סקירת ספרות בנושא - האם תוכנית ויסקונסין משיגה את מטרתה לשלב מובטלים כרוניים בשוק העבודה?

 

סקירת ספרות בנושא - האם תוכנית ויסקונסין משיגה את מטרתה לשלב מובטלים כרוניים בשוק העבודה?, מטלה חובה – מטלת ספרייה במסגרת הקורס ביטחון סוציאלי שמספרו 10558

מטלת מנחה (ממ"ן) 16 – מטלת חובה
מטלת ספרייה – העבודה
הקורס: – 10558 ביטחון סוציאלי
חומר הלימוד למטלה: כל יחידות הלימוד
סמסטר: 2020 א
משקל המטלה: 10 נקודות
מועד הגשה: 28.2.2020
קיימות שתי חלופות להגשת מטלות:
• שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס
• שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה
הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה"
בהמשך לממ"ן 13 , ובהתאם לשאלת המחקר שהוצגה בו, הנכם מתבקשים, במסגרת ממ"ן
זה, לכתוב עבודה בת 8.5 עמודים – לכל היותר – פונט דויד, גודל 12 , רווח שורה
וחצי.
, בטרם תתחילו בכתיבת העבודה, קראו בעיון את הערות המנחה על ממ"ן 13
והכניסו את התיקונים הנדרשים בממ"ן זה. הצעת המחקר מהווה בסיס לכתיבת ממ"ן
16 , על כן חשוב לתקנה על פי ההנחיות בטרם תיגשו להכנת ממ"ן 16 – העבודה.
הנחיות כלליות חשובות:
1. מטלה זו, שמועד הגשתה הוא לאחר סוף הסמסטר, היא מטלת כתיבת עבודה שיש
להכינה במהלך כל הסמסטר. בשלב ראשון כחלק מממ"ן 13 , ומקבלתו חזרה עם הערות
. המנחה, יש להתחיל ולעבוד על ממ"ן 16
2. מטרתה של מטלה זו היא להכין את הסטודנטים בקורסים המתקדמים, לכתיבתה של
עבודה סמינריונית (שנעשית לאחר סיום הקורס בהצלחה), ולתרגל ולשפר את מיומנויות
השימוש בספריות הממוחשבות, כתיבה אקדמית, הפנייה למקורות ועוד.
3. יש לכתוב את ראשי הפרקים ושאלת המחקר בגוף העבודה ואם קיבלתם תיקונים עליהם
במסגרת ממ"ן 13 תקנו אותם בהתאם להערות ושבצו אותם בגוף העבודה.
22
4. תזכורת: העבודה צריכה להיות מבוססת על חמישה מאמרים אקדמאים עדכניים
(ראו הסבר בממ"ן 13 ). במידה וחלק מההערות שקיבלתם על ממ"ן 13 דרשו החלפת
. מאמרים, יש לעשות זאת לצורך כתיבת ממ"ן 16
5. העבודה לממ"ן 16 תוכל להיכתב באחת משתי הדרכים הבאות:
א. סיכום בן שבעה עמודים בנושא שאלת המחקר שנשאלה, בהתאם לראשי הפרקים
שהותוו, תוך שימוש אינטגרטיבי בכל חמשת המאמרים. ובנוסף, מבוא קצר (חצי
. עמוד) ודיון (עמוד) – ראו סעיף 7
ב.סיכום בן שבעה עמודים של ראש פרק אחד (מתוך ראשי הפרקים שהותוו), גם
במקרה זה יעשה שימוש בכל חמשת המאמרים. ובנוסף, מבוא קצר (חצי עמוד) ודיון
. (עמוד) – ראו סעיף 7
הערה חשובה ! – על הכתיבה להיות עצמאית – אין להעתיק מלה במלה
מתוך המאמרים או מכל חומר אחר – אלא לבסס את הנכתב בעבודה על
חמשת המאמרים שמצאתם.
6. העבודה תכלול התייחסות עניינית (בהתאם לנושא העבודה) למאמרים המוזכרים, תוך
הפנייה אליהם בהערות שוליים או בגוף הטקסט בהתאם לכללי הציטוט האחיד.
כ ל פסק ה בגוף העבודה צריכה לקבל הפנייה למקור ממנה נלקחה!
7. בתחילת העבודה יש לכתוב מבוא (אורכו חצי עמוד), שמתאר את נושא העבודה,
חשיבותו ומסתיים עם הצגת שאלת המחקר. בסוף העבודה יש לכתוב דיון (אורכו
עמוד), אשר חוזר לשאלת המחקר, ומגיע למסקנות לגביה, במילים שלכם, אך על
סמך החומר שהוצג במהלך העבודה.
8. ראו בנוסף הנחיות מפורטות ומחייבות לממ"ן 16 , ובכלל זה פירוט והסבר לגבי מבנה
העבודה, באתר הקורס, לשונית 'מטלת ספריה'.
הערה: על מנת לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת הקורס ביטחון סוציאלי לאחר
סיום הקורס בהצלחה, יש להשיג ציון של 70 נקודות לפחות במטלה זו.
!! לא תינתן אפשרות לתקן את מטלה 16 לאחר הגשתה וקבלת הציון !!

 

1. 1. מבוא

במסגרת מטלה זו, בחרתי לעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום הבטחון הסוציאלי – תחום שילוב המובטלים הכרוניים בשוק העבודה. כנושא לבחינה, אבדוק את השפעתה של תוכנית ויסקונסין על שילובם של מובטלים כרוניים בשוק העבודה. בחינה זו תתבצע באמצעות סקירת הספרות הקיימת העוסקת בסוגייה.

תוכנית ויסקונסין יושמה בישראל החל משנת 2005, במטרה להחזיר אזרחים למעגל התעסוקה כתנאי לקבלת סיוע מהמדינה. במסגרת התכנית, הושמו דפוסי מדיניות, אשר מתנים הענקת הטבות לזכאים מטעם המדינה בתנאי שביצעו פעולות המכוונות להשבה לעבודה. כך, התוכנית העניקה קצבאות אבטלה והבטחת הכנסה למבקשים שאינם מועסקים הפועלים לשינוי דפוסי התנהגות לצורך חזרה לעבודה. יישום התוכנית הוביל לביקורת רבה ולהתנגדות עוצמתית וחריגה. הדבר הוביל לשינויים בתוכנית ובהמשך, אף לביטולה ולמרות שהושקעו בה משאבים רבים. למעשה, מסיקרת הספרות שנעשתה על ידי זהר ופרנקל (2011) עולה, כי יישומו של מודל ויסקונסין התקבל מבלי שנשקלו מודלים אחרים ולכן, המודל לא יושם בעקבות יעילותו או התאמתו למציאות הישראלי יותר ממודלים אחרים. עולה הטענה, כי המודל אומץ בהשפעת אינטרסים גאו – פוליטיים מקומיים ובלחץ שהופעל מצד משרד האוצר.

לפיכך, עולה השאלה האם תוכנית ויסקונסין משיגה את מטרתה לשלב מובטלים כרוניים בשוק העבודה? בעבודה  זו אעסוק  בשאלה זו תוך שימוש אינטגרטיבי במאמרים אקדמיים. בהמשך, אדון בסוגיה כפי שמוצג במאמרים ואסיק את מסקנותיי בנושא.

במסגרת ההצעה שנערכה במסגרת ממן 13, הותוו ראשי פרקים –

מבוא

פרק 1 – הצגת תוכנית ויסקונסין (מהל"ב) – הסיטוריית תוכנית ומטרותיה

פרק 2 – סקירת מצבם של המובטלים הכרוניים בישראל טרם יישומה של תוכנית ויסקונסין

פרק 3 – סקירת מצבם של המובטלים הכרוניים בישראל בעת יישומה של תוכנית ויסקונסין

פרק 4 – סקירת מצבם של המובטלים הכרוניים בישראל לאחר יישומה של תוכנית ויסקונסין

פרק 5 – דיון ומסקנות

סיכום

מחשבים ניידים, מחשבים נייחים, טלפונים סלולריים ועוד במחירי מציאה במיוחד לחברי הדף

סקירת ספרות בנושא - האם תוכנית ויסקונסין משיגה את מטרתה לשלב מובטלים כרוניים בשוק העבודה?

 

 

1. 1. מבוא

במסגרת מטלה זו, בחרתי לעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום הבטחון הסוציאלי – תחום שילוב המובטלים הכרוניים בשוק העבודה. כנושא לבחינה, אבדוק את השפעתה של תוכנית ויסקונסין על שילובם של מובטלים כרוניים בשוק העבודה. בחינה זו תתבצע באמצעות סקירת הספרות הקיימת העוסקת בסוגייה.

תוכנית ויסקונסין יושמה בישראל החל משנת 2005, במטרה להחזיר אזרחים למעגל התעסוקה כתנאי לקבלת סיוע מהמדינה. במסגרת התכנית, הושמו דפוסי מדיניות, אשר מתנים הענקת הטבות לזכאים מטעם המדינה בתנאי שביצעו פעולות המכוונות להשבה לעבודה. כך, התוכנית העניקה קצבאות אבטלה והבטחת הכנסה למבקשים שאינם מועסקים הפועלים לשינוי דפוסי התנהגות לצורך חזרה לעבודה. יישום התוכנית הוביל לביקורת רבה ולהתנגדות עוצמתית וחריגה. הדבר הוביל לשינויים בתוכנית ובהמשך, אף לביטולה ולמרות שהושקעו בה משאבים רבים. למעשה, מסיקרת הספרות שנעשתה על ידי זהר ופרנקל (2011) עולה, כי יישומו של מודל ויסקונסין התקבל מבלי שנשקלו מודלים אחרים ולכן, המודל לא יושם בעקבות יעילותו או התאמתו למציאות הישראלי יותר ממודלים אחרים. עולה הטענה, כי המודל אומץ בהשפעת אינטרסים גאו – פוליטיים מקומיים ובלחץ שהופעל מצד משרד האוצר.

לפיכך, עולה השאלה האם תוכנית ויסקונסין משיגה את מטרתה לשלב מובטלים כרוניים בשוק העבודה? בעבודה  זו אעסוק  בשאלה זו תוך שימוש אינטגרטיבי במאמרים אקדמיים. בהמשך, אדון בסוגיה כפי שמוצג במאמרים ואסיק את מסקנותיי בנושא.

במסגרת ההצעה שנערכה במסגרת ממן 13, הותוו ראשי פרקים –

מבוא

פרק 1 – הצגת תוכנית ויסקונסין (מהל"ב) – הסיטוריית תוכנית ומטרותיה

פרק 2 – סקירת מצבם של המובטלים הכרוניים בישראל טרם יישומה של תוכנית ויסקונסין

פרק 3 – סקירת מצבם של המובטלים הכרוניים בישראל בעת יישומה של תוכנית ויסקונסין

פרק 4 – סקירת מצבם של המובטלים הכרוניים בישראל לאחר יישומה של תוכנית ויסקונסין

פרק 5 – דיון ומסקנות

סיכום

האם תכנית ויסקונסין השיגה את מטרתה לשלב מובטלים כרוניים בשוק העבודה?

 

קורס	ביטחון סוציאלי
מילות מפתח	10558, אבטלה, ביטחון סוציאלי, דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, הצעת מחקר, כלכלה, מהבטחת הכנסה להבטחה תעסוקה, מהלב, מובטלים, מובטלים כרוניים, מובטלים כרונים, מטלה חובה, מטלת ספריה, מטלת ספרייה, מעגל התעסוקה, משרד האוצר, סקירת ספרות, פתרונות ממנים האוניברסיטה הפתוחה, קצבאות, רווחת עבודה, שוק העבודה, תוכנית ויסקונסין, תכנית אקטיביזציה, תכנית ויסקונסין, תעסוקה תחילה
שנת הגשה	2020
מספר מילים	3789
מספר מקורות	9

תקציר העבודה

סקירת ספרות מטלת מנחה 16, מטלה חובה – מטלת ספרייה במסגרת הקורס ביטחון סוציאלי שמספרו 10558

מטלת מנחה (ממ"ן) 16 – מטלת חובה
מטלת ספרייה – העבודה
הקורס: – 10558 ביטחון סוציאלי
חומר הלימוד למטלה: כל יחידות הלימוד
סמסטר: 2020 א
משקל המטלה: 10 נקודות
מועד הגשה: 28.2.2020
קיימות שתי חלופות להגשת מטלות:
• שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס
• שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה
הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה"
בהמשך לממ"ן 13 , ובהתאם לשאלת המחקר שהוצגה בו, הנכם מתבקשים, במסגרת ממ"ן
זה, לכתוב עבודה בת 8.5 עמודים – לכל היותר – פונט דויד, גודל 12 , רווח שורה
וחצי.
, בטרם תתחילו בכתיבת העבודה, קראו בעיון את הערות המנחה על ממ"ן 13
והכניסו את התיקונים הנדרשים בממ"ן זה. הצעת המחקר מהווה בסיס לכתיבת ממ"ן
16 , על כן חשוב לתקנה על פי ההנחיות בטרם תיגשו להכנת ממ"ן 16 – העבודה.
הנחיות כלליות חשובות:
1. מטלה זו, שמועד הגשתה הוא לאחר סוף הסמסטר, היא מטלת כתיבת עבודה שיש
להכינה במהלך כל הסמסטר. בשלב ראשון כחלק מממ"ן 13 , ומקבלתו חזרה עם הערות
. המנחה, יש להתחיל ולעבוד על ממ"ן 16
2. מטרתה של מטלה זו היא להכין את הסטודנטים בקורסים המתקדמים, לכתיבתה של
עבודה סמינריונית (שנעשית לאחר סיום הקורס בהצלחה), ולתרגל ולשפר את מיומנויות
השימוש בספריות הממוחשבות, כתיבה אקדמית, הפנייה למקורות ועוד.
3. יש לכתוב את ראשי הפרקים ושאלת המחקר בגוף העבודה ואם קיבלתם תיקונים עליהם
במסגרת ממ"ן 13 תקנו אותם בהתאם להערות ושבצו אותם בגוף העבודה.
22
4. תזכורת: העבודה צריכה להיות מבוססת על חמישה מאמרים אקדמאים עדכניים
(ראו הסבר בממ"ן 13 ). במידה וחלק מההערות שקיבלתם על ממ"ן 13 דרשו החלפת
. מאמרים, יש לעשות זאת לצורך כתיבת ממ"ן 16
5. העבודה לממ"ן 16 תוכל להיכתב באחת משתי הדרכים הבאות:
א. סיכום בן שבעה עמודים בנושא שאלת המחקר שנשאלה, בהתאם לראשי הפרקים
שהותוו, תוך שימוש אינטגרטיבי בכל חמשת המאמרים. ובנוסף, מבוא קצר (חצי
. עמוד) ודיון (עמוד) – ראו סעיף 7
ב.סיכום בן שבעה עמודים של ראש פרק אחד (מתוך ראשי הפרקים שהותוו), גם
במקרה זה יעשה שימוש בכל חמשת המאמרים. ובנוסף, מבוא קצר (חצי עמוד) ודיון
. (עמוד) – ראו סעיף 7
הערה חשובה ! – על הכתיבה להיות עצמאית – אין להעתיק מלה במלה
מתוך המאמרים או מכל חומר אחר – אלא לבסס את הנכתב בעבודה על
חמשת המאמרים שמצאתם.
6. העבודה תכלול התייחסות עניינית (בהתאם לנושא העבודה) למאמרים המוזכרים, תוך
הפנייה אליהם בהערות שוליים או בגוף הטקסט בהתאם לכללי הציטוט האחיד.
כ ל פסק ה בגוף העבודה צריכה לקבל הפנייה למקור ממנה נלקחה!
7. בתחילת העבודה יש לכתוב מבוא (אורכו חצי עמוד), שמתאר את נושא העבודה,
חשיבותו ומסתיים עם הצגת שאלת המחקר. בסוף העבודה יש לכתוב דיון (אורכו
עמוד), אשר חוזר לשאלת המחקר, ומגיע למסקנות לגביה, במילים שלכם, אך על
סמך החומר שהוצג במהלך העבודה.
8. ראו בנוסף הנחיות מפורטות ומחייבות לממ"ן 16 , ובכלל זה פירוט והסבר לגבי מבנה
העבודה, באתר הקורס, לשונית 'מטלת ספריה'.
הערה: על מנת לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת הקורס ביטחון סוציאלי לאחר
סיום הקורס בהצלחה, יש להשיג ציון של 70 נקודות לפחות במטלה זו.
!! לא תינתן אפשרות לתקן את מטלה 16 לאחר הגשתה וקבלת הציון !!

הצעת מחקר בנושא השפעת המוטיבציה של עובדים מול עובדות בעבודה פיזית

 

תקציר העבודה

הצעת מחקר בנושא השפעת המוטיבציה של עובדים מול עובדות בעבודה פיזית – הרציונל – המבנה הפיזיולוגי של גברים ושל נשים הינו שונה ובאופן טבעי, בממוצע גברים הינם בעלי יכולות פיזיולוגיות גבוהות יותר מאשר נשים,אחת הנגזרות של עניין זה היא רמת המוטיבציה הגבוהה יותר של גברים לעומת רמת המוטיבציה של נשים לעסוק בפעילות גופנית (רובין, רביב,1999) בשוק העבודה ככלל ישנם מקצועות הנחשבים כ"גבריים" ואילו ישנם מקצועות הנחשבים כ"נשיים" כאשר לרוב המקצועות הדורשים עבודה פיזית נחשבים כמקצועות המשתייכים לקטגוריה "הגברית" כאשר נשים נוטות לראות עבודה "גברית" כבעלת סטאטוס נמוך ואילו גברים רואים עבודה זו כבעלת סטאטוס גבוה יותר מזו שנקבעה על ידי הנשים.
מחקר זה בא לבחון את רמת המוטיבציה ואת נגזרותיו(כגון:שחיקה,סיפוק מהעבודה) של נשים וגברים בעבודה פיזית שלאור ההנחות שהנחנו לעיל  רמת המוטיבציה תהיה שונה.
חשיבות המחקר הינה במספר תחומים אולם אציין שתי נקודות מרכזיות – האחת היא האם מחנכים נדרשים לחנך בנות צעירות לעבודה פיזית או לא היות שאם יתברר כי ההשערה שרמת המוטיבציה אצל נשים העובדות בעבודה פיזית הינה נמוכה באופן יחסי אזי אל לנו לחנך את הבנות לעסוק בעבודה פיזית.
–

האם תכנית ויסקונסין מצליחה לשלב מובטלים כרונים בשוק העבודה

 

האם תכנית ויסקונסין השיגה את מטרתה לשלב מובטלים כרוניים בשוק העבודה?

מספר מילים 3789

מספר מקורות 9

סקירת ספרות מטלת מנחה 16, מטלה חובה – מטלת ספרייה במסגרת הקורס ביטחון סוציאלי שמספרו 10558

תפיסת רווחה ושביעות רצון של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע בתחומים הוראה וסיעוד

 

עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע בתחומים הוראה וסיעוד במסגרת קורס סמינריון מחקרי – פסיכולוגיה חיובית בארגונים

 מוגש על ידי:
מספר תעודת זהות:
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
3
1 .1 שוק העבודה בישראל
3
1 .1.1 היצע וביקוש בשוק העבודה בישראל עם התמקדות בסיעוד ובהוראה
3
1 .1.2 מסלולי הסבת מקצוע לתחום ההוראה והסיעוד בישראל
4
1 .2 הסבת אקדמאים
6
1 .2.1 השכלה אקדמית
6
1 .2.2 מעברי קריירה והסבת אקדמאים 7

1 .2.3 המניעים והתוצאות להסבת אקדמאים למקצוע טיפולי 9

1 .3 תפיסת רווחה
1 0
1 .3.1 תפיסת רווחה נפשית : הגדרה
1 0
1 .3.2 השפעת תחושת רווחה על עבודה ולימודים
1 1

1 .4 שביעות רצון של עובד
1 1
פרק 2 – שיטות מחקר
1 4

2 .1 שיטת מחקר
1 4

2 .2 אוכלוסיית מחקר
1 4

2 .3 כלי מחקר
1 4

2 .4 הליך מחקר
1 5
פרק 3 –  ממצאי מחקר
1 7
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 4
סיכום
2 8
מקורות
2 9
נספחים
3 3
תקציר 

עבודה זו מציגה מחקר חיוני העוסק בסוגיה אחת מני רבות מתחום המחסור בבעלי מקצוע אקדמאים בשוק העבודה ובמאפייניהם הפסיכולוגיים של אקדמאים המבצעים הסבה לתפקידים הנדרשים. הרחבת הידע המצוי ברשותנו בנוגע לסוגיה זו הנה חיונית לאור הצורך לייעל את המשאבים המוקדשים לפתרון בעיית המחסור במורות ואחיות ולשמר את בעלות התפקיד שכבר קיימות במערכת וביצעו הסבת אקדמאים. ידוע, כי שוק העבודה במדינת ישראל מאופיין במגמה של מחסור במורות ובאחיות. מגמה זו מאפיינת שווקי עבודה רבים בעולם המערבי ואינו ייחודי לישראל. בכדי למלא תפקידים אלו, על מורות ואחיות לעבור הכשרה אקדמאית מתאימה, הכוללת תואר ראשון לפחות. במקביל, בישראל ישנה רוויה באקדמאים מתחומים שונים, בעיקר מתחום מדעי הרוח והחברה שאינם עובדים בתחומם. אחד מהדרכים, באמצעותם שווקי העבודה מתמודדים עם המחסור בכח אדם בתחומים שונים הנו הסבת מקצוע. לאור המחסור במורות ואחיות לעומת העודף באקדמאים שאינם עובדים בתחום אותו למדו, נקבעה מדיניות להסבת אקדמאים שמטרתה להתאים את ההיצע הקיים לביקוש. יתר על כן, במקרים מסוימים, אקדמאים מתחום המדעים וההייטק מסיימים את תפקידם בתעשיות הבטחון, כגון צה”ל ותעשייה צבאית. לכן, הם פורשים בגיל צעיר, במהלך שנות ה-30 וה-40 לחייהם, בעקבות יציאתם לפנסיה או משבר ההייטק. בשלב זה, הם תרים אחר קריירה שניה.
חלקם פונים להסבת מקצוע בתחום ההוראה והסיעוד.
לפיכך, מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הנה לבחון את הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע לתחומים הוראה וסיעוד. בהתבסס על סקירת הספרות אותה ביצענו, הנחנו 4 הנחות – (1) קשר חיובי בין רווחה נפשית אישית לרווחה נפשית מקצועית יבוא לידי ביטוי בנוגע להחלטה לבצע את הסבת המקצוע ; (2) השפעה מגדרית תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון של הנבדקים. קרי, נשים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת גברים ; (3) השפעה מגזרית תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון בקרב הנבדקים. קרי נבדקים בני המגזר הערבי יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת יהודים ; (4) השפעת הסטטוס המשפחתי תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון של הנבדקים. קרי, נשואים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת נבדקים רווקים.
בכדי לבחון השערות אלו, עבודה זו מציגה מחקר כמותני אותו ביצענו, במסגרתו הועברו שאלונים לדיווח עצמי בקרב סטודנטים מתוכניות שונות להסבת אקדמאים לסיעוד והוראה. שאלונים אלו בודקים את רמת רווחתם הנפשית של הנבדקים – מהימנות השאלון נבדקה במחקרו של הובנר (Huebner 1991) ; סולם הבוחן את רמת האושר הכללית של הנבדק(Lyubomirsky & Lepper, 1999) ; שאלון הרגשות של פורדייס (Fordyce, 1988) ; שאלון PANAS למדידת רגשות חיוביים ורגשות שליליים של ווטסון, קלארק וטלג’ן (1988, Watson, Clark & Tellegen) ; שאלון רווחה בהכשרה מקצועית של סגל וגילת (2011) ושאלון פרטים אישיים שנועד לאיסוף מידע על הרקע הסוציודמוגרפי של הנבדקים. מלבד שאלון הפרטים האישיים, מהימנותם של השאלונים נבדקה במסגרת הספרות ממנה נלקחה.
אוכלוסיית המחקר כוללת
2 50 נבדקים ומורכבת מ-1
5 סטודנטים ו-1
5 סטודנטיות. 163 מתוכם רווקים, 177 דוברי עברית כשפת אם ו-59 דוברי ערבית כשפת אם. לנבדקים הובטחה אנונימיות. לאחר שהנבדקים מלאו את השאלון ומכסת הנבדקים התמלאה, הנתונים הוקלדו לתוכנת SPSS  והמידע עבר עיבוד סטטיסטי בכדי לבחון את השערות המחקר. בהתבסס על ניתוח ממצאי המחקר, ערכנו דיון והסקנו את מסקנותינו בהתאם. מבחינתנו עולה, כי חלק מההשערות אוששו וחלקן הופרכו. מניתוח ממצאי המחקר עולה, כי קיים קשר חיובי בין הרווחה הנפשית האישית לבין הרווחה הנפשית המקצועית. עם זאת, ההשערה לפיה נשים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת גברים הופרכה בחלקה, כאשר נמצא כי גברים המבצעים הסבת אקדמאים בעלי רמת רווחה גבוהה יותר לעומת נשים המבצעות הסבת אקדמאים. ההשערה, לפיה נבדקים בני המגזר הערבי יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת יהודים אוששה בחלקה, מאחר ונמצא כי מדד הרווחה הנפשית והרווחה בהכשרה מקצועית של הנבדקים הערבים גבוהה באופן מובהק משל היהודים, אך לא נמצא הבדל מובהק בממוצע האושר הכללי, ברגשות ובמצב הרוח ובתחושת הנטרליות בין היהודים לערבים. לבסוף, ההשערה לפיה נשואים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת נבדקים שאינם נשואים הופרכה ברובה.

הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע בתחומים הוראה וסיעוד

 

עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע בתחומים הוראה וסיעוד

עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע בתחומים הוראה וסיעוד במסגרת קורס סמינריון מחקרי – פסיכולוגיה חיובית בארגונים מוגש על ידי:
מספר תעודת זהות:
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
3
1 .1 שוק העבודה בישראל
3
1 .1.1 היצע וביקוש בשוק העבודה בישראל עם התמקדות בסיעוד ובהוראה
3
1 .1.2 מסלולי הסבת מקצוע לתחום ההוראה והסיעוד בישראל
4
1 .2 הסבת אקדמאים
6
1 .2.1 השכלה אקדמית
6
1 .2.2 מעברי קריירה והסבת אקדמאים 7

1 .2.3 המניעים והתוצאות להסבת אקדמאים למקצוע טיפולי 9

1 .3 תפיסת רווחה
1 0
1 .3.1 תפיסת רווחה נפשית : הגדרה
1 0
1 .3.2 השפעת תחושת רווחה על עבודה ולימודים
1 1

1 .4 שביעות רצון של עובד
1 1
פרק 2 – שיטות מחקר
1 4

2 .1 שיטת מחקר
1 4

2 .2 אוכלוסיית מחקר
1 4

2 .3 כלי מחקר
1 4

2 .4 הליך מחקר
1 5
פרק 3 –  ממצאי מחקר
1 7
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 4
סיכום
2 8
מקורות
2 9
נספחים
3 3
תקציר עבודה זו מציגה מחקר חיוני העוסק בסוגיה אחת מני רבות מתחום המחסור בבעלי מקצוע אקדמאים בשוק העבודה ובמאפייניהם הפסיכולוגיים של אקדמאים המבצעים הסבה לתפקידים הנדרשים. הרחבת הידע המצוי ברשותנו בנוגע לסוגיה זו הנה חיונית לאור הצורך לייעל את המשאבים המוקדשים לפתרון בעיית המחסור במורות ואחיות ולשמר את בעלות התפקיד שכבר קיימות במערכת וביצעו הסבת אקדמאים. ידוע, כי שוק העבודה במדינת ישראל מאופיין במגמה של מחסור במורות ובאחיות. מגמה זו מאפיינת שווקי עבודה רבים בעולם המערבי ואינו ייחודי לישראל. בכדי למלא תפקידים אלו, על מורות ואחיות לעבור הכשרה אקדמאית מתאימה, הכוללת תואר ראשון לפחות. במקביל, בישראל ישנה רוויה באקדמאים מתחומים שונים, בעיקר מתחום מדעי הרוח והחברה שאינם עובדים בתחומם. אחד מהדרכים, באמצעותם שווקי העבודה מתמודדים עם המחסור בכח אדם בתחומים שונים הנו הסבת מקצוע. לאור המחסור במורות ואחיות לעומת העודף באקדמאים שאינם עובדים בתחום אותו למדו, נקבעה מדיניות להסבת אקדמאים שמטרתה להתאים את ההיצע הקיים לביקוש. יתר על כן, במקרים מסוימים, אקדמאים מתחום המדעים וההייטק מסיימים את תפקידם בתעשיות הבטחון, כגון צה”ל ותעשייה צבאית. לכן, הם פורשים בגיל צעיר, במהלך שנות ה-30 וה-40 לחייהם, בעקבות יציאתם לפנסיה או משבר ההייטק. בשלב זה, הם תרים אחר קריירה שניה.
חלקם פונים להסבת מקצוע בתחום ההוראה והסיעוד.
לפיכך, מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הנה לבחון את הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע לתחומים הוראה וסיעוד. בהתבסס על סקירת הספרות אותה ביצענו, הנחנו 4 הנחות – (1) קשר חיובי בין רווחה נפשית אישית לרווחה נפשית מקצועית יבוא לידי ביטוי בנוגע להחלטה לבצע את הסבת המקצוע ; (2) השפעה מגדרית תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון של הנבדקים. קרי, נשים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת גברים ; (3) השפעה מגזרית תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון בקרב הנבדקים. קרי נבדקים בני המגזר הערבי יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת יהודים ; (4) השפעת הסטטוס המשפחתי תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון של הנבדקים. קרי, נשואים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת נבדקים רווקים.
בכדי לבחון השערות אלו, עבודה זו מציגה מחקר כמותני אותו ביצענו, במסגרתו הועברו שאלונים לדיווח עצמי בקרב סטודנטים מתוכניות שונות להסבת אקדמאים לסיעוד והוראה. שאלונים אלו בודקים את רמת רווחתם הנפשית של הנבדקים – מהימנות השאלון נבדקה במחקרו של הובנר (Huebner 1991) ; סולם הבוחן את רמת האושר הכללית של הנבדק(Lyubomirsky & Lepper, 1999) ; שאלון הרגשות של פורדייס (Fordyce, 1988) ; שאלון PANAS למדידת רגשות חיוביים ורגשות שליליים של ווטסון, קלארק וטלג’ן (1988, Watson, Clark & Tellegen) ; שאלון רווחה בהכשרה מקצועית של סגל וגילת (2011) ושאלון פרטים אישיים שנועד לאיסוף מידע על הרקע הסוציודמוגרפי של הנבדקים. מלבד שאלון הפרטים האישיים, מהימנותם של השאלונים נבדקה במסגרת הספרות ממנה נלקחה.
אוכלוסיית המחקר כוללת
2 50 נבדקים ומורכבת מ-1
5 סטודנטים ו-1
5 סטודנטיות. 163 מתוכם רווקים, 177 דוברי עברית כשפת אם ו-59 דוברי ערבית כשפת אם. לנבדקים הובטחה אנונימיות. לאחר שהנבדקים מלאו את השאלון ומכסת הנבדקים התמלאה, הנתונים הוקלדו לתוכנת SPSS  והמידע עבר עיבוד סטטיסטי בכדי לבחון את השערות המחקר. בהתבסס על ניתוח ממצאי המחקר, ערכנו דיון והסקנו את מסקנותינו בהתאם. מבחינתנו עולה, כי חלק מההשערות אוששו וחלקן הופרכו. מניתוח ממצאי המחקר עולה, כי קיים קשר חיובי בין הרווחה הנפשית האישית לבין הרווחה הנפשית המקצועית. עם זאת, ההשערה לפיה נשים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת גברים הופרכה בחלקה, כאשר נמצא כי גברים המבצעים הסבת אקדמאים בעלי רמת רווחה גבוהה יותר לעומת נשים המבצעות הסבת אקדמאים. ההשערה, לפיה נבדקים בני המגזר הערבי יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת יהודים אוששה בחלקה, מאחר ונמצא כי מדד הרווחה הנפשית והרווחה בהכשרה מקצועית של הנבדקים הערבים גבוהה באופן מובהק משל היהודים, אך לא נמצא הבדל מובהק בממוצע האושר הכללי, ברגשות ובמצב הרוח ובתחושת הנטרליות בין היהודים לערבים. לבסוף, ההשערה לפיה נשואים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת נבדקים שאינם נשואים הופרכה ברובה.

