עבודה במסגור (Framing) בעיתונות של ידיעות העוסקות בנושא ההצעה ליצור רצועת ביטחון בחלקו המזרחי של הגבול הישראלי עם סוריה

 

מילות מפתח	framing, במסגור, גבול, גדר בטחון, גדר הפרדה, טכניקות מיסגור, סוריה, סקירה תקשורתית, עיתונאות, צה"ל, רצועת בטחון, רצועת ביטחון ישראל, תקשורת
שנת הגשה	2013
מספר מילים	1502
מספר מקורות	6

תקציר העבודה

בס"ד עבודה במסגור (Framing) צריך לבחור נושא ספציפי לא גדול מדי ולבדוק איך מסגרו אותו בשני כלי תקשורת בצורה שונה בצורה משמעותית. אפשר גם נושאים כמו בידור ובכלל נושאים אחרים מפוליטיקה. עדיף לבחור נושא בו יש פערי מסגור גדולים.
זאת מטלה שדורשת הבעת דעה, אין תשובה אחת נכונה.
לקחת ידיעות מאפריל מרץ פברואר. לא מספיק לבחור אייטמים שממוסגרים אחרת אלא חשוב לספק סיבות.
חלק א': האתגר הוא לאתר את עמדת הכותב בכל אחד משלושת המאמרים. לדוגמה, אצל דניאל דור – "תעמולה". לקרוא בין השורות.
צריך לכתוב באיזה עמוד מצאנו את ההגדרה מתוך המאמר. לחלק את חלק א' לשלושה חלקים ואיך כל כותב מאמר מגדיר את המסגור. כמו כן, צריך למצוא מאמר אחר שעוסק במסגור שמביע דעה שונה על מסגור. צריך לשים לב שלא בכל מקום יש שימוש במילה "מסגור" ((framing.  לסיום, צריך להשוות בקצרה בין כל הגישות ולדבר על הבדלים מרכזיים. לדוגמה, "ההגדרה של דניאל לוי היא קיצונית יותר מאחרים".
חלק ב': לבחור שתי טכניקות שמתאימות לנושא מתוך כל מאמר (סך הכול שש) ועוד טכניקה ממאמר אחר. אין צורך בהגדרות, פשוט לנתח.
להשוות בין שני כלי התקשורת. לדוגמה, סמנטיקה. לחלק לשבעה סעיפים ולכתוב מהיכן נלקחו הטכניקות. אצל דניאל לוי הכול פוליטי – כלומר צריך לשים לב לאפיון הזה כשבוחרים טכניקות. רק מתארים את ההבדלים, ללא פרשנות.
חלק ג': הסיבות והמשמעויות למסגור. מדברים באופן כללי, אין צורך לעבור על כל טכניקה. עם זאת, לתת דוגמאות. כמו כן, צריך לדבר על הקשר בין הממצאים שלנו על המסגור בידיעות לבין ההגדרות שניתנו בחלק א'. בכמה שורות בלבד.
…

עבודה במסגור (Framing) בעיתונות של ידיעות העוסקות בנושא ההצעה ליצור רצועת ביטחון בחלקו המזרחי של הגבול הישראלי עם סוריה

 

מילות מפתח	framing, במסגור, גבול, גדר בטחון, גדר הפרדה, טכניקות מיסגור, סוריה, סקירה תקשורתית, עיתונאות, צה"ל, רצועת בטחון, רצועת ביטחון ישראל, תקשורת
שנת הגשה	2013
מספר מילים	1502
מספר מקורות	6

תקציר העבודה

בס"ד עבודה במסגור (Framing) צריך לבחור נושא ספציפי לא גדול מדי ולבדוק איך מסגרו אותו בשני כלי תקשורת בצורה שונה בצורה משמעותית. אפשר גם נושאים כמו בידור ובכלל נושאים אחרים מפוליטיקה. עדיף לבחור נושא בו יש פערי מסגור גדולים.
זאת מטלה שדורשת הבעת דעה, אין תשובה אחת נכונה.
לקחת ידיעות מאפרילמרץפברואר. לא מספיק לבחור אייטמים שממוסגרים אחרת אלא חשוב לספק סיבות.
חלק א': האתגר הוא לאתר את עמדת הכותב בכל אחד משלושת המאמרים. לדוגמה, אצל דניאל דור – "תעמולה". לקרוא בין השורות.
צריך לכתוב באיזה עמוד מצאנו את ההגדרה מתוך המאמר. לחלק את חלק א' לשלושה חלקים ואיך כל כותב מאמר מגדיר את המסגור. כמו כן, צריך למצוא מאמר אחר שעוסק במסגור שמביע דעה שונה על מסגור. צריך לשים לב שלא בכל מקום יש שימוש במילה "מסגור" ((framing.  לסיום, צריך להשוות בקצרה בין כל הגישות ולדבר על הבדלים מרכזיים. לדוגמה, "ההגדרה של דניאל לוי היא קיצונית יותר מאחרים".
חלק ב': לבחור שתי טכניקות שמתאימות לנושא מתוך כל מאמר (סך הכול שש) ועוד טכניקה ממאמר אחר. אין צורך בהגדרות, פשוט לנתח.
להשוות בין שני כלי התקשורת. לדוגמה, סמנטיקה. לחלק לשבעה סעיפים ולכתוב מהיכן נלקחו הטכניקות. אצל דניאל לוי הכול פוליטי – כלומר צריך לשים לב לאפיון הזה כשבוחרים טכניקות. רק מתארים את ההבדלים, ללא פרשנות.
חלק ג': הסיבות והמשמעויות למסגור. מדברים באופן כללי, אין צורך לעבור על כל טכניקה. עם זאת, לתת דוגמאות. כמו כן, צריך לדבר על הקשר בין הממצאים שלנו על המסגור בידיעות לבין ההגדרות שניתנו בחלק א'. בכמה שורות בלבד.
…

מטלה בקורס יסודות העיתונאות

 

מילות מפתח	דיווח חדשותי, יסודות העיתונאות, סקירה עיתונאית, עיתונאות
שנת הגשה	2013
מספר מילים	1488
מספר מקורות	1

תקציר העבודה

חלק-א בחר מודעה בעלת ענין לציבור מעיתון או אתר אינטרנט.התייחס למודע כאל "טיפ" ראשוני וצא לאסוף מידע על האירוע,הסיפור או הנושא העולה מן המודעה  א.כתוב ידיעה על בסיס הכתוב במודעה  ב.פנה לפחות אל שני מקורות מידע וכתוב ידיעה חדשותית בהיקף של 300 מילים יש לצרף את המודעה לידיעה  חלק-ב:
1.לפניך ידיעה שפורסמה בעיתון מעריב קרא אותה בעיון והשב על  השאלות רשלונות של פורץ שלומליאל הביאה לכך שפחית משקה  אקסל האנרגיה הפופולר xl  .הביאה  לפיענוח של סדרת התפרמויות לבתים אותם בעת שעבד כגנן במרכז הארץ  חגי עמיר בן 29 חשוד שפרץ לבית במושב נורדיה בשרון ממנו גנב רכוש רב ובתוכו פחית אקסל אותה השליך בחצר בדרכו החוצה ,אלא שהוא לא הביא בחשבון שאנשי המעבדה המשטרתית יצליחו להפיק די ,אך אי מהפחית,ועכשיו הפחית תשמש ראיה מרכזית נגדו כך עולה מכתב האישום שהוגש נגדו בבית משפט המחוזי בנצרת .בדיון התברר עוד כי עמיר חשוד במקרה נוסף של התפרצות לבית במושב שדי תרומות שליד בית שאן שהוא עוקר ממקומם את סורגי חלון במטבח ,הוא גנב מבית שני פלאפונים ונמלט,לא לפני שכיבה בחצר סיגריה שעישן .גם מבדל סיגריה זה הופק די,אן,אי שתואם שלו.נציג המשטרה טען עוד בדיון  כי השנה בלבד נתפסו למעלה ממאה חשודים בהתפרצויות על בסיס די ,אן אי  ?
א.איזה סוג פתיח מסוגי הפתיחים השונים נבחר בידי כותב הידיעה  ב.כתוב פתיח אחר
2 .
עשרה תלמידים נפצעו הבוקר קשה בתאונת דרכים בצומ מורשה לאחר שניידת משטרה התנגשה בעוצמה באוטובוס בו נסעו . ההתנגשות אירע במהלך מרדף משטרתי אחר שני רעולי פנים שפרצו זמן קצר קודם לכן למלטשת יהלומים בנתניה לאחר שירו בשומר לעיני עוברים ושבים ופצעו אותו קשה . אח"ר גררו אותו אל תוך המלטשה ,כפתו את בעליה ונמלטו אם יהלומים בשווי מליון דולר א. באיזה דפוס כתיבה  ראוי לכתוב את הידיעה לעמודי חדשות,הכוונה לתבניות כתיבה ,לדוגמא פרמידה הפוכה ב.ציין 3 פעולות שעל הכתב  לבצע לצורך סיקור האירוע .3
לפניך ידיעה שפורסמה בעיתון ידיעות.קרא אותה בעיון והשב לשאלות מעט אחרי השעה עשר בערב ,כשאנשי המטה של שאול מופז החלו להתקבץ ליד מכשירי הטלוויזיה לצפייה בתוצאות המדגם,עמדו שני פעילים בכניסה למקום והתערבו בכמה אחוזים בודדים יפספס מופז את ההימור שלו על ניצחון עם 43.7 מהקולות.בסופו של דבר ההימור של מופז לא היה רחוק כל כך מתוצאות האמת .אבל באותה עת,לאחר פרסום תוצאות המדגם ,נדמה היה שמופז מובס והפעילים שהתערבו החליטו לעזוב ."שנינו הפסדנו" השלימו בעצב,לא האמינו שהוא יפסיד ועוד בפער כזה מאותו רגע השתלטה התדהמה על אנשי המטה הבכירים.הם בהחלט לקחו בחשבון אפשרות שלא ינצחו,אך לא האמינו שהפער יהיה כה גדול .חברי הכנסת גילו מעט יותר איפוק .,"מופז ביקש מאיתנו לחקות לתוצאות הסופיות ואני חושבת שכך צריך לעשות " אמרה ח"כ רונית תירוש.אבל גם היא התקשתה להאמין."אני לא מבינה איך זה יכול להיות.הייתי בשבועות האחרונים בשטח והמצב היה שונה לגמרי,אולי זה עוד יתהפך אמרה פעילי שטח בודדים שעודנותרו במטה אבל הם היו טובים יותר" אמר בחיוך עצוב אבי דואן,מראשי מטה השטח שהחליט כבר ב10:30 שהעסק אבוד "עכשיו צריך לחבד את ההכרעה ולעשות חושביםבתום ספירת הקולות התברר כי ציפי ליבני גברה על מופז בהפרש של אחוז בודד בלבד תזכרו טוב את התמונה הזו אומרים רוב הפרשנים הפוליטיים היא צפויה לחזור אומנם בתלבושת אחרת .להערכתם קדימה לא תעבור את אחוז החסימה בבחירות הקרובות למרות האופטימיות שמשדר מופז  א.זהה את הפתיח שנכתב לידיעה ב.נתח פתיח שונה לפניך אוסף משפטים ,שלאחר סידור נכון יהפכו לידיעה עיתונאית .ביניהם שולב גם מידע מיותר,.4, ,מחקו את המידע המיותר אם יש כזה  א.סדר מחדש את הטקסט לידיעה שלמה ורציפה,לפי הסדר הנכון מדובר צה"ל נמסר בתגובה:צה"ל משתתף בצער המשפחה.נסיבות התאונה נחקרות ע"י מצח ומחלקת בטיחות צהלית .הרכב שבו אירעה התאונה עומד בתנאי הבטיחות הקפדניים הנהוגים בצה"ל ומותאם למשימות המוטלות עליו.
"ניסינו לשכנע אותו להמשיך ללמוד ואחרי זה לעשות צבא,אבל הוא רצה להיות קרבי מספר אחיו עידן כשהגענו למקום התאונה שני חיילים היו לכודים בתוך גיפ ,מספר אחראי ממדא גולן.שני חיילים נוספים הצליחו להחלץ בכוחות עצמם.אחד הלכודים היה לוחם התותחנים דור גאן בן 19 בראשון לציון את הבשורה על מות בנם קיבלו דניאל ואהובה גאן בעיצומן של ההכנות לשבת .דור סיים בהצטיינות את לימודיו התיכוניים במגמת מחשבים והתקבל לעתודה האקדמאית,אך התעקש להתגייס לתותחנים מזג האויר היה נאה ,לא ירד גשם ובטח לא שלג .ערב לפני התאונה החיילים צפו בסרט "הנוקמים" גיפ הפוך לצידו קסדה  נעל צבאית מיותמת ושאריות של ציוד חבישה ,היוו עדות אילמת לאסוןשאירע על דרך העפר הצמודה לגדר המערכת בגבול סוריה  ארבעת צוותי כיבוי אש גליל עמלו במשך דקות ארוכות על חילוץ לחודים כשהם נעזרים בכלי חילוץ והרמה אולם בשביל אחד מהם זה היה מאוחר מדיי .אנשי מדא נאלצו לקבוע את מותו של דור גרי דיפנר ,שבו שהו ארבעה חיילים בסיור ביטחון שוטף שגרתי בדרום רמת הגולן,לא הרחק מתל סאקי ,התהפך מסיבה שעדיין לא ידועה  זהו אינו אסון הראשון שפוקד את המשפחה :לפני שבע שנים נהרג בן דוד של דור יפתח ברזילאי בתאונת דרכים   מועד הגשה7.2.13.ההגשה בין 6-7 עמודים גודל גופן 12 ,הפעלים כולם בלשון זכר מופנים לזכר ונקבה כאחד

הגבלות על חופש הביטוי משיקולי ביטחון בישראל באמצעות צנזורה צבאית

 

עבודת סמינריון בנושא – חופש הביטוי ומגבלותיו הגבלות על חופש הביטוי משיקולי ביטחון בישראל – הדין המצוי והדין הרצוי בישראל משפט משווה עם שיטת המשפט בארצות הברית 

ראשי פרקים 

תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1   חופש הביטוי – מעמדו
1 .1.1 מעמדו של חופש הביטוי
1 .1.2 מעמדו של חופש הביטוי בישראל
2
2
3
1 .2 חופש הביטוי – מגבלותיו 5

1 .2.1 מגבלות על חופש הביטוי 5

1 .2.2 מגבלות על חופש הביטוי מטעמי ביטחון
6
1 .3 חופש הביטוי במדינת ישראל ובטחון המדינה        1.3.1 תרומת אמצעי התקשורת לבטחון המדינה         1.3.2 מגבלות על חופש הביטוי בישראל מטעמי בטחון 9
9
1 1
פרק 2 – משפט משווה               2.1 חופש הביטוי והעיתונות בארצות הברית וההגבלה מטעמי בטחון                2.2 הצנזורה הצבאית
1 7
1 7
1 8
פרק 3 – דיון ומסקנות
2 1
סיכום
2 6
ביבליוגרפיה
2 7
תקציר 

עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מיני רבות מתחום חופש הביטוי ומגבלותיו – הגבלת חופש הביטוי מטעמי בטחון. מדובר בסוגיה מורכבת ומהותית לעניין זכויות האדם, כחלק מהדיון הכוללני והמוסרי בנושא סיווג ההצדקות לפגיעה בזכויות האדם. רבות נכתב על ההתנגשות בין חופש הביטוי בכלל וחופש העיתונות בפרט עם ערכים אחרים, כגון בטחון המדינה וחיוניות הצנזורה כתנאי להגבלת חופש הביטוי והעיתונות. לעתים קרובות, קיימת פגיעות מוצדקות בזכויות האדם, המאפשרת יישומו של הסדר מוצדק הכולל מחיר אותו האדם משלם באמצעות הזכות שנפגעה.
בניגוד לכך, ישנם מעשים שאינם מצדיקים פגיעה באדם ובזכותו. אין ספק, כי יש להתמודד עם הסוגיה בהתאם לתקופתה.
הקונפליקט בין חופש הביטוי ובטחון המדינה הנו אחד הקונפליקטים המוכרים ביותר. ההתנגשות מתקיימת בין ערך בטחון המדינה נגד חופש הביטוי, הכולל חופש מידע, חובת גילוי המידע הנוגע לתפקודן של רשויות המדינה. שיקולים של בטחון המדינה עשויים להיות הטעמים החזקים ביותר ויכולים להצדיק הגבלה של חופש הביטוי. תפיסה זו קבלה ביטוי פורמלי בשיטות המשפט השונות ובמשפט הבינלאומי הפומבי המתירים את הגבלת חופש הביטוי מטעמים של בטחון המדינה.
לאור החשיבות הרבה של הבטחון הלאומי וההגנה עליו ובעקבות הכח הרב המופקד בידיהם של נושאי המשרות הציבוריות במסגרת רשויות הבטחון, פיקוח על תפקודן של הרשויות הללו הנו חיוני.
במסגרת זו, תבחן השאלה מהו ההסדר החוקי המצוי בשיטת המשפט בישראל בכל הנוגע להגבלות על חופש הביטוי משיקולי ביטחון? האם ההסדר הינו רצוי מבחינה נורמטיבית? לפיכך, יבחנו ההסדר הרצוי וההסדר המצוי בישראל להגבלת חופש הביטוי מטעמי בטחון. בנוסף, תתבצע סקירה של שיטת משפט משווה הבוחנת כיצד מיושם האיזון בין חופש הביטוי והעיתונות והגבלות מטעמי בטחון.

₪299.00 – קנה עכשיו

זו לא בדיוק העבודה שחיפשת?[

הגבלות על חופש הביטוי משיקולי ביטחון בישראל באמצעות צנזורה צבאית – הדין המצוי והדין הרצוי בישראל משפט משווה עם שיטת המשפט בארצות הברית

 

עבודת סמינריון בנושא – חופש הביטוי ומגבלותיו הגבלות על חופש הביטוי משיקולי ביטחון בישראל – הדין המצוי והדין הרצוי בישראל משפט משווה עם שיטת המשפט בארצות הברית 

ראשי פרקים 

תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1   חופש הביטוי – מעמדו
1 .1.1 מעמדו של חופש הביטוי
1 .1.2 מעמדו של חופש הביטוי בישראל
2
2
3
1 .2 חופש הביטוי – מגבלותיו 5

1 .2.1 מגבלות על חופש הביטוי 5

1 .2.2 מגבלות על חופש הביטוי מטעמי ביטחון
6
1 .3 חופש הביטוי במדינת ישראל ובטחון המדינה        1.3.1 תרומת אמצעי התקשורת לבטחון המדינה         1.3.2 מגבלות על חופש הביטוי בישראל מטעמי בטחון 9
9
1 1
פרק 2 – משפט משווה        

       2.1 חופש הביטוי והעיתונות בארצות הברית וההגבלה מטעמי בטחון        

        2.2 הצנזורה הצבאית
1 7
1 7
1 8
פרק 3 – דיון ומסקנות
2 1
סיכום
2 6
ביבליוגרפיה
2 7
תקציר 

עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מיני רבות מתחום חופש הביטוי ומגבלותיו – הגבלת חופש הביטוי מטעמי בטחון. מדובר בסוגיה מורכבת ומהותית לעניין זכויות האדם, כחלק מהדיון הכוללני והמוסרי בנושא סיווג ההצדקות לפגיעה בזכויות האדם. רבות נכתב על ההתנגשות בין חופש הביטוי בכלל וחופש העיתונות בפרט עם ערכים אחרים, כגון בטחון המדינה וחיוניות הצנזורה כתנאי להגבלת חופש הביטוי והעיתונות. לעתים קרובות, קיימת פגיעות מוצדקות בזכויות האדם, המאפשרת יישומו של הסדר מוצדק הכולל מחיר אותו האדם משלם באמצעות הזכות שנפגעה.
בניגוד לכך, ישנם מעשים שאינם מצדיקים פגיעה באדם ובזכותו. אין ספק, כי יש להתמודד עם הסוגיה בהתאם לתקופתה.
הקונפליקט בין חופש הביטוי ובטחון המדינה הנו אחד הקונפליקטים המוכרים ביותר. ההתנגשות מתקיימת בין ערך בטחון המדינה נגד חופש הביטוי, הכולל חופש מידע, חובת גילוי המידע הנוגע לתפקודן של רשויות המדינה. שיקולים של בטחון המדינה עשויים להיות הטעמים החזקים ביותר ויכולים להצדיק הגבלה של חופש הביטוי. תפיסה זו קבלה ביטוי פורמלי בשיטות המשפט השונות ובמשפט הבינלאומי הפומבי המתירים את הגבלת חופש הביטוי מטעמים של בטחון המדינה.
לאור החשיבות הרבה של הבטחון הלאומי וההגנה עליו ובעקבות הכח הרב המופקד בידיהם של נושאי המשרות הציבוריות במסגרת רשויות הבטחון, פיקוח על תפקודן של הרשויות הללו הנו חיוני.
במסגרת זו, תבחן השאלה מהו ההסדר החוקי המצוי בשיטת המשפט בישראל בכל הנוגע להגבלות על חופש הביטוי משיקולי ביטחון? האם ההסדר הינו רצוי מבחינה נורמטיבית? לפיכך, יבחנו ההסדר הרצוי וההסדר המצוי בישראל להגבלת חופש הביטוי מטעמי בטחון. בנוסף, תתבצע סקירה של שיטת משפט משווה הבוחנת כיצד מיושם האיזון בין חופש הביטוי והעיתונות והגבלות מטעמי בטחון.

עיתונאי נוסף מהארץ תוקף מינית עיתונאית אמריקאית

העיתונאית האמריקאית היהודיה דניאל ברין (בתמונה) פרסמה תאור של חוויה קשה שעברה - עיתונאי ישראלי "בכיר" וידוע הטריד אותה מינית ועשה בה מעשים מגונים בעת שנפגשה עימו במטרה לראיין אותו, עד שפחות או יותר נמלטה על נפשה. רוב כלי התקשורת הישראלים פרסמו, כי עיתונאית אמריקאית דווחה על אורי שביט כאדם שתקף אותה מינית. רוב כל התקשורת דווחו על כך, מלבד עיתון 'הארץ' כמובן - עיתון לאנסים שוכבים בעל מדיניות מיזוגנית התומך בהחפצת נשים ובעובדים האונסים נשים, מטרידים מינית עובדות ותוקפים נשים.
למעשה, תוך זמן קצר מאוד נחשף שמדובר בארי שביט, פובליציסט בכיר ולא עיתונאי בעיתון הארץ. שביט פרסם התנצלות צולעת ביותר, הסביר ש"פירש לא נכון את הסיטואציה". "עד שקראתי השבוע את המאמר אותו פרסמה", משיב עיתונאי "הארץ" ארי שביט לעדותה של העיתונאית היהודיה-אמריקאית דניאל ברין, כי עיתונאי ישראלי תקף אותה מינית, "חשתי שהיה לנו מפגש ידידותי שכלל, בין היתר, גם יסודות של חיזור". מה ששביט מכנה "מפגש ידידותי" היה ראיון עיתונאי קבוע מראש, כשברין מפעילה מיד בראשיתו את מכשיר ההקלטה. מה ששביט פירש כ"יסודות של חיזור", ברין מתארת כך:

"הוא עצר את הראיון ואמר ‘קודם כל, אני רוצה להכיר אותך טוב יותר”. בהמשך רכן לעברה ותפס אותה כמו "חיית משק", לעדותה, ומשך אותה אליו, כשהיא מסובבת את ראשה ומרכינה את פניה כדי להמנע מפיו. כשניסתה לדחות אותו בנימוס תוך איזכור אשתו, הזמין אותה לחדרו ובהמשך הציע ללוות אותה לרכבה. וכשסורב לשניהם חילץ ממנה "חיבוק פרידה".

ארי שביט לא פירש נכון את הסיטואציה. עכשיו אני רוצה לשאול, מה חדש? באיזה מאמר או ראיון שלו הוא פירש נכון את הסיטואציה? לא יודעת אם ברין מקבלת את ההתנצלות של שביט, אני לא מקבלת אותה. זה לא שהוא דרך למישהו בטעות על הרגל. וזו גם התנצלות מוקפדת ומחושבת רק אחרי שנחשף והבין שהוא טובע. רק לסבר את האוזן, מה שהוא עשה (על פי תאורה של ברין, שאותו הוא לא הכחיש), חמור יותר ממה (שפורסם לפחות) שעשה ינון מגל - לא כוס התה שלי אבל ח"כ מבטיח עם אופק פוליטי – ששילם מחיר כבד ופרש מרצונו מהכנסת. רבות מאוד הנשים שחוו את מה שחוותה ברין (ורבות מאוד עברו דברים איומים וקשים פי כמה). מה שברין עשתה – לספר על מה שקרה לה במקום להתבייש ולהסתיר – זה חלק מתופעה כלל עולמית מדהימה שבה קורבנות מרימות ראש, מפסיקות להתבייש, ומביישות את התוקף, אם כי היא לא חשפה את שמו. לא מדובר בארוע פה וארוע שם, וגם לא ב"שערוריות" או "פרשיות מין" או "אייטם צהוב" - אלא בהתרחשות היסטורית.
מצד שני הוא כותב בעיתון הארץ הידוע במתן חסויות למואשמים בהטרדות מיניות, אם הם בשמאל כמובן. כי אצלם אין דברים כאלה. בסך הכל, קשה להאשים את שביט שפירש בשגגה את נסיונה של עיתונאית צעירה להשלים משימה עיתונאית שהוטלה עליה - כהזמנה להתנפלות רבתי על גופה מצד מרואיין נשוי ואב לילדים. אחרי הכל, שביט עובד בעיתון "הארץ", המחזיק במדיניות מיזוגינית שנותנת במשך שנים במה פומבית וגיבוי מלא ועז מצח לאושיה ספרותית כמו יצחק לאור, אשר עדויות על תקיפות מיניות לכאורה, אונס לכאורה, ושימוש אובססיבי מטריד ומשפיל בלשון מינית בוטה ומחפיצה כלפי תלמידות, קולגות ונשים בכלל בסביבתו המקצועית והאקדמית, לכאורה - נערמו נגדו בהמוניהן.
עיתונאי נוסף שמועסק שם הוא מורן שריר, שנהג, על פי פרסומים בתקשורת, לצלם מתחת לחצאיותיהן של צעירות הרוקדות במועדון, ללא ידיעתן, ולהעלות את התמונות לחשבון הפליקר שלו, עד שחשבונו סולק משם. וזוכרים את בני ציפר, עורך "תרבות וספרות" ב"הארץ", שהיגג: "אמנים, מגתה ועד אייל גולן, מרחפים בתוך שכרון אויר הפסגות של העשייה האמנותית, אך מוכרחים גם לחוש באינטנסיביות את הדברים הנחשבים הכי נמוכים ויצריים בחיים, כגון משגלים עם מעריצות צעירות. בלעדי זה לא תהיה יצירה, עם כל הצער שעלול הדבר להסב לצעירות הללו, שחייהן אולי נפגעו"?
אז איך אפשר באמת לצפות מעיתונאי "הארץ" כמו ארי שביט לפרש אחרת את נוכחותה של אשה צעירה לידו? אני קצת מופתעת שלא שלף בתגובה את "אם לא רצתה להיות מותקפת, למה יצאה כל כך יפה מהבית?". גם מי שמתעקש להמשיך לגונן על אנסים ומטרידנים בתואנות שונות ומשונות נראה כבר עכשיו כמו דינוזאור שנקלע בטעות לנתיבי איילון. רוב הגברים לא מתנהגים כך. אין סיבה שיגוננו על מעשים שהם עצמם לא היו עושים בחיים. ראוי, חברים יקרים, שתצטרפו למהפכה הזאת באופן פעיל, ותייצרו עולם טוב, מוסרי, שוויוני ובטוח יותר עבור הבנות (והבנים) שלכם. ארי שביט הוא כמובן לא היחיד. אבל כן ראוי להתעכב עליו לרגע. ההתנהגות הנלוזה שלו כלפי דניאל ברין היא סימפטום לכך שבתוך עולם הערכים הנשגבים שלו לא הוכלל רעיון השוויון לנשים וזכותן להיות מוגנות במובן הפיסי הפשוט ביותר. וכן, ממטיף מוסר אלטרואיסטי, שמאלני הזוי שכזה שאינו מחובר למציאות ולאידאל של השמאל הסוציאליסטי, לא ניתן לצפות ליותר.
ובכלל, מה יש להתפלא מעוד עיתונאי שכובד בנייר לעטיפת דגים הנושא את הכינוי 'הארץ'? מי מכיר את ההגדרה בתשחץ שהייתה להם לפני כמה חודשים ועוררה סערה - "על אחת כמה וכמה" (התשובה - אונס קבוצתי).
בתמונה: דניאל ברין, צילום מסך מתוך ראיון לערוץ 2.

