היום הנו יום השנה ה-80 לפרסום הרומן "חלף עם הרוח" (Gone with the Wind) של מרגרט מיצ'ל. הספר ראה אור בתאריך ה-30.06.1936 בארצות הברית. הרומן מספר את סיפור אהבתם של סקארלט או'הרה, בחורה יפה ומפונקת, ורט באטלר, גבר שרמנטי, קשוח וציני, על רקע מלחמת האזרחים האמריקאית בדרום ארצות הברית.
את "חלף עם הרוח", אחד הספרים המצליחים במאה ה-20, מיצ'ל כלל לא התכוונה לפרסם. במשך שנים שכב כתב היד בביתה. בחלק ממנו השתמשה כדי לאזן רגל קצרה של שולחן. אפילו כשמו"ל מטעם הוצאת מק'מילן הגיע לאטלנטה בחיפוש אחרי סופרים חדשים, סירבה מיטשל למסור לו את יצירתה. היא נמלכה בדעתה רק אחרי שאחת מידידותיה קנטרה אותה ואמרה בלגלוג: "מי יכול להאמין שאת תכתבי ספר". הצלחתו המסחררת של הספר הביאה לעיבוד הקולנועי שלו. מיטשל סירבה להשתתף בכתיבת התסריט או בהפקת הסרט, אבל הביעה שביעות רצון מהתוצאה. לא רק היא שמחה בו: הסרט זכה בעשרה פרסי אוסקר, כולל הפרס לסרט הטוב ביותר. ספר השיאים של גינס מ-2014 העריך את הכנסותיו ב-3.4 מיליארד דולר, והוא נחשב לסרט הקולנוע המצליח ביותר עד כה.
הקרנת הבכורה לא נערכה בהוליווד, אלא באטלנטה, עירה של הסופרת, ולא כל הכוכבים נכחו בה. השחקנים השחורים התבקשו לא להגיע, שכן אי אפשר היה לשכן אותם באותו מלון עם ויוויאן לי וקלארק גייבל. כעבור שנה, כשהאטי מק'דניאל, השחקנית שגילמה את דמותה של המשרתת השחורה מאמי, זכתה באוסקר על תפקידה, הושיבו אותה בנפרד משאר השחקנים. אחרי הקרנת הבכורה כתבה מיטשל למק'דניאל, שיבחה אותה על משחקה וחתמה במילים: "חבל שלא יכולת לשמוע את התשואות".
רבים סבורים ש"חלף עם הרוח", הספר והסרט, מנציח דעות קדומות ואפלות. העבדות מתוארת מנקודת המבט של בעלי המטעים, וגם לאחר שהעבדים משתחררים, הם בוחרים להישאר עם אדוניהם הלבנים. חיי השעבוד אינם מובאים כפי שהיו באמת: העוול, הייסורים, זכותם של האדונים לגזול מהעבדים את ילדיהם – כל אלה נעדרים מהספר. במקומם מתוארים בסנטימנטליות יחסים של חיבה ותלות הדדית. על אף שמיטשל עצמה נולדה שנים רבות אחרי שאחרון העבדים השתחרר, היא עדיין חיה במציאות שבה השחורים נחשבו נחותים. לה עצמה הייתה משרתת שחורה צמודה שליוותה אותה בכל אשר הלכה.
לימים, לאחר שהתעשרה, תרמה כסף בחשאי לסטודנטים שחורים, שלא ידעו מי המיטיבה שלהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה