מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום רביעי, 30 בינואר 2013

כשאמא לא עובדת או סתם עקרת בית




היד שמנענעת את העריסה היא היד ששולטת בעולם

עניין של טרמינולוגיה:
אִמָּא הָיְתָה אוֹפָה, מְבַשֶּׁלֶת, מְגַהֶצֶת, מְקַפֶּלֶת, מַשְׁכִּימָה, מערסלת, מַחֲלִיפָה, מחתלת, רוֹחֶצֶת, שׁוֹטֶפֶת, מְיַבֶּשֶׁת, מְקַרְצֶפֶת, מְמַיֶּנֶת, פּוֹלָה, יוֹרֶדֶת, עוֹלָה, מְקַלֶּפֶת, קוֹטֶפֶת, מַמְלִיחָה, מַמְתִּיקָה, מְנַקָּה, מֵינִיקָה, (כַּמּוּבָן, עַד גִּיל שְׁנָתַיִם) לֹא נָחָה, לֹא יוֹשֶׁבֶת, כָּל הַיּוֹם עַל הָרַגְלַיִם. עוֹמֶדֶת. כָּל הַיּוֹם עוֹמֶדֶת. וּבְכָל זֹאת כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתִי מָה הַהוֹרִים שֶׁלָּךְ עוֹשִׂים, הָיִיתִי עוֹנָה: אַבָּא קַבְּלָן, וְאִמָּא לֹא עוֹבֶדֶת.



גבר חוזר מהעבודה, הוא מוצא את 5 ילדיו משחקים בחוץ, עדיין בפיגמות ומסביבם תיקי האוכל שלהם ועטיפות מושלכות בכל הגינה, דלת הרכב של אישתו פתוחה לרווחה כמו גם דלת הבית.

כשנכנס פנימה הוא רואה שהבלגן אפילו גדול יותר, מנורת השולחן שבורה על הרצפה, השטיח מגולגל בצד, הטלביזיה פתוחה בקולי קולות ובגדים מפוזרים בכל מקום.


מציץ למטבח בתקווה לראות את אשתו הוא רואה כיור מלא בכלים מלוכלכים ושיירי ארוחה מרוחים על השיש, דלת המקרר פתוחה ואוכל של הכלב מפוזר על הרצפה. על השולחן כלי אוכל מלוכלכים וכוס שבורה מתחתיו.

במהירות הוא פונה לכיוון חדרי השינה דואג שמא אשתו חולה או שמשהו גרוע יותר קרה. ליד האמבטיה הוא רואה שלולית מים ומגבות רטובות בתוכה, הוא מציץ פנימה ורואה שהאמבטיה מלאה מים עם בועות סבון וצעצועים צפים בתוכה, משחת שיניים מרוחה על הראי וקילומטר של נייר טואלט מפוזר.

הוא נכנס בסערה לחדר השינה ומוצא את אשתו מכורבלת במיטה, עדיין בפיג'מה, היא מחייכת אליו: "איך עבר עליך היום?" היא שואלת אותו.
מבולבל הוא שואל: "מה קרה פה היום?"
הוא שוב מחייכת: "אתה יודע איך כל יום אתה שואל אותי מה עשיתי כל היום?"
"כן" הוא עונה.
"אז זהו, היום לא עשיתי את זה"






לאיש אחד נמאס מהמצב בו הוא צריך כל יום ללכת לעבודה, בעוד אשתו נשארת כל היום בבית.'זה ממש לא הוגן, שרק אני אהיה זה שעובד כל כך קשה! הייתי רוצה שפעם אחת היא תרגיש מה זה לצאת ולעבוד בחוץ... שתבין מה עובר עלי בעבודה הנוראית שלי!!' חשב האיש בליבו בלילה, לפני שהלך לישון התפלל לאלוקים: "אלוקים הכל יכול, בבקשה לי אליך, עשה
שאני ואשתי נתחלף בתפקידים ולו רק ליום אחד! ככה היא תוכל לחוות את מה  שאני חווה כל יום! ואני אשאר בבית במקומה ואבלה את כל היום בנעימים..!"
כשמילות התפילה הללו על שפתיו שקע האיש בשינה עמוקה. אלוקים, הרחום והחנון, מקשיב מידי ערב לתפילות מאמיניו, ומשתדל למלא את בקשותיהם - כשאפשר - דאג להחליף בין הבעל ואישתו. בבוקר, כשהתעורר הבעל, הוא מצא עצמו בגופה של אשתו, ואילו היא התעוררה בדמותו. הבעל קם, הכין ארוחת בוקר, העיר את הילדים, הכין להם סנדוויצ'ים לבית הספר, דאג שיאכלו את ארוחת הבוקר שהכין להם, הסיע אותם לבית הספר, חזר הביתה ואסף כביסה מלוכלכת מכל החדרים, שם מכונת כביסה ורץ לבנק למשוך כסף כדי לשלם את חשבונות הטלפון והחשמל.משם הלך לדואר, שילם את החשבונות, ומשם המשיך לסופרמרקט כדי לקנות מצרכים לארוחת הערב. חזר הביתה, סידר את המצרכים במזווה ובמקרר, והעביר את הכביסה למייבש. כשגמר לנקות את קופסת החול של החתול ולרחוץ את הכלב, הייתה השעה כבר אחרי אחת בצהרים. הוא עלה לחדרי השינה וסידר את המיטות, שאב אבק וטאטא ושטף את רצפת המטבח. ניקה את בתי השימוש והאמבטיות, וקיפל את הכביסה שבינתיים כבר התייבשה ושם לכל אחד את הבגדים בארון. אחר כך נהג מהר לבית הספר ולגן כדי להספיק להוציא את הילדים בזמן ולהסיעם הביתה. בדרך הביתה נאלץ להתערב בויכוחים ביניהם ולהשתיק אותם, לגעור באחד, להעניש את השני ולנחם את השלישי הבוכה.
אחר כך ישב עם הילדים על שיעורי הבית שלהם, ובמקביל העמיד את קרש הגיהוץ והמגהץ כדי לגהץ את מה שיצא מהכביסה והיה זקוק לגיהוץ. בערך בארבע וחצי, הוא התחיל לקלוף תפוחי אדמה לארוחת הערב ולשטוף ירקות
להכנת הסלט. הוא ניקה את העוף והכין לו רוטב מתאים כדי להכניסו לתנור. אחרי ארוחת הערב הוא ניקה את השולחן, הכניס כלים למדיח, רחץ את הילדים והשכיב אותם לישון אחרי שסיפר לכל אחד מהם סיפור בנפרד. בעשר בלילה הוא כבר היה כל כך סחוט שבקושי הצליח לגרור את עצמו למקלחת ולמיטה.


וגם בכך לא נגמר היום שלו, כי עוד ציפו ממנו לעשות אהבה, והוא לא התנגד והצליח לעבור גם את זה מבלי להשמיע אף תלונה.


למחרת בבוקר, איך שהוא התעורר ומצא את עצמו עדיין בגוף של האישה, פנה  מיד לאלוקים בתחינה ואמר לו: "אלוקים היקר, תעזור לי. אני לא יודע מה חשבתי על אשתי לפני כן, אבל עכשיו שראיתי מה היא עוברת כל יום, אני מסיר
את הכובע בפניה. אני רוצה לחזור להיות אני עצמי, למרות כל הקשיים שיש לי בעבודה, כי זה כלום לעומת הקושי שלה יש כאן בבית. בבקשה תחליף בינינו שוב." אלוקים, הרחום והחנון, מוכן תמיד להיעתר לבקשות של מאמיניו, כשאפשר כמובן, ענה לו: "בני, אני שמח שלמדת את השיעור שלך, ואני אשמח להחזיר את המצב לקדמותו. אבל אתה תצטרך לחכות תשעה חודשים, כי אתמול בלילה נכנסת להריון...




וה מה שעשה איש אחר : "אל תשאלי איזה חמוד בעלי", מספרת אחת לחברתה, "הוא קרא מאמר על כך שבגלל שנשים עסוקות כל היום בעבודות הבית, כשמגיע הערב הן כבר עייפות מכדי לקיים יחסי מין".
"נו"?... שואלת החברה.
"אז אתמול הוא לקח יום חופש מהעבודה. הוא הכין לילדים ארוחת בוקר וכריכים והסיע אותם לבית הספר ואחר הצהריים לחוגים. בין לבין הוא ניקה וסידר את כל הבית, קיפל את הכביסה וסידר בארונות. הוריד את הכלב לטייל. בערב הכין לכולנו ארוחת ערב, אחר כך קילח את הילדים ואז השכיב אותם לישון".
"איזה חמוד"... התפעלה החברה, "אז אני מתארת לי שבסוף היום נתת לו מה שהוא רצה, ופינקת אותו במיטה"...
"נראה לך?", צוחקת האשה, "הוא היה עייף מדי!"

