תחקיר שפרסמה אדווה דדון בערוץ 12 במהדורה המרכזית חושף תיעודים מטלטלים וחשובים לצפייה של מקרי התעללות בקשישים סיעודיים מצד מטפלים סיעודיים, לא ישראליים - עובדים זרים. העובדים לא בהכרח מגורשים, בטח לא מייד. גם אם נפתח הליך פלילי, הם לא מגורשים אלא מקבלים עבודות שירות. ואם מבטלים את רשיון העבודה שלהם בארץ. הם לא נעצרים מיד. ההסכם שלהם עם התאגיד הסיעודי מתבטל ואז הם עובדים באופן לא חוקי מול מטופל אחר, ללא רשיון עבודה. כלומר על תקן שב"חים, מבוקשים אך המשטר לא עושה דבר כדי לאתר אותם ולגרש אותם מהארץ. מלכתחילה, המשפחות שמוכנות להעסיק אותם באופן לא חוקי תורמות לבעיה - זה לא משנה שהמטםלת הקבועה שלהם נמצאת בחופשת מולדת והם זקוקים לפתרון זמני. הם מסכנים את המטופל הסיעודי באלימות. זה לא אומר שמטפלים ישראלים אינם מתעללים בחולה הסיעודי - כמשגיחה על מאושפזים בבתי חולים, ראיתי במו עיניי כיצד אחיות וכח עזר מתעללים במאושפזים, מתעמרים בהם ואף תוקפים את חסרי הישע. ניסיונות לדווח הוביל להתנכלות כלפיי.
תחקיר ההתעללות בקשישים של אדווה דדון שודר במהדורה המרכזית של mako חדשות ערוץ 12. הכתבה חשפה תיעודים קשים ומטלטלים של אלימות, השפלה והזנחה קשה של קשישים סיעודיים על ידי מטפלים זרים בתוך בתיהם.
הנה עיקרי הנתונים וההמלצות שעלו בעקבות התחקיר:
מקרים חמורים: התיעודים הוכיחו שלא מדובר באירועים חד-פעמיים אלא בהתעללות מתמשכת שכללה מכות, התעמרות והזנחה.
המלצה קריטית למשפחות: בעקבות החשיפה, גורמי מקצוע ממליצים לכל משפחה המעסיקה עובד זר להתקין מצלמות אבטחה נסתרות בבית ולעקוב באופן שוטף אחר הטיפול ביקיריהם.
תגובות ברשת: התחקיר עורר סערה רבה, עורר דיון ציבורי נוקב על מצב הפיקוח והזקוקים לסיעוד, והוביל לחשיפת תיעודים נוספים בעמוד ה-פייסבוק הרשמי של אדווה דדון.
אנו חוזרים על המלצות רשות האוכלוסין וההגירה והתאגידים - עבור כל משפחה המעסיקה עובד זר מומלץ להתקין מצלמות ולעקוב אחר המתרחש בבית המטופל, לערוך ביקורי פתע ולשמור על קשר הדוק עם המטופל, וכמובן להעסיק מטפלים רק באמצעות לשכה מורשית.
סמינריון בנושא: האם ישנו הבדל בין עובדים זרים לבין עבודה במהלך טיול התרמילים?
סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה? צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.comכדי לקבל הצעת מחיר שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות
עבודת סמינריון בנושא: האם ישנו הבדל בין עובדים זרים לבין עבודה במהלך טיול התרמילים? תוכן עניינים תקציר 1 פרק 1 – סקירת ספרות 2 1 .1 טיול תרמילאות כענף תיירותי 2 1 .2 ישראלים מטיילים עם תרמיל 8 1 .3 טיול תרמילאות כתהליך התבגרות 9 פרק 2 – עבודה במהלך טיול התרמילים 1 1 פרק 3 – דיון ומסקנות 1 7 סיכום 1 9 מקורות 2 0
תקציר
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מיני רבות מתחום טיולי התרמילאות – בחינת ההבדלים בין הגירת עבודה ותחום העובדים הזרים לתרמילאי העובדים במהלך טיול התרמילים. מהספרות עולה, כי תופעת התרמילאים העובדים במדינת היעד קיימת, אם כי בחינת מאפייניה אינה נפוצה בספרות המחקרית. לפיכך, מטרתה של עבודה זו הנה לבחון הן את מניעיהם והן את חוויותיהם של התרמילאים, כשהם בוחרים לעבוד במהלך טיול התרמילים שלהם בחו"ל לעומת מניעיו של העובד הזר. במסגרת זו, עולה השאלה מהם מניעיהם של עובדים במדינה זרה, מטיילים ומהגרי עבודה כאחד, לעבוד במהלך טיול התרמילאות? מסקירת הספרות עולה, כי מחקרים בחנו את הקשר בין התרמילאות לגורמים כגון תעשיה, הרגלי נסיעה והרגלי קניה. עם זאת, הספרות המחקרית אינה עשירה בבחינתה את התרמילאים העובדים במהלך הטיול ועובדים זרים המגיעים למדינה במטרה לעבוד לצרכי פרנסת המשפחה המצויה במדינת המוצא. כתוצאה מכך, ישנו חוסר בידע בנוגע לצרכיהם השונים של העובדים הזרים והתרמילאים העובדים במדינות היעד. אמנם בענף התיירות מכירים בכך שתרמילאים שונים מתיירים רגילים. עם זאת, תרמילאים אינם בהכרח קבוצה הומוגנית ולא ברורים ההבדלים בין תרמילאים מסוימים לעומת אחרים. מהספרות עולה, כי תרמילאים עובדים במהלך הטיול במדינת היעד במטרה לממן את המשכו. בנוסף, העבודה במהלך הטיול יוצרת פעילות גומלין בין התרמילאים לאוכלוסייה המקומית דרך סוכני חיברות כגון המעסיקים וכך, להכיר תרבות חדשה. למעשה, מניע זה דירבן מלכתחילה את התרמילאים להימנע מלטייל בארץ היעד במסלול התיירות הרגיל ולבחור בתרמילאות. לפיכך, ניתן לשער כי תרמילאים בוחרים לעבוד במדינה בה הם מטיילים במטרה לממן את המשכו. בנוסף, ניתן לשער כי במסגרת עבודתם, התרמילאים יצרו פעילות גומלין עם האוכלוסייה המקומית במסגרת יחסי העבודה, הן בין המעביד לבינם כעובדים והן בינם לבין חבריהם לעבודה והאוכלוסייה המקומית עמם התרמילאים באו במגע. כך, הם הכירו טוב יותר את התרבות המקומית. בניסיון לענות על שאלת המחקר, במסגרת עבודה זו, תתבצע סקירת ספרות מחקרית הקיימת בנושא הגירת עבודה.
חווייתם של מטיילים ישראלים בטיול תרמילאות בחו"ל מעבודתם במהלך הטיול כולל הראיונות והנספחים
סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה? צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.comכדי לקבל הצעת מחיר שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות
עבודת סמינריון בסוציולוגיה אנתרופולוגיה בנושא: חווייתם של מטיילים ישראלים בטיול תרמילאות בחו"ל מעבודתם במהלך הטיול
תוכן עניינים תקציר 1 פרק 1 – סקירת ספרות 2 1 .1 טיול תרמילאות כענף תיירותי 2 1 .1.1 טיול תרמילאות 2 1 .1.2 ישראלים מטיילים עם תרמיל 5
1 .2 טיול תרמילאות כתהליך התבגרות 9
1 .3 עבודה במהלך טיול התרמילים 1 0 פרק 2 – מתודולוגיה 1 6
2 .1 שיטת מחקר 1 6
2 .2 אוכלוסיית מחקר 1 6
2 .3 כלי מחקר 1 6
2 .4 הליך מחקר 1 7 פרק 3 – ממצאים 2 0 3 .1 מאפייני אוכלוסיית המחקר 2 0 3 .2 עבודה במהלך טיול התרמילים 2 0 3 .2.1 מניעי התרמילאים לעבודה במהלך הטיול 2 0 3 .2.2 אופי העבודה והליך הקבלה וההכשרה 2 2
3 .3 חוויות המיוחסות לעבודה 2 5
3 .3.1 חוויות המיוחסות לעבודה – כללי 2 5
3 .3.2 אינטראקציה עם האוכלוסיה המקומית במסגרת העבודה 2 7 פרק 4 – דיון ומסקנות 3 0 סיכום 3 3 מקורות 3 4 ת נספחים
נספח מספר 1 – שאלות לראיון (חצי מובנה)
נספח מספר 2 – ראיון מספר 1 : הנבדק עבד בהוסטל אולס בפנמה
נספח מספר 3 – ראיון מספר 2 : הנבדקת עבדה בעגלות של ים המלח במכסיקו
נספח מספר 4 – ראיון מספר 3 : הנבדקת עבדה בעגלות, בהוסטל ובבית קפה בניו זילנד ואוסטרליה
נספח מספר 5 – ראיון מספר 4 : הנבדק עבד כמדריך צלילה בהוטילה הונדורס
נספח מספר 6 – ראיון מספר 5 : הנבדק עבד כברמן בקוסקו פרו
נספח מספר 7 – ראיון מספר 6 : הנבדקת עבדה בעגלות בארצות הברית
נספח מספר 8 – ראיון מספר 7 : הנבדק עבד בשגרירות הישראלית בקוסטה ריקה
נספח מספר 9 – ראיון מספר 8: הנבדק עבד בהוסטל "קאסה דה יגיל" בסאן כריסטובל
נספח מספר 10 – ראיון מספר 9 : הנבדקת עבדה ב"סוויס רפט" בקוסקו
נספח מספר 11 – ראיון מספר 10 : הנבדקת עבדה במכירת מוצרים של ים המלח בארצות הברית
תקציר
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מיני רבות מתחום טיולי התרמילאות – חווייתם של מטיילים ישראלים בטיול תרמילאות בחו"ל מעבודתם במהלך הטיול. מהספרות עולה, כי תופעת התרמילאים העובדים במדינת היעד קיימת, אם כי בחינת מאפייניה אינה נפוצה בספרות המחקרית. לפיכך, מטרתה של עבודה זו הנה לבחון הן את מניעיהם והן את חוויותיהם של התרמילאים הישראלים, כשהם בוחרים לעבוד במהלך טיול התרמילים שלהם בחו"ל.
במסגרת זו, עולה השאלה מהם מניעיו של המטייל הישראלי לעבוד במהלך טיול התרמילאות? בנוסף, האם חוויותיו מהעבודה סיפקו מענה למניעי של התרמילאי הישראלי לעבוד במהלך הטיול? מהספרות עולה, כי תרמילאים עובדים במהלך הטיול במדינת היעד במטרה לממן את המשכו. בנוסף, העבודה במהלך הטיול יוצרת פעילות גומלין בין התרמילאים לאוכלוסייה המקומית דרך סוכני חיברות כגון המעסיקים וכך, להכיר תרבות חדשה. למעשה, מניע זה דירבן מלכתחילה את התרמילאים להימנע מלטייל בארץ היעד במסלול התיירות הרגיל ולבחור בתרמילאות. לפיכך, ניתן לשער כי תרמילאים ישראלים בוחרים לעבוד במדינה בה הם מטיילים במטרה לממן את המשכו. בנוסף, ניתן לשער כי במסגרת עבודתם, התרמילאים הישראלים יצרו פעילות הגומלין עם האוכלוסייה המקומית במסגרת יחסי העבודה, הן בין המעביד לבינם כעובדים והן בינם לבין חבריהם לעבודה והאוכלוסייה המקומית עמם התרמילאים באו במגע. כך, הם הכירו טוב יותר את התרבות המקומית. בניסיון לענות על שאלות המחקר, במסגרת מחקר זה, ירואיינו 10 תרמילאים ותרמילאיות ישראלים שעבדו במהלך טיול התרמילים שביצעו בדרום אמריקה, במרכז אמריקה, באמריקה הצפונית ובאוסטרליה. רובם עבדו בעגלות או בהוסטלים. הם יישאלו שאלות הנוגעות למניעים שלהם לעבודה במהלך הטיול ועל החוויות שעברו שם הן עם העובדים איתם והן עם האוכלוסייה המקומית.
סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה? צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com כדי לקבל הצעת מחיר שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות
סמינריון בנושא: האם ישנו הבדל בין עובדים זרים לבין עבודה במהלך טיול התרמילים?
תוכן עניינים תקציר 1 פרק 1 – סקירת ספרות 2 1 .1 טיול תרמילאות כענף תיירותי 2 1 .2 ישראלים מטיילים עם תרמיל 8 1 .3 טיול תרמילאות כתהליך התבגרות 9 פרק 2 – עבודה במהלך טיול התרמילים 1 1 פרק 3 – דיון ומסקנות 1 7 סיכום 1 9 מקורות 2 0
תקציר
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מיני רבות מתחום טיולי התרמילאות – בחינת ההבדלים בין הגירת עבודה ותחום העובדים הזרים לתרמילאי העובדים במהלך טיול התרמילים. מהספרות עולה, כי תופעת התרמילאים העובדים במדינת היעד קיימת, אם כי בחינת מאפייניה אינה נפוצה בספרות המחקרית. לפיכך, מטרתה של עבודה זו הנה לבחון הן את מניעיהם והן את חוויותיהם של התרמילאים, כשהם בוחרים לעבוד במהלך טיול התרמילים שלהם בחו"ל לעומת מניעיו של העובד הזר. במסגרת זו, עולה השאלה מהם מניעיהם של עובדים במדינה זרה, מטיילים ומהגרי עבודה כאחד, לעבוד במהלך טיול התרמילאות? מסקירת הספרות עולה, כי מחקרים בחנו את הקשר בין התרמילאות לגורמים כגון תעשיה, הרגלי נסיעה והרגלי קניה. עם זאת, הספרות המחקרית אינה עשירה בבחינתה את התרמילאים העובדים במהלך הטיול ועובדים זרים המגיעים למדינה במטרה לעבוד לצרכי פרנסת המשפחה המצויה במדינת המוצא. כתוצאה מכך, ישנו חוסר בידע בנוגע לצרכיהם השונים של העובדים הזרים והתרמילאים העובדים במדינות היעד. אמנם בענף התיירות מכירים בכך שתרמילאים שונים מתיירים רגילים. עם זאת, תרמילאים אינם בהכרח קבוצה הומוגנית ולא ברורים ההבדלים בין תרמילאים מסוימים לעומת אחרים. מהספרות עולה, כי תרמילאים עובדים במהלך הטיול במדינת היעד במטרה לממן את המשכו. בנוסף, העבודה במהלך הטיול יוצרת פעילות גומלין בין התרמילאים לאוכלוסייה המקומית דרך סוכני חיברות כגון המעסיקים וכך, להכיר תרבות חדשה. למעשה, מניע זה דירבן מלכתחילה את התרמילאים להימנע מלטייל בארץ היעד במסלול התיירות הרגיל ולבחור בתרמילאות. לפיכך, ניתן לשער כי תרמילאים בוחרים לעבוד במדינה בה הם מטיילים במטרה לממן את המשכו. בנוסף, ניתן לשער כי במסגרת עבודתם, התרמילאים יצרו פעילות גומלין עם האוכלוסייה המקומית במסגרת יחסי העבודה, הן בין המעביד לבינם כעובדים והן בינם לבין חבריהם לעבודה והאוכלוסייה המקומית עמם התרמילאים באו במגע. כך, הם הכירו טוב יותר את התרבות המקומית. בניסיון לענות על שאלת המחקר, במסגרת עבודה זו, תתבצע סקירת ספרות מחקרית הקיימת בנושא הגירת עבודה.
לחברה בתחום הבניה ותשתיות בפתח תקווה דרוש/ה חשב/ת שכר מנוסה.
התפקיד כולל:
הכנה וחישוב שכר עבור עובדי החברה, טיפול בסיומי העסקה, הוצאה לחופשות לידה, קשר עם חברות הביטוח.
חישוב שכר לעובדים זרים העובדים בחברה. (כ-300 עובדים)
א-ה 8:00-17:00
דרישות תפקיד:
תעודת חשבי שכר-חובה
ניסיון כחשב/ת שכר של 7 שנים ומעלה-חובה
ניסיון בחישוב והכנת שכר לעובדים זרים-חובה
ניסיון עם תוכנת הר גל או חילן-חובה
אקסל רמת נוסחאות-חובה
עבודת סמינריון בנושא: חווייתם של מטיילים ישראלים בטיול תרמילאות בחו”ל מעבודתם במהלך הטיול
תוכן עניינים תקציר 1 פרק 1 – סקירת ספרות 2 1 .1 טיול תרמילאות כענף תיירותי 2 1 .1.1 טיול תרמילאות 2 1 .1.2 ישראלים מטיילים עם תרמיל 5
1 .2 טיול תרמילאות כתהליך התבגרות 9
1 .3 עבודה במהלך טיול התרמילים 1 0 פרק 2 – מתודולוגיה 1 6
2 .1 שיטת מחקר 1 6
2 .2 אוכלוסיית מחקר 1 6
2 .3 כלי מחקר 1 6
2 .4 הליך מחקר 1 7 פרק 3 – ממצאים 2 0 3 .1 מאפייני אוכלוסיית המחקר 2 0 3 .2 עבודה במהלך טיול התרמילים 2 0 3 .2.1 מניעי התרמילאים לעבודה במהלך הטיול 2 0 3 .2.2 אופי העבודה והליך הקבלה וההכשרה 2 2
3 .3 חוויות המיוחסות לעבודה 2 5
3 .3.1 חוויות המיוחסות לעבודה – כללי 2 5
3 .3.2 אינטראקציה עם האוכלוסיה המקומית במסגרת העבודה 2 7 פרק 4 – דיון ומסקנות 3 0 סיכום 3 3 מקורות 3 4 תקציר
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מיני רבות מתחום טיולי התרמילאות – חווייתם של מטיילים ישראלים בטיול תרמילאות בחו”ל מעבודתם במהלך הטיול. מהספרות עולה, כי תופעת התרמילאים העובדים במדינת היעד קיימת, אם כי בחינת מאפייניה אינה נפוצה בספרות המחקרית. לפיכך, מטרתה של עבודה זו הנה לבחון הן את מניעיהם והן את חוויותיהם של התרמילאים הישראלים, כשהם בוחרים לעבוד במהלך טיול התרמילים שלהם בחו”ל. במסגרת זו, עולה השאלה מהם מניעיו של המטייל הישראלי לעבוד במהלך טיול התרמילאות? בנוסף, האם חוויותיו מהעבודה סיפקו מענה למניעי של התרמילאי הישראלי לעבוד במהלך הטיול? מהספרות עולה, כי תרמילאים עובדים במהלך הטיול במדינת היעד במטרה לממן את המשכו. בנוסף, העבודה במהלך הטיול יוצרת פעילות גומלין בין התרמילאים לאוכלוסייה המקומית דרך סוכני חיברות כגון המעסיקים וכך, להכיר תרבות חדשה. למעשה, מניע זה דירבן מלכתחילה את התרמילאים להימנע מלטייל בארץ היעד במסלול התיירות הרגיל ולבחור בתרמילאות. לפיכך, ניתן לשער כי תרמילאים ישראלים בוחרים לעבוד במדינה בה הם מטיילים במטרה לממן את המשכו. בנוסף, ניתן לשער כי במסגרת עבודתם, התרמילאים הישראלים יצרו פעילות הגומלין עם האוכלוסייה המקומית במסגרת יחסי העבודה, הן בין המעביד לבינם כעובדים והן בינם לבין חבריהם לעבודה והאוכלוסייה המקומית עמם התרמילאים באו במגע. כך, הם הכירו טוב יותר את התרבות המקומית. בניסיון לענות על שאלות המחקר, במסגרת מחקר זה, ירואיינו 10 תרמילאים ותרמילאיות ישראלים שעבדו במהלך טיול התרמילים שביצעו בדרום אמריקה, במרכז אמריקה, באמריקה הצפונית ובאוסטרליה. רובם עבדו בעגלות או בהוסטלים. הם יישאלו שאלות הנוגעות למניעים שלהם לעבודה במהלך הטיול ועל החוויות שעברו שם הן עם העובדים איתם והן עם האוכלוסייה המקומית.
עבודת סמינריון מחקרי איכותני בנושא: חווייתם של מטיילים ישראלים בטיול תרמילאות בחו”ל מעבודתם במהלך הטיול
תוכן עניינים תקציר 1 פרק 1 – סקירת ספרות 2 1 .1 טיול תרמילאות כענף תיירותי 2 1 .1.1 טיול תרמילאות 2 1 .1.2 ישראלים מטיילים עם תרמיל 5
1 .2 טיול תרמילאות כתהליך התבגרות 9
1 .3 עבודה במהלך טיול התרמילים 1 0 פרק 2 – מתודולוגיה 1 6
2 .1 שיטת מחקר 1 6
2 .2 אוכלוסיית מחקר 1 6
2 .3 כלי מחקר 1 6
2 .4 הליך מחקר 1 7 פרק 3 – ממצאים 2 0 3 .1 מאפייני אוכלוסיית המחקר 2 0 3 .2 עבודה במהלך טיול התרמילים 2 0 3 .2.1 מניעי התרמילאים לעבודה במהלך הטיול 2 0 3 .2.2 אופי העבודה והליך הקבלה וההכשרה 2 2
3 .3 חוויות המיוחסות לעבודה 2 5
3 .3.1 חוויות המיוחסות לעבודה – כללי 2 5
3 .3.2 אינטראקציה עם האוכלוסיה המקומית במסגרת העבודה 2 7 פרק 4 – דיון ומסקנות 3 0 סיכום 3 3 מקורות 3 4 ת נספחים
נספח מספר 1 – שאלות לראיון (חצי מובנה)
נספח מספר 2 – ראיון מספר 1 : הנבדק עבד בהוסטל אולס בפנמה
נספח מספר 3 – ראיון מספר 2 : הנבדקת עבדה בעגלות של ים המלח במכסיקו
נספח מספר 4 – ראיון מספר 3 : הנבדקת עבדה בעגלות, בהוסטל ובבית קפה בניו זילנד ואוסטרליה
נספח מספר 5 – ראיון מספר 4 : הנבדק עבד כמדריך צלילה בהוטילה הונדורס
נספח מספר 6 – ראיון מספר 5 : הנבדק עבד כברמן בקוסקו פרו
נספח מספר 7 – ראיון מספר 6 : הנבדקת עבדה בעגלות בארצות הברית
נספח מספר 8 – ראיון מספר 7 : הנבדק עבד בשגרירות הישראלית בקוסטה ריקה
נספח מספר 9 – ראיון מספר 8: הנבדק עבד בהוסטל “קאסה דה יגיל” בסאן כריסטובל
נספח מספר 10 – ראיון מספר 9 : הנבדקת עבדה ב”סוויס רפט” בקוסקו
נספח מספר 11 – ראיון מספר 10 : הנבדקת עבדה במכירת מוצרים של ים המלח בארצות הברית
תקציר
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מיני רבות מתחום טיולי התרמילאות – חווייתם של מטיילים ישראלים בטיול תרמילאות בחו”ל מעבודתם במהלך הטיול. מהספרות עולה, כי תופעת התרמילאים העובדים במדינת היעד קיימת, אם כי בחינת מאפייניה אינה נפוצה בספרות המחקרית. לפיכך, מטרתה של עבודה זו הנה לבחון הן את מניעיהם והן את חוויותיהם של התרמילאים הישראלים, כשהם בוחרים לעבוד במהלך טיול התרמילים שלהם בחו”ל.
במסגרת זו, עולה השאלה מהם מניעיו של המטייל הישראלי לעבוד במהלך טיול התרמילאות? בנוסף, האם חוויותיו מהעבודה סיפקו מענה למניעי של התרמילאי הישראלי לעבוד במהלך הטיול? מהספרות עולה, כי תרמילאים עובדים במהלך הטיול במדינת היעד במטרה לממן את המשכו. בנוסף, העבודה במהלך הטיול יוצרת פעילות גומלין בין התרמילאים לאוכלוסייה המקומית דרך סוכני חיברות כגון המעסיקים וכך, להכיר תרבות חדשה. למעשה, מניע זה דירבן מלכתחילה את התרמילאים להימנע מלטייל בארץ היעד במסלול התיירות הרגיל ולבחור בתרמילאות. לפיכך, ניתן לשער כי תרמילאים ישראלים בוחרים לעבוד במדינה בה הם מטיילים במטרה לממן את המשכו. בנוסף, ניתן לשער כי במסגרת עבודתם, התרמילאים הישראלים יצרו פעילות הגומלין עם האוכלוסייה המקומית במסגרת יחסי העבודה, הן בין המעביד לבינם כעובדים והן בינם לבין חבריהם לעבודה והאוכלוסייה המקומית עמם התרמילאים באו במגע. כך, הם הכירו טוב יותר את התרבות המקומית. בניסיון לענות על שאלות המחקר, במסגרת מחקר זה, ירואיינו 10 תרמילאים ותרמילאיות ישראלים שעבדו במהלך טיול התרמילים שביצעו בדרום אמריקה, במרכז אמריקה, באמריקה הצפונית ובאוסטרליה. רובם עבדו בעגלות או בהוסטלים. הם יישאלו שאלות הנוגעות למניעים שלהם לעבודה במהלך הטיול ועל החוויות שעברו שם הן עם העובדים איתם והן עם האוכלוסייה המקומית.
