אפקט הפרפר
מודעות ברמת הדף
יום רביעי, 20 בנובמבר 2024
לחדר מבצעי בבניין כאל בבני ברק דרושים/ות מפעילי/ות חדר בקרה!
יום שלישי, 19 בנובמבר 2024
רפרט בנושא: מכתב הקצינים שנשלח לבגין בשנת 1978 כביטוי למחאה חברתית
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 מחאה חברתית ותנועת מחאה
2
1 .2
מכתב הקצינים 1978
2 1.1.1 חשיפת המכתב
2 1.1.2 מכתב הקצינים בראי התקופה
3
1 .3 תגובות למכתב
4 1.3.1 תגובת הציבור
4 1.3.2 תגובת הממסד
6 פרק 2 – מכתב הקצינים – ניתוח סמיוטי 7
פרק 3 – דיון ומסקנות 9
סיכום
1 1
מקורות
1 2
נספח תקציר "אמרו: השלום בסביבה. צריך לעשות דבר. אמרו: נכתוב מכתב. אמרו להם: גם אנחנו נחתום. אמרו: נכנס עצרת. אמרו להם: גם אנחנו נבוא. אמרו:
נוביל מצעד. אמרו להם: גם אנחנו נצעד. אמרו: שלום עכשיו. אמרו להם: אנחנו עם רב".
(פלגי, 1979, עמ' 12) עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מיני רבות מתחום המחאה החברתית – מכתב הקצינים שנשלח לבגין בשנת 1978 כביטוי למחאה חברתית. מכתב הקצינים נשלח על ידי קצינים המשמשים במילואים כמפקדים בתפקיד קרבי. קצינים אלו נלחמו במלחמת יום הכיפורים, ללא ספק שמדובר במלחמה טראומתית לצה”ל. בעקבות ההתפתחויות בישראל במהלך המלחמה ואחריה, בא לידי ביטוי חוסר שביעות רצון בקרב אנשי השמאל. עם זאת, עד למהפך הפוליטי ב-1977, תנועות מחאה התומכות בשלום כמעט ולא התפתחו, אז מפלגת הליכוד עלתה לשלטון בראשות בגין לראשונה ויצרה קואליציה. נראה, כי העצומה מבטאת מאפיינים והשפעות של חוסר שביעות רצון מהמצב הקיים ולאור התחושה, כי המשא ומתן לקראת הסכמי השלום בין ישראל ומצרים נראה כמצוי במבוי סתום. במהלך הפרק הראשון, אנסה להגדיר את המושג מחאה חברתית, אציג את הרקע לעצומה באותה התקופה וכן, אציג תגובות שונות לפרסומו.
במסגרת סוגיה זו, עולה השאלה כיצד בא לידי ביטוי המחאה החברתית במכתב הקצינים שקיבל ראש הממשלה מנחם בגין בשנת 1978? בניסיון לספק מענה לשאלה זו, אערוך ניתוח סמיוטי של מאפיינים שונים בתוכן העצומה במהלך הפרק השני. לאחר מכן, אערוך דיון ואסיק את מסקנותיי בהתאם.
אורינות מחקר בחינוך – תרגיל מס. 2
אורינות מחקר בחינוך – תרגיל מס. 2
שם הסטודנט : ______________ ת.
זהות ____________ קוד הקורס: __________ שם הסטודנט : ______________ ת.
זהות ____________ קוד הקורס: __________ השלם את התשובות על גבי קובץ זה. את התשובות הדפס בפונט אחר למשל, "דויד 12". חלק א – איתור רכיבים מתודולוגיים בדיווח מחקרי
1 . חזרו למאמרם של שלמה רומי ומיכל לב (מגמות, 2003, מב (2), עמ' 219 –
2 39). בהמשך לפרק המבוא שעסקתם בו בתרגיל הראשון, מציגים החוקרים את פרק השיטה (עמ' 226 – 230): נבדקים, כלי מחקר ומהלך המחקר. א. מי היו הנחקרים וכיצד נבחרו?
תשובה:
ב. באילו כלי מחקר נאספו הנתונים – מה נאמר על התוקף והמהימנות של כלי המחקר?
המשנה הנמדד כלי המחקר (שאלון קיים, מותאם או מיוצר) תיאור קצר של הכלי (עיקרי התוכן וסולם המדידה) מה נאמר על תוקף הכלי?
מה נאמר על מהימנות הכלי? ג. מה מציינים החוקרים בתיאור "מהלך המחקר" ולשם מה?
תשובה: חלק ב – דגימה תהליך הדגימה יתבסס על הנתונים שבקובץ הנלווה "בסיס נתונים לתרגיל דגימה". בקובץ ישנה רשימה של 120 סטודנטים שלצורך התרגיל נתייחס אליהם כאוכלוסייה של סטודנטים הלומדים בהכשרה להוראה במכללת בית ברל בשלושה מסלולים: חינוך מיוחד (סימול 1), על יסודי (סימול 2) יסודי (סימול 3). עליכם לדגום מתוך האוכלוסיה מדגם בגודל 40 נחקרים בדגימת שכבות. הדרכה:
א) חשבו את מספר הנחקרים מכל מסלול שיכללו במדגם.
ב) השתמשו בטבלת המספרים האקראיים או במחשבון מדעי.
תשובה: התשובה צריכה לכלול:
א. פירוט שלבי תהליך הדגימה כפי שביצעתם אותו (מה נעשה בכל שלב ומדוע).
ב. שמות הסטודנטים שנבחרו למדגם שלכם ממוינים על פי המסלולים. נניח שחוקר ישראלי מעוניין לראיין נשים שעשו להן "ברית מילה" (אקט כירורגי פרימיטיבי שמטרתו להחליש את התאווה המינית), במדינה מזרח תיכונית שמתיימרת להיות מתקדמת. מה על החוקר לעשות על מנת להגיע למרואיינות דרכן יוכל לאסוף מידע על התופעה (מהי שיטת הדגימה המתאימה למחקר כזה)? נמקו תשובתכם. תשובה: חלק ג – רפלקציה (אישית) א. לתאר במספר משפטים את התועלת שהפקתם מביצוע כל חלק בתרגיל זה.
ב. להתייחס לקשיים שנתקלתם בהתמודדות עם המטלות של התרגיל וכיצד התגברתם עליהם.
ג. להתייחס לאופן הביצוע המשותף של התרגיל, במידה והוא מתבצע בזוגות (איך בא לידי ביטוי הפסוק הידוע: "טובים השניים מן האחד"). _______________________________________________________________ בהצלחה
דרוש/ה Help Desk למרכז השירות הטכנולוגי בחברת ביטוח גדולה בפ"ת
אנחנו מחפשים HD בעל/ת רקע טכני לתפקיד הכולל: מתן שירות ללקוחות פנים וחוץ ארגוניים הכולל ליווי ומתן מענה מקצועי ,פתרון תקלות טכניות, מתן הרשאות, ניהול מחזור חיי עובד ושירות לכלל לקוחות החברה.
ממ"ן 13 בפסיכולוגיה בחינוך (קורס 10125)
מילות מפתח | 10125, מוטיבציה, מטלת מנחה, ממ"ן 13, נורמות, עמדות, פסיכולוגיה בחינוך, קונפורמיות, שיתוף פעולה, תחרות |
שנת הגשה | 2012 |
מספר מילים | 1760 |
תקציר העבודה
מטלת מנחה (ממ"ן) 13
הקורס: 10125
5 – פסיכולוגיה בחינוך חומר הלימוד למטלה: גורמים חברתיים מספר השאלות: 2 משקל המטלה: 6 נקודות סמסטר: א 2013 מועד אחרון להגשה: 23.12.12
קיימות שתי חלופות להגשת מטלות:
שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה"
6 0 נק') ) שאלה 1
ב 1/3/2009- ) וענו על סעיפים א'-ד' שבעקבותיה:
nrg- קראו את הכתבה שלפניכם (שפורסמה ב דו"ח:
הסנפת גזים נדיפים – "להיט" בקרב הנוער מנתונים שאספה הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול עולה כי ב 20- השנים האחרונות נמשכה הירידה בגיל השימוש הראשון בקרב בני נוער. החשופים ביותר: חילונים במשפחות חד-הוריות יהלי מורן זליקוביץ' עלייה של 100 אחוזים נרשמה בשנים האחרונות בשימוש בני נוער בסמים נדיפים. במקביל, נמשכת הירידה בגיל השימוש הראשון בסמים – כך עולה מנתונים שנאספו מאז 1989 על-ידי הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול ורוכזו על-ידי המדענית הראשית של הרשות, ד"ר רחל בר-המבורגר.
