הרבה נאמר על "הטרור הפמיניסטי" - איך נשים הורסות חיים של גברים על כלום ושום דבר. איך הן עושות "שיימינג" לאותו גבר שהטריד אותן במקום ללכת במסלול המקובל ולהתלונן עליו. הפעם אעסוק בפוסט זה בגישתה של יחימוביץ' ושותפיה לשמאל הפמיניסטי בישראל.
שעתיים. זה הזמן שעבר מרגע שפורסם על פרשיית המין של אייל גולן, אי שם בסוף 2013, ועד ששלי יחימוביץ' ראתה לנכון לפצוח בפוסט זועם ומאשים כלפיו בו היא תיארה – ואני מצטטת – "גועל נפש אישי וסלידה מוסרית ממנו ומפמלייתו". וגם את "הניצול, אטימות הלב, הציניות.. ספסור.. בהמיות".
שעתיים בלבד. בלי בית משפט, בלי הוכחות, בלי שמץ של ספק עצמי (למעט ה"על פי החשד" בו היא חייבת להשתמש כדי להגן על עצמה מתביעת דיבה). בביטחון מלא של מי שהייתה שם וראתה הכל. שעתיים אחרי שהסיפור התפרסם בכלי התקשורת.
מדברים על שיימינג? על זה שהרשת הפכה לבית משפט עממי? תזכרו מי מוביל ומי מנהיג את התופעה - השמאל הישראלי. גם אם קשה להכיר בכך, קשה לקבל את זה, כי הרי מדובר בפוליטיקאית שנחשבת ישרה ומוערכת גם בקרב מי שלא שייך למחנה שלה.
אבל נו, טוב, מילא אם היא הייתה עקבית בשיטה. אולי היה מקום לספק, שמא מאחורי השיימינג הציבורי יש איזו תפיסה עקרונית שניתן לסבול אותה. אולי. נניח.
יחד עם זאת, כבר ארבעה ימים שאני מחכה לשווא לקרוא איזו מילה של גינוי מצידה ומצד חברותיה באגף השמאלי כלפי משה איבגי והטענות שנשמעות כלפיו - על ידי שמונה נשים שונות, נכון לעכשיו, שטוענות שהוא כפה את עצמו עליהן בניגוד לרצונן וכשהן התנגדו, הוא הביא לפיטוריהן. כי כתיבת פוסטים אמיצים וחודרים ומלחמה בעבירות מין זה כל כך סקסי ואמיץ ופמיניסטי ואיזו יושרה ואיזו פוליטיקאית מזן אחר. למה לא? כל כך הרבה נקודות זכות בדעת הקהל, כל כך הרבה לייקים בפייסבוק. למה לא באמת?
אבל אין כאן שום דבר אמיץ. כל המדינה נכנסה באייל גולן. באופן ספציפי אפשר לומר שאייל גולן הוא לא בדיוק כוס התה של מצביעי העבודה. שלא כמו
עמיר בניון ומפלגת הליכוד, מפלגת העבודה לא הזמינו את גולן לשיר בכינוסים של המפלגה גם לפני פסטיבל השיימינג. אף אחד לא ינטוש את שלי כי השמיצה את אייל גולן. ההפך – היא תגרוף עוד תומכים מהשמאל.
משה איבגי, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר לגמרי. מדובר בשחקן מהמדרגה הראשונה. שמנה וסלתה של האליטה. בן בית בקאמרי. אחד מהקולות החריפים ביותר של השמאל, ממש הפנים של המחנה. ועוד מזרחי – איזה נכס! רק לפני שנה הוא הוביל את תעמולת הבחירות של המחנה הציוני. אולי מתישהו יקפוץ לכנסת. לא זורקים נכס כזה כל כך בקלות. אולי בהמשך, אולי כשהעניין ירגע קצת, נשלם את מס השפתיים. בוודאי שלא נתנפל עליו מיד כשפורסמה הפרשה.
אחרי כמה זמן תדברי, שלי? שבוע? שבועיים? הרי צריך לתת לאיש לנוח. הוא עובר ימים קשים, ואולי תצטרכו אותו גם בקמפיין של 2019.
תראו איך גם העיתון של נוני מוזס מתייחס אל מי שמוזס חפץ ביקרו - מציג בכותרת הראשית את איבגי האנושי מנסה להתנצל ובכך מודה בחצי פה שהוא מעולם לא ניסה לפגוע במוטרדות [כשדרש מהן פינוק מיני]. אבל תראו איזה כותרת ענק יצרו בעיתון של מוזס כשנעשה שיימינג על ינון מגל הימני ועודדו את השיימינג!
אגב, שמעת מה קרה עם אייל גולן בסוף? התיק נסגר בשל חוסר ראיות. התיק נסגר בלא כלום. ואיפה שלי? היא כבר גרפה את האהדה הציבורית, והמשיכה הלאה. "גועל נפש אישי", "ניצול" ו"אטימות הלב" הנן מילות קסם. רק צריך לדעת נגד מי להשתמש בהן: נגד מי שהבוחרים שלך אוהבים גם ככה לחבוט בו, לא מול יקיר המפלגה. העיקר שיחימוביץ' הצליחה ליחצן את עצמה כאבירת הנשים המסכנות. או אבירת האמן המטריד, תלוי לאן נושבת הרוח.
נוני מוזס ושלי יחימוביץ' אינם השמאלנים היחידים שתוקפים ימניים שעברו עברות כאלו ואחרות, אך אינם עושים שיימינג לשמאלנים עבריינים שביצעו עבירות חמורות יותר מהטרדה מינית ללא קיום יחסי מרות שלא במסגרת העבודה כפי שביצע ינון מגל.
יצחק לאור למשל הוא סטוקר, מטרידן מינית ואנס סדרתי. אף פמיניסטית מהשמאל לא ביצעה לו שיימינג - לא מרב מיכאלי, לא מיכל רוזין וגם לא שלי יחימוביץ' שאצה רצה לה לעשות שיימינג לאייל גולן. וזה למה?
כי יצחק לאור הוא אנס סדרתי שמאלני הזוי וידוע שעובד בעיתון הארץ לאנסים שוכבים. הן מוסיפות חטא על פשע גם
כשהן מצדיקות בפועל עבירות אלו ונוספות כי כיבוש או אינן מגנות אונס והטרדות מיניות של ערבים נגד יהודיות וכן, כששוהים בלתי חוקיים, מסתנני עבודה מדרום אפריקה ומוסלמים נוספים מטרידים מינית ואונסים יהודיות.
דוגמא נוספת לדו פרצופיות של השמאל הנו
עמרי פדן, הזכיין הישראלי של מקדונלדס. מדובר בעבריין מורשע, כשניסה למשל למנוע את ההתאגדות של העובדים ברשת, פגע בזכויות העובד שלהם ומעסיק בעיקר ערבים שנותנים שרות גרוע לחיילים בפרט וליהודים בכלל. אבל, פדן סרב למשל לפתוח סניף באריאל. לכן, השמאל הסוציאליסטי שדואג כל כך לזכויות האדם, ובפרט לזכויות העובד, כדוגמת שלי יחימוביץ ואפילו זהבה גלאון, לא אצו רצו לגנות אותו. ההיפך, הם מחבקים אותו ונתנו למעשיו לגיטימציה כשסרב לפתוח סניף באריאל. עד היום אני מחכה לשמוע מהן גינוי על מעשיו. עובדי מקדונלדס אף לא קיבלו גיבוי מיחימוביץ' ה'סוציאליסטית' או מאף לוחמת אחרת למען זכויות אדם מהשמאל.
זה לא שאני מצפה שלשם שינוי השמאל יגנה את מעשיו של
משה איבגי. יחד עם זאת, מאחר ומעשיו לא ראויים וכן, אנשי השמאל גינו ימניים שהואשמו במקרים פחות חמורים, מן הראוי שאנשי השמאל יגנו את משה איבגי. עם זאת, חלקם
מחבקים אותו, תומכים בו ואף מביעים חשש לחייו, וחלקם האחר מתעלם, לא מגנה את מעשיו ואף כדוגמת אורנה בנאי, מסרבים בתוקף לשתף פעולה בפסטיבל השיימינג.
הגזענות האמיתית נמצאת בשמאל,
והשמאלנים מוכיחים זאת שוב ושוב.
צפו: לכבוד חגיגות השנה למעבר שלנו לערוץ 10, גיא פינס הגיע כדי לפרגן וראה מה קורה מאחורי הקלעים
Posted by גב האומה on Monday, February 8, 2016
עזרא נאווי, מקים ארגון "זכויות האדם" תעאיוש,
הנו מחבל שדרס חייל צה"ל , אנס ופדופיל שהורשע במעשים אלו על ילד ערבי מיהודה ושומרון, הוא ופוגע בזכויות האדם של ערבים ביהודה ושומרון באמצעות
סיוע לרצח, כשמסגיר ערבים המעוניינים לממש את זכות הקניין שלהם ולמכור ליהודים את אדמותיהם לרשות הערבית בשטחים. הרשות גורמת להם למות מוות טבעי, כהגדרת עורך דינו של נאווי, כשמענה אותם ולבסוף משליכה אותם מהחלון של חדר בחקירות.
למרות זאת, השמאל קיבל את מעשיו של נאווי באהבה. לא רק שלא גינו את מעשיו, אלא נתנו להן לגיטימציה. הפעילו לחצים כדי
לצנזר את התחקיר ואת הביקורת בתקשורת על מעשיו. מינו לו עורך דין והגנו עליו בתקשורת. זהבה גלאון אף הגדירה אותו כאימפריה. "חמודים" רבים
מהשמאל האנרכיסטי אף פוגעים בחיילי צהל מאז 1967. מבחינת השמאל זה לגיטימי.
