סטודנטים דעו את זכויותכם:
השבוע ארגון 'אם תרצו' הקימו קו חם, שבו סטודנטים יוכלו להתלונן ברגע שמרצה מנצל לרעה את במת המרצה לשטיפת מוחות אוטואנטישמית ופוסט ציונית.
חשוב לומר: ביקורת זה מצוין. באמת. כולנו בעד. אבל כפיית דעות פוליטיות והשתקת סטודנטים ציונים זה מצב פסול. ואין לקבל אותו. יבכו כמה שיבכו המנותקים במגדל השן.
לא פלא שדווקא פרופ' יצחק נבו שהצהיר בעבר על שיתוף פעולה עם פעיל BDS, חתם על עצומות עידוד השתמטות מצה"ל ועידוד חרם, הוא זה שתוקף את היוזמה הברוכה. פרופסורים כאלה, כורתים במודע את הענף עליו הם יושבים. חבל שהדבר לא הוזכר בכתבה. חיזוק BDS כמוהו כחיזוק האנטישמיות, פשוט בהופעתה המחודשת.
המצב באקדמיה הישראלית בכי רע. בעולם מתוקן האוניברסיטה היא זו שהייתה צריכה לספק לסטודנטים מקום להתלונן, אולם במציאות כיום מוסדות האקדמיה ומובילי המוסדות הם אלה התומכים ומאפשרים למרצים לנהוג בבריונות כלפי סטודנטים. ובעולם מתוקן עוד יותר, לא היה בו צורך בכלל, מהסיבה שהיו מוקיעים את הפוליטיזציה, הפיכת השיעור האקדמי לבמה פוליטית קיצונית ואנטי-ישראלית, בשנייה שהיא הופיעה.
המל"ג קובע במפורש בסעיף ג' של החלטתו בדבר החופש האקדמי כי:
"במקרים שתוגשנה תלונות בנושאים אלה, על המוסדות לפעול לבדיקתן ולטיפול בהן לפי הנדרש, בדרכים המתאימות"
ובנוסף קובע כי יש
"למנוע מצב בו סטודנטים או מרצים יסבלו מדחייה, השתקה, הדרה או אפליה בשל עמדותיהם הפוליטיות"
לכן, אם אי פעם במהלך שיעור חשת כי השיעור הפך להיות פלטפורמה פוליטית חד-צדדית יותר מאשר שיעור אקדמי גרידא, פנה ל"אם תרצו": המספר לפניות לסטודנטים: 072-2506236
היום, לפני 43 שנה, בתאריך 11.02.1973, החל משפט נאשמי רשת הריגול היהודית-ערבית לטובת סוריה.
הויכוח הפוליטי שנמשך מאז מלחמת ששת הימים, פיצל את החברה הישראלית לימין ושמאל פוליטי. המונח קו ירוק קיבל משמעות לאחר המלחמה שהתרחשה במאי 1967. הויכוח הצמיח שוליים קיצוניים ומסוכנים בקרב השמאל, שקיבל עידוד מטעם הערבים בישראל וביהודה ושומרון למעשי פח"ע, בגידה וריגול כנגד מדינת ישראל ולפגיעה בבטחון אזרחיה. ארגונים וולונטריים קמו בישראל, כדי לתמוך בתושבים הערבים הכורעים תחת נטל ה"כיבוש", לפי השקפתם של אותם פעילים. התארגנויות פוליטיות כמו "מצפן" ו"דרך הניצוץ" באו לעולם, בהניפם את הסיסמא הבלתי נשכחת "די לכיבוש".
מרבית הפעילים האנרכיסטיים התומכים באוייב הערבי הסתפקו בתמיכה הצהרתית וארגון הפגנות אלימות במסגרתן הקו הוא לתקוף את חיילי צה"ל באלימות, קללות ויריקות. האנרכיסטים אף תמכו, עודדו וביצעו בעצמם פיגועים כנגד חיילי צה"ל. חלקם אף חצו את הקווים, בגדו בערכים הקיומיים של מדינת ישראל וסייעו לארגוני הטרור במאבקם נגד מדינת ישראל - המדינה שלהם. אחד מהם הוא הקיבוצניק מגן שמואל, אודי אדיב. המנהיג של רשת הריגול היה אודי אדיב, יליד קיבוץ גן שמואל. הוא גדל בסביבה פוליטית "מפ"מניקית". אדיב התגייס לצה"ל, שירת בחטיבת הצנחנים, ולחם במלחמת ששת הימים. עם פרוץ המלחמה, החל לחוש ניכור מדרכה של מפ"ם ביחס למלחמה, ועם סיומה, ולאחר שחרורו מהצבא, גיבש מודעות פוליטית קומוניסטית, והצטרף לקבוצת השמאל הרדיקלי "מצפן", שפרשה כמה שנים לפני כן ממק"י.
בספטמבר 1970, בהמשך הצטרף לארגון החזית האדומה, שהורכב מחברים יהודים וערבים. הארגון דגל בתורה המהפכנית של צ'ה גווארה ופידל קסטרו בקובה. הוא נמנה על הפלג המאואיסטי [זן של מרקסיזם המורכב מתורתו של המנהיג הסיני מאו דזה דונג. זרם זה יושם בהרחבה כאידאולוגיה המנחה של הצבא והפוליטיקה בסין מאז עלייתו של מאו לשלטון] שפרש ממצפן והקים את "הברית הקומוניסטית המהפכנית". לאחר מכן, בסוף 1971, כשלמד באוניברסיטת חיפה, הצטרף אדיב אל "החזית האדומה". ביוזמת שותפים ל"חזית האדומה", יהודים וערבים, יצר אדיב קשר עם סוכן סורי, פלסטיני חבר אש"ף בשם חביב קהוואג'י. הוא גוייס על ידי אחד החברים בארגון, דאוד טורקי, יליד חיפה שמוכר לשב"כ כתומך בפח"ע כנגד יהודים וכפעיל בארגון טרור. טורקי הציע בשנת 1971 לאודי אדיב להיפגש עם נציג אש"ף להקמת מסגרת משותפת יהודית - ערבית.
נלהב מהרעיון ומהאפשרות לממש את האידיאולוגיה שהאמין בה, יצא אדיב לפגישה באתונה. ככיסוי, המחבלים סיפקו לו כינוי מחתרתי, נקבעו סידורי הפגישה, דירות מסתור ואמצעי תקשורת. בפגישה הראשונה עם הנציג המכונה "אבו כאמל", הושמעו הצהרות כוונות כלליות ונבנו צעדי אמון ראשוניים. המטרה המשותפת של שני הארגונים הייתה, להקים מסגרת ערבית יהודית משותפת למלחמה בציונות. בפגישה השנייה, שהתקיימה כשנה לאחר מכן, נופק לאדיב דרכון סורי על ידי שגרירות סוריה באתונה. הדרכון נשא את השם ג'ורג' חורי.אדיב נסע לדמשק, שם שיתף את הסורים בידיעותיו הצבאיות ועבר אימוני חבלה. אודי הונחה להשיב למי שישאל למעשיו בסוריה ולבנון, שנולד בסוריה ועזב לארגנטינה בגיל שנתיים עם משפחתו ולכן אינו דובר ערבית.
לאחר סיבוב היכרות במועדונים בדמשק, הגיע המפעיל של אדיב לעיקר. לבקשתו תיאר אדיב בכתב את מהלך שירותו הצבאי, סוג האימונים והנשק, מספרי יחידות צבאיות, משימות לפי אופי היחידות, הנשק שמוקצה ליחידות הצבאיות לפי אופי המשימה. אדיב גם חיבר דוחות פרופיל על קצינים בכירים בצה"ל. לאחר מכן נלקח אדיב למחנה אימונים בסמוך לדמשק. במחנה למד פירוק והרכבה של כלי נשק שונים וערך מטווחים. עם שובו לישראל, אדיב התבקש לצלם מסמכים מסווגים עבור מפעילו בדמשק. לאחר מכן הוא שב לישראל. על פי התוכנית, היו אמורים חברי החוליה לבצע פעולות חבלה כאשר ישדרו הסורים ברדיו מסרים מוצפנים. תוכניות אלו לא יצאו לפועל, שכן השב"כ, שעקב באופן צמוד אחרי המגויסים, הניח עליהם את ידו. באותם ימים, התארגנויות כגון מצפן, החזית האדומה וקבוצות רדיקליות נוספות, היו תחת מעקב צמוד של סוכני השב"כ. המצע האידיאולוגי של קבוצות אלו, הדאיג מאד את מערך הבטחון הישראלי מפני חבירה לארגוני טרור ופגיעה במוסדות השלטון הישראלי. במסגרת אותו מעקב, עלו כמובן על הפעילות של אודי אדיב בישראל ובחו"ל. השב"כ המתין עד אשר יאסוף ראיות, שיש בהן להפליל את אודי אדיב וחברי הרשת האחרים שנותרו לתמוך בו מאחור.
