הצעה מחקר בנושא העברה בין דורית של סימפטומים אובססיביים קומפולסיביים (OCD) בבני דור שני ושלישי לשואה לאור חוויות טראומטיות

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

הצעה מחקר בנושא העברה בין דורית של סימפטומים אובססיביים קומפולסיביים (OCD) בבני דור שני ושלישי לשואה לאור חוויות טראומטיות מבוא

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) הינה הפרעה מסוג  חרדה. במסגרת זו, האדם חווה מחשבות ופחדים חסרי הגיון. בכדי להרגיעם הוא פונה לפעולות כפייתיות. בעבודה זו נעסוק בתסמינים של הפרעה זו. תסמינים אלה מבוססים על פעולות מסוימות החוזרות באופן כפייתי וחזרתי, כנעילת הדלת מספר פעמים. התמה של הנושא החזרתי תלויה במה שמעסיק את האדם. למשל:
אגירה של חפצים באופן מוגזם, עד לכדי מצוקה (Cromer, Schmidt, & Murphy, 2007). הסיבות להתפתחות ההפרעה הטורדנית כפייתית נבדקו באינספור מחקרים, כשבמחקרים רבים ניתן  לראות כי להתפתחות ההפרעה קדם ארוע טראומטי (Cromer et al., 2007; Gershuny, Baer, Parker, Gentes, Infield, & Jenike, 2008). בעניין זה, כרומר ושות Cromer et al. (2007) מצטטים מספר מחקרים שמצאו קשר בין טראומה להפרעה טורדנית כפייתית, שחלקם הם ניסויים קליניים, וחלקם מחקרים על נבדק בודד.
בנוסף, הם מזכירים את Horowitz (1975) שהראה כי יש עלייה במחשבות מפריעות בתגובה לארועים …

הצעה מחקר בנושא העברה בין דורית של סימפטומים אובססיביים קומפולסיביים (OCD) בבני דור שני ושלישי לשואה לאור חוויות טראומטיות

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

מילות מפתח	OCD, PTSD, אובססיבי קומפולסיבי, דור שלישי לשואה, דור שני, העברה בין דורית, הפרעה טורדנית-כפייתית., הצעה מחקר, חוויות טראומטיות, טראומה, סימפטומים, פוסט טראומה, פוסטראומה, שואה
שנת הגשה	2014
מספר מילים	1579
מספר מקורות	12

תקציר העבודה

הצעה מחקר בנושא העברה בין דורית של סימפטומים אובססיביים קומפולסיביים (OCD) בבני דור שני ושלישי לשואה לאור חוויות טראומטיות מבוא
הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) הינה הפרעה מסוג  חרדה. במסגרת זו, האדם חווה מחשבות ופחדים חסרי הגיון. בכדי להרגיעם הוא פונה לפעולות כפייתיות. בעבודה זו נעסוק בתסמינים של הפרעה זו. תסמינים אלה מבוססים על פעולות מסוימות החוזרות באופן כפייתי וחזרתי, כנעילת הדלת מספר פעמים. התמה של הנושא החזרתי תלויה במה שמעסיק את האדם. למשל:
אגירה של חפצים באופן מוגזם, עד לכדי מצוקה (Cromer, Schmidt, & Murphy, 2007). הסיבות להתפתחות ההפרעה הטורדנית כפייתית נבדקו באינספור מחקרים, כשבמחקרים רבים ניתן  לראות כי להתפתחות ההפרעה קדם ארוע טראומטי (Cromer et al., 2007; Gershuny, Baer, Parker, Gentes, Infield, & Jenike, 2008). בעניין זה, כרומר ושות Cromer et al. (2007) מצטטים מספר מחקרים שמצאו קשר בין טראומה להפרעה טורדנית כפייתית, שחלקם הם ניסויים קליניים, וחלקם מחקרים על נבדק בודד.
בנוסף, הם מזכירים את Horowitz (1975) שהראה כי יש עלייה במחשבות מפריעות בתגובה לארועים …

דמות היהודי בתעמולה הנאצית

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1
תרבות התקשורת
2
1 .2
התפתחות התעמולה
3      1.2.1 מהי תעמולה?
     1.2.2 היסטוריוגרפיה
3
4
1 .3
תעמולה בשימוש המפלגה הנאצית 5
    1.3.1 הרקע לתחילת השימוש בתעמולה על ידי הנאצים 5
    1.3.2 מאפייני התעמולה הנאצית ועקרונותיה 7
פרק 2 – התעמולה הנאצית נגד היהודים               2.1 דמות היהודי בתעמולה הנאצית                2.2 תרומת התעמולה נגד היהודים להשגת מטרות הנאצים
1 4
1 4
1 7
פרק 3 – דיון ומסקנות
2 2
סיכום
2 5
מקורות
2 6
תקציר 

"העבר אינו מת. אנחנו חייבים לבחון אותו ולדעת כיצד לזהות את מאפייניו" (ויקטור שקולבסקי) 

התמיכה הרבה שקיבל היטלר בקרב אזרחי גרמניה ושיתוף פעולה מצד אזרחים רבים בקרב מדינות שנכבשו במהלך מלחמת העולם השנייה, היו תחת השלטון הנאצי וכן, נחשפו לאידאולוגיה הנאצית ולשואה הנה בלתי נתפסת. בכדי להשיג את מטרותיו, היטלר עשה שימוש רב בתעמולה במטרה לשנות את תדמיתו מהתגלמותו של הרוע למושיע של גרמניה ואף מושיעו של העולם מכוח הרשע הגלום בדמותו של היהודי. באמצעות התעמולה, היטלר סחף אחריו מליוני אנשים, שסייעו לו ליישם את האידאולוגיה הנאצית. באמצעות התעמולה, היטלר וצוות התועמלנים הגרמני יצרו תדמית מרשעת לאויבי הרייך, אשר אינם גרמנים ושייכים לגזע נחות המרעיל את גרמניה ואת העם הגרמני. במסגרת עבודה זו, תיבחן סוגיה אחת מני רבות מתחום השואה ותרומתה של הנאציזם לאנושות – השפעתה של התעמולה הנאצית כלפי דמותו של היהודי בכדי להשיג את מטרותיה כלפי העם היהודי. מטרת העבודה הנה לבחון כיצד היטלר והמפלגה הנאצית השתמשו בתעמולה פוליטית כדי ליצור את דמות היהודי בעיני האומה הגרמנית? בנוסף, במסגרת העבודה תיבחן כיצד דמותו של היהודי, כפי שהצטיירה במסגרת התעמולה הנאצית, סייעה למפלגה הנאצית להשיג את מטרתה ליישום תכנית הפתרון הסופי? בהתאם לכך, ניתן לשער כי דמותו של היהודי הצטיירה כשלילית ביותר. לפיכך, ניתן לשער כי העם הגרמני התייחס לעם היהודי כאל אויב לכל דבר ועניין ולא כאל בני אנוש.

עבודת סמינריון בנושא - תפיסת היודנרט בתודעתם של תושבי הגטו ושארית הפליטה

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים תחת הכיבוש
2
1 .2
פעילות היודנרט ומאפייניו 5
     1.1.1 הקמת מועצת היהודים (היודנרט) 5
     1.1.2 פעילות היודנראט 7

1 .3 שיתוף הפעולה של היודנרט עם השלטון הנאצי בקהילות השונות
1 0 פרק 2 –  תפיסת היודנראט בתודעתם של תושבי הגטאות ושארית הפליטה
1 4
פרק 3 – דיון ומסקנות
1 9
סיכום
2 1
מקורות
2 2
תקציר 

אחת ממטרות ייזום מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים והפלישה לפולין הנו הגדלת שטח המחיה של הגזע הארי. עם זאת, באמצעות סיפוח חלק מפולין לשטח הרייך, סופחה לגרמניה אוכלוסיה, אותה היא החשיבה לאוכלוסייה מגזע נחות, כולל הגזע היהודי. מאחר ומטרה נוספת לכך שהנאצים יזמו את המלחמה, הנה הוצאה לפועל של פתרון סופי. בעקבות כך, השלטון הנאצי הורה על כליאתם של היהודים בגטאות המצויים ברובעים העניים של הערים הגדולות. במקביל, השלטון הורה על הקמת מועצות יהודים – יודנרטים, בכל גטו. מטרת היודנרט הנה לשמש ככלי יעיל ליישומם של החלטות השלטון בקרב הקהילה היהודית ולבצע פקודות באופן המבטיח את שליטת הגסטפו באוכלוסיית הגטו. עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום השואה והחיים בגטאות – תפיסת היודנרט בעייני תושבי הגטו ושארית הפלטה.
חברי היודנרטים פעלו בתנאי קיצון, תחת שלטון אימה שהוטל על ידי הגרמנים וסכנה מתמדת על חייהם. עם זאת, הן בתקופת השואה והן אחריה, תדמיתם הייתה אפופה באור שלילי. בעקבות כך, עולה השאלה, האם פעילותם של היודנרט בתקופת השואה מצדיקה את התפיסה השלילית של החברה היהודית בגטו ובקרב שארית הפלטה? במסגרת עבודה זו, אנסה לבחון את השאלה הנשאלת באמצעות הספרות, בעיקר בהתבסס בעיקר על הספרות המקצועית העוסקת בתקופת השואה, ובפרט בסוגיית היודנרט, אך גם באמצעות בחינה מועטה של כתבים שנכתבו על ידי ניצולי שואה. בהמשך, אציג את מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים המצויים בשטחים שבשליטת הנאצים וכן, אפרט מהם הגורמים והתהליכים שהביאו להקמת היודנרט, כיצד פעילותו של היודנרטים באה לידי ביטוי וכן אציג כיצד פעילות היודנרט באה לידי ביטוי במספר גטאות שונים. בהמשך, אנסה לבחון את תדמיתו של היודנרט בתודעה היהודית והישראלית ולבסוף אערוך דיון ואסיק את מסקנותיי בנושא.

הצעת מחקר בנושא שימוש במגן דוד במסגרת יצירות אומנות ישראליות הנוגעות לשואה – התמקדות בציוריו של האמן וניצול השואה שמואל בק כמקרה בוחן

 

הצעת מחקר בנושא שימוש במגן דוד במסגרת יצירות אומנות ישראליות הנוגעות לשואה – תוך התמקדות בציוריו של האמן וניצול השואה שמואל בק כמקרה בוחן – ממ”ן 13 – הצעת מחקר במסגרת הקורס – סמלים חזותיים ציונים בתרבות הישראלית שמספרו 10594

מילות מפתח	10594, אלוהים, אמן, אמן יהודי, אמן ישראלי, אמנות, אמנות יהודית, אמנות ישראלית, גטו, דיוקאן, דיוקן, הגטו, הצעת מחקר, הר סיני, זכור, זכרון קולקטיבי, טלאי צהוב, יזכור, יצירות אומנות ישראליות, לא תרצח, לוחות הברית, מגן דוד, מגן דוד צהוב, מלחמת העולם השניה, מלחמת העצמאות, ממ"ן 13, ניצול שואה, ניתוח סמיוטי, סמל ציוני, סמלים חזותיים, סמלים חזותיים ציונים בתרבות הישראלית, סמלים ציוניים, עשרת הדיברות, פרוטרט, צהוב, ציור, ציור ישראלי, ציור שמן, ציורים, קולאז', רצח, רצח עם, שואה, שמואל בק מקרה בוחן, שמע ישראל, תחייה יהודית, תרבות ישראלית
שנת הגשה	2020
מספר מילים	2201
מספר מקורות	13

תקציר העבודה

הצעת מחקר בנושא שימוש במגן דוד במסגרת יצירות אומנות ישראליות הנוגעות לשואה – תוך התמקדות בציוריו של האמן וניצול השואה שמואל בק כמקרה בוחן – ממ”ן 13 – הצעת מחקר במסגרת הקורס – סמלים חזותיים ציונים בתרבות הישראלית שמספרו 10594
העבודה כוללת – נושא המחקר, תקציר המציג את רציונל המחקר, רקע תאורטי המתבסס על הספרות המחקרית – אקדמית, שאלת מחקר והשערת המחקר, לפיה כאשר הצייר שמואל בק משתמש במגן דוד במסגרת ציוריו, השימוש נעשה בהקשר של שואה, תאור גוף היצירות המועמדות לניתוח במסגרת המחקר כמקרי בוחן – 6 ציורים של שמואל בק המכילים מגן דוד, תמצית המחקר הקיים בנושא במסגרצ הספרות, ראשי פרקים אפשריים, רשימה ביוגרפית התחלתית ורשימת הציורים של שמואל בק, הכולל שם הציור, סגנון הציור, גודלו, האוסף לו הוא שייך ועוד
ממ"ן 13 – הצעת מחקר בנושא השימוש במגן דוד צהוב / טלאי צהוב ביצירות אומנות / ציורים העוסקים בשואה
במסגרת הקורס – סמלים חזותיים ציונים בתרבות הישראלית שמספרו 10594
מוגש על ידי: מספר ת. זהות:

יהדות ארצות הברית תרומתו ופועלו של ארגון הג'וינט בפולין בין השנים 1949 – 1918

 

– עבודה סמינריונית – בנושא תרומתו ופועלו של ארגון הג'וינט בפולין בין השנים 1949 – 1918.
בתחום  – פרקים בתולדות יהודי ארצות הברית.
תוכן עניינים
מבוא

1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 קהילת יהודי פולין
2
1 .1.1 יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם (1918 – 1939)
2 תפקיד היהודים במשק הפולני
2 המערך הפוליטי של יהדות פולין נוכח האנטישמיות
3
1 .1.2 יהודי פולין בתקופת השואה (1939 – 1945) 5

1 .1.3 יהודי פולין לאחר מלחמת העולם השניה (1945 – 1949) 9

1 .2 הג'וינט (JOINT)
1 2

1 .2.1 עקרונות ומדיניות הג'וינט
1 4

1 .2.2 חלוקת המשאבים
1 4

1 .3 פועלו של ארגון הג'וינט בפולין
1 7

1 .3.1 פועלו ותרומתו של הג'וינט בפולין בין השנים 1918 – 1939
1 7
סיוע לפליטים
1 8
סיוע ליתומי מלחמה
1 8
עזרה בתחומי רפואה ותברואה
1 9
סיוע לשיקום ולייצוב מערכת החינוך
2 0 אגודה שיתופית ליצרנות וצרכנות
2 1

1 .3.2 פועלו ותרומתו של ארגון הג'וינט בפולין בין השנים 1939 – 1945
2 3

1 .3.3 פועלו ותרומתו של ארגון הג'וינט בין השנים 1945 – 1949
2 7
פרק 2 – דיון
3 2
פרק 3 – סיכום ומסקנות
3 5
מקורות
3 7
נספח 

מבוא
עבודה סמינריונית זו הנה עוסקת בעניין "פרקים בתולדות יהודי ארצות הברית" לקראת לימודי תואר ראשון. בחרתי לעסוק במהלך העבודה בנושא תרומת ארגון הג'וינט במהלך שלושה תקופות עיקריות אותן בחרתי לנתח, והן :
א.      פועלו ותרומתו של ארגון הג'וינט בפולין בין שתי מלחמות עולם (בין השנים 1918 – 1939).
ב.      פועלו ותרומתו של ארגון הג'וינט בפולין בתקופת השואה (בין השנים 1939 – 1945).
ג.       פועלו ותרומתו של ארגון הג'וינט לאחר מלחמת העולם השנייה (בין השנים 1945 – 1949).
בתחילה, אציג את הרקע
של יהודי פולין בהתאם לתקופה ובהמשך, אנסה להציג את ארגון הג'וינט ולבדוק את פועלו של הארגון בהתאם לתקופה. לפיכך, שאלת המחקר אותה אנסה לבדוק במהלך העבודה הנה באיזה אופן תרם ארגון הג'וינט העולמי ליהודי פולין? במסגרת זו, פעילות הארגון למען יהדות פולין תוצג תוך התמקדות בשלוש תקופות עיקריות – לאחר מלחמת העולם הראשונה ; במהלך מלחמת העולם השנייה ותקופת השואה ; ובסיום מלחמת העולם השנייה.
במסגרת הדיון בסקירתי זו את פעילות ארגון הג'וינט, אערוך ניסיון לבחון מאפיינים המשותפים לשלושת תקופות אלו. בנוסף, אבחן את ההבדלים בפעילות הארגון בין תקופה לתקופה. דיון זה יתבצע לאחר שאנתח את פעילות הארגון בהתאם לתקופה המתאימה. במסגרת הדיון, יוצגו עקרונותיו המרכזיים של הארגון בהתאם לתקופה ואנסה להוכיח האם הארגון עמד ביעדיו המרכזיים, באופיו ובעקרונותיו, אשר הובילו את פעילויותיו לאורך תקופת קיומו או להבדיל סטה מעקרונותיו וממדיניותו. העבודה תתבסס על חוקרים מן השורה הראשונה אשר חקרו את פועלו של ארגון הג'וינט בעולם ובפולין בפרט, חוקרים כגון יהודה באוור, ישראל גוטמן, זייזב שייקובסקי, דר' שרה קדוש, יוסף ליטבק, רחל רוזנזקי ווייס יפעת. במחקריהם ובמאמריהם של חוקרים אלו, הוצגו טענות מרכזיות בתחום פועלו ותרומתו של ארגון הג'וינט בעולם ובפולין בפרט. לאחר שאספתי חומר ביבליו גרפי רב ככל שניתן, חומר אקדמי, כתבי עת ומאמרים, אתמקד בעבודתי באופן בו תרם ארגון הג'וינט במסגרת שלוש תקופות מרכזיות כפי שצוין לעיל. מדובר בשלוש תקופות מרכזיות בהיסטוריה של יהודי פולין במזרח אירופה. אבסס סקירה זו על בסיס טענות מרכזיות, דעות ומחקרים העוסקים בכל תקופה בפני עצמה.

זו

סמינריון בנושא דמות היהודי בתעמולה הנאצית

 

עבודת סמינריון בנושא:
דמות היהודי בתעמולה הנאצית 

מוגש ל: שם הקורס:
מס’ הקורס:
תאריך עברי                                               תאריך לועזי

 תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1
תרבות התקשורת
2
1 .2
התפתחות התעמולה
3      1.2.1 מהי תעמולה?
     1.2.2 היסטוריוגרפיה
3
4
1 .3
תעמולה בשימוש המפלגה הנאצית 5
    1.3.1 הרקע לתחילת השימוש בתעמולה על ידי הנאצים 5
    1.3.2 מאפייני התעמולה הנאצית ועקרונותיה 7
פרק 2 – התעמולה הנאצית נגד היהודים               2.1 דמות היהודי בתעמולה הנאצית                2.2 תרומת התעמולה נגד היהודים להשגת מטרות הנאצים
1 4
1 4
1 7
פרק 3 – דיון ומסקנות
2 2
סיכום
2 5
מקורות
2 6
תקציר 

“העבר אינו מת. אנחנו חייבים לבחון אותו ולדעת כיצד לזהות את מאפייניו” (ויקטור שקולבסקי) 

התמיכה הרבה שקיבל היטלר בקרב אזרחי גרמניה ושיתוף פעולה מצד אזרחים רבים בקרב מדינות שנכבשו במהלך מלחמת העולם השנייה, היו תחת השלטון הנאצי וכן, נחשפו לאידאולוגיה הנאצית ולשואה הנה בלתי נתפסת. בכדי להשיג את מטרותיו, היטלר עשה שימוש רב בתעמולה במטרה לשנות את תדמיתו מהתגלמותו של הרוע למושיע של גרמניה ואף מושיעו של העולם מכוח הרשע הגלום בדמותו של היהודי. באמצעות התעמולה, היטלר סחף אחריו מליוני אנשים, שסייעו לו ליישם את האידאולוגיה הנאצית. באמצעות התעמולה, היטלר וצוות התועמלנים הגרמני יצרו תדמית מרשעת לאויבי הרייך, אשר אינם גרמנים ושייכים לגזע נחות המרעיל את גרמניה ואת העם הגרמני. במסגרת עבודה זו, תיבחן סוגיה אחת מני רבות מתחום השואה ותרומתה של הנאציזם לאנושות – השפעתה של התעמולה הנאצית כלפי דמותו של היהודי בכדי להשיג את מטרותיה כלפי העם היהודי. מטרת העבודה הנה לבחון כיצד היטלר והמפלגה הנאצית השתמשו בתעמולה פוליטית כדי ליצור את דמות היהודי בעיני האומה הגרמנית? בנוסף, במסגרת העבודה תיבחן כיצד דמותו של היהודי, כפי שהצטיירה במסגרת התעמולה הנאצית, סייעה למפלגה הנאצית להשיג את מטרתה ליישום תכנית הפתרון הסופי? בהתאם לכך, ניתן לשער כי דמותו של היהודי הצטיירה כשלילית ביותר. לפיכך, ניתן לשער כי העם הגרמני התייחס לעם היהודי כאל אויב לכל דבר ועניין ולא כאל בני אנוש.