עבודת סמינריון בנושא: האם ישנו הבדל בין עובדים זרים לבין עבודה במהלך טיול התרמילים? תוכן עניינים תקציר 1 פרק 1 – סקירת ספרות 2 1 .1 טיול תרמילאות כענף תיירותי 2 1 .2 ישראלים מטיילים עם תרמיל 8 1 .3 טיול תרמילאות כתהליך התבגרות 9 פרק 2 – עבודה במהלך טיול התרמילים 1 1 פרק 3 – דיון ומסקנות 1 7 סיכום 1 9 מקורות 2 0 תקציר עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מיני רבות מתחום טיולי התרמילאות – בחינת ההבדלים בין הגירת עבודה ותחום העובדים הזרים לתרמילאי העובדים במהלך טיול התרמילים. מהספרות עולה, כי תופעת התרמילאים העובדים במדינת היעד קיימת, אם כי בחינת מאפייניה אינה נפוצה בספרות המחקרית. לפיכך, מטרתה של עבודה זו הנה לבחון הן את מניעיהם והן את חוויותיהם של התרמילאים, כשהם בוחרים לעבוד במהלך טיול התרמילים שלהם בחו”ל לעומת מניעיו של העובד הזר. במסגרת זו, עולה השאלה מהם מניעיהם של עובדים במדינה זרה, מטיילים ומהגרי עבודה כאחד, לעבוד במהלך טיול התרמילאות? מסקירת הספרות עולה, כי מחקרים בחנו את הקשר בין התרמילאות לגורמים כגון תעשיה, הרגלי נסיעה והרגלי קניה. עם זאת, הספרות המחקרית אינה עשירה בבחינתה את התרמילאים העובדים במהלך הטיול ועובדים זרים המגיעים למדינה במטרה לעבוד לצרכי פרנסת המשפחה המצויה במדינת המוצא. כתוצאה מכך, ישנו חוסר בידע בנוגע לצרכיהם השונים של העובדים הזרים והתרמילאים העובדים במדינות היעד. אמנם בענף התיירות מכירים בכך שתרמילאים שונים מתיירים רגילים. עם זאת, תרמילאים אינם בהכרח קבוצה הומוגנית ולא ברורים ההבדלים בין תרמילאים מסוימים לעומת אחרים. מהספרות עולה, כי תרמילאים עובדים במהלך הטיול במדינת היעד במטרה לממן את המשכו. בנוסף, העבודה במהלך הטיול יוצרת פעילות גומלין בין התרמילאים לאוכלוסייה המקומית דרך סוכני חיברות כגון המעסיקים וכך, להכיר תרבות חדשה. למעשה, מניע זה דירבן מלכתחילה את התרמילאים להימנע מלטייל בארץ היעד במסלול התיירות הרגיל ולבחור בתרמילאות. לפיכך, ניתן לשער כי תרמילאים בוחרים לעבוד במדינה בה הם מטיילים במטרה לממן את המשכו. בנוסף, ניתן לשער כי במסגרת עבודתם, התרמילאים יצרו פעילות גומלין עם האוכלוסייה המקומית במסגרת יחסי העבודה, הן בין המעביד לבינם כעובדים והן בינם לבין חבריהם לעבודה והאוכלוסייה המקומית עמם התרמילאים באו במגע. כך, הם הכירו טוב יותר את התרבות המקומית. בניסיון לענות על שאלת המחקר, במסגרת עבודה זו, תתבצע סקירת ספרות מחקרית הקיימת בנושא הגירת עבודה.
בשבועות האחרונים, שוב צץ לו תחקיר המעיד על מצבם הקשה של תשושי נפש ומבוגרים במצב סיעודי המאושפזים בבתי אבות. במסגרת התחקיר, נחשפה התעללות מינית ופיזית במאושפזים וכן, כדי לחסוך בהוצאות, חוסכים בכח אדם, מספקים כח אדם לא מיומן, מקצצים בתרופות, המאושפזים מטופלים על ידי מסתננים לא חוקיים ועובדים זרים שהגיעו מטרות עבודה, מרעיבים את החולים, קושרים אותם למיטות ולכיסאות, לא רוחצים אותם, לא מחליפים להם טיטול ועוד.
מנהל בית אבות לשעבר מעיד על כך מניסיונו, כי בעלי בתי האבות מתעשרים מקיצוץ באוכל, בתרופות, בחיתולים ובכוח האדם. הם גונבים מאות מיליונים מהמדינה ויש אחות אחת על מאה חולים, שגם היא ישנה, ועובדים פלסטינים וסודנים שלא אכפת להם, ומתבצעת התעללות פיזית ומינית במטופלים. מדובר בתעשיית סבל של קשישים בישראל. לדבריו, אם מעסיקים אנשים 16 שעות ביום, משמרת כפולה, לפעמים 7 ימים בשבוע, בתנאי עבדות, ואפילו לא בשכר מינימום, כי הם מועסקים על ידי קבלנים, שגם את זה גונבים להם, כתוצאה מכך הם מתפוצצים על החולים, כי הם כעוסים, ממורמרים, וקשה להם ומקפחים אותם. וזה לנקות קקי ופיפי ולהרים חולה, ולא לישון 16 שעות רצוף, וחלקם עוברים מה-16 שעות האלה לישון בבית אבות אחר. במדינות ה-OECD יש בממוצע 8-10 אחיות על כל אלף איש. בישראל יש קצת יותר מ-4 אחיות על כל אלף איש. חלק מהאחיות הן אחיות מוסמכות בבתי חולים ציבוריים, שבאות לעבוד משמרת לילה כדי לקבל את שכרן ב'שחור', כי לא משתלם להן לקבל מעל השולחן, כי אז יהיה תיאום-מס ולא יישאר להן כלום. והן ישנות, כי מחר בשבע בבוקר הן צריכות להתחיל משמרת בבית החולים.
הדבר נובע ממספר גורמים, כגון רצון של משרד בריאות לחסוך בכסף, הרצון של הבעלים של בית האבות להרוויח את המקסימום על חשבון החולים הסיעודיים והעובדים המועסקים אצלם בבית האבות ובטח במחלקות הסיעודיים בהם המטופלים לא יכולים להתלונן, מאות מליוני שקלים נגנבים מהתקציב ועוד. משרד הבריאות אינו מפקח ואינו מבקר את בתי האבות הללו. מעבר לכך, גם כשהפיקוח מתבצע, משרד הבריאות מעדכן את בית האבות שמתכונן לביקורת מראש.
כדי לבדוק את איכות הטיפול בבית האבות, תבואו לעשות ביקורת בהפתעה מעבר לשעות הביקור - בלילה, אחה"צ ואפילו בסופי השבוע. תבדקו שרותים, את מצב המטבח, המקררים, איכות המזון ואיכות הטיפול והתרופות.
כבר לפני חצי שנה, נחשף המתרחש בבתי אבות סיעודיים במסגרת תחקיר בתכנית הכל כלול עם סיון כהן. משרד הבריאות הבטיח לטפל בזה. התוצאה: תחקיר נוסף חשף שההתעללות בזקנים סיעודיים נמשכת באותם בתי האבות הסיעודיים. משרד הבריאות סרב לסגור את המוסד מאחר ולא נמצא פתרון למאושפזים במחלקות השונות. יחד עם זאת, אנחנו בדיוק כמו האסקימואים שלקחו את הזקנים שלהם רחוק רחוק בשלג, השאירו איתם עם מנת צידה ליום, והותירו אותם לגורלם למות תוך מספר ימים בקור. אנחנו עושים את זה במודע כאשר אנחנו שולחים את הזקנים שלנו לעשרות בתי אבות ובתי חולים סיעודיים.
פשוט ביזיון שמסתירים מהציבור פיגוע כנגד יהודי על ידי מחבלים ערבים - מחובתנו לכבד את זכרו ולשתף את האמת.
שמו של הצעיר בתמונה לעיל הנו נתנאל רואי ערמי הי"ד. נתנאל בן 26 תושב אחיעזר, השאיר אחריו משפחה, אישה ושני ילדים, הורים, אחיינים וגיסים - משפחה שלמה.
אתמול, במהלך פעילות עבודתו בבניין רב קומות בפתח תקווה, הדבר היחיד שהחזיק אותו בקומה ה-11 מטעמי בטיחות זה חבל של סנפלינג. מספר עובדים ערבים החליטו לבצע פיגוע ולחתוך לו את החוט שהחזיק אותו והוא צנח אל מותו. אחד העובדים סיפר לחוקרי המשטרה, שהוא היה בצד השני של האתר כששמע צווחת אימים. הוא ירד למטה ורץ לצד השני כדי לגלות את הבוס שלו נחת על הקרקע והכבל כרוך מסביב לבטנו - לכן, לא יכול להיות שהוא השתחרר מהכבל. הכבל של הסנפלינג, למעשה, נחתך במכוון לדבריהם של עדי ראייה.
אתם בטח שואלים איך יכול להיות שלא פרסמו את זה בתקשורת?
כי התקשורת שמאלנית ואם זה היה ערבי או תג מחיר בו ערבים היו משחיטים רכוש ערבי, התקשורת הייתה מפרסמת את זה כאילו יהודים השחיטו רכוש על רקע לאומני. אבל אנחנו אחרי מלחמה ואת התקשורת השמאלנית ההזויה זה לא מעניין. היא לא רוצה להפוך את הארוע לאייטם הנמצא בכותרות כי זה מציג את הערבים כאנשים לא מוסריים לכן, התקשורת לא מלאה את חובתה ולא התנגדה לצו איסור פרסום שהוציאה על זה המשטרה שלא רצתה לעשות רעש מהעניין לאחר מלחמה, בעיקר לאור אוזלת ידה בהתמודדותה עם מיעוט ערבי-חבלני עוין מצד לרוב היהודי. שיתוף הפעולה הזה בין המשטרה והתקשורת אינו חדש וישנה הבנה בין הגופים למרות האינטרסים השונים שלהם. הצנזורה על הפיגוע משרתת מטרות שונות, אך חיונית לשני הגופים כדי להשיג את מטרותיהם.
מבחינת התקשורת, זוהי אשמתו של הנרצח כי סנפלינג הנה עבודה מסוכנת, במיוחד כשערבי יכול להגיע לכבל ולחתוך אותו. יותר מזה, התקשורת אינה ממלאת את תפקידה העיתונאי החיוני כאחראית על חופש המידע. בפועל, אין בישראל חופש עיתונות והתקשורת משרתת את האג'נדה השמאלנית. מה שכן, התקשורת תספר לכם שאתו היה עובד יהודי בשם לירון עובדיה שכמובן לא היה לו שום קשר לפרשה.
אבל עדיף לזהות את האירוע עם שם יהודי כאילו מעורב ולא עם מוחמד. בתכלס, מי יבוא בטענות?
שלא יגידו שיש עובדים ערבים, דבר שיגרום להפסקת הבניה או שהקבלן יפסיד הון, הפרויקט יתעכב
או מעשה נקמה במקרה שלנו כרגע מאחר ולא רוצים שיהיה בלגן תקשורתי.
מדובר בפיגוע לכל דבר! מחבלים ערבים רצחו יהודי באמצעות הפלתו מגובה. תשתפו את הרשומה הזה בכדי שהמידה יגיע לכל חור אפשרי ויעורר הד תקשורתי. לא דיברו על האירוע החבלני בתקשורת, לא הודיעו כלום. המשטרה חוששת ממהומות והתקשורת עוינת לאירועים שמציגים את הערבים באור אמיתי ושלילי. המשטרה בשנים האחרונות איבדה שליטה על המיעוט הערבי בישראל. זוהי בושה וחרפה ואינה מכבדת את זכרו של הצעיר.
אנחנו כעם יהודי ואתה דם מדמנו לא ננוח עד שנצעק וננקום את מותך! צריך למצות עם המחבלים הללו את הדין, להרוס את בתיהם ולהעניש את הישוב ממנו יצאו באופן כוללני.
אז לכל המעסיקים שלנו , ככל הידוע לי, יש לנו מספיק מובטלים במדינת ישראל שהיו רוצים את העבודה שאתם נותנים למחבלים ומפרנסים אותם! יש לשים סוף להעסקת עובדים ממוצא ערבי, בעיקר עם ובלי אישור עבודה מהשטחים!
