ינון מגל מתארח בפודקאסט של דניאל דושי

 

מכוכב התקשורת לאויב המדינה: 'ככה רצחו אותי ציבורית' | ינון מגל חושף לראשונה

ינון מגל הוא האיש השנוי במחלוקת בתקשורת הישראלית, הפנים של ערוץ 14, ומגיש תכנית ״הפטריוטים״. מגל מגיע לשיחה חשופה, נדירה ועמוקה על המהפכה שהוא מוביל בתקשורת, על המחיר האישי הכבד ששילם, ועל מה שבאמת קורה בשיחות הסגורות עם בנימין נתניהו. בפרק הזה ינון מסביר למה ערוץ 14 הוא "תמונת המראה" ההכרחית לשמאל, וחושף את החזון המשיחי שלו למדינת ישראל (כן, כולל בית המקדש). אבל הרגע המטלטל באמת הוא כשמדברים על הלינץ' התקשורתי שעבר והפרשה שגרמה לסוף הקריירה הפוליטית שלו: "הרגו אותי, הייתי כמו בני סלע, המשפחה שלי סבלה". זה לא עוד ראיון פוליטי – זה מסע לתוך הראש של האיש שמשגע מדינה שלמה, ומסביר למה הוא לא מתכוון להתנצל אף פעם. 🔥 בפרק הזה תגלו: "ביבי צריך אותי יותר משאני צריך אותו": האמת על יחסי הכוחות בין ינון לראש הממשלה הווידוי על ה-7 באוקטובר: "המדינה הלכה לאיבוד, גם אני הייתי בתוך הקונספציה" הלינץ' האישי: ינון מדבר על התקופה החשוכה שבה "הרגו אותו" בתקשורת ואיך קמים מזה למה ערוץ 14 הוא לא "מכונת רעל" אלא התרופה לתקשורת הממוסדת החזון המשיחי: למה ינון מתפלל לבית המקדש ואיך זה מסתדר עם חיים תל אביביים? "הם מתכווצים": התחזית של ינון לעתיד השמאל הישראלי הסוד של הפטריוטים: איך הופכים חדשות ל"שואו" ובידור? למה בנט הוא "בדיחה" והאם לינון יש שאיפות לחזור לפוליטיקה? 🎧 חלקי הפרק: 00:00 "אני בא לשנות את המציאות" - מי אתה ינון מגל? 02:29 השקר של התקשורת המרכזית ו"הנדסת התודעה" 06:48 "אני דוס": איך זה מסתדר עם הבליינות התל אביבית? 09:24 למה השמאל שולט במוקדי הכוח (בג"ץ, צבא, תקשורת)? 16:00 החזון: בית המקדש, משיח וגאולה (זה לא מטפורה) 26:15 הוויכוח על "קבלת החלטות משיחית" בזמן מלחמה 28:40 האם אתה "שופר" של נתניהו? התשובה המפתיעה 32:45 "נתניהו הוא אירוע נרדף": למה ינון מגן עליו בחירוף נפש? 40:00 ישמעאל מעיר את ישראל: התיאוריה על האויב הערבי 50:30 הכתבה הראשונה אי פעם: ינון הצעיר מדבר על בית המקדש ב-98' 57:00 "הרגו אותי": ינון פותח הכל על פרשת ההטרדות והלינץ' התקשורתי 01:01:40 הכותרת "בושה": איך זה מרגיש להיות האויב מספר 1 של המדינה? 01:15:00 הווידוי על ה-7 באוקטובר: "הלכנו לאיבוד מתוך יהירות" 01:17:40 היחסים עם ביבי: שיחות הרקע, התדרוכים והתמיכה 01:21:00 הביקורת על בנט: "אין לו עמוד שדרה, זה מביש" 01:28:40 לאן הולכת מדינת ישראל? התחזית האופטימית 01:35:00 מנטליות "קין והבל": למה השנאה לביבי היא פתולוגית? 01:41:00 מסר לצד השני: "אני לא רוצה לשנות אתכם, תירגעו"

פנים אמיתיות: רני רהב בראיון אצל אמנון לוי משחרר הצהרות ריקניות

היחצ"ן הבוטה, העילג והלא מטופח רני רהב, מראה את פניו האמיתיות בראיון אצל אמנון לוי ולמעשה, אומר כלום בכל כך הרבה מלים יחצ"ניות על פוליטיקה, עסקים, מחאה חברתית ואפילו מראה חיצוני. בראיון זה, ממחיש היחצן רני רהב כיצד הוא אינו מחובר למציאות, דבר שלא יעיל כשמדובר באיש יחסי ציבור. איכס. אבל האמת היא שכל הכבוד לו - בהתחשב לעילגות שלו ולמראה הדוחה שלו, הוא צריך להיות ממש גאון כדי להצליח, או שהיה לו מספיק מזל כדי להיות במקום הנכון ובזמן הנכון. ממש כמו פטרסט גאמפ. זה לא שהוא עושה עבודה מוצלחת. הוא מכיר את האנשים הנכונים וגורם להם להאמין שהוא מצליח בתפקידו.

Post by ‎בובה של מדינה‎.

אברי גלעד נגמל מהשמאלנות

אברי גלעד, שמאלני ידוע,  מודה כי טעה בדרכו, כאשר הגן על הערבים. לדבריו "הייתי שמאלני [או סמולני] מפגר כל כך הרבה שנים הצדקתי כל תנועה של כל אויב. חיפשתי תמיד איפה אני אשם. אני רוצה להגיד לך, נגמלתי"
 בנוסף לשינוי שחל בו, נאמר עליו שהוא חוזר בתשובה.
פורום שראקה פרסם עצומה בעקבות התבטאויותיו של אברי גלעד בתוכנית הרדיו בתחנת גל"צ "המילה האחרונה". מדובר באמרות כמו "שיגמר כבר הרמאדאן. אני משפץ הפועלים מגיעים כל יום אין להם כוח לזוז.. אני לא מאשים אותם.. אין שתייה על הביגום (הטעות במקור) ובשעה 10 הם פשוט נושרים". 
גלעד התייחס גם לעלייה במספר הערבים שנהרגים בתאונות דרכים "המגזר השני בו נהרגים מרבית הילדים הוא המגזר הערבי... אנחנו יודעים היטב כיצד נוהגים בני דודינו...סוציולוגים מסבירים שזו סוג של התרסה נגד השלטון היהודי.
ובכלל, אברי גלעד מקפיד ליישר את ההטייה השמאלנית בתקשורת בתוכנית הבוקר אותה הוא מארח בערוץ 2 וזאת למרות שמאלניותה של שותפתו לתוכנית. אולי היא רוצה להחליף את יונית לוי או חושבת שזה מה שיביא לה קידום. לא ברור, אבל ידוע שדעות שמאלניות מקדמת אנשי תקשורת.
אברי גלעד בתגובה: "הכי קל לקרוא למי שמבקר את ערביי ישראל גזען". 
אברי גלעד מייצג נטייה של אנשי תקשורת "לחזור בתשובה" ולהתאכזב מהשמאל. דוגמא לכך הנה, למשל, עירית לינור. היא מגדירה את עצמה כשמאלנית קלאסית וככל הידוע לי היא גם פמיניסטית. בכל אופן, לדבריה היא לא מגדירה את עצמה עוד כשמאלנית, מאחר והדבר דורש ממנה מעבר לחזרה לגבולות 1967 ולסוציאליזם גם הזדהות עם החמאס, טבעונות, טראנספרנדליזם, הורות חדשה וטבעונות. לדבריה, היא לא בנויה לזה.
גם פוליטיקאים מתפכחים ומתפקחים, דבר הבא לידי ביטוי ממעבר מהשמאל לימין. דר' ענת רוט, פעילת שלום עכשיו בעבר וחברת מפלגת העבודה התפכחה ועברה לבית היהודי.

צו איסור פרסום הוטל על חקירה המתנהלת כנגד כתב טלויזיה החשוד באונס

זוהי שוב ידיעה על כך שהוגשה תלונה כנגד גבר על תקיפה מינית של אישה, תקיפה שלא פוחתת מביצוע מעשה סדום, ביצוע מעשה אונס. זוהי שוב ידיעה על כך שאיש תקשורת ידוע מואשם בביצוע עבירת מין אלימה ביותר והתקשורת שותקת. התקשורת ידעה מזה שנים שהנשיא קצב הנו עבריין מין ושתקה. כעת, כאשר הוגשה תלונה על כך שאיש תקשורת אנס, האיש הגיש בקשה לצו איסור פרסום כל עוד לא הוכחה אשמתו, בקשה שאושרה.
במדינה מתוקנת, תקשורת - לוחמת או לא, הייתה מתנגדת לכך ומגישה בקשה להסרת איסור הפרסום והבקשה אף הייתה מתקבלת. המתלוננת עצמה,לא פחות מעמיתתו לעבודה של איש התקשורת, אף מוכנה להחשף בתקשורת למרות שכמתלוננת החוק מגן עליה. אבל התקשורת נותנת את תמיכתה בשתיקתה - אף ערוץ תקשורת רשמי לא דיווח על כך - לא בטלוויזיה [ערוץ 2, ערוץ 1, ערוץ 10], לא בעיתונות [ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, ישראל היום], לא באתרי החדשות באינטרנט - דבר מפליא, כיוון שהצנזורה אינה כוללת את אתרי האינטרנט בכלל ופורומים בפרט. אולי מלבד אתר רוטר שנתן רמזים על הפרשה אבל לא מעבר.
לדברי עו"ד רוני אלוני סדובניק, התקשורת הישראלית לא מעוניינת להגיש בקשה לביטול צו איסור הפרסום על איש התקשורת שחשוד באונס, מכיוון שהחשוד נחשב לאחד מהברנז'ה, לאחד משלהם. חנה בית הלחמי כתבה בבלוג שלה על האופן שבו צו איסור פרסום הפך אצלנו לשיטה לניהול סדר היום מבלי שהעין הציבורית תפריע ל"לוחמת הצדק" של פורעי החוק. אני לא מוצאת נחמה באי איסור על חופש הגיגול. אמנם אי אפשר למנוע מאנשים לדבר ולבצע חיפוש בגוגל וכן, הדבר מסייע לחופש המידע אבל הארוע לא עולה לסדר היום הציבורי. הציבור לא מודע למתרחש.

אם תשאלו את הנשים סביבכם, אין אישה שברמה כזו או אחרת לא הותקפה מינית או לכל הפחות הוטרדה מינית לפחות פעם אחת במהלך חייה. יש סיכויים רבים שזה קרה בעבודה, הסיכוי אינו פוחת שהמקרה ארע גם על ידי מכר. אבל סביר שההטרדה או התקיפה תהיה ארעית, כגון התחככות ומישוש באוטובוס. האישה יכולה להיות אישה שבטוחה בעצמה מבחינה מינית או ההפך, מתלבשת יחסית צנוע או מראה טפח או שניים זה לא משנה. התנהגותה של האישה לא משנה, גם אם תתלבש כמו אמא טאליבאן. זה עדיין לא משנה את העובדה שהיא עדיין תוטרד מינית ואף תותקף. זה עדיין לא משנה את העובדה שגם אם היא תלך ערומה ברחוב, זה לא נותן לאף אחד את הזכות לפגוע בה. צריך לשבור את המעגל, חייבים למצוא את הסוף שלו.

עם זאת, על שום עבירה אחרת לא מאשימים את המתלונן כמו שמאשימים את מי שמאשים אחר בעברת מין - הרי זה כל כך נפוץ, רבים נפגעו ברמה כזו או אחרת וידוע שזה קיים ונפוץ. ועדיין יתקפו את המתלוננת, יאשימו אותה בתלונת שווא, יקראו לה זונה ויקבעו זאת כעובדה כפי שקרה במקרה של קצב [מי שבכלל נתן להאשמה זו במה תקשורתית צריך להתבייש ולנטוש את תפקידו]

תודה לאל על התקשורת הבין - לאומית בדמות הבלוגר האמריקאי ריצ'רד סילברסטיין

 

*** עדכון: מאחר והמשטרה החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות [ולא חוסר אשמה], כיוון שהאנס מודה שהתרחש ביניהם יחסי מין ואף על פי גרסאות מסויימות הוא עבר בדיקת פוליגרף [כנראה פרטית] בהצלחה - בדיקה ללא תוקף משפטי ותלוי מה אתה שואל,

גרסתה של הנאנסת למקרה כפי שנמסרה למשטרה הגיעה לאינטרנט.