מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות טרמינולוגיה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טרמינולוגיה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 1 באוקטובר 2015

היהודים מקדשים את החיים הערבים מקדשים את המוות



"עונש מוות למחבלים בכלא? מה פתאום?!? הם הרי במילא כבר לא יכולים להזיק." (ז. גלאון) [כל אחד וההגדרה שלו ל... נזק]








"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק...-תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח."... 



24 שעות אחרי נאומו האלים של רב המרצחים אבו מאזן נרצחו בעל ואשה בישראל. הותר לפרסום: הזוג שנרצח בפיגוע ירי הם איתם ונעמה הנקין הי״ד, הורים ל-6 ילדים בהם 4 שהיו ברכב ולא נפגעו. הרב איתם הנקין, בנם של יהודה וחנה הנקין - רבנים בולטים בציונות הדתית. תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים.
בתמונה למעלה: בדיחה מהלכת.
תינוק בן ארבעה חודשים ושלושה ילדים קטנים ישבו במושב האחורי וראו את הוריהם גוססים למוות מירי זדוני על מטרה אזרחית. המחבלים התקרבו לרכב וביצעו וידוא הריגה להורים. אני מתנצלת מראש על אובדן האיפוק והעשתונות, אבל את האנשים שעשו את זה צריך לנסר לחתיכות קטנות בלי אלחוש. בני עוולה אשר בחרו בדרך הטרור וכל דומיהם יבואו בדין ולא יזכו לראות שחר של יום חדש בס"ד.
זהו אינו הפיגוע היחיד שנערך היום. ישראלים נוספים נפצעו במסגרת מספר פיגועי אבנים. בכל מילה שלו, אבו מאזן מעודד רציחתם של יהודים ומתיר את דמם. הוא ירש את דרך הטרור של ערפאת וממשיך את דרכו הפושעת שקוטלת חיי חפים מפשע. אתם תראו.. אתם עוד תצטערו כשאבו מאזן ילך.. כי במקומו יכול לבוא מנהיג קיצוני תומך טרור, שמעודד ומממן רצח של ישראלים, מבעיר את ירושלים, מקים כיכרות על שם מחבלים, מתנגד למדינה פלסטינית בקווי 67, ומצהיר שהמאבק ימשך עד שחרור עכו וחיפה, שמתעקש על שיבה פלסטינית ולא מכיר במדינת הלאום היהודית.. בעצם רגע אחד.. זה לא..אה...
פיגוע ערבי ברברי נוסף בסגנון דאע״ש, אבל מבחינת ״המחנה הציוני״, המפלגה הרקובה, מסתבר שדווקא ״החברה הישראלית הולכת ומקצינה״. בני עמי בחרו בהקצנה. וזה חצי שעה אחרי שלבני אמרה בטלוויזיה שאסור לנצל את הפיגוע לצרכים פוליטיים כמו שעושים בימין, ועל הדרך תוך כדי משפט ניצלה אותו לצרכים פוליטיים.
אין מילים. הנאיביות הזו שקיימת בטענה שביבי הוא האשם במצבנו הבטחוני מרגיזה מאין כמותה. האשמים הם אנחנו. האשמים בפוליטיקה הגיעו עוד הרבה לפני ביבי, בצורת חוקים והגבלות שמטיל השר לבטחון פנים על כוחות הבטחון בטיפול בטרוריסטים. ביבי הוא ראש ממשלה בסך הכל 6 שנים. פרס היה נשיא לפניו והוא נתן לגיטימציה לפיגועים נגד יהודים בישראל, לא ביקר את הנפגעים כדי לא לפגוע ברגשות הערבים והאשים את היהודים בעלילות דם מצד ערבים בישראל תוך תמיכה בערבים. ריבלין, כנשיא, ממשיך את דרכו.
שימו לב לאופן ההתנסחות של צה"ל כשעדכן בנוגע לארוע ולתיקונים הנדרשים. זה הנרטיב : בחרתם ימין? כל יום תשמעו כמה אתם גזעניים וקיצוניים. כל יום , בלי הפסקה. שוטר מוריד בוקס לאתיופי - ישראל גזענית. משהו ריסס גרפיטי על מסגד - ישראל קיצונית. בהצתת בית משפחת דוואבשה בדומא הם "נרצחו" אבל כשמדובר ביהודים, הם "נהרגו". לא ברור אם ערוץ 2 או אל ג'זירה. זהו נרטיב תקשורתי פוליטי מטונף במיוחד, מין תחבולה פסיכולוגית שנירקמה כמו כדור שלג שלגמרי איבד שליטה. 
הנאיביות הזו לחשוב שאם בוז'י היה נבחר המצב היה שונה לטובה, זה כבר ממש טמטום. 
פיגוע זה הנו הוכחה כואבת לכך שישראל חייבת להחריף את צעדיה. כמה שחסר לנו היום מנהיג כמו דוד המלך: "ארדוף אויביי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם".
משהו קטן על תגובה פרופרציונלית:




תחשבו על כך רגע, הערבים תושבי יו"ש וגם הערבים אזרחי ישראל מקדשים את האדמה על פני החיים, ובעצם בסולם המוסר והערכים, אנו והם נמצאים בשני קצוות שונים לחלוטין. אנו מקדשים את החיים והם את המוות. אנחנו צריכים לדרוש עונש מוות למרצחים מממשלת ישראל, כי זה מציל חיים. אין דרך אחרת לעצור את הרשע אלא בעצירתו. מי שרצח וגרם ליתמות של 6 ילדים, אין לו שום זכות לשבת בכלא לקבל מזון ולימודים. כל שאר הפוסטים העצובים לא תורמים כלום למניעת היתומים הבאים.

הכתובת הייתה על הקיר. חייבים לעצור את ההסתה במסגדים, במערכת החינוך הערבית, בתקשורת השמאלנית וארגוני הקרן ... השמאל עושה דמוניזציה ליהודים ביו"ש : הכיבוש משחית -> העם הערבי הכבוש נאבק למען שיחרורו -> המאבק של העם הכבוש נגד הכובש היודו-נאצי ליגיטימי -> חטיפת ילדים זה חלק מהמאבק נגד הכיבוש הציוני ...
מאז קום המדינה, ואף לפני כן, הערבים טבחו ביהודים, ואנו הגבנו, פעולות תגמול, מלחמות, מבצעים וכיוצא בכך.
במשך עשרות שנים ניתן להסיק, איך לומר, שהם לא לומדים. חוטפים מכות על מכות, נהרגים להם אבות ואחים וילדים, והם לא לומדים, לא חדלים מלפגע. כאילו לא נעשה כלום. אפילו ניסינו מספר מהלכים "התאבדותיים" לא רציונאלים בעליל שלא הועילו, כגון: נסיגה מסיני וויתור על שדות נפט וגז אדירים שוודאי היו תורמים לפיתוח ישראל. ייבאנו עשרות אלפי טרוריסטים מתוניס על מנת שישמרו על השלום, ואפילו ויתרנו על קודש הקודשים של העם היהודי (באיזו זכות?) למען השלום עם הבובה הירדנית.
האם זה עזר והיצר הקמאי הערבי לרצח, ולרצח יהודים בפרט, נרגע? לא. אך יש דבר אחד שעדיין לא ניסינו, שאת אלה שמקדשים את המוות נמצא אפילו מעל המוות, וזה גירוש, נישול מהאדמה. כי אם יש משהו שקדוש לערביי ישראל ויו"ש המוסלמים יותר מהמוות, זו האדמה. האדמה או האשה. זה פתגם ערבי, לפגוע לערבי מוסלמי באדמה שקול לפגיעה באשתו. זה הרבה יותר חמור. אם נבחן את רמצת ההתקוממות הערבית בין 1948 ל 1992 בתחומי מדינת ישראל נגלה שהיא 0, מוחלט, ישר.

