הברית - מה עלה בגורל שושלת משפחת היטלר?

 

סרט תיעודי זה מתחקה אחר צעדיו של אחיינו המסתורי של אדולף היטלר וחוקר מה עלה בגורלה של שושלת משפחת היטלר. בזמנו, הם איימו אפילו לחשוף את היות היטלר יהודי. חלק מצאו את עצמם בבריטניה וארצות הברית. אחד אפילו שרת בחיל הים האמריקאי. . כידוע, נאצים היגרו לישראל אחרי מלחמת העולם השניה. מי מתפלא שקרוב משפחה מדרגה ראשונה מרצה באוניברסיטת תל אביב? הוא היגר לירושלים בשנות ה-70 של המאה הקודמת ואפילו הצליח להתגייר. מתברר לטענתו יש לו זיקה ליהודים ולישראל - שמתם לב לטריטוריה של מדינת ישראל שמופיעה בסרט? היא לא כוללת את יהודה ושומרון. לאחר המלחמה, אפילו אחיו של היטלר הצליח להתחמק ממשפט בטענה שהוא לא היה חבר במפלגה הנאצית החלק האמריקאי אפילו קראו לצאצאים שלהם על שם היטלר. המשפחה האמריקאית של היטלר הסכימו להיות אל הוריים

דמות היהודי בתעמולה הנאצית

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1
תרבות התקשורת
2
1 .2
התפתחות התעמולה
3      1.2.1 מהי תעמולה?
     1.2.2 היסטוריוגרפיה
3
4
1 .3
תעמולה בשימוש המפלגה הנאצית 5
    1.3.1 הרקע לתחילת השימוש בתעמולה על ידי הנאצים 5
    1.3.2 מאפייני התעמולה הנאצית ועקרונותיה 7
פרק 2 – התעמולה הנאצית נגד היהודים               2.1 דמות היהודי בתעמולה הנאצית                2.2 תרומת התעמולה נגד היהודים להשגת מטרות הנאצים
1 4
1 4
1 7
פרק 3 – דיון ומסקנות
2 2
סיכום
2 5
מקורות
2 6
תקציר 

"העבר אינו מת. אנחנו חייבים לבחון אותו ולדעת כיצד לזהות את מאפייניו" (ויקטור שקולבסקי) 

התמיכה הרבה שקיבל היטלר בקרב אזרחי גרמניה ושיתוף פעולה מצד אזרחים רבים בקרב מדינות שנכבשו במהלך מלחמת העולם השנייה, היו תחת השלטון הנאצי וכן, נחשפו לאידאולוגיה הנאצית ולשואה הנה בלתי נתפסת. בכדי להשיג את מטרותיו, היטלר עשה שימוש רב בתעמולה במטרה לשנות את תדמיתו מהתגלמותו של הרוע למושיע של גרמניה ואף מושיעו של העולם מכוח הרשע הגלום בדמותו של היהודי. באמצעות התעמולה, היטלר סחף אחריו מליוני אנשים, שסייעו לו ליישם את האידאולוגיה הנאצית. באמצעות התעמולה, היטלר וצוות התועמלנים הגרמני יצרו תדמית מרשעת לאויבי הרייך, אשר אינם גרמנים ושייכים לגזע נחות המרעיל את גרמניה ואת העם הגרמני. במסגרת עבודה זו, תיבחן סוגיה אחת מני רבות מתחום השואה ותרומתה של הנאציזם לאנושות – השפעתה של התעמולה הנאצית כלפי דמותו של היהודי בכדי להשיג את מטרותיה כלפי העם היהודי. מטרת העבודה הנה לבחון כיצד היטלר והמפלגה הנאצית השתמשו בתעמולה פוליטית כדי ליצור את דמות היהודי בעיני האומה הגרמנית? בנוסף, במסגרת העבודה תיבחן כיצד דמותו של היהודי, כפי שהצטיירה במסגרת התעמולה הנאצית, סייעה למפלגה הנאצית להשיג את מטרתה ליישום תכנית הפתרון הסופי? בהתאם לכך, ניתן לשער כי דמותו של היהודי הצטיירה כשלילית ביותר. לפיכך, ניתן לשער כי העם הגרמני התייחס לעם היהודי כאל אויב לכל דבר ועניין ולא כאל בני אנוש.

עבודת סמינריון בנושא - תפיסת היודנרט בתודעתם של תושבי הגטו ושארית הפליטה

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים תחת הכיבוש
2
1 .2
פעילות היודנרט ומאפייניו 5
     1.1.1 הקמת מועצת היהודים (היודנרט) 5
     1.1.2 פעילות היודנראט 7

1 .3 שיתוף הפעולה של היודנרט עם השלטון הנאצי בקהילות השונות
1 0 פרק 2 –  תפיסת היודנראט בתודעתם של תושבי הגטאות ושארית הפליטה
1 4
פרק 3 – דיון ומסקנות
1 9
סיכום
2 1
מקורות
2 2
תקציר 

אחת ממטרות ייזום מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים והפלישה לפולין הנו הגדלת שטח המחיה של הגזע הארי. עם זאת, באמצעות סיפוח חלק מפולין לשטח הרייך, סופחה לגרמניה אוכלוסיה, אותה היא החשיבה לאוכלוסייה מגזע נחות, כולל הגזע היהודי. מאחר ומטרה נוספת לכך שהנאצים יזמו את המלחמה, הנה הוצאה לפועל של פתרון סופי. בעקבות כך, השלטון הנאצי הורה על כליאתם של היהודים בגטאות המצויים ברובעים העניים של הערים הגדולות. במקביל, השלטון הורה על הקמת מועצות יהודים – יודנרטים, בכל גטו. מטרת היודנרט הנה לשמש ככלי יעיל ליישומם של החלטות השלטון בקרב הקהילה היהודית ולבצע פקודות באופן המבטיח את שליטת הגסטפו באוכלוסיית הגטו. עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום השואה והחיים בגטאות – תפיסת היודנרט בעייני תושבי הגטו ושארית הפלטה.
חברי היודנרטים פעלו בתנאי קיצון, תחת שלטון אימה שהוטל על ידי הגרמנים וסכנה מתמדת על חייהם. עם זאת, הן בתקופת השואה והן אחריה, תדמיתם הייתה אפופה באור שלילי. בעקבות כך, עולה השאלה, האם פעילותם של היודנרט בתקופת השואה מצדיקה את התפיסה השלילית של החברה היהודית בגטו ובקרב שארית הפלטה? במסגרת עבודה זו, אנסה לבחון את השאלה הנשאלת באמצעות הספרות, בעיקר בהתבסס בעיקר על הספרות המקצועית העוסקת בתקופת השואה, ובפרט בסוגיית היודנרט, אך גם באמצעות בחינה מועטה של כתבים שנכתבו על ידי ניצולי שואה. בהמשך, אציג את מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים המצויים בשטחים שבשליטת הנאצים וכן, אפרט מהם הגורמים והתהליכים שהביאו להקמת היודנרט, כיצד פעילותו של היודנרטים באה לידי ביטוי וכן אציג כיצד פעילות היודנרט באה לידי ביטוי במספר גטאות שונים. בהמשך, אנסה לבחון את תדמיתו של היודנרט בתודעה היהודית והישראלית ולבסוף אערוך דיון ואסיק את מסקנותיי בנושא.

סמינריון בנושא דמות היהודי בתעמולה הנאצית

 

עבודת סמינריון בנושא:
דמות היהודי בתעמולה הנאצית 

מוגש ל: שם הקורס:
מס’ הקורס:
תאריך עברי                                               תאריך לועזי

 תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1
תרבות התקשורת
2
1 .2
התפתחות התעמולה
3      1.2.1 מהי תעמולה?
     1.2.2 היסטוריוגרפיה
3
4
1 .3
תעמולה בשימוש המפלגה הנאצית 5
    1.3.1 הרקע לתחילת השימוש בתעמולה על ידי הנאצים 5
    1.3.2 מאפייני התעמולה הנאצית ועקרונותיה 7
פרק 2 – התעמולה הנאצית נגד היהודים               2.1 דמות היהודי בתעמולה הנאצית                2.2 תרומת התעמולה נגד היהודים להשגת מטרות הנאצים
1 4
1 4
1 7
פרק 3 – דיון ומסקנות
2 2
סיכום
2 5
מקורות
2 6
תקציר 

“העבר אינו מת. אנחנו חייבים לבחון אותו ולדעת כיצד לזהות את מאפייניו” (ויקטור שקולבסקי) 

התמיכה הרבה שקיבל היטלר בקרב אזרחי גרמניה ושיתוף פעולה מצד אזרחים רבים בקרב מדינות שנכבשו במהלך מלחמת העולם השנייה, היו תחת השלטון הנאצי וכן, נחשפו לאידאולוגיה הנאצית ולשואה הנה בלתי נתפסת. בכדי להשיג את מטרותיו, היטלר עשה שימוש רב בתעמולה במטרה לשנות את תדמיתו מהתגלמותו של הרוע למושיע של גרמניה ואף מושיעו של העולם מכוח הרשע הגלום בדמותו של היהודי. באמצעות התעמולה, היטלר סחף אחריו מליוני אנשים, שסייעו לו ליישם את האידאולוגיה הנאצית. באמצעות התעמולה, היטלר וצוות התועמלנים הגרמני יצרו תדמית מרשעת לאויבי הרייך, אשר אינם גרמנים ושייכים לגזע נחות המרעיל את גרמניה ואת העם הגרמני. במסגרת עבודה זו, תיבחן סוגיה אחת מני רבות מתחום השואה ותרומתה של הנאציזם לאנושות – השפעתה של התעמולה הנאצית כלפי דמותו של היהודי בכדי להשיג את מטרותיה כלפי העם היהודי. מטרת העבודה הנה לבחון כיצד היטלר והמפלגה הנאצית השתמשו בתעמולה פוליטית כדי ליצור את דמות היהודי בעיני האומה הגרמנית? בנוסף, במסגרת העבודה תיבחן כיצד דמותו של היהודי, כפי שהצטיירה במסגרת התעמולה הנאצית, סייעה למפלגה הנאצית להשיג את מטרתה ליישום תכנית הפתרון הסופי? בהתאם לכך, ניתן לשער כי דמותו של היהודי הצטיירה כשלילית ביותר. לפיכך, ניתן לשער כי העם הגרמני התייחס לעם היהודי כאל אויב לכל דבר ועניין ולא כאל בני אנוש.

₪280.00 – קנה עכשיו

עבודת סמינריון בנושא - דמות היהודי בתעמולה הנאצית

 

עבודת סמינריון בנושא - דמות היהודי בתעמולה הנאצית 

מוגש ל: 

שם הקורס:
מס’ הקורס:
תאריך עברי                                               תאריך לועזי 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1
תרבות התקשורת
2
1 .2
התפתחות התעמולה
3      1.2.1 מהי תעמולה?
     1.2.2 היסטוריוגרפיה
3
4
1 .3
תעמולה בשימוש המפלגה הנאצית 5
    1.3.1 הרקע לתחילת השימוש בתעמולה על ידי הנאצים 5
    1.3.2 מאפייני התעמולה הנאצית ועקרונותיה 7
פרק 2 – התעמולה הנאצית נגד היהודים          

     2.1 דמות היהודי בתעמולה הנאצית          

      2.2 תרומת התעמולה נגד היהודים להשגת מטרות הנאצים
1 4
1 4
1 7
פרק 3 – דיון ומסקנות
2 2
סיכום
2 5
מקורות
2 6
תקציר “העבר אינו מת. אנחנו חייבים לבחון אותו ולדעת כיצד לזהות את מאפייניו” (ויקטור שקולבסקי) 

התמיכה הרבה שקיבל היטלר בקרב אזרחי גרמניה ושיתוף פעולה מצד אזרחים רבים בקרב מדינות שנכבשו במהלך מלחמת העולם השנייה, היו תחת השלטון הנאצי וכן, נחשפו לאידאולוגיה הנאצית ולשואה הנה בלתי נתפסת. בכדי להשיג את מטרותיו, היטלר עשה שימוש רב בתעמולה במטרה לשנות את תדמיתו מהתגלמותו של הרוע למושיע של גרמניה ואף מושיעו של העולם מכוח הרשע הגלום בדמותו של היהודי. באמצעות התעמולה, היטלר סחף אחריו מליוני אנשים, שסייעו לו ליישם את האידאולוגיה הנאצית. באמצעות התעמולה, היטלר וצוות התועמלנים הגרמני יצרו תדמית מרשעת לאויבי הרייך, אשר אינם גרמנים ושייכים לגזע נחות המרעיל את גרמניה ואת העם הגרמני. במסגרת עבודה זו, תיבחן סוגיה אחת מני רבות מתחום השואה ותרומתה של הנאציזם לאנושות – השפעתה של התעמולה הנאצית כלפי דמותו של היהודי בכדי להשיג את מטרותיה כלפי העם היהודי. מטרת העבודה הנה לבחון כיצד היטלר והמפלגה הנאצית השתמשו בתעמולה פוליטית כדי ליצור את דמות היהודי בעיני האומה הגרמנית? בנוסף, במסגרת העבודה תיבחן כיצד דמותו של היהודי, כפי שהצטיירה במסגרת התעמולה הנאצית, סייעה למפלגה הנאצית להשיג את מטרתה ליישום תכנית הפתרון הסופי? בהתאם לכך, ניתן לשער כי דמותו של היהודי הצטיירה כשלילית ביותר. לפיכך, ניתן לשער כי העם הגרמני התייחס לעם היהודי כאל אויב לכל דבר ועניין ולא כאל בני אנוש.

₪280.00 – קנה עכשיו

זו 

אלן טיורינג שם קץ לחייו היום לפני 62 שנים

היום, לפני 62 שנה (בתאריך 07.06.1954) אלן טיורינג שם קץ לחייו. בפעם הבאה שמישהו מביע את התנגדותו למצעד הגאווה, ספרו לו על מה שאתם קוראים כאן.
ווינסטון צ'רצ'יל אמר עליו כי הוא האדם שהביא לתרומה האישית הגדולה ביותר לניצחון על הנאצים וחסך את חייהם של מיליונים, אבל זה לא עזר לו. אלן טיורינג שילם מחיר אישי כבד על נטייתו המינית, עבר סירוס כימי עד שלבסוף התאבד.
אלן טיורינג נולד בלונדון ב-23 ביוני 1912 והוא הוטבל ב-7 ביולי באותה שנה. גאונותו, ניכרה בו כבר בילדותו. בגיל 6 זיהה אצלו מנהל בית הספר את כשרונו למתמטיקה ובגיל 13 נשלח טיורינג לבית ספר פרטי. טיורינג למד מתמטיקה בקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג', שם פיתח את רעיון 'מכונת טיורינג', בניסיון לענות על שאלות העוסקות ביסודות המתמטיקה.
בשנים 1936–1938 למד באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית, ובשנת 1938 השלים את הדוקטורט שלו וחזר למולדתו בריטניה, שם עבד במשרה חלקית בבית הספר לקידוד והצפנה. עם תחילת המלחמה בספטמבר 1939, הוקמה בבריטניה יחידה גדולה לפיצוח צפנים. טיורינג התייצב בבלצ'לי פארק, מקום מושבה של יחידה זו, והצטרף למחלקת פענוח הצפנים של משרד החוץ הבריטי, יום אחרי שבריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית. טיורינג צורף אל הצוות שעסק באחת המשימות הסודיות והחשובות ביותר במאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית: פענוח הצופן הצבאי הגרמני.
ה"אניגמה" היה שם הקוד של מכונת ההצפנה בה השתמשו הגרמנים על מנת להעביר הודעות בין כלל היחידות השונות – באוויר, בים וביבשה. המכונה, שהייתה בנויה על דיסקיות הצפנה, קודדה את הידיעות והפכה אותן לרצף של סימנים אקראיים, אותם ניתן לתרגם חזרה לטקסט המקורי רק באמצעות מכונת "אניגמה" נוספת. על בסיס התפיסה המתמטית של טיורינג, פיתחה המחלקה את המחשב האלקטרוני-ספרתי הראשון, שנקרא קולוסוס.
המחשב הענק, שהושלם והוכנס לפעילות בדצמבר 1943, סייע לבריטים לפענח חלק גדול מתשדורות האלחוט המוצפנות של הצבא הגרמני, ולהפיק מהן מידע בעל חשיבות אסטרטגית עצומה. הידע שנצבר בפרויקט זה שימש בסיס לפיתוח טכנולוגיית המחשבים בבריטניה ובארצות הברית. פיצוח צופן האניגמה של הצי הנאצי העניק לצי הבריטי יתרון משמעותי הלחימה מול הגרמנים, וסייע רבות לעמידה של בריטניה בתקופה הקשה של מתקפת הצוללות הגרמניות על שיירות הסיוע מאמריקה, ובעיקר התברר כאחד הגורמים לניצחון בעלות הברית במלחמה, זאת מאחר ולגרמנים לא נודע כי קוד האניגמה פוצח במשך שנים.
מומלץ לראות את הסרט "משחק החיקוי". זהו סרט שמתמקד החיים של טיורינג ועל פיצוח האניגמה.
טיורינג מעולם לא הסתיר את עובדת היותו הומוסקסואל; אבל בבריטניה של ראשית שנות ה-50 שררה אווירה פרנואידית והומופובית, במיוחד לאחר ששני הומוסקסואלים הואשמו בריגול וערקו לברית המועצות. בשנת 1952 הורשע טיורינג בהומוסקסואליות – התנהגות שהייתה עבירה פלילית בבריטניה של אותה עת. בגזר הדין ניתנה לו האפשרות לבחור בין עונש מאסר לבין טיפול הורמונלי, וטיורינג בחר באפשרות השנייה. הטיפול כלל זריקות הורמונים נשיים, על מנת לדכא את יצרו המיני. טיורינג שם קץ לחייו כעבור שנתיים, ב-7 ביוני 1954, ככל הנראה בשל תופעות הלוואי של ההורמונים. על-פי דו"ח המשטרה, טיורינג מת מהרעלת ציאניד, כשלצִדו תפוח חצי-אכול, טבול בציאניד. ככל הנראה כמחווה לסרט האהוב עליו, "שלגיה ושבעת הגמדים". התפוח הנגוס הפך, לפי השערות מסוימות, לסמלה המסחרי של אפל.
בשנת 2013 הובילו פעילי זכויות להט"ב, בתמיכה של פעילי זכויות אדם ומדענים, בהם פרופ' סטיבן הוקינג, קמפיין לטיהור שמו של טיורינג, שכאמור הורשע כעבריין מין רק בשל היותו הומו. בעקבות הקמפיין חתמה המלכה אליזבת השנייה על כתב חנינה שלאחר המוות, ובכך נמחק לחלוטין הרישום הפלילי של המדען. החנינה שניתנה לטיורינג היא צעד יוצא דופן בממלכה המאוחדת, זאת כיוון שנהוג לחון בדיעבד אדם שמת רק כאשר מתברר שהוא באמת היה זכאי מהעבירה בה הורשע.
פסלו של טיורינג יושב על ספסל ואוחז בתפוח מורעל, מוצב עד היום בגני סאקוויל שבגיי וילג' במנצ'סטר, הקרובים לפארק תעשיות המדע של מנצ'סטר, כסמל לשילוב בין הזיקה של טיורינג למדע ולהיותו קורבן הומופוביה.

ואז, 75 שנים לאחר מכן, הגיע סגן רמטכ"ל מטומטם...

"היהודי האחרון בויניצה" - כך כתב לעצמו בגב התמונה החייל הגרמני שצילם אותה למזכרת בספטמבר 1941 בעיר ויניציה שבאוקראינה. בכל זאת לא בכל יום מסיימים רצח של כל 28,000 היהודים שהתגוררו בעיירה וזה האחרון שבהם. כשמדברים על הבנאליות של הרוע זה בדיוק החייל המצלם הזה, שוודאי חשב איך יתגאה בפני נכדיו על שהיה נוכח בעת השלמת ההישג ההסטורי.
התמונה הזאת היא מה שנקרא "תמונה מושלמת" - תמונה באמת טובה צריכה להיות מחולקת לשלוש כשהדבר המרכזי שמצלמים צריך להיות בחלק האמצעי באחד הצדדים ולא באמצע... זה אומר שבשביל לצלם את התמונה הזאת הצלם עמד כיוון את המצלמה חיכה להזדמנות הנכונה וכל זה כשהיהודי יושב ומחכה לגורלו... כל זה בשביל תמונה. התמונה נמצאה באלבומו הפרטי של חייל איינזצגרופן, שהיו עוצבת המבצע של האס דה. על אחורי התמונה נכתב בכתב יד "היהודי האחרון בויניציה" וניתן לראות בה חייל מפלוגה D, רגע לפני שהוא יורה בגבר יהודי הכורע על ברכיו לפני בור הריגה בעיר ויניציה שבאוקראינה. תמונה קשה. רואים בה הרבה, אבל לא רואים בה חמלה, רק ״בסך הכל מילאנו פקודה״. היעילות השטנית במיטבה. ובאותה נשימה, אי אפשר שלא לחשוב על המחשבה שלו ברגעיו האחרונים...
ויניציה הייתה עיר מחוז, בירת חבל פודוליה, שכל אוכלוסיית היהודים בה נרצחה על ידי הנאצים. לפי הערכות כ-28 אלף יהודים מהעירייה ומהכפרים הסמוכים נרצחו בכמה ימים בלבד. יותר מכל חללי צה"ל ופעולות האיבה יחד משך 68 שנות קיום המדינה, תוך מספר ימים. וכל זה רק בעיריה אחת, במדינה אחת, פחות משבוע אחד במהלך מלחמת העולם השניה. זה רק ממחיש כמה המספרים האלה בלתי נתפסים. אלי ויזל כתב פעם שאין דרך לתאר מה הרגישו הקורבנות במקום בו המוות הוא הנורמה והחיים הם נס.
התמונה הזאת היא אחת מהעדויות הבודדות שנותרו לטבח שנעשה. עם זאת, לא ידוע הרבה עליה או על המצולמים - מיהו האיש המפוחד שעומד למות? ומיהו הקצין הנאצי שיורה בו? אחת העדויות היחידות שיש לרציחות הענק שנעשו באזור היא של קצין וורמכט בשם ארווין בינגל, שהוצב באזור אומן על מנת לסייע לכוחות האיינזצגרופן. לפי תיאורו, הוא לא היה מודע לסיבה לבורות הענק שנחפרו בשדה סמוך לעיר.

"צפינו באנשי ה-SS יושבים מאחורי שולחנות ומורים ליהודים להתפשט ולתת להם את כל בגדיהם והדברים שסחבו עימם. אחרי שהתפשטו, הם הוכרחו לעמוד בשורה לפני בורות הענק האלה. אנשי ה-SS ניגשו לשורה הראשונה והחלו לירות בהם באקדחים אוטומטיים. הם עברו בשורה עם כזאת כוונה... היהודים בשורה השנייה צפו בכל המחזה ולאחר מכן אנשי ה-SS הורו עליהם לקחת אתי חפירה ולכסות במעט את הבור. לאחר מכן השורה השנייה ניגשה לשולחנות, התפשטה וניגשה לבורות, שם הם נרצחו. זה חזר על עצמו עד שכל השורות נעלמו ולא נותרו יהודים. זה היה מחזה נוראי".

ואז בא סגן רמטכ״ל מטומטם ומדבר שהוא רואה ״תהליכים״ תקרא את הפוסט ותבין שאין להשוות שום דבר לנאצים מי דומה למפלצות האלו? אלוקים אי אפשר להכיל את התיאורים המזעזעים האלו... לתשומת לב הקורא דב חנין, בפעם הבאה שאתה מאשים את מדינת ישראל בטיהור אתני, אנא ממך, צרף את התמונה הזאת להמחשה.

71 שנים לשחרור מחנה הריכוז דכאו על ידי צבא ארצות הברית

היום הנו יום השנה ה-71 (29.04.1945), בו צבא ארצות הברית משחרר את מחנה הריכוז דכאו.
מחנה דכאו היה מחנה הריכוז הנאצי הראשון, ושימש כאב-טיפוס ודגם למחנות אחרים. המחנה הוקם במפעל נטוש לייצור אבק שריפה ותחמושת, כ-16 ק"מ צפונית מערבית למינכן במדינת בוואריה, הממוקמת בדרום גרמניה. הקמתו נשלמה ב-22 במרץ 1933. המחנה תוכנן במקור להחזקת אסירים פוליטיים גרמנים ויהודים, אבל בשנת 1935 הוא גם החל להחזיק פושעים רגילים. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא כלל גם לאומים אחרים כגון צרפתים, בשנת 1940 - אסירים פולנים, ב-1941 אנשים ממדינות הבלקן, וב-1942 - רוסים. לפני המלחמה, הקבוצות הגדולות ביותר של אסירים היו גרמנים, אוסטרים ויהודים. במהלך המלחמה הקבוצות הגדולות ביותר היו, לפי סדר הגודל, פולנים, רוסים, צרפתים, יוגוסלבים, צ'כים ויהודים מגרמניה וארצות אחרות.
האסירים חולקו לקטגוריות. בתחילה, הקטגוריות נקבעו בהתבסס על סוג הפשע שביצעו, אולם בסופו של דבר הקטגוריות השתנו. אסירים פוליטיים שנעצרו על ידי הגסטפו לבשו משולש אדום, פושעים מקצועיים שנשלחו על ידי בית המשפט הפלילי ענדו משולש ירוק, אסירים בינלאומיים שנעצרו על ידי המשטרה הפלילית לבשו משולש חום, אנשים "אנטי-סוציאליים" שנשלחו על ידי רשויות הרווחה או הגסטפו לבשו טלאי שחור, עדי יהוה שנעצר על ידי הגסטפו ענד טלאי סגול, הומוסקסואלים שנשלחו על ידי בית המשפט הפלילי לבשו משולש ורוד, מהגרים שנעצרו על ידי הגסטפו לבשו משולש כחול, "מזהמי גזע", שנעצרו על ידי בית המשפט הפלילי או הגסטפו היו בעלי סרט שחור, בעלי פיגור שכלי לבשו סרט לבן עם החותם "Blöd" שמשמעותו "אידיוט", ויהודים ענדו את הטלאי הצהוב.
מתחם המחנה הוקף בגדר אבן ופנימה לה גדר חשמלית. לאורך הגדר הייתה רצועת דשא רחבה. שומרי המחנה ירו למוות במי שדרך על רצועת הדשא. לאורך החומות היו שבעה מגדלי שמירה, מהם אחד גדול שהשגיח על רציף הרכבת ושער כניסת האסירים, שמעליו הכתובת "העבודה משחררת".
בחזית הבניין נראתה הכתובת: "קיימת דרך אל החופש, שאבני היסוד המציינות אותה הן: צייתנות, כנות, ניקיון, פיכחות, שקדנות, סדר, רצון, הקרבה, יושר ואהבת המולדת". שניים מהצריפים שמשו לניסויים רפואיים אכזריים, במסווה של מרפאה. הניסויים כללו ניסויי דה-קומפרסיה בתא לחץ עבור הלופטוואפה, ניסויי מלריה ושחפת, ניסויי תרופות חדשות וניסויי היפותרמיה, כאשר האסירים משמשים כשפני ניסיונות אנושיים. מאות אסירים מתו או נותרו נכים לצמיתות בעקבות ניסויים אלה. מעל ל-200,000 אסירים מלמעלה מ-30 מדינות שהו בדכאו במשך שנות שלטון הרייך השלישי, מהם שני שליש היו אסירים פוליטיים, בהם כמרים קתולים רבים, וכמעט שליש היו יהודים. 25,613 אסירים מתו על פי הערכה זו במחנה וכמעט 10,000 אחרים במחנות המשנה שלו בעיקר ממחלות, תת-תזונה והתאבדות.
כשהבינו אנשי האס אס שגרמניה עומדת להיות מובסת במלחמת העולם השנייה, החלו להשקיע את זמנם בהסרת ראיות לפשעים שביצעו במחנות הריכוז. הם החלו להרוס את הראיות המפלילות באפריל 1945 ותכננו לרצוח את האסירים שנותרו. ב-29 באפריל 1945 מחנה הריכוז דכאו שוחרר באופן רשמי על ידי הצבא האמריקאי, שקיבל את כניעת מפקד המחנה היינריך וויקר ושחרר את האסירים. בתחילת מאי שחררו כוחות אמריקנים את שורדי צעדת המוות. בזמן שחרור המחנה נחשפו הזוועות לעיני המשחררים, חיילי חטיבת חי"ר 45 מהדיוויזיה השביעית של צבא ארצות הברית. עוד לפני כניסתם למחנה, מצאו 40 מכוניות משא וקרונות נטולי גג, מלאים בגופות בשלבי ריקבון מתקדמים, וככל שנכנסו לשטח המחנה ראו את המתים בשטחו. חלקם מתו ימים רבים טרם השחרור והושארו בשטח הפתוח ובמחנה עצמו. חיילים דיווחו שראו חדרי בטון שהכילו מאות גופות עירומות. בסמוך למחנה נמצאו למעלה מ-30 קרונות רכבת מלאים בגופות אסירי מחנות אחרים שנשלחו לדכאו.
בזמן שחרור המחנה נחשפו הזוועות לעיני המשחררים, חיילי דיוויזיית הרגלים 45 מהארמייה השביעית של ארצות הברית תחת פיקודו של הנינג לינדן. עוד לפני כניסתם למחנה מצאו 40 מכוניות משא וקרונות נטולי גג, מלאים בגופות בשלבי ריקבון מתקדמים, וככל שנכנסו לשטח המחנה ראו את המתים בשטחו. חלקם מתו ימים רבים טרם השחרור והושארו בשטח הפתוח ובמחנה עצמו. חיילים דיווחו שראו חדרי בטון שהכילו מאות גופות עירומות. בסמוך למחנה נמצאו למעלה מ-30 קרונות רכבת מלאים בגופות אסירי מחנות אחרים שנשלחו לדכאו.
החיילים בדכאו אותה תקופה לא היו חברי הסגל הקבוע של המחנה, אלא חיילי ורמאכט שהובאו כמה ימים לפני כן וכן חיילים הונגרים מתנדבים. האמריקאים הזדעזעו מהמראות הקשים. על פי עדותם של עדי ראייה, ריכזו בערך 100 גרמנים כולל נשים. אסיר פולני עזר להפריד מביניהם את אנשי האס אס. אחד הקצינים הפעיל מקלע וירה, כמה חיילים הצטרפו עם רוביהם. הירי נמשך כמה שניות, שכן סא"ל פליקס ל. ספארקס, מג"ד גדוד חי"ר בחטיבה 157 של הדיוויזיה ה-45, הגיע והורה להפסיק את ההרג. גם האסירים נקמו בשוביהם: על פי ההערכות, בין 25 ל-50 גרמנים חוסלו בידי האסירים ביום הראשון של שחרור המחנה. בין 346 ל-520 גרמנים חוסלו במהלך שחרור המחנה באירועים שונים.
בשנת 1983, עפרה חזה והמשלחת הישראלית לארוויזיון ביקרו במחנה דכאו בטרם עלו להופיע. תלבושותיהם סימלו בצורתם ובצבעיהם את זכר רצח העם.
ב-20 באוגוסט 2013 ביקרה במחנה הקאנצלרית אנגלה מרקל – הביקור הראשון של קנצלר גרמניה במקום.
במקום בו נגמרות המלים...

69 שנים למותו של צורר ישראל, הנרי פורד, יימח שמו

"יש מכונית בכל צבע שתרצו, בתנאי שהצבע הזה הוא שחור." ~ הנרי פורד על הפורד דגם T, המכונית הראשונה בייצור מסחרי, אשר יוצרה רק בשחור.

היום לפני 69 שנה (07.04.1947): הלך לעולמו הנרי פורד, צורר ישראל, והוא בן 84. יש לו ילד מאישתו וילד מהמאהבת שלו. עם מותו, צאצאיו מהאישה החוקית הם אלה שירשו את הונו.
בנעוריו התעניין פורד בשעונים והפך למתקן שעונים. מאחר שלא הצטיין בלימודיו, החליט בגיל 16 לעזוב את בית הוריו והחל לעבוד בדטרויט כשוליית מכונאי, תוך שהוא ממשיך לעזור להוריו בחוותם ולתקן מנועי קיטור וציוד מכני. בשנת 1888 נישא לקלרה בראיינט, ולפרנסתו פתח מנסרת עצים. ב-1891 החל לעבוד כמהנדס בחברת אדיסון לתאורה, החלטה שעודדה אותו לפנות אל התעשייה. קידומו למהנדס בכיר בשנת 1893 איפשר לו להקדיש זמן וכסף לנושא מנוע הבעירה הפנימית, בו התעניין, עד שב-1896 בנה את הרכב הממונע הראשון שלו, הקווארדריסייקל. יחד עם שותפים הקים את חברת קדילאק לייצור מכוניות, אולם עזב אותה בגלל סכסוך עם שותפיו.
פורד הקים ב-1903 את חברת פורד למכוניות, שיכלל את הייצור ההמוני של המכוניות בשיטת הסרט הנע, ושילם לפועליו שכר גבוה מהמקובל באותה עת. פורד האמין כי המכונית היא מוצר צריכה בסיסי, והביא למהפכה של ממש בכך שהגשים חלומו של כל אדם: "רכב לכל פועל". "מודל טי", המכונית שייצרה חברת פורד, נחשבת לאחת המכוניות הנמכרות בכל הזמנים וכן, נבחרה ב-1999 לרב המאה. הרכב. זהו דגם הרכב הראשון ששווק באופן המוני, ונחשב לדגם המכונית הראשון אשר נמכר במחיר שווה לכל נפש (900 דולר בתחילת הייצור, 300 דולר בשנות הייצור האחרונות), ובכך נפתח שוק הרכב אף לבני המעמד הבינוני בארצות הברית. מחירו הזול יחסית של מודל T הושג הודות לכושר ההמצאה של הנרי פורד, כולל פיתוח פס ייצור לרכב, והרכבת הרכב מחלקים זהים לכל המכוניות בדגם.
הנרי פורד היה ידיד אישי של אדולף היטלר. הנרי פורד לא התבייש בידידות הזו. תמונה גדולה של הצורר הייתה תלויה במשרדו של יצרן המכוניות הגדול. הנרי פורד האמין בדרכו הרעיונית של היטלר. ההצלחה הכלכלית נתנה לו ביטחון. הוא ניצל את הערצת הכסף של ההמון הכדי להעביר את המסר. בכל הזדמנות הוא הילל את פועלו של היטלר. הוא ראה בו מנהיג על והזדהה עם רצונו להשליט בעולם "רייך של אלף שנים". שלטון עריצות של הגזע הנבחר. הוא הצהיר בגלוי את שנאתו העזה ליהודים ושחורים. הוא אף טען, כי "זה טוב שהאזרחים אינם מבינים את המערכת הבנקאית והכספית, מכיוון שאם הם היו מבינים, אני מאמין שהייתה פורצת מהפכה טרם בוקר המחרת."
כמו ידידו הטוב הוא גם שנא את היהודים שנאה פתלוגית. הוא לא התבייש להשמיץ את העם היהודי מעל כל במה אפשרית. הוא הרבה ליחס להם תכונות שטניות. לשנאת הזו היה גם צד מעשי. פורד השתמש בכספים שהרויח ממכירת המכוניות על מנת להפיץ את משנתו האנטישמית של רוצח ההמונים. הוא הדפיס והפיץ באמריקה עשרות אלפי ספרים של "הפרוטוקולים של זקני ציון" ו"הקשר היהודי". פורד תרם כספים רבים לארגונים נאצים ואנטישמים. חלק מרכזי במערכה שהובילה בסופו של דבר להשמדת בחנק, בהריגה, בשריפה של ששה מליון אנשים נשים וטף מבני עמנו.
קרן פורד, אשר הקים הנרי פורד והיא נושאת את שמו, פעלה מאז השקתה בשנת 1936 כארגון עצמאי, מוסד שלא למטרות רווח ושאינו ממשלתי. הקרן נותנת מענקים דרך מטה החברה בניו יורק ותריסר משרדי משנה הפרוסים ברחבי העולם. בשנת הכספים 2005, היא העניקה 512 מיליוני דולרים כמענקים למטרות לשמן הוקמה. הקרן מחלקת מליוני דולרים לכל מיני מטרות. במדינת ישראל, תורמת קרן פורד למספר ארגונים, ביניהם מרכז אדוה, קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, בצלם והקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1968 החלה הקרן לממן "קליניקות למשפטים" בבתי ספר למשפטים שהיוו חלק מתוכניות הלימודים שלהם. מטרת הקליניקות היו להעניק ניסיון מעשי בעריכת דין בעודם מספקות שירות משפטי ללא תשלום עבור עניים הזקוקים לייעוץ משפטי. מבקרי הקרן טענו כי הקליניקות הפכו בידי סגל בתי הספר למשפטים לכלי לפעילות פוליטית. יתירה מזאת, הם טוענים כי המעורבות הכספית של קרן פורד הייתה נקודת המפנה בה החלו הקליניקות לשנות את מטרתן.
קרן פורד ישראל נוסדה בשנת 2003 תחת חסותה של הקרן החדשה לישראל. במסגרת שיתוף הפעולה בין הקרנות העבירה קרן פורד מענקים בסך 40 מיליון דולר לקרן החדשה (והאנטישמית) לישראל. מאז הקמתה, העבירה קרן פורד ישראל מענקים ללמעלה מ-40 ארגונים הפועלים, לדעתה של הקרן החדשה לישראל, לקידום "החברה האזרחית, זכויות האדם והשלום".‏אחד המיזמים היותר אנטישמיים של האו"ם היה "הוועדה נגד גזענות" שהתקיימה בדרבן בשנת 2001. את הועידה הזאת מימנה קרן פורד. בשנת 2003 קרן פורד בוקרה בשל תמיכתה בארגונים לא ממשלתיים, אשר לקחו חלק בפעילויות אנטישמיות ואנטי-ציוניות בוועידה העולמית נגד גזענות שנערכה בשנת 2001. תחת לחץ משמעותי על ידי מספר חברי קונגרס, התנצלה הקרן.

הידעתם שבעיר רוואבי הנבנית סמוך לרמאללה יש איסור מוחלט למכור ליהודים?
*הידעתם שחברי כנסת רכשו דירות ברוואבי שאסורה ליהודים ? (ע"ע אחמד טיבי)
*הידעתם שבערים ערביות בתוך מדינת ישראל יש איסור מכירה ליהודים סכנין/טייבה/אום אל פחם ועוד...? (נסו לקנות שם דירה או חלקת קרקע)
*הידעתם שיש בית חולים (אל –מקאסד) במזרח ירושלים שמיועד רק לערבים?
*הידעתם שהמטרה של 2 מדינות ל2 עמים מבוססת על מדינה מוסלמית מושחתת ונקיה מיהודים, ומדינה יהודית עם מיליון וחצי ערבים בתוכה? חלוקה הוגנת לחלוטין.
הידעתם שהטרור הרצחני של הערבים במדינת ישראל מופנה רק נגד יהודים?
*הידעתם שמי שמטיף ליהודים השכם והערב על גזענות הם ערבים מוסלמים?
*הידעתם שכל מי שמעיר להם על כך אז הוא אוטומטית נהפך לאיסלמפוב, פאשיסט, גזען, וכו'?
*הידעתם שמיליוני נוצרים נרצחו/גורשו/ברחו ממדינות מוסלמיות? ואלו החיים בארץ נהנים ממה שמיליארד וחצי מוסלמים רק יכולים לחלום עליו?!
*הידעתם שהנוצרים שהיו רוב מוחלט בבית לחם נהפכו למיעוט נרדף בחסות הרשות הפלסטינית?
*הידעתם שכולכם איסלמופבים?
תספרו את זה לכל מי שמטיח בישראל שהיא מדינה גזענית וכובשת.
אין גבול לצביעות המתחסדת של השמאל הישראלי בשיתוף הרשימה כפויית טובה הערבית והקרן החדשה וגרורותיה הסרטניים והממאירים כגון : קרן פורד, הקרן האנטישמית לישראל חדשה, בצלם , תעיוש, שוברים שתיקה , שלום עכשיו , זוכרות , מחסום ווטש , ועוד ..כך מכרסמים צעד אחר צעד בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון במטרה אחת חיסולה והשמדתה של מדינת היהודים היחידה בעולם !!

בתמונה: פורד מקבל את אות "מסדר הנשר הגרמני" הנאצי, גרמניה 1938.

מרטין נימלר - לא הרמתי את קולי I Didn't Speak Out / Martin Niemöller

First they came for the communists –

and I didn't speak out,

because I wasn't a communist;

Then they came for the socialists –

and I didn't speak out,

because I wasn't a socialist;

Then they came for the trade unionists –

and I didn't speak out,

because I wasn't a trade unionist;

Then they came for the Jews –

and I didn't speak out,

because I wasn't a Jew;

Then they came for me –

and there was no one left,

to speak for me.

"לא הרמתי את קולי,
בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים,
אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט,
ואז הם לקחו את היהודים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי,
ואז הם לקחו את חברי האיגודים המקצועיים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי,
ואז הם לקחו את הקתולים, ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי,
ואז הם לקחו אותי, אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני."
שיר מחאה ידוע של נימלר (14 בינואר 1892 - 6 במרץ 1984) כנגד שיתוף הפעולה וכנגד השתיקה של הרוב הדומם. נימלר היה כומר פרוטסטנטי גרמני שהתנגד לנאציזם ונשלח למחנה ריכוז.

היום לפני 32 שנה (06.03.1984): הלך לעולמו הכומר הפרוטסטנטי מרטין נימלר והוא בן 92 במותו. נימלר נולד בליפשטט שבגרמניה. במלחמת העולם הראשונה שירת כמפקד צוללת וזכה על פועלו בצלב הברזל, לאחר המלחמה שירת תקופה בפרייקור. הוא למד תאולוגיה והוסמך לכמורה ב-1931. הוא שימש בכנסייה בדאלם, אחד מפרברי ברלין.
נימלר היה כומר פרוטסטנטי גרמני שהתנגד לנאציזם. נימלר ידוע בזכות שירו "לא הרמתי את קולי", שמוחה כנגד שיתוף הפעולה וכנגד השתיקה של הרוב הדומם לנוכח התחזקות הנאציזם.
לאחר דרשה לוחמנית שנשא ביוני 1937 הוא נעצר ונכלא בכלא בברלין. לאחר שמונה חודשים במאסר הועמד נימלר לדין בפני בית משפט מיוחד שהנאצים הקימו לדיון בפשעים נגד המדינה. הוא זוכה בסעיף של חתירה כנגד הממשל, כנראה בגלל לחץ בינלאומי, אולם הורשע בסעיף של ניצול מעמדו ככומר וכן בגניבת תרומות שניתנו לכנסייה. נגזרו עליו שבעה חודשי מאסר והוא שוחרר מיד כיוון שכבר ריצה את עונשו. מיד לאחר המשפט, בצאתו מאולם הדיונים, נימלר נעצר על ידי הגסטפו והושם במעצר מנהלי במחנות הריכוז דכאו וזקסנהאוזן, בהם שהה עד שחרורו בידי בעלות הברית ב-1945. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ניצל בעור שיניו מהוצאה להורג.
לאחר שיחרורו ב-1945 שימש נימלר כנשיא הכנסייה האוונגלית בהסן-נסאו עד 1961, ולאחר מכן שימש כנשיא מועצת הכנסיות העולמית. לאחר המלחמה הטיף לקבלת אשמה משותפת של העם הגרמני על פשעי הנאצים כדרך לכפרה, ונודע גם כפציפיסט אשר חיפש קשרים עם מזרח אירופה. הוא ביקר במוסקבה ב-1952 ובצפון וייטנאם ב-1967. ב-1967 זכה בפרס לנין לשלום וב-1971 זכה בצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
אל תצםו מהצד כשבעולם עושים דהומניזציה למדינת ישראל כמדינת היהודים ממניעים אנטישמיים באמצעים כגון חרם ופוליווד. תרמו למאמץ ההסברה הלאומי והלחמו למען בטחוננו וזכותנו לקיום ולחיים.

פרדוקס האמנים האונסים מטעם עיתון הארץ

את הטקסט המדהים לעיל  תוכלו לקרוא ממש עכשיו בעיתון "הארץ" שיצא הסופ"ש. בעקבות הפרסום של סוף השבוע בעיתון הארץ, להלן דברים חדשים שלמדתי מעיתון הארץ בסוף השבוע:
1) אין נשים אמניות, כי בשביל אמנות אמיתית אין מנוס מלהיות אנס נערות.
2) אייל גולן הוא אמן.
3) בני ציפר מבין באמנות.
4) סתיו שפיר לא זורמת.
5) סתיו שפיר לא זורמת 2 (יש מאמר נוסף בנושא).
6) חיקוי של בחורה עם השתלחות לגבי הנאתה מאלימות מינית, הוא צחוק לא מזיק, שמקובל בכל מקום. אל תהיו כבדות.
7) כולנו לא זורמות (חוץ מאלה שמחויבות לאמנות ומבינות בדיחות).
8) לאנסים ולהוגי האונס של הארץ, יש משהו חזק על שוקן, והם יעבדו שם עד יום מותם, ואז יורישו את המשרה.
9) או שהוא פשוט מאמין באונס בעצמו, בכל לבו, ועל כן מקדם אותו.
10) תשובות 8 ו-9 עלולות להסתמן לעתים כאותה תשובה עצמה. אל תיפלו לזה חס וחלילה. מה, הוא אמן?

לפעמים קשה להאמין שמה שקראת כרגע בעיתון אכן נכתב ופורסם בו - בסיומו של שבוע שבו קצין בכיר בצה"ל נחקר בחשד לביצוע אונס ושוטר חשוד בניצול מיני וסחיטה של נערה בת 17, מציע לנו הפובליציסט הבכיר של עיתון "הארץ", בני ציפר, להקריב את גופן ובריאותן הנפשית של נשים צעירות על מנת להבטיח את המשך קיומה של היצירה האמנותית (!!), "עם כל הצער שהדבר עלול להסב להן", ולמרות ש"חייהן אולי נפגעו"... התחרפנות מערכת העיתון וכותביו עדיין נמשכת ומתפרסת על פני שנים.
אנחנו כבר לא שואלים כיצד קורה שעיתון הארץ מאפשר פרסומם של דברי תועבה כאלה. כבר אין לנו ציפיות מהעיתון של אנשים-שלא-ברור-עם-מה-הם-חושבים. אין ממש סיבה להמשיך לקרוא עיתון שנותן במה להתבטאויות גועליות ופוגעניות כגון אלו של אחד מכותביו "הבכירים", ושממשיך לתת במה גם ליצחק לאור שכנגדו הצטברו עדויות רבות של נשים על הטרדות ותקיפות מיניות. מלבד הדהומניזציה הבוטה כלפי נשים והזילזול הבלתי יאמן בפגיעה שהן עוברות, ציפר גם מעליב את הגברים: האם הם "מוכרחים" לנצל נשים צעירות כדי להמשיך את תהליך היצירה שלהם כאמנים?? אלו אמירות עלובות ונלוזות שאנו מקווים שכל גבר בר- דעת יתנער מהן ויגנה אותן בכל פה. הבוז לך ציפר!

לצד הטקסט המציע לך ולי כנשים להוריד את הראש ולתת לאמנים להטריד אותנו, לפגוע בנו ולאנוס אותנו בשם היצירה (?!?!?!) תוכלו למצוא את תמונתו של יצחק לאור, כתב בעיתון "הארץ", שמעל לחמש נשים דיווחו שלאור תקף אותן תקיפות מיניות בחומרות שונות. לאור עדין כותב ב"הארץ" - מסתבר שחמש נשים זו לא סיבה מספיק טובה לשלוח אותו הביתה לכתוב למגירה. ובכלל, עיתון הארץ הנו עיתון לאנסים שוכבים, ועל כך מעידות הפרסומות מטעם המערכת. זו לא התחרפנות של עיתון הארץ וזו לא התחרפנות של בני ציפר. זו מדיניות עקבית של עיתון הארץ ורשת שוקן וזו עמדה עיקבית שמבטא בני ציפר. אחד הפטרונים של יצחק לאור לצד עמוס שוקן. 25% ממניות עיתון הארץ נמצאות באחזקתו של אדם, אלפרד נבן-דומון, מנהלו הנוכחי של הקונצרן "דומונט-שאוברג", שלגבי משפחתו אונס יהודיות אינו פשע כי יהודים אינם ממש בני אדם אלא גזע נחות. אביו של אלפרד נבן-דומון, ד"ר קורט נבן-דומון, היה חבר במפלגה הנאצית החל משנת 1937 וקיבל עיטור כבוד ממשרד התעמולה הנאצי באוגוסט ‭.1944‬ מדובר באחת ההוצאות לאור הפרטיות היחידות שעבודתן לא נאסרה תחת הנאצים. למעשה, מ‭'34-‬ הם היו חלק מהמשטר הנאצי ותמכו במעשיו.
מבצע ביטול מנויים של הארץ מתחדש בימים אלו - מנויי הארץ, התקשרו למערכת ובטלו את הזרמת כספכם למימון דהומינזציה נגד נשים. יותר מכך, עוד לפני ההתקשרות בין הצדדים, מאמרי המערכת בעיתון הארץ מעבירים את אותם המסרים המועברים בעיתון דר שטרימר, באופן המבצע בהומניזציה ליהודים, לחרדים, לישראלים, לציונים ועוד.
אה, גם אסא כשר מסכים איתי ומראה את הדרך בה הוא הגיע להבנה שגדעון לוי, המככב בעיתון הארץ, משקר כשהוא טוען שערבים פליטים מגוש עציון - סבו של אסא כשר קנה מהם את האדמות של גוש עציון.

היום לפני 74 שנה (27.02.1942): חברת סימנס Siemens החלה להפעיל תחנת כוח באושוויץ

Cut off one head, two more shall take it's place. Hail Hydra

חברת סימנס הוקמה באוקטובר 1847 על ידי הממציא ארנסט ורנר פון סימנס, אשר פיתח מחט למכשיר הטלגרף, כך שהמידע יתקבל כאותיות ולא כקוד מורס. סימנס החל להתעניין בטלגרף לאחר שראה את אחד ממכשירי הטלגרף הראשונים שהמציא צ'ארלס ויטסטון. הוא נעשה מומחה לטלגרפיה, ותוך כדי שירותו הצבאי הקים חברה לבניית טלגרפיה בברלין יחד עם גיאורג הלסקה. ב-1849 עזב את השירות כדי להקדיש את כל זמנו לפיתוח עסקיו. בשנות ה-50 של המאה ה-19 התרחבה חברת הטלגרף ללונדון בבריטניה ולסנקט פטרבורג שברוסיה ואף הוקמו שלוחות בארצות הברית. הישגה החשוב ביותר בימיו של ורנר היה הנחת כבל טלגרף מהודו לאירופה. גם כשהיה עסוק בניהול חברתו ובפעילות ציבורית נרחבת, המשיך ורנר להמציא המצאות לשכלול מכשירי הטלגרף שבנה.
כיום, הישראלים מכירים בעיקר את מוצרי החשמל הבייתיים של חברת סימנס [Siemens]. עם זאת, לתאגיד הרב לאומי, שמשרדיו הראשיים יושבים במינכן, גרמניה, יש היסטוריה קשה עם אסירי מחנות הריכוז וההשמדה באירופה בזמן מלחמת העולם השניה ועבר פלילי בשנים האחרונות. סימנס היא תאגיד רב-לאומי, מהגדולים בעולם. החברה, שבסיסה בגרמניה, מתמחה בייצור פתרונות תחבורה, מוצרי חשמל ביתיים וציוד רפואי. סימנס היא החברה הגדולה ביותר בעולם בתחום ההנדסה ומעסיקה כחצי מליון עובדים. החברה בעלת משקל רב יחסית במדד DAX של הבורסה לניירות ערך בפרנקפורט.
הנאצים חיו מתרומות החברות הגדולות לפני שהגיעו לשלטון, והחזירו להן בריבית דריבית כשהגיעו אל השלטון. הנאצים עבדו עבור החברות. כחברות גרמניות גדולות אחרות - כגון הוגו בוס, פלוקסווגן, נסטלה, באייר, קוקה קולה, פורד, IBM וקודאק, התאגיד סימנס חתם עסקה עם השטן הנאצי. עסקיו פרחו בתקופת השואה והתאגיד משגשג עד היום. גם סימנס שימשה בתקופת שלטון המפלגה הנאצית ככלי ליישום מדיניות המפלגה הנאצית. בין היתר, הפעילה החברה מפעלים ובתי מלאכה בהם עבדו עובדי כפייה, חלקם היו ממוקמים במחנות ריכוז והשמדה. כך למשל במפעל סימנס אשר הוקם במחנה ההשמדה אושוויץ, הועבדו תחת איומים וחרפת רעב כ-100,000 אסירים ואסירות לאספקת חשמל למחנה.
בכניסה למפעל שבגרמניה יש הנצחה + התנצלות על תקופת השואה. לטענתם הם לא יכלו לסרב לשלטון הנאצי. החברה שילמה לאחר המלחמה פיצויים למספר עובדי כפייה, ובשנים האחרונות עלו מספר תביעות כנגדה בנושא. ורק כדי להבין את טעמם הרע של בעלי התאגיד וניתוקם מהעולם, בשנת 2001 ניסתה סימנס לרשום סימן מסחרי על המותג "ציקלון" ולהטביע אותו על שורת מוצרי אלקטרוניקה בהם גם תנורי גז. שבוע לאחר מכן החברה נבהלה מהביקורות וחזרה בה מהבקשה. מעניין לראות איך תרבות ארגונית שעוצבה בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20 ממשיכה להנחות את חברת סימנס גם במאה ה-21. זאת בעיה מובנית. הרשע והפשע כל הזמן ממציאים לעצמם ואת עצמם מחדש, בגלגולים חוזרים. מאוד קשה עד בלתי אפשרי לעקור ולהכרית בעל כוח פושע, הוא חכם וממציא את עצמו מחדש וגם אנשים סולחים או לא מודעים או לא מתעדכנים או "נוח להם" והם מאפשרים את התופעה הזאת. זה לא רק עם הנאצים, זה עם הרבה בעלי כוח כמו פוליטיקאים או חברות.
סימנס גוררת אחריה קופת שרצים ענקית, גם כיום נקשר שמה בתשלום שוחד לבכירים בחברת החשמל בישראל, שעל פי העיתונות , תשלום השוחד היה בתמורה להעדפת רכישה של מתקנים שהחברה מייצרת על פני מתקנים של חברות אחרות מהעולם, אגב המתקנים הללו שנרכשו במאות מליוני שקלים, נתגלו כבלתי תקינים. מ-2005 החלה להיחקר, תחילה בגרמניה, לאחר מכן בארצות הברית ובמדינות נוספות, פרשת שוחד אשר בה מעורבים בכירים בחברת סימנס, בעיקר בחטיבת הטלפוניה שלה. התברר כי בלפחות 2,700 מקרים העסיקה החברה נציגים מקומיים, בין היתר במדינות ישראל, בנגלדש, ניגריה, ארגנטינה, ונצואלה, סין ועיראק, כאשר תפקידם של נציגים אלה היה לקדם באמצעים לא חוקיים את זכייתה של סימנס במכרזים מקומיים לאספקת טורבינות ומוצרים אחרים מתוצרת החברה לממשלות המדינות המעורבות. סימנס הואשמה בשימוש בבריונים לתקיפת העדים נגדה בארגנטינה. סימנס נקנסה בגין מעשיה אלו בסכום של מיליארד ו-600 מיליון דולר.
כמו כן התברר כי בין השנים 2001 ל-2007 מימנה סימנס אפיקים פליליים של פעולות כאלה בסכום של בין 800 מיליון ל-1.4 מיליארד דולר. במדינות בעלות רמת שחיתות גבוהה, הגיעו התשלומים הללו עד לערך של 40% מהחוזה. סימנס טענה שהבדיקות הפנימיות והרפורמות הקשורות לפרשה עלו לחברה סכום של למעלה ממיליארד דולר. בישראל, הורשע עו"ד דן כהן, שופט לשעבר שבנו נשוי לבתו של אהרון ברק, אשר היה דירקטור בחברת החשמל, נמלט לפרו במהלך החקירה והוסגר אחר כך לישראל, בעבירות של קבלת שוחד ומרמה. היום תאגיד סימנס עובד עם איראן. הוירוס Stuxnet שהתגלה בשנת 2010, נועד לתקוף את הצנטריפוגות שחברת שסימנס סיפקה לאיראן כדי לתמוך בתוכנית הגרעין שלה.
אין אף אחת מהחברות הגרמניות שיצאה צדיקה מהמלחמה וגם לא גרמניות. הרשימה ארוכה. החברות הללו הן רשע ופשע ברמות גלובליות, וצריך להעניש אותן מאסרית וכלכלית גם אחרי כל השנים הללו! עלינו, ציבור הצרכנים, מוטלת האחריות המוסרית להפעיל סנקציות על סימנס ועל חברות אחרות. - זוהי מחאת הצרכנים האמיתית, לזכור ולא לשכוח את השואה, קורבנותיו, גיבוריו וניצוליו. השואה שהתרחשה כנגד יהודים באירופה מהווה צורך הכרחי להחרים את מוצריו של תאגידים ששתפו פעולה עם הנאצים, כגון סימנס ןנסטלה, הן בישראל והן בעולם כולו. אנו מכירים את פעילותם, מחרימים מוצרים של מונופולים וקונים רק מוצרים חלופיים של יצרנים קטנים המייצרים בישראל. בכך, באה לידי ביטוי ירידה במחירים, מאחר ואנחנו יוצרים תחרות, אנחנו מקדמים אפשרויות אחרות וחלופיות למוצר, תורמים לכלכלה הישראלית, יוצרים מקומות עבודה ומונעים מונופול של תאגיד הפועל באופן לא מוסרי ושיתף פעולה עם רצח העם באירופה.
במקומות כמו אירופה הפסאודו-נאורה, מקום בו מדקדקים כחוט השערה על גבולותיה של ישראל ועסוקים בהחרמת מוצרים מישראל, אך נהרות של דם על מפתן דלתם חומקים מעיניהם אבל החרמת חברות שעסקו ברצח עם?!? מה פתאום!! רצוי שייטלו קורה מבין עיניהם.