יהי זכרך ברוך . משתתפת בצער המשפחה תהיו חזקים תנחומיי משמיים .
חמישה ישראלים שתומכים בגירוש העובדים הזרים יוצאים לעבוד במקומם בבניין, בחקלאות ובמסעדנות. צפו בפרק המלא של תכנית "דוקומנטרית" בכאילו ששודרה בערוץ 2 כשלמעשה, המסרים המועברים הנם הסתה שמאלנית נטו. מדובר בדוקומנטרי עלוב, מתאים יותר לריאלטי מהסוג הנחות. זוהי תעמולה שמאלנית מטומטמת שרק מדגישה את האנשים העילגים ואת הסטראוטיפ המזרחי.
בגיל 16 הולכים לעבוד בשטיפת כלים כי זה מה יש. כי צריך לחסוך כסף לצבא או לטיול, כי לא כולנו גדלנו בצפון ת"א.
בישראל מועסקות כיום כ-60 אלף עובדות זרות בתחום הסיעוד מהפיליפינים, נפאל, הודו, סרי לנקה ומזרח אירופה, כמטפלות בקשישים ונכים. עובדות הסיעוד הזרות הן קבוצת העובדות היחידה בישראל שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליהן, לכאורה. מדובר רק על עובדים זרים ולא מסתננים, מאחר ולא חוקי להעסיק מסתננים בישראל. מסתננים הנם שוהים בלתי חוקיים (שב"ח) במדינה ולכן, אין להם מעמד וזכויות כמו של תושב, אזרח או אפילו תייר. ברור שאין להם גם אישור עבודה. המשמעות היא שניתן להעסיק עובדות זרות למשך 24 שעות, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה, ללא הפסקות, ללא מנוחה בעבור שכר מינימום חודשי בלבד ובלי לשלם להם פנסיה.
מעסיק שייפר זכויות עובד ישראלי יגרור תלונות מצד הישראלי ותביעות בבית הדין לעבודה. מסתנן שעובד באותו התפקיד מרוויח אפילו פחות מ-1,000 שקלים בחודש עבור 12 שעות ביום עבודה, 7 ימי עבודה שבועיים, בלי יום מנוחה, בלי הפסקות ועם יחס משפיל ומבזה. "סוסי עבודה" כמו שאמרה אחת הקבלניות. בושה וחרפה שמשלמים לעובדים זרים סכום גבוה ממשכורת חציונית לאזרח ישראלי במדינתנו. חרפה שמעבידים אותו 12 שעות ביום, 7 ימים בשבוע ללא זכויות בסיסיות - וזה לעובד ברשיון. מסתנן מקבל 800 שקל בחודש עבור אותה כמות שעות ואותם תנאי העבודה כמו של העובד הזר ברשיון. געגועים לימי העבדות של הכושים. המעסיקים הישראלים שמעסיקים מסתננים באופן לא חוקי ללא ביטוח ובתנאי עבדות הנם צדיקים, ממש חסידי אומות העולם.
אם נשווה בין הדרישה העצומה כביכול לעובדים בתחומים הנידונים, שעובדים ישראלים כביכול לא מסוגלים לספק, לבין השכר המגוחך בהם, נגלה את האבסורד החבוי בכתבה. ניקח את משק הפרחים של עופר, שמפסיד כביכול 4.5 מיליוני שקלים בשנה כתוצאה ממחסור בידיים עובדות. נניח באופן נדיב שחסרות לו 20 ידיים עובדות - כמות יפה של עובדים ללא ספק. עבודתם של עובדים אלה הייתה מניבה רווח נוסף של 4.5 מיליון ללא השקעה נוספת. חשבון פשוט מורה שעופר יכול לשלם לכל אחד מעובדים אלה מעל ל-16,000 שקלים בשנה, ועדיין להישאר עם רווח של 500,000 שקלים. של 16,000 ש"ח לחודש אין לי שום ספק שעופר יוכל להשיג עובד ישראלי. אם ישלם רק 8,000 ש"ח בחודש, שהם פי 2 ממה שעובדי החקלאות הזרים משתכרים כיום (לפי הכתבה) ישראלים כן יגיעו לעבודה. 8,000 ש"ח הם יותר ממה ש60% מהישראלים מרוויחים, ובלי ספק יימצאו קופצים רבים על המשרה.
מנין מגיע, אם כן, המחסור של עופר?
צריך לעשות הבחנה בין שלל המסתננים הלא חוקיים מהשנים האחרונות לבין עובדים זרים חוקיים באישור. עובדים זרים חוקיים עובדים בעבודות קשות מאוד, מתישות מעייפות וסוחטות. רוב הישראלים לעולם לא יעבדו בזה. הם לא יתמידו, לא יהיו מקצועיים תמיד יקטרו וידרשו שלל של דברים "תן לנוח קצת" אחרי 20 דקות. זוהי סוג האוכלוסייה שתגיע לעבוד אצל מעסיקים שלא אוהבים לשלם ולכן מעסיקים עובדים בפחות משכר המינימום, ללא תנאי עבודה נורמליים או מינימליים ובתנאי עבדות - בלי חופשות, בלי הפסקות, ללא ימי מנוחה וכדומה.
עבודה בחקלאות הנה עבודה קשה מאוד, אין שום ספק. זה לא אומר שעובד זר צריך לתפוס מקום של ישראלי. לי אישית לא מתאימה עבודה פיזית וזה בסדר. אם הייתי צעירה יותר ובריאה יותר המצב היה שונה.
ישראלים יודעים הכל, אבל דיבורים כמו חול. "מה זה בשבילי" "שיסלקו מכאן את כל הזרים"... בלבולי מוח, ערסיות יהירות וטיפשות.
נכון שיש הרבה שרגילים להיות מפונקים ולא לעבודות כפיים. הכל תוצאה של ערכים וחינוך. במידה והמדינה, בתור פרוייקט דגל לאומי, תעודד בעזרת הכלים שעומדים לרשותה עבודה עברית והכשרה למקצועות בתחום המכונאות, החקלאות, הטכנאות, הבניין, הסיעוד וכדומה, אחרי כמה שנים השוק הישראלי יתחיל לקצור פירות שיתגברו עם הזמן לידיי תרומה משמעותית ביותר לכלכלה היהודית ולמשק במונחי תוצר לנפש ותל"ג.