סקירת ספרות בנושא - האם תוכנית ויסקונסין משיגה את מטרתה לשלב מובטלים כרוניים בשוק העבודה?

 

סקירת ספרות בנושא - האם תוכנית ויסקונסין משיגה את מטרתה לשלב מובטלים כרוניים בשוק העבודה?, מטלה חובה – מטלת ספרייה במסגרת הקורס ביטחון סוציאלי שמספרו 10558

1. 1. מבוא

במסגרת מטלה זו, בחרתי לעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום הבטחון הסוציאלי – תחום שילוב המובטלים הכרוניים בשוק העבודה. כנושא לבחינה, אבדוק את השפעתה של תוכנית ויסקונסין על שילובם של מובטלים כרוניים בשוק העבודה. בחינה זו תתבצע באמצעות סקירת הספרות הקיימת העוסקת בסוגייה.

תוכנית ויסקונסין יושמה בישראל החל משנת 2005, במטרה להחזיר אזרחים למעגל התעסוקה כתנאי לקבלת סיוע מהמדינה. במסגרת התכנית, הושמו דפוסי מדיניות, אשר מתנים הענקת הטבות לזכאים מטעם המדינה בתנאי שביצעו פעולות המכוונות להשבה לעבודה. כך, התוכנית העניקה קצבאות אבטלה והבטחת הכנסה למבקשים שאינם מועסקים הפועלים לשינוי דפוסי התנהגות לצורך חזרה לעבודה. יישום התוכנית הוביל לביקורת רבה ולהתנגדות עוצמתית וחריגה. הדבר הוביל לשינויים בתוכנית ובהמשך, אף לביטולה ולמרות שהושקעו בה משאבים רבים. למעשה, מסיקרת הספרות שנעשתה על ידי זהר ופרנקל (2011) עולה, כי יישומו של מודל ויסקונסין התקבל מבלי שנשקלו מודלים אחרים ולכן, המודל לא יושם בעקבות יעילותו או התאמתו למציאות הישראלי יותר ממודלים אחרים. עולה הטענה, כי המודל אומץ בהשפעת אינטרסים גאו – פוליטיים מקומיים ובלחץ שהופעל מצד משרד האוצר.

לפיכך, עולה השאלה האם תוכנית ויסקונסין משיגה את מטרתה לשלב מובטלים כרוניים בשוק העבודה? בעבודה  זו אעסוק  בשאלה זו תוך שימוש אינטגרטיבי במאמרים אקדמיים. בהמשך, אדון בסוגיה כפי שמוצג במאמרים ואסיק את מסקנותיי בנושא.

במסגרת ההצעה שנערכה במסגרת ממן 13, הותוו ראשי פרקים –

מבוא

פרק 1 – הצגת תוכנית ויסקונסין (מהל”ב) – הסיטוריית תוכנית ומטרותיה

פרק 2 – סקירת מצבם של המובטלים הכרוניים בישראל טרם יישומה של תוכנית ויסקונסין

פרק 3 – סקירת מצבם של המובטלים הכרוניים בישראל בעת יישומה של תוכנית ויסקונסין

פרק 4 – סקירת מצבם של המובטלים הכרוניים בישראל לאחר יישומה של תוכנית ויסקונסין

פרק 5 – דיון ומסקנות

סיכום