אחיתופל, תושב העיר גילה שביהודה, היה יועצו של דוד המלך. בתנ"ך, אחיתופל מתואר כיועץ מוכשר ועצותיו התבררו לאחר מעשה כנכונות.
כאשר מרד אבשלום באביו דוד, התחבר אחיתופל אל אבשלום ויעץ לו עצות. עצתו הראשונה הייתה שאבשלום יבוא על עשר פלגשי אביו שנותרו בבית לעיני ישראל, כדי שידעו שאיננו מתכוון לחזור בו מהמרד, והדבר יחזק את מעמדו אצל אלו שפוחדים מתגובתו של דוד. ואכן, אבשלום נטה אהל על גג המלך, ובו קיים יחסים עם פלגשי אביו. דבר שהיה התממשות של דברי הנביא נתן על חטא דוד בבת שבע.
עצתו השנייה והחשובה הייתה להתנפל על מחנה דוד העייף והמוכה בהפתעה, עם צבא של שנים עשר אלף אנשים. במצב זה, אמר אחיתופל, כל אנשי דוד ינוסו והוא עצמו ייהרג, ולאחר מכן, אבשלום יגייס את אנשי דוד אליו. אולם חושי הארכי, שהיה נאמנו של דוד, הפר את עצתו, ויעץ לאבשלום שבמקום זאת יצבור כוח גדול יותר, דבר שהקנה לדוד זמן להתארגן. אחיתופל שנוכח לדעת שלא שמעו לעצתו (הנכונה), הלך לביתו ושלח יד בנפשו ובכך מנע את הוצאתו להורג והחרמת רכושו בידי דוד.
הביטוי "עצת אחיתופל" מסמל עצה שאינה טובה כלל, שנועדה להוליך שולל. ברם לאמיתו של דבר הייתה עצתו של אחיתופל עצה טובה ונכונה, כפי שמעיד התנ"ך:
"וַה' צִוָּה, לְהָפֵר אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אֶת-הָרָעָה:" (שמואל ב' י"ז, יד).ושעל כן, דוד, אשר ידע את עוצמת עצותיו, התפלל במיוחד: "וַיֹּאמֶר דָּוִד סַכֶּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל ה':" (שמואל ב' ט"ו, לא). דווקא עצתו הנגדית של חושי הארכי היא שהייתה "עצת אחיתופל". יש הסוברים כי הסיבה למשמעות שקיבל הביטוי היא שאם הייתה עצת אחיתופל לאבשלום מתממשת היה מת דוד מלך ישראל טרם זמנו ולכן נחשבת העצה לעצה רעה.
ועכשיו, רגע נוסף של עברית:
במקום להגיד "הוא הסתדר", אמור "הוא עלה על דרך המלך" (במדבר כ' פסוק יז')
במקום להגיד "יאללה, עוף על זה", אמור "חזק ואמץ" (יהושע א, פסוק ט)
במקום להגיד "עבדו עליי", אמור "קיבלתי עצת אחיטופל" (שמואל ב', טו' פסוק לא)
במקום להגיד "מאיפה לי לדעת?", השומר אחי אנוכי?" (בראשית ד' פסוק ט')
במקום להגיד "באמ-אמאש'ך", אמור "ברחל ביתך הקטנה" (בראשית כט' פסוק יח')
במקום להגיד "יא זבל", אמור "יא עוכר ישראל" (מלכים א', י"ח' פסוק יז')
באמ-אמאש'ך זה לא ברחל בתך הקטנה
השבמחק