ביום שאלוהים ברא את האישה הופיע מלאך ושאל: מדוע אתה משקיע כל כך הרבה זמן ביצירה זו? ואלוהים אמר: האם ראית את המפרט שתכננתי לה? היא מורכבת מיותר ממאתיים חלקים בעלי יכולת לתפקד על דייאט קוקה קולה וקמצוץ מזון בלבד, בעלת זרוע שיכולה להחזיק ארבעה ילדים בו זמנית ובעלת נשיקה שיכולה לרפא מברך חבולה ועד לב שבור, ואת כל מה שהיא עושה, תוכל לבצע בשתי ידיים בלבד.

המלאך נדהם מהתשובה. רק שתי ידיים? בחיים לא! וזה רק הסטנדרט הרגיל? זה יותר מדי עבודה בשביל יום אחד! חכה למחר כדי לסיים! לא, אני לא, אמר אלוהים. אני קרוב לסיום היצירה הזו, שקרובה כל כך ללבי. כבר עכשיו, עוד לפני שהיא גמורה, היא מרפאה את עצמה כשהיא חולה, ויכולה לעבוד 18 שעות ביממה.

המלאך התקרב ונגע באשה: אבל עשית אותה כל כך רכה. היא רכה, הסכים אלוהים, אבל גם קשוחה. אין לך מושג מה היא מסוגלת לבצע ומול אילו קשיים היא יכולה להתמודד. האם תהיה מסוגלת לחשוב? שאל המלאך. לא רק שתוכל לחשוב, אמר אלוהים, היא תוכל אף לחשוב בהגיון, ולהתווכח.

המלאך נגע בלחי האישה. אופס, יש פה דפקט, אמרתי לך שאתה מנסה להכניס יותר מדי בדגם הזה. זה לא דפקט, אמר אלוהים, זו דמעה. בשביל מה דמעה, שאל המלאך ואלוהים אמר, הדמעה היא דרכה להביע שמחה, סער, כאב, אכזבה, אהבה, בדידות. המלאך התרשם. חשבת על כל דבר! אישה היא דבר מדהים באמת!

אכן כך! יש נשים בכל הגדלים, בכל הצבעים ובכל הגזרות אבל לכולן אותן תכונות: לנשים יש כח ועוצמה אינסופיים, הן סובלות קשיים אבל מסוגלות לחוש אהבה ואושר. הן מחייכות כשהן רוצות לצרוח. הן שרות כשהן רוצות לבכות, הן צוחקות כשהן עצבניות, הן נלחמות עבור דבר שהן מאמינות בו. הן מתקוממות כנגד חוסר צדק. הן לא מקבלות "לא" כתשובה, כשהן מאמינות שיש פתרון טוב יותר. הן אוהבות אהבה שאינה תלויה בדבר. הן בוכות כשהילדים שלהן מצליחים ומעודדות חברים בכישלון. הן מוצאות חוזק גם כאשר נראה להן שהן מתפרקות. הן יודעות שחיבוק ונשיקה מרפאים הכל. לב של אישה הוא מה שממשיך להניע את העולם. ובכל מקרה,

מוסר השכל : אם באשה אכן יש פגם, זאת העובדה שהיא שוכחת כמה שהיא שווה.





2 תגובות:

  1. אתמול הגיע שליח. דפק בדלת והגיש לי זר ענק.
    פתחתי את הפתח ושם היה כתוב:

    אמא יקרה
    לא הייתה, אין ולא תהיה אמא כמוך
    אני אוהבת אותך.
    הנסיך שלך.

    תודה על הרשומה.
    יום האישה כבר אמרנו?

    השבמחק
    תשובות
    1. בנים גידלנו ורוממנו.... כיף לשמוע

      מחק