היום לפני 117 שנה (23.02.1899): יום הולדתו ה-117 של הסופר הגרמני אריך קסטנר

מזל טוב לאריך קסטנר - היום זהו יום הולדתו ה-117 של הסופר הגרמני (23.02.1899).
קסטנר היה סופר ומשורר גרמני, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרי הילדים שכתב, כמו "אמיל והבלשים", "שלושים וחמישה במאי", "פצפונת ואנטון", "אורה הכפולה" ועוד. נחשב אחד מגדולי הסופרים לילדים בעולם.
כתיבתו של קסטנר מתייחדת בכך שהוא מתייחס לילדים בכבוד כאל בוגרים. הוא נותן להם עצות ומזהיר אותם מפני קשיי החיים, ויחד עם זאת מחזק אותם. הוא מעודד את הילדים להישיר מבטם ולהתמודד עם החיים בשכל ובאומץ, כיוון שלטענתו האחד בלי השני לא שווה דבר. בהקדמה לספרו "הכיתה המעופפת" פונה קסטנר לילדים ואומר להם:

"אל תאמינו לאלה האומרים לכם כי הילדות אינה אלא אושר וצחוק. גם לילדים יש קשיים וצרות בחיים, והרי אין זה משנה על מה מתאבלים אלא כמה גדול הוא האבל, וילד קטן יכול להתאבל על בובה שאבדה יותר ממבוגר שמתמודד עם קשיי הפרנסה."

בספר אורה הכפולה, הוא מסביר את החלטתו לכתוב על הנושא הכואב של הורים גרושים לילדים קטנים במשל הבא: כששירלי טמפל הייתה קטנה, היא שחקה בסרטים ובהצגות רבים, והייתה כוכבת. אבל כשרצתה ללכת לראות את ההצגות בהן כיכבה לא הרשו לה, כיוון שהייתה קטנה מכדי לראות אותם. בתפקידי משחק היא לא הייתה קטנה מידי, אבל בתפקיד צופה כן. כך טוען קסטנר כלפי המבוגרים המגוננים - הרי הילדים חיים במצב של הורים גרושים, ומתמודדים עם זאת בצער וקושי רב. אז לקרוא על גירושין אסור להם ולחיות במצב כזה מותר? אדרבה, אם הורים חושבים שילדים לא צריכים לשמוע על גירושין, שלא יתגרשו הורים לילדים קטנים, לפני שיבינו את הנזק שהם גורמים להם. בהקדמת "הכיתה המעופפת", הוא כותב:

"רוצה אני לבקש מכם, כי לעולם לא תשכחו את ימי ילדותכם. המבטיחים אתם לי? עכשיו הבקשה הזאת נראית לכם תמוהה, אך מבוגרים רבים שוכחים זאת. אני בגרתי ולא שכחתי את ימי ילדותי, ועליכם להבטיח שתעשו זאת גם אתם."

ספריו מלאים בדיאלוגים והרהורים שהוא מנהל עם קוראיו, רעיונות, מסרים, מחשבות וערכים נעלים, כולם מובאים בספריו לצד עלילה מותחת והומור בריא. בהקדמה לספר "פצפונת ואנטון" הוא מספר על דילמה שהייתה לו, אם להתחשב בילדים שאוהבים מחשבות מעמיקות או בילדים "אשר מפחדים שמא יתקמט מצחם החמוד", כפשרה הוא כותב לכל פרק הקדמה בשם "הרהור 1" "הרהור 2" וכו' אשר אפשר לדלג עליה. ייתכן וזו הסיבה שספריו אהובים כל כך על ילדים במשך שנים רבות ובארצות רבות.
אחד הסממנים המאפיינים את מרבית ספרי הילדים שכתב קסטנר הם האיורים המלווים אותם, פרי עטו של הצייר והמאייר הגרמני היהודי ולטר טריר. קסטנר הוכרז בגרמניה הנאצית כ"סופר אסור", ובשנת 1933 שרפו הנאצים את ספריו, אסרו על קריאתם בגרמניה וסילקוהו מאגודת הסופרים הגרמנים בעוון "פעילות קומוניסטית רדיקלית". קסטנר גם נעצר פעמיים על ידי הגסטאפו.
וכמו שכתב הסופר יהודה אטלס:

"יש המון ספרים בעולם, ועל רובם אפשר לוותר, אבל ספרי קסטנר שייכים לנכסים האמיתיים של התרבות האנושית, אותן אבני-דרך שאם אתה פוסח עליהן, נשארים לך חורים שחורים באישיות, ברקמה האנושית, בהבנת טבע האדם"

לפני 66 שנים, צאצאי נאצים שהתגיירו עלו לישראל

היום לפני 66 שנה (10.01.1950) - צאצאי הנאצים הראשונים עולים לישראל. בישראל חיים לפחות 400 צאצאי נאצים, שהחליטו להתגייר, לעלות לארץ ולהקים כאן שושלת יהודית, כזו שהוריהם ביקשו להשמיד. ישנם צאצאי נאצים נוספים שהגיעו לישראל לביקור ואף קיבלו אזרחות, אך לא התגיירו. יש הטוענים אף שהשמאל קיצוני קשור לצאצאים אלו. צאצאים של נאצים שעלו לחיות בישראל והתגיירו כדי "להצטרף לקהילת הקורבנות". הם נושאים עול מוסרי לאור מעשי הוריהם. בין היתר, אחיינו של הרמן גרינג, מטיאס, התקרב ליהדות ונכדתו של הפושע הנאצי, היינריך הימלר, קטרין, נשואה לישראלי ממנו יש לה ילד. היא היתה נשואה לישראלי ולהם ילד משותף, אולם היא לא חיה בישראל. מדובר על על "מכפרי העוונות", ילדים של נאצים שהפכו ליהודים בניסיון לכפר על חטאי אבותיהם. אחד מהם הנו אדם בעל קשר משפחתי להיטלר, נכדו של אחיו של היטלר, שאכן חי בישראל בתור יהודי אורתודוקסי פצפיסט ושמאלני אנרכיסט. הדבר כמעט שלא זכה לחשיפה בעולם. הוא פרופסור למדעי היהדות שקורא לבניו הימניים פשיסטים ומצדיע במועל יד כשהם מדברים.
אהרון שאר-יישוב, למשל, נולד ב-1940 בעמק הרוהר. במהלך המלחמה שירת אביו בחזית המזרחית ביחידת העלית של היטלר. הוא בנו של נאצי ששרת בוואפן אס-אס. למרות זאת, שאר יישוב שימש כרב בכיר בשורות הצבא הישראלי. הוא חי בדירה ברובע היהודי בירושלים, סמוך לכותל המערבי ונראה כמו כל רבי אחר - חליפה שחורה, זקן. עבור אביו, זה היה סוף העולם כשנסע לארה"ב ללמוד בישיבה. הוריו התכחשו אליו וכשעלה לישראל, הם ספרו לשכנים שהוא עדיין שוהה בארצות הברית.
ברנרד וולשלגר נולד ב-1958 בבמברג שבגרמניה. אביו היה קצין מצטיין בצבא הנאצי, שלחם במלחמת העולם השנייה ואף קיבל עיטור כבוד מהיטלר בעצמו. ברנד שמע מאביו סיפורי מלחמה וגבורה מילדות. כשהתבגר, החל לשמוע בבית ספר סיפורים על דברים איומים שקרו ליהודים בזמן המלחמה. בבית לא דיברו על כך כלל. נקודת המפנה חלה ב-1972, אחרי טבח הספורטאים הישראלים במינכן. הפצע היהודי-גרמני נפתח מחדש. וולשלגר החל להתעניין ביהודים ולמה כל זה קורה להם, ועוד על אדמת גרמניה. אחרי הטבח במינכן הוא שמע על הרצח של שישה מיליון יהודים ושאל איפה היה אביו בתוך כל זה. אביו ענה לו 'אנחנו בבית שלנו לא מדברים על יהודים. הכל שקר. כל מה ששמעת בבית ספר זה שקר'. התגובה שלחה את ברנרד לברר את האמת - הוא קרא ספרים, שאל מורים ומצא את התשובות. לא רק שאבא שלו היה קצין, הוא גם שיתף פעולה עם רצח יהודים. בשבילו זה היה בסדר. בסוף הוא אמר לברנרד - זה היה חלק מהעבר שלנו, היינו צריכים לרפא את החברה הגרמנית. לאט לאט, הוא התקרב אל העולם היהודי, ביקר בישראל, למד יהדות ולבסוף החליט להתגייר. הקשר עם הוריו נותק והוא עזב את גרמניה.
על פי דן בר-און, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, מומחה בעל שם עולמי לפסיכולוגיה של בניהם של מבצעי פשעים וכותב הספר "מורשת השתיקה", המניע של המתגיירים הוא להצטרף לקהילת הקורבנות. בכך שהם הופכים לחלק מקהילת הקורבנות, הם נפטרים מהעול של היותם חלק מקהילת מבצעי הפשעים. אבל אי אפשר להפסיק להיות הבת של חייל בוורמאכט. גם אם את יהודיה. זה לא פתרון. את לא נפטרת מזה. המתגיירים לא שאלו את הוריהם מה הם עשו בזמן המלחמה. לדברי בר-און, למעשה, המתגיירים והוריהם כמעט אף פעם לא מדברים על המלחמה. הוא מכנה זאת "החומה הכפולה" - גם ההורה וגם הילד מקימים חומה של שתיקה; גם אם אחד מהם ינסה להרוס אותה, השני ישמור עליה שלמה.
הגיור עשוי להעניק אשליה של שלווה, אולם אין זו הדרך לפתור את בעיית מעשי ההורים. יתכן שהם בורחים מזה. כדי להתגבר באמת על העבר, יש צורך להבין איך ייתכן שאביך היה רוצח המונים? עליך לחשוב על האפשרות שאם היית חי בתקופה ההיא, היית מסוגל לעשות דברים שכאלה. השהות בישראל היא דרך להתרחק מהתהיה מה הם עצמם היו עושים בגרמניה הנאצית ליהודים בתקופה של הוריהם.



בהמשך לטענה שלצאצאי הנאצים יש קשר לשמאל האנרכיסטי הפועל להשמדתה של מדינת ישראל מתוכה, קיים קשר עם צאצאיהם של יהודים ששיתפו פעולה עם הנאצים, דבר שהביא לסיוע בהרצחם של קהילות יהודיות שלמות, מאות ואלפי יהודים בשואה, מובילים את השמאל האנרכיסטי בישראל ופועלים במטרה להביאה לאבדון. לא מדובר רק ביודנראט, אלא גם ביודן קאפו ובמשתפי פעולה בשם הציונות, כגון קסטנר.