₪280.00 – קנה עכשיו

סמינריון בנושא: השואה והגבורה בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל

 

עבודת סמינריון בנושא:
השואה והגבורה בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל מוגש ל: שם הקורס:
מס’ הקורס:
תאריך עברי                                               תאריך לועזי

 תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1
השואה כנגד היהודים
2      1.1.1 הקהילות היהודיות באירופה ובאפריקה
2      1.1.2 נרדפי המשטר הנאצי וקורבנותיו
3
1 .2
זיכרון השואה, הזדהות והנצחה 9
פרק 2 – זיכרון השואה הזדהות והנצחה בישראל
1 3
פרק 3 – דיון ומסקנות
1 7
סיכום
2 0 מקורות
2 1

תקציר 

“הם באו לקחת את הקומוניסטים ואני לא התנגדתי – כי לא הייתי קומוניסט הם באו לקחת את הסוציאליסטים ואני לא התנגדתי – כי לא הייתי סוציאליסט הם באו לקחת את היהודים ואני לא התנגדתי – כי לא הייתי יהודי ואחר כך באו לקחת אותי ולא נותר איש שיתנגד” (מרטין נימולר, כומר פרוטסטנטי גרמני) 

אין ספק, כי מאורעות השואה שנגרמה תחת השלטון הנאצי באירופה ובצפון אפריקה הנה רבת השפעה על גורל העם היהודי. בקרב החברה היהודית בישראל רווחת התפיסה, לפיה יש להנציח את השואה, לזכור את הנספים ולהפיק מהמאורעות לקחים. כמעט שבעה עשורים עברו מאז שחרור מחנה ההשמדה האחרון. כיום, השואה עדיין תופסת מקום מרכזי בזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי. גם הגבורה היהודית במהלך השואה, שבאה לידי ביטוי במרד גטו ורשה ובפעולות לחימה נוספות של היהודים בנאצים, משמשת כיסוד חשוב בגיבוש תודעת השואה ברמה הלאומית. סיפורי גבורות היהודים בשואה שולבו בנרטיב הציוני כפרק גאה של גבורה וניצחון. במהלך עבודה זו, אנסה לבחון כיצד באה לידי ביטוי הפעילות למען שימור השואה והגבורה בזיכרון הקולקטיבי בישראל?
בהמשך, אנסה לבחון את הפעילות למען שימור זיכרון השואה והגבורה באמצעות בחינתם של שלושה תחומים – תחום הדעת המתבטאת ביצירות אמנות, יצירות ספרותיות וכדומה ; תחום ההנצחה כאנדרטות, ימי זיכרון, שימור אתרים היסטוריים כגון מחנות השמדה, מוזאונים, ימי זיכרון, לימוד ועוד ; ובאמצעות התיעוד ושימור עדויות למען הדורות הבאים. דור ניצולי השואה הולך ומתמעט. בעוד מספר שנים, לא יהיה עוד אדם בעולם שיוכל להעיד על זיכרונותיו מתקופת השואה. זיכרון השואה ואצירת הזיכרון הצרוב בקרב ניצולי השואה לדורות הבאים הנה חובה מוסרית. אמצעי זיכרון והנצחה שונים לקרבנותיו היהודים של המשטר הנאצי באים לידי ביטוי באופנים שונים, כאשר למרכז יד ושם תפקיד מרכזי בכך. מרכז יד ושם משמש כרשות ממלכתית מרכזית האחראית להוביל את ההתמודדות עם זיכרון השואה ולהנצחתה.

₪260.00 – קנה עכשיו

עבודת סמינריון בנושא - דמות היהודי בתעמולה הנאצית

 

עבודת סמינריון בנושא - דמות היהודי בתעמולה הנאצית 

מוגש ל: 

שם הקורס:
מס’ הקורס:
תאריך עברי                                               תאריך לועזי 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1
תרבות התקשורת
2
1 .2
התפתחות התעמולה
3      1.2.1 מהי תעמולה?
     1.2.2 היסטוריוגרפיה
3
4
1 .3
תעמולה בשימוש המפלגה הנאצית 5
    1.3.1 הרקע לתחילת השימוש בתעמולה על ידי הנאצים 5
    1.3.2 מאפייני התעמולה הנאצית ועקרונותיה 7
פרק 2 – התעמולה הנאצית נגד היהודים          

     2.1 דמות היהודי בתעמולה הנאצית          

      2.2 תרומת התעמולה נגד היהודים להשגת מטרות הנאצים
1 4
1 4
1 7
פרק 3 – דיון ומסקנות
2 2
סיכום
2 5
מקורות
2 6
תקציר “העבר אינו מת. אנחנו חייבים לבחון אותו ולדעת כיצד לזהות את מאפייניו” (ויקטור שקולבסקי) 