בכל פעם שאני נכנסת לוויכוח ומנסה להגן על נשים שהוטרדו מינית או נאנסו, אני בדרך כלל מאבדת את זה כשאני שומעת את הצד השני אומר/ת "תעשי לי טובה, את יודעת שבדרך כלל מגלים שהיא פשוט שיקרה ולא היה אונס/הטרדה (לא נכון בעליל)" או "היא מגזימה, אפשר לחשוב מה הוא כבר עשה - זאת אשמתה שהיא הגיעה למצב הזה (האשמת הקורבן 101)". הוויכוח נגמר בזה שאני אומרת לעצמי שאני חייבת להפסיק לבזבז את האנרגיות שלי על אנשים שלא מסוגלים להבין את הכאב של אנשים אחרים.
אמנם תוכנית גב האומה אינה ידידותית לכל מי שאינו אשכנזי שמאלני מתל אביב. עם זאת, זהו המונולוג הכי חשוב של שליין עד כה, שמציג את מהות הפמיניזם על רגל אחת - תקשיבו ואז אולי תבינו למה נשים לא מתלוננות ואין להן כלל
אינטרס לדווח למשטרה על עבירות מין. המונולוג מציג הכל על שיימינג כפתרון להתמודדות עם הטרדה מינית בעבודה, המובילה לפיטורין של המתלוננות ומסבירה מדוע אין להן אינטרס לפנות למשטרה בנושא.
לא רק שהשוטרים עצמם עברייני מין ומטרידים מינית ואונסים שוטרות, אלא גם
שופטים מביישים את המתלוננת ומעבירים אותה אונס שני, אם זה בכלל מגיע למשפט. המתלוננת תעבור עוד לפני כן אונס שני בחקירת המשטרה. הסביבה תקרא לה זונה והיא תפוטר מהעבודה. היא לא תתקבל לאף עבודה אחרת. ברוך שעשה אותך גבר בחברה פטריארכלית ופרימיטיבית כל-כך. אני לא בטוחה אם המונולוג של שליין יותר מצחיק או עצוב, אבל ללא ספק זו הנורמה. למרות זאת, אני מפצירה בכולכם לקחת רגע ולצפות בשמונת דקות הללו, בהן מוצגות מצבן של נשים בחברה שלנו. יותר נכון נשים חזקות שעוד יש להן יכולת לצאת לעבוד וללכת להתלונן במשטרה.
תראו מה מצבנו- הנשים החזקות, ואז תחשבו על כל הנשים שלא חולמות להגיע בכלל למקומות העבודה האלה. שקולן מושתק עוד יותר. מה קורה להן? תקראו את השורה הבאה ותפנימו: אין אישה בעולם שלא עברה הטרדה מינית. בואו נחזור על זה אבל הפוך: כל אישה בעולם, עוברת הטרדה מינית. מתישהו בחייה היא עוברת הטרדה מינית, חודרנית יותר או פחות, מילולית או פיזית. זה לא משנה. זה כולן - האישה שלך, אמא שלך, הבת שלך. כולן. רובנו שותקות, מחליקות, מעבירות הלאה. האמיצות באמת (או התמימות שמאמינות "במערכת") יתלוננו.
ליאור שליין מסביר בצורה מדויקת, שנונה ומצחיקה להפליא את האבסורד בללכת להתלונן. לכן, הפתרון - שיימינג. כשבית המשפט, המשטרה והרשויות מתרשלים בעבודתם. את העבודה עושה השייר, הלייק והטוקבק. הם יגרמו לאותו מטרידן לקבל את העונש המגיע לו.
בנות, בנים, תמשיכו לעשות שיימינג למי שמגיע לו. צריך לצפות בזה כי ליאור שליין עושה סקירה סאטירית וסופר חשובה על חוסר האחריות המערכתית שמתגלה שוב ושוב כלפי מקרי אונס והטרדה מינית. גם מצד גברים בתפקידים בכירים וגם כלפי נבלות סרוחות כמו יניב נחמן אנס עלוב. חוסר אחריות ואוזלת יד של מערכת שלמה שמטפחת, מייצרת ומשמרת תרבות אונס. מרגיש לפעמים כמו מבוך ללא יציאה. אז הרי לכם - הסבר נחמד (ליאור עושה את זה יותר טוב ממני- כי הוא גבר, ואני בסך הכל אישה).
צפו בכל מה שיש Lior Schleien לליאור שליין להגיד על ההטרדות המיניות, עבירות המין, הקורבנות והמשטרה. מונולוג הסיום מתוך גב האומה אשר שודרה (אמש) בערוץ 10 Channel10 >>
Posted by גב האומה on Saturday, February 6, 2016
