מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות רבנים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רבנים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 18 ביוני 2025

גישת רבני הישוב הישן/הפועל המזרחי בנוגע לזכות ההצבעה לנשים

 



סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות


השפעת פועלן של נשות היישוב על זכותן לבחור ולהיבחר במסגרת מוסדות רשמיים ביישוב היהודי בארץ ישראל על תמיכתם או התנגדותם של רבני הישוב הישן והפועל המזרחי בנוגע למתן זכות ההצבעה לנשים.

תקציר העבודה

הצעת מחקר בנושא סוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר בתקופת היישוב בתקופת היישוב במסגרת הקורס נשים בחברה היהודית בארץ ישראל (1882 – 1948) שמספרו 10582 – הצעת מחקר – לקראת מדינה יהודית ודמוקרטית – השפעת פועלן של נשות היישוב על זכותן לבחור ולהיבחר במסגרת מוסדות רשמיים ביישוב היהודי בארץ ישראל על תמיכתם או התנגדותם של רבני הישוב הישן והפועל המזרחי בנוגע למתן זכות ההצבעה לנשים.
העבודה עונה על דרישות הקורס הדורשות הגשת הצעת מחקר לפני סמינריון שמטרתו להציג הצעה למחקר הבוחן את מאבקן של נשות הישוב היהודי בארץ ישראל למען זכותן לבחור ולהיבחר למוסדות הרשמיים ביישוב וכן, עך תמיכתם והתנגדותם של ארגונים. העבודה כוללת הגדרת נושא העבודה, רציונל המחקר, ראשי פרקים ורשימת מקורות ראשונית




יום שבת, 20 ביולי 2024

הצעת מחקר גישת רבני הישוב הישן והפועל המזרחי בנוגע למתן זכות ההצבעה לנשים.

 




השפעת פועלן של נשות היישוב על זכותן לבחור ולהיבחר במסגרת מוסדות רשמיים ביישוב היהודי בארץ ישראל על תמיכתם או התנגדותם של רבני הישוב הישן והפועל המזרחי בנוגע למתן זכות ההצבעה לנשים.

הצעת מחקר בנושא סוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר בתקופת היישוב בתקופת היישוב במסגרת הקורס נשים בחברה היהודית בארץ ישראל (1882 – 1948) שמספרו 10582 – הצעת מחקר – לקראת מדינה יהודית ודמוקרטית – השפעת פועלן של נשות היישוב על זכותן לבחור ולהיבחר במסגרת מוסדות רשמיים ביישוב היהודי בארץ ישראל על תמיכתם או התנגדותם של רבני הישוב הישן והפועל המזרחי בנוגע למתן זכות ההצבעה לנשים.
העבודה עונה על דרישות הקורס הדורשות הגשת הצעת מחקר לפני סמינריון שמטרתו להציג הצעה למחקר הבוחן את מאבקן של נשות הישוב היהודי בארץ ישראל למען זכותן לבחור ולהיבחר למוסדות הרשמיים ביישוב וכן, עך תמיכתם והתנגדותם של ארגונים. העבודה כוללת הגדרת נושא העבודה, רציונל המחקר, ראשי פרקים ורשימת מקורות ראשונית



יום חמישי, 30 במאי 2019

בגץ בשרות שרותים משפטיים פוליוודים







עתירה מספר 7718/15 בבג"צ, אתמול אחה"צ.
השופטים: חנן מלצר, ענת ברון, עופר גרוסקופף.

מה היה? מספר ערבים מחמולות באיזור גוש עציון, עתרו ביוזמת ארגון "זכויות האדם", "רבנים למען זכויות אדם" אליו חברה עו"ד קמר מישרקי, העובדת בארגון "חקל", עוד ארגון "זכויות אדם" שמשדל ערבים להגיש עתירות ולהפעיל לחץ בבג"צ ועל הרשויות כדי להשיג עוד ועוד אדמות שבמקרה, נמצאות ממש בתוך או בצמוד לישובים ישראלים.
האדמה שבעתירה הנ"ל, נמצאת בקרבת הישוב שדה בר.

בשעה 16:00 בית המשפט העליון כמעט ריק מאדם. המסדרונות ריקים, האולמות פנויים. נכנסתי לאולם ג' וראיתי 3 ערבים שהגיעו ספיישל ולא בפעם הראשונה, ולצדם 2 עורכות הדין השתולות: קמר מישרקי, ונועה זומר.
מסביב לשולחן יושב גם פרקליט מטעם המדינה, וכן עורכת דין ששכר הישוב שדה-בר כדי להציל את אדמותיו, אותן הוא מעבד מעל 20 שנה. היא עשתה עבודה נפלאה, אגב.

