השמנת יתר הנה מחלה ממושכת ואף מוגדרת כמגפה. השמנת יתר הנה מצב של עודף משקל שמקורו מעודף רקמות שומניות. היא מתרחשת מהפרת האיזון בין האנרגיה הנכנסת לגוף לעומת האנרגיה הנצרכת. כלומר ההשמנה מתרחשת כשכמות האנרגיה הנכנסת לגוף עולה על כמות האנרגיה אותה הגוף צורך. השמנת יתר נגרמת כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. הגורמים הסביבתיים אחראים באופן מהותי על התפתחותה המואצת של מגפת ההשמנה העולמית. המונח השמנת יתר מתייחס להצטברות של שומן בגוף.
בעשורים האחרונים נצפתה עלייה משמעותית בשכיחות ההשמנה בקרב אוכלוסיית העולם המערבי, הן בילדים והן במבוגרים. למעשה, החל משנות ה-80, ההשמנה בגילאי הילדות וההתבגרות הפכה למגפה במימדיה בקרב המדינות המפותחות בעולם המערבי. מעל למחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב ומעל לרבע מהילדים סובלים מהשמנה. השמנת היתר הפכה למגפה בעולם המערבי בעקבות התפתחות רשתות המזון המהיר בעשורים האחרונים. הספרות המחקרית מייחסת את העלייה בהשמנת היתר ובמחלות הלב ומחלות רבות אחרות הנלוות לכך לעלייה בצריכה הבשר האדום, ג'אנק פוד ויתר סוגי המזון הנמכרים במקדונלדס על ידי מערביים. ואכן, מקדונלדס הנה רשת המזון המהיר הגדולה ביותר בעולם המערבי ולפיכך, משמשת כגורם מזיק לבריאות האדם.השמנת יתר הנה גורם התמותה השני בארצות הברית, אחרי עישון. כ-280,000 אמריקאים מתים מדי שנה כתוצאה ישירה מהשמנת יתר. תוצאות הטיפול הרפואי בבעיות השמנת היתר מגיעות ל-240 מיליארד דולר בשנה, זאת נוסף ל-33 מיליארד דולר שהאמריקאים מוציאים על תוכניות הרזיה שונות ומוצרי דיאטה. בין השנים 1999 ל-2002 נמצא בארה"ב ש-16% מהילדים סובלים מהשמנה וש-30% מהילדים סובלים מעודף משקל. 10% מהילדים סובלים מהשמנת יתר חולנית. מדובר בעליה של 45% בשכיחות ההשמנה לעומת נתוני ההשמנה מהשנים 1988 – 1994 ועליה של 300% לעומת שנות ה-60. בישראל, התופעה קטנה מהרבה, כאשר סקר שערך צה"ל בקרב כלל המועמדים לגיוס מצא ש-4% מהמועמדים ו-3% מהמועמדות סובלים מעודף משקל. ועדיין, גם בישראל מנסים למצוא פתרונות כדי למנוע את מגפת ההשמנה בקרב האוכלוסייה הישראלית.
בעקבות מגפת ההשמנה, המודעות למחלות הנלוות עולה ולכן, רבים מאזרחי המערב מפתחים הפרעות אכילה, כגון אנורקסיה ובולימיה. הפרעות אכילה אלו פוגעות לא פחות בבריאותם ולכן, מעטים מהאנורקסים השורדים אחרי 27 שנים. רבים מהשמנים מפתחים סוכרת ומחלות לב שונות.
השמנת יתר נתפסת כסיבה עיקרית לדאגה במערכת הבריאות הציבורית בעולם המערבי לאור ההשלכות השליליות והפגיעה בבריאותו של האדם הסובל מהשמנת יתר. בעקבות כך, לחברות רבות יש אינטרסים חזקים לעשות לובינג בכנסת, פעילות שעולה להן הון, מאחר ולובינג חזק מאפשר להן להרויח הון עתק ומוגדל ביותר. בשר וסוכר הנם מזונות ממכרים לכל דבר והחברות הללו המשווקות מזונות אלו, מוכרות אותם ועושות למענן לובינג בכנסת בונות על כך שהורים יחנכו את ילדיהם לתזונה המורכבת ממזונות ממכרים בכדי שיגדל דור חדש של צרכנים שיפרנס אותם גם בעוד 25 שנים.
בהמשך למדיניותם של שר החינוך ושר הבריאות להוציא את המתוק מבתי הספר במטרה לחנך את הילדים לתזונה בריאה יותר, שר הבריאות קרא לחינוך תזונתי של הילדים בישראל בכנס הקרדיולוגים ובכך עורר סערה בקרב בעלי האינטרסים. שר הבריאות הישראלי, יעקב ליצמן, קורא להחרים את מקדונלד'ס ושות' בכנס קרדיולוגים. לדבריו, לא צריך לאכול ג'אנק פוד, כך אומר יעקב ליצמן בכנס הקרדיולוגים. מקדונלד'ס החוצה, לא במדינתנו. McDonald's Out. ליצמן אף התייחס במפורש לרשת מקדונלדס, כאשר ידוע שגם נציגי חברת קוקה קולה מפעילים עליו לחצים להימנע מלאפשר להם למכר את הילדים הישראלים למתוק - מתוק הזה. למעשה,הוא אמר דברים אלו בהמשך להתנגדותו לתזונה הלא נכונה של ילדים ישראלים - שר הבריאות אמר, כי צריך לחנך את הילדים לא לאכול ג'אנק פוד ולא לאכול כל כך הרבה סוכריות, כדי למנוע מחלות לב וסוכרת, אלא לשמור על תזונה נכונה. לדבריו:
"אני יודע שחברות גדולות לא אוהבות את זה, אבל אין לי פריימריז"ואכן, יש כל כך הרבה סיבות שלא לממן את מקדונלדס בישראל ובעולם כולו - מחציתן סיבות בריאותיות, תזונתיות ובפרט סניטריות ומחציתן סיבות לאומיות. ראו, למשל, את סיבה מספר 12 מדוע אין לאכול במקדונלדס: רשת מקדונלס העולמית מפרסמת אזהרה שמוצריה מכילים כימיקלים המזיקים לבריאות. הירקות שלה, למשל, מרוססים בספרי כדי שייראו טוב לאורך זמן. כימיקלים אלו גורמים, למשל, לסרטן ולפגמים בעובר של נשים בהריון שאוכלות במקדונלדס. למרות זאת, הרשת העולמית מנסה לשנות את התפריט כדי ליצור רושם שהאוכל יותר בריא. אבל במקביל, היא מפרסמת בסניפים שלטי אזהרה כדי לצאת ידי חובה ולפטור את עצמה מאחריות.
יחד עם זאת, משרד הבריאות צריך להרחיב את הגדרתו לג'אנק פוד מעבר למקדונלדס, גם למזונות הכוללים רכיבים מן החי וסוכר, כגון יוגורטים למיניהם, גבינה צהובה ופסטרמות. עם זאת, עד לנאומו של ליצמן, משרד הבריאות התמודד עם מגפת ההשמנה והמחלות הנלוות לה באמצעות התמודדות עם הסימפטומים על ידי מתן טיפול תרופתי חסר אחריות, גם כאשר נלווה לכך תופעות לוואי קשות. במקביל, לא קראו לשינוי התנהגותי, כמו שינוי באורח החיים המתבטא בשינוי בתזונה ובהעלאת רמת הפעילות הגופנית. באמצעות נאום זה של שר הבריאות הישראלי, בא לידי ביטוי שינוי חיובי במדיניות משרד הבריאות, המתמקד במניעת מגפת ההשמנה ובכך מניעת מחלות נלוות וההוצאות הכספיות הנלוות לו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה