עבודת סמסטר: ניתוח סכסוך עבודה קיבוצי בחברת פלאפון - אוגוסט 2015

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?

צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com כדי לקבל הצעת מחיר

שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה

מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

עבודת ביניים: ניתוח סכסוך עבודה קיבוצי בחברת פלאפון - אוגוסט 2015

ניתוח סכסוך עבודה קיבוצי בחברת פלאפון - מטלה זו תעסוק בסכסוך העבודה הקיבוצי, אשר התרחש בין ועד עובדי חברת פלאפון בישראל לחברת פלאפון בע"מ במהלך חודש אוגוסט שנת 2015. חברת פלאפון העסיקה בזמן החתימה על ההסכם הקיבוצי, נכון לדצמבר 2013, כ-4,000 עובדים. רוב העובדים במדינת ישראל חתומים בחוזים אישיים. עד אז, גם עובדי החברה היו חתומים בחוזי עבודה אישיים. הסכם קיבוצי נחתם בין נציגי ועד העובדים בחברת פלאפון להנהלת החברה בדצמבר
2 013. בהמשך, בעקבות תהליכי התייעלות של החברה שנערכו בשיתוף פעולה עם ועד עובדי החברה, מצבת כח האדם בחברת פלאפון הצטמצמה ל-3,000 עובדים. ההסכם הקיבוצי עליו חתומים הצדדים מוגדר בהתאם לסעיף 2 (1) לחוק ההסכמים הקיבוציים כהסכם קיבוצי מיוחד לעובדי חברת פלאפון, כאשר הארגון המייצג את הועד על פי סעיף 3
לחוק זה, הנו הסתדרות העובדים הכללית החדשה. הסכם קיבוצי מיוחד הנו ייחודי לעובדי החברה, זאת לעומת הסכם קיבוצי כללי, התקף לכלל עובדי ענף התקשורת, לצורך העניין.
מאחר והחלק הגדול יותר מעובדי החברה הנם חברי הסתדרות העובדים הכללית, מדובר ביחידת מיקוח, מאחר ומספרם עולה על שליש ממספר עובדי חברת פלאפון החברים בו.
ההסכם הקיבוצי בין הצדדים נחתם לאחר שהחברה המעסיקה התנגדה לזכות ההתאגדות של העובדים בחברת פלאפון בניגוד לדעת בית המשפט. עד לחתימת ההסכם, העובדים בחברת פלאפון היו מועסקים במקום עבודה באופן שאינו מאורגן בועד עובדים. הנהלת חברת פלאפון הפעילה לחצים על העובדים במטרה למנוע את התאגדות, באופן שגרר ביקורת כלפיה מצד בית המשפט. בסופו של 

פרוסמינריון בנושא פרשת אלאור אזריה – ניתוח מקרה הירי בהתאם לכללי טוהר הנשק

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

ממ"ן 12

פרשת אלאור אזריה – ניתוח מקרה הירי בהתאם לכללי טוהר הנשק
הצעת מחקר בנושא אתיקה וטוהר הנשק בצה"ל במסגרת סוגיית המילטיריזם והצבא –
סוגיית אלאור אזריה כמקרה בוחן

במסגרת הקורס פרוייקט מחקר – מדיניות ציבורית, צבא ובטחון שמספרו 10760
מגיש **** ****
ת. ז *********

תוכן עניינים

תקציר
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2

1.1 אתיקה צבאית
2

1.1.1 מהי אתיקה צבאית
2

1.1.2 טוהר הנשק
3

1.2 מדיניות טוהר הנשק המיושמת בצה"ל
4

1.3 מקרים המשפיעים על מדיניות טוהר הנשק
6
פרק 2 – שאלת מחקר וטענת מחקר
9

2.1 שאלת מחקר ומשתני מחקר
9

2.1.1 שאלת מחקר
9

2.1.2 משתני מחקר
9

2.2 טענת מחקר והיגד אופרציונלי
9

2.2.1 טענת מחקר
9

2.2.2 היגד אופרציונלי
9
פרק 3 – מתודולוגיה
10

3.1 שיטת מחקר
10

3.2 רציונל מחקר
10

3.3 יתרונות וחסרונות השיטה הנבחרת
10

3.4 תיאור מקרה הבוחן
10
מקורות
12

תקציר
"השבועה – בנשק זה המופקד בידי על ידי ארגון ה'הגנה' בארץ – ישראל – אלחם באוייבי עמי, בעד מולדתי, בלי כניעה, בלי רתיעה ובמסירות – נפש.” שבועת לוחם הפלמ"ח (שרם, 2000 : 266).
מטרת עבודה זו הנה לעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום מדיניות ציבורית, צבא ובטחון – מדיניות טוהר הנשק בצה”ל. ההתמקדות הנה בקיומה או בחסר קיומה של מדינות טוהר הנשק הצה"לית בפרשת אזריה. מהספרות עולה, כי הבלגה וטוהר הנשק הנם שני מונחים המייצגים את ערכי הלחימה ומוסר הלחימה של צה”ל כארגון. ההבלגה נועדה למנוע פעולות נקמה, אך לא באמצעות תגובה פסיבית. בהתאם למדיניות זו, יש למנוע פעולות חוזרות ונשנות הפוגעות בישראלים ולהגן באופן אקטיבי, אך להימנע מפעולות נקם (שלם, 2000).
עבודה זו תעסוק בפרשת אזריה כמקרה בוחן של טוהר הנשק בצה"ל. המקרה התרחש בחברון, 24 במרץ, 2016. המחבל עבד אל פתח א – שאריף דקר שני יהודים ורצח אחד מהם. המחבל נורה ונפצע על ידי חיילי צה"ל. לוחם צה"ל ששימש כחובש קרבי הוזעק למקום. בשלב זה, הסכין ששימשה את המחבל עדיין הייתה בהישג ידו וכן, הוא היה לבוש במעיל – ביגוד חם בהתחשב במזג האויר האביבי שהיה באותו היום. מדובר בסימן מחשיד לאפשרות שהמחבל נושא תחת המעיל מטען חבלה. שני מאפיינים אלו מסכנים את הסובבים. מאחר והמחבל פעל לקחת את הסכין וכן, לא נשללה האפשרות למטען חבלה, הלוחם ירה כדור בראשו של המחבל, דבר שהוביל למותו. המקרה תועד על ידי פעיל שלום עכשיו בסרטון והופץ ברשתות החברתיות ובתקשורת. הפרקליטות הצבאית החליטה להעמיד את החייל היורה לדין בגין עבירת המתה. מקרה זה עורר מחלוקת ציבורית בסוגיית טוהר הנשק וישומה על ידי חיילי צה"ל.
לפיכך, עולה השאלה האם ובאיזה אופן הירי של החובש הקרבי, אלאור אזריה, היה מוצדק או לא בהתאם לכללי האתיקה של טוהר הנשק?
טוהר הנשק הנו אחד מעשרת הערכים המרכיבים את הקוד האתי של צה"ל. טוהר הנשק מגביל את היכולת של החייל להשתמש בנשקו ובכוח המצוי בידו לביצוע המשימה בלבד, במידה הנדרשת בלבד וכן, עליו לשמור על צלם אנוש. במסגרת ערך זה, נאסר על החייל לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים וכן, על החייל לעשות את המיטב בכדי למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם. למעשה, ערך טוהר הנשק מורכב מארבעה עקרונות – עקרון ההכרחיות ; עקרון ההבחנה ; עקרון המזעור ; ועקרון המידתיות.
פיגוע דקירה בוצע על ידי עבד אל פתח א – שאריף בחברון, מרץ 2016, כאשק המחבל דקר שני יהודים ורצח אחד מהם. המחבל נורה על ידי לוחמים שנכחו במקום ופצעו אותו. בהמשך, הלוחם אלאור אזריה ירה בראשו של המחבל והרג אותו. אמנם בהתאם לכללי האתיקה וטוהר הנשק, יש לחוס על חייו של שבוי מצבא האוייב שנפל בשבי ואף לספק לו טיפול רפואי ראוי. בנוסף, נקיטת פעולה צבאית כנגד השבוי, מתאפשרת רק במידה והתקיימה הצדקה ראויה בדמות הגנה מפני סכנה הנשקפת מצידו.
הלכה למעשה, אדם הנמצא בשבי במצב של פצוע קשה אינו נמצא בהכרח במצב המסכן אחרים ולכן, יש לשמור על כבודו כאדם ואף לפעול במטרה להציל את חייו. מאידך, עולה הטענה, כי המפגע לא נוטרל בשלב בו נורה למוות על ידי הלוחם ועדיין נשקפה סכנה לסובבים מצידו – לא נשללה הסברה שהוא נושא על גופו, מתחת למעיל, מטען חבלה. בנוסף, לפני שהלוחם ירה במחבל את היריה שהביאה למותו, המחבל הזיז את ידיו ורגליו באופן שהעלה חשד שהוא עומד להפעיל את המטען, כאשר הסכין ששימשה אותו במסגרת הפיגוע עודנה בהישג ידו. כלומר, המחבל עדיין לא נוטרל באופן שימנע סכנה כלפי אחרים. הדבר הוביל את הסובבים להסיק שקיימת מצד המפגע סכנה ולכן הירי מצד הלוחם היה מוצדק. לפיכך, ניתן לשער, כי בהתאם לכללי האתיקה של טוהר הנשק, הירי במחבל היה מוצדק.
שדה המחקר – יתמקד בירי של הלוחם אזריה במחבל בחברון כמקרה בוחן של יישום מדיניות טוהר הנשק על ידי חיילי צה"ל. במסגרת זו, אבדוק האם במקרה זה, כללי טוהר הנשק באו לידי ביטוי או לא.
מחקר זה הנו חיוני לצורך הבנתנו את תחום טוהר הנשק כפי שמיושם במסגרת צה"ל. כאמור, פרשת הלוחם אלאור אזריה הובילה לסערה חברתית ותקשורתית לאור המחלוקת שבא לידי ביטוי מבחינת הציבור הישראלי וההחלטה להגיש כתב אישום פלילי כנגד הלוחם היורה. נטען, כי ישנו פער בין המשפט הפלילי והמציאות החברתית בישראל, מאחר והמשפט הפלילי אינו משקף את ערכי החברה ואת מעשיו של הלוחם. מחד, הציבור בישראל האמין, כי הלוחם פעל כשורה ולכן, הביע מחאה. מאידך, הפרקליטות הצבאית החליטה להגיש כתב אישום כנגד הלוחם בגין עבירת המתה בניגוד לכללי טוהר הנשק, כאשר בסוף ההליך השיפוטי, הלוחם הורשע שלא בצדק לדעת הציבור.
עבודה זו מציגה הצעת מחקר הבוחנת כיצד מדיניות האתיקה הצבאית כפי שבאה לידי ביטוי בכללי טוהר הנשק מיושמת בצה"ל. מדיניות זו תבחן על ידי ניתוח מקרה בוחן – פרשת אלאור אזריה. במסגרת הפרק הראשון יוגדרו מונחים בסיסיים וחיוניים לסוגיה – יוגדרו האתיקה הצבאית וכללי טוהר הנשק, תוצג מדיניות טוהר הנשק כפי שמיושמת בצה"ל וכן, יוצגו מספר מקרים ידועים שעיצבו את כללי טוהר הנשק. הפרק השני יציג את שאלת המחקר, טענת המחקר והיגד אופרציונלי. הפרק השלישי נועד להציג את מתודולוגיית המחקר – שיטת המחקר, רציונל המחקר, יתרונותיה וחסרונותיה של מקרה המחקר כשיטת מחקר וכן, יוצג תאור המקרה.

נערות בסיכון – ניתוח מקרה של מתבגרת החוסה בבית השנטי

 

וכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2              1.1 גיל ההתבגרות
2              1.2 מיהו נוער בסיכון?

3                    1.2.1 נערות בסיכון
4                    1.2.2 טראומה מינית ופוסט טראומה 5
     1.2.3 ילדי משפחות חד הוריות וילדים יתומים
6 פרק 2 – תאור המקרה וניתוחו 7
2 .1 מקרה הבוחן 7
2 .2 ניתוח מקרה הבוחן 7
פרק 3 -דיון 9
סיכום
1 3
מקורות
1 4

תקציר 

"This girl I know needs some shelter / She don't believe anyone can help her / She's doing so much harm, doing so much damage / But you don't want to get involved. You tell her she can manage / And you can't change the way she feels / But you could put your arms around her / I know you want to live yourself / But could you forgive yourself / If you left her just the way / You found her " (Tracy Thorn/Massive Attack – Protection) 

המוות הנו תופעה טבעית והכרחית המלווה את חיינו, מאחר ומדובר בסיום הבלתי נמנע של כל חי. פרחים נובלים וכך גם עצים. כלבים וחתולים נפטרים, וכך גם אנשים. המוות הנו, בנוסף, תופעה שלאנושות אין עליה שליטה. למרות פענוחן של סודות רבים ואחרים של הטבע על ידי האנושות, אין בידנו מענה לתעלומות המוות. לכן, אדם הניצב מול תופעה זו חש חסר אונים, חרדה רבה ומנסה להתמודד בדרכים שונות. במסגרת זו, ייבחנו מאפיינים שונים שעלולים להציב בסיכון את המתבגרים החשופים להם. ניתן לשער, כי ישנם מאפיינים שאינם מהווים בהכרח הגורם הישיר לסיכון, כגון מתבגרים הגדלים במשפחות חד הוריות, אך מדובר במאפיינים המשפיעים על התפתחותו ובריאותו הנפשית של הילד. בנוסף ניתן לשער, כי ישנם מאפיינים המהווים בהכרח הגורם הישיר לסיכונם של המתבגרים, כגון מתבגרים שחוו משבר וטראומה על רקע תקיפה מינית, מאחר מדובר במאפיינים ברי השפעה על התפתחותו ובריאותו הנפשית של הילד.
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום עבודה עם אוכלוסיית הנערים בסיכון – ניתוח מקרה בוחן של מתבגרת החשופה לסיכון. במסגרת סקירה זו, תבוא לידי ביטוי התמקדות במאפיינים ובהתנהגויות שונות המתבטאים באורח חייה ובהיסטוגרפיה של המתבגרת כפי שמתואר במקרה הנדון. העבודה עם נוער בסיכון נמצאת בעדיפות מיידית, מאחר ושיהוי בטיפול במתבגרים אלו עלול לגבות מהם מחיר כבד, דבר שימנע מהם בעתיד לחזור ולהשתלב בחברה. העבודה עם נערות בסיכון מקבלת עדיפות יתרה, מאחר והסביבה מתקשה לזהות את המסוכנות שבהתנהגותן ובמצבן, לאור העובדה שהן נוטות להפנים את מצוקתן ולפגוע בעצמן. 

עבודה בדיני חוזים - פרשנות חוזה, ניתוח מקרה

 

חומר מחייב- החומר המופיע בסילבוס תחת פרשנות חוזה .
כללים לכתיבת העבודה:
1.
חובה לציין את שם הסטודנט, מספר ת.ז. , מסלול הלימוד ונושא העבודה.
2.
היקף העבודה לא יחרוג משלושה עמודים בגודל A4.
3. כל עבודה תנוסח בנפרד. אין להגיש עבודות משותפות.
4.
חובה להגיש את העבודות מודפסות. חריגות לא יבדקו. ההדפסה תיעשה ב- word , פונט 12 , גופן david, ברווח שורה וחצי. יש להשאיר שוליים עליונים, תחתונים, שמאליים וימניים ברוחב של 3 ס"מ לפחות. אין "לדחוס" מילים.
5.
ציטוט או אזכור של פס"ד, מאמר או ספרות ייעשה בהערות שוליים בתחתית כל עמוד בפונט
1 0, בגופן david, ובמרווח בודד בין השורות, עפ"י כללי הציטוט האחיד.
                                עבודה בדיני חוזים- פרשנות חוזה  ====================== בשנת 2011 זכתה חב' הריסות בע"מ במכרז לביצוע עבודת הריסה ופינוי של תחנת דלק שנבנתה והופעלה שלא כדין והוצאו לה צווי הריסה, סגירה ופינוי, לאחר שכל הערעורים שהגישו מפעילי תחנת הדלק נדחו.
לאחר הזכייה במכרז, נחתם בין חב' הריסות בע"מ לבין העירייה בתחומה מצויה התחנה, הסכם לביצוע העבודה בו נקבע, כדלקמן:
1.
העבודות יכללו בין היתר שאיבת דלקים ממיכלים, ניתוק חשמל, פירוק אינסטלציה, פירוק משאבות דלק, העמסה ופינוי טובין, העברת הדלקים להשמדה או למחזור לבתי הזיקוק, ואחסנת הטובין.
2.
תעריף המחירים שישולם לחברה עבור "אחסון פרטי ציוד שיפונו" :
א. 1 קוב מיטלטלין באחסנה פתוחה 30 יום ראשונים או חלקם – משפטים0 ₪.
ב. 1 קוב מיטלטלין באחסנה מקורה 30 יום ראשונים או חלקם – משפטים0 ₪.
ג. 1 קוב מיטלטלין באחסנה פתוחה שבוע נוסף או חלקו – 100 ₪.
ד. 1 קוב מיטלטלין באחסנה מקורה שבוע נוסף או חלקו – 100 ₪.
3.
בסעיף נוסף בהסכם נקבעה הערה בהדגשה בה נרשם "באחריות החברה להחזיר את הציוד לחברת הדלק – התשלום לאחסון עד 30 יום בלבד" אין מחלוקת בין הצדדים שההסכם קובע מפורשות שהתשלום שעל העירייה לשלם עבור אחסון הציוד יהיה עפ"י התעריף שקבעו הצדדים בהסכם.
בפועל הציוד אוחסן במחסני חב' הריסות למשך תקופה ממושכת, מעבר לשלושים יום. הציוד שהוחזק לאחר חלוף 30 הימים כלל ציוד שהוחזק באופן לגיטימי על ידי התחנה, ציוד שנועד להשמדה כגון דלקים מזוהמים וכן מכשירים וציוד של צדדים שלישיים.
הצדדים חלוקים בשאלה, האם על העירייה לשאת בעלות האחסנה לתקופה שמעבר לשלושים יום.
הצדדים פונים אליך/אלייך לקבל ייעוץ בשאלות כיצד יש לפרש את ההסכם בין חב' ההריסות לבין העירייה.
יש להניח הנחות עובדתיות שונות רלוונטיות לתשובה.
ב ה צ ל ח ה מוגש על ידי: , ת"ז-        דיני פרשנות – עבודה חברת הריסות בע"מ (להלן:
"החברה"), זכתה במכרז העירייה לביצוע עבודת הריסתה ופינויה של תחנת דלק אשר נבנתה והופעלה שלא כדין. בין החברה לעירייה נחתם הסכם לביצוע העבודה. כעת, עולה שאלה פרשנית: כיצד יש לפרש את ההסכם שנחתם בין הצדדים?
סעיף
2 4 לחוק החוזים מעגן את עקרון חופש החוזים. עקרון זה משמש כעקרון על המנחה את בית המשפט בבואו לתת פרשנות להסכם. לאור עקרון חופש החוזים, רשאים הצדדים לקבוע בהסכם את כל העולה על רוחם. במקרה דנן, קבעו הצדדים תעריף עבור ימי אחסנה וכן, בהסכם הוגבלה תקופת האחסנה עד ל-30 ימים. עם זאת, בפועל, תקופת האחסנה עלתה על 30 ימים.
לכן נשאלת השאלה, האם על העירייה לשלם לחברה תשלום נוסף מעבר לתשלום בגין האחסון במשך 30 הימים הראשונים? בכדי להכריע בשאלה זו, יש לבחון כיצד יפרש בית המשפט את החוזה בין הצדדים.
סעיף
2 5 (א) לחוק החוזים מגדיר את הדרך בה יש לפרש חוזים. בהתאם לסעיף זה, על הפרשנות להעשות, תחילה, בהתאם לאומד דעתם של הצדדים כפי שמשתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. אולם, במידה ואומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, החוזה פורש בהתאם ללשונו. במקרה דנן, תטען העירייה כי בהתאם לסעיף
5 (א) לחוק החוזים, אומד דעת הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, זאת מאחר וההסכם כולל פסקה הקובעת מפורשות כי התשלום לאחסון מוגבל עד ל-30 ימים. לכן, יש לפרש את החוזה בצורה זו. מאידך, ניתן לטעון כי יש לפרש את החוזה בהתאם לנסיבות העניין. במקרה זה ניתן להעריך, כי אומד דעתם של הצדדים כוון גם לאחסנה מעבר ל- 30 ימים, אחרת לשם מה קבעו הצדדים ביניהם תעריף עבור ימים אלו.
בהתאם לתורת שני השלבים, בשלב הראשון יש לפרש את לשון החוזה ואומד דעת הצדדים העולה מתוכו. בשלב השני, פרשנות החוזה הנה בהתאם לנסיבות חיצוניות. במידה ולשון החוזה ברורה, לא ניתן לפנות לנסיבות חיצוניות. תטען העירייה לפירוש מסוג זה, מאחר ורשום מפורשות שהתשלום הנו עבור אחסנה למשך 30 ימים בלבד. אולם, על פי ההלכה שנקבעה בפרשת אפרופים, תורת שני השלבים אינה מתיישבת עם העקרונות המנחים את המשפט הישראלי, כגון עקרון תום הלב, לפיו יש למנוע מאחד הצדדים לחוזה לטעון לפירוש מילולי שאינו עולה בקנה אחד עם כוונתו הסובייקטיבית הידועה לצד השני. בהתאם להלכה שנקבעה בפרשת אפרופים, על החברה לטעון כי למרות קיומו של סעיף בחוזה הקובע, כי על העירייה מוטל לשלם עבור 30 ימי אחסון בלבד, כוונת הצדדים הייתה…

השפעות של עבירת האונס על נפגעת העבירה – ניתוח מקרה של קורבן אונס של האנס הסדרתי והסופר החרדי חיים ולדר

 

תוכן עניינים

מבוא

1
1. אונס

2
1.1 הגדרה

2
1.2 מאפיינים

2
1.3 היקף התופעה

3
2. אונס – השפעות לטווח הקצר ולטווח הארוך של נפגעת עבירה
5
2.1 תיאוריית הדחק – פוסט טראומה

5
2.2 השפעות לטווח הקצר

5
2.3 השפעות לטווח הארוך

6
3. מקרה בוחן – קורבן אונס של הסופר חיים ולדר

7
4. סיכום

9
5. מקורות

10

מבוא
מטרת עבודה זו הנה לבחון את השפעות האונס על קורבן האונס הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. במסגרת זו נציג את המקרה של הנאנסת רוחמי ילטה רבינוביץ', אשר נפלה קורבן לאנס הסדרתי והסופר חיים ולדר, כמקרה בוחן. רוחמי (רומי) נחשפה לאחר התאבדותו של האנס במסגרת ראיון ששודר בתחקיר המקור. בהתאם לכך, נערוך ניתוח של השפעות האונס לטווח הקצר ולטווח הארוך על רוחמי כנפגעת האונס. במסגרת זו, עולה השאלה מהן ההשפעות לטווח הקצר ולטווח הארוך אותה חוותה נחמי, אשר נפלה קורבן לאנס הסדרתי חיים ולדר?
ראשית, במהלך הפרק הראשון, נגדיר מהו אונס, מהם מאפייני התופעה והיקפיו. החוק מגדיר אונס כעבירות מין ללא הסכמה חופשית של הצדדים. אחת מתוך 3 נשים תעבור אונס פעם אחת בחייה. יתכן והאונס יתבצע על ידי מכר או במסגרת תקיפה אקראית על ידי זר. התקיפה המינית הנה תופעה המושפעת מיחסי כפיפות מגדריים, כחלק ממערך רחב של אלימות פיזית. לאונס נלווה מיתוס האונס, המוביל להאשמת הקורבן – מקרה בו האחריות על ביצוע מעשה האונס עובר ממבצע עבירת התקיפה המינית לקורבן האונס (להב, 2008 ; Nguyen, Weeks & Stenstrom, 2021).
בהמשך, מטרת הפרק השני הנה לבחון את ההשפעות של האונס על הקורבן הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. הפרעת דחק פוסט תראומטית הנה הפרעת חרדה, אשר מתפתחת בתגובה לארוע תראומטי בקרב אחת מתוך 12 נשים ובקרב 1 מתוך 24 גברים. בעקבות כך, הנפגע חווה מצוקה והפרעות בתפקוד. קורבנות תקיפה מינית ייחוו השפעות לטווח הקצר, כגון אפשרות להידבקות במחלות מין, קליטת הריון לא רצוי, האשמת הקורבן מצד הסובבים ועוד. יתרה מכך, קורבנות אונס עלולות לחוות השפעות לטווח ארוך, כגון פוביות, התקפי חרדה והפרעת דחק פוסט טראומתית (אלטמן, 2011 ; הרמן, 2017 ; דנציג – רוזנברג ופלג, 2020)
לבסוף, הפרק השלישי נועד להציג את מקרה קורבן האונס של האנס הסדרתי חיים ולדר, רוחמי. הניתוח יתבצע בהתאם לראיון שנתנה הנאנסת בפנים גלויות לתוכנית המקור. ואכן, מהתוכנית עולה, כי הנאנסת סובלת מתופעות לטווח הקצר ולטווח הארוך בעקבות האונס באופן התואם לנסקר בספרות.

פרוסמינריון בנושא פרשת אלאור אזריה – ניתוח מקרה הירי בהתאם לכללי טוהר הנשק

 

ממ"ן 12
פרשת אלאור אזריה – ניתוח מקרה הירי בהתאם לכללי טוהר הנשק
הצעת מחקר בנושא אתיקה וטוהר הנשק בצה"ל במסגרת סוגיית המילטיריזם והצבא –
סוגיית אלאור אזריה כמקרה בוחן

במסגרת הקורס פרוייקט מחקר – מדיניות ציבורית, צבא ובטחון שמספרו 10760
מגיש **** ****
ת. ז *********

תוכן עניינים

תקציר
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2

1.1 אתיקה צבאית
2

1.1.1 מהי אתיקה צבאית
2

1.1.2 טוהר הנשק
3

1.2 מדיניות טוהר הנשק המיושמת בצה"ל
4

1.3 מקרים המשפיעים על מדיניות טוהר הנשק
6
פרק 2 – שאלת מחקר וטענת מחקר
9

2.1 שאלת מחקר ומשתני מחקר
9

2.1.1 שאלת מחקר
9

2.1.2 משתני מחקר
9

2.2 טענת מחקר והיגד אופרציונלי
9

2.2.1 טענת מחקר
9

2.2.2 היגד אופרציונלי
9
פרק 3 – מתודולוגיה
10

3.1 שיטת מחקר
10

3.2 רציונל מחקר
10

3.3 יתרונות וחסרונות השיטה הנבחרת
10

3.4 תיאור מקרה הבוחן
10
מקורות
12

תקציר
"השבועה – בנשק זה המופקד בידי על ידי ארגון ה'הגנה' בארץ – ישראל – אלחם באוייבי עמי, בעד מולדתי, בלי כניעה, בלי רתיעה ובמסירות – נפש.” שבועת לוחם הפלמ"ח (שרם, 2000 : 266).
מטרת עבודה זו הנה לעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום מדיניות ציבורית, צבא ובטחון – מדיניות טוהר הנשק בצה”ל. ההתמקדות הנה בקיומה או בחסר קיומה של מדינות טוהר הנשק הצה"לית בפרשת אזריה. מהספרות עולה, כי הבלגה וטוהר הנשק הנם שני מונחים המייצגים את ערכי הלחימה ומוסר הלחימה של צה”ל כארגון. ההבלגה נועדה למנוע פעולות נקמה, אך לא באמצעות תגובה פסיבית. בהתאם למדיניות זו, יש למנוע פעולות חוזרות ונשנות הפוגעות בישראלים ולהגן באופן אקטיבי, אך להימנע מפעולות נקם (שלם, 2000).
עבודה זו תעסוק בפרשת אזריה כמקרה בוחן של טוהר הנשק בצה"ל. המקרה התרחש בחברון, 24 במרץ, 2016. המחבל עבד אל פתח א – שאריף דקר שני יהודים ורצח אחד מהם. המחבל נורה ונפצע על ידי חיילי צה"ל. לוחם צה"ל ששימש כחובש קרבי הוזעק למקום. בשלב זה, הסכין ששימשה את המחבל עדיין הייתה בהישג ידו וכן, הוא היה לבוש במעיל – ביגוד חם בהתחשב במזג האויר האביבי שהיה באותו היום. מדובר בסימן מחשיד לאפשרות שהמחבל נושא תחת המעיל מטען חבלה. שני מאפיינים אלו מסכנים את הסובבים. מאחר והמחבל פעל לקחת את הסכין וכן, לא נשללה האפשרות למטען חבלה, הלוחם ירה כדור בראשו של המחבל, דבר שהוביל למותו. המקרה תועד על ידי פעיל שלום עכשיו בסרטון והופץ ברשתות החברתיות ובתקשורת. הפרקליטות הצבאית החליטה להעמיד את החייל היורה לדין בגין עבירת המתה. מקרה זה עורר מחלוקת ציבורית בסוגיית טוהר הנשק וישומה על ידי חיילי צה"ל.
לפיכך, עולה השאלה האם ובאיזה אופן הירי של החובש הקרבי, אלאור אזריה, היה מוצדק או לא בהתאם לכללי האתיקה של טוהר הנשק?
טוהר הנשק הנו אחד מעשרת הערכים המרכיבים את הקוד האתי של צה"ל. טוהר הנשק מגביל את היכולת של החייל להשתמש בנשקו ובכוח המצוי בידו לביצוע המשימה בלבד, במידה הנדרשת בלבד וכן, עליו לשמור על צלם אנוש. במסגרת ערך זה, נאסר על החייל לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים וכן, על החייל לעשות את המיטב בכדי למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם. למעשה, ערך טוהר הנשק מורכב מארבעה עקרונות – עקרון ההכרחיות ; עקרון ההבחנה ; עקרון המזעור ; ועקרון המידתיות.
פיגוע דקירה בוצע על ידי עבד אל פתח א – שאריף בחברון, מרץ 2016, כאשק המחבל דקר שני יהודים ורצח אחד מהם. המחבל נורה על ידי לוחמים שנכחו במקום ופצעו אותו. בהמשך, הלוחם אלאור אזריה ירה בראשו של המחבל והרג אותו. אמנם בהתאם לכללי האתיקה וטוהר הנשק, יש לחוס על חייו של שבוי מצבא האוייב שנפל בשבי ואף לספק לו טיפול רפואי ראוי. בנוסף, נקיטת פעולה צבאית כנגד השבוי, מתאפשרת רק במידה והתקיימה הצדקה ראויה בדמות הגנה מפני סכנה הנשקפת מצידו.
הלכה למעשה, אדם הנמצא בשבי במצב של פצוע קשה אינו נמצא בהכרח במצב המסכן אחרים ולכן, יש לשמור על כבודו כאדם ואף לפעול במטרה להציל את חייו. מאידך, עולה הטענה, כי המפגע לא נוטרל בשלב בו נורה למוות על ידי הלוחם ועדיין נשקפה סכנה לסובבים מצידו – לא נשללה הסברה שהוא נושא על גופו, מתחת למעיל, מטען חבלה. בנוסף, לפני שהלוחם ירה במחבל את היריה שהביאה למותו, המחבל הזיז את ידיו ורגליו באופן שהעלה חשד שהוא עומד להפעיל את המטען, כאשר הסכין ששימשה אותו במסגרת הפיגוע עודנה בהישג ידו. כלומר, המחבל עדיין לא נוטרל באופן שימנע סכנה כלפי אחרים. הדבר הוביל את הסובבים להסיק שקיימת מצד המפגע סכנה ולכן הירי מצד הלוחם היה מוצדק. לפיכך, ניתן לשער, כי בהתאם לכללי האתיקה של טוהר הנשק, הירי במחבל היה מוצדק.
שדה המחקר – יתמקד בירי של הלוחם אזריה במחבל בחברון כמקרה בוחן של יישום מדיניות טוהר הנשק על ידי חיילי צה"ל. במסגרת זו, אבדוק האם במקרה זה, כללי טוהר הנשק באו לידי ביטוי או לא.
מחקר זה הנו חיוני לצורך הבנתנו את תחום טוהר הנשק כפי שמיושם במסגרת צה"ל. כאמור, פרשת הלוחם אלאור אזריה הובילה לסערה חברתית ותקשורתית לאור המחלוקת שבא לידי ביטוי מבחינת הציבור הישראלי וההחלטה להגיש כתב אישום פלילי כנגד הלוחם היורה. נטען, כי ישנו פער בין המשפט הפלילי והמציאות החברתית בישראל, מאחר והמשפט הפלילי אינו משקף את ערכי החברה ואת מעשיו של הלוחם. מחד, הציבור בישראל האמין, כי הלוחם פעל כשורה ולכן, הביע מחאה. מאידך, הפרקליטות הצבאית החליטה להגיש כתב אישום כנגד הלוחם בגין עבירת המתה בניגוד לכללי טוהר הנשק, כאשר בסוף ההליך השיפוטי, הלוחם הורשע שלא בצדק לדעת הציבור.
עבודה זו מציגה הצעת מחקר הבוחנת כיצד מדיניות האתיקה הצבאית כפי שבאה לידי ביטוי בכללי טוהר הנשק מיושמת בצה"ל. מדיניות זו תבחן על ידי ניתוח מקרה בוחן – פרשת אלאור אזריה. במסגרת הפרק הראשון יוגדרו מונחים בסיסיים וחיוניים לסוגיה – יוגדרו האתיקה הצבאית וכללי טוהר הנשק, תוצג מדיניות טוהר הנשק כפי שמיושמת בצה"ל וכן, יוצגו מספר מקרים ידועים שעיצבו את כללי טוהר הנשק. הפרק השני יציג את שאלת המחקר, טענת המחקר והיגד אופרציונלי. הפרק השלישי נועד להציג את מתודולוגיית המחקר – שיטת המחקר, רציונל המחקר, יתרונותיה וחסרונותיה של מקרה המחקר כשיטת מחקר וכן, יוצג תאור המקרה.

נערה בסיכון – ניתוח מקרה של מתבגרת, ילדת רחוב, המתגוררת בזולה ברחוב הנביאים בירושלים

 

תוכן עניינים

תקציר

1
פרק 1 – סקירת ספרות

2
1.1 גיל ההתבגרות

2
1.1.1 מהו גיל ההתבגרות?
2
1.1.2 משברים בגיל ההתבגרות
2
1.2 נוער בסיכון

4
1.2.1 מיהו נוער בסיכון?
4
1.2.2 נערות בסיכון
5
3 1.2. טראומה מינית ופוסט טראומה
6
1.2.4 ילדי משפחות חד הוריות וילדים יתומים
7
פרק 2 – תאור המקרה וניתוחו
11
2.1 מקרה הבוחן
11
2.2 ניתוח מקרה הבוחן
11
פרק 3 -דיון

14
סיכום

16
מקורות

17

תקציר
המוות הנו תופעה טבעית והכרחית המלווה את חיינו, מאחר ומדובר בסיום הבלתי נמנע של כל חי. פרחים נובלים וכך גם עצים. כלבים וחתולים נפטרים, וכך גם אנשים. המוות הנו, בנוסף, תופעה שלאנושות אין עליה שליטה. למרות פענוחן של סודות רבים ואחרים של הטבע על ידי האנושות, אין בידנו מענה לתעלומות המוות. לכן, אדם הניצב מול תופעה זו חש חסר אונים, חרדה רבה ומנסה להתמודד בדרכים שונות. במסגרת זו, ייבחנו מאפיינים שונים שעלולים להציב בסיכון את המתבגרים החשופים להם. ניתן לשער, כי ישנם מאפיינים שאינם מהווים בהכרח הגורם הישיר לסיכון, כגון מתבגרים הגדלים במשפחות חד הוריות, אך מדובר במאפיינים המשפיעים על התפתחותו ובריאותו הנפשית של הילד. בנוסף ניתן לשער, כי ישנם מאפיינים המהווים בהכרח הגורם הישיר לסיכונם של המתבגרים, כגון מתבגרים שחוו משבר וטראומה על רקע תקיפה מינית, מאחר מדובר במאפיינים ברי השפעה על התפתחותו ובריאותו הנפשית של הילד.
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום עבודה עם אוכלוסיית הנערים בסיכון – ניתוח מקרה בוחן של מתבגרת החשופה לסיכון. במסגרת סקירה זו, תבוא לידי ביטוי התמקדות במאפיינים ובהתנהגויות שונות המתבטאים באורח חייה ובהיסטוגרפיה של המתבגרת כפי שמתואר במקרה הנדון. העבודה עם נוער בסיכון נמצאת בעדיפות מיידית, מאחר ושיהוי בטיפול במתבגרים אלו עלול לגבות מהם מחיר כבד, דבר שימנע מהם בעתיד לחזור ולהשתלב בחברה. העבודה עם נערות בסיכון מקבלת עדיפות יתרה, מאחר והסביבה מתקשה לזהות את המסוכנות שבהתנהגותן ובמצבן, לאור העובדה שהן נוטות להפנים את מצוקתן ולפגוע בעצמן.

נערה בסיכון – ניתוח מקרה של מתבגרת, ילדת רחוב, המתגוררת בזולה ברחוב הנביאים בירושלים

 

תוכן עניינים

תקציר

1
פרק 1 – סקירת ספרות

2
1.1 גיל ההתבגרות

2
1.1.1 מהו גיל ההתבגרות?
2
1.1.2 משברים בגיל ההתבגרות
2
1.2 נוער בסיכון

4
1.2.1 מיהו נוער בסיכון?
4
1.2.2 נערות בסיכון
5
3 1.2. טראומה מינית ופוסט טראומה
6
1.2.4 ילדי משפחות חד הוריות וילדים יתומים
7
פרק 2 – תאור המקרה וניתוחו
11
2.1 מקרה הבוחן
11
2.2 ניתוח מקרה הבוחן
11
פרק 3 -דיון

14
סיכום

16
מקורות

17

תקציר
המוות הנו תופעה טבעית והכרחית המלווה את חיינו, מאחר ומדובר בסיום הבלתי נמנע של כל חי. פרחים נובלים וכך גם עצים. כלבים וחתולים נפטרים, וכך גם אנשים. המוות הנו, בנוסף, תופעה שלאנושות אין עליה שליטה. למרות פענוחן של סודות רבים ואחרים של הטבע על ידי האנושות, אין בידנו מענה לתעלומות המוות. לכן, אדם הניצב מול תופעה זו חש חסר אונים, חרדה רבה ומנסה להתמודד בדרכים שונות. במסגרת זו, ייבחנו מאפיינים שונים שעלולים להציב בסיכון את המתבגרים החשופים להם. ניתן לשער, כי ישנם מאפיינים שאינם מהווים בהכרח הגורם הישיר לסיכון, כגון מתבגרים הגדלים במשפחות חד הוריות, אך מדובר במאפיינים המשפיעים על התפתחותו ובריאותו הנפשית של הילד. בנוסף ניתן לשער, כי ישנם מאפיינים המהווים בהכרח הגורם הישיר לסיכונם של המתבגרים, כגון מתבגרים שחוו משבר וטראומה על רקע תקיפה מינית, מאחר מדובר במאפיינים ברי השפעה על התפתחותו ובריאותו הנפשית של הילד.
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום עבודה עם אוכלוסיית הנערים בסיכון – ניתוח מקרה בוחן של מתבגרת החשופה לסיכון. במסגרת סקירה זו, תבוא לידי ביטוי התמקדות במאפיינים ובהתנהגויות שונות המתבטאים באורח חייה ובהיסטוגרפיה של המתבגרת כפי שמתואר במקרה הנדון. העבודה עם נוער בסיכון נמצאת בעדיפות מיידית, מאחר ושיהוי בטיפול במתבגרים אלו עלול לגבות מהם מחיר כבד, דבר שימנע מהם בעתיד לחזור ולהשתלב בחברה. העבודה עם נערות בסיכון מקבלת עדיפות יתרה, מאחר והסביבה מתקשה לזהות את המסוכנות שבהתנהגותן ובמצבן, לאור העובדה שהן נוטות להפנים את מצוקתן ולפגוע בעצמן.

סוגי הסתגלות המתחייבים מן הגירושין

 

תוכן עניינים
מבוא
2
חלק 1 – גירושין בחברה הישראלית
3 חלק 2 – סוגי הסתגלות המתחייבים מן הגירושין 

·        הערכות רגשית

 ·        הערכות משפטית

 ·        הערכות נפשית

 ·        הערכות קהילתית

 ·        הערכות כלכלית

 ·        שינוי דפוסי הורות
6 חלק  3 – CASE STUDY 7
סיכום
8 ביבליוגרפיה 9

מבוא
"לדבוק ולהחזיק מיום זה והלאה בטוב וברע, בעושר ובעוני, בחולי ובבריאות, לאהוב ולהוקיר עד יפריד בינינו המוות" – ספר התפילה הנוצרי (1549)

 הנישואין בחברה הישראלית הנם נורמה חברתית מקובלת, וכאשר קיים פער בין זהותו של הפרט וציפיותיה של החברה, נעשה הפרט יוצא דופן, חריג, ועלול אף להרגיש דחוי מבחינה חברתית. בתחילת המערכת הזוגית, לכל אחד מבני הזוג ישנם ציפיות ממערכת הנישואין ומהמשפחה אשר עתידה להיות. לעתים, נוצר מצב שבו הציפיות לחוד והמציאות לחוד. דוגמא לכך הנה, כי במהלך ההריון, האישה משמינה וכן, לרוב, מתבטאים סמפטומים כגון עייפות ושינויים במצבי – הרוח. הבעל לא מסתגל  לתופעות הללו בקלות. לכן, הוא ממעט להיות בבית.
גם לאחר שהתינוק נולד, הוא חש כי התינוק תופס את מקומו, כאשר האישה מקדישה את רוב זמנה לתינוק. כך נוצרים ויכוחים וחיכוכים רבים. לעתים, הדבר מגיע לגירושין. הגירושין הנו תוצאה של התרופפות חיי המשפחה ושבירת דפוסי חיים מסורתיים. תופעת הגירושין התגברה בעיקר בעידן המודרני, כיוון שהחברה המודרנית הופכת למסגרת פתוחה ומתירנית.
קיימים שני סוגי מערכות הוריות – משפחתיות : משפחה דו – הורית הנה מערכת עם זוג הורים, אב ואם אשר דרים יחד, תחת קורת גג אחת, ואשר מגדלים שם את צאצאי המשפחה ; וכן,  משפחה חד – הורית : זוהי מערכת משפחתית עם הורה אחד אשר מגדל לבדו את ילדיו.
גירושין נחשבים כדרך לפתור בעית חוסר התאמה בין בני זוג, סכסוכים בחיי המשפחה שלא ניתן לשאת עוד – אף כי אין פתרון זה מקובל ומוסכם על כולם. עובדה היא, שמספר הגירושין הולך וגדל והשיעור כיום גבוה יחסית משנים עברו.
אמנם שיעור הגירושין משתנה משנה לשנה ואופייניים לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, אך – ככלל, ניתן לומר כי שיעורים אלו מגיעים בשנים אחרונות עד לאחד מכל שלושה זוגות נשואים, ואף יותר מכך. אך, עדיין, גירושין נחשב לאחת הטראומות הקשות ביותר שהמשפחה ובני הזוג יכולים לעבור, זאת כיוון שהגירושין מהווה ניתוק פסיכולוגי ורגשי מבן הזוג וגורם לתחושה של כישלון. גירושין נחשבים, ברוב המקרים, לסוף הדרך – סופה של מערכת היחסים ופרוקה של המשפחה. בני זוג מתגרשים חווים חוויות דומות לחוויות שילדים שהופרדו מהוריהם חווים – פחד נורא מפני בדידות, מפני אובדן האהבה, ובעיקר חרדת נטישה. רגשות אלו גורמים להצפה של תחושת חוסר אונים, הרגשת תלות וצורך עז בהגנה ותמיכה.
פתרון אשר עשוי לתרום למצבים דומים הנו עזרה בזכות הכנה מוקדמת – אם כבני זוג בפרט ואם כמשפחה בכלל,  בטרם שהגיעו למצב זה. מומלץ לשאול אנשים שכבר התנסו, לחוות את ההריון והלידה ביחד, לשתף את הבעל בגידול הילד, בטיפול בו ובהאכלה שלו.
בעבודה זו אנסה לסקור את נושא הגירושין. בהמשך, אנסה לפרט את הגורמים העיקריים לגירושין בחברה המודרנית, את תוצאות הגירושין – קרי המצב החדש שנוצר אליו על המשפחה להסתגל וכן אציג קייס סטאדי

"אליס בארץ הפלאות" - יישום התיאוריות של מרקס ודורקהיים על מקרה מחקר

 

ניתוח הסיפור "אליס בארץ הפלאות" של לואיס קארל כקייס סטאדי, על פי התיאוריות של אמיל דורקהיים וקארל מרקס    

 תוכן עניינים
חלק א – מבוא
1
חלק ב – ניתוח הסיפור לפי דורקהיים
2 חלק ב – ניתוח הסיפור לפי מרקס
4 חלק ד – סיכום
6 ביבליוגרפיה 7
                                חלק א' – מבוא
בעבודה זו, אנו נעסוק בספרו המיתולוגי של לואיס קרול (1997), "אליס בארץ הפלאות". ספר זה הנו יצירת מופת, ומעבר למשמעותו כלקוח מז'אנר ספרות הילדים והפנטזיה, ניתן למצוא מסרים רבי משמעות מהתחום הפסיכולוגיה והחברתי.
הסיפור מתחיל בכך שאליס הקטנה מוצאת עצמה משועממת וללא דבר מעניין לעשות. כאשר היא רואה את השפן הממהר, אץ לו רץ לו, מסתכל בשעון ומדבר לעצמו, היא אינה רואה זאת כתופעה מוזרה. בהמשך, גם כשהיא נפלה אחריו למחילתו הארוכה ונפילתה הייתה איטית בהרבה ממהירות כוח המשיכה, היא לא הבחינה בדבר יוצא דופן והמשיכה לעסוק במחשבות על דברים אחרים. בכך מתחיל סיפור פנטזיה מדהים ובעל מעמד נוסטלגי שייזכר הן לדורות שקדמו והן לדורות שעוד יגיעו.
בהמשך העבודה, אנו ננסה לנתח קטעים מהספר בהתאם לתיאוריות של אמיל דורקהיים וקארל מרקס, כפי שהן מוצגות בספרות שנסקרה. אנו ננסה ליישם בהמשך את התיאוריות שלהם על הסיפור ולמעשה, נשתמש בו כמקרה בוחן ליישום. סביר להניח, כי מפאת קוצר הזמן והתחום המצומצם של העבודה, לא ייעשה לספר זה חסד. לכן, הנקודות שיוצגו בהמשך יהיו על קצה המזלג.
   

ניתוח מקרה משפחה כגורם סיכון וחוסן משפחת סימפסון

 

מטלה - ניתוח מקרה בקורס במסגרת הקורס המשפחה כגורם סיכון וחוסן לאלימות ולעבריינות: משפחת סימפסון

שנת הגשה	2018
מספר מילים	2210
מספר מקורות	7 מבנה העבודה – עד 5 עמודים מבוא גוף העבודה דיון וסיכום – נכתב באופן אישי רפלקסיה – אישי רשימת מקורות הינכם מתבקשים לבחור משפחה ולנתח את התנהלותה לאור המושגים, הרעיונות והנושאים שנלמדו בקורס. הניתוח יכול להתבסס על מקרה אמיתי, סיפור אישי, מקרה המבוסס על ספר, כתבה עיתונאית, סרט וכו’. על סיפור המשפחה שתבחרו להכיל מקסימום אלמנטים שיעזרו לכם בניתוח המשפחה. הרעיון בכתיבת העבודה ובניתוח המקרה הוא לאפשר לכם לבחון הלכה למעשה את הסוגיות שאיתן התמודדנו במהלך הקורס. העבודה אמורה להוות עבורכם סוג של מפגש בין התיאוריה למעשה. במהלך הניתוח יש להשתמש בתיאוריות שנלמדו בכיתה ולנתח את המקרה על פיהן. יש לגבות את הניתוח בחומרים תיאורטיים ולהשתמש במקורות אקדמיים שנמצאים בסילבוס או מקורות אחרים, לאחר אישור המרצה. על העבודה לכלול התייחסות לכל אחד מהסעיפים המפורטים בהנחיות לכתיבת העבודה המצורפות למסמך זה.  ניתן להוסיף היבטים אך לא להתעלם או לגרוע מההיבטים המבוקשים. במהלך כתיבת העבודה וניתוח המקרה  יש לעבוד לפי ההנחיות הבאות: 1.      תיאור כללי של המשפחה– כולל תיאור של סוג הבעיה, הקושי, המשבר שאיתו מתמודדת המשפחה (למשל: אבטלה, מחלה, סמים, אלימותזוגית, אלימות, התעללותוהזנחההורית, אלימותילדיםכלפיהורים, רצחבמשפחהועוד). 2 .      כוחות הפועלים במשפחה (למשל: תקשורת, היררכיה, גבולות, סמכות הורית, איזון בין היחד ובין הלחוד, תפקידים במשפחה [במובן המוחשי והרגשי], מערכת סגורה מול פתוחה ועוד)וסוג המשפחה (למשל, מנותקת, שבורה, נרקסיסטית וכו’) -בסעיף זה יש להתייחס לכל אחד מהמרכיבים בנפרד ולכולם יחד בהיבט של דיספונקציונאליות ופונקציונאליות משפחתית. 3.      הסבר תיאורטי ביחס למקור הבעיה. יש לבחור מבין התיאוריות שנלמדו בכיתה לפחות תיאוריה אחת שמהווה לדעתך את ההסבר הרלבנטי ביותר ולנסות להסביר את הבעיה בכמה שיותר רמות (אישית, חברתית, תרבותית וכו’*). *סטודנטים שבוחרים לעבוד על פי המודל האקולוגי, יתמקדו באופן מעמיק לפחות בהסבר ברמה אחת ויציגו את הקשר שבין רמה זו ובין הרמות האחרות, תוך התייחסות לשאלה כיצד באה לידי ביטוי כל אחת מהרמות בהתנהגות בפועל. 4.      כיצד משפיעה הבעיה המתוארת על המערכת המשפחתיתועל חברי המשפחה? האם היא פוגעת בחוסן המשפחתי? אם כן, כיצד? כיצד מתמודדת המשפחה עם המשבר? האם כל חברי המשפחה מתמודדים באותו אופן? האם הבעיה מהווה גורם של סיכון או גורם של סיכוי עבור המשפחה וחבריה? 5.      האם יש מקורות תמיכה חיצוניים למשפחה? אם כן, מהי תרומתם? כדי להקל על ביצוע העבודה, מומלץ לעבור על חומר המצגות וסיכומי השיעור, להוציא את המושגים העיקריים ואז לבחון מה רלבנטי למקרה הספציפי. יש להשתמש בכמה שיותר מושגים ולנתח על פי כמה שיותר היבטים. עם זאת, יש להימנע ממצב של ‘תפסת מרובה לא תפסת’ ולתת עדיפות לניתוח מעמיק על פני התבוננות שטחית במכלול היבטים.