כיצד חברת דייויד'ז שילד, כחברה בעלת מבנה וירטואלי, משפיעה על מידת שביעות רצונם של לקוחותיה

 

מבנים ארגוניים של חברות – הארגון הוירטואלי. השפעת המבנה הוירטואלי על שביעות רצון הלקוחות של החברה   תוכן עניינים
    תקציר  
1 פרק 1 – סקירה תיאורטית  
2  
1 . הגדרת חברה וירטואלית
2  
1 .1 מהו ארגון וירטואלי ?
2
   
1 .2 מאפייני הארגון הוירטואלי
3    
1 .3 ארגון ביטוח וירטואלי 5
   
2 . הגדרת שביעות רצון 9
 
2 .1 מהו שביעות רצון ?
9
 
2 .2 ממדי שביעות רצון
1 3
 
3 . דייויד'ז שילד
1 3
   
3 .1 תיאור כללי
1 3
   
3 .1.1 מבנה ארגוני וסביבה ארגונית
1 4
   
3 .1.2 תקשורת בארגון
1 5
   
3 .1.3 טכנולוגיה בארגון
1 5
   
3 .2 דייויד'ז שילד כחברה וירטואלית
1 6
  פרק 2 – שאלת מחקר והשערות מחקר  
1 8
 
2 .1 מטרת המחקר
1 8
 
2 .2 שאלת המחקר
1 8
 
2 .3 השערות המחקר
1 8
פרק 3 – הליך המחקר  
1 9
 
3 .1 אוכלוסיית המחקר
1 9
 
3 .3 כלי המחקר
1 9
 
3 .3 הליך ביצוע המחקר
1 9
 
3 .3.1 מדגם
1 9
 
3 .3.2 שיטת איסוף הנתונים
1 9
 
3 .3.3 הערות
1 9
פרק 4 – תוצאות המחקר  
2 0  
4 .1 הממצאים
2 0  
4 .1.1 ממצאים – כללי
2 0  
4 .1.2 ממצאים – הליך המכירה
2 1
 
4 .1.3 ממצאים – מוקד שרות הלקוחות
2 5
 
4 .1.4 ממצאים – טיפול בתלונות
2 8
 
4 .1.5  ממצאים – היכרות ושימוש בשרות
3 0  
4 .1.6 ממתאים – שביעות רצון מהשרות
3 1
 
4 .2 ניתוח הנתונים
4 2
 
4 .2.1 תהליך המכירה
4 2
 
4 .2.2 תהליך שרות הלקוחות
4 2
 
4 .2.3 מענה לצרכים
4 3
 
4 .2.4 אתר החברה
4 4
פרק 5 – דיון ומסקנות  
4 5
סיכום  
4 7
ביבליוגרפיה  
4 9
  תקציר 

עבודה זו דנה בסייג אחד מיני רבים מתחום מבנים ארגוניים של חברות – הארגון הוירטואלי. מדובר בתחום יחסית חדש שהתפתח בעקבות עדכונים ושיפורים טכנולוגים רבים המאפשרים הן יעילות תקשורתית בתוך הארגון ומחוץ לו, והן התפתחותה של פעילות גלובלית של הארגון.
מטרת העבודה הנה לבדוק כיצד חברת דייויד'ז שילד, כחברה בעלת מבנה וירטואלי, משפיעה על מידת שביעות רצונם של לקוחותיה. בחלק הראשון של העבודה אנו נסקור באופן תיאורטי את הנושא ונגדיר את משתני המחקר. בפרק זה נציג את תחום הארגון הוירטואלי ואת מושג שביעות רצון לקוחות. בחלק האחרון של הפרק נציג את דייויד'ז שילד ונמחיש כיצד הארגון מוגדר כארגון וירטואלי.
בהמשך, בהסתמך להכרותנו את התחום ובהתאם לנסקר בחלק הראשון של העבודה, אנו משערים כי רמת שביעות רצונם של לקוחות החברה תהיה גבוהה בכל ממדי שביעות הרצון – ראשית, אנו משערים כי הלקוחות של דיווידז שילד רואים במבנה החברה כיתרון. בנוסף, אנו משערים כי מוצרי החברה עונים על צרכי הלקוחות. וכן, אנו מניחים כי קיימת רמת שביעות רצון לקוחות גבוהה ממחלקת המכירות. ולבסוף, אנו מניחים כי קיימת רמת שביעות רצון גבוהה של לקוחות החברה גם מהשרותים הניתנים ממחלקת שרות הלקוחות. בעבודה זו, אוכלוסיית המחקר מורכבת מלקוחות החברה הנמצאים בארצות הברית, כיוון שהם מהווים את הרוב המכריע של לקוחות הארגון. במחקר זה נעשה שימוש בשאלון שרות לקוחות אשרחובר במיוחד למחקר זה. המדגם מורכב מ – 207 מרואיינים.
המדגם נעשה באופן אקראי ומייצג את לקוחות החברה בניו – יורק (NY), ניו – ג'רסי (NJ), קליפורניה (CA) ופלורידה (FL). מכיוון שבכל מדינה ישנם תאים סטטיסטים קטנים מידי, הלקוחות חולקו באופן שרירותי לשני אזורים : NY – NJ ו- CA – FL. בהמשך, אנו נציג את תוצאות המחקר ונעבד אותן בהתאם לחלוקה של אוכלוסיית המחקר. לבסוף, אנו נדון בתוצאות המחקר ונציג את מסקנותנו והמלצותינו בנושא.
 

תפיסת רווחה ושביעות רצון של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע בתחומים הוראה וסיעוד

 

עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע בתחומים הוראה וסיעוד במסגרת קורס סמינריון מחקרי – פסיכולוגיה חיובית בארגונים

 מוגש על ידי:
מספר תעודת זהות:
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
3
1 .1 שוק העבודה בישראל
3
1 .1.1 היצע וביקוש בשוק העבודה בישראל עם התמקדות בסיעוד ובהוראה
3
1 .1.2 מסלולי הסבת מקצוע לתחום ההוראה והסיעוד בישראל
4
1 .2 הסבת אקדמאים
6
1 .2.1 השכלה אקדמית
6
1 .2.2 מעברי קריירה והסבת אקדמאים 7

1 .2.3 המניעים והתוצאות להסבת אקדמאים למקצוע טיפולי 9

1 .3 תפיסת רווחה
1 0
1 .3.1 תפיסת רווחה נפשית : הגדרה
1 0
1 .3.2 השפעת תחושת רווחה על עבודה ולימודים
1 1

1 .4 שביעות רצון של עובד
1 1
פרק 2 – שיטות מחקר
1 4

2 .1 שיטת מחקר
1 4

2 .2 אוכלוסיית מחקר
1 4

2 .3 כלי מחקר
1 4

2 .4 הליך מחקר
1 5
פרק 3 –  ממצאי מחקר
1 7
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 4
סיכום
2 8
מקורות
2 9
נספחים
3 3
תקציר 

עבודה זו מציגה מחקר חיוני העוסק בסוגיה אחת מני רבות מתחום המחסור בבעלי מקצוע אקדמאים בשוק העבודה ובמאפייניהם הפסיכולוגיים של אקדמאים המבצעים הסבה לתפקידים הנדרשים. הרחבת הידע המצוי ברשותנו בנוגע לסוגיה זו הנה חיונית לאור הצורך לייעל את המשאבים המוקדשים לפתרון בעיית המחסור במורות ואחיות ולשמר את בעלות התפקיד שכבר קיימות במערכת וביצעו הסבת אקדמאים. ידוע, כי שוק העבודה במדינת ישראל מאופיין במגמה של מחסור במורות ובאחיות. מגמה זו מאפיינת שווקי עבודה רבים בעולם המערבי ואינו ייחודי לישראל. בכדי למלא תפקידים אלו, על מורות ואחיות לעבור הכשרה אקדמאית מתאימה, הכוללת תואר ראשון לפחות. במקביל, בישראל ישנה רוויה באקדמאים מתחומים שונים, בעיקר מתחום מדעי הרוח והחברה שאינם עובדים בתחומם. אחד מהדרכים, באמצעותם שווקי העבודה מתמודדים עם המחסור בכח אדם בתחומים שונים הנו הסבת מקצוע. לאור המחסור במורות ואחיות לעומת העודף באקדמאים שאינם עובדים בתחום אותו למדו, נקבעה מדיניות להסבת אקדמאים שמטרתה להתאים את ההיצע הקיים לביקוש. יתר על כן, במקרים מסוימים, אקדמאים מתחום המדעים וההייטק מסיימים את תפקידם בתעשיות הבטחון, כגון צה”ל ותעשייה צבאית. לכן, הם פורשים בגיל צעיר, במהלך שנות ה-30 וה-40 לחייהם, בעקבות יציאתם לפנסיה או משבר ההייטק. בשלב זה, הם תרים אחר קריירה שניה.
חלקם פונים להסבת מקצוע בתחום ההוראה והסיעוד.
לפיכך, מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הנה לבחון את הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע לתחומים הוראה וסיעוד. בהתבסס על סקירת הספרות אותה ביצענו, הנחנו 4 הנחות – (1) קשר חיובי בין רווחה נפשית אישית לרווחה נפשית מקצועית יבוא לידי ביטוי בנוגע להחלטה לבצע את הסבת המקצוע ; (2) השפעה מגדרית תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון של הנבדקים. קרי, נשים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת גברים ; (3) השפעה מגזרית תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון בקרב הנבדקים. קרי נבדקים בני המגזר הערבי יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת יהודים ; (4) השפעת הסטטוס המשפחתי תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון של הנבדקים. קרי, נשואים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת נבדקים רווקים.
בכדי לבחון השערות אלו, עבודה זו מציגה מחקר כמותני אותו ביצענו, במסגרתו הועברו שאלונים לדיווח עצמי בקרב סטודנטים מתוכניות שונות להסבת אקדמאים לסיעוד והוראה. שאלונים אלו בודקים את רמת רווחתם הנפשית של הנבדקים – מהימנות השאלון נבדקה במחקרו של הובנר (Huebner 1991) ; סולם הבוחן את רמת האושר הכללית של הנבדק(Lyubomirsky & Lepper, 1999) ; שאלון הרגשות של פורדייס (Fordyce, 1988) ; שאלון PANAS למדידת רגשות חיוביים ורגשות שליליים של ווטסון, קלארק וטלג’ן (1988, Watson, Clark & Tellegen) ; שאלון רווחה בהכשרה מקצועית של סגל וגילת (2011) ושאלון פרטים אישיים שנועד לאיסוף מידע על הרקע הסוציודמוגרפי של הנבדקים. מלבד שאלון הפרטים האישיים, מהימנותם של השאלונים נבדקה במסגרת הספרות ממנה נלקחה.
אוכלוסיית המחקר כוללת
2 50 נבדקים ומורכבת מ-1
5 סטודנטים ו-1
5 סטודנטיות. 163 מתוכם רווקים, 177 דוברי עברית כשפת אם ו-59 דוברי ערבית כשפת אם. לנבדקים הובטחה אנונימיות. לאחר שהנבדקים מלאו את השאלון ומכסת הנבדקים התמלאה, הנתונים הוקלדו לתוכנת SPSS  והמידע עבר עיבוד סטטיסטי בכדי לבחון את השערות המחקר. בהתבסס על ניתוח ממצאי המחקר, ערכנו דיון והסקנו את מסקנותינו בהתאם. מבחינתנו עולה, כי חלק מההשערות אוששו וחלקן הופרכו. מניתוח ממצאי המחקר עולה, כי קיים קשר חיובי בין הרווחה הנפשית האישית לבין הרווחה הנפשית המקצועית. עם זאת, ההשערה לפיה נשים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת גברים הופרכה בחלקה, כאשר נמצא כי גברים המבצעים הסבת אקדמאים בעלי רמת רווחה גבוהה יותר לעומת נשים המבצעות הסבת אקדמאים. ההשערה, לפיה נבדקים בני המגזר הערבי יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת יהודים אוששה בחלקה, מאחר ונמצא כי מדד הרווחה הנפשית והרווחה בהכשרה מקצועית של הנבדקים הערבים גבוהה באופן מובהק משל היהודים, אך לא נמצא הבדל מובהק בממוצע האושר הכללי, ברגשות ובמצב הרוח ובתחושת הנטרליות בין היהודים לערבים. לבסוף, ההשערה לפיה נשואים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת נבדקים שאינם נשואים הופרכה ברובה.

הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע בתחומים הוראה וסיעוד

 

עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע בתחומים הוראה וסיעוד

עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע בתחומים הוראה וסיעוד במסגרת קורס סמינריון מחקרי – פסיכולוגיה חיובית בארגונים מוגש על ידי:
מספר תעודת זהות:
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
3
1 .1 שוק העבודה בישראל
3
1 .1.1 היצע וביקוש בשוק העבודה בישראל עם התמקדות בסיעוד ובהוראה
3
1 .1.2 מסלולי הסבת מקצוע לתחום ההוראה והסיעוד בישראל
4
1 .2 הסבת אקדמאים
6
1 .2.1 השכלה אקדמית
6
1 .2.2 מעברי קריירה והסבת אקדמאים 7

1 .2.3 המניעים והתוצאות להסבת אקדמאים למקצוע טיפולי 9

1 .3 תפיסת רווחה
1 0
1 .3.1 תפיסת רווחה נפשית : הגדרה
1 0
1 .3.2 השפעת תחושת רווחה על עבודה ולימודים
1 1

1 .4 שביעות רצון של עובד
1 1
פרק 2 – שיטות מחקר
1 4

2 .1 שיטת מחקר
1 4

2 .2 אוכלוסיית מחקר
1 4

2 .3 כלי מחקר
1 4

2 .4 הליך מחקר
1 5
פרק 3 –  ממצאי מחקר
1 7
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 4
סיכום
2 8
מקורות
2 9
נספחים
3 3
תקציר עבודה זו מציגה מחקר חיוני העוסק בסוגיה אחת מני רבות מתחום המחסור בבעלי מקצוע אקדמאים בשוק העבודה ובמאפייניהם הפסיכולוגיים של אקדמאים המבצעים הסבה לתפקידים הנדרשים. הרחבת הידע המצוי ברשותנו בנוגע לסוגיה זו הנה חיונית לאור הצורך לייעל את המשאבים המוקדשים לפתרון בעיית המחסור במורות ואחיות ולשמר את בעלות התפקיד שכבר קיימות במערכת וביצעו הסבת אקדמאים. ידוע, כי שוק העבודה במדינת ישראל מאופיין במגמה של מחסור במורות ובאחיות. מגמה זו מאפיינת שווקי עבודה רבים בעולם המערבי ואינו ייחודי לישראל. בכדי למלא תפקידים אלו, על מורות ואחיות לעבור הכשרה אקדמאית מתאימה, הכוללת תואר ראשון לפחות. במקביל, בישראל ישנה רוויה באקדמאים מתחומים שונים, בעיקר מתחום מדעי הרוח והחברה שאינם עובדים בתחומם. אחד מהדרכים, באמצעותם שווקי העבודה מתמודדים עם המחסור בכח אדם בתחומים שונים הנו הסבת מקצוע. לאור המחסור במורות ואחיות לעומת העודף באקדמאים שאינם עובדים בתחום אותו למדו, נקבעה מדיניות להסבת אקדמאים שמטרתה להתאים את ההיצע הקיים לביקוש. יתר על כן, במקרים מסוימים, אקדמאים מתחום המדעים וההייטק מסיימים את תפקידם בתעשיות הבטחון, כגון צה”ל ותעשייה צבאית. לכן, הם פורשים בגיל צעיר, במהלך שנות ה-30 וה-40 לחייהם, בעקבות יציאתם לפנסיה או משבר ההייטק. בשלב זה, הם תרים אחר קריירה שניה.
חלקם פונים להסבת מקצוע בתחום ההוראה והסיעוד.
לפיכך, מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הנה לבחון את הקשר בין תפיסת רווחה לשביעות רצונם של סטודנטים מבחירתם לבצע הסבת מקצוע לתחומים הוראה וסיעוד. בהתבסס על סקירת הספרות אותה ביצענו, הנחנו 4 הנחות – (1) קשר חיובי בין רווחה נפשית אישית לרווחה נפשית מקצועית יבוא לידי ביטוי בנוגע להחלטה לבצע את הסבת המקצוע ; (2) השפעה מגדרית תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון של הנבדקים. קרי, נשים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת גברים ; (3) השפעה מגזרית תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון בקרב הנבדקים. קרי נבדקים בני המגזר הערבי יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת יהודים ; (4) השפעת הסטטוס המשפחתי תבוא לידי ביטוי על רמת שביעות הרצון של הנבדקים. קרי, נשואים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת נבדקים רווקים.
בכדי לבחון השערות אלו, עבודה זו מציגה מחקר כמותני אותו ביצענו, במסגרתו הועברו שאלונים לדיווח עצמי בקרב סטודנטים מתוכניות שונות להסבת אקדמאים לסיעוד והוראה. שאלונים אלו בודקים את רמת רווחתם הנפשית של הנבדקים – מהימנות השאלון נבדקה במחקרו של הובנר (Huebner 1991) ; סולם הבוחן את רמת האושר הכללית של הנבדק(Lyubomirsky & Lepper, 1999) ; שאלון הרגשות של פורדייס (Fordyce, 1988) ; שאלון PANAS למדידת רגשות חיוביים ורגשות שליליים של ווטסון, קלארק וטלג’ן (1988, Watson, Clark & Tellegen) ; שאלון רווחה בהכשרה מקצועית של סגל וגילת (2011) ושאלון פרטים אישיים שנועד לאיסוף מידע על הרקע הסוציודמוגרפי של הנבדקים. מלבד שאלון הפרטים האישיים, מהימנותם של השאלונים נבדקה במסגרת הספרות ממנה נלקחה.
אוכלוסיית המחקר כוללת
2 50 נבדקים ומורכבת מ-1
5 סטודנטים ו-1
5 סטודנטיות. 163 מתוכם רווקים, 177 דוברי עברית כשפת אם ו-59 דוברי ערבית כשפת אם. לנבדקים הובטחה אנונימיות. לאחר שהנבדקים מלאו את השאלון ומכסת הנבדקים התמלאה, הנתונים הוקלדו לתוכנת SPSS  והמידע עבר עיבוד סטטיסטי בכדי לבחון את השערות המחקר. בהתבסס על ניתוח ממצאי המחקר, ערכנו דיון והסקנו את מסקנותינו בהתאם. מבחינתנו עולה, כי חלק מההשערות אוששו וחלקן הופרכו. מניתוח ממצאי המחקר עולה, כי קיים קשר חיובי בין הרווחה הנפשית האישית לבין הרווחה הנפשית המקצועית. עם זאת, ההשערה לפיה נשים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת גברים הופרכה בחלקה, כאשר נמצא כי גברים המבצעים הסבת אקדמאים בעלי רמת רווחה גבוהה יותר לעומת נשים המבצעות הסבת אקדמאים. ההשערה, לפיה נבדקים בני המגזר הערבי יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת יהודים אוששה בחלקה, מאחר ונמצא כי מדד הרווחה הנפשית והרווחה בהכשרה מקצועית של הנבדקים הערבים גבוהה באופן מובהק משל היהודים, אך לא נמצא הבדל מובהק בממוצע האושר הכללי, ברגשות ובמצב הרוח ובתחושת הנטרליות בין היהודים לערבים. לבסוף, ההשערה לפיה נשואים יביעו שביעות רצון גבוהה יותר בנוגע להחלטה לבצע הסבת מקצוע לעומת נבדקים שאינם נשואים הופרכה ברובה.

הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק

 

עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק בחברת סיסקו

המחלקה לניהול עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק בחברת סיסקו במסגרת קורס סמינריון מחקרי – שמספרו שם המרצה: מוגש על ידי:
מספר תעודת זהות:

לקבלת העבודה
 תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 שוק העבודה בישראל
2
1 .1.1 פערים כלכליים וחברתיים בישראל
2
1 .1.2 עבודה ואבטלה בכלכלה הישראלית
3
1 .1.3 תעשיית ההייטק בישראל
4
1 .2 תרומת ההשכלה האקדמית וההכשרה המקצועית להשתלבות בכח העבודה 5

1 .2.1 האינטרס האישי בהשכלה אקדמית והכשרה מקצועית 5

1 .2.2 האינטרס הלאומי בהשכלה אקדמית והכשרה מקצועית
6
1 .3 חרדים ונשים בשוק העבודה בישראל 7

1 .3.1 קרבה לדת ועבודה 7

1 .3.2 מגדר ועבודה 9

1 .3.3 חרדים ונשים כקבוצות מיעוט בשוק העודה הישראלי
1 2

1 .4 מחויבות ארגונית
1 3

1 .4.1 שביעות רצון מהעבודה
1 3

1 .4.2 שביעות רצון מהשכר
1 4

1 .4.3 מוטיבציה של העובד
1 4

1 .4.4 נאמנות למקום העבודה
1 6
פרק 2 – שיטות מחקר
1 7

2 .1 שיטת מחקר
1 7

2 .2 אוכלוסיית מחקר
1 7

2 .3 כלי מחקר
1 7

2 .3.1 מגדר כמשתנה מחקר
1 7

2 .3.2 תפקיד טכנולוגי
1 7

2 .3.3 קרבה לדת
2 .3.4 שביעות רצון מהעבודה
1 7
1 7

2 .3.5שביעות רצון מהשכר
1 7

2 .3.6 מוטיבציה של העובד
1 8

2 .3.7 נאמנות למקום העבודה
1 8

2 .4 הליך מחקר
1 8
פרק 3 –  ממצאי מחקר
2 0             
3 .1 התפלגות אוכלוסיית המחקר לפי משתנים דמוגרפיים
2 0
3 .2 הקשר בין קרבה לדת ובין רמת שביעות הרצון מהעבודה
2 3

3 .3 הקשר בין קרבה לדת ושביעות רצון מהשכר
2 4

3 .4 הקשר בין קרבה לדת ורמת מוטיבציה
2 5

3 .5 הקשר בין קרבה לדת ורמת נאמנות לחברה
2 6
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 8
סיכום
3 0 מקורות
3 1
נספחים תקציר עבודה זו מציגה מחקר חיוני הנוגע לשרשרת האספקה בארגונים. המחקר עוסק בסוגיה אחת מני רבות מתחום מחוייבותם של עובדים לארגון המעסיק אותם. הרחבת הידע המצוי ברשותנו בנוגע לסוגיה זו הנה חיונית לאור הצורך הקיים בניהול משאבי האנוש של הארגון, תוך התמקדות במחוייבותם של עובדים ארגון, שביעות רצונם מהעבודה ותרומת רמת המוטיבציה שלהם לתפקודם בעבודה. ידוע, כי שוק העבודה במדינת ישראל מאופיין במגמה של מחסור במקצועות הדורשים הכשרה מקצועית והשכלה אקדמית, בעיקר טכנולוגית מתחומי ההנדסה וההייטק. מגמה זו מאפיינת שווקי עבודה רבים בעולם המערבי ואינו ייחודי לישראל. המחסור נובע מכמות שאינה מספקת של בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים מתחומי הנדסת המחשבים, מאיכות לא מיטבית של בוגרי מכללות וניצול חלקי של כח האדם הקיים בשוק, כגון אקדמאיות וכן, אקדמאים בני המגזר החרדי והערבי. למעשה, ענף ההייטק בישראל צומח מדי שנה, אך מספר הסטודנטים במקצועות רלוונטיים נמצא בקיפאון מתמשך. אחד הפתרונות לאיוש משרות אלו הנו עידודם של קבוצות מיעוטים, כדוגמת חרדים ונשים, המאותגרות מבחינת שילובן בשוק העבודה, להשתלב בתעשיית ההייטק ולשם כך, לעבור הכשרה מתאימה. חרדים ונשים הנם שתי קבוצות מיעוט המצויות מתחת לקו העוני. שכרם הממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק וכן, עובדים המזוהים עם קבוצות אלו סובלים מאפליה בקבלה לעבודה ובשכר עבודתם לאור הסטיגמה הנלווית לקבוצות אלו.
מהספרות עולה, כי הקרבה לדת תורמת לרווחתו של העובד ובכך, משפיעה לטובה על תפקודו בעבודה. עם זאת, ישנה אפלייה לרעה בקרב מעסיקים בישראל כלפי חרדים ואף כלפי נשים.
מאחר ומהספרות עולה, כי הקרבה לדת מספקת למאמינים תחושת רווחה, מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הנה לבחון את השפעת הקרבה לדת של עובדות הייטק בחברת סיסקו לרמת מחוייבותן לארגון. במסגרת זו, הגדרנו את המונח מחוייבות ארגונית של העובדות כמורכבת מ-4 מונחים – רמת שביעות רצון מהעבודה, רמת שביעות רצון מהשכר, רמת מוטיבצייה ורמת נאמנותן לחברה. בהתבסס על סקירת הספרות אותה ביצענו, שאלנו 4 שאלות מחקר – (1) האם ישנו הבדל מהותי ברמת שביעות הרצון של חרדיות לעומת חילוניות מהעבודה? (2) בנוסף, האם ישנו הבדל מהותי ברמת שביעות רצונן של עובדות חרדיות לעומת חילוניות משכרן? (3) האם בא לידי ביטוי הבדל מהותי בין רמת הנאמנות לחברה של עובדות הייטק חילוניות לעומת חרדיות? (4) האם בא לידי ביטוי הבדל ברמת המוטיבציה של עובדות הייטק חילוניות לעומת עובדות חרדיות?
בכדי לבחון שאלות אלו, עבודה זו מציגה מחקר כמותני אותו ביצענו, במסגרתו הועברו שאלונים לדיווח עצמי בקרב
3 2 עובדות הייטק חילוניות וחרדיות. שאלונים אלו בודקים משתנים כגון רמת שביעות רצון מהעבודה ומהשכר, מוטיבציה ורמת נאמנות לארגון. בהתבסס על ניתוח ממצאי המחקר, ערכנו דיון והסקנו את מסקנותינו בהתאם. מבחינתנו עולה, כי כל השערותינו הופרכו, אם כי מניתוח הנתונים עלה ממצא שלא ציפינו לו.

שאלון המיועד לאמהות לתינוקות בני עד 3 חודשים מקסימום לצורך סמינריון

הקשר בין איכות שינה לבין מסוגלות אימהית ושביעות רצון ממערכת יחסים זוגית בקרב אימהות טריות
אנא עזרו לי לסיים את התואר , אשמח אם תמלאו את השאלון, השאלון מיועד לאימהות שיש להן תינוקות עד גיל שלושה חודשים
תודה לכל מי שעזרת לי

שאלון בנושא רווחה נפשית, מיקוד שליטה ומסוגלות הורית

שלום רב,
אנחנו סטודנטיות לתואר ראשון במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. במסגרת לימודינו אנו עורכות מחקר שמטרתו לבדוק קשר בין מיקוד שליטה ושביעות רצון כללית לבין מסוגלות הורית בקרב אבות ואימהות. נודה לך אם תסכים/י להשתתף במחקר שלנו. המחקר כולל מילוי ארבעה שאלונים שאנו נספק לך. השאלונים הינם אנונימיים לחלוטין, אין צורך בשום שלב לציין את שמך או לספק פרטים מזהים ואין לנו כל דרך לדעת מי ממלא כל שאלון. מילוי השאלונים עשוי להמשך בין 5 ל- 10 דקות, הנך מתבקש/ת לענות עליהם במלוא האחריות והרצינות האישית שלך על מנת לסייע להצלחת המחקר. על מנת להשתתף במחקר יש ללחוץ על הקישור המצורף, לאחר מילוי השאלון יש ללחוץ "שמור". במידה ולא השאלון לא ישלח.
אם תחוש/י אי נוחות תוך כדי מילוי השאלון תוכל/י להפסיק את השתתפותך בכל שלב שהוא, בסגירת חלון השאלון. כל הנתונים במחקר ישמרו חסויים ולא יהיו זמינים לאף אחד מלבד צוות המחקר.
אנו מודות לך על שיתוף הפעולה.משי ודר meshiv755@gmail.com
ספיר חגי sapiki.hagay@gmail.com
במידת הצורך ניתן לפנות אלינו באימייל או בטלפון לשאלות נוספות או כל נושא העולה בעקבות ההשתתפות במחקר. תוצאות המחקר יהיו זמינים לאחר ניתוח מעמיק של הנתונים.

הבא