התמיכה הרבה שקיבל היטלר בקרב אזרחי גרמניה ושיתוף פעולה מצד אזרחים רבים בקרב מדינות שנכבשו במהלך מלחמת העולם השנייה, היו תחת השלטון הנאצי וכן, נחשפו לאידאולוגיה הנאצית ולשואה הנה בלתי נתפסת. בכדי להשיג את מטרותיו, היטלר עשה שימוש רב בתעמולה במטרה לשנות את תדמיתו מהתגלמותו של הרוע למושיע של גרמניה ואף מושיעו של העולם מכוח הרשע הגלום בדמותו של היהודי. באמצעות התעמולה, היטלר סחף אחריו מליוני אנשים, שסייעו לו ליישם את האידאולוגיה הנאצית. באמצעות התעמולה, היטלר וצוות התועמלנים הגרמני יצרו תדמית מרשעת לאויבי הרייך, אשר אינם גרמנים ושייכים לגזע נחות המרעיל את גרמניה ואת העם הגרמני. במסגרת עבודה זו, תיבחן סוגיה אחת מני רבות מתחום השואה ותרומתה של הנאציזם לאנושות – השפעתה של התעמולה הנאצית כלפי דמותו של היהודי בכדי להשיג את מטרותיה כלפי העם היהודי. מטרת העבודה הנה לבחון כיצד היטלר והמפלגה הנאצית השתמשו בתעמולה פוליטית כדי ליצור את דמות היהודי בעיני האומה הגרמנית? בנוסף, במסגרת העבודה תיבחן כיצד דמותו של היהודי, כפי שהצטיירה במסגרת התעמולה הנאצית, סייעה למפלגה הנאצית להשיג את מטרתה ליישום תכנית הפתרון הסופי? בהתאם לכך, ניתן לשער כי דמותו של היהודי הצטיירה כשלילית ביותר. לפיכך, ניתן לשער כי העם הגרמני התייחס לעם היהודי כאל אויב לכל דבר ועניין ולא כאל בני אנוש.

₪280.00 – קנה עכשיו

זו 

כשמשרד הפנים מסרב לתת את זכות השיבה לכומר שנולד יהודי

או: הכומר הקתולי שגילה שהוא בעצם יהודי ניצול שואה.

בלילה חורפי קר של 1943, בעיירה קטנה בפולין. דפקה בתיה ווקסלר על חלונם של משפחת וושקינל הנוצרית . היא הגישה לאמיליה וושקינל צרור קטן ועטוף בשמיכה. היה זה תינוק שזה עתה נולד. בתיה כבר ידעה שמחכה לה ולמשפחתה גורל אכזר והתחננה בפני אמיליה חשוכת הילדים שתאמץ את בנה התינוק ותציל אותו. אמיליה היססה בתחילה, אך בתיה הפצירה בה עד שנכנעה ואז נעלמה אל תוך החשיכה ולא נראתה יותר לעולם.
הזוג וושקינל גידל את העולל היהודי כבנם לכל דבר ומעולם לא סיפרו לו שהוא יהודי ומאומץ. הם קראו לו רומולד- רומק בקיצור. רומק תמיד חש שהוא שונה משאר הילדים, הוא גם נראה שונה מהם פיזית, היו לו פחדים משונים וכשהיה צעיר וביקר בכנסייה, היה לו רצון מוזר להפוך לכומר קתולי ולקבל את ההגנה של הכנסייה. רומק לא ידע דבר על שואת היהודים כי לא לימדו את זה בבית הספר ואף אחד לא דיבר על זה.
פעם שני גברים ראו את רומק ברחוב וקיללו אותו "יהודי ממזר". הוא התחיל לחשוד שמשהו לא בסדר.
כשהצטרף לכנסייה ורצה להיות כומר, ההורים שלו לקחו את זה קשה. אבא שלו נפטר זמן לא רב אחר כך ורומק חש אשמה רבה.
ב1966 סיים את לימודי הכמורה שלו בסמינר. והשלים לימודי דוקטורט בפילוסופיה בפריז. רק ב1968!!!! נחשף לראשונה לשואת העם היהודי במהלך לימודיו. הוא קרא על תלאות היהודים בשואה, בכה רבות והחשד שלו לגבי כך שהוא עשוי להיות ילד יהודי שאומץ.
רק ב1978 הצליח רומק להכניע את אמו והיא סיפרה לו את האמת.
לאחר מחקר מקיף הוא גילה שהוא היה בנם של בתיה ויענקלה ווקסלר. הוא גילה שכל משפחתו נספתה בשואה. בתחילת שנות ה90 הוא ביקר בישראל ושינה את שמו מרומק וושקינל ליעקב ווקסלר. הוא גם מצא את אחיו ואחותו של אביו ששרדו את השואה וגרו בישראל ונפגש עימם אך לקח לו זמן לעזוב את פולין ואת הכמורה והוא הגיע לישראל רק ב2009. הוא המשיך להיות כומר והעניין גרר תגובות קשות. גם משרד הפנים הישראלי סירב להעניק לו אזרחות בגלל היותו כומר. לאחר מאבק ווקסלר הצליח לקבל מעמד של תושב קבע במדינת ישראל, כיום הוא מתגורר בירושלים ועובד בארכיון יד ושם.

