פרפר נחמד: ט"ו בשבט - התוכנית המלאה לצפייה ישירה

לקראת טו בשבת שחל השבת, הנה קצת נוסטלגיה - תוכנית מהחינוכית. עוזי, אפי, אוזה ושבי, מכינים את כל הדרוש לחגיגת ט"ו בשבט: מעדר,את, מזלף, שתילים ופירות ארץ-ישראל. אפי מספרת את "מעשה בשקיק אחד" ושרה שיר אהבה לאילן.

מחאת החקלאים חוזרת והצרכנים מרוויחים

לא תומכים ברשתות, תומכים בחקלאים

ממש לפני שנתיים, במאי 2014, החלה מחאת החקלאים עם השמדת שדות הפלפלים של החקלאי ברק אומגה. השמדת תוצרת חקלאית ישראלית הנה ביטוי של כלכלת המחסור, אותה מובילים תאגידים ומונופולים של רשתות הסופרים הגדולות.  המטרה היא למנוע את הצפת השוק הישראלי בתוצרת חקלאית כדי שהסופרים ימכרו אותם במחיר גבוה. לכן, משמידים תוצרת חקלאית במקום להעביר אותה למאות אלפי הישראלים הרעבים. יחד עם זאת, האג'נדה יצרה את המחסור בעגבניות בקיץ האחרון, כזכור לכולנו, דבר שהביא ליבוא של תוצרת חקלאית פגועה ונגועה בוירוסים מטורקיה ומירדן.

עכשיו התכל'ס ! זה הזמן להצטרף למאבק ! http://ndsul.info/?page_id=19
Posted by ‎הדסטארט - Headstart‎ on Monday, June 22, 2015

בימים הקרובים, ברק אומגה, חקלאי מהמושב פארן שבערבה, ייאלץ להשמיד השבוע כרוביות שגידל. כל יום שהוא מחכה לקונה, הוא נאלץ להשקיע 120 שקלים כדי להשקות 10 דונם של כרוביות. למרות המחירים הנמוכים שהסופרים משלמים לחקלאי, הצרכן הסופי משלם עבור קילו כרובית 7.9 שקלים לקילו.

עגבניות ישראליות המועברות היום להשמדה

גם כשיגיע קונה, הוא זקוק לכח אדם בכדי לקטוף את הכרוביות ומדובר בהוצאה משמעותית נוספת. המחיר שמספקים לו בתאגידים שקונים מהחקלאים את התוצרת הוא כל כך נמוך, שלא משתלם לו למכור, אז הוא מעדיף לתת חינם לארגונים כמו לתת ואפילו לכל אחד מאיתנו שיגיע לשדה שלו על כביש הערבה בדרך לאילת. רק תבואו לקטוף ולקחת. זה צריך לקרות השבוע. אחרת הכרוביות פורחות. חשוב לציין שצריך למהר - אם הכרובית לא תיקטף בימים הקרובים, היא תושמד.
השמדת הכרוביות מתבצעת בתקופה זו, בה מייבאים תוצרת חקלאית מירדן ומטורקיה. תוצרת זו מתבררת כחולה ומזיקה באופן שאינו עומד בתקן ההדברה הישראלי, אך נמכר לצרכן הסופי במחיר מופקע ובאיכות שאינה ראויה למאכל אדם.

כולנו יחד נוכל לצמצם נזקים - ברק אומגה מוסר כל כרובית ב-2 שקלים בלבד. רק בואו וקחו. תוך 3 ימים והתוצרת תתקלקל. ברק ייאלץ בכל מקרה לסגור את המים. כל הכספים שיכנסו בתמורה לכרוביות יימסרו לתרומה לגורם שנחליט עליו כולנו יחד. והכי חשוב, כולנו נשמור על תזונה בריאה ונקבל תוצרת חקלאית טריה ישירות מהחקלאי הישראלי.






דוגמא נוספת הנה הארטישוק - חקלאי ישראלי מקבל מרשתות השיווק על קילו ארטישוק 2.5 - 3 שקלים. עם זאת, התוצרת נמכרת לצרכן הסופי ב-12 שקלים לקילו, 15 שקלים לקילו ואפילו 20. שימו לב למחירי הארטישוק בסופרים.
נמצאים בדרך לאילת? נוסעים על כביש הערבה? בוא למושב פראהן לקטוף את הארטישוקים שלכם. תוכלו לקבל אותם תמורת 8 שקלים בלבד ולסייע למחאת החקלאים. צרו קשר עם ברק אומגה בטלפון 0525450805. כולנו תומכים בחקלאים ולא ברשתות הגדולות.
כולם נהנים - הצרכנים, החקלאים ומרויחים תוצרת חקלאית טרייה ותזונה נכונה ובריאה.

תמכו במחאת החקלאים - אל תתמכו בסופרים. הפיצו ושתפו את הסרטונים





עדכון:

זה ברק אומגה, חקלאי, חבר טוב שלי. לפני שבוע הוא נאלץ לסגור את המים בחממת הכרוביות שלו בערבה. אין מחיר לכרוביות.הרבה אנ...
Posted by Tamar Dressler on Thursday, March 17, 2016

תנועת שלום עכשיו יצאו בקמפיין כנגד משק אחיה

ארגוני "זכויות אדם" ומפלגות השמאל תומכים ב"שלום" ומתנגדים לכל דבר ישראלי ויהודי תומכים בתנועת החרם כנגד ישראל. כחלק מפעילות זו, במפלגת מרצ, למשל, פתחו בחרם בסוף השבוע האחרון כנגד מסעדה שהחליטה להגן על זכויות העובדים בה ליום חופש בשבוע ולחזק את הצביון היהודי שלה בכך שהחליטה לסגור את המסעדה בשבת. במרצ התנגדו להחלטה זו וקראו להחרים את המסעדה לחלוטין. תנועת שלום עכשיו ממשיכים אחראים אף הם לקו זה וקראו עוד בשנת 2011 להחרים את משק אחיה. על הדרך, מנהלי הקמפיין אף השפריצו שוביניזם, מאחר ורק הנשים, לטענת מנסחי הקמפיין, אחראיות על הקניות בסופר והבישולים בבית.
משק אחיה נמצא במתחם המועצה האזורית מטה בנימין [בקרבת מודיעין], ליד הישוב היהודי - דתי שילה. המשק מייצר שמן זית ויין איכותיים וסובל מפעילות של תגי מחיר מצד שכניהם המחבלים ערבים, אשר כורתים שוב ושוב את עצי הזית והגפנים. הקמפיין שמפיצה התנועה קורא לנשות ישראל להחרים את מוצריו של משק אחיה.
ישראלים לא נכנעים לתנועת החרם - BDS, ומתנגדים לחרם המנוהל על ידי מושתלים ישראלים. ישראלים מעודדים יצרנים ישראלים קטנים וגדולים כאחד וקונים רק תוצרת ישראלית. בתנועת שלום עכשיו לא מעודדים גישה זו ובכך תומכים במונופולים גדולים, כמו אסם, תנובה ויוניליבר, אשר עושקים את הצרכן הישראלי.

תג מחיר: מחבלים ערבים כרתו עצי גפן של משק אחיה כפיגוע כלכלי

משק אחיה הינה חברה חקלאית בת 20 שנה שמגדלת עצי זית וכרמים, מפעילה בית בד ומשווקת שמן זית ויין איכותי ברחבי הארץ. במהלך השבוע שעבר, מחבלים ערבים פרצו לשטחו של משק אחיה וכרתו 800 עצי גפן המשמשים לייצר את המוצרים אותם מעבדת ומשווקת חברת משק אחיה, הנמצא בסמוך לישוב שילה שבבנימין. כמובן שעל הפיגוע הכלכלי הזה, על פעולת התג מחיר הזה לא תשמעו בתקשורת הישראלית השמאלנית. תג מחיר נוסף בוצע על יהודים על ידי "אלמונים". כועסת כשהרכוש יוהדי מושחת, הפוגעים אלמוניים. כועסת כשתינוק נרצח בשנתו בשריפה שהוצתה בביתו, המציתים ידועים כיהודיים. כועסת כשבוצע הטבח בבני משפחת פוגל בשנתם, הרוצח הוא פועל תאילנדי. כועסת שהתקשורת לא מודה באמת.
זוהי אינה הפעם הראשונה שמחבלים ערבים מהכפר הסמוך מבצעים תג מחיר במשק אחיה. בפברואר 2013, בוצע תג מחיר ערבי ב-3,000 גפנים של משק אחיה. העקבות הובילו לכפר הסמוך ליישוב, כפר קוצרא. הנזק שנגרם מוערך בכרבע מליון שקלים. עקירת הכרם הנה חלק מהתנכלות בלתי פוסקת של הערבים באזור המכוונת גם כלפי התושבים ביהודה ושומרון וגם כלפי החקלאות הישראלית. עשרה חודשים לפני כן, באפריל 2012, ביום הראשון לאחר חופשת הפסח, כאלף שתילים נעקרו או נהרסו בכרם של משק אחיה, תוך השחתה של ציוד חקלאי. השווי הכלכלי הישיר של הנזק נאמד בעשרות אלפי שקלים.
בעליו של הכרם הפיץ את הידיעה, בצירוף תמונות מהשטח, נשלחה לכל מערכות החדשות, כולל גלי צה"ל. היבול אפסי : אף מילה בגלי צה"ל ובערוצי החודשות השמאלנים בישראל. במידה והדבר מדווח, ישנה עריכה מגמתית והסתה תקשורתית כנגד יהודים. כשנעקר איזה עץ זית של ערבי, מיד "יודעים" מי זה וטורחים לצאת בכותרות על "מתנחלים". כשהאתר של ידיעות אחרונות מדווח על תג מחיר כנגד יהודים, מדובר באלמונים. לעומת זאת, כשנעקר איזה עץ זית של ערבי על ידי ערבי אחר במסגרת סכסוך שכנים, מיד יודעים מי האשם וטורחים לצאת בכותרות על "מתנחלים" ולהפית את עלילת הדם. ככה נראה פוגרום שביצעו ערבים במאות גפנים של יהודים סמוך לשילה . 
זוהי אינה הפעם הראשונה שתג מחיר ערבי מבוצע כנגד משק אחיה בפרט וחקלאים ישראלים ויהודים ביהודה ושומרון וברחבי מדינת ישראל בכלל, לצערי. בעקבות כך, רק המוצרים של משק אחיה ומוצרים נוספים של יצרנים מיהודים ביהודה ושומרון נכנסים אליי הביתה, וזה כולל את השמן האיכותי של החברה. משק אחיה - כאן ניתן למצוא רשימה חלקית של מוצרים והיכן הם נמכרים. למידע נוסף ומחירים בכדי לקנות מוצרים איכותיים המיוצרים על ידי תושבי יהודה ושומרון, ניתן למצוא באתר מוצרי יש"ע שהוקם על ידי התושבים.
להלן רשימה של מוצרים שבטוח ייכנסו לעגלה שלי בסופר:
סלטי שמיר – אזור תעשייה ברקן,
אחוה-אחדות – אזור תעשייה ברקן,
יקבי הכורמים – אזור תעשייה אדומים,
סופר דרינק – אזור תעשייה עטרות,
אופנהיימר – אזור תעשייה עטרות,
פטריות תקוע,
של-גל פילסבורי – אזור תעשייה עטרות,
מיה – אזור תעשייה אדומים,
עבאדי – אזור תעשיה עטרות,
טופו טעים – אלפי מנשה,
ייקבי ציון – אזור תעשייה אדומים,
שמן זית ארץ גשור – גשור,
יקבי תל-ארזה – אזור תעשייה אדומים,
ענבי ערבה,
קלופים – אזור תעשייה אדומים,
תמרים – תומר,
אורגניקה – חמרה,
תבליני גלעד – אלון מורה,
תבליני נתנאל – אזור תעשייה ברקן,
תבליני שמש – קרני שומרון,
שדה בר- נוקדים,
ביצי הרדוף – איתמר,
ביצי כפר מפעלי מזון איכות – ברקן,
פון בק – ברקן,
שימורי מוטולה- אזור תעשייה עמנואל,
טחינה אורגנית הרדוף – אזור תעשייה ברקן,
מחלבת שדה בר – נוקדים,
בית טבע אניס – איתמר,
גבינות נמרוד – נמרוד,
מעדני שרפ – אלון מורה,
העשן של גכט – אלון מורה,
בשר השומרון בע"מ – קרני שומרון,
משחטת עוף הבירה – אזור תעשייה אדומים,
יקב תקוע – תקוע,
יקבי גוש עציון – אפרת,
יקבי חברון – אזור תעשייה קריית ארבע,
תה עדנים – עופרה,
לואיזה – אלון מורה,
פומרנץ מיצים – מבוא חורון,
אקו אלפא – אזור תעשייה ברקן,
א.ל. 5 כוכבים – אזור תעשייה ברקן.
ריקו אמפנדס – רימונים,
מאפיית שיפון – נווה דניאל,
דגי אדומים – אזור תעשייה אדומים,
ינון – אלפי מנשה,
תבואות בר – אזור תעשייה ברקן,
טחינה אורגנית הרדוף – אזור תעשייה ברקן,
לנקרי – קרני שומרון

חקלאות חברתית ישירה: לקנות מילונים ישר מהחקלאי

שימו לב חברות וחברים.
משפחת אלימלך הנה משפחת חקלאים מהישוב תלמי יחיאל. תאורטית, היא זקוקה לעזרתכם. מעשית, אנחנו, כצרכנים של פירות וירקות, זקוקים לעזרתה של משפחת אלימלך. לאור מצוקה אליה נקלעה המשפחה בעקבות מונופולים במערך השיווק החקלאי, המשפחה תאלץ להשמיד תוצרת חקלאית איכותית עליה עמלה בעבודה קשה ושעלותה הון תועפות אם לא נעזור לה ונרכוש ממנה ישירות את התוצרת - מלונים טריים וטעימים. אנחנו המרויחים היקרים והיחידים כאן - כך נשבור את המונופול, באמצעות חקלאות חברתית ישירה.

למי שלא מעורה ומעודכן, מחאת הפלפלים באה לידי ביטוי בשנה האחרונה לאחר שנודע כי בשנים האחרונות, רשתות השיווק הקימו מונופול, קנו מהחקלאים תוצרת חקלאית במחיר הפסד של פחות משקל לקילו ומכרו לנו, הלקוחות הסופיים, במחיר של 10-12 שקלים לקילו. החקלאים, בעקבות כך, החקלאים נאלצו להשמיד תוצרת חקלאית טובה כדי ליצור מחסור בשוק ולהעלות מחירים, זאת במסגרת כלכלת המחסור. כך, אנשים עניים נותרו רעבים מאחר ולא יכלו להרשות לעצמם לקנות מוצר מזון בסיסי ובריא בדמות פירות וירקות. באמצעות חקלאות חברתית ישירה, אנחנו הצרכנים מדלגים על המונופול וקונים את הסחורה ישירות מהחקלאי.
בואו לקנות מלונים טריים בהמוניכם. צרו קשר בהקדם עם מאור, בטלפון 0545778932. אלו הם המילונים ויש עוד הרבה בשדה, מוכנים לקטיף.





זה מה שכתב מאור בפייסבוק:

שלום לכולם, אני מאור, ואבא שלי הוא חקלאי מזה 33 שנים. אנחנו כרגע מתמודדים עם צרה ואני אשמח אם תוכלו לעזור לנו בכל צורה שהיא. גידלנו 15 דונם של מלונים, רק בשביל לגלות שהם בעלות הקרן. בנוסף לכך שאין ביקוש ואין מחיר, אחרי שפנה אלינו לקוח לקנות מאיתנו מלונים, הוא השאיר אותנו לבסוף ללא קניה ועם סחורה של 10 מיכלים מלאים של מלונים. אנחנו במצוקה. אני בכלל לא מזכיר את שאר השטח שבו שוכבים מלונים שלא יקטפו ולא יהיה בהם שימוש, כלומר, ילכו לפח. 

אשמח אם תוכלו לשתף, לעזור, ואפילו לתמוך קצת כדי שנוכל לצאת מהמצוקה הזאת.

חקלאות חברתית ישירה: יריד חקלאים בירושלים ביום רביעי, 10/6 החל מ-11:00

לאור מחירי הירקות והפירות היקרים, בבקשה קנו ישירות מהחקלאים - לפרטים נוספים.

שתפו! מחר, ביום רביעי, ה-10/6, אהחל מהשעה 11:00 בבוקר, קונים ישירות מהחקלאים ביריד חקלאות חברתית בירושלים - ובכך מוציאים את העסקנות מהחקלאות! ממתי לקנות אפרסק נהיה תענוג אסור? לא נמאס להתפשר על עגבנייה ירוקה? הריכוזיות בשוק המזון לא פוסחת על אף אחד, במיוחד לא על הסטודנטים. במציאות בה שמונה חברות בלבד מוכרות יותר ממחצית מהמוצרים שעל המדפים, לא פלא שיוקר המחייה נותר בלתי אפשרי עבור רבים מאיתנו, וזה מחלחל וסוחף איתו גם את מעמד הביניים! לכן תא הסטודנטים באוניברסיטה העברית וחקלאות חברתית ישירה מזמינים אתכם לשוק איכרים יחיד במינו בקמפוס שמטרתו לעודד צרכנות חכמה ולנסות לשבור את המונופול של רשתות השיווק (וגם לחסוך לכם את הביקור בסופר).

השוק החקלאי בישראל נשלט על ידי שיטה מעוותת שאין לה אח ורע בעולם: עסקנים ומעכרים למיניהם השולטים בגופים הארכאים של מועצות הייצור המיותרות שמייצגות אך ורק את האינטרס של עצמן, את הרווח הכלכלי שלהן והמונופול שלהן בשוק החקלאות בישראל. אותן מועצות לא פעם מכריחות את החקלאים להשמיד סחורה חקלאית מעולה באלפי טונות (!) - בזמן שכולנו משלמים מחירים מופקעים בסופר ובזמן שנזקקים נאבקים כדי לשרוד ואין להם את הכסף לקנות את המחיר הגבוה באופן מופקע של התוצרת החקלאית בסופרים.
ובשביל מה משמידים את התוצרת המצויינת הזו? בשביל "לאזן את השוק" - ביטוי די מכובס שמטרתו להסוות באופן מתייפייף את הדרך המעוותת שמאפשרת למונופולים אלו להעלות לצרכן הסופי את המחיר. הגיע הזמן לעשות מעשה ולהצביע בארנק.

מחירי הפלפלים בסניף של שופרסל

את השיטה העסקנית המעוותת הזאת ואת השוק הריכוזי הזה כולנו, למעשה, מממנים מדי יום ומשלמים עליה בפערי תיווך מטורפים. הפעם לא נותנים לזה לקרות - מחר, כמה חקלאים אמיצים מגיעים למכור את הסחורה שלהם בירושלים ישירות אליכם, ביריד שתא הסטודנטים בקמפוס באוניברסיטה העברית מארגן יחד עם חקלאות חברתית ישירה. הגיע הזמן לקנות ישירות מהחקלאים - בלי דמי תיווך מופקעים על כלום, בלי עסקנים שגוזרים קופון גם על חשבון החקלאים וגם על חשבון הצרכנים.
זו הזדמנות מצויינת לפוצץ אחת ולתמיד את הבלון של העסקנים - וגם לקנות תוצרות זולה וטובה. - אין שום סיבה שנמשיך לשלם מחירים מופקעים רק כדי לממן את העושק המתמשך שפוגע בכולנו - חקלאים וצרכנים. מוציאים את העסקנות מהחקלאות - ומורידים את יוקר המחיה. - היריד מחר! (יום רביעי, 10.6) בין 11 בבוקר ל-4 אחה"צ בקמפוס הר הצופים של האוניבריסטה העברית בירושלים. לדף האירוע בפייסבוק.

*מתי זה קורה?**
יום ד', 10.6 בין השעות 11:00-16:00

**מי עוד מגיע?**
# קואופרטיב בשותף
# הבנק החברתי אופק
# שלל עמדות של סטודנטים: Mashu Mashu בירה, עמדת אוכל תימני ביתי ותחנת קאפקאייקס.

**איפה זה יהיה?**
הכניסה הראשית לפורום (הגרנוליט), האוניברסיטה העברית, קמפוס הר הצופים

**מה צפוי להימכר ביריד החקלאות**
עגבניה, עגבניות תמר, פלפל, מלפפון, בצל, בצל סגול, תפ"וא לבן, תפו"א אדום, סלרי, צנונית, כרוב לבן, כרוב אדום, פטרוזיליה, דובדבנים, פלפל חריף, פלפל ירוק, פלפל צהוב, קישוא, חציל, אבוקדו, אפרסק, נקטרינה, משמש, תפוח, שזיף, ענבים, מלון, אבטיח, עגבניית מגי, שרי צהוב, שרי כתום, עגבניית שוקולד, שרי רגיל, בייבי בטטה, חסה אייסברג, ליצ'י, מנגו, שמן זית, דבש טבעי 1/2 ק"ג, דבש 1 ק"ג, מלפפון בייבי.

וזוהי רק רשימה חלקית! שווה לא?

אז לא לשכוח את עגלות השוק!

***** הכניסה חופשית גם למי שאינו סטודנט, אך כרוכה בהדפסת התמונה הראשית של האירוע, שמהווה הזמנת כניסה *****

שתפו! מחר קונים ישירות מהחקלאים - מוציאים את העסקנות מהחקלאות! http://on.fb.me/1HUokLI-השוק החקלאי שלנו נשלט ע"י שיטה ...
Posted by ‎התנועה לאיכות השלטון‎ on Tuesday, June 9, 2015

לאור מחירי הירקות והפירות היקרים, בבקשה קנו ישירות מהחקלאים - לפרטים נוספים.

360 אלף ילדים רעבים בישראל וטונות של תוצרת חקלאית מושמדת

בהתאם לדו"ח בנק ישראל משנת 2012, מחירי המזון בישראל גבוהים ב-15% מממוצע המחירים במדינות ה-OECD. מסמך מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדגיש את הבעייתיות בשיטה הכלכלית המעוותת המיושמת בישראל - שיטת כלכלת המחסור. על פי שיטה זו, יוצרים מחסור במזון באופן מכוון כדי להביא לעליית מחירים ולמנוע הצפת השוק במוצר מסוים, במקרה הישראלי יוצרים מחסור במוצרי מזון בסיסיים.
רובנו מתקשים להבין בדיוק איך זה באמת קורה. עם זאת, כתוצאה מפעילותו של מנגנון משומן זה, אזרחי ישראל  חיים תמיד במחסור ובחוסר ביטחון כלכלי. עשרות אלפי ילדים בישראל נותרים רעבים באופן קבוע ונאלצים לגנוב אוכל כדי להתקיים. הפערים החברתיים בישראל הנם מהגבוהים בעולם המערבי. הממשלה אינה פועלת לצמצומם ואזרחים ישראלים רבים סובלים מחוסר בטחון תזונתי.

בישראל ישנם מליון ילדים עניים. קשישים רבים, מתוכם ניצולי שואה, רעבים ללחם ולא יכולים לקנות תרופות או לשלם על שיניים תותבות. בעקבות יוקר המחייה, רבים בישראל נקלעו למצוקה כלכלית והם סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. בהתאם לדו"ח מבקר המדינה לשנת 2014, 900,000 מאזרחי ישראל,מתוכם, 360,000 ילדים, לא יכלו להרשות לעצמם לקנות אוכל ולכן, לא אכלו במשך ימים שלמים בעקבות מצוקה כלכלית.

כמו בכל שנה, נכתב דו"ח עוני אלטרנטיבי בישראל מטעם ארגון לתת, שמטרתו להימנע מתמרון הנתונים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הפועלת לייפות את הנתונים. בהתאם לנתוני דו"ח זה,> 52% מהציבור הרחב דיווחו, כי בעקבות החמרה במצבם הכלכלי, הם נאלצו לקנות פחות מוצרי מזון. 15% החלו לעבוד בעבודה נוספת או החליפו את מקום עבודתם כדי להגדיל את הכנסתם וכן, 14% לקחו הלוואה מהבנק כדי להתמודד עם המצוקה הכלכלית.
50% מנתמכי הסיוע ו-29% מהציבור הרחב דיווחו כי בשנה האחרונה חלה הרעה במצבם הכלכלי. 67% מהמשפחות הנתמכות ציינו כי ההחמרה במצבן הכלכלי נבעה מהגזירות הכלכליות ב-2013. 96% מהנתמכים נאלצים לוותר על שירותים חיוניים ומוצרים בסיסיים. בקרב 22%, הוויתור נעשה באופן קבוע. ל-47% מנתמכי הסיוע נחסם או עוקל חשבון הבנק בשל חובות. ל-54% נותקו החשמל או המים בבית. 14% מנתמכי הסיוע דיווחו, כי נאלצו לקבץ נדבות בשנה האחרונה. רבים אוספים מזון מהרצפה. אחד מכל חמישה (22%) נתמכים לפחות דיווח, כי חלפה בראשו יותר מפעם אחת בשנה האחרונה המחשבה לשים קץ לחייו בשל מצבו הכלכלי הקשה. יתרה מכך, על פי הדו"ח, 9% מהילדים מתחת לגיל 18 בקרב המשפחות הנתמכות נאלצו לגנוב אוכל בעקבות המחסור במזון ו-12% מהילדים נאלצו לאסוף אוכל מהרצפה או מפחי אשפה. עיקר התזונה של 50% מהילדים למשפחות הנתמכות בישראל מבוססת על פחמימות: 37% מהילדים ניזונים מלחם וממרחים כמזון עיקרי. 60% מההורים דיווחו, כי בשל המצוקה, הם נדרשו לצמצם את הרכב הארוחות של ילדיהם. 55% ציינו, כי הדבר החסר ביותר לילדיהם הוא מזון מזין. 50% מההורים דיווחו כי קרה שילדיהם לא אכלו במשך יום שלם בשל המחסור במזון ואף 16% ציינו, כי תופעה זו אינה חד פעמית והיא חוזרת על עצמה לעתים קרובות.
רק 37% מהילדים למשפחות נתמכות סיוע מקבלים ארוחה יומית במסגרת מפעל ההזנה בבית הספר. גם 70% מנתמכי הסיוע הבוגרים דיווחו כי בשנה האחרונה קרה שלא אכלו במשך יום שלם בשל המצוקה.64% מנתמכי הסיוע נאלצים לבחור בין רכישת מוצרי מזון לבין תשלומים על צרכים בסיסיים אחרים. 96% מהנתמכים נאלצים לוותר על שירותים ומוצרים חיוניים, 22% מהם באופן קבוע.
למרות רקע זה, ברק אומגה, בעל שדה הפלפלים בערבה, הסביר בדף הפיסבוק שלו מדוע נאלץ להענות לדרישתם של רשתות השיווק ולהשמיד טונות של פלפלים אותם גידל ברוב עמל:

"צילמתי את השדות שלי. תראו כמה תוצרת חקלאית ראויה מושמדת כי הרשתות טוענות שהשוק מוצף. אז למה המחיר לא יורד על המדף שלהם? לימדו אותי פעם שמחיר הוא פונקצייה של היצע וביקוש. כלומר עודף ממוצר מסוים יביא לירידת ערכו בשוק. בישראל ישנם עקרונות כלכלה חדשה. "כשיש עודף משמידים תוצרת על מנת לשמור על שוק גבוה.... " בעלי הרשתות. תתבישו ...גונבים ועושקים את הציבור ללא הבחנה כדי לרפד את כיסם שלהם ואת כיסם של מקבלי ההחלטות"

