוסע בדרך והיה הורג אותך.
בהמשך, האדם הראשון שעשה את הכריך שלך היום היה חולה ואני לא רציתי שתחלה גם אתה, כי ידעתי שאתה לא יכול להרשות לעצמו להיעדר מעבודה.
דני: (נבוך) בסדר.
אלוהים: הטלפון נותק משום שהאדם שצלצל אליך היה אמור בעתיד לעשות שימוש לרעה במה שהיית אומר לו, אז כדי לחסוך ממך את עוגמת הנפש, לא מנעתי ממך את השיחה הזו מלכתחילה.
דני: (בשקט) אני מבין...
אלוהים: כשהגעת הביתה ורצית לעשות עיסוי לכפות הרגלים, המכשיר החדש שקנית בשביל זה היה אמור לגרום לקצר חשמלי שהיה משאיר אותך כל הלילה בחושך מוחלט. חשבתי שזה לא יהיה לך כל כך נעים להיות בלי חשמל בחורף.
דני: אני מצטער אלוהים.
אלוהים: אל תצטער, פשוט תלמד לסמוך עליי.
דני: אני סומך עליך.
אלוהים: שלא יהיה לך ספק, התכנית שלי ליום שלך היא תמיד טובה יותר מהתכנית שלך.

אלוהים: תן לי לראות, מלאך המוות היה במיטה שלך הבוקר, ואני הייתי צריך לשלוח את אחד המלאכים שלי כדי להלחם בו על החיים שלך, אז נתתי לך להמשיך לישון בנתיים כדי שלא תצטרך לראות ולהרגיש את זה קורה בזמן אמת.
דני: וואו
אלוהים: אני לא נתתי לאוטו שלך להניע בבוקר כי היה נהג שיכור במסלול שלך שהיה מתנגש בך אם היית נוסע בדרך והיה הורג אותך.
בהמשך, האדם הראשון שעשה את הכריך שלך היום היה חולה ואני לא רציתי שתחלה גם אתה, כי ידעתי שאתה לא יכול להרשות לעצמו להיעדר מעבודה.
דני: (נבוך) בסדר.
אלוהים: הטלפון נותק משום שהאדם שצלצל אליך היה אמור בעתיד לעשות שימוש לרעה במה שהיית אומר לו, אז כדי לחסוך ממך את עוגמת הנפש, לא מנעתי ממך את השיחה הזו מלכתחילה.
דני: (בשקט) אני מבין...
אלוהים: כשהגעת הביתה ורצית לעשות עיסוי לכפות הרגלים, המכשיר החדש שקנית בשביל זה היה אמור לגרום לקצר חשמלי שהיה משאיר אותך כל הלילה בחושך מוחלט. חשבתי שזה לא יהיה לך כל כך נעים להיות בלי חשמל בחורף.
דני: אני מצטער אלוהים.
אלוהים: אל תצטער, פשוט תלמד לסמוך עליי.
דני: אני סומך עליך.
אלוהים: שלא יהיה לך ספק, התכנית שלי ליום שלך היא תמיד טובה יותר מהתכנית שלך.

שיחה בין אלוהים לדני ...