מה קרה ב48? ערבים שלא קיבלו את השלטון הישראלי, פשוט עזבו מכאן. מרגע שהבינו שבכחש הם יכולים לחזור לאדמותיהם לכאורה, החלה עליה בתאוות הרצח של ערביי ישראל. מדוע שלא נחיל את כלל הטרנספר גם על יו"ש? מדוע שמחבל על משפחתו מדרגה ראשונה (אחים אחיות, ילדים, נשים והורים) לא יגורשו מהארץ אל עבר הירדן המזרחי (שגם שלנו בדין), או לסוריה ולבנון? הרי אין טעם שנממן אותו בכספי מיסים ברשות בתי הסוהר ושיקבל תקציב מהרשות הפלסטינית על נופש שזכה לו ובעסקה הראשונה יצא לחופשי? צריך להעמיס אותו ואת משפחתו מדרגה ראשונה על משאית ולהשליכו מחוץ לישראל. מעבר לנהר הירדן. 
אין ספק שכצעד הרתעתי, טרנספר יעבוד מעבר למצופה. מה גם שמבחינה היסטורית, צעד שכזה הוכיח את עצמו כיעיל ביותר, בין אם הישראל המתחדשת תחת שלטון ישראלי עכשווי, ובין אם מדובר בימים עברו. את הטרור הערבי מוסלמי ניתן לנצח, אך לשם כך נאלץ להוריד את הכפפות. האם אתם מוכנים לכך? אני כן.
תרשו לי לחזק את ידיו של ראש הממשלה, ביבי נתניהו כשקרא בעברית מעל במת האו"ם: "עם ישראל חי". 



 הים אותו הים והערבים אותם ערבים. (יצחק שמיר ז"ל בזמן כהונתו כראש ממשלה) 

ולבינתיים אי שם בחברון:
This video was taken in the West Bank city of Hebron. The video shows the Al Aqsa Martyrs Brigade, the armed wing of Fatah (which is the elected government of the state of Palestine and which rules the West Bank) parading and firing gunshots to celebrate the murder of 2 Israeli civilians driving in the West Bank. The murdered Israelis were killed in front of 4 of their children, who watched them die. They had 6 kids in total, and all are now orphans. The Al Aqsa Martyrs Brigade, the group shown in the video, claimed responsibility for the act of terror. :


יום שבת, 4 ביולי 2015

כשתושבי מדינת תל אביב מנותקים מהפריפריה




אייל שני ידוע ביציאות ההזויות שלו על במיות ולאהבתו לעגבניות. הוא יודע איך למשוך רייטינג, גם באמצעות התמונות שהוא מצלם מעל האסלה. בדעותיו, הוא מייצג את תושבי מדינת תל אביב. תוצאות ההצבעות בבחירות וריכוז היציאות המטומטמות של השמאלנים ההזויים שגרים במטרופולין תל אביב.
שימו לב לרצף התמונות והאמרות בתוכנית מאסטר שף של השבוע - זוהי שיחת השופטים מול מתמודדת שגורשה מגוש קטיף:





שימו לב לקושי בהבנת הטרמינולוגיה הראויה ברמה כזו שהיו צריכים לחזור על זה שוב ושוב בכמה נוסחים:

- התנתקות
- מגוש קטיף
- מגוש קטיף
- גירשו אותך?






אז הם שם, במדינת תל אביב, קוראים להתנתקות "הפינוי".






- איזה גירוש?



היא חוותה את זה.....
- כן.
כגירוש


אז מילה וחצי על אותם אלה שמטיפים לנו כיום לסגת מאיו"ש.
חוזי עתידות מדופלמים!
 או כמו שאומרים בשמאל... "בואו ננסה...
איזה דבר נורא כבר יכול לקרות?!?"
זה מה שזה היה, גירוש. לא פינוי מרצון. לא פינוי תמורת פיצויים ואו תמורת מקום חלופי הולם. יותר מכך, לא מדובר בהליך דמוקרטי כלל המשרת את האינטרס בטחוני של מדינת ישראל על אזרחיה או כל אינטרס אחר. הגיעו כוחות הבטחון במדי הצבא הישרלי וגרשו אותם מהבית למקום זמני. וכידוע, זמני זה הדבר הקבוע ביותר שקיים - עד היום, עשר שנים מהגרוש, רובן לא השתקמו, לא הצליחו להקים מחדש את עסקיהן, לא מצליחים לעמוד על הרגליים ועל הישובים והקיבוצים מסביב לעוטף עזה עדיין נופלים טילים, בונים אליהם מנהרות וכן, הם עדיין נתונים להתקפה מתמשכת של ארגוני טרור כמו החמאס ודעאש.





ואת קראת "הגירוש"
- ברור




- נראה לך שזה לא היה גרוש?



- תלוי מאיזה צד אתה על המפה (וואללה, תרתי משמע)
- פעם ראשונה שהם שומעים על זה שם במדינת תל אביב, אנשים שחיים בבועה.... טוב, הם לא ממש מקשיבים ולא רואים מעבר לאופק/לאף שלהם. ובכלל, עבור אייל שני, לעגבנייה יש משמעות גדולה בהרבה מזו של מדינת ישראל.
היום לא עולה על דעתו של פוליטיקאי לומר שהוא תומך בנסיגה מהגולן. גם אם הייתה תמיכה כזו בעבר, כולם מעדיפים להצניע אותה. זה לא על הפרק. היום אמר בוז'י הרצוג שההתנתקות מבחינה בטחונית הייתה טעות. כלומר, התהליך של הבנה שכל נסיגה תוביל רק למוות חורבן וסבל מתעצם. זה מחלחל לאט וזה לוקח זמן, אבל ברור לי שלא רחוק היום שפוליטיקאים ואנשי ציבור יכחישו באופן נמרץ שהם תמכו אי פעם בנסיגה מיהודה ושומרון.
לפני עשר שנים ננעץ אחד המסמרים הגדולים בארון הקבורה של השמאל הישראלי. לא מסמר. דיבל ג'מבו 20 מ"מ, שחוק ראש ומרותך.
לפני עשר שנים הייתה התנתקות. והישראלי הממוצע, שלא מבין הרבה חוכמות אומר לעצמו בקלפי רק דבר אחד: ויתרנו, מסרנו, ברחנו. קיבלנו טילים על תל אביב, צוק איתן ולפניו עוד אלפי פצמ"רים ורקטות.
הטיפשות בהתנתקות הייתה כמובן עצם היותה פעולה חד צדדית. אבל, גם הייתה שם גם אטימות ואכזריות, את האזרח הפשוט האטימות הזו לא מעניינת. מעניינת אותו המשוואה הפשוטה: נסיגה = מלחמה. לעולם לא יתנו יותר אמון בשמאל.
10 שנים להתנתקות, שנה לצוק איתן. היאוש עדיין קיים. דרך ללא מוצא.

לא שמאל לא ימין בקלפי יצביעו לביבי. גם בפעם הבאה. גם בפעם המאה. השמאל ממשיך לשדר אי אמינות, במין אובססיה מטורפת. תוקף את אזרחי ישראל לאור רצונם בביטחון ליהודים במדינת היהודים, לאור הצורך ההכרחי לחיות חופשי.
במוצאי שבת, ערב הבחירות האחרונות, נאלצתי לסור לאיזה קניון, היינו צריכים לרכוש חפץ כלשהו. מדובר בקניון ענק בפתח תקווה, אלפי מקומות חניה תפוסים. בקושי ולאחר זמן רב, מצאנו אחד. הקניון המה במבקרים, מסעדות ובתי קפה מלאים, נערים וזקנות נשים וילדות, שקיות עמוסות. לא, לא מדובר בשועי ארץ. ראינו שם גם ישראלים פשוטים, יהודים וערבים, אנשים שנראים הרבה פחות ממעמד הביניים.
אז אמרתי: ביבי לוקח. כי השמאל טורח לספר שחצי מהעם רעב ללחם, שהמסכנות היא המאפיין את החברה, שכל הילדים והקשישים ננטשו.
והאיש הפשוט אומר: שוב השמאל משקר.
כל אותם קונים בקניון ועוד מאות אלפים נוספים לעולם לא יאמינו יותר לשמאל. [ויש רעבים ויש מסכנים, אבל השמאל דאג לרמות, לומר כך היא ישראל. כולנו מכירים את העניים ויודעים שרובם מטופלים, ויש כמו בכל מדינה שכבה חלשה ויש צורך לעוד עזרה... אבל השמאל רימה] .
וחבל... לא משום שאפשר לומר שמבחינה היסטורית הפתרונות של השמאל הסוציאליסטי או השמאל ההזוי טובים משל הימין אלא משום שקולו של השמאל יכול לזכך. אבל אנשיו הצליחו להשתיקו. אנשיו משוחדים, מקושרים לבעלי אינטרסים מהמעמד הגבוה ואף הטייקוני. לא מעט מהם הזויים על סף הסכיזופרניה. 

חבל. לא מפתיע שזהו המצב שנוצר. במקום לעסוק בסוגיות חשובות, כגון מניעת גרעין באיראן, מניעת פיגועים ברחבי ישראל ומניעת השואה בסוריה, השמאל הישראלי מבצע דהומניזציה למדינת ישראל. השמאל בוגד בערכיו, שוכח את מקורותיו. הוא כבר לא שמאל, הוא אובדני, חולה נפשית.10 שנים להתנתקות. השבוע ב"מאסטר שף" הוכח שבמדינת תל אביב לא שמעו באמת את הצד השני. מדהים. אייל שני, יחד עם יתר שופטי מאסטר שף ובכלל תושבי מדינת תל אביב המנותקים, יצא פיתה.








יום שבת, 22 בפברואר 2014

עדיף לשנוא או לא לאהוב?






טרמינולוגיה או המשגה הנה תחום חשוב ביותר בתחום העיסוק שלי. המושגים והמלים בהם אנחנו בוחרים להשתמש ולהתנסח קובעים את המציאות. את התלמידים שלי חינכתי להגיד 'לא אוהבים' במקום 'שונאים' בגלל הקונוטציה השלילית והקשה של השנאה. עדיף לא לאהוב ובכל זאת לבטא את המילה אהבה מאשר לבטא מילה חריפה כמו שנאה ולטעון שאני עושה דבר כזה שלילי. כך, אופן הביטוי המילולי שלנו יוצר מציאות. ממש כמו בתאוריה אפקט הפרפר.
כך הדבר גם לגבי כל מה שפטריוטי בישראל - לא ניתן להתייחס אל האזורים ששוחררו במלחמת ששת הימים כאל שטחים כבושים, אפילו לא כאל שטחים או כאל פלסטין. מדובר באזור של ארץ ישראל ששוחררה משלטונו של גורם עוין. אי אפשר להתייחס אל ירושלים כאל שטח כבוש על ידי מדינת ישראל. גם רמת הגולן אינה כבושה. מדובר באזורים משוחררים, ששוחררו משלטון עויין וכיום יש בהם חופש - חופש ביטוי, חופש דת, חופש פולחן, חופשי להיות עם בארצנו.
אי אפשר גם לכנות את יהודה ושומרון כ'גדה מערבית'. נכון, מדובר בגדה המערבית לירדן. אבל לא מתייחסים לחופי תל אביב כאל חופיו המזרחיים של הים התיכון. בכך שנמנעים מלהשתמש בביטוי 'יהודה ושומרון', למעשה, מבטלים את הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל. הרי מקורו של העם היהודי משבט יהודה שישב, איך לא, בהרי יהודה. כשקוראים למתיישבים באזורים אלו 'מתנחלים', למעשה, יוצרים קונוטציה שלילית כאילו מדובר בטפילים, לא שונים מפרעושים או קרציות. לכן, לא מדובר במתנחלים, אלא במתיישבים, בחלוצים, לא פחות.
שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים הופך בדעת הבריות לאמת. כשנפסיק להשתמש בשקר הערבי / שמאלני 'פלשתינה' (שמה הלועזי של ארץ ישראל), שאר השקרים של הערבים / שמאלנים (כיבוש, יהדות = גזענות, הגדה, אפרטהייד....) יחשפו. כך, ונזכה בחירות על שטחי ארץ ישראל המערבית (ירושלים, יהודה ושומרון והגולן). 

איזה ביטויים נוספים אנחנו צריכים לעודד ו
איזה ביטויים להכחיד מהעולם?

יום ראשון, 2 בפברואר 2014

כשירות לציבור אנו מגישים את המילון ה"שמאלני/עברי"








  • סירוב להיות נוכח בעת שירת נשים - הדרת נשים.
  • מתנחל - פשיסט.
  • היטלר/מוסוליני/סטלין - קדושים שהיו צריכים לסיים את מטרתם במסגרת התכונית להשמדתם של העם היהודי
  • סירוב לשרת בשטחים - זכות לגיטימית.
  • קריאה לחרם על מתנחלים - זכות לגיטימית.
  • קריאה לחרם על ערבים - הסתה.
  • אי קבלת ערבים לישובים יהודים- פעולה אנטי דמוקרטית וגזענית.
  • התנגדות לכניסת יהודים ליפו/ מזרח ירושלים - זכות לגיטימית.
  • התנגדות לנישואים אזרחים - כפייה דתית.
  • צירוף אנשים למאגר תורמי האיברים ללא אישורם - זכות לגיטימית.
  • העברת שטחים בואדי ערה לריבונות "פלסטינית" - מעשה נבלה.
  • טיהור אתני של יהודים מעזה ויו״ש - רעיון מצוין שיקדם את השלום.
  • מדינה יהודית- הגדרה גזענית.
  • הפיכת יו״ש ליודנריין - זכות ״פלסטינית״ בסיסית.
  • טיהור אתני ביהודי חבל עזה - התנתקות.
  • החזרת מסתננים מאפריקה למדינה שלישית בהתאם לאמנת האו״ם (1951) - ״אקציה״.



  • סגר על עזה - עונש קולקטיבי.
  • חרם על ישראל - עונש לגיטימי על "סרבנות שלום".
  • תג מחיר - טרור יהודי.
  • התפרעויות בבליעין, נבי סלאח וזריקת אבנים/בקת״ב על בסיס יומי - מחאה בלתי אלימה.
  • המחאה החברתית 2011- התנגדות לגיטימית למדיניות הממשלה.
  • מחאה נגד תכנית ההתנקות - אספסוף המאיים למוטט את המשטר ומרד שיש לדכא בכח.
  • יהודים שנכנסו לגוש קטיף לאחר שהוטל עליו הסגר צבאי - מסתננים.
  • גנבי גבול מאפריקה שחדרו לישראל - פליטים.
  • קמפיין נגד התחרדות ירושלים - חופש ביטוי.
  • התנגדות לכניסת שוהים זרים לשכונות צפון תל אביב - שמירה על צביון השכונה.
  • התנגדות לכניסת שוהים זרים לשכונות דרום תל אביב - גזענות.
  • ראש עיר שמונע את התאסלמות עירו - הסתה.
  • נשות הכותל - תנועה לגיטימית.
  • יהודים בהר הבית - חבית נפץ שתוביל למלחמה.
  • בנייה יהודית ביו״ש - עבירה על החוק.
  • בנייה לא חוקית ערבית בנגב - זכות בסיסית של ״ילידי״ המקום.
  • קריאה לרצח יהודים - חופש ביטוי.
  • קריאות של ״מוות לערבים״ - הסתה חמורה.
  • תכנים בעלי אופי ימני בבתי הספר - אינדוקטרנציה ימנית.
  • תכנים בעלי אוריינטציה שמאלנית - דיון במסגרת חופש הביטוי.
יכול להיות שההזויים האלו צריכים לקבל קצת חינוך ערבי, ממש כמו שבעל הבית מערב הסעודית נותן למשרתת האתיופית שלו?





ולסיכום, הנה סיפור קצר שרץ ברשת:
ילד מרמת אביב מספר לאמא שלו:
- אמא, היום באו לבקר אותנו ילדים מהשטחים, מאזור רמאללה.
אמא: איזה יופי! שלום והידברות, כמה חינוכי, אני שמחה מאוד לשמוע!
ילד: אמא, את יודעת, הם היו לבושים כמונו, עם ג'ינס וטישרט, אבל לא ממש אופנתי.
אמא: לא נורא, אל תשים לב לקטנות, הם חיים בתנאים כלכליים קשים, יש להם הרבה ילדים במשפחה וקשה לקנות להרבה ילדים בגדים יקרים כמו שיש לך.מה עשיתם איתם?
ילד: אכלנו, שיחקנו משחקי חברה, כאלה שמשתפים את כל הילדים ביחד, כולנו.
אמא: יופי! זאת דרך טובה וחכמה לשבור מחיצות.
ילד: מה זה מחיצות?
אמא: זה כאילו שהכניסו לכם בראש שיש ביניכם לבין הילדים האלה קיר. הסבירו לכם שאתם בצד אחד והם בצד השני. עכשיו יש שלום, אז צריך לשבור את הקיר, לשחק עם הילדים מהשטחים, כאילו הם חברים שלך מהשכונה.
ילד: אמא, חלק אמרו שיש להם רובים בבית!
אמא: אה, זה בגלל שיש להם עכשיו משטרה חדשה וחזקה, ובטח אבא שלהם שוטר.
ילד: הם גם אמרו שהם מתפללים בבית הספר והם צמים בימי הצום.
אמא: טוב! הערבים שומרים על המסורת שלהם, וזה מאוד מכובד בעיניי. לא צריך לבוז למנהגים של אחרים, נכון? באמת חשוב שבית הספר שלכם הביא אותם, שתראו שהם ילדים בדיוק כמוכם.
ילד: אבל אמא, הם בכלל לא דיברו ערבית והם חבשו כיפות. אני חושב שהם יהודים דתיים כאלה, מהשטחים.
אמא: מה?!?!? הם לא נורמאליים ההנהלה שלכם! הזמינו חבורת פנאטים משיחסטיים לבית ספר ברמת אביב?? אולי אתה לא מבין, אבל זה דבר מאוד מסוכן, לחשוב שבגלל שהם נראים לך דומים אז הם כמוך. הם לא!!! הם ממש לא כמונו!!! הם פשיסטיים, מסוכנים לדמוקרטיה, ובגללם אין שלום. איך העזו לארח אותם פה?? אני מיד הולכת להתקשר למנהלת, ולאחר מכן לשלי יחמוביץ!! אני לא אשתוק!