קסטנר הסגיר רבבות יהודים בני הקהילות באירופה לשלטון הנאצי והסכים לקבל לישראל את העשירים החילונים בלבד בהסכמת וידיעת דוד בן גוריון, ראש הארגון היהודי ונציג הציונות בתקופת הישוב בארץ ישראל. אני נוטה להאמין שגם יוסף טומי לפיד, אם היה מבוגר מספיק בזמן השואה, היה משתף פעולה עם הנאצים להסגרת יהודים חרדים אל השמדתם. את החינוך לשנאת יהודים, כפי שהרצל שנא חרדים, המתבוללים קיבלו בינקותם, מבית הוריהם והעבירו את השנאה לצאצאיהם - מירב מיכאלי, יאיר לפיד ואנרכיסטים נוספים. מדובר בשנאה עזה לחרדים וליהדות, בחרדופוביה וביצירת דהומניזציה ליהדות ולחרדים. היום, אימה של מירב מיכאלי לא מוכנה שדגל ישראל יהיה בסביבתה, בטח לא במשחק כדורגל רשמי ביציע של הפועל. מירב מיכאלי, נכדתו של קסטנר הנה "פמיניסטית" אלא אם כן שמאלנים או ערבים אונסים, מטרידים מינית ורוצחים יהודיות כי כיבוש ונתפסת כשמאלנית קיצונית המתנגדת לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. ארגוני השמאל מסיתים כנגד כל שבב ציונות, יהדות ותומכים באוטואנטישמיות ומתנגדים לכל שבב שליטה של מדינת ישראל בשטחה.
בסרטון להלן, אמה האדומה של מירב מיכאלי מתנגדת נחרצות להנפת דגל ישראל במשחק של הפועל. את הרעל הזה ינקה מירב מיכאלי משד אמה.

כשנתניהו מעלה את הקשר בין הנאצים לערבים לסדר היום

נתניהו עורר סערה לאחר שאמר בקונגרס הציוני שנערך בירושלים, כי היטלר לא רצה, בתחילה, להשמיד את היהודים. למעשה, היה זה המופתי אל-חוסייני שכנע אותו לעשות זאת. לדברי נתניהו,

"המופתי טס לברלין. היטלר לא רצה להשמיד את היהודים באותו הזמן, הוא רצה לגרש אותם. חאג' אמין אל-חוסייני הלך אליו ואמר: 'אם תגרש אותם, הם יגיעו לכאן'. 'אז מה עליי לעשות איתם?', שאל. הוא ענה: 'שרוף אותם'".

בכך, נתניהו חשף לציבור את הדברים במטרה להראות שכבר אז 'אבי האומה הפלסטינית', עוד בטרם תחייתה של מדינה יהודית ומה שקוראים הכיבוש וללא התנחלויות, הסית באופן שיטתי להשמיד את היהודים. המטרה לא הייתה לפטור את היטלר מהאחריות שהוא נושא בה או לפגוע בה. קיימות עדויות שהמופתי אכן תכנן לשרוף את היהודים והייתה לכך חלוקה לא כתובה בינו לבין היטלר. בעוד שהיטלר יחסל את יהודי אירופה , המופתי יתמקד בחיסולם של יהודי פלשתינה ושל יהודי ארצות ערב.
משום מה בישראל מתמקדים בהיסטוריה של עם ישראל בפרעות שנערכו ביהודים באירופה, אך לא מלמדים על הפרעות שנערכו במשך מאות שנים במדינות ערב. פרעות אלו נמשכו לאורך ההיסטוריה המודרנית גם בישראל וגם במדינות ערב וגרמו להרוגים רבים בקרב היהודים ולבעיית פליטים. פליטים אלו נשכחו על ידי מדינת ישראל ומערכת החינוך לא מלמדת את ההיסטוריה הזו לילדים בישראל.
המופתי אף הצהיר על כוונתו במעשיו. בספר הזיכרונות של המופתי, הוא כתב:

"לא שיתפתי פעולה עם גרמניה הנאצית מתוך אמונה בנאציזם אלא מתוך אמונה שאם היא הייתה מנצחת במלחמה אזי לא היה נשאר זכר לאף ציוני בפלשתינה ובארצות ערב... ניסיתי לגרום להפיכות במדינות ערב על מנת לזעזע את היציבות שלהן בזמן מערכת אלעלמין. אם הגרמנים היו מנצחים במלחמה, היהודים היו מוכרים את רכושם בזול ונוטשים את פלשתינה ומדינות ערב".

מילא אנשים מפקפקים בדבריו של נתניהו בנוגע לאחריותו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני להשמדתם של היהודים. הדבר נובע מבורות ולכן, חשוב להבהיר - המופתי נמצא מאז 1941 בברלין ויש לו תפקיד מכריע בהחלטות הממשלה הגרמנית להשמיד את יהודי אירופה וצפון אפריקה. בנוסף, בעדותו של הויפשטורמפירר דיטר ויסלציני, קצין SS לשעבר שהעיד במשפטי נירנברג מטעם התביעה עולה, כי המופתי הצהיר בכל פגישותיו עם היטלר, ריבנטרופ והימלר, חזר והציע את השמדת היהודים. הוא ראה בכך פתרון נוח לבעיית ארץ ישראל. המופתי הגיע לברלין בנובמבר 1941, לאחר שהיה מעורב בטבח הפרהוד, בחג שבועות 1941, במסגרתו נרצחו מאות יהודים. מעשה הטבח האלה נעשה בתיאום בינו לבין סוכנים נאצים. השמדת יהודי אירופה התרחשה מאוחר יותר ולכן לא מן הנמנע שהמופתי המליץ להיטלר על הפתרון הסופי.
אפשר להתווכח על הרבה דברים, אך עובדתית ראש הממשלה צודק בדבריו : בנקודת הזמן ההיא, ועל כך יש לתת את הדגש בנאומו, המופתי הירושלמי הקדים את היטלר. הספר המקיף והמלא שבתמונה עוסק באותה תקופה בהיסטוריה של השואה. הספר  "הדרך אל הפתרון הסופי - התפתחות המדיניות הנאצית כלפי היהודים : ספטמבר 1939 - מאס 1942" מתמקד בחקר האירועים שהתחוללו ב-30 החודשים שבין ספטמבר 1939 למרס 1942, חודשים שיש להם חשיבות מכרעת להבנת הורתו ולידתו של הפתרון הסופי. כריסטופר בראונינג קובע שבפרק הזמן הזה חל המפנה שבעקבותיו חולל המשטר הנאצי את ההשמדה המתוכננת של העם היהודי והריגת מיליונים של בני עמים אחרים, והכול בשיטתיות ובהיקף שאין להם אח ורע.
ב- 1939, כותב בראונינג, תכננו השלטונות הגרמניים את שינוי המפה הדמוגרפית במזרח אירופה ואת גירושם של מיליונים יהודים לשם, ואולם עד שלהי סתיו 1941 השתנו התוכניות מגירוש לרצח המוני שיטתי של כל היהודים בתחום השלטון הנאצי. זה הניתוח המפורט והמקיף ביותר שנכתב על אירועי 30 החודשים הרי הגורל הללו. המחבר מציג, בעזרת אלפי תעודות, כיצד עשתה מדיניות הגזע הנאצית את כברת הדרך מרדיפות ו"טיהור אתני" ועד הכנת התוכנית של הפתרון הסופי ומייחד מקום ניכר לדיון בתפקיד המרכזי שמילא אדולף היטלר בקבלת ההחלטות לאורך כל הדרך. הטענה המרכזית: התכנית להשמיד את יהודי אירופה, במקום לגרשם, התגבשה רק בלהט נסיבות המלחמה.
במסגרת זו מונה בראונינג את הרעיון שהתעורר עם הפלישה לפולין, לרכז את היהודים בשמורה ליד לובלין, וכמובן את "תוכנית מדגסקר" של 1940, שעל פיה היו היהודים אמורים להישלח לאי הנידח במזרח אפריקה. הוא מציין כי הלהיטות שבה הסתערו הנאצים על התוכנית כפתרון פלא לבעיית היהודים, והתסכול והאכזבה שנחלו עקב ירידתה לטמיון, דחפו אותם לכיוון ההשמדה ההמונית. בראונינג סבר כי ההחלטה של היטלר התקבלה ביולי 1941, בשל האופוריה ששררה בקרב הגרמנים עקב ההצלחה המסחררת של השלב הראשון של מבצע "ברברוסה". ההזדמנות שנקרתה בבת אחת, לרצוח את היהודים כחלק מהמאבק בבולשביזם, גרמה להסלמה ולהאצה קיצונית בתהליך הפתרון הסופי. גל אופוריה שני בסתיו, שוב בעקבות ניצחונות על הרוסים, הביא להחלטה נוספת באוקטובר, שבעקבותיה הפך הפתרון הסופי לשיטה: בנובמבר הוקם מחנה ההשמדה בלז'ץ, בדצמבר החל רצח היהודים בחלמנו ובוועידת ואנזה בינואר 1942 כבר תיאמו ביניהם הגופים השונים את הביורוקרטיה של ההשמדה.

קראתי את הביקורת ההיסטורית על נתניהו, ביקורות בורות נוטפות בחוסר היכרות וידע על ההיסטוריה על ידי אנשים שלא למדו אותה או שכחו את מה שלמדו. אבל לפחות את מועד קיומה של ועידת ואנזה אינני שוכחת: ינואר 1942. רק שם הוחלט על הפתרון הסופי. לכאורה, דברים שאירעו בשנת 1941 עשויים היו לחולל השפעה כלשהי על דברים שהתרחשו לאחר מכן. לידיעה, הקשר בין המופתי לנאצים לא החל ב-1941, אלא ב-1933. כשהאידאולוגיה הנאצית ויישומה היו עדיין בחיתולים, המופתי החל את דרכו בהשמדת העם היהודי בפרעות ב-1920, שכלל אותן בפרעות תרפ"ט ב-1929 והמשיך אותן בכל הזדמנות נוספת לרצוח יהודים תחת הנהגתו בארץ ישראל. כך הוא השפיע על הנאצים כשהם פרסו עליו חסות בברלין. המופתי השריש את הרעיון אצל הנאצים והנאצים פיתחו אותו ביכולת העבודה הסיסטמטית שאפיינה אותם כגרמנים. 

הרי הגרמנים היו אלו שמימנו את המרד הערבי בישראל בשנים 1936 ו-1939 בניהולו של המופתי. מרד זה גבה מחיר של 6,000 בני אדם. בעקבות המרד, המופתי קיבל חסות והגנה בברלין. אייכמן ביקר בישראל בשנת 1937 כדי לפגוש את המופתי ועשה סבב בעוזריו ברחבי המזרח התיכון כשהמשיך מישראל למצרים.  
בהמשך, כשהמופתי היה שכנו של אייכמן בתחילת שנות ה-40, סוכם שכאשר תיכבש ארץ ישראל על ידי הגרמנים, ייבנה בעמק דותן מחנה השמדה עבור יהודי הארץ וארצות האסלאם, זאת תמורת תמיכת ערביי הארץ בנאצים. בינתיים לא בזבז חוסייני את זמנו והסית ללא הרף בשידורים בערבית מתחנת הרדיו בברלין, כשהוא מארגן יחידת "איינזצגרופן" מוסלמית ל"טיפול" ביהודים בשטחים שייכבשו בארץ ובדרך אליה. "הו הערבים והמוסלמים! הירגו אותם בכל מקום שתמצאו. הדבר נושא חן בעיני אלוהים, ההיסטוריה והדת!" – במילים אלה נפתח השידור של רדיו ברלין ב-7 ביולי 1942. הדובר: אורח כבוד בשם חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים. הדברים נפלו על אזנם הקשובה של מיליוני ערבים במזרח-התיכון ובצפון אפריקה, שהאזינו לתעמולה של התחנה הנאצית בשפה הערבית. אל-חוסייני הגיע לברלין כמה חודשים לפני כן, ב- 5 בנובמבר 1941, ובמשך כארבע שנים המופתי' פיקד על הרדיו הנאצי בשפה הערבית, ששידר תעמולה ארסית נגד יהודי העולם. במקביל המופתי גייס דיוויזיה מוסלמית מבוסניה שנודעה בשם "הדיוויזיה ה-13 של הס.ס.", ועוד יחידה בשם "הלגיון הערבי החופשי" שסייעה לוורמאכט, ויזם את "מבצע אטלס" שבמסגרתו הוצנח צוות של נאצים וערבים ביריחו, במטרה להרעיל את מקורות המים בראש העין כדי להרוג את תושבי אזור תל אביב. היחידה נתפסה והחיסול נעצר.

