מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות הפתרון הסופי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הפתרון הסופי. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 14 באוגוסט 2026

הבריחה מסוביבור 1987 לצפיה ישירה עם תרגום מובנה


 



עלילת הסרט מתרחשת כולה בתקופת השואה בשטח מחנה ההשמדה סוביבור. עלילת הסרט מתרחשת בין החודשים מאי 1942 לאוקטובר 1943, שבהם פעלה מכונת ההשמדה במחנה, אם כי לא תמיד סדר האירועים בסרט תואם הסדר הכרונולוגי של אירועים כפי שאירעו במציאות. העלילה מתמקדת בסיפורם של מספר עובדי כפייה יהודים במחנה, שהוצאו מן המשלוחים המיועדים להשמדה, על מנת לעבוד בעבודות כפייה עבור הנאצים. תוך זמן קצר הם מתוודעים למציאות הזוועתית של מחנה ההשמדה בו הם נמצאים, ולכך שחיי העבדות שלהם במחנה הם זמניים עד למוות הצפוי. בקרב מאות היהודים הכלואים במחנה נעשים מדי פעם ניסיונות בריחה של בודדים וקבוצות קטנות, אולם מרבית ניסיונות אלו אינם מצליחים ומסתיימים בתפיסתם והריגתם של הבורחים וכן להוצאתם להורג של אסירים יהודים נוספים. אחד האסירים היהודים הבולטים במחנה, ליאון פלדהנדלר, (שדמותו מגולמת על ידי השחקן היהודי-אמריקאי אלן ארקין) מנסה לגבש תוכנית בריחה עם קבוצת אסירים קטנה, אולם עד מהרה חברי הקבוצה מגיעים למסקנה שגם אם יצליחו לברוח ולהינצל, יעלה הדבר בחייהם של האסירים האחרים הכלואים במחנה. הם משנים את תוכניתם ומנסים לחשוב על דרך לארגון בריחה כללית של כל האסירים במחנה, אולם הדבר לא עולה בידם. העלילה מתפתחת בעקבות הגעתם של קבוצת שבויי מלחמה סובייטים ממוצא יהודי. ליאון פלדהנדלר, יהודי פולני חסר ניסיון צבאי, יוצר קשר עם סגן סאשה פצ'רסקי (שדמותו מגולמת על ידי רוטגר האוור ההולנדי) ומבקש את סיועו לטובת רעיון הבריחה לכלל האסירים. למרות החשדנות ההדדית והשוני העדתי והמנטלי ביניהם, הם מצליחים להתיידד, ובאמצעות חשיבה מקורית ועבודת צוות משותפת, הם מתכננים את הריגתם של כל 16 אנשי האס אס הגרמנים (שאר שומרי המחנה היו חיילים אוקראינים) ויציאה מאורגנת של כל האסירים משער המחנה הראשי. מועד הבריחה נקבע לחג סוכות, 14 באוקטובר 1943, לשעה 4 אחה"צ, סמוך לשקיעה. הקביעה של תאריך זה נעוצה בכך שבאותם ימים יצא וגנר, מפקד המחנה, לחופשה בת שלושה ימים, דבר שהקל על ההתקוממות. בהתחלה מצליחים קבוצת האסירים המעורבים בתכנון המרד לבודד ולהרוג את מרבית אנשי הפיקוד הנאצי הנמצאים במחנה, לנתק את המחנה מקווי חשמל וטלפון וכן לגנוב נשק מחדרי השומרים האוקראינים, אולם בהמשך חלים שיבושים וכמה מן המפקדים הנאצים ניצלים מההרג ומנסים להשתלט על הנעשה במחנה. תוכנית היציאה המאורגנת של האסירים דרך השער הראשי לא יוצאת לפועל, ומן המחנה מתפתחת בריחה מבוהלת של מרבית האסירים היהודים. במהלך הבריחה נהרגים עשרות רבות של אסירים מירי באש חיה עליהם, ומעלייה על המוקשים שהוטמנו סביב המחנה, אך גם חלק מהזקיפים האוקראינים נהרגים. לבסוף יותר מ-300 אסירים מצליחים להגיע ליער ומיעוטם זוכים אף להינצל ולשרוד את השואה. סיפור מרד האסירים ובריחת מסוביבור מביא לסגירתו ופירוקו של מחנה ההשמדה בסוביבור וזוכה להיות מרד האסירים המוצלח והגדול ביותר בהיקפו בתקופת מלחמת העולם השנייה.



סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

יום שלישי, 27 בדצמבר 2022

עבודת סמינריון בנושא - תפיסת היודנרט בתודעתם של תושבי הגטו ושארית הפליטה

 




עבודת סמינריון בנושא:
תפיסת היודנרט בתודעתם של תושבי הגטו ושארית הפליטה 

מוגש ל: 

שם הקורס:
מס’ הקורס:
תאריך עברי                                               תאריך לועזי 

תוכן עניינים


תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים תחת הכיבוש
2
1 .2
פעילות היודנרט ומאפייניו 5
     1.1.1 הקמת מועצת היהודים (היודנרט) 5
     1.1.2 פעילות היודנראט 7

1 .3 שיתוף הפעולה של היודנרט עם השלטון הנאצי בקהילות השונות
1 0 פרק 2 –  תפיסת היודנראט בתודעתם של תושבי הגטאות ושארית הפליטה
1 4
פרק 3 – דיון ומסקנות
1 9
סיכום
2 1
מקורות
2 2


תקציר 

אחת ממטרות ייזום מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים והפלישה לפולין הנו הגדלת שטח המחיה של הגזע הארי. עם זאת, באמצעות סיפוח חלק מפולין לשטח הרייך, סופחה לגרמניה אוכלוסיה, אותה היא החשיבה לאוכלוסייה מגזע נחות, כולל הגזע היהודי. מאחר ומטרה נוספת לכך שהנאצים יזמו את המלחמה, הנה הוצאה לפועל של פתרון סופי. בעקבות כך, השלטון הנאצי הורה על כליאתם של היהודים בגטאות המצויים ברובעים העניים של הערים הגדולות. במקביל, השלטון הורה על הקמת מועצות יהודים – יודנרטים, בכל גטו. מטרת היודנרט הנה לשמש ככלי יעיל ליישומם של החלטות השלטון בקרב הקהילה היהודית ולבצע פקודות באופן המבטיח את שליטת הגסטפו באוכלוסיית הגטו. עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום השואה והחיים בגטאות – תפיסת היודנרט בעייני תושבי הגטו ושארית הפלטה.
חברי היודנרטים פעלו בתנאי קיצון, תחת שלטון אימה שהוטל על ידי הגרמנים וסכנה מתמדת על חייהם. עם זאת, הן בתקופת השואה והן אחריה, תדמיתם הייתה אפופה באור שלילי. בעקבות כך, עולה השאלה, האם פעילותם של היודנרט בתקופת השואה מצדיקה את התפיסה השלילית של החברה היהודית בגטו ובקרב שארית הפלטה? במסגרת עבודה זו, אנסה לבחון את השאלה הנשאלת באמצעות הספרות, בעיקר בהתבסס בעיקר על הספרות המקצועית העוסקת בתקופת השואה, ובפרט בסוגיית היודנרט, אך גם באמצעות בחינה מועטה של כתבים שנכתבו על ידי ניצולי שואה. בהמשך, אציג את מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים המצויים בשטחים שבשליטת הנאצים וכן, אפרט מהם הגורמים והתהליכים שהביאו להקמת היודנרט, כיצד פעילותו של היודנרטים באה לידי ביטוי וכן אציג כיצד פעילות היודנרט באה לידי ביטוי במספר גטאות שונים. בהמשך, אנסה לבחון את תדמיתו של היודנרט בתודעה היהודית והישראלית ולבסוף אערוך דיון ואסיק את מסקנותיי בנושא.



יום שישי, 27 במאי 2016

ואז, 75 שנים לאחר מכן, הגיע סגן רמטכ"ל מטומטם...



"היהודי האחרון בויניצה" - כך כתב לעצמו בגב התמונה החייל הגרמני שצילם אותה למזכרת בספטמבר 1941 בעיר ויניציה שבאוקראינה. בכל זאת לא בכל יום מסיימים רצח של כל 28,000 היהודים שהתגוררו בעיירה וזה האחרון שבהם. כשמדברים על הבנאליות של הרוע זה בדיוק החייל המצלם הזה, שוודאי חשב איך יתגאה בפני נכדיו על שהיה נוכח בעת השלמת ההישג ההסטורי.
התמונה הזאת היא מה שנקרא "תמונה מושלמת" - תמונה באמת טובה צריכה להיות מחולקת לשלוש כשהדבר המרכזי שמצלמים צריך להיות בחלק האמצעי באחד הצדדים ולא באמצע... זה אומר שבשביל לצלם את התמונה הזאת הצלם עמד כיוון את המצלמה חיכה להזדמנות הנכונה וכל זה כשהיהודי יושב ומחכה לגורלו... כל זה בשביל תמונה. התמונה נמצאה באלבומו הפרטי של חייל איינזצגרופן, שהיו עוצבת המבצע של האס דה. על אחורי התמונה נכתב בכתב יד "היהודי האחרון בויניציה" וניתן לראות בה חייל מפלוגה D, רגע לפני שהוא יורה בגבר יהודי הכורע על ברכיו לפני בור הריגה בעיר ויניציה שבאוקראינה. תמונה קשה. רואים בה הרבה, אבל לא רואים בה חמלה, רק ״בסך הכל מילאנו פקודה״. היעילות השטנית במיטבה. ובאותה נשימה, אי אפשר שלא לחשוב על המחשבה שלו ברגעיו האחרונים...
ויניציה הייתה עיר מחוז, בירת חבל פודוליה, שכל אוכלוסיית היהודים בה נרצחה על ידי הנאצים. לפי הערכות כ-28 אלף יהודים מהעירייה ומהכפרים הסמוכים נרצחו בכמה ימים בלבד. יותר מכל חללי צה"ל ופעולות האיבה יחד משך 68 שנות קיום המדינה, תוך מספר ימים. וכל זה רק בעיריה אחת, במדינה אחת, פחות משבוע אחד במהלך מלחמת העולם השניה. זה רק ממחיש כמה המספרים האלה בלתי נתפסים. אלי ויזל כתב פעם שאין דרך לתאר מה הרגישו הקורבנות במקום בו המוות הוא הנורמה והחיים הם נס.
התמונה הזאת היא אחת מהעדויות הבודדות שנותרו לטבח שנעשה. עם זאת, לא ידוע הרבה עליה או על המצולמים - מיהו האיש המפוחד שעומד למות? ומיהו הקצין הנאצי שיורה בו? אחת העדויות היחידות שיש לרציחות הענק שנעשו באזור היא של קצין וורמכט בשם ארווין בינגל, שהוצב באזור אומן על מנת לסייע לכוחות האיינזצגרופן. לפי תיאורו, הוא לא היה מודע לסיבה לבורות הענק שנחפרו בשדה סמוך לעיר.
"צפינו באנשי ה-SS יושבים מאחורי שולחנות ומורים ליהודים להתפשט ולתת להם את כל בגדיהם והדברים שסחבו עימם. אחרי שהתפשטו, הם הוכרחו לעמוד בשורה לפני בורות הענק האלה. אנשי ה-SS ניגשו לשורה הראשונה והחלו לירות בהם באקדחים אוטומטיים. הם עברו בשורה עם כזאת כוונה... היהודים בשורה השנייה צפו בכל המחזה ולאחר מכן אנשי ה-SS הורו עליהם לקחת אתי חפירה ולכסות במעט את הבור. לאחר מכן השורה השנייה ניגשה לשולחנות, התפשטה וניגשה לבורות, שם הם נרצחו. זה חזר על עצמו עד שכל השורות נעלמו ולא נותרו יהודים. זה היה מחזה נוראי".
ואז בא סגן רמטכ״ל מטומטם ומדבר שהוא רואה ״תהליכים״ תקרא את הפוסט ותבין שאין להשוות שום דבר לנאצים מי דומה למפלצות האלו? אלוקים אי אפשר להכיל את התיאורים המזעזעים האלו... לתשומת לב הקורא דב חנין, בפעם הבאה שאתה מאשים את מדינת ישראל בטיהור אתני, אנא ממך, צרף את התמונה הזאת להמחשה.


יום חמישי, 22 באוקטובר 2015

כשנתניהו מעלה את הקשר בין הנאצים לערבים לסדר היום







נתניהו עורר סערה לאחר שאמר בקונגרס הציוני שנערך בירושלים, כי היטלר לא רצה, בתחילה, להשמיד את היהודים. למעשה, היה זה המופתי אל-חוסייני שכנע אותו לעשות זאת. לדברי נתניהו,

"המופתי טס לברלין. היטלר לא רצה להשמיד את היהודים באותו הזמן, הוא רצה לגרש אותם. חאג' אמין אל-חוסייני הלך אליו ואמר: 'אם תגרש אותם, הם יגיעו לכאן'. 'אז מה עליי לעשות איתם?', שאל. הוא ענה: 'שרוף אותם'".
בכך, נתניהו חשף לציבור את הדברים במטרה להראות שכבר אז 'אבי האומה הפלסטינית', עוד בטרם תחייתה של מדינה יהודית ומה שקוראים הכיבוש וללא התנחלויות, הסית באופן שיטתי להשמיד את היהודים. המטרה לא הייתה לפטור את היטלר מהאחריות שהוא נושא בה או לפגוע בה. קיימות עדויות שהמופתי אכן תכנן לשרוף את היהודים והייתה לכך חלוקה לא כתובה בינו לבין היטלר. בעוד שהיטלר יחסל את יהודי אירופה , המופתי יתמקד בחיסולם של יהודי פלשתינה ושל יהודי ארצות ערב.
משום מה בישראל מתמקדים בהיסטוריה של עם ישראל בפרעות שנערכו ביהודים באירופה, אך לא מלמדים על הפרעות שנערכו במשך מאות שנים במדינות ערב. פרעות אלו נמשכו לאורך ההיסטוריה המודרנית גם בישראל וגם במדינות ערב וגרמו להרוגים רבים בקרב היהודים ולבעיית פליטים. פליטים אלו נשכחו על ידי מדינת ישראל ומערכת החינוך לא מלמדת את ההיסטוריה הזו לילדים בישראל.
המופתי אף הצהיר על כוונתו במעשיו. בספר הזיכרונות של המופתי, הוא כתב:


"לא שיתפתי פעולה עם גרמניה הנאצית מתוך אמונה בנאציזם אלא מתוך אמונה שאם היא הייתה מנצחת במלחמה אזי לא היה נשאר זכר לאף ציוני בפלשתינה ובארצות ערב... ניסיתי לגרום להפיכות במדינות ערב על מנת לזעזע את היציבות שלהן בזמן מערכת אלעלמין. אם הגרמנים היו מנצחים במלחמה, היהודים היו מוכרים את רכושם בזול ונוטשים את פלשתינה ומדינות ערב".
מילא אנשים מפקפקים בדבריו של נתניהו בנוגע לאחריותו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני להשמדתם של היהודים. הדבר נובע מבורות ולכן, חשוב להבהיר - המופתי נמצא מאז 1941 בברלין ויש לו תפקיד מכריע בהחלטות הממשלה הגרמנית להשמיד את יהודי אירופה וצפון אפריקה. בנוסף, בעדותו של הויפשטורמפירר דיטר ויסלציני, קצין SS לשעבר שהעיד במשפטי נירנברג מטעם התביעה עולה, כי המופתי הצהיר בכל פגישותיו עם היטלר, ריבנטרופ והימלר, חזר והציע את השמדת היהודים. הוא ראה בכך פתרון נוח לבעיית ארץ ישראל. המופתי הגיע לברלין בנובמבר 1941, לאחר שהיה מעורב בטבח הפרהוד, בחג שבועות 1941, במסגרתו נרצחו מאות יהודים. מעשה הטבח האלה נעשה בתיאום בינו לבין סוכנים נאצים. השמדת יהודי אירופה התרחשה מאוחר יותר ולכן לא מן הנמנע שהמופתי המליץ להיטלר על הפתרון הסופי.
אפשר להתווכח על הרבה דברים, אך עובדתית ראש הממשלה צודק בדבריו : בנקודת הזמן ההיא, ועל כך יש לתת את הדגש בנאומו, המופתי הירושלמי הקדים את היטלר. הספר המקיף והמלא שבתמונה עוסק באותה תקופה בהיסטוריה של השואה. הספר  "הדרך אל הפתרון הסופי - התפתחות המדיניות הנאצית כלפי היהודים : ספטמבר 1939 - מאס 1942" מתמקד בחקר האירועים שהתחוללו ב-30 החודשים שבין ספטמבר 1939 למרס 1942, חודשים שיש להם חשיבות מכרעת להבנת הורתו ולידתו של הפתרון הסופי. כריסטופר בראונינג קובע שבפרק הזמן הזה חל המפנה שבעקבותיו חולל המשטר הנאצי את ההשמדה המתוכננת של העם היהודי והריגת מיליונים של בני עמים אחרים, והכול בשיטתיות ובהיקף שאין להם אח ורע.
ב- 1939, כותב בראונינג, תכננו השלטונות הגרמניים את שינוי המפה הדמוגרפית במזרח אירופה ואת גירושם של מיליונים יהודים לשם, ואולם עד שלהי סתיו 1941 השתנו התוכניות מגירוש לרצח המוני שיטתי של כל היהודים בתחום השלטון הנאצי. זה הניתוח המפורט והמקיף ביותר שנכתב על אירועי 30 החודשים הרי הגורל הללו. המחבר מציג, בעזרת אלפי תעודות, כיצד עשתה מדיניות הגזע הנאצית את כברת הדרך מרדיפות ו"טיהור אתני" ועד הכנת התוכנית של הפתרון הסופי ומייחד מקום ניכר לדיון בתפקיד המרכזי שמילא אדולף היטלר בקבלת ההחלטות לאורך כל הדרך. הטענה המרכזית: התכנית להשמיד את יהודי אירופה, במקום לגרשם, התגבשה רק בלהט נסיבות המלחמה.
במסגרת זו מונה בראונינג את הרעיון שהתעורר עם הפלישה לפולין, לרכז את היהודים בשמורה ליד לובלין, וכמובן את "תוכנית מדגסקר" של 1940, שעל פיה היו היהודים אמורים להישלח לאי הנידח במזרח אפריקה. הוא מציין כי הלהיטות שבה הסתערו הנאצים על התוכנית כפתרון פלא לבעיית היהודים, והתסכול והאכזבה שנחלו עקב ירידתה לטמיון, דחפו אותם לכיוון ההשמדה ההמונית. בראונינג סבר כי ההחלטה של היטלר התקבלה ביולי 1941, בשל האופוריה ששררה בקרב הגרמנים עקב ההצלחה המסחררת של השלב הראשון של מבצע "ברברוסה". ההזדמנות שנקרתה בבת אחת, לרצוח את היהודים כחלק מהמאבק בבולשביזם, גרמה להסלמה ולהאצה קיצונית בתהליך הפתרון הסופי. גל אופוריה שני בסתיו, שוב בעקבות ניצחונות על הרוסים, הביא להחלטה נוספת באוקטובר, שבעקבותיה הפך הפתרון הסופי לשיטה: בנובמבר הוקם מחנה ההשמדה בלז'ץ, בדצמבר החל רצח היהודים בחלמנו ובוועידת ואנזה בינואר 1942 כבר תיאמו ביניהם הגופים השונים את הביורוקרטיה של ההשמדה.

קראתי את הביקורת ההיסטורית על נתניהו, ביקורות בורות נוטפות בחוסר היכרות וידע על ההיסטוריה על ידי אנשים שלא למדו אותה או שכחו את מה שלמדו. אבל לפחות את מועד קיומה של ועידת ואנזה אינני שוכחת: ינואר 1942. רק שם הוחלט על הפתרון הסופי. לכאורה, דברים שאירעו בשנת 1941 עשויים היו לחולל השפעה כלשהי על דברים שהתרחשו לאחר מכן. לידיעה, הקשר בין המופתי לנאצים לא החל ב-1941, אלא ב-1933. כשהאידאולוגיה הנאצית ויישומה היו עדיין בחיתולים, המופתי החל את דרכו בהשמדת העם היהודי בפרעות ב-1920, שכלל אותן בפרעות תרפ"ט ב-1929 והמשיך אותן בכל הזדמנות נוספת לרצוח יהודים תחת הנהגתו בארץ ישראל. כך הוא השפיע על הנאצים כשהם פרסו עליו חסות בברלין. המופתי השריש את הרעיון אצל הנאצים והנאצים פיתחו אותו ביכולת העבודה הסיסטמטית שאפיינה אותם כגרמנים. 
הרי הגרמנים היו אלו שמימנו את המרד הערבי בישראל בשנים 1936 ו-1939 בניהולו של המופתי. מרד זה גבה מחיר של 6,000 בני אדם. בעקבות המרד, המופתי קיבל חסות והגנה בברלין. אייכמן ביקר בישראל בשנת 1937 כדי לפגוש את המופתי ועשה סבב בעוזריו ברחבי המזרח התיכון כשהמשיך מישראל למצרים.  
בהמשך, כשהמופתי היה שכנו של אייכמן בתחילת שנות ה-40, סוכם שכאשר תיכבש ארץ ישראל על ידי הגרמנים, ייבנה בעמק דותן מחנה השמדה עבור יהודי הארץ וארצות האסלאם, זאת תמורת תמיכת ערביי הארץ בנאצים. בינתיים לא בזבז חוסייני את זמנו והסית ללא הרף בשידורים בערבית מתחנת הרדיו בברלין, כשהוא מארגן יחידת "איינזצגרופן" מוסלמית ל"טיפול" ביהודים בשטחים שייכבשו בארץ ובדרך אליה. "הו הערבים והמוסלמים! הירגו אותם בכל מקום שתמצאו. הדבר נושא חן בעיני אלוהים, ההיסטוריה והדת!" – במילים אלה נפתח השידור של רדיו ברלין ב-7 ביולי 1942. הדובר: אורח כבוד בשם חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים. הדברים נפלו על אזנם הקשובה של מיליוני ערבים במזרח-התיכון ובצפון אפריקה, שהאזינו לתעמולה של התחנה הנאצית בשפה הערבית. אל-חוסייני הגיע לברלין כמה חודשים לפני כן, ב- 5 בנובמבר 1941, ובמשך כארבע שנים המופתי' פיקד על הרדיו הנאצי בשפה הערבית, ששידר תעמולה ארסית נגד יהודי העולם. במקביל המופתי גייס דיוויזיה מוסלמית מבוסניה שנודעה בשם "הדיוויזיה ה-13 של הס.ס.", ועוד יחידה בשם "הלגיון הערבי החופשי" שסייעה לוורמאכט, ויזם את "מבצע אטלס" שבמסגרתו הוצנח צוות של נאצים וערבים ביריחו, במטרה להרעיל את מקורות המים בראש העין כדי להרוג את תושבי אזור תל אביב. היחידה נתפסה והחיסול נעצר.
הגרמנים, למרבה מפח הנפש הפלסטיני, נכשלו במבצעיהם והם נהדפו. חוסייני התנחם בסיוע להשמדה באירופה. כהוקרה לתרומתו זכה מידי הימלר בדרגת גנרל בס.ס. דו"ח עדכני של חוקרים אמריקאיים חשף לפני כ-4 שנים כי חוסייני, שטען בדיעבד ששהייתו בגרמניה הייתה רק מפחד הבריטים, קיבל מהנאצים סכום עתק של 50,000 מארק בחודש (פי 2 משכר פילדמרשל), כאשר משכורת של קציני שטח גרמנים הייתה כ-25,000 מארק לשנה. בנוסף, הובטח לו שהוא יהיה מנהיג פלסטין לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הנאצים והשמדת תושביה היהודיים.
אני לא מנסה חלילה לגרוע מחומרת מעשי הנאצים. הם, ולא אחרים, תכננו את ההשמדה והוציאו את התוכנית לפועל בשיטתיות ובאכזריות. אבל בהתחשב בכך שאני כרגע לומדת תואר בהיסטוריה של המזרח התיכון, אני קצת מכירה את ההיסטוריה. זה לא אומר שהיטלר פטור מאחריותו לשואה - היטלר עדיין אחראי לתכנית הפתרון הסופי. זה גם לא פוטר את הגרמנים לאחריותם להשמדת העם ולא פוטר את שיתוף הפעולה של יתר עמי אירופה וצפון אפריקה שנתנו לכך יד, לא הגנו על היהודים ואף הסגירו את שכניהם לנאצים. הם עדיין אחראים לכך.
כמי שסיים השבוע לקרוא את הספר המקיף והמלא שבתמונה, אפשר להתווכח על הרבה דברים, אך עובדתית ראש הממשלה צודק בדבריו : בנקודת הזמן ההיא, ועל כך יש לתת את הדגש בנאומו, המופתי הירושלמי הקדים את היטלר.
בקיאים ממני מחזקים את טענתו של נתניהו. ד"ר אדי כהן, שחקר את שיתוף הפעולה בין הערבים לנאצים: רה"מ נתניהו צודק. ד'ר אדי כהן מאוניברסיטת בר אילן, אומר כי רה"מ צדק כשטען כי "המופתי מילא תפקיד חשוב בהשמדת היהודים". ד'ר אדי מספר, כי היטלר לא רצה לרצוח יהודים בהתחלה, וכי המופתי של ירושלים חאג' אמין אל חוסייני דחף את היטלר לעשות זאת. בבית המשפט, הדבר מכונה שותף לרצח. הערבים היו שותפים לדבר עבירת רצח העם היהודי, הן על ידי המופתי כדוברם מול הנאצים והן בפרעות שהם ביצעו כנגד העם היהודי בארצות ערב ובחיי האדם היהודים שפרעות אלו גבו. עד היום, הערבים מיישמים את המדיניות הנאצית כלפי היהודים שהם חונכו על ברכיה.
רבותיי, היסטוריה חוזרת. לאור ההד שעוררו דבריו של ראש הממשלה לחיבור שבין השואה לאקטואליה, רצוי שנתייחס באותה רצינות ודקדקנות גם לנושא הכחשת השואה, או לסילופה. לפחות מטעם המחנה הרגיש לדיוק ונורמות של אמירת אמת... אנחנו יכולים להמשיך לשקר לעצמנו, ולומר את הקלישאה שזה נועד לצורך "פנימי-ערבי", או לצורך ביסוס מעמדו של המסית בתוך עמו שלו. העובדה שהפרטנר, אבו מאזן, ממשיך להפיץ את שקרי עבודת הדוקטורט שלו באתר רשמי של הרשות, מוכיחה את הזיקה שהוא יוצר בין הסילוף של אז להסתה של היום.
מה עוד צריך לקרות כדי שנבין שהתקשורת הזו איבדה כל שפיות? הכותרות זועקות: ׳נתניהו מכחיש שואה' לא יאמן מה יכולה לעולל השינאה לכנופית הפושעים. הרי הוא לא ניקה את הנאצים מאשמת השואה, מה שהוא אמר זה שהמופתי שידל את הנאצים לבצע את ה׳פתרון הסופי׳.
מביא לכם כאן מסמך עדות ממשפטי נירנברג המוכיח שדברים של נתניהו נכונים. >
אם רק נקפיד, קלה כבחמורה, להקשיב גם לצלילים ולא רק למילים, למעשים ולא רק להצהרות, נמצא חוט מקשר בין אי לגיטימיות העם היהודי של אז להיום. שורשי הסכסוך טמונים עמוק במדמנת השנאה וההסתה. את הלבוש המסורתי של המופתי הירושלמי החליפה החליפה. את האקדח החליפה הדיפלומטיה. את העמידה בראש הכוח הערבי המזוין, שינו להסתה של צבא מפגעים בודדים. אך הקולות נותרו כשהיו : אין ליהודי חלק ונחלה בעולם הזה. כאדם וכאומה. אם נשכיל לקרוא בין השורות, להבין טוב יותר את ההקשרים ההיסטוריים, נבין מול מי אנחנו עומדים. נבין שאין באמת חדש תחת השמש. בפרט אלה המוכנים לתת ולתת למען "שלום עכשיו".
ועדיין, זה לא שהשמאל מתווכח עם העובדות. הם שוטפים את רגליו של מכחיש שואה ותוקפים את ביבי על שמלמד את העולם היסטוריה ומבהיר לכולנו מיהם האנשים עמם אנחנו מתמודדים. העיקר להעביר עליו ביקורת לא מבוססת וחסרת אחריות, מבצעים כנגדו הסתה. עורך באתר YNET למשל העלה לפייסבוק שלו תמונה של ביבי כשהוא לבוש במדי S.S. עם זאת, כידוע, זה לא הסתה לרצח ביבי, כי הוא מזוהה עם מחנה השמאל.
גם נכדתו של יצחק רבין, נועה, קראה לרצח נתניהו והבטיחה שיהיה לה כיף. שוב, זה לא הסתה כי היא שייכת ל"מחנה הנכון", למחנה השמאל. אבל כשביבי מספר בנאומו על עובדות היסטוריות הידועות לנו בנוגע להיסטוריית הערבים והנאצים, זוהי הסתה על פי השמאל, אשר מעריץ מכחישי שואה.
מרגש אותי לראות חלק משמאלני הפייסבוק נלחמים על שמו הטוב של חאג' אמין אל חוסייני, כמו מאמצה הרב של זהבה גלאון ובדרך היא מבצעת הסתה כנגד נתניהו [הסתה לגיטימית מבחינת השמאל ולכן, אין מדובר בהסתה]. אגב מדהים לראות איך כבר בשנות השלושים הפלסטינים שעוד לא היו קיימים ידעו שיהיה כיבוש בשנת 67 שיגרום לסכסוך "פוליטי". איך אומר הפתחי, בחיים לא תנצחו ככה 56. תיקון, בחיים לא תנצחו ככה 44. לא שממש אכפת לי אבל הבנאדם רצח את רבין, גרם לערבים מסכנים שרק רצו לחיות בשקט לצאת לרחוב ולשחוט יהודים, והכחיש שואה. וכל מה שאתם שם בשמאל יכולים לעשות זה ללכת מכיכר רבין לרחוב קפלן? וואו, ספרו לי עוד על כמה שאתם מוכנים ללכת בשביל ה-"שלום". רק אל תשכחו מימיות.



