כולם צריכים מים. זה הבסיס של חיים על הכדור שלנו.
מה שאנחנו פחות חושבים עליו זה שגם חיות ימיות צריכות לשתות מים.
אבל אפשר לתהות לעצמנו בפליטה - "אבל הן מוקפות במים! מה הבעיה?!"
הבעיה היא שמרבית המים בכדור הארץ הם מלוחים ואי אפשר לשתות אותם כי המלח העודף גורם בעצם לאיבוד מים מהגוף (בגלל זה אסור לשתות מי ים).
אז מה יעשה נחש המים המסכן שבתמונה?
התשובה הפשוטה היא - הוא מחכה שירד גשם, ואז עולה לפני הים ושותה את מי הגשמים המתוקים שעוד נמצאים למעלה לפני שהם מתפזרים.
רק שלא כל נחש באמת שוחה, וחלקם צפים להם בזרם והם לא יכולים לכוון את עצמם לסערה הקרובה... אז הם מתייבשים.
נחשים הסתגלו לאגור כמויות גדולות של מים בגופם (עד 80% בערך ממשקל הגוף), לאבד ממש מעט בזכות העור שלהם שהוא בלתי חדיר למים, וגם יכולים לשרוד במצבי התייבשות שהיו ממזמן הורגים חיות אחרות למקרה שאין להם מזל.
בונוס - לחיות ימיות שונות יש טכניקות שתיית מים שונות: כלבי ים אוכלים שלג, דולפינים משיגים מים בעיקר מהדגים שהם אוכלים. דגים בעצמם נאלצים לשתות את המים שהם שוחים בהם וכדי לאזן את המליחות הם נאלצים להשתין ה-מ-ו-ן.
דגי מים מתוקים מטילים שתן מאוד מימי ודליל כדי לא לאבד את המלח בגופם, ודגי מים מלוחים מטילים שתן מאוד מרוכז עם מעט מים והרבה מלח כדי להיפטר ממנו.
אז... אחת ולתמיד - מאיפה משתין הדג?
דגי מים מלוחים בדרך כלל נפטרים מרוב השתן שלהם דרך הזימים אבל דגי מים מתוקים נפטרים מהשתן שלהם דרך איבר הקלואקה (פתח ביב). למעשה ציפורים, זוחלים ודגים "משתינים" מהקלואקה.
בפעם הבאה שמישהו ישאל אתכם תוכלו להשיב "בדרך כלל מהקלואקה" או אם אתם מתקשים לזכור "פחות או יותר מאיפה שציפורים וזוחלים משתינים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה