המערכונים בארץ נהדרת מגנים את המתלוננות על הטרדה ותקיפה מינית

"ארץ נהדרת" הנה עוד תכנית מערכונים ישראלית מהמיינסטרים שתואמת את האג'נדה השמאלנית הנפוצה בתקשורת בישראלית. בתכני המערכונים והתוכנית עצמה נפוצים באג'נדה הנוטה לכיוון השמאל הסוציאליסטי בדומה לתוכניות מקבילות, כמו מצב האומה. שם, השמאלנים נראים כאנשים משכמם ומעלה לעומת מזרחיים, חרדים, מתנחלים וימניים שנתפסים כנלעגים. אנשי המערכת, בנוסף, לעולם לא ילעגו לטייקונים ולמערך המושחת של ההון - שלטון - עולם תחתון מאחר ובזכותם, הם מליונרים. הרי השחקנים מרויחים מאות אלפי שקלים בשנה כפרזנטורים של בנקים וחברות ביטוח. הם לא ירקו לבאר ממנה הם שותים.
בניגוד לחשיבה המעוותת של מערכת התוכנית בנוגע ליתר הדברים, עד כה, אנשי המערכת התמידו  להתייצב לימין המתלוננות בפרשות המין השונות כמו במקרים של קצב, אייל גולן וכדומה. גם במקרה ההטרדה המינית בה היה מעורב יורם ז'ק, במאי התכנית בעברו ואחיה של עלמה ז'ק, הם הקפידו לא להתערב פומבית ולא להעלות את הסוגייה לדיון במסגרת התכנית - יתכן שמאחר וההטרדה הייתה מוקלטת, חבר המערכת לשעבר לא יכול היה לטעון שדנה רון רודפת בצע ושעשתה זאת בשביל ה-400,000 שקלים ששולמו לה על ידי הפקת האח הגדול ובכדי לקבל תוכנית בוקר בהנחייתה.
עם זאת, הפעם התוכנית חצתה את הקווים ועברה להגחיך דווקא את המתלוננת נגד סילבן שלום באמצעות פגיעה בעיתונאית הדס שטייף, אשר גיבתה אותה וחשפה את הפרשה.
למעשה, הדס שטייף לא חשפה הפעם את הפרשה, אלא עדי מאירי. עם זאת, המערכת פעלה הפעם במטרה להגחיך את הדס שטייף. במערכון שאנשי ארץ נהדרת עשו בנושא, העיתונאית הדס שטייף - ובהכרח גם המתלוננת, הוצגו ככאלו שמתעסקות בשטויות ממזמן. לעומתן, סילבן שלום הוצג גם כמגוחך, כטמבל, אם כי מעשיו הוצגו כלגיטימים והוא מקסימום, לכל היותר, הוצג כחף מפשע, כ"מנשנש מהצד" שנקלע לפרשה קפקאית.
אנשי "ארץ נהדרת" לא יודעים מה באמת קרה בחדר של סילבן שלום. עם זאת, הפעם הם טרחו לקבע בתודעת הצופים את המסר, לפיו במידה היה שם משהו, אם בכלל, זה היה בהסכמת המתלוננת הנודניקית. "נשנוש", בשונה מתקיפה/הטרדה מינית, מתבצע בהסכמת הצדדים ו"נשנוש" מלפני 15 שנה, כלל לא שווה תלונה (ולא רק בגלל חוק ההתיישנות).




אפרופו שטייף, גם היא, בדומה לאורלי, גיא וארץ נהדרת, שינתה בזמנו כיוון והגנה על נאשם באונס, כשהוא היה אחד ממקוריבה. זהו הפוסט שפרסמה אורלי בדף הפייסבוק של הזוג ב-24 למרץ:

שלום חברים. זאת אורלי. ממיטת חוליי אני מרגישה צורך עז לכתוב נוכח מחול השדים החדש סביב השר [שרובכם יודעים מיהו] שהגיעו מים עד נפש. לא יכול להיות ש 15 שנה אישה יושבת בקונכייתה ולפתע בדיוק ברגעים קריטים פוליטיים של אותו שר בוער לה לדבר. לא יכול להיות שמדינה שקבעה התיישנות פתאום שוקלת בכלל חקירה ולא יכול להיות שכולנו נסתער פעם אחר פעם ונטרוף בני אדם חיים לפני שהוכחה אשמתם. גילוי נאות. אני מאוד מעריכה את אותו שר מדובר כי הוא איש של עשיה, חברתית, אמיתית ואדם טוב.

 

נכון, לא הייתי שם לפני 15 שנה כדי לדעת בוודאות אבל אני כן יודעת בוודאות שאנחנו הנשים לא קורבנות מעצם היותנו נשים. אנחנו לא חלשות בהגדרה כדי לאמר לא או לעמוד על שלנו או לקום בזמן ולדבר. לפחות לא כולן. אני יודעת שתגידו עכשיו שאנחנו חזרנו לחבורת לול 40 שנה אחורה אבל ההבדל עצום. עשינו את זה בתחקיר על סדרה של מעשים שהוצלבו בכמה וכמה עדויות בפרספקטיבה רחוקה מספיק כדי לא לשלוף מהמותן. אם השר עשה משהו, ואני מתקשה כל כך להאמין, אז כמובן שהוא צריך לשלם. אבל אם לא אז כולנו חייבים לשלם כי הפכנו להיות חברה של מפיצי דיבה הולכי רכיל וחורצי דין.

נשאלת השאלה, על סמך מה הם קבעו שהמתלוננת נגד סילבן שלום לא הוטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות? ומי קבע שפרק הזמן שעבר מהמקרה, לכאורה, עד הגשת התלונה הוא סימן לשקר ולא לטראומה או חשש של ממש לפתוח תיק בנושא שתמיד ישפיל גם את המתלוננת עצמה כמו שקורה עכשיו?
המשטרה, אגב, לא פסקה מעולם שהתלונה נגד סילבן שלום, היא תלונת סרק אלא לכל היותר שיש חוק התיישנות לגביה.  יש להניח, אם כן, שאת השינוי ביחס צוות התכנית, למתלוננת, גרמה פרשת ירון ברלד, שבניגוד לנאשמים מן העבר, כמו משה קצב ואייל גולן, הוא "משלהם".
תופעה דומה, קרתה גם לאורלי וילנאי וגיא מרוז שידידותם עם סילבן שלום ו/או אשתו, גרמה להם ככל הנראה לחרוג הפעם ממנהגם ולגנות את המתלוננת נגדו. התופעה הזו היא צביעות, נוכח הנימוקים שבחרו להציג בנושא. הרי, גם אם המתלוננת נגד סילבן שלום משקרת (דבר שלא הוכח כלל), אין לקבוע זאת על סמך הזמן שעבר מהארוע לתלונה, כפי שעשו אורלי, גיא וארץ נהדרת. את אותן הטענות, גורמים אלו יכלו להעלות גם בפרשת קצב. טענות אלו לא הועלו על ידם בזמנו. בימים ההם, החבר ברלד לא הואשם בעבירות מין. לכן, קצב הוצג כאנס ולא כקורבן טמבל חף מפשע המנשנש לפעמים מהצד.
ארץ נהדרת הנה תוכנית המשודרת במסגרת תקשורית ההמונים והיא משפיעה על הציבור. לכן, יש להתייחס לתכנים המועברים בה. עד כמה שזה מגוחך, מה ציפיתם מארץ נהדרת? ראיתם אותם פעם יורדים על טייקון? למה שיגחיכו את שרי אריסון למשל או מנכ"לי בנק כשהם בעצמם מקבלים מהם מאות אלפי שקלים בפרסומות? בזכות מי הושפעתם כדי לממן דווקא את 555 ולא את שוקה? באותה המידה, לאטמה לועגת לשמאל כי ארץ נהדרת מציגה את הימין והחרדים באופן נלעג למרות שיש כל כך הרבה חומר על השמאל ההזוי כמו יריב אופנהיימר. אבל עליהם לא יירדו במצב האומה ובארץ נהדרת . בגלל זה עשינו סדר בדברים ויצרנו רשימת אבני בוחן כדי שנדע  להבחין בין אונס לעלילה  אף אחד מהציבור לא יודע מה באמת קרה בחדרו של סילבן שלום.  במתחם של זכויות נפגעות תקיפה מינית מול זכות סילבן שלום לשמו הטוב (בנוגע לסוגיה האם יש לו בכלל שם טוב כמובן שיש ספק - לא סתם סילבן שלום צבר הון המוערך בכ- 150 מליון שקלים כעובד ציבור) אני ללא כל צל של ספק מצודדת במתלוננות. בהתחשב בכך שאחת מתוך אחת הוטרדה או הותקפה מינית, סביר להניח שסילבן שלום אינו צדיק. גם כך, רמת המוסריות של הנשיאים שלנו מתדרדרת מרגע לרגע - אנס סדרתי שמתפקד כנשיא, נשיא נהנתן שהעלה את תקציב בית הנשיא ל-60 מליון שקלים ולדעתו אפשר לוותר על הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ועכשיו גם מועמד לנשיאות מושחת ושוב תוקף מינית. עם זאת, אין זה מקומנו להרשיע אותו או לא להאשים אותו, אלא להשאירו בגדר חשוד עד שיוכח אחרת ואם לא יוכח אחרת אז שישאר חשוד וזהו. הפיכתו ל"זכאי כל עוד לא נפסק אחרת" אינה אלא הפיכת המתלוננת לאשמה בעלילה, למרות שגם לגביה לא הוכח אחרת, כך שהפוסל- במומו פוסל.
בניגוד לדעת אנשי ארץ נהדרת, אורלי וגיא ודומיהם, חזקת החפות חלה על המתלוננת אפילו יותר משהיא חלה על הנאשם. הטענה ב"ידיעה" שהיא משקרת אינה חמורה פחות מחריצת דינו של החשוד בטרם משפט. כדאי גם לציין כי לעובדה שחלה התיישנות על העבירה אין ולא כלום על השאלה האם היה או לא היה. דווקא העובדה שהמתלוננת מספרת שהדבר אירע לפני חמש עשרה שנה, דווקא היא עשוייה להעיד כי דבריה אמת ואין היא מנסה להתאים את העובדות לסדר המשפטי. כשלעצמי, לגיטימי לחלוטין בעיני שהמתלוננת תחליט לשבור את שתיקתה בת חמש-עשרה השנים כדי למנוע ממי שתקף אותה להיבחר לתפקיד בכיר כל כך ונהנתי כדוגמת הנשיאות. הייתי נוהגת בדיוק כמוה, גם אם לא הייתי מגישה תלונה במשטרה באותו הזמן. אני בכלל לא ממליצה על מותקפות וקורבנות הטרדה מינית להתלונן במשטרה. מן הראוי לשבור לתוקף את האיבר שאיתו הטריד או תקף - יד, זין, ראש וכדומה. זה יותר ערכי מהמצב הקיים כיום.