כולנו מכירים את הסיפור מעורר ההשראה שאיינשטיין הגאון כשל במתמטיקה בבית הספר, ולמרות זאת הפך להיות אחד הפיזיקאים החשובים של המאה העשרים, ושל ההיסטוריה האנושית כולה. רובנו גם יודעים שהסיפור הזה לא נכון, ושאיינשטיין מאז ומעולם הצטיין במתמטיקה.מה שמעט מאוד אנשים יודעים זה את הסיפור של סר ד"ר ג'ון ברטרנד גורדון. הוא למד ביולוגיה בתיכון אטון קולג' באנגליה, והיה הגרוע בשכבה שלו, מקום אחרון מתוך 250 תלמידים. הוא גם היה באחוזונים התחתונים בכל המקצועות המדעיים שלו.
מנהל התיכון שלו כתב בתעודה שלו (תרגום חופשי):
"אני מאמין שהוא מתכנן להיות מדען. במצבו הנוכחי אני חושב שזה מגוחך".למרות כל זה, הוא המשיך לתארים מתקדמים בביולוגיה, ונהיה מדען חשוב בתחום. הוא גם זכה בפרסים רבים בביולוגיה על מחקרים שלו, ביניהם פרס נובל ברפואה על כך שגילה שניתן "לתכנת מחדש" תאים סומטיים ולהפכם לתאים פלוריפוטנטים (שיכולים להתמיין לסוגי תאים שונים). כמו שניתן לראות בשם שלו, הוא גם קיבל תואר אבירות.
הוא מסגר את התעודה שהוזכרה לעיל, בה כתובה ההערה של המנהל, ומשתמש בה להזכיר לעצמו ש(תרגום חופשי):
"אולי המנהל צדק, ואני באמת לא כל כך טוב בעבודה הזאת".
מסקנה: מי שיכול - עושה, ומי שלא - מלמד (ולא יותר).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה