מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות מציאות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מציאות. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 22 בפברואר 2014

עדיף לשנוא או לא לאהוב?






טרמינולוגיה או המשגה הנה תחום חשוב ביותר בתחום העיסוק שלי. המושגים והמלים בהם אנחנו בוחרים להשתמש ולהתנסח קובעים את המציאות. את התלמידים שלי חינכתי להגיד 'לא אוהבים' במקום 'שונאים' בגלל הקונוטציה השלילית והקשה של השנאה. עדיף לא לאהוב ובכל זאת לבטא את המילה אהבה מאשר לבטא מילה חריפה כמו שנאה ולטעון שאני עושה דבר כזה שלילי. כך, אופן הביטוי המילולי שלנו יוצר מציאות. ממש כמו בתאוריה אפקט הפרפר.
כך הדבר גם לגבי כל מה שפטריוטי בישראל - לא ניתן להתייחס אל האזורים ששוחררו במלחמת ששת הימים כאל שטחים כבושים, אפילו לא כאל שטחים או כאל פלסטין. מדובר באזור של ארץ ישראל ששוחררה משלטונו של גורם עוין. אי אפשר להתייחס אל ירושלים כאל שטח כבוש על ידי מדינת ישראל. גם רמת הגולן אינה כבושה. מדובר באזורים משוחררים, ששוחררו משלטון עויין וכיום יש בהם חופש - חופש ביטוי, חופש דת, חופש פולחן, חופשי להיות עם בארצנו.
אי אפשר גם לכנות את יהודה ושומרון כ'גדה מערבית'. נכון, מדובר בגדה המערבית לירדן. אבל לא מתייחסים לחופי תל אביב כאל חופיו המזרחיים של הים התיכון. בכך שנמנעים מלהשתמש בביטוי 'יהודה ושומרון', למעשה, מבטלים את הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל. הרי מקורו של העם היהודי משבט יהודה שישב, איך לא, בהרי יהודה. כשקוראים למתיישבים באזורים אלו 'מתנחלים', למעשה, יוצרים קונוטציה שלילית כאילו מדובר בטפילים, לא שונים מפרעושים או קרציות. לכן, לא מדובר במתנחלים, אלא במתיישבים, בחלוצים, לא פחות.
שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים הופך בדעת הבריות לאמת. כשנפסיק להשתמש בשקר הערבי / שמאלני 'פלשתינה' (שמה הלועזי של ארץ ישראל), שאר השקרים של הערבים / שמאלנים (כיבוש, יהדות = גזענות, הגדה, אפרטהייד....) יחשפו. כך, ונזכה בחירות על שטחי ארץ ישראל המערבית (ירושלים, יהודה ושומרון והגולן). 

איזה ביטויים נוספים אנחנו צריכים לעודד ו
איזה ביטויים להכחיד מהעולם?

יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

נתן גושן - איפה את







אז אני סוגר שבוע בלעדייך את חושבת לוותר
אני לא מאמין שאת צריכה להסתתר כי כל הבעיות נערמות
ולבסוף זה רק יכאב יותר
זה לעבור את המדרגה, להתבגר להיפגע
זה לשים את האדיוט והשטויות בצד רק לשבת ולהירגע

אז אני דורך אקדח ומכוון רחוק
אני מטפטף זיעה ואז נושם עמוק
אני מנגב דמעה ואז מתחיל לצחוק
כאילו כלום לא קרה

ואני שיכור ממך אז אני הולך לאט
וגם חשוך אצלך אז תעזרי לי קצת
בדיוק שניה לפני שהכדור נפלט
אני לא רואה מטרה

אז איפה את כשהמציאות חוזרת
אז איפה את כשהדמיון נגמר
אז איפה את

אז אני מוכן, אולי נתחיל לשים את הקלפים על השולחן
שברת את הקירות שעליהם אני נשען
אז אם אפול, הכאב יהיה הרבה יותר גדול
אז אני קובר את כל הכאבים את הדמעות על הפסנתר
את כל המכתבים, אני לא רוצה את זה יותר

אז אני עייף מדי בשביל לחשוב עמוק
ואני כבד מדי בשביל לעוף רחוק
ואני רוצה כל כך אבל לא יכול לצעוק
כי שקט פה מדי

ואני הולך יחף ברחובות ריקים
ואני נזכר פתאום בזכרונות מתים
וכשעולה האור מעל לילות קשים
הוא עובר מעלי

אז איפה את כשהמציאות חוזרת
אז איפה את כשהדמיון נגמר
אז איפה את

על הכבישים הגשם מטפטף אני על 140
חושב מה להגיד לך ותופס את הפנים
זה אמיתי, כמעט בכל דקה חשבתי איפה את תהיי

כשמציאות חוזרת, כשהמציאות חוזרת


יום ראשון, 20 בפברואר 2011

סינרגיה - מרגיש אחר






עוד שיר שמיכל אוהבת





לא זה לא עובד
זה יתנפץ לכם בסוף בפנים
אני לא רוצה אבל מוצא
את המציאות שבשיגרת החיים
תמיד ניסיתי אבל טעיתי
לעשות מה שכולם מכתיבים
אולי הזמן יעזוב זה וכבר לא יחזור
בסוף הדרך אמצא פיתרון
אני לא יכול נוטה ליפול
זה מחייב אותי ושוב שובר אותי
אולי עכשיו אהיה לבד
אולי עכשיו קצת טוב לבד

שוב מרגיש אחר, כבר לא מוצא מקום
כלום לא מסתדר, שוקע בחלום
איך אצא מזה, איך להבין הכל
בטוח אנסה, וכמו תמיד..

סתם עובר הזמן
ולא מצליח לרפא את הפצעים
זה מתחזק שוב משתתק
מחייך אבל בוכה מבפנים
אתם רואים בי אבל שותקים כי
קל יותר שוב להפנות מבטים
אני לא אהיה זיכרון ואעלם בהמון
זה סוף הדרך ואין פיתרון
הכל אפור רוצה לזכור
כי המצב הזה הוא משגע
ואולי עכשיו אלך לישון
אולי עכשיו אהיה ראשון

שוב מרגיש אחר, כבר לא מוצא מקום
כלום לא מסתדר, שוקע בחלום
איך אצא מזה, איך להבין הכל
בטוח אנסה, וכמו תמיד..

שוב מרגיש אחר, כבר לא מוצא מקום
כלום לא מסתדר, שוקע בחלום
איך אצא מזה, איך להבין הכל
בטוח אנסה, וכמו תמיד..