עבודה בתחומים אלו הנה עבודה קשה, אבל זו גם עבודה טובה וחשובה, בעיני הרבה יותר מעריכת דין - אחד מכל 4 ישראלים הוא עורך דין. שיא עולמי. אנחנו באמת זקוקים לזה? ואולי גם יותר מראיית חשבון. אנחנו זקוקים לחברה שבה ישראל ישקול את עבודת הבניין כאופציה אמיתית אל מול ראיית חשבון. ייתכן שזה ידרוש תשלום שכר גבוה יותר בענף הבניין, מה שאולי ייקר את הבתים (או יקטין את רווחי הקבלנים) אבל זו הדרך.
ז'אן קלוד עדיין לא התגייס. מה הוא יעשה בתורנות מטבח בגולני? מה הוא חושב, שם לא יקרעו לו את הצורה מהבוקר עד הלילה? הרי הוא עוד יטחן צעירות למוות. התוכנית הזאת בכוונה תחילה גייסה אנשים שלא מתאימים לעבודות הללו אבל בהחלט יש אנשים ישראלים שכן מתאימים לזה . מעבר לכך, המעסיקים בכוונה ניסו להכשיל אותם במשימות גדולות עליהם בתור עובדים מתחילים ללא הכשרה מתאימה וסביר להניח בהוראת ההפקה השמאלנית והדמגוגית. זהו אינו תחקיר ולא תיעוד אותנטי אלא פרובוקציה לכל דבר. הרי הציבו אנשים שיש להם אלטרנטיבות מספיק טובות ולא "חייבים" את העבודות האלו כדי להתקיים , ראו הבחור מהבניין שהציעו לו חוזה - גם אני לא הייתי עובדת בבניין אם יש לי אלטרנטיבה רווחית בתנאי משרד. דבר שני , ברור ש"להקפיץ" בן אדם פתאום לעבודות כאלו זה דבר שלא רגילים אליו ולוקח זמן להתרגל , בטח אם זה יהיה דבר נפוץ שישראלים יעבדו בזה אז יתרגלו לזה יותר מהר. יותר מזה, השרות שמספקים העובדים הזרים והמסתננים בתמורה לכסף שהם מקבלים הוא עלוב - כמה פעמים אנחנו שומעים על עובד זר שעובד בטיפול בזקנים או בבית אבות ובסיעוד נתן מכות למטופל שלו? תראו את התחקיר ששודר בערוץ 2 בבתי אבות - מה שהבעלים של בתי העסק עושים כדי להוזיל את העלויות, כולל העסקת עובדים זרים ומסתננים בתנאי עבדות בא על חשבון הדיירים. את הזקנים הסיעודיים רוחצים רק פעמיים - שלוש בשבוע.
בעקבות חשיפת גלי צה"ל
ופנייתן של תחנת הרדיו וארגון "כן לזקן" בתלונה לשר הרווחה, מאיר כהן, על כך שרוחצים קשישים תשושים במוסדות רק פעמיים בשבוע, הבטיח השר שההוראות ישונו מיידית והקשישים ירחצו מידי יום! השר אף הבטיח להוסיף תקציב למוסדות לצורך תגבור כח האדם, למטרה זו.
להלן ראיונות שנערכו בנושא עם העובד הסוציאלי נתן לבון, יו"ר "כן לזקן" ועם מר מאיר כהן שר הרווחה לתכנית "יהיה בסדר" בגלי צהל
כל מי שמוכן לעבוד בתנאים הבלתי נסבלים הללו מתקבל לעבודה. מדובר על כוח אדם שעובד בטיפול ולא כולם עוברים הכשרה ועובדים אפילו עבור פחות משכר מינימום. מדובר בעבודה שוחקת. ניתן לראות מקרים רבים בהם מזלזלים בחולים, מזניחים אותם, מרעיבים אותם, מפעילים עליהם אלימות או מתעללים בהם.
אם רק היו משלמים משכורת ראויה לישראלים והיו מקפידים על תנאי העבודה, ההורים שלנו היו מזדקנים בכבוד.
איוש כוח העזר בבתי האבות מתבסס על מהגרי עבודה לא חוקיים מאפריקה. על פי משרד הבריאות, אלמלא המסתננים הארתיראים והסודנים, בתי האבות לא יוכלו להתקיים כלכלית ולשלם משכורות. כדי להיות מטפל לא צריך לעבור שום הכשרה. זאת למרות שחלק מהעבודה היא גם לסייע בהכנסת צינורית האכלה דרך האף למטופלים - פרוצדורה רפואית לכל דבר. אף מעסיק לא מתעקש גם על עברית בסיסית. על פי
קבלנית כוח אדם באחד מבתי האבות, המסתננים "הם סוסי עבודה, הם נהנים לעבוד שעות מרובות ולקבל את המשכורת השמנה שלהם בסוף החודש". לא ברור לי על איזה הנאה בעבודה או על איזו משכורת שמנה מדברת קבלנית כוח האדם. על דבר אחד אין מחלוקת: המהגרים מאפריקה עובדים מסביב לשעון - בביקורת שעשה משרד הבריאות נכתב: "בבדיקת סידור העבודה נמצא כי מטפלים עובדים במשמרות כפולות שבעה ימים בשבוע ללא יום מנוחה שבועי. הדבר עלול לסכן את בטיחות המטופל ובריאות העובד".
לפיכך, הסרט ה"תיעודי" הזה לא משקף כלום. לקחו חבורה של סמרטוטים מורעלים בדעות קדומות וציפו שהם יהיו שפיצים כבר ביום הראשון בעבודה? ולא רק זה, גם נותנים לאנשים פרימיטיביים במה. אני לא ממש מאמינה שאנשים יטענו טענות כמו
"אנחנו העם הכי חכם" מבלי שההפקה דרשה זאת מהם, ממש כמו שאני לא מאמינה שהיפות מה"ריאלטי" היפה והחנון כל כך טיפשות. כל מי שמדבר בסרט הזה מוכיח בדיוק את ההפך. העובדים הזרים קורעים את התחת בשביל שכר נמוך, להגיד שהם גונבים עבודות ליהודים זה הבל הבלים, כאילו יש תור לראיון עבודה לעבודה בבניין או בחקלאות! ערימה של שטויות.
מאיפה הם הביאו את כל האנשים האלה? איזו בושה לשמוע אותם
.gif)
