"מבחינתי כל גבר הוא אנס בפוטנציה"

רן שריג ודנה ספקטור משוחחים בתוכנית הרדיו אותה הם מנחים בתחנת 103FM עם אלונה, שנאנסה פעמיים בחייה וכעת פונה לפרויקט מימון המונים בכדי לגייס כספים לטובת טיפולים פסיכולוגיים. מטרתם של טיפולים אלו הנם לסייע לה להתמודד עם מקרה האונס שעברה לאחרונה.
אלונה נאנסה על ידי מאמן באומנויות לחימה לפני חצי שנה. מאז, חיי השגרה הפכו לבלתי אפשריים. הסיוטים מונעים ממנה לישון. היא סובלת מהתקפי חרדה ולא מסוגלת להיות עם גבר לבד באותו החדר. בנוסף, לדעתה של אלונה בעקבות ניסיונה, מיותר להגיש תלונה במשטרה מאחר ומדובר במילה כנגד מילה. כן, האנס משוכנע שזה לא היה אונס למרות שאלונה סרבה לקיים איתו יחסי מין והתנגדה לכך. לא, היא לא סרבה במרומז ולא אמרה אולי בהמשך. בכל פעם שהנושא עלה, אלונה סרבה לכך באופן חד משמעי. גם במהלך התקיפה עצמה, היא התנגדה מילולית וסרבה לקיים איתו יחסי מין. אבל הוא בשלו. והוא חזק, יודע איך להשבית את הגוף בלי להשאיר סימן.
האנס כן מאשים אותה במה שקרה. הרי למה היא כבר ציפתה, זה שהוא מאמן אומר שאין לו בולבול? היא צריכה לשרת את הצרכים המיניים שלו. במשך שלושה ימים לאחר האונס הוא המשיך להטריד אותה בטלפון התקשר אליה ושלח הודעות בווטס אפ. הוא ציפה שהם יעברו לגור יחד. הרי איך היא יכולה לדחות אליל שכמותו? זה כבר לא לישון אצלה על הספה כפי שנקבע בסידור המקורי. זה לגור איתה, לישון איתה באותה המיטה, לא מפנים שמה שקרה לא היה סקס, אלא אונס. הוא התפלא שלא נענתה לחיזוריו וטען שהיא נהנתה, שהסקס היה בהסכמתה של אלונה למרות כל הפעמים שסרבה לו, שהתנגדה לכך, בכתה ואפילו דיממה. כל זאת, למרות שלאורך כל הדרך היא מעולם לא הסכימה לכך או רמזה להסכמה או לרצון לקיים איתו מגע מיני כלשהו.
אלונה סרבה לכל קשר איתו, גם לאימונים, ומאז אין לה מאמן אחר, אישי או קבוצתי. האנס לא יודע היכן היא גרה ואלונה הצליחה לברוח מהרכב לאחר המעשה מבלי שהוא יקח ממנה את המפתח לדירה שלה.





וכמו קורבנות רבות לעבירות מין שבוחרות לא לפנות למשטרה, הפעם אלונה בחרה שלא להתלונן בעקבות ניסיונה עם המשטרה בפעם הקודמת. כשהייתה בת 16, אלונה עברה תקיפה מינית, ניסיון אונס. השוטרת שלקחה ממנה עדות ניסתה לאזוק אותה ולקחת ממנה את הטלפון הסלולארי שלה כי היא חשבה שאלונה מקליטה את השאלות ההזויות, בהן השוטרת אומרת שאלונה הזמינה את האונס. השוטרת העבירה את אלונה אונס שני במהלך החקירה. יחד עם זאת, אלונה אפילו לא חשבה על הקלטת התשאול וסרבה למסור לשוטרת את הטלפון. לכן, השוטרת ניסתה לאזוק אותה ואף אמרה לה שהיא עצורה. מיותר לציין ש-12 שעות מאוחר יותר, התיק נסגר מבלי שחוקרי המשטרה בכלל פנו לעדים או תחקרו את התוקף.
"אני לא ממליצה לאף נאנסת להתלונן במשטרה" אומרת אלונה. הרי הגישה היא אוטומטית להתייחס למתלוננת כאילו מדובר בתלונת שווא. זוהי הגישה מצד החברה, מצד המשטרה ומצד מערכת המשפט. לכן, המערכת תעביר אותה אונס שני ותטיל בה ספק באופן אוטומטי. תחסוך במשאבים ותסגור חקירה כי מה כבר קרה? בסך הכל אונס. לא מדובר ברצח. כך שמבחינת המשטרה ובית המשפט, אין טעם לבזבז משאבים ואפילו לחקור ולבדוק עם עדים לאירוע את אמיתות הדברים ופשוט להסיק שמדובר בתלונת שווא כי הנאנסת הזמינה את זה ולא מדובר באונס. אוטומטית, מטילים במתלוננת ספק וסוגרים את התיק בלי לבדוק.

יו"ר נעמת, גליה וולוך, שלחה מכתב לשרת המשפטים, איילת שקד, וליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, ובו פנייה דחופה לבדק בית יסודי ושינוי מהותי בהתנהלות רשויות המשפט ואכיפת החוק כלפי נפגעות עבירות מין חמורות. אנו נסערות מהתנהלות רשויות המשפט ואכיפת החוק כלפי נפגעות עבירות המין, ולא נשקוט עד שתתקיים בדיקה מקיפה וייערכו שינויים מהותיים בנהלי חקירת המתלוננות. כיום, מערכת המשפט מאפשרת לסניגורים להציק, להשפיל ולהעליב מתלוננות בעבירות מין, בלי שמסופקת להן הגנה כלשהי. חוסר הרגישות והאטימות המוחלטת מביאות את הקורבנות לחוות "אונס נוסף". אין מחלוקת כי לנאשמים ישנה זכות להתגונן, אך אנו מדגישות כי אין בזכות זו התרה להתעללות נוספת בקורבן העבירה. אנו קוראות לבצע בדק בית יסודי במערכת המשפט ולנקוט באמצעים, אשר יבטיחו את שלומן וביטחונן של נפגעות עבירות מין ואלימות חמורות. הכנסו לעצומה- שינוי התנהלות רשויות המשפט ואכיפת החוק כלפי נפגעות עבירות מין חמורות>> http://www.atzuma.co.il/anotherrape
Posted by ‎נעמת | Women @ Work‎ on Wednesday, September 16, 2015

זוהי הסיבה שקורבנות לעבירות מין לא מתלוננות במשטרה. זוהי גם הסיבה שאלונה לא מוכנה להתלונן במשטרה ולא ממליצה לאף נפגעת עבירות מין לפנות אליהם. אין שום סיבה בעולם שהיא תאנס שוב רק כדי שהוא יקבל עבודות שרות. חבל על המאמץ, פשוט אין טעם.
אלונה חשבה אחר כך על מוות. בת 16 וכבר רוצה למות. היום היא בת 24 ורוצה לשרוד. היא הבטיחה לעצמה שיותר היא לא תגיע למצב הזה. אלונה בוחרת בחיים. אבל קשה לבד בלי עזרה מקצועית. אלונה כבר לא רוצה למות, אבל היא לא מאמינה שיש גברים שלא אונסים, שלא תוקפים מינית, שלא מטרידים מינית. אלונה הבטיחה לעצמה שהיא לא תהיה לעולם מאויימת שוב על ידי גבר.
האם זה נכון שיש בעולם גברים שלא אונסים כמו שטוען רן שריג? יכול להיות שכן. אבל הניסיון של אלונה אומר אחרת. לפי הסטטיסטיקה, אחת מתוך אחת עוברת הטרדה מינית לפחות פעם אחת בחייה. אחת מתוך שלוש עוברת אונס. מבחינתה, כל גבר הוא אנס או מטרידן מינית בפוטנציה. זה מה שהניסיון מראה, מהמנהלים בעבודה, מהלקוחות, מהמכרים. אז מה, להתלונן על כל אחמ"ש שבאמצע החיים בלי קשר תופס וצובט לה בפטמה באמצע יום עבודה כי בא לו ואף שולח לה ידיים מתחת לחולצה כשהם נשארו במסעדה לבד בסוף היום? ומה עם הלקוחות שממששים ואו אנשים במסיבה ואו באוטובוס, גם נגדם להתלונן במשטרה?
מעבר לכך שלא יתייחסו לזה ברצינות, זה כבר לא אישית כנגד המאמן, זה נגד החינוך המיני של הגברים בישראל, שמלמדים שאישה צריכה לשמור על הכוס שלה ולא שגבר צריך לשמור על הידיים שלו. וזה משפיע על הזוגיות שלה. מאחר והיא חווה משבר אמון עם המין הגברי, הדבר מונע ממנה מערכת יחסים זוגית עם גבר. היא לא מאמינה שיש גבר שלא אונס ולא מטריד מינית.
אף אחד לא יכול להבטיח לה שזה לא יקרה שוב ושיום אחד היא תפגוש את הגבר הראוי לה. יכול להיות שהאמונה הזו צריכה להשתנות ולכן, זהו תפקידו של הטיפול. יחד עם זאת, זמן ההמתנה לטיפול המתאים באמצעות המרכז לנפגעות תקיפה מינית הנו ארוך ועלול להיות שנתיים לפחות. היא נמצאת ברשימת ההמתנה כבר כמה חודשים. אך אלונה זקוקה לטיפול מיידי כדי לא ליפול שוב, כדי שהיא תפסיק לפגוע בעצמה. לא כל פסיכולוג או שיטת טיפול מתאימים לטיפול בנפגעות אונס. לכן, אלונה זקוקה למימון פרטי. עיזרו לאלונה לצאת מהסחרור בו היא נמצאת. 
עלויות כלכליות של פוסט טראומה כוללות:
טיפול פסיכולוגי ארוך טווח לאורך שנים,
אובדן כושר עבודה חלקי/מלא
וכן, חוץ מהעלויות הנכבדות שלעיל, מה עם עוגמת נפש? כשמישהו תובע פיצוי עוגמת נפש על נופש מעפן או תביעת דיבה לא אומרים שהוא תאב בצע. אבל על עבירות מין?!? מה פתאום!!!! למה איפה עוגמת הנפש פה, כולה אונס!!! מה שמעניין פה זה גם ההבדל למשל בין היחס למי שהותקפה מינית על ידי מכר כמו שקרה במקרה של אילנה לבין למשל כאלו שחוו עבירות מין "קלאסיות" (על ידי אדם זר). הרי אף אחד לא יקרא לנאנסת שנאנסה באמצע הרחוב תאבת בצע אם היא תקבל פיצוי של מיליונים. אבל לא רק שאילנה נפגעה על ידי אדם מוכר (כמו 87% מעבירות המין!). הוא גרם לה לפוסט טראומה. עליו לשלם על ההשלכות הכלכליות של זה. אבל החברה הישראלית, המשטרה ובית המשפט שופטות את הנאנסות שנשארו בחיים.