ב-8 בדצמבר 1972 נעצרו אדיב וחבורתו, שהיה אז כבן 26 והיה כבר מוכר לשב"כ, ועמו 20 ערבים וארבעה יהודים נוספים (דן ורד, יחזקאל כהן, רמי ליבנה ודוד קופר). יומיים לפני כן, סוכני שב"כ בסיוע כוח משטרתי פרצו לדירתו של אודי אדיב בחיפה. בחיפוש בדירה נמצא ספר הדרכה להכנת חומרי נפץ וכמו מגדל קלפים, נפלו כל חברי הרשת במלכודת שטמנו להם סוכני השב"כ. בחקירתו הודה אדיב כי העביר לסורים מידע רב על בסיסי צה"ל ועל מערכי ההגנה שלו לאורך גבולות המדינה. בנוסף, סיפר כי יחד עם שאר חברי החוליה עבר בסוריה אימונים בהפעלת ציוד חבלה וקשר. מעצרם של אדיב וחבריו ותוכניותיהם לריגול וחבלה עוררו סערה ציבורית גדולה ותדהמה רבה בציבור הישראלי.
בפברואר 1973 הוגשו נגדם כתבי אישום על ריגול חמור, בגידה, מגע עם סוכן זר, מסירת סודות צבאיים לאויב וסעיפים נוספים. המשפט התנהל בדלתיים סגורות. כשנכנסו 6 הנאשמים העיקריים לאולם בית המשפט המחוזי בחיפה, הם שרו את "האינטרנציונל" בעברית ובערבית. אדיב סירב להביע חרטה על מעשיו. גם בשבתו בבית הכלא, דבק אדיב באמונתו הפוליטית. לבקשתו, נכלא באגף עם אסירים בטחוניים ערבים.
בשנת 1975, נישא אדיב לסילביה קלינגברג, בתו של המרגל מרקוס קלינגברג בטקס שנערך בכלא רמלה. במאי 1985 לאחר 12 שנות מאסר ולאחר שהביע חרטה על מעשיו והודה שהיה כלי משחק ביד הסורים, שוחרר אדיב מבית הסוהר, כמהלך מקדים לעסקת ג'יבריל. לאחר שחרורו, פנה אדיב ללימודי מדע המדינה והשלים דוקטורט בתחום. כיום הוא מרצה בבית הספר הגבוה לקולנוע בנצרת ומרצה אוניברסיטה הפתוחה בשלוחה מכללת רמת גן במסגרת הקורס מבוא למחשבה מדינית. אדיב גרוש, אב לבן ומתגורר בחיפה. עונשו של ורד נקבע ל-10 שנות מאסר לאחר שהביע חרטה וכן, נקבע כי הידיעות הבטחוניות שהעביר לארגוני הטרור לא היו מזיקים. הוא שוחרר מהכלא באוגוסט 1979, לאחר ריצוי שני שליש מתקופת מאסרו. הוא שב לעסוק בהוראת מתמטיקה, בה עסק לפני מאסרו, ולימד במספר בתי ספר בתל אביב, האחרון שבהם תיכון עירוני ד', בו מלמד עד היום. במאי 1980 ביקש הרמטכ"ל, רפאל איתן, למנוע את העסקתו כמורה, אולם הדבר לא עלה בידו.
המצב בחוק הוא כזה - על פי פרק 2 סעיפים 7- 10 לחוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה)'תשי;"ז~1957:
7. (א) מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו - מיתה או מאסר עולם.
(ב) מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.
8. מי שעשה, בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה; התכוון לסייע לאויב, דינו - מיתה או מאסר עולם.
9. (א) מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.
(ב) לענין סעיף זה, "סיוע" - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, * * * * * *ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.* * * * * * * * * * * * * * * *
10. מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98 או 99, דינו מאסר עשר שנים.
הרעיון האידאולוגי מאחורי אנרכיסטים נגד הגדר
שתפו והפיצו!"ארגונים אנטי ישראלים" זוהי לא סיסמה! במדינת ישראל פועלים ארגונים שלא מאמינים בהמשך קיומה של מדינת ישראל. הם עוטים כיסוי של ארגוני זכויות אדם אך בפועל לכולם מניע דומה. חלקם אומרים זאת בגלוי (כמו האנרכיסטים) וחלקם מסתיר זאת היטב. אך בסופו של דבר כולם סובבים סביב אותם אנשים, אותם מקורות מימון ואותן שיטות פעולה. צפו מהי אידאולוגיה אנטי ישראלית כפי שתועדה על ידינו מפי האנרכיסט אילן שליף רכז ההפגנות בבילעין. עד כאן! מוציאים את האמת לאור!
Posted by עד כאן on Monday, February 1, 2016
בסרטון לעיל, מצהיר אחד הפעילים מארגון אנרכיסטים נגד הגדר את כוונות פעילי השמאל. הדבר מוכיח את עצמו שוב ושוב במקרים כמו אודי אדיב, עזרא נאווי ואחרים, אשר מקבלים תעודת הוקרה מהכנסת על פעילותם האנרכיסטית. אנרכיסטים אלו יודעים איך להתמודד עם חקירות שב"כ וקוראים לרצח פוליטיקאים, חיילים וראשי ממשלה. למרות זאת, עם השנים, מדיניות המחלקה היהודית בשב"כ השתנתה ועברה להתמקדות בנוער הגבעות ובמתנחלים.
האגף לסיכול ריגול ומניעת חתרנות, אשר ידוע גם בשם "האגף היהודי" או "האגף הלא ערבי". ירד מגדולתו מאז נפילת ברית המועצות. אגף זה עבר להתמקד ביהודים ימניים, במיוחד לאחר המקרה בו חובש כיפה סרוגה מהרצליה ירה ברבין בשנת 1996 במסגרת מבצע שמפניה, בו היה מעורב סוכן שב"כ. זהו סממן נוסף לכך שדעה ואידאולוגיה פוליטית משפיעה על מעשיו ומדיניותו של ארגון האמון על בטחונה של מדינת ישראל כדוגמת השב"כ. יותר מכך, ב-20 השנים האחרונות, השב"כ נכשל שוב ושוב בפעולות שונות שמטרתן להגן על בטחונה של מדינת ישראל ובטחונם של אזרחיה.
אז אם היהודים אינם נושאים את הדגל הקומוניסטי האדום הם אינם מהווים עוד סיכון לבטחון המדינה? במידה ואגף זה היה מבצע את עבודתו כראוי, אנשים כמו נאווי לא היו יורקים ודורסים חיילי צה"ל. השב"כ אף מפעיל את סמכותו במטרה לקשר בין תג מחיר שמבצעים ערבים כנגד ערבים ולהעליל אותם על יהודים ואף ידוע על קיומם של מבצעי תגי מחיר כנגד יהודים. בכך, לא רק שהשב"כ אינו פועל כדי למנוע תגי מחיר שמבצעים ערבים, אלא אף מעודד את עלילות הדם כנגד יהודים. זה נמשך עד היום כפי שאנחנו מזהים אצל פעילות המושתלים שמסייעים לאוייב - אם זה מרקוס, ראש המכון הביולוגי בנס ציונה, עזרא נאווי, אברי גלעד - זיידנברג שהסגיר למצרים מרגלים, ח"כים ממפלגות העבודה והתנועה מתנגדים לחוק השולל ממחבלים קצבאות בטוח לאומי ומבני משפחותיהם ומתנגדים לשלילת קצבאות שארים ממשפחות מחבלים שהתפוצצו בהצלחה למוות בפיגוע, שמאלנים נפגשים עם מחבלים, משפחותיהם ועם ראשי רש"ע [הרשות הערבית ביו"ש] ואנשי ארגוני טרור וסוכנים זרים נוספים, יושבים בסוכות אבלים של מחבלים, מנחמים את משפחותיהם, עולים לקברו של ערפאת, מפלגות כגון חד"ש ובל"ד לא נפסלות, אחמד טיבי וחנין זועבי לא נחקרים בחשד לפגיעותיהם השונות בבטחון המדינה ועוד. מעשיהם אינם סוד והשתיקה של השב"כ בנוגע לכך אומרת דרשני. זוהי רשימת פעולות חלקית ביותר שידועה בציבור ופורסמה בתקשורת. מה עוד השמאלנים מבצעים שלא נחקר או פורסם כי המחלקה היהודית בשב"כ עסוקה בהצמדת עלילת שווא לנכד של כהנא?
ישראלים, ח"כים יהודים וערבים שעדיין לא נחקרו אפילו בעוון ריגול אך ידוע שהם נפגשים עם האויב [בין אם משפחות מרגלים או סוכנים זרים], פוגעים באמצעות הסתה תקשורתית בישראל ובעולם, משתתפים בפעילות כגון שיט המרמרה, תומכים בפעילות חבלנית באמצעות מימון על ידי אישור קצבאות בטוח לאומי למחבלים ובני משפחות המחבלים המתאבדים שמקבלים קצבאות שארים והרשימה נמשכת. במסגרת פעילותם הידועה, השתולים באים במגע עם סוכנים זרים באופן שמספק להם הזדמנויות רבות לרגל נגד ישראל. מדובר בפעולות אותם מבצעים ח"כים במפלגות השמאל ברעש גלי. הנה מה שבאמת חושבים אנרכיסטיים נגד הגדר - הם קוראים לרצח אהוד ברק, ראשי ממשלה, חיילי צה"ל ושרי ממשלה. הם עדיין חופשיים ולא נמצאים תחת מעקב המחלקה היהודית בשב"כ:
עזרא נאווי - אדם המזהה את עצמו כשמאלני ואנס פדופיל מורשע לכל דבר ועניין [אמנם החוק מגדיר זאת כמעשה סדום בקטין אבל בחוק בישראלי אין סעיף המתייחס לאונס של בנים]. שמאלנים הם אנשים הטוענים שהם פעילי שלום. אם כך, מדוע הם מנסים לרצוח אנשים אחרים? אתמול בבוקר יום שבת, אותו איש שלום החליט לבצע פיגוע על חייל צה"ל באמצעות רכב. בדיוק כך. אזרח ישראלי ויהודי, פעיל שמאל, איש שלום לכאורה, החליט שהוא מבצע פיגוע דריסה. לכן, הוא נהג אל עבר חייל צה"ל במטרה לדרוס אותו. תודה לאל, אותו מחבל לא הצליח להשיג את המטרה והחייל לא נפגע. אבל הפיגוע אכן מומש. פיגוע אכן בוצע על ידי אזרח ישראלי ויהודי כנגד חייל צה"ל קרוב לקריית ארבע.
בתגובה, צה"ל ביקש מהחייל להגיש כנגד המחבל תלונה במשטרה. אותו מחבל צריך להיחקר במתקני השב"כ כמו כל מחבל אחר ביצע פח"ע. התגובה הזו כל כך אנמית - החייל יוצא במקרה הטוב הביתה כל שבת שנייה. ביתר הזמן הוא לא יכול לצאת מהבסיס ואני בטוחה שבקושי יש לו 6 שעות שינה בלילה ולא חסר לו מה לעשות מרוב שמירות, מחסומים ופעילות נוספת למען ההגנה על מדינת ישראל ותושביה מפני מחבלים כמו השמאלני שביצע את הפיגוע. האם כנגד כל המחבלים עד היום שנשארו בחיים הוגשה תלונה במשטרה? נראה שמדובר בדרך פעולה נוספת להשתיק את הפיגוע על ידי מערכת הבטחון. מעבר לכך, מי שמע על כך בתקשורת? התקשורת הישראלית צנזרה את הדיווח ובמקרה הטוב הציבה אותו במקום שולי. למטה מופיעה ההגדלה של המיקום השולי של הדיווח באתר מאקו של ערוץ 2. אך זוהי אינה הפעם הראשונה שישראלים אנרכיסטים משמשים כמחבלים לכל דבר ותוקפים את כוחות הבטחון הישראלים במטרה לגרום להם נכות ואף למוות. לא פעם, אנשי שלום מהשמאל אף קראו לביצוע רצח של אישיות פוליטית ישראלית כזו או אחרת, כולל רצח שרים, חברי כנסת וראש ממשלה ימני. אנשי השמאל הישראלי ופעילים של ארגוני השמאל אף מסייעים לארגוני הטרור בארץ להם לבצע את זממם - מנכלית