עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע בתחומים הוראה וסיעוד במסגרת קורס סמינריון מחקרי – פסיכולוגיה חיובית בארגונים
מוגש על ידי:
מספר תעודת זהות:
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
3
1 .1 שוק העבודה בישראל
3
1 .1.1 היצע וביקוש בשוק העבודה בישראל עם התמקדות בסיעוד ובהוראה
3
1 .1.2 מסלולי הסבת מקצוע לתחום ההוראה והסיעוד בישראל
4
1 .2 הסבת אקדמאים
6
1 .2.1 השכלה אקדמית
6
1 .2.2 מעברי קריירה והסבת אקדמאים 7
1 .2.3 המניעים והתוצאות להסבת אקדמאים למקצוע טיפולי 9
1 .3 תפיסת רווחה
1 0
1 .3.1 תפיסת רווחה נפשית : הגדרה
1 0
1 .3.2 השפעת תחושת רווחה על עבודה ולימודים
1 1
1 .4 שביעות רצון של עובד
1 1
פרק 2 – שיטות מחקר
1 4
2 .1 שיטת מחקר
1 4
2 .2 אוכלוסיית מחקר
1 4
2 .3 כלי מחקר
1 4
2 .4 הליך מחקר
1 5
פרק 3 – ממצאי מחקר
1 7
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 4
סיכום
2 8
מקורות
2 9
נספחים
3 3
תקציר
עבודה זו מציגה מחקר חיוני העוסק בסוגיה אחת מני רבות מתחום המחסור בבעלי מקצוע אקדמאים בשוק העבודה ובמאפייניהם הפסיכולוגיים של אקדמאים המבצעים הסבה לתפקידים הנדרשים. הרחבת הידע המצוי ברשותנו בנוגע לסוגיה זו הנה חיונית לאור הצורך לייעל את המשאבים המוקדשים לפתרון בעיית המחסור במורות ואחיות ולשמר את בעלות התפקיד שכבר קיימות במערכת וביצעו הסבת אקדמאים. ידוע, כי שוק העבודה במדינת ישראל מאופיין במגמה של מחסור במורות ובאחיות. מגמה זו מאפיינת שווקי עבודה רבים בעולם המערבי ואינו ייחודי לישראל. בכדי למלא תפקידים אלו, על מורות ואחיות לעבור הכשרה אקדמאית מתאימה, הכוללת תואר ראשון לפחות. במקביל, בישראל ישנה רוויה באקדמאים מתחומים שונים, בעיקר מתחום מדעי הרוח והחברה שאינם עובדים בתחומם. אחד מהדרכים, באמצעותם שווקי העבודה מתמודדים עם המחסור בכח אדם בתחומים שונים הנו הסבת מקצוע. לאור המחסור במורות ואחיות לעומת העודף באקדמאים שאינם עובדים בתחום אותו למדו, נקבעה מדיניות להסבת אקדמאים שמטרתה להתאים את ההיצע הקיים לביקוש. יתר על כן, במקרים מסוימים, אקדמאים מתחום המדעים וההייטק מסיימים את תפקידם בתעשיות הבטחון, כגון צה”ל ותעשייה צבאית. לכן, הם פורשים בגיל צעיר, במהלך שנות ה-30 וה-40 לחייהם, בעקבות יציאתם לפנסיה או משבר ההייטק. בשלב זה, הם תרים אחר קריירה שניה.
חלקם פונים להסבת מקצוע בתחום ההוראה והסיעוד.
לפיכך, מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הנה לבחון את הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע לתחומים הוראה וסיעוד. בהתבסס על סקירת הספרות אותה ביצענו, הנחנו 4 הנחות – (1) קשר חיובי בין רווחה נפשית אישית לרווחה נפשית מקצועית יבוא לידי ביטוי בנוגע להחלטה לבצע את הסבת המקצוע ; (2) השפעה מגדרית תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון של הנבדקים. קרי, נשים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת גברים ; (3) השפעה מגזרית תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון בקרב הנבדקים. קרי נבדקים בני המגזר הערבי יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת יהודים ; (4) השפעת הסטטוס המשפחתי תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון של הנבדקים. קרי, נשואים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת נבדקים רווקים.
בכדי לבחון השערות אלו, עבודה זו מציגה מחקר כמותני אותו ביצענו, במסגרתו הועברו שאלונים לדיווח עצמי בקרב סטודנטים מתוכניות שונות להסבת אקדמאים לסיעוד והוראה. שאלונים אלו בודקים את רמת רווחתם הנפשית של הנבדקים – מהימנות השאלון נבדקה במחקרו של הובנר (Huebner 1991) ; סולם הבוחן את רמת האושר הכללית של הנבדק(Lyubomirsky & Lepper, 1999) ; שאלון הרגשות של פורדייס (Fordyce, 1988) ; שאלון PANAS למדידת רגשות חיוביים ורגשות שליליים של ווטסון, קלארק וטלג’ן (1988, Watson, Clark & Tellegen) ; שאלון רווחה בהכשרה מקצועית של סגל וגילת (2011) ושאלון פרטים אישיים שנועד לאיסוף מידע על הרקע הסוציודמוגרפי של הנבדקים. מלבד שאלון הפרטים האישיים, מהימנותם של השאלונים נבדקה במסגרת הספרות ממנה נלקחה.
אוכלוסיית המחקר כוללת
2 50 נבדקים ומורכבת מ-1
5 סטודנטים ו-1
5 סטודנטיות. 163 מתוכם רווקים, 177 דוברי עברית כשפת אם ו-59 דוברי ערבית כשפת אם. לנבדקים הובטחה אנונימיות. לאחר שהנבדקים מלאו את השאלון ומכסת הנבדקים התמלאה, הנתונים הוקלדו לתוכנת SPSS והמידע עבר עיבוד סטטיסטי בכדי לבחון את השערות המחקר. בהתבסס על ניתוח ממצאי המחקר, ערכנו דיון והסקנו את מסקנותינו בהתאם. מבחינתנו עולה, כי חלק מההשערות אוששו וחלקן הופרכו. מניתוח ממצאי המחקר עולה, כי קיים קשר חיובי בין הרווחה הנפשית האישית לבין הרווחה הנפשית המקצועית. עם זאת, ההשערה לפיה נשים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת גברים הופרכה בחלקה, כאשר נמצא כי גברים המבצעים הסבת אקדמאים בעלי רמת רווחה גבוהה יותר לעומת נשים המבצעות הסבת אקדמאים. ההשערה, לפיה נבדקים בני המגזר הערבי יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת יהודים אוששה בחלקה, מאחר ונמצא כי מדד הרווחה הנפשית והרווחה בהכשרה מקצועית של הנבדקים הערבים גבוהה באופן מובהק משל היהודים, אך לא נמצא הבדל מובהק בממוצע האושר הכללי, ברגשות ובמצב הרוח ובתחושת הנטרליות בין היהודים לערבים. לבסוף, ההשערה לפיה נשואים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת נבדקים שאינם נשואים הופרכה ברובה.