מאז החלה להימדד תופעת הסנפת חומרים נדיפים (כמו גז מזגנים) ב 2001- , הכפיל היקף התופעה את עצמו ל משפטים.8%- מקרב בני הנוער. בהתייחס לסמים אחרים ומשקאות חריפים חלה גם כן עלייה משמעותית בהיקפי השימוש. כך לדוגמה, היקף השימוש בחשיש ומריחואנה עמד ב 1989- על 1.7% מהתלמידים וב 2005- עלה ל 5.8%- . היקף השימוש בקוקאין עלה בתקופה זו מ 1.1%- ל 2.1%- והיקף השימוש בסמים אחרים עלה מ 1.5%- ל 3.9%- . היקף ההתנסות באלכוהול ירד באופן מפתיע מ 57.6%- מ-
1 989 ל 49.4%- ב 2005- מהנתונים, שנאספו בקרב בני 12-18 , עולה עוד כי בנים למשפחות חילוניות חד-הוריות נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לשימוש בסמים ואלכוהול. בקרב תלמידים למשפחות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מדווחים יותר על עישון סיגריות, שתיית משקאות אלכוהוליים ושימוש בקנאביס, בעוד שילדים ממעמד סוציו- אקונומי נמוך מדווחים על שימוש בסמים קשים. בנוסף, נמצא מתאם גבוה בין בילוי במסיבות, מועדונים ופאבים לבין שימוש בסמים. זאת, בהשוואה למתאמים אחרים הקשורים למאפייני אישיות ושאיפות בלימודים.
בקרב בני נוער עולים עלה היקף השימוש בסמים לא-חוקיים מ 5%- ב 1992- ל משפטים%- ב 2005- . במשפחות דתיות עלה היקף השימוש מ 3%- ב 1992- ל 7.5%- ב 2005- . בקרב חילונים עלה היקף השימוש בתקופה זו מ 5%- ל 13%- . מנתונים שנאספו בקרב כ 2,000- תלמידי כיתות ז' מבתי ספר ברחבי הארץ, עולה כי
1 2.7% מהתלמידים הם בעלי פוטנציאל גבוה לשימוש בסמים. נמצא גם קשר מובהק בין רמת ההרפתקנות של התלמיד לבין פוטנציאל הסיכון לשימוש בסמים.
מהנתונים ההשוואתיים מ 1989- ועד 2009 עולה כי גיל תחילת השימוש בסמים ובאלכוהול מוסיף לרדת וכי יותר מ 20- אלף בני נוער בגילאי 12-14 , הודו כי התנסו בסמים בשנה האחרונה.
מנתוני הרשות עולה כי ככל שגיל ההתנסות הראשונה נמוך יותר – ההסתברות לשימוש קבוע ולהתמכרות גבוה יותר.
"מהבנת כלל נתוני המחקר מתברר שוב כי ההורים מהווים מקור עיקרי לסיוע ומשענת לבני הנוער במגוון מצוקות אישיות, אך בנושא הסמים והאלכוהול – בני הנוער אינם מרבים לפנות לעזרת הוריהם. הנימוק העיקרי שלהם הוא החשש מפני שיפוט וביקורת", אמר מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, יאיר גלר.
16 נק') א. הסבירו את המושגים נורמות, קונפורמיות, עמדות. )
1 6 נק') ב. מהו הקשר האפשרי בין המושגים שהסברתם בסעיף א' לבין הנתונים ) המתוארים בכתבה? נמקו דבריכם ביחס לכל מושג בנפרד תוך התבססות על ממצא אמפירי מתוך חומר הלימוד העוסק במושג (בסך הכל יש לכלול בתשובה שלושה ממצאים אמפיריים – ממצא לכל מושג).
10 נק') ג. כיצד ניתן לשנות את עמדותיהם של בני הנוער כפי שמתוארות בקטע? ) הציעו שתי דרכים ספציפיות ובססו כל אחת מהן על אחת העצות מתוך הדרכים לשינוי עמדות בספר הקורס.
18 נק') ד. בחרו והציגו שלושה מושגים ו/או ממצאים אמפיריים מתוך המאמר ) הצורך להשתייך – הצורך ביחסים בינאישיים כמוטיבציה אנושית בסיסית' – באומייסטר ולירי – שעשויים להתקשר לתכנים המתוארים בכתבה. מה הקשר בין כל אחד מהמושגים/ממצאים לבי הכתבה? נמקו דבריכם.
40 נקודות) ) שאלה 2
"מחקרים שנערכו בעולם בשנים האחרונות והשוו את הישגיהם של ילדים המתחנכים מן הבית לאלה של תלמידי בתי ספר, מצאו שבמקרים רבים הישגי מתחנכים מן הבית עולים על הישגיהם של תלמידי בי"ס בני גילם, ובכל מקרה אינם נופלים מהם. כמו כן, התנהגויות הנחשבות בעייתיות נמצאו רווחות יותר בקרב תלמידי בתי ספר. ילדים הלומדים בבית נמצאו גם בוגרים יותר ובעלי מיומנויות חברתיות מפותחות יותר".
.( (מתוך מעריב, 7/5/06
1 0 נק') א. הסבירו את שני המושגים תחרות ושיתוף פעולה. )
2 0 נק') ב. פרטו את ההשלכות החברתיות האפשריות של לימוד בבית על שני המושגים ) שהסברתם בסעיף א'. בתשובתכם, התייחסו לכל מושג בנפרד. התבססו על חומר הלימוד העוסק בגורמים אלה.
10 נק') ג. באיזו מידה תואמות ההשלכות שפירטתם את הטענה שבקטע? נמקו דבריכם.
)
יום שני, 18 בנובמבר 2024
הצעה לפרוייקט לפיתוח אוריינות סביבתית – יער יתיר ככלי להתמודדות עם בעיית המדבור וכפרוייקט להעלאת אוריינות סביבתית
הצעה לפרוייקט לפיתוח אוריינות סביבתית – יער יתיר ככלי להתמודדות עם בעיית המדבור וכפרוייקט להעלאת אוריינות סביבתית במסגרת חינוך לקיימות, מכינת עבודת לקראת תשפ”א
מילות מפתח | EMS, אגמים, אגן פסולת, אוקיינוס, אוריינות סביבתית, אטמוספרה, איכות הסביבה, אמפתיה, אנטרטיקה, אסון אקולוגי, אקולוגיה, אקלים, בז אדום, בית היערן, גאוגרפיה, החברה להגנת הטבע, הסברה, העצמה, הצעה לפרוייקט, התחממות גלובלית, התחממות כדור הארץ, התנהגות אנושית, זיהום, זיהום אויר, זיהום מים, זיהום מקורות מים, זיהום קרקע, חוף ים, חיות בר, חינוך, חינוך לקיימות, חינוך סביבתי, טבע, ייעור, יער, יער יתיר, יערן, כלכלה, למידה, למידה חוץ כיתתית, מאגר מים, מדבור, מדד למידה, מי תהום, מערכי שיעור, מערכת אקולוגית, משבר סביבתי, ניצול יתר של קרקעות, סביבה, פיתוח אוריינות סביבתית, פרוייקט חינוכי, פשיעה אקולוגית, פשיעה סביבתית, קרן קיימת לישראל, רגשות חיוביים, רמות מנשה, רשות שמורות הטבע, שטחי מחייה, שמורת טבע, שתילת עצים, תצפית |
שנת הגשה | 2020 |
מספר מילים | 3965 |
מספר מקורות | 7 |
תקציר העבודה
מכינת עבודות לקראת תשפ"א
חינוך לקיימות
1. קראו את המאמר:
גן, ד', פליק, א', ואקנין, מ' וגל א' (2018). להתרגש מבז אדום — תוכנית לשימור הבז האדום כמעוררת רגשות חיוביים בקרב תלמידים. אקולוגיה וסביבה, 9(4), 36-41.
(נמצא בקישור: http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=806 )
וענו על השאלות הבאות:
1) בתקציר המאמר הרשום כ "על קצה המזלג" נכתב שהמחקר מראה כיצד פיתוח "אוריינות סביבתית" מושג תוך עידוד חקר בסביבת למידה חוץ כיתתית. הסבירו בעזרת ספרות מקצועית (מצורפת רשימת קישורים למאמרים בסוף העבודה) את המושג "אוריינות סביבתית", וכתבו על פי מאמר זה כיצד היא מתפתחת בפרויקט "להתרגש מהבז האדום".