הגרמנים, למרבה מפח הנפש הפלסטיני, נכשלו במבצעיהם והם נהדפו. חוסייני התנחם בסיוע להשמדה באירופה. כהוקרה לתרומתו זכה מידי הימלר בדרגת גנרל בס.ס. דו"ח עדכני של חוקרים אמריקאיים חשף לפני כ-4 שנים כי חוסייני, שטען בדיעבד ששהייתו בגרמניה הייתה רק מפחד הבריטים, קיבל מהנאצים סכום עתק של 50,000 מארק בחודש (פי 2 משכר פילדמרשל), כאשר משכורת של קציני שטח גרמנים הייתה כ-25,000 מארק לשנה. בנוסף, הובטח לו שהוא יהיה מנהיג פלסטין לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הנאצים והשמדת תושביה היהודיים.
אני לא מנסה חלילה לגרוע מחומרת מעשי הנאצים. הם, ולא אחרים, תכננו את ההשמדה והוציאו את התוכנית לפועל בשיטתיות ובאכזריות. אבל בהתחשב בכך שאני כרגע לומדת תואר בהיסטוריה של המזרח התיכון, אני קצת מכירה את ההיסטוריה. זה לא אומר שהיטלר פטור מאחריותו לשואה - היטלר עדיין אחראי לתכנית הפתרון הסופי. זה גם לא פוטר את הגרמנים לאחריותם להשמדת העם ולא פוטר את שיתוף הפעולה של יתר עמי אירופה וצפון אפריקה שנתנו לכך יד, לא הגנו על היהודים ואף הסגירו את שכניהם לנאצים. הם עדיין אחראים לכך.
כמי שסיים השבוע לקרוא את הספר המקיף והמלא שבתמונה, אפשר להתווכח על הרבה דברים, אך עובדתית ראש הממשלה צודק בדבריו : בנקודת הזמן ההיא, ועל כך יש לתת את הדגש בנאומו, המופתי הירושלמי הקדים את היטלר.

בקיאים ממני מחזקים את טענתו של נתניהו. ד"ר אדי כהן, שחקר את שיתוף הפעולה בין הערבים לנאצים: רה"מ נתניהו צודק. ד'ר אדי כהן מאוניברסיטת בר אילן, אומר כי רה"מ צדק כשטען כי "המופתי מילא תפקיד חשוב בהשמדת היהודים". ד'ר אדי מספר, כי היטלר לא רצה לרצוח יהודים בהתחלה, וכי המופתי של ירושלים חאג' אמין אל חוסייני דחף את היטלר לעשות זאת. בבית המשפט, הדבר מכונה שותף לרצח. הערבים היו שותפים לדבר עבירת רצח העם היהודי, הן על ידי המופתי כדוברם מול הנאצים והן בפרעות שהם ביצעו כנגד העם היהודי בארצות ערב ובחיי האדם היהודים שפרעות אלו גבו. עד היום, הערבים מיישמים את המדיניות הנאצית כלפי היהודים שהם חונכו על ברכיה.
רבותיי, היסטוריה חוזרת. לאור ההד שעוררו דבריו של ראש הממשלה לחיבור שבין השואה לאקטואליה, רצוי שנתייחס באותה רצינות ודקדקנות גם לנושא הכחשת השואה, או לסילופה. לפחות מטעם המחנה הרגיש לדיוק ונורמות של אמירת אמת... אנחנו יכולים להמשיך לשקר לעצמנו, ולומר את הקלישאה שזה נועד לצורך "פנימי-ערבי", או לצורך ביסוס מעמדו של המסית בתוך עמו שלו. העובדה שהפרטנר, אבו מאזן, ממשיך להפיץ את שקרי עבודת הדוקטורט שלו באתר רשמי של הרשות, מוכיחה את הזיקה שהוא יוצר בין הסילוף של אז להסתה של היום.
מה עוד צריך לקרות כדי שנבין שהתקשורת הזו איבדה כל שפיות? הכותרות זועקות: ׳נתניהו מכחיש שואה' לא יאמן מה יכולה לעולל השינאה לכנופית הפושעים. הרי הוא לא ניקה את הנאצים מאשמת השואה, מה שהוא אמר זה שהמופתי שידל את הנאצים לבצע את ה׳פתרון הסופי׳.
מביא לכם כאן מסמך עדות ממשפטי נירנברג המוכיח שדברים של נתניהו נכונים. >
אם רק נקפיד, קלה כבחמורה, להקשיב גם לצלילים ולא רק למילים, למעשים ולא רק להצהרות, נמצא חוט מקשר בין אי לגיטימיות העם היהודי של אז להיום. שורשי הסכסוך טמונים עמוק במדמנת השנאה וההסתה. את הלבוש המסורתי של המופתי הירושלמי החליפה החליפה. את האקדח החליפה הדיפלומטיה. את העמידה בראש הכוח הערבי המזוין, שינו להסתה של צבא מפגעים בודדים. אך הקולות נותרו כשהיו : אין ליהודי חלק ונחלה בעולם הזה. כאדם וכאומה. אם נשכיל לקרוא בין השורות, להבין טוב יותר את ההקשרים ההיסטוריים, נבין מול מי אנחנו עומדים. נבין שאין באמת חדש תחת השמש. בפרט אלה המוכנים לתת ולתת למען "שלום עכשיו".
ועדיין, זה לא שהשמאל מתווכח עם העובדות. הם שוטפים את רגליו של מכחיש שואה ותוקפים את ביבי על שמלמד את העולם היסטוריה ומבהיר לכולנו מיהם האנשים עמם אנחנו מתמודדים. העיקר להעביר עליו ביקורת לא מבוססת וחסרת אחריות, מבצעים כנגדו הסתה. עורך באתר YNET למשל העלה לפייסבוק שלו תמונה של ביבי כשהוא לבוש במדי S.S. עם זאת, כידוע, זה לא הסתה לרצח ביבי, כי הוא מזוהה עם מחנה השמאל.
גם נכדתו של יצחק רבין, נועה, קראה לרצח נתניהו והבטיחה שיהיה לה כיף. שוב, זה לא הסתה כי היא שייכת ל"מחנה הנכון", למחנה השמאל. אבל כשביבי מספר בנאומו על עובדות היסטוריות הידועות לנו בנוגע להיסטוריית הערבים והנאצים, זוהי הסתה על פי השמאל, אשר מעריץ מכחישי שואה.
מרגש אותי לראות חלק משמאלני הפייסבוק נלחמים על שמו הטוב של חאג' אמין אל חוסייני, כמו מאמצה הרב של זהבה גלאון ובדרך היא מבצעת הסתה כנגד נתניהו [הסתה לגיטימית מבחינת השמאל ולכן, אין מדובר בהסתה]. אגב מדהים לראות איך כבר בשנות השלושים הפלסטינים שעוד לא היו קיימים ידעו שיהיה כיבוש בשנת 67 שיגרום לסכסוך "פוליטי". איך אומר הפתחי, בחיים לא תנצחו ככה 56. תיקון, בחיים לא תנצחו ככה 44. לא שממש אכפת לי אבל הבנאדם רצח את רבין, גרם לערבים מסכנים שרק רצו לחיות בשקט לצאת לרחוב ולשחוט יהודים, והכחיש שואה. וכל מה שאתם שם בשמאל יכולים לעשות זה ללכת מכיכר רבין לרחוב קפלן? וואו, ספרו לי עוד על כמה שאתם מוכנים ללכת בשביל ה-"שלום". רק אל תשכחו מימיות.

"היטלר לא רצה להשמיד את היהודים בזמנו. הוא רצה לגרש אותם. וחאג' אמין אל חוסייני הלך אליו ואמר 'אם תגרש אותם כולם יבואו ל...
Posted by ‎זהבה גלאון Zehava Galon‎ on Tuesday, October 20, 2015

היטלר לא רצה להשמיד את היהודים בזמנו. הוא רצה לגרש אותם. וחאג' אמין אל חוסייני הלך אליו ואמר 'אם תגרש אותם כולם יבואו לכאן'. 'אז מה אעשה איתם?' שאל היטלר, וחוסייני ענה 'שרוף אותם'." זה לא נאום של יורג היידר. זה לא קטע מהדוקטורט של אבו-מאזן. זה ציטוט אמיתי לחלוטין של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אתמול מעל בימת הקונגרס הציוני. לראות ולא להאמין.אולי כדאי להוציא מהקבר את 33,771 היהודים שנרצחו בבאבי יאר בספטמבר 1941, חודשיים לפני שהמופתי והיטלר בכלל נפגשו, ולעדכן אותם שהנאצים בכלל לא התכוונו להשמיד אותם.אולי שנתניהו יספר את זה לקרובי משפחתי מליטא שנרצחו על ידי הנאצים יחד עם עוד כמעט מאתיים אלף בני הקהילה היהודית שם, גם כן לפני שהמופתי והיטלר נפגשו. "היטלר לא רצה להשמיד את היהודים."לאיזה תהומות של שפלות יורד האיש הזה. כמה הוא מבזה אותנו כעם ואיך הוא גורר בבוץ את זכר הזוועות שעשו הנאצים ועוזריהם לעם היהודי. אני מתביישת בשבילך אדוני ראש הממשלה. את הניתוחים הפסיכולוגיים אשאיר לאחרים. דבר אחד אני כן יודעת: מי שלא מסוגל לפעול כדי לשנות את העתיד, כל מה שנשאר לו זה לשכתב את העבר.

Posted by ‎זהבה גלאון Zehava Galon‎ on Tuesday, October 20, 2015




אז פתאום גלאון יהודיה כי נוח לה. כל הכבוד לנתניהו, הוא גאון. הוא גרם לגלאון לא להכחיש את השואה ולהודות שהיטלר ביצע רצח עם גם כנגד יהודים. עכשיו הוא צריך לגרום לך להודות שהערבים מעוניינים לבתע רצח עם ביהודים
 רבותיי, ההיסטוריה חוזרת. מה שהתרחש אז בין המופתי לאייכמן והיטלר מתרחש היום עם ברק חוסיין אובמה התומך בערבים במאבקם להשמיד את היהודים ופועל למען נצחונם בסיוע הכוח שניתן לו כנשיאה של המעצמה החזקה בעולם. 
לסיכום, רעיונותיו של המופתי, אבי "המרד הערבי הגדול" של 36' ורצח יהודים, הקדימו את תוכנית ההשמדה הנאצית אך במעט. אין בכך להשמיט או לגמד את האחריות של הנאצים לחורבן שהוטל על יהדות העולם. בין זה ובין נאומו של ראש הממשלה, אין דבר וחצי דבר, למרות מה שהשמאל הישראלי מנסה לבצע. זהו הערבוב הרגיל של פוליטיקה קטנה, כאשר העובדות על הפרטנר המוסלמי לא מוצאות חן בעיני השמאל הישראלי. מי שבהחלט יכול לאשש את העובדה הזו הוא הפרטנר הנוכחי, דוקטור לסילוף השואה. הוא בהחלט יודע ללכת בעקבות מורו ורבו הידוע לשמצה, בכל הקשור לחיסול יהודים. וכל קשר בין זה ובין אקיבוש, רק מוכיח את האיוולת שבתפיסת השמאל את הסכסוך.
לכל שאלה/ הערה או ראיון אתם מוזמנים ליצור קשר עם ד"ר אדי כהן יו"ר פורום קדם למזרחנות ולהסברה.