האם סקס זה שרות או שזונה נאנסת תמורת תשלום???

למי שלא יודע, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל (האהוב על לא מעט אנשי שמאל רדיקליים) הוציא הודעה, לפיה הדרך הטובה ביותר להילחם בכל הרעות החולות הקשורות לתעשיית הזנות בימינו היא לגליזציה של התחום (ושל התחומים הסובבים אותו!). באוגוסט האחרון הצביעה אמנסטי העולמית בעד תמיכה במדיניות של אי-הפללת הזנות על נגזרותיה, כלומר, גם אי-הפללה של סרסרות ושל רכישה של זנות. התמיכה חוסה תחת הכותרת "תמיכה ושמירת זכויות אדם של עובדי מין".

השלוחה הישראלית של הארגון התנערה מהחלטה זו (הארגון הבינלאומי עוין את ישראל. לא ברור לי למה להם להתנער מארגון הגג רק עכשיו בסוגיית הגיש לזנות בלבד?). ואכן, ההמלצה לא התקבלה פה אחד על ידי כל סניפי אמנסטי, והיו רבים שהתנגדו לה, מאחר והמצב שבו רק הזנות חוקית אבל כל יתר הגורמים הקשורים לתעשיה (כולל הלקוחות) כפי שהונהג לאחרונה בשוודיה ובקנדה וכפי שנהוג באופן חלקי כבר הרבה זמן הוא המצב הגרוע ביותר שיכול להיות.
הכי גרוע שיכול לקרות אם יוסיפו לזה את חוק הפללת הלקוח. אני מתקשה להבין את כל ה"נשמות הטהורות" שמתיימרות להגן על הזונות ובו בעת לתמוך בחוק הפללת הלקוח. למה הן לא מצליחות להפנים בלוגיקה שלהן שזה הרסני? אני מבינה אנשים שהשאיפה שלהם היא לבטל את המקצוע הזה - בסופו של דבר זה מקצוע עם סיכון רב ותועלת מינימלית. בסופו של דבר - זה לא יקרה, ומי שחושב שניתן לבטל את הזנות חי בסרט. אנשים מאמינים שאם אתה מוציא משהו מהחוק זה ימנע את המשהו הזה ולא מבינים שזה רק יביא צער וסבל לכל מי שמעורב.
יש קושי לעשות הפרדה פרקטית ומוסרית בתחום הזנות. תמיכה בדה קרימינליזציה של הזנות אינה פירושה תמיכה מוסרית ברכישת שירותי מין. אמנם אני תומכת מוסרית בזכותו של אדם להקשר בחוזים וולונטרים הכוללים גם מין. אבל התמיכה שלי בדה קרימינליזציה כבר עולה על העניין המוסרי אלא הפרקטי והאנושי, גם לו לא תמכתי בתופעה, זהו הפתרון הטוב ביותר עבור העוסקים בתחום מתוך הבנה של המציאות (זנות לא תיעלם לעולם).
להלן פאנל בנושא בעד או נגדדהקרימינליזציה של הזנות. הפאנל נערך באוניברסיטה העברית באפריל 2015. במסגרת הדיון עלו סוגיות כגון המשמעות של דה-קרימינליזציה של הזנות. האם חוקי הפללת הלקוח פועלים לטובת העוסקים בזנות? עד כמה לאישה הבוחרת בזנות יש באמת יכולת בחירה חופשית? "דה קרימינליזציה של הזנות" הנה סוגיה שנויה במחלוקת והפאנל מבחין בין שני הצדדים למטבע הזה: בעד ונגד הדה קרימינליזציה.
על שולחן ה"בעד" ישבו:
- ד''ר רננה לויאני - מהמחלקה לפילוסופיה בסמינר הקיבוצים. עסקה בעבודת הדוקטורט שלה בנושא הזנות כחקר מקרה של מושג האוטונומיה בתיאוריה הפמיניסטית.
- סופיה אוסטריצקי - שחקנית וזמרת. מככבת בסדרה "30 שקל לשעה". חברה בתנועה הליברלית החדשה.
על שולחן ה"נגד" ישבו:
- חמוטל בן סיני - קרימינולוגית קלינית. ניהלה בעבר את קו הסיוע והאיתור של תוכנית סלעית. עבודת התזה שלה עסקה בסיפורי חייהן של נשים וצעירות בזנות מוסתרת (Indoor).
- אניטה גוזלן - מדריכה קהילתית סמים ואלכוהול ואם הבית בסלעית - סיוע לנשים במעגל הזנות. 
מנחת הערב: אנה שנידמן





סניף אמנטסי ישראל הוא בין הסניפים המתנגדים להחלטת ארגון העל, וגם פרסם את הצהרתו בעניין: 

"בהצבעה שקיימה האסיפה העולמית של התנועה, התקבלה עמדה הקוראת לאי-הפללה מלאה – בכלל זה של לקוחות וצדדים שלישים, ובלבד שאינם כרוכים בפגיעה בא/נשים בזנות ובהפרת זכויות האדם שלהם/ן. כמו-כן, העמדה שנתקבלה ממשיכה ומדגישה את התנגדות התנועה לסחר בבני אדם, לניצול מיני של קטינים, ולכל צורה של כפיית מין על אדם בניגוד לרצונו/ה. סניף ישראל התנגד מאז ראשית תהליך ההתיעצות של התנועה לעמדת אי-ההפללה המלאה שנתקבלה. עמדת הסניף הישראלי כפי שהובעה בנייר עמדה קראה לאימוץ ״המודל השבדי״ של הפללת הלקוח וצדדים שלישיים."

לדברי יונתן גר, מנכ״ל אמנסטי אינטרנשיונל ישראל -

״ביחס להצעת החוק להפללת לקוחות הזנות הנדונה כעת בישראל, סניף אמנסטי ישראל אינו רואה סיבה להתנגד להצעת החוק, ולא יפעל כנגדה, בהיותה צעד חשוב בכיוון של צמצום הפגיעה והפרת זכויות האדם של א/נשים בזנות בישראל.״

החלטה סופית של אמנסטי תינתן בדצמבר השנה.

בסרטון לעיל, שצולם כמה ימים לפני שההחלטה של אמנסטי התקבלה בדבלין, אירלנד, שורדות תעשיית המין מספרות במילותיהן מדוע הן מתנגדות באופן חריף למגמת ארגון זכויות האדם אמנסטי להימנע מדהקרימינילציה של לקוחות המשתמשים בתעשיית המין, ומדוע זוהי למעשה סטירה גדולה בפניהן של נשים בזנות ונשים בכלל. בסרטון הזה למשל מוצגות נשים שהן בעיקר קורבנות של הורדת התחום לעולם התחתון. מקום שבו עבריינים קובעים את העניינים ולאישה אין מה להגיד בנידון.
הדוברות לפי הסדר: בריג'ט פרייר (קנדה), פיונה ברודפוט (אנגליה), רייצ'ל מורן (אירלנד), ומארי מרקלינגר (גרמניה). כולן חברות בעמותה הבין-לאומית SPACE המונהגת על ידי שורדות זנות שמובילות הסברה נגד תעשיית המין. 
רייצ'ל מורן, ממייסדות SPACE, מספרת בסרטון ש "כמי שחייתה זנות, וחוותה את העלבון מהארגון המזוהה ביותר עם זכויות אדם על פני כדור הארץ - שכל מה שקרה לי, היה צריך להיות על השולחן, נורמלי, חוקי, ומוסדר ומקובל חברתית. זוהי סטירה בפנים שאין שנייה לה. מעולם לא נעלבתי כל כך."
בהמשך מוסיפה ומסבירה העיתונאית ג'ולי בינדל על הטרמינולוגיה של אמנסטי, ועל המסמכים שהודלפו בשנים האחרונות וחושפים את עמדותיה לגבי זנות.
פיונה ברודפוט: "רבים מהמתוארים כ'עובדי מין' הם הסרסורים ובעלי בתי הבושת, והלקוחות. כשאני הייתי בזנות, הייתי כל כל מופשטת מהאנושיות שלי, כל כך כבויה, שהייתי טוענת שאני 'זונה מאושרת', שזו 'עבודה ככל עבודה אחרת', שאני לא 'אעבוד במשרד עבור משכורת מינימום', וכו' וכו'. וכל אותו זמן בתוכי צרחתי. ובמובן מסוים הייתי חייבת להחזיק בגישה הזו, כי ברגע שהודיתי במציאות, במה שקורה לי, הייתי חייבת להפסיק ולצאת. לא יכולתי מאותו רגע למכור את עצמי שוב."
בריג'ט פרייר: "אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד ברורים לגבי המונח 'עבודת מין'. עבורי זו לא הייתה עבודה - זו הייתה התעללות. ואני לא אקרא למה שעשיתי, 'עבודה'. זו הייתה התעללות בתשלום, זה היה אונס בתשלום."