"היטלר לא רצה להשמיד את היהודים בזמנו. הוא רצה לגרש אותם. וחאג' אמין אל חוסייני הלך אליו ואמר 'אם תגרש אותם כולם יבואו ל...
Posted by ‎זהבה גלאון Zehava Galon‎ on Tuesday, October 20, 2015



היטלר לא רצה להשמיד את היהודים בזמנו. הוא רצה לגרש אותם. וחאג' אמין אל חוסייני הלך אליו ואמר 'אם תגרש אותם כולם יבואו לכאן'. 'אז מה אעשה איתם?' שאל היטלר, וחוסייני ענה 'שרוף אותם'." זה לא נאום של יורג היידר. זה לא קטע מהדוקטורט של אבו-מאזן. זה ציטוט אמיתי לחלוטין של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אתמול מעל בימת הקונגרס הציוני. לראות ולא להאמין.אולי כדאי להוציא מהקבר את 33,771 היהודים שנרצחו בבאבי יאר בספטמבר 1941, חודשיים לפני שהמופתי והיטלר בכלל נפגשו, ולעדכן אותם שהנאצים בכלל לא התכוונו להשמיד אותם.אולי שנתניהו יספר את זה לקרובי משפחתי מליטא שנרצחו על ידי הנאצים יחד עם עוד כמעט מאתיים אלף בני הקהילה היהודית שם, גם כן לפני שהמופתי והיטלר נפגשו. "היטלר לא רצה להשמיד את היהודים."לאיזה תהומות של שפלות יורד האיש הזה. כמה הוא מבזה אותנו כעם ואיך הוא גורר בבוץ את זכר הזוועות שעשו הנאצים ועוזריהם לעם היהודי. אני מתביישת בשבילך אדוני ראש הממשלה. את הניתוחים הפסיכולוגיים אשאיר לאחרים. דבר אחד אני כן יודעת: מי שלא מסוגל לפעול כדי לשנות את העתיד, כל מה שנשאר לו זה לשכתב את העבר.
Posted by ‎זהבה גלאון Zehava Galon‎ on Tuesday, October 20, 2015




אז פתאום גלאון יהודיה כי נוח לה. כל הכבוד לנתניהו, הוא גאון. הוא גרם לגלאון לא להכחיש את השואה ולהודות שהיטלר ביצע רצח עם גם כנגד יהודים. עכשיו הוא צריך לגרום לך להודות שהערבים מעוניינים לבתע רצח עם ביהודים
 רבותיי, ההיסטוריה חוזרת. מה שהתרחש אז בין המופתי לאייכמן והיטלר מתרחש היום עם ברק חוסיין אובמה התומך בערבים במאבקם להשמיד את היהודים ופועל למען נצחונם בסיוע הכוח שניתן לו כנשיאה של המעצמה החזקה בעולם. 
לסיכום, רעיונותיו של המופתי, אבי "המרד הערבי הגדול" של 36' ורצח יהודים, הקדימו את תוכנית ההשמדה הנאצית אך במעט. אין בכך להשמיט או לגמד את האחריות של הנאצים לחורבן שהוטל על יהדות העולם. בין זה ובין נאומו של ראש הממשלה, אין דבר וחצי דבר, למרות מה שהשמאל הישראלי מנסה לבצע. זהו הערבוב הרגיל של פוליטיקה קטנה, כאשר העובדות על הפרטנר המוסלמי לא מוצאות חן בעיני השמאל הישראלי. מי שבהחלט יכול לאשש את העובדה הזו הוא הפרטנר הנוכחי, דוקטור לסילוף השואה. הוא בהחלט יודע ללכת בעקבות מורו ורבו הידוע לשמצה, בכל הקשור לחיסול יהודים. וכל קשר בין זה ובין אקיבוש, רק מוכיח את האיוולת שבתפיסת השמאל את הסכסוך.
לכל שאלה/ הערה או ראיון אתם מוזמנים ליצור קשר עם ד"ר אדי כהן יו"ר פורום קדם למזרחנות ולהסברה.