יום רביעי, 30 בינואר 2013

כשאמא לא עובדת או סתם עקרת בית




היד שמנענעת את העריסה היא היד ששולטת בעולם

עניין של טרמינולוגיה:
אִמָּא הָיְתָה אוֹפָה, מְבַשֶּׁלֶת, מְגַהֶצֶת, מְקַפֶּלֶת, מַשְׁכִּימָה, מערסלת, מַחֲלִיפָה, מחתלת, רוֹחֶצֶת, שׁוֹטֶפֶת, מְיַבֶּשֶׁת, מְקַרְצֶפֶת, מְמַיֶּנֶת, פּוֹלָה, יוֹרֶדֶת, עוֹלָה, מְקַלֶּפֶת, קוֹטֶפֶת, מַמְלִיחָה, מַמְתִּיקָה, מְנַקָּה, מֵינִיקָה, (כַּמּוּבָן, עַד גִּיל שְׁנָתַיִם) לֹא נָחָה, לֹא יוֹשֶׁבֶת, כָּל הַיּוֹם עַל הָרַגְלַיִם. עוֹמֶדֶת. כָּל הַיּוֹם עוֹמֶדֶת. וּבְכָל זֹאת כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתִי מָה הַהוֹרִים שֶׁלָּךְ עוֹשִׂים, הָיִיתִי עוֹנָה: אַבָּא קַבְּלָן, וְאִמָּא לֹא עוֹבֶדֶת.



גבר חוזר מהעבודה, הוא מוצא את 5 ילדיו משחקים בחוץ, עדיין בפיגמות ומסביבם תיקי האוכל שלהם ועטיפות מושלכות בכל הגינה, דלת הרכב של אישתו פתוחה לרווחה כמו גם דלת הבית.

כשנכנס פנימה הוא רואה שהבלגן אפילו גדול יותר, מנורת השולחן שבורה על הרצפה, השטיח מגולגל בצד, הטלביזיה פתוחה בקולי קולות ובגדים מפוזרים בכל מקום.


מציץ למטבח בתקווה לראות את אשתו הוא רואה כיור מלא בכלים מלוכלכים ושיירי ארוחה מרוחים על השיש, דלת המקרר פתוחה ואוכל של הכלב מפוזר על הרצפה. על השולחן כלי אוכל מלוכלכים וכוס שבורה מתחתיו.

במהירות הוא פונה לכיוון חדרי השינה דואג שמא אשתו חולה או שמשהו גרוע יותר קרה. ליד האמבטיה הוא רואה שלולית מים ומגבות רטובות בתוכה, הוא מציץ פנימה ורואה שהאמבטיה מלאה מים עם בועות סבון וצעצועים צפים בתוכה, משחת שיניים מרוחה על הראי וקילומטר של נייר טואלט מפוזר.

הוא נכנס בסערה לחדר השינה ומוצא את אשתו מכורבלת במיטה, עדיין בפיג'מה, היא מחייכת אליו: "איך עבר עליך היום?" היא שואלת אותו.
מבולבל הוא שואל: "מה קרה פה היום?"
הוא שוב מחייכת: "אתה יודע איך כל יום אתה שואל אותי מה עשיתי כל היום?"
"כן" הוא עונה.
"אז זהו, היום לא עשיתי את זה"