Nothing but the truth (2008)

Nothing but the Truth is a drama film. The inspiration for the screenplay was the case of journalist Judith Miller, who in July 2005 was jailed for contempt of court for refusing to testify before a federal grand jury investigating a leak naming Valerie Plame as a covert CIA operative, but this was merely a starting point for what is primarily a fictional story.

In Washington, D.C., a female reporter faces a possible jail sentence for outing a CIA agent and refusing to reveal her source. Rachel Armstrong (Kate Beckinsale) is an ambitious reporter for the Capital Sun-Times. When she discovers fellow soccer mom Erica Van Doren (Vera Farmiga) is working as a covert operative for the CIA and recently returned from Venezuela, where she was investigating an assassination attempt on the President of the United States, she confronts her and requests confirmation. Erica refuses to cooperate, but Rachel has no doubts about the veracity of the report, and her story becomes front-page news with the support of editor Bonnie Benjamin (Angela Bassett) and Avril Aaronson (Noah Wyle), who serves as the newspaper's legal counselor.

Because revealing a covert operative's identity is a treasonous offence and because the individual who leaked the information to Rachel is a potential threat to national security, special Federal prosecutor Patton Dubois (Matt Dillon) convenes a grand jury and demands to know who her source is, information she refuses to divulge. High profile attorney Albert Burnside (Alan Alda), hired by the newspaper to defend Rachel, is certain his personal friendship with Judge Hall will facilitate matters and is shocked when his client is jailed for contempt of court.

20 שנים מלאו לפרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה

היום לפני 20 שנה (28.01.1996) - התפוצצה פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה הנוגעת למדיניות מגן דוד אדום בעניין מנות דם שנתרמו על ידי עולים מאתיופיה. על-פי המדיניות, שהוסתרה מן התורמים, לא נעשה שימוש בתרומות הדם, בשל החשש שהתורמים נגועים במחלות הנפוצות יותר בקרב עולי אתיופיה מאשר באוכלוסייה הכללית, ובכללן איידס. עם זאת, לתורמים ניתנה "תעודת תורם דם" וניתן להם ולבני משפחתם ביטוח דם למשך שנה ככל התורמים. הפרשה נחשפה בכתבה מיום 28 בינואר 1996 שערך העיתונאי רונאל פישר בעיתון מעריב, ועוררה בישראל סערה.
כמה ימים לאחר חשיפת המדיניות, הפגינו אלפים מבני העדה מול משרד ראש הממשלה, תחת הסיסמה "דמנו כדמכם". המשטרה, שנערכה בכוח קטן להפגנה שקטה, הופתעה כשהמפגינים הפגועים והזועמים תקפו את השוטרים באבנים, מקלות וברזלים. השוטרים ניסו להדוף את המפגינים בכדורי גומי, זרנוקי מים וגז מדמיע. זו הייתה אחת ההפגנות הסוערות ביותר במדינת ישראל: נפצעו כ-41 שוטרים ו-20 מפגינים, וכ-200 מכוניות של עובדי משרד ראש הממשלה ניזוקו. מפקד מחוז ירושלים במשטרה ניצב אריה עמית העיד כי הייתה זו ההפגנה האלימה ביותר בישראל שבה נאלצו כוחות המשטרה בלית ברירה להשתמש לראשונה בירי גז מדמיע כנגד מפגינים יהודים וכי כוחותיו עמדו בפני ההחלטה לאפשר ירי חי לאזהרה אך לבסוף נמנעו מכך.
הסערה הציבורית הביאה לפיטוריו של מנכ"ל מגן דוד אדום דאז, ולהקמת ועדת חקירה בראשות הנשיא לשעבר יצחק נבון. לאחר דיונים שנמשכו מספר חודשים פרסמה הוועדה את מסקנותיה: היא קבעה שלא היה מקום להונות את תורמי הדם, אולם לא המליצה לשנות את הנהלים לגבי אי-קבלת תרומות דם של בני העדה.
לדעתי האישית המדיניות הזו מוצדקת ועל התחקיר העיתונאי להיות מצונזר מלכתחילה, אם כבר פוגעים בישראל בחופש העיתונות. אתיופיה הנה מדינת עולם שלישי הנמצאת באפריקה השחורה - דרומית לסהרה. רוב הנדבקים באיידס באפריקה השחורה נדבקים באמצעות קיום יחסי מין מאחר והם לא משתמשים בקונדומים. זוהי הסיבה ש-100% מהזונות ביבשת נשאיות איידס. 6% מהאוכלוסיה באפריקה השחורה נשאי איידס. מדובר בנתון גבוה פי 3 מהריכוז במדינות העולם המערבי. 12% מעולי אתיופיה נדבקו באיידס במהלך העלייה או אחריה. 30% ממהגרי העבודה שהסתננו מאפריקה נשאי איידס. בנוסף, ריכוז מחלות נוספות המועברות דרך הפרשות הגוף גבוה באוכלוסיה השוכנת באפריקה השחורה לעומת האוכלוסייה המערבית. לכן, מוצדק להשמיד מנות דם החשודות כנגועות.
בשנות ה-90 לא היו הבדיקות הקיימות היום שמאבחנות נוכחות נגיפים כאלו ואחרים בדם קרוב לזמן ההדבקות.
לכן, דרך יעילה לסנן מנות דם נגועות הנה לאתר סימנים מחשידים - ממש כמו שמשמידים מנות דם של אשכנזים ששהו בבריטניה בתחילת שנות ה-80, אז הייתה נפוצה מחלת הפרה המשוגעת. לכן, גם מהם מתרימים כדי שלא להביך אותם מול חבריהם לעבודה, ללימודים ולשרות הצבאי. הם גם מקבלים ביטוח מנת דם כמו כולם. מזהים אותם על פי סעיף בשאלון ההתרמה - ממש כמו ששואלים האם שהית באפריקה השחורה במהלך 7 השנים האחרונות, שואלים האם שהית באנגליה בתחילת שנות ה-80. גם אם הבנאדם סימן כן, מתרימים ממנו דם והוא נהנה מהיתרונות שמסביב - כולל ביטוח דם לו ולבני משפחתו. אבל לא מסכנים את החולה ומשמידים את מנת הדם של האדם הנמצא בסיכון. זוהי פעולה ערכית ביותר, יהודית ומוסרית. לא מדובר במדיניות גזענית, מאחר והאדם יכול לתרום דם במידה ונמנע מלבקר באתיופיה במשך מעל ל-7 שנים. צבע העור שלו אינה הסוגיה. התנדבו איתי פרמדיקים שלא יכלו לתרום דם מאחר ומדי שנה הם טסים לאפריקה השחורה ולהתנדב במשלחת סיוע רפואית מטעם מדינת ישראל. גם מנת הדם שלהם מושמדת כשהם מסמנים את הסעיף לפיו הם מאשרים ששהו באפריקה השחורה במהלל 7 השנים האחרונות.

עובדה עם אילנה דיין לצפייה ישירה: עזרא נאווי

בפרק זה של תוכנית עובדה, מוצג תחקיר מרתק על מעלליהם הבעייתיים של ארגוני ״זכויות האדם״ ביו״ש. לקח למערכת התכנית 600 תכניות ומדובר בטעות שהם לא יחזרו עליה שוב - התכנית ה-601 הייתה אמורה לעסוק בתחקיר המתמקד בחשיפת ארגון שוברים שתיקה, אך בעקבות הלחץ הציבורי הרב כנגד מערכת התוכנית, שידורה צונזר ובוטל. תחקירים אלו מסבירים את טענתו של איימן עודה, שלדבריו חלק קטן מהימין קורא מוות לערבים, אבל השמאל עושה לערבים את המוות, תרתי משמע.
לכבוד המאורע המרענן, בטרם שידור התחקיר, הכתב האחראי על התחקיר, עומרי אסנהיים, פרסם מכתב פומבי כדי ״לתרץ״ את החלטתו לתחקר את הנושא. זה לא פחות ממדהים שבאחת הפעמים הבודדות שבהן התקשורת הישראלית מאתגרת את המחשבה *מימין*, הכתב מרגיש צורך לכתוב מכתב התנצלות פומבית. לא סתם מכתב, כזה שבא להרגיע ולומר שהוא מגיע מהצד הנכון של המפה הפוליטית ושהוא חלילה לא בא להרעיד את אמות הסיפים של תמונת המציאות שמנסים להנחיל לנו 24/7 בערוצי הטלויזיה.
 מדי שנה אנחנו רואים מאות כתבות ביקורתיות המתמקדות בהתיישבות ביו״ש, בצה״ל, במפלגות הימין, בהקצנה והלאומנות לכאורה של הציבור הישראלי. כתבות שמציגות סרטונים של בצל״ם, יחד עם פרשנויות של הארגון, כאילו היו דברי אלוהים חיים. כמעט כל מהדורת חדשות מסתיימת עם ״איש רוח״ שמבקש לקדם מכירות של ספר / הצגה / אלבום בעזרת השתלחות באוכלוסייה הדתית / ימנית / מזרחית / רוסית (תמחקו את המיותר). ולא זכור לי מכתב מהסוג הזה. כל עוד מאתגרים את המחשבה משמאל, אין מכתבי התנצלות ותירוצים אחרי (וודאי שלא לפני) פרסום הכתבות. הדבר בא לידי ביטוי גם מצד אילנה דיין, מגישת התכנית. באמת כל הכבוד לעובדה שהסכימו לשדר תחקיר שהוגש להם על מגש של כסף. רק שאלה אילנה. עכשיו כשאת חוגגת 600 תכניות, האם זכורה לך עוד כתבה שבה התנצלת כל כך הרבה על עצם התחקיר? האם את זוכרת עוד כתבה שבה הדגשת כל כך הרבה פעמים שלאור הממצאים לא הייתה לכם ברירה אלא לפרסם והתרפסת בחיוך מתחנף לנציג השמאל שישב מולך והודית בריש גלי שהיית צריכה לצנזר את התוכנית.
ג׳ורג׳ אורוול הגדיר פעם את חופש העיתונות כ״יכולת אמיתית לבקר כל דבר שהעיתונאי ימצא לנכון״. כשעיתונאי מתנצל על ביקורת ממוסמכת ומנומקת שהוא מציג, זה מעיד הרבה על מצבה של התקשורת. הפוסט המבהיל הזה צריך להטריד את כל מי שהדמוקרטיה היא נר לרגלו, כי הוא מעיד כאלף עדים על ההטייה שהתקשורת שלנו סובלת ממנה...
בשנים האחרונות, ארגון 'עד כאן' שתל מרגלים בארגוני שמאל הפועלים במסווה של זכויות אדם ביהודה ושומרון. ארגונים אלו מקבלים מימון מממשלות זרות וארגונים בין לאומיים כדי לספק מקרים פוליוודיים, לפיהם מדינת ישראל על חייליה ושוטריה, מפרים את זכויות האדם של ערבים ביהודה, שומרון וחבל עזה. מקרים פוליוודים הנם מקרים של פלסטין נוסח הוליווד או בוליווד. מדובר במקרים שבויימו על ידי פעילים אלו, התסריט נכתב במטרה להציג את המשתתף היהודי - ישראלי רע ככל האפשר ואת הערבי כמסכן שזכויותיו נפגעו באופן חמור. זוהי כתבה שלמה של "וואו" אנטי מוסרי, אנשי ימין הסתננו לתוך ארגוני שמאל ביו"ש ומזעזע לצפות במה שהצליחו לתפוס. גולת הכותרת - פעיל השמאל (AKA "פעיל זכויות האדם") ה"מוערך" עזרא נאווי מוסר ערבים, סוחרי קרקעות ש'העזו' לעשות עסקים עם יהודים. אגב, זה בדיוק מה שעשו אילנה דיין ומערכת "עובדה" לחבר מרעיהם בשמאל בשביל כמה טיפות רייטינג. אולי בשל כך יצא מכליו גדעון לוי בתגובתו באולפן.
בתחקיר שחומריו נמסרו מוכנים לעריכה לצוות ההפקה של עובדה, נראה מקרה חמור, בו פעילי שמאל המוכרים כפעילים בארגוני זכויות אדם שתולים במימון זר, מסגירים לרשות הערבית ביהודה ושומרון [רש"ע] מתוך ידיעה שדינו מוות לאחר עינויים, רק בגלל שרצה למכור נכסים ליהודים. ידוע, כי מי שמוכר נכסים ליהודים דינו מוות. הדבר ידוע גם לפעילי בארגון תעי"וש ובצלם - עזרא נאווי (אבו עזרא) ונסר נוואג'עה, איש השטח של בצלם בדרום הר חברון, ערבי תושב הכפר ח'ירבת סוסיא. ובכל זאת, פעילים אלו באופן מודע מסגירים את המוכרים לאנשי הרשות הערבית בידיעה שמדובר בגזר דין מוות לאחר עינויים כנגד המוכר. לפחות ארבעה ערבים חפים מפשע נרצחו ואחרים עונו בעינויים אכזרים על ידי כוחות הבטחון של הרשות הערבית [רש"ע] הפועלת ביו"ש בשיתוף פעולה של ארגון בצלם, תעאיוש ועזרא נאוי. הקרן החדשה מממנת את זה שוברים שתיקה שותפים לזה . שקט. דממה. זהבה לא צייצה. בוזי? ישן כמובן..

איכשהו, אחרי כל רפלקסי ההקאה שגרמה לי הכתבה הזו, כשאשכרה כבר חשבתי שיש כאן איזשהו משב רוח מרענן של כנות בתקשורת - המשפטים הסוגרים שלה דיברו על העוני "שם" ועל כך שצריך לעזור. במקום שתיסגר בכך שגם בשמאל צריכים לעשות חשבון נפש. טוב, נו, מה ואיך הם יעשו זאת כשאת נשמתם הם כבר מזמן מכרו לשטן?
אחד הדברים הכי חשובים בסיפור הזה, ואל תתנו לאף אחד להחליק את זה, הוא התגובה של בצלם. בעיצומן של חקירות השב"כ נגד נערי הגבעות בניסיון לפענח את דומא, התהלכו אנשי מועצת יש"ע ושברו את הראש איך מתמודדים עם זה שהעצורים הם בני ההתיישבות מבלי לשלוף את קלף עלילת הדם ועדויותיהם של השכנים שראו חמולה יריבה מציתה את הבית. אנשי תג מחיר לא קשורים למועצת יש"ע, הם לא עובדים שם, לא מקשיבים להם, יורקים ומצפצפים עליהם. הם אחדים מתוך 400,000 מתיישבים. ועדיין, אנשי מועצת יש"ע ומנהיגי ציבור נוספים לא עצמו עין.
והנה, עכשיו, באה התגובה של מי שמגדיר עצמו ארגון זכויות אדם שאחד מפעיליו המרכזיים הסגיר אנשים למוות בייסורים. הכל מצולם ומתועד, כמו ש'בצלם' אוהבים. נאסר נוואג'ה שראינו בכתבה הוא תחקירן השטח של 'בצלם' בדרום הר חברון. הוא לא איזה מתנדב זוטר, הוא פעיל מרכזי- נפגש עם משלחות מחו"ל, פרלמנטרים אירופאים, כותב מאמרים ב'הארץ'.
ב'בצלם' היו יכולים להגיד זו לא דרכנו, היו יכולים להגיד אנחנו בודקים. האמת שהייתי שותקת אם זו היתה התגובה. אבל הם בחרו להיתמם ולזרוק בוץ. אחרי שסיפרו לנו שנוואג'ה הוא מינימום חסיד אומות, וכמובן הכיבוש אשם, הגיעה הפנינה הזו, לא נגעתי: "פנייה אל הרשות המוסמכת איננה יכולה להיחשב בשום אופן כ"הסגרה". על מי אתם עובדים? כאילו אתם לא יודעים מה מתרחש במרתפי הביטחון המסכל אחרי שמסגירים אליהם מי שנחשד בבדל של שת"פ עם ישראל.
ריד מיי ליפס 'בצלם': פעיל מרכזי שלכם הסגיר, ביודעין, אנשים למוות בייסורים. אבל אתם לא נותנים לעובדה לבלבל אתכם, נותנים לו גב ומכשירים רצח. לא שאי פעם חשבתי שאתם ארגון שזכויות אדם חשובות לו, אבל נחמד שעכשיו גם כל שאר העולם נחשף לשקר שלכם. בסופו של יום, ארגוני הקרן שותפים לרצח בני אדם. איפה לעזאזל החטיבה היהודית בשב"כ?

המדיה לא מתעסקת עם מוחמד אבל מבצעת דהומניזציה ליהודים

ב-27 בינואר 2003, יום השואה הבינלאומי, פירסם העיתון הבריטי, האינדיפנדנט, קריקטורה אנטישמית שכאילו נלקחה מהעיתון האנטישמי-דה שטירמר, ובה מוצג אריאל שרון כאוכל ילדים פלשתינים. הקריקטורה פורסמה בזמן שבריטניה מציינת את יום השואה הבינלאומי וערב הבחירות לכנסת ישראל באותה השנה.
דווקא אז, בחר האינדיפנדנט לעורר סטריאוטיפ יהודי עתיק ולא בפעם האחרונה. הקריקטורה הציגה דימוי של היהודי המכוער וצמא הדם, שלא רק מתאר בצורה מסולפת את הסיבה האמיתית לפעולות צה"ל בעזה, אלא גם מלבה את העוינות כלפי ישראל והעם היהודי. יש למתוח קו בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות המתחפשת לכזו. גרסאות נוספות לקריקטורה המבצעת דהומניזציה לראש ממשלת ישראל וליהודים בכלל בוצעה גם על דמותו של נתניהו על ידי העיתון הבריטי הסאנדי טיימס.

Post by Gideon Meir.

התלונה שהגישה, בשעתו, שגרירות ישראל בלונדון לא רק שנדחתה אלא שהקריקטוריסט זכה בפרס על הקריקטורה הטובה של השנה. עיתונאי אמיץ שם מרטין הימל,הפיק עבור ערוץ טלביזיה קנדי סרט על העלילה שהעלילו עלינו הפלשתינים על ״הטבח״ בג’נין ובמסגרתו ראיין את מנכ״ל אגודת הקריקטוריסטים של בריטניה. דבריו המדהימים יותר מרלבנטים למה שמתרחש בימים אלה סביב הרצח הנתעב בפאריז.
חומר למחשבה.



Jenin: Massacring Truth from Martin Himel on Vimeo.

לקראת הבחירות: התקשורת הישראלית והשמאל מבצעים דהומניזציה לימין בישראל

בשבוע שעבר, נתניהו פיטר שני ראשי מפלגה מהממשלה - את יאיר לפיד ואת ציפי לבני, בטענה שעשו יד אחת נגדו וחתרו תחתיו. בכך, פורקה הקואליציה ונורתה יריית הפתיחה להקדמת הבחירות. 
בתגובה, ובכדי להתמודד עם גוש ימני גדול בכנסת, הרצוג ולבני החליטו לחזק זוגיות ולאחד כוחות לקראת הבחירות, ליצור גוש מפלגתי. על כך יש לברך את ציפי לבני על שבירת שיא ישראלי חדש! מדובר בפוליטיקאית הישראלית הראשונה והיחידה שעברה בין ארבע מפלגות שונות בפחות מ-10 שנים. מקרה קלאסי של כיסאולוגיה ולא אידאולוגיה. 
לבני אף הצהירה שהיא מוכנה להיות ראש ממשלה. גם יעקב פרי דיבר בשם ראש מפלגתו יאיר לפיד כשהצהיר שעכשיו יש לו מספיק ניסיון בפוליטיקה כדי לרוץ לראשות הממשלה.
הרצוג המשיך את רצף ההצהרות ההזויות של עמיציו ואמר בריש גלי, כי אף הוא רוצה להיות ראש ממשלה. לכך השיבה לבני "בכיף, רק לא נתניהו".
איחוד הכוחות בין מפלגות השמאל הנו טקטיקה, שמטרתה לספק מענה לתמיכה הציבורית הגדולה במפלגות הימין. המטרה היא להקים קואליציה שמאלנית עם ראש ממשלה שמאלני. לבני מכירה בכך שהיא לעולם לא תיבחר לראשות הממשלה בעקבות דעותיה הקיצוניות לכיוון הצד השמאלי בקשת הפוליטית.
טקטיקה נוספת לחיזוק כוחן של המפלגות מהשמאל הנה ביצוע דהומינזציה למפלגות הימין ולימין בכלל. מדובר בטקטיקה המקובלת ומיושמת על ידי מפלגות השמאל בפוליטיקה הישראלית.
הבית היהודי הנה מפלגה גדולה ומתחזקת, המייצגת את מפלגות הימין ומי אם לא איילת שקד כמטרה נוחה למתקפה שמאלנית? הדבר נעשה בסיוע תקשורת ההמונים בישראל באופן קבוע. הפעם, גוייס למטרה זו העיתונאי והשמאלן ההזוי נחום ברנע והעיתון ידיעות אחרונות בו אותו עיתונאי מוערך מועסק [מאחר ואף אחד אינו מוכן להעסיק עיתונאי מוערך ברמה מקבילה לברנע, כמו גיא בכור].
בטורו השבועי של ברנע, המתפרסם במוסף לשבת של ידיעות, התנוססה הכותרת "להרוס אתכם". כידוע, עיתוני הסופ"ש זוכים לרייטינג גבוה. העיתונאי השתמש בבמה שניתנה לו על ידי העיתון 'ידיעות אחרונות' וטען, כי הח"כית איילת שקד אמרה את המשפט הבא לפרקליטות: "אני אהיה שרת המשפטים. אני אבוא אליכם כדי להרוס אתכם". בטורו, כתב ברנע:

"ראש סיעת הבית היהודי, איילת שקד, ראתה השבוע את אחת מבכירות הפרקליטות. "בממשלה הבאה", אמרה שקד, "אני אהיה שרת המשפטים. אני אבוא אליכם כדי להרוס אתכם". לא הספקתי לבדוק את הדברים עם שקד. ייתכן שאמרה אותם כבדיחה: יש לה נטייה לסוג כזה של הומור. ייתכן שלא. הבית היהודי היא מפלגה רבת ניגודים ושקד מגלמת כמה מהם". 

שקד צילמה את קטע העיתון והעלתה לפייסבוק. בתגובה, היא הטיחה בעיתונאי: "נחום ברנע, אתה עיתונאי מכובד, אז אם לא הספקת לבדוק, למה אתה כותב? היית עושה את זה גם לזהבה גלאון?". בנוסף, היא הבהירה כי "לא אמרתי דבר כזה, אם זה בכלל משנה לך. אבל זה לא, העיקר לצייר את הימין מסוכן ואלים". 

בהמשך, פרסם ברנע הבהרה והתנצלות במקום שולי, שאינו בולט ושאינו נראה לעין בעיתון, בשקט ככה, מאחר ומדובר בידיעה שקרית וכן, כי הוטעה על ידי מקורותיו בפרקליטות ובמשרד המשפטים ושדברים אלו, למעשה, מיוחסים לחברת כנסת אחרת. הבנו?

בכך, למעשה, מבהיר העיתונאי:
"אני נחום ברנע מידיעות אחרונות ואני אעשה הכל בכדי להכפיש כל מי שקשור לאגף הימני של הפוליטיקה הישראלית לקראת הבחירות גם אם זה אומר שאני אכניס ציטוטים שלא היו ולא נבראו לטור שלי במוסף סוף השבוע מבלי לבדוק את נכונותם ואם מישהו יעלה על זה שחירטטתי אני אפרסם הבהרה מסכנה כזו כדי לפטור את עצמי מאחריות. עמכם הזדמותו." 
האם ציפי לבני ניסתה להכניס מלים לפיה של איילת שקד? למעשה, המשימה הושלמה. דהומניזציה בוצעה לימין ולמפלגה המאיימת ביותר על השמאל - הבית היהודי.

זה ברור, אני יודעת שכולם עסוקים בבחירות ואין באמת זמן כל כך להתעסק בזה אבל אני רוצה להרגיע ולהודיע שסימון בתי יהודים בעיר העתיקה בירושלים נמשך כרגיל גם בתקופת בחירות. אני רק רוצה לציין כי מדובר בבתים חד לשוניים ולא פורסמו תמונות של דיירי הבתים במדי אס אס באינטרנט ועל כן, כנראה שתמונות אלה לא יגיעו לתקשורת. עמכם הסליחה.

ומה עם ציפי לבני? מאושרת עד הגג, תודה ששאלתם. אראל סגל חושף בטוויטר מיהו המקור של נחום ברנע במשרד המשפטים שניסה לחסל פוליטית את איילת שקד - דינה זילבר, המשנה ליועמ"ש, לומדת מהבוסית במשרד המשפטים כיצד מתערבים פוליטית.

נ.ב.

״זה ממש לא משנה מה תצביע, ממילא נעשה מה שאנחנו רוצים״ - בג״ץ. עם ישראל חייב לבטל את ההפיכה השיפוטית ולהחזיר את הדמוקרטיה למדינת ישראל.חיתמו על העצומה לביטול ההפיכה השיפוטית והפיצו אותה לכל עבר

ערבים תוקפים יהודים בישראל על בסיס יומיומי ללא תגובה משטרתית ותקשורתית

דיווחים שלא מעבירים בתקשורת הישראלית - כידוע, התקשורת הישראלית הנה שמאלנית ברובה המוחץ. בהתאם לכך, היא מצנזרת ידיעות על פי האג'נדה שלה. דוגמא לכך הנם אירועי השבוע האחרון, במסגרתו ערבים ביצעו תג מחיר כנגד רכוש ציבורי ויהודי - ערבים שרפו תחנות רכבת קלה והשחיתו בגרפיטי בדמות צלבי קרס וכתובות נאצה שונות בנוגע להיטלר ולמוות ליהודים. כתובות דומות נפוצות ברחבי הארץ ולא מדובר בדבר חדש. בנוסף לכך, מדי שבוע מתרחשים מאות פיגועים כנגד חיילי צה"ל ויהודים - הערבים משליכים בקבוקי תבערה ואבנים, יורים זיקוקים ואש חיה על חיילי צה"ל ואזרחים תמימים. מדובר באלף פיגועים בחודש המתרחשים ברחבי הארץ, כולל בירושלים וביהודה ושומרון. דבר מכך לא ידווח בתקשורת השמאלנית.
בשלושת השנים האחרונות, כמות פיגועי הטרור עלו ביותר מ-30%. מדובר בעלייה משמעותית, אך התקשורת לא מדווחת על פיגועים כשהם מתרחשים וכן, טוענת שהתדירות עלתה רק במעט. ההתעלמות הזו של התקשורת מאפשרת למשטרה להתעלם מההחמרה במצב הביטחוני - לא להגיב לקריאות של פיגועים מסוג זה ולא לפעול בכדי למנוע אותם. יותר מזה, הם אינם מנסים אפילו לתפוס את המחבלים או לנטרל אותם בכדי לא לפגוע בהם למרבה האירוניה. הרי המחבלים מוכנים לפגוע בישראלים בלי למצמץ, לעשות בהם לינץ' ועוד. מדובר בפיגועים לאומנים לכל דבר, אך המשטרה לא מונעת אותם וכן, התקשורת מפעילה צנזורה ולא מפרסמת אותם. התקשורת אינה מפרסמת כיצד חיילי צה"ל נפגעים על ידי שמאלנים אנרכיסטים ו"מפגינים" ערבים המתפקדים על תקן מחבלים לכל דבר.

במקביל, בתקשורת מעוותים דיווחים קיימים ומדווחת אותם כאילו ישראל הנה מדינת אפרטהייד. דיווחים אלו מועברים על ידי "עיתונאים " אנטי ציונים/פרו ערבים. בהתאם לאג'נדה השמאלנית, אנשי תקשורת רבים וטובים אף מצונזרים ממנה ולא נותנים להם במה בכדי למנוע מהמידע שברשותם להגיע לציבור הרחב. גם תכניות בעלות אופי ימני לא מיוצגות, זאת למרות הרייטינג שיש לתכניות כמו לאטמה באינטרנט. הדבר מוכיח שאין חופש עיתונות בישראל, שהתקשורת הישראלית נשלטת על ידי השמאל, אשר מיישם את האג'נדה שלו על הדיווחים המשודרים - מקדם את האג'נדה שלו ומצנזר דיווחים הנוגדים אותה ובכך, פוגע בחופש המידע.