2) כתבו במילים שלכם, אלו רגשות התעוררו אצל התלמידים בכל קטגוריה שמופיעה במאמר, וכתבו על פי המאמר אלו יתרונות לטווח ארוך תורמים הרגשות המתעוררים בלמידה החוץ כיתתית.
3) על פי ספרות מקצועית (מצורפת רשימת קישורים למאמרים בסוף העבודה) כתבו מהו ה"משבר הסביבתי"? וכיצד תכניות המעוררות רגשיות חיוביים כלפי הטבע יכולות לשפר את מצב המשבר הזה?
4) התבוננו על מקום מגורכם, מצאו תופעת טבע ייחודית כגון: פריחה של פרח מיוחד, פארק ייחודי, מקום טבעי פתוח, שדה בור, ערוץ של נחל, ציפור מקומית ועוד…בהשראת המאמר כתבו רעיון לתכנית חינוכית שמטרתה לחזק את הקשר בין הילדים תושבי האזור, והסביבה הטבעית. חלקו את התכנית ל3 מפגשי למידה חוץ כיתתיים, ויום שיא אחד. ציינו בכל מפגש מהן המטרות הלימודיות(ידע), מהן המיומנויות שיילמדו, ומהם הערכים שיוקנו לתלמידים.
שם התכנית:______________________________________
מפגש
מיקום ומשך המפגש
נושא המפגש
ומטרתו
ידע שמועבר
מיומנויות לתלמיד
ערכים שיועברו
תוצרים
(יש לצרף מערך שמתאר את מהלך המפגש)
א'
ב'
ג'
יום שיא
קישורים למאמרים:
1) http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=566
2) file:///C:/Users/USER/Desktop/עבודת%20גמר%20תיזה/מאמרים/אוריינות%20סביבתית%20בחינוך%20בישראל%20אונ%20בן%20גוריון.pdf
3) file:///C:/Users/USER/Desktop/עבודת%20גמר%20תיזה/מאמרים/חינוך%20סביבתי%20לכל%20טלי%20טל.pdf
מחוון ציונים:
סעיף
ניקוד
סטנדרט רצוי
א
15 נקודות
*כתיבת הגדרה טובה ומובנת ובמילותיו/ה האישיות של הסטודנט/ית למונח "אוריינות סביבתית"(8 נק')
*הסבר פשוט לאופן בו היא מתפתחת בפרויקט (7 נק')
ב
10 נקודות
*כתיבת כל הקטגוריות המופיעות במאמר(5 נק')
*הסבר פשוט במילותיו/יה של הסטודנט/ית ליתרונות של כל קטגוריה (5 נק')
ג
15 נקודות
*כתיבת הסבר מובן ופשוט למונח ה"משבר הסביבתי"(10 נק')
* הבנה של הקשר בין חיזוק הרגש החיובי כלפי הסביבה לבין התמודדות עם משבר זה (5 נק')
ד
60 נקודות
*מציאת נושא מקומי מתאים לתכנית סביבתית-מקומית(5 נק')
*כתיבת תכנית בעלת ציר התפתחות הגיוני ומובן(10 נק')
*כתיבת מערכים מובנים לכל התכנית על פי פירוט העמודות המצויות בטבלה שלמעלה (30 נק')
*תבנון יום שיא מתאים, מעניין ובעל הקשר לנושא הנלמד(15 נק')
יש להגיש את העבודה למייל שלי בקובץ וורד: limory2412@gmail.com
נא לציין שם+ משפחה מספר תעודת זהות.
ציון עובר הינו: 92 נקודות
בהצלחה
הצעת מחקר: תרומת ההשתייכות לזרמים ביהדות, הקונסרבטיבי / הרפורמי, להשתלבותם בארצות הברית של הדור השני להגירת היהודים ממזרח אירופה (בין השנים 1918 ל- 1955)
מילות מפתח | אורתודוקסים, אנומיה, ארה"ב, ארצות הברית צאצאי יהודים, האימפריה הצארית, הגירה, הגירת היהודים, הגירת יהדות מזרח אירופה לארה"ב, הזרם הקונסרבטיבי, הזרם הקונסרווטיבי, הזרם הרפורמי, המהפכה התעשייתית, הצעת מחקר, הקיסרות הרוסית, השתלבות חברתית, השתלבות מהגרים, זהות דתית, זהות יהודית, חילון, חילוניות, חילוניים, יהדות, יהדות קונסרבטיבית, יהדות קונסרווטיבית, יהדות רפורמית, יהודים דתיים, מהגרים, סוציאליזציה, פרעות הנגב, פרעות קישינב, צאצאי מהגרים, צאצאים, קליטת הגירה, קרבה לדת, רוסיה, רמת דתיות, תנועת ההשכלה |
שנת הגשה | 2020 |
מספר מילים | 3655 |
מספר מקורות | 32 |
תקציר העבודה
נכון לסוף המאה ה-19, 22.2 מליון איש מהאוכלוסיה באימפריה הצארית היו יהודים – 4% בלבד מהאוכלוסיה הכוולת. המצוקה הכלכלית הוותה בסיס לרצונם העז של יהודי האימפריה לצאת ממנה. היהודים היו מצויים במאבק שוטף על מקורות המחייה והתחרות בין בעלי המלאכה לא הייתה אפשרית. לפיכך, המעבר לארץ אחרת בתקווה לשפר את מצבם הכלכלי הייתה אפשרות סבירה. באפריל 1881, פרצו פרעות הנגב בדרום רוסיה, אשר הביאו לנזק רב לרכושם של יהודים. הפגיעה בבטחון היהודים ברוסיה התווסף למצבם הכלכלי הרע ולמעמדם הנמוך. המהפכה התעישייתית הגיעה לרוסיה שני עשורים בלבד לפני כן, באיחור של מאה שנים. ההתפתחות התעשייתית והמעבר לערים הגדולות פגעו ביהודים במושב ובפולין, מאחר ומנעו מהם להשתלב בענפים הקשורים לתעשיה. מטרת העבודה הנה לבחון את תרומתם של הזרמים החדשים ביהדות להשתלבות בחברה האריקאית של יהודים בני הדור השני להגירה ממזרח אירופה. ההתמקדות בזרמים החדשים – הזרם היהודי רפורמי והיהודי קונסרבטיבי נובע מכך שהזרם האורתודוקסי ביהדות בחר להקפיד על בדלנות מהחברה הנוכרית. במסגרת עבודה זו, אציג הצעת מחקר עליה תתבסס עבודה סמינריונית. הצעה זו מורכבת מכותרת העבודה, רציונל המחקר המסביר מדוע בחינת הסוגיה הנה חיונית, ראשי פרקים אפשריים וכן, רשימת מקורות רלוונטיים.
הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית בקורס פרקים בתולדות יהודי ארה"ב (10589)
הצעת המחקר:
ההצעה כוללת את המרכיבים הבאים: כותרת העבודה, שאלת המחקר, ראשי פרקים וביבליוגרפיה.
הצעת המחקר היא למעשה תכנית העבודה לה מתחייב הסטודנט לפני כתיבת העבודה. לאחר שאושרה בידי המדריך היא מחייבת. אין לערוך בה שינוי ללא התייעצות מוקדמת וקבלת אישור מהמדריך.
כתיבת העבודה:
כללי הכתיבה המדעית מחייבים להפנות למקורות בהם משתמשים כאשר מדובר בהצגת דעה של חוקר, נתונים, וכמובן בציטוט מהמקור. הציטוט מחייב סימון מרכאות מתחילת המובאה ועד לסופה.
בציטוט משתמשים לצורך חיזוק רעיון בעבודה או המחשתו בניסוחו המקורי (חוקים, החלטות, יצירה ספרותית, ועוד). מטבע הדברים אין להרבות בציטוטים בעבודה.
חשוב ביותר!!! למעט הציטוט, אסור להעתיק משפטים מהמקור. עליכם לסכם את עיקרי הרעיון מהמקור, לנסחו במלים שלכם ולבסוף להפנות למקור עצמו (או כמה מקורות, אם נעשה בהם שימוש בפסקה אחת).
שימו לב: כל פסקה בעבודה עומדת בזכות עצמה ומחייבת הפנייה למקור, אם צריך.
הקורא מניח שכל מה שנכתב ללא שימוש בכללים לעיל הוא פרי יצירתכם העצמית, ולכן העתקת משפט ממחקר אחר ללא ציון המקור נחשבת למעשה תרמית.
ההפניה למקור תכתב בהערת שוליים ממוספרת בסדר עולה (בגוף העבודה יצוין מספר ההערה ובתחתית העמוד ההפניה למקור). בהפניה למקור יש לציין את העמודים המדויקים מהם שאבתם את המידע המופיע בפסקה בגוף העבודה.
שימו לב: בשיטה זו יש תלות בין ההערות:
בפעם הראשונה שמציגים מחקר, יש לכתוב את כל הפרטים כפי שהם מופיעים בביבליוגרפיה (בהערת השוליים יש להקדים את שמו הפרטי של החוקר לשם המשפחה, ברשימה הביבליוגרפית שם המשפחה קודם לפרטי).
כותרת הספר תהיה מודגשת. כך גם שם כתב עת, או ספר ערוך. כותרת המאמר לא מודגשת אלא מסומנת במרכאות..
אם מדובר בהערה עוקבת (מאותו מקור), בפעם השנייה כותבים "שם" ומספר עמוד. באנגלית כותבים
Ibid. p.
כאשר מציגים בפעם השנייה ואילך את המקור (אם ההערה אינה עוקבת) יש לציין את שם המשפחה של החוקר, שנת הפרסום (בסוגריים) ומספר עמוד. אם משתמשים במספר מקורות של אותו חוקר, יש להוסיף לשם החוקר את קיצור הכותרת של החיבור, שלוש נקודות ומספר עמוד.
בכתיבת העבודה יש להקפיד על יחס נכון בהיקף של פרקי העבודה. בהנחה שהעבודה תחזיק כשלושים עמודים , יש להקדיש לפרק המבוא עמוד אחד עד שניים, ואם יש צורך בפרק שמתייחס לרקע היסטורי לנושא הנדון הוא ישתרע על כשלושה עמודים לכל היותר. באופן זה יהיה מקום רחב יותר לפרקים המרכזיים של העבודה שאמורים לעסוק בהיבטים שונים של שאלת המחקר שהוצגה במבוא לעבודה.
שימו לב: אין לחזור על מובאות או רעיונות כמה פעמים. החזרה קוטעת את קצב ההתקדמות של העבודה, וגם את חוט המחשבה ומהווה פגם עריכתי. כמו כן יש להניח שמספר מקורות יתייחסו לנושא מסוים. במקרה כזה חשוב לרכז את כל הנתונים והדעות ולהציגם בדיון אחד.
הגשת העבודה:
העבודה צריכה להחזיק כשלושים עמודים (לא כולל ביבליוגרפיה).
הביבליוגרפיה: מינימום 15 פריטים, מהם 2 באנגלית.
גודל גופן 12 רווח בין השורות 1.5
חשוב להקפיד על הגהת העבודה.
העבודה תוגש בשני עותקים: אחד מודפס וכרוך, ועותק שני בצורת קובץ יוגש דרך המערכת המקוונת.
לעותק המודפס יש לצרף טופס הצהרה על הכנה עצמית של העבודה.
נא לשלוח את העבודה בדואר 24 בלבד (לא רשום)
מכיוון שלא כל הסטודנטים שולטים בכללי הכתיבה המדעית אני מבקש לשלוח במייל קובץ לבדיקה לפני הגשה. חשוב לציין: בשלב זה אינני קורא את העבודה לעומק. מטרת הבדיקה היא לוודא שיש הקפדה על הערות השוליים, הביבליוגרפיה, עמוד השער, וכן שהעבודה לא חסרה דיון מהותי בהתאם להצעת המחקר שאושרה על ידי בתחילת התהליך. ולכן, אין להסיק מהרשאתי להגיש את העבודה לגבי הציון הסופי.
הערכת העבודה המודפסת והמוגשת רשמית נעשית על פי מספר פרמטרים: איכות הכתיבה והדיון, גיוון השימוש בביבליוגרפיה בעברית ובאנגלית ואופן הסקת המסקנות ואיכותן.
אני מקווה שהנחיות אלה (שאמורות להשלים את ההנחיות בחוברת ההדרכה שמחולקת לכם לפני הכתיבה)
יסייעו לכם בכתיבת העבודה.
הערה חשובה: מי שזקוק לציון מטעמים של מכרז בעבודה, קבלת הטבה כספית ועוד, חייב להגיש את העבודה לבדיקה לפחות חודשיים לפני התאריך הקובע עבורו. זה טווח הזמן הראוי במקרה שצריך לתקן את העבודה או כל עיכוב אחר בבדיקת העבודה ודיווח על הציון במערכת.
בהצלחה
ד"ר אילן קיסר