הארגון מחסום ווטש, רעיה ירון, עודדה באופן אישי את משפחתו של אחד מהמחבלים של רוצחי משפחת פוגל. אותו מחבל רצח את אבי המשפחה, אשתו ותינוקות בני יומם עם סכין מהמטבח של אמא שלו. אמנים המזוהים עם השמאל קוראים על במותיהם לרצוח ראשי ממשלה והקהל מריע. בהפגנות של מרצ מריעים למחבלים בקריאות "לא כיפה, לא ברזל, צה"ל לך לעזאזל", "מעזה לבלעין תשוחרר כל פלסטין" ו"מתל אביב לג'נין תשוחרר פלסטין". ישראלים וערבים יורקים, מכים ודורסים חיילי צה"ל במכוון, דבר שאף הוביל למותם של חיילים ולנכות של חיילים אחרים. הם לא נעצרים, לא נשפטים ולא נכלאים על ידי הרשויות הישראליים. בכך, מדינת ישראל נותנת לגיטימציה להמשך פעילותם.
ארגוני השלום מעודדים את ארגוני הטרור לבצע פיגועים נוספים, ולראיה עדותם של מחבלים מהדרג הבכיר שאסורים בישראל: שנאת יהודים מתחילה בשמאל בישראל, ובכלל בעולם. הקרן לישראל חדשה מממנת את בצלם. בצלם מריצה לכנסת גורמים כאלו ואחרים (גלאון הייתה ממקימי בצלם)...מי שטוען בתקשורת הזרה שישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה,
מי שטוען שיהודה ושומרון הם שטח כבוש,
מי שמכנה את החלוצים היהודים ביהודה ושומרון טרוריסטים ופושעי שנאה,
מי שמכנה את חיילי צה"ל כובשים ויודו-נאצים, מי ששולל את הקשר של עם ישראל ליהודה ושומרון, מי שחותר למסור את יהודה ושומרון לארגוני טרור ערבים - הוא הוא המזמין מעשי רצח של יהודים. זה השמאל, חברים. רק השמאל מתיר את דמם של יהודים לכל מי שאכפת לו מהמדינה אנא שתפו בכל מקום אפשרי - בפייסבוק, בפורומים ועוד (כי לייק לא מספיק).
עיזרו לארגון אמהות של חיילים נגד בצלם לגדול ל100,000 איש כדי שנוכל להקים את ההפגנה הגדולה ביותר מאז קום המדינה!!!
אנו טוענות כי "ארגון זכויות אדם" המסקר באופן חד צדדי ומתראיין בחו"ל כנגד צה"ל הנו למעשה תנועה פוליטית ויש להחיל עליו את חוק מימון המפלגות (הגבלת תרומות מחו"ל). כלומר, יש לשנות את החוק כך שיכלול גם "תנועות פוליטיות" וכך" נעצור את נהר הכסף המוזרם מטעם גורמים אנטישמיים בחו"ל לבצלם.
להאמין בצה"ל אבל לקרוא לילד שון למקרה שהערבים ינצחו או שהמסתננים ישתלטו גם על צפונבון תל אביב/שכונת שייח מוניס ונצטרך לעבור לגור בחול
לקלל את ביבי שמפקיר את החלשים אבל לשלם רק 800 שקל בחודש במקרה הטוב למסתנן הסודני ששוטף כלים 12 שעות ביום 7 ימים בשבוע במסעדה שהם פתחו ולסגור את החלון של הג'יפ לקבצן ברמזור.
להגיב בזעם לכתבות על מתנחלים המתנחלים על אדמה יהודית ביהודה ושומרון מבית קפה בברלין
להיות מוכן לויתורים כואבים ולתבוע את השכן על ענף של עץ פיקוס שפלש לו לחצר מהחצר של השכן
לטעון בשצף שאף אחד לא צריך ללמד אותך על אהבת הארץ אבל להוציא דרכון גרמני... רק ליתר בטחון
