סמינריון בנושא: השואה והגבורה בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל

 

עבודת סמינריון בנושא:
השואה והגבורה בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל מוגש ל: שם הקורס:
מס’ הקורס:
תאריך עברי                                               תאריך לועזי

 תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1
השואה כנגד היהודים
2      1.1.1 הקהילות היהודיות באירופה ובאפריקה
2      1.1.2 נרדפי המשטר הנאצי וקורבנותיו
3
1 .2
זיכרון השואה, הזדהות והנצחה 9
פרק 2 – זיכרון השואה הזדהות והנצחה בישראל
1 3
פרק 3 – דיון ומסקנות
1 7
סיכום
2 0 מקורות
2 1

תקציר 

“הם באו לקחת את הקומוניסטים ואני לא התנגדתי – כי לא הייתי קומוניסט הם באו לקחת את הסוציאליסטים ואני לא התנגדתי – כי לא הייתי סוציאליסט הם באו לקחת את היהודים ואני לא התנגדתי – כי לא הייתי יהודי ואחר כך באו לקחת אותי ולא נותר איש שיתנגד” (מרטין נימולר, כומר פרוטסטנטי גרמני) 

אין ספק, כי מאורעות השואה שנגרמה תחת השלטון הנאצי באירופה ובצפון אפריקה הנה רבת השפעה על גורל העם היהודי. בקרב החברה היהודית בישראל רווחת התפיסה, לפיה יש להנציח את השואה, לזכור את הנספים ולהפיק מהמאורעות לקחים. כמעט שבעה עשורים עברו מאז שחרור מחנה ההשמדה האחרון. כיום, השואה עדיין תופסת מקום מרכזי בזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי. גם הגבורה היהודית במהלך השואה, שבאה לידי ביטוי במרד גטו ורשה ובפעולות לחימה נוספות של היהודים בנאצים, משמשת כיסוד חשוב בגיבוש תודעת השואה ברמה הלאומית. סיפורי גבורות היהודים בשואה שולבו בנרטיב הציוני כפרק גאה של גבורה וניצחון. במהלך עבודה זו, אנסה לבחון כיצד באה לידי ביטוי הפעילות למען שימור השואה והגבורה בזיכרון הקולקטיבי בישראל?
בהמשך, אנסה לבחון את הפעילות למען שימור זיכרון השואה והגבורה באמצעות בחינתם של שלושה תחומים – תחום הדעת המתבטאת ביצירות אמנות, יצירות ספרותיות וכדומה ; תחום ההנצחה כאנדרטות, ימי זיכרון, שימור אתרים היסטוריים כגון מחנות השמדה, מוזאונים, ימי זיכרון, לימוד ועוד ; ובאמצעות התיעוד ושימור עדויות למען הדורות הבאים. דור ניצולי השואה הולך ומתמעט. בעוד מספר שנים, לא יהיה עוד אדם בעולם שיוכל להעיד על זיכרונותיו מתקופת השואה. זיכרון השואה ואצירת הזיכרון הצרוב בקרב ניצולי השואה לדורות הבאים הנה חובה מוסרית. אמצעי זיכרון והנצחה שונים לקרבנותיו היהודים של המשטר הנאצי באים לידי ביטוי באופנים שונים, כאשר למרכז יד ושם תפקיד מרכזי בכך. מרכז יד ושם משמש כרשות ממלכתית מרכזית האחראית להוביל את ההתמודדות עם זיכרון השואה ולהנצחתה.

₪260.00 – קנה עכשיו

האגדה על הילדה והעגורן בהירושימה

תכירו את אנדרטת השלום של הילדים שנמצאת בהירושימה. האנדרטה מספרת סיפור מאוד עצוב, שמשולב באגדה יפנית ובתקווה טהורה.
באנדרטה ניתן לראות את דמותה של סדקו ססקי מחזיקה עגור. סדקו הייתה בת שנתיים בלבד כשפצצת האטום Little Boy הוטלה על הירושימה. כעשר שנים לאחר מכן, קצת לפני יום הולדתה ה-12 חלתה סדקו ססקי בלוקימיה עקב נזקי הקרינה שנגרמו לה והרופאים אמרו שנותרה לה שנה אחת בלבד לחיים.
ססקי החליטה להתחיל לקפל עגורי נייר, זאת בעקבות אגדה יפנית שמספרת שמי שיקפל 1000 עגורי נייר יזכה שמשאלת ליבו החזקה ביותר תתגשם (או לחילופין שהוא יזכה במזל טוב לאורך כל חייו). המשאלה שעבורה קיפלה ססקי את העגורים הייתה עולם ללא נשק אטומי (או בגרסה היותר פופולרית של הסיפור- שלום עולמי) .
הגרסה הפופולרית ביותר לסיפור הזה היא שססקי נפטרה לאחר שקיפלה 644 עגורים ושתלמידי כיתתה הם אלה שהשלימו את את המלאכה לקיפול 1000 עגורים, אולם על פי תערוכה שהוצגה במוזיאון האנדרטה ססקי כן הספיקה לקפל 1000 עגורים, ולאחר שהבינה שמשאלתה לא התגשמה, המשיכה לקפל עגורים עד ליום מותה.
בכל יום מונחים מסביב לאנדרטה 1000 עגורי נייר שנשלחים מכל העולם כזכר למשאלתה של ססקי וכסמל לילדים (הדור הבא) שחולמים על עולם ללא נשק אטומי.