בערבה התיכונה ישנו ריכוז של מושביים חקלאיים - פארן, עידן, עין חצבה , חצבה, עין יהב וצוקים. ספיר מהווה את מרכז הערבה התיכונה ושם נמצאת הרשות המקומית. בערבה מגדלים סל רחב של ירקות. בפארן, הישוב בו נמצא המשק בסרטון לעיל, הגידול העיקרי הנו הפלפל, אשר מהווה כ 90% משטחי הגידול במושב.
כ-90% מהתוצרת של החקלאים בישוב פארן מופנים ליצוא. השוק המקומי בישראל אינו יכול לספוג את הכמות הזו. תוצרת של יום קטיף אחד מהישוב פארן בלבד יכולה להציף את השוק הישראלי ולמלא את המחסנים. ברק, אותו חקלאי מהערבה, נאלץ להשמיד טונות של תוצרת חקלאית איכותית שהייתה מיועדת ליצוא. השמדה זו תרמה לעליית מחירים לצרכן, מאחר והאינטרס של רשתות השיווק הנו למנוע הצפה של פלפלים בשוק הישראלי ובכך, להעלות את ערכם בשוק. כך שהרשתות ימכרו אותם ב-9 שקל לק"ג.

פלפל צהוב למכירה בסניף של שופרסל דיל אקסטרה

מחסור בביקוש לאוכל, ובעיקר לירקות טריים, אינו הבעיה בישראל. למעשה, קיים ביקוש גבוה למזון בסיסי, מאחר ואזרחים רבים נמצאים במצב של תת תזונה, הולכים לישון רעבים כתוצאה מעוני וכדומה. מחירי השוק המקומי בישראל מושפעים ישירות ממחירי הפלפל ביצוא. בחו"ל, מחיר הפלפל בשוק הסיטונאי הנו 4 ש"ח לק"ג. בעלי רשתות השיווק בישראל מודעים לכך ולכן, הם מוכנים לשלם שקל פחות ממחיר היצוא בטענה שלחקלאים זה עדיף מאשר להסתכן בבעיות איכות ורנסות מצד חברות היצוא. כל זאת ללא שום קשר למחיר הפלפל בארץ.
כאשר מחיר הפלפל עולה משמעותית, הרשתות לא מעלות את המחיר שמשולם לחקלאי. במקרה כזה, נוצר מצב בו אכן בא לידי ביטוי מחסור אמיתי בפלפל . מחירי השוק ביצוא גבוהים מאוד. מבחינת רשתות השיווק, זה בסדר שעל המדפים יהיו ירקות ופירות במינימום ההכרחי ובמחירים גבוהים מאוד - מעל ל-9 שקלים לק"ג. בעקבות כך, קיים כשל במערכת בעקבות פערי התיווך במחירי הירקות והפירות. כאשר מחיר היצוא יורד משמעותית הרשתות מורידות גם לחקלאים את המחיר, אך הדבר לא בא לידי ביטוי במצב על המדף במחלקת הירקות והפירות ברשתות השיווק. המחיר עדיין גבוה. כך נוצר מצב אבסורדי, בו החקלאי מרוויח מעט ואילו הצרכנים משלמים ביוקר בעקבות פערי התיווך.

מצב דומה נוצר בתחילת חודש אוקטובר 2013. מחירי היצוא היו נמוכים מאוד ולכן, רוב חברות היצוא החליטו לסגור את היצוא. הדבר גרם לחקלאים ישראלים להישאר עם תוצרת רבה על השיחים. בעלי הרשתות הבחינו בכך ולכן, הורידו את מחירי התמורה לחקלאי באזור ה 1-1.5 שח לקילו מקסימום. במידה ויש לכם ספק בנוגע למחירים שמשלמים לחקלאים, אז הנה חשבונית על מכירת פלפל ב 2013. מדובר במחיר זנותי לכל דבר. שימו לב - 50 אגורות לק"ג פלפל, לא כולל הקרטון, הובלה, שטיפה, מיון, אריזה או כל שאר עלויות הגידול.
למען הסר ספק - עלות הקרטון 2.7 לפני מע"מ. מהמחיר הזה עוד הורידו לחקלאי 16% הנחה המהווים עמלת תיווך, היטלים של מועצת הירקות והצמחים, וכמובן בכדי שהמתווך לא יספוג חלילה את המע"מ על התיווך, החקלאי משלם גם את המע"מ.עם זאת, בסופרים הגדולים מחירי הפלפל גבוהים מאוד. בעלי הרשתות לא רצו להוריד מחירים לצרכן. לכן, הם הורו לכל הסיטונאים לא לקלוט תוצרת חקלאית מאחר והשוק מרוסק ואין מחיר ראוי לחקלאי. בעקבות כך, הצרכן נאלץ לשלם 8-9 ש"ח לק"ג פלפל שנמצא על המדף בסופר. לכאורה, הדבר מבטא מצב של מחסור בסחורה בשוק, מאחר ואין סחורה אצל הסיטונאים. עם זאת, בפועל, הסיטונאים לא קנו מהחקלאים ולמעשה, אין מחסור. מאחר והסיטונאים לא קנו סחורה, חקלאים רבים נאלצו לסגור את ברזי המים ולהשמיד גידולים, למרות כמות התוצרת שהייתה להם. 

Post by Barak Omega.

כל יום שהשדה פעיל גורר הוצאות של 250 שח עבור מים וכ 350 שח עלות הדשן. מדובר בעלות יומית 600 ש"ח. כשהחקלאי קוטף טון פלפל במחיר של 1000 שח הוא מפסיד המון כסף. עלות קטיף אריזה מיון ושינוע מגיעים ל 1.2 שח לקילו + 0.6 שח מים ודשן. הוא מוציא 1800 שח ומכניס 1000. בחשבון פשוט נראה, שעל כל טון שהחקלאי יקטוף וישווק, הוא יפסיד 800 שח . כל בעל עסק היה מפעיל את אותו שיקול דעת וסוגר את המים.

בעקבות כך, בא לידי ביטוי בשנים האחרונות משבר כלכלי בחקלאות הארצית. לאט לאט, המשבר חילחל גם לערבה. המצב בו נמצאים החקלאים בערבה מעמיד את ההתיישבות החקלאית באזור בסיכון גבוה מאוד. מדובר בחוסר צדק משווע. בעלי הרשתות חייבים להבין כי יש להם אחריות לאומית בשמירה על החקלאים במדינה ועל ציבור הקונים שלהם.
גמבות הנו מזון בסיסי ומשמש לסלט ולמחשי [ירקות ממולאים באורז עם צימוקים או עם/בלי בשר טחון] כשבישראל יש עשרות אלי ילדים רעבים ומאות אלפי משפחות מתחת לקו העוני. עם זאת לחקלאי אסור למכור תוצרת ישירות לצרכן, אלה רק דרך סיטונאי בשוק הסיטונאי. 
ברק אומגה, חקלאי מהערבה, מתארח אצל אורלי וגיא ומדבר על הרעה החולה שנגרמת בעקבות הריכוזיות במשק - פערי התיווך. לדבריו, הגענו למצב אבסורדי. יש דרישה של הצרכנים לירקות ופירות, אך משפחות חקלאים קורסות בשל שליטה מוחלטת של הרשתות הגדולות בערוצי השיוק (מעל ל60%), אשר קובעות לצרכן ולחקלאי את תעריפי המזון. הגיע הזמן להפוך את המשוואה, הגיע הזמן לכלכלה בריאה שבה  כל הצדדים מרוויחים - הצד של היצרן\מגדל והצד של הצרכן.
הם ובעיקר רק הם מקיימים חברה וכלכלה מתקדמת. את הצד העושק והחזירי של רשתות השיווק צריך לשים במקומו הטבעי ב"תחתית הרווח" ביחס ישר לתרומה שלו בחברה. 

המחלקה לייצור וכלכלה במשרד החקלאות אחראית לטיפול בעודפי תוצרת חקלאית. עם זאת, מאחר והמחלקה אינה פעילה,הטיפול נעשה, הלכה למעשה, על ידי מועצות הגידול, בעיקר מועצות החלב, הלול והצמחים. המועצות מטפלות 

בעודפים כדי למנוע הצפה של השוק וירידת מחירים, שעשויים להפוך את הייצור החקלאי ללא רווחי. עודפים בענף הלול ובענף החלב מופנים בעיקר לתעשייה ולייצוא, ואילו עודפים בענף הירקות והפירות מטופלים בדרך כלל בידי החקלאים עצמם.  הסמכות להבטיח מחיר הוגן למגדלים ואספקה סדירה של פירות וירקות במחיר נאות לאוכלוסייה ניתנת למועצת הצמחים מכוח חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), התשל"ג-1973. על פי מסמך שנכתב ב-2009 על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הנושא את הכותרת "התמודדות עם עודפי תוצרת חקלאית" נכתב כך:

"עודף תוצרת הוא בעיה אופיינית של שוק חקלאות מפותח. שיפורים בטכנולוגיות של אמצעי הייצור וההתייעלות בעבודת המשק החקלאי תורמים לגידול בהיקף התוצרת החקלאית, ולעתים היקף התוצרת החקלאית עולה על הצרכים. עודף תוצרת חקלאית עלול לגרום לירידה במחיר התוצרת בשווקים מתחת להוצאות הנדרשות לגידולה.

יש כמה דרכים להתמודד עם עודפי תוצרת חקלאית, ומדינות בעולם נוקטות מגוון שיטות התמודדות:  מכירת עודפי תוצרת לתעשייה; מכירת עודפי תוצרת למדינות אחרות; עידוד המגדלים לעבור לגידולים שהמדינה מייבאת במקום גידולים שהשוק המקומי רווי בהם; קביעת מכסות ייצור ומחיר מובטח; השמדת עודפי תוצרת; קניית עודפי תוצרת במרוכז למגוון שימושים."

משיקולי עלות, האפשרות להשתמש בירקות בתעשייה הישראלית הנה מוגבלת. בנוסף, לא ניתן לשמור ירקות בקירור לזמן ממושך. לכן, בישראל, כמעט אין ולא קיים פתרונות לעודפי תוצרת בענף גידול הירקות בישראל. בעקבות בעייתיות זו, הענף הנו הרגיש ביותר להיווצרות עודפי תוצרת ולעתים קרובות נוצרים מצבים, בהם תוצרת טרייה מושמדת, מאחר והחקלאים מעדיפים להפקיר את התוצרת בשטח ולהימנע מספיגת הפסדים נוספים. מועצת הירקות הישראלית אינה ממהרת להתערב בטיפול בעודפי תוצרת חקלאית משיקולי עלות, כגון העברתם לעיבוד תעשייתי בעקבות העלות הגבוהה שכרוכה בשינוע התוצרת מהמגדלים בדרום למפעלים הממוקמים בצפון הארץ. בנוסף, לא קיים סיוע לחקלאים מטעם מועצת הצמחים, אין מחיר מינימום המוסכם בין הממשלה לחקלאים וכן, אין מנגנון מוסדר של טיפול בעודפים באמצעות מחיר מינימום מובטח לתוצרת או סבסוד של שינוע תוצרת חקלאית. הדבר הנו בניגוד למקובל בעולם המערבי. 
בניגוד למדיניות המיושמת בענף הפירות והירקות ובניגוד לכל הגיון בריא, ממשלת ישראל פועלת ליישם תכנית ממשלתית שמטרתה, כביכול, הגברת התחרות במשק והוזלת מחירי הבשר והחלב לצרכן. משרדי הממשלה יקצו תקציב של 4.5 מיליון שקל לשיווק ומיתוג בשר טרי. בנוסף, יוקצו 45 מיליון שקלים לתמיכה בענף המפטמות על מנת לאפשר להן להסתגל לשינויים בשוק, ו-25 מיליון שקלים נוספים מדי שנה בענף הבקר למרעה. כלומר, עשרות מיליוני שקלים מכספו של משלם המסים יושקעו בפרסום כדי לעודד את הביקוש לצריכת הבשר הטרי והגדלת רווחי קרטל הבשר של תנובה במשק. יתרה מכך, התכנית הממשלתית מעניקה הטבות בשווי מאות מיליוני שקלים לתעשיית הבשר. במסגרת התכנית, המכס על ייבוא עגלים יבוטל במטרה להוריד את מחירי הבשר הטרי.
כלומר יש כאן הטבה משולשת - גם פטור ממכסים, גם פרסום ושיווק על חשבון משלם המסים וגם מענקים לתעשייה שנשלטת בידי קרטל.  הקרטל לא מתחייב לתת לציבור כלום בתמורה להשקעה של מליוני שקלים מכספי ציבור. בתוכנית אין שום דבר שמחייב את תשלובת תנובה או דבאח להוריד מחירים, ואין בה גם שום התייחסות לרשתות השיווק ולפערי התיווך האדירים שהן גובות מאיתנו. יותר מזה, המדינה לא יכולה להרשות לעצמה לאבד הכנסה כזו משמעותית ולכן, תאלץ להעלות מסים. ההטבות הללו שמבטיח יאיר לפיד, שר האוצר, עולות לקופת המדינה מליארדי שקלים.מדובר כאן בהטבות כגון דירה ראשונה ללא מע"מ והענקת הטבות לניצולי שואה.  נערי האוצר הפסיקו לעקוב כשהעלות של ההבטחות ששר האוצר מפזר בחוסר אחריות הגיעה ל-17 מליארד שקלים. משמעות הדבר הנה או להעלות מסים או לא לעמוד בהבטחות של יאיר לפיד.

משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה  בחודש על מזון כ-2,251 שקלים. מעל ל-17% מהוצאותיה החודשיות בסעיף המזון על מוצרי בשר וחלב. למרות זאת, מדובר בתכנית מוטעית ושגויה. הצפת השוק הישראלי בעגלים לא תוביל לירידת מחירים, אלא ההיפך מכך. מניסיון עבר, יבוא בשר טרי הביא לעליית מחירים. בשנת 2013 למשל, באה לידי ביטוי עליה של 40% במספר העגלים החיים שיובאו לישראל לעומת 2012. עם זאת, מחירי הבשר הטרי  עלו ב-2.3%. עליית המחירים נגרמה מאחר ושוק הבשר הטרי בישראל הנו קרטל הנשלט על ידי תשלובת תנובה ומשפחת דבאח מדיר אל אסד. שתי החברות האלו מחזיקות בכ-90% מהשוק, ושולטות על שרשרת הייצור של הבשר הטרי, החל מהייבוא, דרך תחנות ההסגר, המפטמות, בתי המטבחיים ועד המכירה של הבשר לרשתות השיווק. 

כשאתם קונים בשר, הכסף שלכם מממן את זה

מדובר בתכנית מקוממת, המביאה לבזבוז כספי הציבור ולחוסר אחריות בריאותית. לתזונה יש קשר ישיר לבריאות האדם, לאיכות חייו ולעלויות מערכת הבריאות. תכנית ממשלתית זו מעודדת צריכת מזונות מזיקים שמביאה לעליית הסיכון להשמנה ולמגוון רחב של מחלות כרוניות, בהן מחלות לב, סוכרת וסרטן. מחויבותה של המדינה לאזרחיה היא בהבטחת סל מזון בריא ובר השגה לכל, ובסל כזה אין מקום לבשר, שמנת או חמאה.
במסגרת מדיניות צריכת המזון הבריא של האזרחים, יש להפחית את מחיריהם של מוצרים בריאים, שהציבור אינו צורך מספיק מהם, במיוחד ירקות ופירות, דגנים מלאים, קטניות, זרעים ואגוזים. בין השנים 2005 ל-2011 מחירי הירקות והפירות עלו בשיעור ריאלי של 16.5%. לפיכך, את הטיפול ביוקר המחיה יש להתחיל בירקות ובפירות ולא במוצרי הבשר והחלב. למען בריאות הציבור בישראל, חשוב לעצור את המהלך של הפחתת מסים על חמאה, מוצרי חלב שמנים ובשרים ותיעדוף ענף זה בשוק הישראלי. במקביל, יש ליישם מדיניות שוק בהתאם להשלכות הבריאותיות של צריכת המזון, תוך העדפה של צריכת פירות וירקות טריים וצמצום צריכתם של מוצרי מזון מן החי, כולל מוצרי חלב, בשר וביצים. שיטת התמודדות זו עם עודפי ירקות באמצעות יצירת מחסור הנה ייחודית לישראל. במדינות המערב פועלים למניעת השמדתה של תוצרת חקלאית. האיחוד האירופי, למשל, קבע כללים בכדי ליצור שוק משותף לפירות ולירקות. במסגרת מדיניות כלכלית זו, האיחוד פועל להבטיח את התאמת הייצור לביקוש על ידי מערכת ניהול סיכונים. לשם כך, האיחוד  פועל לעידוד צריכתם של פירות וירקות בקרב האוכלוסייה, תוך התמקדות בצריכתם במוסדות ציבוריים כמו בתי ספר ובתי חולים, חלוקת מזון ותוצרת טרייה לנזקקים, עידוד עיבוד התוצרת החקלאית לדלק, עידוד החקלאים לעבור מגידולים שאין להם ביקוש לגידולים נדרשים בהתאם לצריכה ואף סבסוד שינוע תוצרת חקלאית.
גיליון חודש מאי של המגזין הרשמי של נשיונל ג'יאוגרפיק מקדיש כתבה ארוכה על בעיית המזון העולמית והצורך המיידי בשינוי תזונתי. הכתבה חושפת את המצב המחריד מתעשיות בעלי חיים הגדולות בעולם. על פי הכתבה, החקלאות נמנית עם התורמים הגדולים ביותר להתחממות כדור הארץ ופליטת גזי החממה, כאשר המזיקים ביותר הם גז מתאן ופחמן דו חמצני, הנפוצים בהקשר לגידול חיות משק, כגון בקר. אך השגשוג הכלכלי שמתפשט כיום מעבר לעולם המערבי, ובעיקר לסין ולהודו, מגביר את הביקוש לבשר, ביצים ומוצרי חלב, ומעצים את הלחץ על החקלאים לגדל יותר תירס וסויה להזנת כמות הולכת וגדלה של בקר, עופות וחזירים.
צוות מדענים ניסח צעדים להתמודדות עם בעיית המזון העולמית ומצביע על שינוי תזונתי כאחד מהכלים החשובים לפתרונה:
"יהיה קל הרבה יותר להזין תשעה מיליארדי בני אדם ב-2050 אם שיעור גבוה יותר מהתוצרת החקלאית יהיה מיועד להזנת בני אדם. כיום, 55 אחוזים בלבד מהתוצרת החקלאית העולמית מזינים בני אדם באופן ישיר. היתר משמשים בעיקר להזנת חיות משק.

בארצות הברית, יצור עודף בחקלאות מיועד בעיקר ליצוא. הממשלה האמריקאית דואגת לקדם זאת. בנוסף, הממשלה משתתפת עם החקלאים בעלויות הביטוח להבטחת מחיר התוצרת. הוקמה תוכנית פדרלית לסיוע בהזנה שמטרתה להטיח שמשפחות מעוטות יכולת יוכלו להרשות לעצמן מזון בריא על ידי חלוקת קופונים לרכישת המזון. התוכנית מאפשרת למשפחות עניות להשיג תוצרת חקלאית במחיר מופחת, זאת בנוסף לתכנית לשימוש בעודפי תוצרת חקלאית להזנת ילדים במוסדות החינוך. כך, בארה"ב נעשה שימוש בעודפי חקלאות.

במדינות מפותחות, השמדת תוצרת החקלאית אינה מקובלת. אמנם מחיר נמוך יפגע בחקלאי ויוריד את המוטיבציה שלו לייצר. עם זאת, כפי שניתן לראות, ישנם פתרונות חלופיים להשמדת התוצרת, במיוחד כשיש עניים רבים בישראל וכן, כשרשתות השיווק גוזלות נתח גדול מהמחיר ויוצרת פערי תיווך בין החקלאי לצרכן. שיטה כלכלית זו מנציחה את המחסור והעוני בקרב אזרחי ישראל, פוגעת בחקלאים ומשרתת את הטייקונים שרשתות השיווק נמצאות בבעלותם. למרות שמזון מצוי בשפע בישראל, הוא מושמד ולכן, עניים לא מקבלים אותו. בנוסף, מונופולים כמו תנובה מעדיפים להאכיל את הבקר למשל בלשלשת [חרא] של תרנגולות ולא בעודפי תוצרת חקלאית. למרבה ה"פלא", פרות אוכלות ירקות כמו תירס ופלפלים ולא חרא של בעלי חיים אחרים. כלכלה מסוג זה אינה משרתת את מי שמייצר ותורם לחברה.

מחירי הפלפלים בסניף של שופרסל

שוק הירקות והפירות נשלט על ידי רשתות השיווק שהקימו חברות שיוווק מיוחדות לירקות ומוכרות את סחורתן בלבד. החקלאי מוכר בשוק הישראלי המקומי את מה שנשאר לו מעונת היצוא ולכן, אין לו היכן למכור את התוצרת. בעיה זו אמורה להיות בטיפולו של הממונה על ההגבלים העסקיים ובישראל, מאחר ומערך מחלקת הפירות והירקות ברשתות השיווק בנוי בצורה שמונעת תחרות. מעשית, החקלאי אינו יכול לנסוע כל בוקר לתל אביב למכור. בעבר היה שוק סיטונאי, היום רק אחוזים בודדים מהסחורה עוברת בשוק הישראלי. מובילי ירקות וספקים לא יכנסו לעימות עם חברות השיווק של שופרסל, מגה ורמי לוי, כי ישאירו אותם עם סחורה בלי יכולת לגעת בה רק בגלל שהם הביאו 20 ארגזי פלפל מהערבה. מצב זה נמשך כבר עשרות שנים בישראל.

פתרונות שיווק מכירה והפצה חלקיים קיימים ביישובים משותפים, בשיווק ישיר דרך הרשת לקבוצות משקים, ובהחלט אפשריים בסדרי גודל רחבים יותר - גיאוגרפית, עם בסיס לקוחות גדל וכמובן רווחית. האתגר בתפעול ברמה כזו הוא בלוגיסטיקה יעילה, זמינות גבוהה, ותמחור נכון. בנוסף, בעידן באינטרנט והמידע כיום וברוח המחאה החברתית, ניתן לבצע שיווק ישיר מהחקלאי לצרכן באמצעות האינטרנט או מרכז טלפוני, באמצעותו יתקבלו ההזמנות ומשלוחים יבוצעו עד לבית הלקוח. בנוסף, בערבה פועלים ארגונים שונים שאוספים מזון לנזקקים, כגון חסדי נעמי ולקט ישראל. כאשר החקלאים נאלצו לסגור את המים, הם המשיכו לקטוף ולתרום טונות רבות של תוצרת חקלאית המיועדת להשמדה נתרמת בערבה למשפחות נזקקות ביוזמת החקלאים. לא מדובר ביוזמה ממשלתית. החקלאים סופגים את העלות ובוחרים לחלק לעניים במקום להשמיד אוכל. הממשלה בישראל לא משתתפת בעלות ולא קונה מהם את הסחורה במחיר מסובסד.
במקום שהממשלה תפעל כראוי ותקנה את הירקות ותצרוך אותם במסגרת מפעלי ההזנה בבתי הספר ולחלק בהם מזון איכותי, טרי ובריא, מחולק לילדים מזון מעובד ומתועש, מלא תולעים, עבש ושאינו ראוי למאכל אדם.
הוזלת מזונות מזיקים לבריאות, כגון מוצרי בשר וחלב, הנה מדיניות המנוגדת לאינטרס הלאומי בישראל. האינטרס הלאומי הנו לקדם תכנית לאומית לאורח חיים בריא, שמטרתה להוריד את שיעורי המחלות הנגרמות כתוצאה מתזונה לקויה. מגפת ההשמנה והסוכרת בעולם המערבי מהווה נטל כבד על מערכת הבריאות הציבורית. בהתאם לנתוני משרד הבריאות, הנטל הכלכלי של מגפת ההשמנה בישראל על מערכת הבריאות מוערך בכ-6 מיליארד שקל בשנה. בנוסף, עלויות הטיפול במחלות הכרוניות הקשורות בה עומדות על 9 מיליארד שקל בשנה. לכן, יש ליישם תכנית התערבות ממשלתית בהתאם שמטרתה לבלום את ההידרדרות.
פינלנד, למשל, הובילה בשיעורי התמותה העולמיים ממחלות לב בשנות ה-70 של המאה העשרים, אך מדיניות ממשלתית שכללה הפחתה דרמטית של מוצרי חלב ובשר שמנים, הצליחה להפחית בכ-85% את שיעורי התמותה ממחלות לב במדינה.

על פי ברק, בעל המשק מהסרטון: "אנו כחקלאים מבינים את הצורך של הציבור לקבל לשולחנם את מיטב התוצרת של ארצינו. אנו מרגישים שליחות בעשייה זו. בעזרתכם הרבה נמשיך לגדל את התוצרת הטובה לה אתם ראויים וכל זאת במחירים שפויים לכולנו. תודה רבה לכם..תמשיכו בעבודת הקודש אשר אתם עושים תמשיכו להעביר לכל מי שאתם מכירים."
עם זאת, הממשלה אישרה בערב יום הזכרון לחללי צה"ל את התכנית המושחתת לביטול המכס על מוצרי החלב והבשר ועל הענקת מענק בשווי עשרות מליוני שקלים לטייקונים השולטים השוק. [א] מדובר בתכנית מחורבנת. [ב] זאת תוכנית מחורבנת, מאחר והממשלה נוקטת בכלכלת המחסור ומשמידה טונות של תוצרת חקלאית טובה כדי ליצור מחסור בשוק ולגרום לעליית מחירים מכוונת של המזון הבסיסי ולכן תוכלו לראות אפרסק ופלפלים בעשר לקילו [ראיתי גם מעל ל-25]. [ג] ישנם מליון ישראלים מתחת לקו העוני, מתוכם 360 אלף ילדים שלא לדבר על קשישים וניצולי שואה. הם לא יכולים להרשות לעצמם גמבות ואפרסקים. בטח שלא מוצרי בשר וחלב, שייצורם כרוך בצער בעלי חיים. [ד] בעולם מקובל לחלק עודפי תוצרת חקלאית לעניים. בישראל ישמידו אותה כי הטייקונים של שופרסל, מגה ורמי לוי רוצים פלפלים ואפרסקים בעשר לקילו. [ה] יותר מזה, מקובל גם לחנך לתזונה נכונה. התקף לב הוא גורם המוות מספר אחת בעולם המערבי שנגרם בגלל צריכת יתר של כולסטרול אותו מכילים המוצרים מן החי - בשר, חלב וביצים. לכן בעולם מחנכים לאכול יותר פירות וירקות ופחות מוצרים מן החי nbsp;[ו] בארץ על פי התוכנית שאושרה. לא רק שמבטלים את המכס לטייקונים שמייבאים 90% מהבשר, אלא גם תורמים להם מעל ל110 מליון שקלים מכספי המסים כדי שישקיעו בשיווק מתנת הסתגלות. [ז] זה מה שאתה תקבל -ז! מהניסיון נראה שזיבי שמחירי הבשר יירדו אפילו לא באחוז.