מהו סרט הסטודנטים המצליח בהיסטוריה?

ב-1965, בחור יהודי צעיר נרשם לבית הספר לקולנוע של אוניברסיטת קליפורניה סטייט בלונג ביץ'. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1969, סטודנט צעיר לקולנוע החליט להפסיק את לימודיו באוניברסיטה. הוא נשר מהלימודים מבלי לסיים ויצר סרט קצר בשם Amblin שזכה לשבחים. משם הקריירה שלו די נסקה - הצעיר קיבל בשנת לימודיו האחרונה הצעת חוזה בן 7 שנים מאולפני יוניברסל לשמש כבמאי לסדרות טלויזיה ולא ויתר על ההזדמנות. שמו של הבחור היה סטיבן שפילברג, ו-34 שנים לאחר מכן - עם חמישה תארי דוקטור של כבוד באמתחתו - הוא חזר לאוניברסיטה כדי סוף סוף להשלים את החובות האקדמיים שלו ולסיים את התואר.
 אבל הוא תמיד רצה לסיים את התואר כראוי, לכן בשנת 2002 ביקש לחזור לספסל הלימודים על מנת להגיש את העבודה הנדרשת בקורס האחרון לתואר באוניברסיטה California State University, Long Beach. ראשית סגל האוניברסיטה בחן בין אם הסטודנט המבוגר עדיין ״בעל הבנה מספקת בתאורה, קול, עריכה וניהול תסריט״ ולאחר ניתוח הסרטים ״מפגשים מהסוג השלישי״ ו״מלתעות״ והגשת ביקורת רשמית תוך-אוניברסיטאית, שפילברג אכן נמצא ראוי לשוב לאוניברסיטה.

בתמונה: שפילברג על הסט עם ליאם ניסן, בן קינגסלי וראלף פיינס.

כדי לסיים תואר בבית הספר לקולנוע של קאל סטייט, סטודנטים היו צריכים להגיש סרט מקצועי באורך 12 דקות. שפילברג חשב על העניין קצת, והגיש את "רשימת שינדלר", שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר והביא לו את אוסקר הבמאי הטוב ביותר. הסרט התקבל, ושפילברג זכה לסיים את התואר, מה שאומר שטכנית "רשימת שינדלר" הוא סרט הסטודנטים המצליח בהיסטוריה.
 עבור קרדיט לקורס האחרון שפילברג הגיש את הסרט ״רשימת שינדלר״, בנוסף לעבודה כתובה. שפילברג קיבל את התואר הראשון המיוחל לאחר שסיפק את המרצים שלו כראוי למטלת הקורס, למרות שהיה מעט ארוך משאר הסרטים של בני מחזורו באותה שנה. וגם על הדרך שפילברג זכה באוסקר על בימויו של הסרט. נכון להיום, שפילברג מחזיק במספר תארי דוקטור של כבוד שהוענקו לו לאורך השנים מאוניברסיטאות שונות, ביניהן ייל והרווארד.
שפילברג זכה באוסקר הראשון שלו על "רשימת שינדלר" ב1994, כשהמועמדות הראשונה שלו הייתה ב1978. עד הזכיה באוסקר שפילברג טוען שמעולם לא החזיק במו-ידיו פסלון אוסקר.כבר באותו הערב אחז שפילברג באוסקר השני שלו כשזכה "רשימת שינדלר" בפרס "סרט השנה".
מצורף הנאום (המדהים) בו מספר שפילברג את סיפורו של הסרט ההיסטורי (בכל המובנים) הזה.