חצי שעה של המתנה להגעת השופטים. לפני שהם נכנסים לאולם, הם מרימים טלפון למזכירת האולם ולאחר מכן כל מי שבחדר עומד לכבוד כניסת השופטים ו"משוחררים" רק כשראש ההרכב מאשר ...

האולם גדול ומרווח. שורות הישיבה ריקות פרט לשתיים הראשונות. מלפנינו על במה עצומה יושבים השופטים על כסאם הרם. יושבים ושופטים. יושבים ומחליטים ופוסקים - האם יתנו לגיטימציה להתנגשות הבאה? יתנו אישור לערבים מכפרים עוינים להיכנס לתוך עומק הישובים הישראלים כדי "לעבד" את האדמה שאינה שלהם?

כדי שתבינו: מדובר בעתירה של חמולות ערביות מאיזור גוש עציון, שבוקר אחד מישהו שכנע אותן להגיש עתירה לבג"צ ולנסות לקחת אדמה שנמצאת ממש בכניסה לישוב שדה בר. להתיישב שם הם לא יוכלו, שכן השטח נמצא בין 3 ישובים ישראלים ובצמוד לבתים ישראלים. גודל השטח: 200 דונם בקושי. הוכחות בעלות על האדמות? אין להם! אפילו "זיקה" לא הוכחה על-ידי המנהל האזרחי.
ולמה אני אומר שהם "שוכנעו"? כי את האדמה הזו מעבדים בישוב "שדה בר" מאז שנת 98'. העתירה הזו הוגשה בשנת 2015. 17 שנים שהעותרים ישבו בשקט ולא נקפו אצבע לנוכח "גניבת" אדמתם, כביכול, עד שמישהו הגיע ושכנע אותם, בהבטחות-סרק או בכסף, שהגיע הזמן להגיש עתירה לבג"צ.
הלוואי שהשופטים היו מתייחסים לזה, אך אלה העדיפו להתייחס למתיישבים היהודים כאל פולשים בפוטנציה שצריכים להוכיח שוב ושוב שעיבדו את השטח, וכלפי העותרים הערבים המגובים בארגוני השמאל הקיצוני המדושנים בכסף אירופאי - בתור "המקומיים", אלה שסביר להניח שנגזלו והפכו למסכנים ורדופים.

אחרי מסע פיתולים בלתי-נתפס של השופטים בניסיון למצוא קצה-חוט משפטי או לא-משפטי, ולמרות שאת האדמה קנו בשדה-בר כבר מזמן בכסף, לאחר 5 דקות הפסקה, חזרו השופטים והכריזו על "תיקו": אמנם אין לעותרים תכלס שום הוכחה, אבל אנחנו נשלח את המדינה לערוך בדיקות חדשות על השטח, מי היה בו ומי עיבד אותו ולעדכן את השופטים. פסק-דין ... בפעם הבאה.
המממנים מאירופה מרוצים.

לו היה מדובר בעתירה הפוכה - העתירה מזמן הייתה נדחית עם חובת תשלום הוצאות לעותרים.
ישראל 2019 ...

יום חמישי, 5 במאי 2016

Inei Rentgen -עיני הרנטגן, הרב יעקב איפרגן - נדיר !! - צפייה ישירה








זהו סיפורו של הרב יעקב איפרגן המכונה "הרנטגן" מנתיבות. הסרט מספק הצצה נדירה לפעילותו. הרב יעקב ישראל איפרגן (נולד בכ"א בכסלו ה'תשכ"ז, 4 בדצמבר 1966)הנו מקובל ישראלי המכונה הרנטגן. הכינוי ניתן לו בעקבות השמועות על יכולתו לאבחן מחלות ובעיות במבט עיניו. הוא נולד למשפחה מרובת ילדים בנתיבות, כבנו של שלום איפרגן‏. את שמו הנוסף, "ישראל" קיבל על שם הבאבא סאלי שהיה הסנדק בברית המילה שלו‏. אחיו הוא הרב דוד איפרגן, לשעבר לוחם בסיירת שקד, דרשן וראש עמותת "עולם חסד" שייסד‏. הרב איפרגן מופיע בלבוש חסידי מודרני. ידוענים ואנשי ציבור נוהגים לפקוד את לשכתו, להתייעץ ולקבל ברכה. על פי פרסומים באמצעי התקשורת, שרי אריסון הייתה אצלו לפני שרכשה את השליטה בבנק הפועלים, שחקן הכדורגל ליאור אסולין עבר לקבוצת בית"ר ירושלים לאחר התייעצות עמו, ואיש העסקים נוחי דנקנר שילם 600 אלף ש"ח עבור הזכות לפקוד ראשון את קבר אביו ביום ההילולה למותו. הרב איפרגן דורג כשביעי בעשירים שברבני ישראל וחצרו הוערכה בשווי של 90 מיליון ש"ח נכון לשנת 2012‏. ידוענים ופוליטיקאים אחרים הוזכרו כמי שנוהגים לבקרו, ובהם אריאל שרון, משה קצב, רוני מילוא, גדעון עזרא, זאב רווח, דודו טופז, ג. יפית וצביקה פיק.
בשנת 2010 יצרה הבמאית שרון כידון את הסרט הדוקומנטרי "עיני רנטגן", בהפקת ערוץ 10. הסרט מספר את סיפור חייו, ובו משתתפים ג. יפית ונוחי דנקנר. באותה שנה גם הוקרן תחקיר של צוות שומר מסך בהפקת ערוץ 10 שבה מוצגת חצרו.

יום רביעי, 16 בינואר 2013

להעביר את שרותי הדת לידיו של בנט





עוד סיבה לבחור בבנט. עובדת איתי אישה שבחרה להתחתן בטקס יהודי אזרחי ללא מעורבות הרבנות, בו היא ובן זוגה נישאו כיהודים כדת וכדין. בן זוגה הצהיר בפני עדים "הרי את מקודשת לי בטבעת זו...." משרד הפנים סרב לרשום אותם כנשואים מאחר ואין הכרה מהרבנות. הרבנות דרשו הרבה כסף כדי לפתוח תיק ונוכחות של רב מטעמם במהלך הטקס למרות שההלכה היהודית לא דורשת את זה. בנוסף, מסעדות רבות מעדיפות לוותר על תעודת הכשרות בגלל סחיטה של הרבנות בדמות משגיחי הכשרות שלא עושים כלום ולמרות שהן נשארות כשרות כדת וכדין. ראיה נוספת, תראו את המחאה שקמה בעקבות ההתעללות באדום אדום והגישו בגץ כנגד משגיחי הכשרות שעדיין נתנו להם תעודת מהדרין למרות שהיהדות פוסלת את מה שעשו שם במשחטה. הכל בשביל הפרוטקשן. אם שואלים אותי וגם אם לא, לדעתי יש להעתר לבקשת התנועה הרפורמית וארגוני הנשים שהגישו לבג"ץ בדרישה לפירוק הקרן למורשת הכותל ולהפקיע את ניהול האתר מידיו של רב הכותל, מאחר ודרישות ההפרדה והצניעות בכותל הפכו את הרחבה לאתר תפילה חרדי למרות שהכותל זה אתר תפילה יהודי
והנה בנט לפניכם! זה מה ששכנע אותי היום להצביע לו, מאחר והתלבטתי בינו לבין בן ארי:


"הגיע הזמן לגיור מאיר-פנים - שירותי הדת בישראל אסור שיהיו מכונת ג'ובים

**
יש מאות אלפי ישראלים הזקוקים לגיור. רבים מהם עולים מחבר המדינות.
**
במשך השנים האחרונות שירותי הדת והגיור בישראל הפכו למכונת ג'ובים של מקורבים. מכונה זו יוצרת ניכור ואף טינה כלפי היהדות.
**
הרבה אנשים שבאים במגע עם שירותי הדת אומרים לעצמם: "אם זו היהדות, אינני מעוניין בכך", ומוותרים על גיור כהלכה.
זה מוביל לאסון של ממש בעם ישראל.
**
גם בתחום הנישואין המצב דומה. זוגות חילונים רבים מחליטים שאינם רוצים להתחתן ברבנות, ונוסעים לקפריסין.
**
כשגילת אשתי ואני עמדנו להינשא בשנת 99' ברבנות ירושלים, הרב במועצה הדתית ניסה לשכנע אותנו להצביע למפלגה מסוימת (!). כן, זה אכן קרה. בשבילנו זה היה מצחיק, אך עבור זוגות רבים אחרים זה איום ונורא.
**
חייבים מהפיכה של ממש בשירותי הדת ובמערך הגיור.
הכל חייב להיות על פי ההלכה. אך חייבים לעשות זאת ברוח חיובית ואוהבת, ולא תוך ניכור.
**
יש בנו אהבה גדולה לאחינו החרדים, אך איננו יכולים להשלים עם עסקנים המנצלים את כל מערך היהדות בישראל למען מתן ג'ובים למקורבים.
זו אינה רוח היהדות.
**
לכן נדרוש להעביר את מערך הגיור לידינו בממשלה הבאה."



יום שישי, 27 בינואר 2012

נשים מסורבות גט (עגונות) כבר לא במבוי סתום.


ביהדות, האשה נקנית בשלוש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים. נקנית: בכסף, בשטר ובביאה. בכסף - בית שמאי אומרים: בדינר ובשווה דינר. ובית הלל אומרים: בפרוטה ובשווה פרוטה. וכמה היא פרוטה? אחד משמונה באיסר האיטלקי. וקונה את עצמה: בגט ובמיתת הבעל. היבמה נקנית בביאה, וקונה את עצמה בחליצה ובמיתת היבם.
לאור הבעייתיות בעניין, עד היום, יזמו פעולות רבות ויוזמות שמטרתן לשנות את חוקי הגירושין הקיימים בישראל כיום. נכון להיום, ניתן לחלק רכוש גם ללא גט והנשים יכולות להמשיך בחייהן מבחינה פיננסית גם אם הבעל מסרב לגירושין. עם זאת, עדיין, הן אינן רשאיות להינשא מחשש לממזרות. בנוסף, ניאוף לא נחשב עוד כעילה למניעת חלוקת הרכוש באופן שאינו שוויוני. יתרה מכך, משפטי העוולה משמשים להתרת הקשרים בין מגדר, שוויון וחוקי הגירושין היהודיים, זאת מאחר ומשפט העוולה הופך את הזכות הדתית שניתנת לבעל היהודי לתת גט לאשתו באופן שאינו ניתן לכפייה לעוול אזרחי הפוגע באשתו. לכן, היא זכאית לנזיקין.
עוולה הנה אקט לא צודק הגורם לפגיעה בגינה החוק מצדיק מתן פסק פיצויים כספיים. במדינת ישראל, מוגדרות פעולות לא צודקות המוכרות כעוולות ומצדיקות פיצויים בהתאם לדיני האזרחות הישראליים, כגון איום באלימות, גרימת נזק גופני בכוונה תחילה, כליאת שווא ועוד. סירוב למתן גט לא נכללה ברשימת העוולות במשפט הישראלי, עד לפרשת אותה פלונית מהמקרה שהוצג לעיל [תמ"ש (ירושלים) 3950/00], במסגרת פסק דין זה נקבע, כי הסירוב לתת גט הנו עוולה המפרה את עצמאותה של האישה המוגנת על ידי חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו.
בפרשה אחרת [תמ"ש (ירושלים) 9101/00] נקבע, כי מדובר בעוולה המנוגדת לחובה הסטטוטורית לציית להחלטות בית המשפט כפי שנקבע במסגרת סעיף 287 (א) של חוק העונשין. משמעות הדבר היא שהאישה העגונה, מסורבת הגט, יכולה לתבוע מסרבן הגט פיצויים על העוול שהוא גורם לה כפי שנקבע על ידי דיני הנזיקין בישראל. ברגע שזה מגיע לכיס שלו, לבית משפט אזרחי, להוצאה לפועל ולכלא - פעולות שלא קשורות לבית הדין הרבני, הוא ירוץ לתת לה גט - וזה מה שקרה עד היום בכל מקרה בו הוגשה תביעה על העילות האלו.
הגירושין בהיסטוריה היהודית מבטא הבדלים בין המינים, במעמדם וכן, בא לידי ביטוי קונפליקט בין פטריארכיה וזכויות הנשים.בעת הליך הגירושין, לבעלים ניתן כוח רב על פני נשותיהן. הרבנים המסורתיים והדיינים היושבים בבית הדין מסרבים לקרוא תיגר על כוחו המוחלט של הבעל. הדבר מתבטא בכך שאישה אינה יכולה להגיש גט לבעלה על מנת להתגרש ממנו [הוא נותן לה את הגט] וכן, בית הדין היהודי אינו יכול להעניק גירושין ללא הסכמת הבעל. למעשה, ביטול נישואים (הפקעת קידושין) הנו הליך המוכר בהלכה, אך בתי הדין הרבניים לא מוכנים להשתמש בכלי זה.
אמצעי הלכתי חריג נוסף, אותו הדיינים יכולים לספק למי שאינו יכול לתת גט לאשתו הנה "גט זיכוי", שבו הדיינים קובעים כי רצון הבעל הוא להעניק גט לאשתו מבלי להזדקק להסכמתו או למודעות מצדו. הדבר מעוגן במסגרת חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א - 1951. בהתאם לסעיף 5 לחוק שיווי זכויות האישה, החוק אינו יכול לפגוע בדיני איסור והיתר הנישואין והגירושים ובכך, שוויון זכויותיה של האישה בתחום הנישואין והגירושין תלוי בדין הדתי הידוע כדין המפלה בעיקר נשים לרעה. מגבלות אלו אפשרו את ניצולן של הנשים המעוניינות להתגרש.
יש בעלים שהשתמשו בכוח זה שניתן להם כדי לסחוט כספים, רכוש או ויתורים אחרים מנשותיהם בתמורה לגט או להותירן עגונות ולמנוע מהן גט מתוך נקמנות וכעס ולהותירה עגונה. במקרה של העגונה פלונית, אישה חרדית מירושלים, הדיינים בבית הדין הרבני ניסו לשכנעה לקבל את תנאיו של בעלה בתמורה לגט - בעלה ביקש את החלק שלה בבית משפחתה ולוותר לחלוטין על תשלומי המזונות. בתמורה, כאמור, יספק לה את גיטה. מאחר והתנאים לא היו מקובלים עליה [ברור כי מדובר בסחיטה לכל דבר ועניין], היא דחתה אותם ולכן, בית הדין הרבני האשים את האישה במצבה. בכך תם הטיפול בעניינה והיא נותרה עגונה 7 שנים נוספות. בינתיים, הסרבן החרדי המשיך את חייו עם אישה אחרת.



כאשר אישה נשואה נותרת עגונה, החיים שלה נעצרים ואף מתדרדרים. האישה העגונה אינה יכולה להינשא מחדש [במטרה למנוע ממזרים ולא כעונש] ואם יש לה ילדים עם גבר אחר, הם נחשבים לממזרים. לעומתה, הבעל יכול להינשא מחדש [במקרה הזה, אין סכנה שילדיו יהיו ממזרים ולכן הדבר מותר] בהתאם לדין התנ"כי, אם כי הדבר נאסר באיסור רבני [חרם דרבנו גרשום - אבל לתימנים מותר ושמעתי לאחרונה על מישהו שקיבל היתר רבני לשאת אישה שנייה. לא מבינה איך זה יעבור את החוק האוסר על ביגמיה. אני משערת שאם לפי הדת היהודית מותר וערבים נושאים יותר מאישה אחת, הרי הדין האישי בישראל הנו בהתאם לדין הדתי ולכן הדבר אפשרי]. בנוסף, מאחר ולא ניתן להן גט, נותרו נשים ללא הסדר פיננסי. כך, נשים נדונו לעוני בשל חלוקת הכוח הבלתי הוגנת הזו הנוגעת לגירושין. החוק הישראלי קובע, כי לבתי הדין הרבניים יש את הכוח לכלוא גבר המסרב להעניק גט לאשתו. בפועל, אמצעי זה אינו מיושם במקרים רבים.
לראשונה התוודעתי לבעייתיות בתחום בעקבות הקורס פמיניזם ומשפט. הרעיון לרשומה זו עלה בעקבות רשומה שעסקה בנושא בבלוג של ריקי ברוך המכונה תפו ופוזה. היא הביאה לידיעתי את הצעת החוק שהועלתה ואושרה בקריאה טרומית במסגרת במליאת הכנסת במאי 2011. לפי הצעת החוק, אם הוחלט בבית הדין לחייב את סרבן הגט במתן גט וכדי שלא להגיע למצב של כפייה (הרי רק על האישה מותר לכפות גט או להתיר לגבר לשאת אישה שניה), על הדיינים בבית הדין הרבני שדן בתיק הגירושין לקבוע לוח זמנים לדיון בסנקציות נגדו תוך 30-45 יום ממתן חיוב הגט. מטרת החוק היא לגרום לסרבני הגט לתת גט ולמנוע מהם מלנהל באורח חיים כפול - להיות בזוגיות, להביא ילדים לעולם, להחזיק ברכוש ולהיות חופשיים מחוץ לכלא, בעוד האישה החוקית, מסורבת הגט, לא יכולה לצאת לחיים חדשים, להקים משפחה ולא להשתקם. ההצעה הוגשה בשיתוף עם ארגון מבוי סתום, המסייע למסורבות גט [לעמוד הפייסבוק שלהם].
יש לפנות לייעוץ משפטי.