מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום רביעי, 6 בנובמבר 2024

גורמים ומניעים להודאות שווא והודעות כוזבות


 



תקציר העבודה

גורמים ומניעים להודאות שווא והודעות כוזבות תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – הודאה והודעה
2              1.1 הודאת חשוד והודאת שווא
2              1.2 הודעת עד והודעה כוזבת
3 פרק 2 – הגורמים למסירת הודאות שווא והודעות כוזבות
4 סיכום
6 מקורות 7
תקציר 

העדויות הנן מקור חקירה המשלים את המידע הנלמד מהראיות בזירת העבירה. לעומת הראיה החפצית המציינת מצב נתון מבלי להסבירו, העדות המילולית יכולה לתת תשובות לשאלות העולות מהזירה. ראיות הנמסרות על ידי מקור אנושי, ובכלל זה נכללות הודאות והודעות, עלולות להיות מוטות. עדות הנמסרת על ידי אדם אינה בהכרח מהימנה. במהלך החקירה, ניתן להפיק מידע מארבעה דפוסי אנשים – המתלונן, העד, המודיע והחשוד. כל אחת מארבעת דפוסים אלו עשוי למסור הודאה או הודעה.
יחד עם זאת, חלק מההודאות עלולות להיות הודאות שווא וכן, חלק מההודעות עלולות להיות הודעות כוזבות. במסגרת חקירה משטרתית, ניתן להבחין בין חקירה של חשוד, המכונה תשאול, לבין חקירה של כל אדם אחר. להלן אעסוק בשתי סוגי עדויות במהלך חקירה – הודאת חשוד והודעה שנמסרה על ידי נחקר. עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מיני רבות מתחום החקירה הפלילית והתשאול – הודאות שווא והודעות כוזבות. להודאות ולהודעות משקל רב במהלך החקירה והמשפט באופן שעשוי לזרז את חקר האמת ועשיית הצדק או לפגוע בו קשות. במסגרת זו, אנסה לבחון את הגורמים המניעים אנשים למסור הודעות כוזבות והודאות שווא. בחינה זו תתבסס על הספרות המקצועית הקיימת.

בחינת חובת ההצלה בשיטת המשפט בישראל (לא תעמוד על דם רעך/השומרוני הטוב)

 




סכנה עצמית וסיכון לזולת – בחינת חובת ההצלה בשיטת המשפט בישראל כולל בחינת חוק לא תעמוד על דם רעך והשוואה לחוק השומרוני הטוב בארצות הברית

עבודת סמינריון בנושא :
סכנה עצמית וסיכון לזולת – בחינת חובת ההצלה בשיטת המשפט בישראל כולל בחינת חוק לא תעמוד על דם רעך והשוואה לחוק השומרוני הטוב בארצות הברית

תוכן עניינים

תקציר

1
פרק 1 – סכנה עצמית וסיכון לזולת : הצורך בהסדרת חובת ההצלה באמצעות חקיקה
3

1.1 הגדרתם של הדין הפלילי והעבירה הפלילית בשיטת המשפט
3

1.1.1 תפקידו של הדין הפלילי בהענשת עבריינים
3

1.1.2 העבירה הפלילית
4

1.2 מעשה ומחדל בשיטת המשפט בישראל
4

1.2.1 ההבדל בין מעשה ומחדל
5

1.2.2 מחדל ישיר ומחדל עקיף
5

1.3 הצורך בהסדרת חובת ההצלה בשיטת המשפט בישראל
6
פרק 2 – משפט משווה פסק דין זר: מקורות חובת ההצלה בהלכה היהודית ובשיטת המשפט האמריקאית
8

2.1 חובת ההצלה במקורות היהודים
8

2.2 חובת ההצלה בשיטת המשפט בארצות הברית
10
פרק 3 – התפתחות חובת ההצלה בחוק בישראל : לא תעמוד על דם רעך וחוקים קרובים
14
פרק 4 – התייחסות לחקיקה בנוגע לחובת ההצלה במסגרת פסקי דין
17

4.1 פסקי דין עד לשנת 1998
21

4.2 פסקי דין הנוגעים לחובת ההצלה החל משנת 1998
21
פרק 5 – התנגשות החוק מול חוקים נוספים בשיטת המשפט בישראל
25

5.1 סיכון עצמי להצלת הזולת ומקומם של דיני החרום בסדר הדין והגנות לאי עשיית חובת הצלה
25

5.2 פסקי דין העוסקים בסייגים כהגנה לשם ביצוע או אי ביצוע חובת ההצלה
27
מקורות
29

תקציר
עבודה זו עוסקת בסוגייה מהותית מבחינה מוסרית ומשפטית – חובת ההצלה והשלכותיה על האדם הנמצא בסיכון ודאי או בספק סכנה וכן, בהשלכות על האדם הנחשף לכך שזולתו מצוי בסכנה. במסגרת זו, אתמקד בחובת ההצלה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשיטת המשפט בישראל, ובפרט בחוק לא תעמוד על דם רעך1 . במסגרת זו, עולה השאלה, האם הערכה, כי הושטת העזרה, כפי שנדרש בחוק לא תעמוד על דם רעך אפשרית ללא סיכון עצמי או סיכון הזולת באופן אובייקטיבי או שיחול מבחן סובייקטיבי, מבעד לעיני מושיט העזרה הפוטנציאלי.
ראשית, במהלך הפרק הראשון בעבודה, אבחן את הצורך ביישומה של חובת ההצלה באמצעות חקיקה בשיטת המשפט בישראל. הצורך בחובת ההצלה בשיטת המשפט נועדה לספק מענה לקושי הקיים בהרשעת העושה בעבירה מסויימת על ביצוע בדרך של במקרים בהם בעת המעשה, לא התקיים היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה או שהמעשה נעשה באין שליטה.
בהמשך, מטרת הפרק השני הנה לסקור שני מקרים של משפט משווה, כאשר תתבצע בחינת חובת ההצלה בשתי שיטות משפט – ביטוי חובת ההצלה וביטוי הסכנה העצמית לעומת הסיכון לזולת הן בשיטת המשפט המצויה בהלכה היהודית והן כפי שהסוגיה באה לידי ביטוי בשיטת המשפט בארצות הברית. מבחינתי את הסוגיה כפי שהיא מתבטאת בהלכה היהודית, יש להציל את האדם שחייו נתונים בסכנה, גם במידה והדבר כרוך בסיכון חייו של אדם אחר, מאחר וערך החיים ביהדות מחייב זאת. יחד עם זאת, יש להתחשב במידת הסיכון לחייו של המציל. בנוסף לכך, מסקירתי את חובת ההצלה בשיטת המשפט בארצות הברית עולה, כי איש כוחות הבטחון או הרפואה אשר פעל למען הצלת חייו של אחר גם בלי שנדרש לכך, הנו פטור מאחריות להשלכות ניסיונותיו להצלה באמצעות חוק השומרוני הטוב. אך חובת ההצלה אינה קיימת בשיטת המשפט האמריקנית.
במסגרת הפרק השלישי בעבודה, אבחן את החוק הישראלי לא תעמוד על דם רעך כחובת הצלה כללית וחוקים קרובים העוסקים ביישומה של חובת ההצלה בשיטת המשפט הישראלית. מבחינתי את החוק עולה, כי בעת ההרשעה בהפרת חובת ההצלה, הדבר כרוך בהטלת קנס על הצופה מהצד. יתרה מכך, החוק אינו מגן על המציל מפני נזקים הנגרמים במהלך פעולת ההצלה ואף אינו עוסק בקשר בין רמת ודאות הסכנה בה מצוי הזולת ובין רמת הסיכון אותו המציל לוקח על עצמו במסגרת פעולת ההצלה.
הפרק הרביעי בעבודה זו יעסוק בסקירת חובת ההצלה במסגרת פרשות לפני יישומו של חוק לא תעמוד על דם רעך בשנת 1998 ולאחר חקיקת החוק. מסקירת פרשות שונות עולה, כי חובת ההצלה הוכרה בשיטת המשפט הישראלי עוד לפני חקיקת החוק בשנת 1998. בנוסף, מבחינת פרשות בהן הוגשו כתבי אישום בגין חוק לא תעמוד על דם רעך נראה, כי הוא מאבד מיעילותו, הן מאחר ומדובר בקנס בלבד והן מאחר ובמסגרת כתב האישום, הוגשו טענות בסעיפים עם רמת ענישה חמורה יותר ולמעשה, תעמוד לנגד הנאשם טענת זוטי דברים במידה ויורשע גם בגין חוק זה.
לבסוף, מטרת הפרק החמישי הנה לבחון התנגשויות בין חוק לא תעמוד על דם רעך לחוקים אחרים בשיטת המשפט בישראל. ממצאי סקירתי ספרק זה עולה, כי מבחינתי זו עולה, כי החובה להצלת חיים במחיר סיכון חייו של הפוע להציל, סותרת את זכותו להגנה עצמית בהתאם לחוק יסוד : כבוד האדם וחרותוו2. אמנם חובת ההצלה לא קיימת בשיטת המשפט הישראלית, אך ישנו ביטוי לחובה זו בפסקי דין במסגרת פרשות העוסקות בהעמדת חיי אדם בסיכון.



יום שני, 4 בנובמבר 2024

הצעת מחקר: תופעת המינויים הפוליטיים הפסולים במסגרת השרות הציבורי ישראל: צחי הנגבי כמקרה בוחן


 



תקציר העבודה

מטלת מנחה (ממ"ן) 15 בקורס מבוא לגישות ושיטות במדע המדינה שמספרו 10165, אביב 2012
חלק ראשון – נושא העבודה בו בחרתי לעסוק הנו סוגיה מתחום השחיתות הפוליטית – תופעת המינויים הפוליטיים הפסולים במסגרת השרות הציבורי ישראל. במסגרת זו, נשאלת השאלה כיצד משפיעים מינויים פוליטיים המתבצעים על ידי פוליטיקאי על החברות במפלגה במסגרתה הוא פעיל?
שאלה זו מתייחסת לחשיפת המינויים הפוליטיים שערך צחי הנגבי בשנת 2006 כמקרה בוחן.
מדובר בסוגיה מהותית שיש לבחון, לאור ההשלכות המאפיינות את המינויים הפוליטיים על איכות הממשל והדמוקרטיה. נבות (…



יום שבת, 2 בנובמבר 2024

הצטרפו ליחידת האבטחה בקמפוס קבוצת דיסקונט!

 





👈 ארוחות, חדר כושר והסעות 

👈 עבודה במשמרות גמישות

👈 הכשרות על חשבון החברה ובתשלום מלא

👈 מותנה במעבר קורס רמה א- 6 ימים / מענק 4,000 שח למגיעים עם קורס בתוקף

👈 מתאים גם לסטודנטים.ות ומשוחררים.ות

👈 שכר שעתי- 44 ש"ח


דרישות:

-רובאי 02 ומעלה

-שירות צבאי מלא 

-עבודה במשמרות 24/7 כולל סופ"ש


להגשת מועמדות ופרטים נוספים - שלחו  מייל desertstormil@gmail.com

השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי המקצועי על מעמדו החברתי

 




תוכן עניינים

תקציר

1
פרק 1 – נשים בספורט התחרותי – מקצועי
2

1.1 ספורט ונשים
2

1.1.1 התפתחות הספורט במערב עד העידן המודרני
2

1.1.2 ספורטאיות וענפי ספורט נשיים
5

1.2 ספורט תחרותי
10

1.3 מעמדן החברתי של נשים בתחומים המאופיינים בהגמוניה גברית
11
פרק 2 – השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי/ת על מעמדו/ה
16
2.1 הספורט כשדה מאבק מגדרי
16
2.2 השפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי של הספורטאי
19
פרק 3 – דיון ומסקנות
26
סיכום
30
רשימת מקורות
31

תקציר
כיום, הספורט הנו תופעה חברתית חיונית, אשר חוצה מעמדות, גזעים, מגדרים, דתות ולאומים. תרומתו האישית לעוסק בפעילות הגופנית – הן מבחינת הערכים שהוא מפנים והן מבחינה רפואית – בריאותית, הנה עצומה. מעבר להשפעה על בריאות המשתתף לטוב ולרע, ישנה התייחסות לפעילות הספורטיבית כפעילות תחרותית, אשר כפופה להמשכיות היסטורית ומסורת. בנוסף, תרומת העיסוק בספורט לחברה ולכלכה הנה עצומה, מאחר והעוסק בפעילת גופנית הנו אדם בריא, יצרני וכן, העיסוק בספורט מאפשר הפנמת ערכים ונורמות חברתיות. ניתן לסווג פעילויות ספורטיביות כפעילויות המיועדות לשעשוע, משחק או פעילות הישגית.
עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום הספורט והחברה – השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי/ת המקצועי/ת על מעמדו/ה. סוגיית זהותו המגדרית של הספורטאי מתמקדת בקשר בין נשים וספורט לאור התפיסה, כי מדובר בקשר חריג, מאחר וההתמקדות הנה במקומן של הנשים בתחום בו לגברים יתרון בולט. בעולם המערבי בתחילת המאה הקודמת, מקומה של האישה הספורטאית נתפס כשבירת מוסכמות חברתיות בנוגע לגבולות מגדריים. אמנם האישה האתלטית נתפסה כסמל הנשיות המודרנית וכן, נשים פעלו להשתלב בכח העבודה, במוסדות להשכלה גבוהה ואף בתנועות פוליטיות. אך המאבק למען שוויון זכויות היה עודנו בחיתוליו בשלב זה. ספורט והצלחה נחשבים כתחומים גבריים. יותר מכך, ישנם ענפי ספורט מסויימים המזוהים כענפים גבריים, באופן המתפרש כחיוני לעיצוב הגבריות וכענף ממנו נשים מודרות.
מאה שנים מאוחר יותר, ספורטאיות ישראליות, כגון הג'ודאיות ירדן ג'רבי ויעל ארד עומדות כתף אל כתף לצד ג'ודאים כגון אורן סמדג'ה ושגיא מוקי. ענף הג'ודו נתפס במשך שנים כספורט המאופיין בהגמוניה גברית. לפיכך, מטרת העבודה הנה לעסוק בסוגייה אחת מני רבות מתחום ספורט וחברה – הקשר בין מעמדו החברתי של ההספורטאי ומגדרו. עולה השאלה, האם קיים פער או שוויון במעמדן של ספורטאיות מקצועיות לעומת מעמדם של ספורטאים מקצועיים? שאלה זו תבחן על ידי סקירה של הספרות אקדמית הבוחנת את הנושא.
במסגרת הפרק הראשון, אציג את התפתחות הספורט בעידן המודרני וכן, אגדיר על קצה המזלג את ספורט הנשים כתחום עיסוק נשי ואת ענפי הספורט המוגדרים כנשיים. בנוסף, אגדיר את המונח ספורט תחרותי ואסקור את הספרות בהגדרתה את מעמד הנשים בתחומים המאופיינים בהגמוניה גברית.הפרק הראשון מיועד לשמש כהכנה לפרק השני בעבודה, בו אעסוק בהשפעת מגדרו של הספורטאי על מעמדו החברתי. במסגרת פרק זה אתמקד בספורט כשדה מאבק מגדרי וכן, אבחן את השפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי של הספורטאי. הפרק השלישי בעבודה מיועד לצורך פיתוח דיון בממצאים שעלו בפרקים הקודמים, בהם סקרתי את הספרות בסוגיית זהותו המגדרית של הספורטאי או הספורטאית והשפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי. במסגרת הפרק, אסיק את מסקנותיי העולים מסקירתי את הספרות בהתאם.





יום שישי, 1 בנובמבר 2024

הצעת מחקר בנושא סוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר בתקופת היישוב


 

תקציר העבודה

הצעת מחקר בנושא סוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר בתקופת היישוב בתקופת היישוב במסגרת הקורס נשים בחברה היהודית בארץ ישראל (1882 – 1948) שמספרו 10582
העבודה עונה על דרישות הקורס הדורשות הגשת הצעת מחקר לפני סמינריון שמטרתו להציג הצעה למחקר הבוחן את מאבקן של נשות הישוב היהודי בארץ
ישראל למען זכותן לבחור ולהיבחר למוסדות הרשמיים ביישוב וכן, עך תמיכתם והתנגדותם של ארגונים. העבודה כוללת הגדרת נושא העבודה, רציונל המחקר, ראשי פרקים ורשימת מקורות ראשונית






משמעות קיומו של שימוע במקום העבודה טרם הפיטורים.


 

תקציר העבודה

סטודנט יקר‚ העבודה הינה בהיקף של כ – 3 עמודים ועליה להתייחס לשאלה משפטית אשר עסקת בה במסגרת הקליניקה או שאלה אחרת שמעניינת אותך.
יש להעביר אליי את נושא העבודה לקבלת אישור או הנחיות לשם ביצוע העבודה טרם הכנתה. במסגרת העבודה יש לנתח את השאלה שנבחרה בהיבט הפרקטי לאחר ניתוח החוק והפסיקה בנושא.
ניתן להכין ולהגיש את העבודה עוד בטרם סיום הפעילות בקליניקה.
נושאים לדוגמא:
1.בטוחות בהסכם שכירות – יתרונות וחסרונות.
2. זניחת עבודה – כיצד קובעים האם בוצעה זניחת מקום העבודה.
3. משמעות קיומו של שימוע במקום העבודה טרם הפיטורים.
4. תביעה אבהות – באילו מקרים בית המשפט יתן צו לבדיקת אבהות ומתי לא.
5. משמורת ילדים – מהי חזקת הגיל הרך (יכול להיות נושאים אחרים במסגרת זו‚ כמובן)
6 . צרכנות – באילו מקרים ניתן לבטל עסקה לפי חוק הגנת הצרכן.
7. מה המשמעות של עסקת מכר מרחוק.
8. זכויותיו וחובותיו של חייב בהוצאה לפועל.
בית משפט לתביעות קטנות – יתרונות חסרונות.
10.   משמעות קיומו של שימוע במקום העבודה טרם הפיטורים הליך השימוע המנהלי לפני פיטורים היה בעבר ייחודי למועסקים בשירות המדינה, לרשויות מקומיות ולגופים ציבוריים. במסגרת זו, ההליך כפוף לכללי המשפט המנהלי בהתאם לגישה, לפיה יש למנוע פגיעה מעובדי הציבור על ידי פיטורים שרירותיים או על רקע פוליטי. הליך זה התרחב בעשור האחרון, כאשר תחולתו מיושמת כלפי כלל המעסיקים בישראל באמצעות חקיקה שיפוטית אוטונומית, זאת מאחר ובהתאם לשיטת המשפט בישראל, החובה לערוך שימוע אינה מוסדרת במסגרת החקיקה הפורמלית בדיני העבודה. יתרה מכך, הזכות לשימוע הנה זכות עצמאית וזכות אישית הנובעת ממשפט העבודה האישי. למעשה, בהתאם לכללי המשפט המנהלי, החלטה שניתנה ללא שימוע תבוטל. לחלופין, ניתן לבטל בדיעבד על ידי פסיקה פגיעה בזכות השימוע באמצעות החלטה נפסדת. עריכת שימוע לעובד במסגרת הליך הפיטורין מעגנת …