לאיש אחד נמאס מהמצב בו הוא צריך כל יום ללכת לעבודה, בעוד אשתו נשארת כל היום בבית.'זה ממש לא הוגן, שרק אני אהיה זה שעובד כל כך קשה! הייתי רוצה שפעם אחת היא תרגיש מה זה לצאת ולעבוד בחוץ... שתבין מה עובר עלי בעבודה הנוראית שלי!!' חשב האיש בליבו בלילה, לפני שהלך לישון התפלל לאלוקים: "אלוקים הכל יכול, בבקשה לי אליך, עשה
שאני ואשתי נתחלף בתפקידים ולו רק ליום אחד! ככה היא תוכל לחוות את מה  שאני חווה כל יום! ואני אשאר בבית במקומה ואבלה את כל היום בנעימים..!"
כשמילות התפילה הללו על שפתיו שקע האיש בשינה עמוקה. אלוקים, הרחום והחנון, מקשיב מידי ערב לתפילות מאמיניו, ומשתדל למלא את בקשותיהם - כשאפשר - דאג להחליף בין הבעל ואישתו. בבוקר, כשהתעורר הבעל, הוא מצא עצמו בגופה של אשתו, ואילו היא התעוררה בדמותו. הבעל קם, הכין ארוחת בוקר, העיר את הילדים, הכין להם סנדוויצ'ים לבית הספר, דאג שיאכלו את ארוחת הבוקר שהכין להם, הסיע אותם לבית הספר, חזר הביתה ואסף כביסה מלוכלכת מכל החדרים, שם מכונת כביסה ורץ לבנק למשוך כסף כדי לשלם את חשבונות הטלפון והחשמל.משם הלך לדואר, שילם את החשבונות, ומשם המשיך לסופרמרקט כדי לקנות מצרכים לארוחת הערב. חזר הביתה, סידר את המצרכים במזווה ובמקרר, והעביר את הכביסה למייבש. כשגמר לנקות את קופסת החול של החתול ולרחוץ את הכלב, הייתה השעה כבר אחרי אחת בצהרים. הוא עלה לחדרי השינה וסידר את המיטות, שאב אבק וטאטא ושטף את רצפת המטבח. ניקה את בתי השימוש והאמבטיות, וקיפל את הכביסה שבינתיים כבר התייבשה ושם לכל אחד את הבגדים בארון. אחר כך נהג מהר לבית הספר ולגן כדי להספיק להוציא את הילדים בזמן ולהסיעם הביתה. בדרך הביתה נאלץ להתערב בויכוחים ביניהם ולהשתיק אותם, לגעור באחד, להעניש את השני ולנחם את השלישי הבוכה.
אחר כך ישב עם הילדים על שיעורי הבית שלהם, ובמקביל העמיד את קרש הגיהוץ והמגהץ כדי לגהץ את מה שיצא מהכביסה והיה זקוק לגיהוץ. בערך בארבע וחצי, הוא התחיל לקלוף תפוחי אדמה לארוחת הערב ולשטוף ירקות
להכנת הסלט. הוא ניקה את העוף והכין לו רוטב מתאים כדי להכניסו לתנור. אחרי ארוחת הערב הוא ניקה את השולחן, הכניס כלים למדיח, רחץ את הילדים והשכיב אותם לישון אחרי שסיפר לכל אחד מהם סיפור בנפרד. בעשר בלילה הוא כבר היה כל כך סחוט שבקושי הצליח לגרור את עצמו למקלחת ולמיטה.


וגם בכך לא נגמר היום שלו, כי עוד ציפו ממנו לעשות אהבה, והוא לא התנגד והצליח לעבור גם את זה מבלי להשמיע אף תלונה.


למחרת בבוקר, איך שהוא התעורר ומצא את עצמו עדיין בגוף של האישה, פנה  מיד לאלוקים בתחינה ואמר לו: "אלוקים היקר, תעזור לי. אני לא יודע מה חשבתי על אשתי לפני כן, אבל עכשיו שראיתי מה היא עוברת כל יום, אני מסיר
את הכובע בפניה. אני רוצה לחזור להיות אני עצמי, למרות כל הקשיים שיש לי בעבודה, כי זה כלום לעומת הקושי שלה יש כאן בבית. בבקשה תחליף בינינו שוב." אלוקים, הרחום והחנון, מוכן תמיד להיעתר לבקשות של מאמיניו, כשאפשר כמובן, ענה לו: "בני, אני שמח שלמדת את השיעור שלך, ואני אשמח להחזיר את המצב לקדמותו. אבל אתה תצטרך לחכות תשעה חודשים, כי אתמול בלילה נכנסת להריון...




וה מה שעשה איש אחר : "אל תשאלי איזה חמוד בעלי", מספרת אחת לחברתה, "הוא קרא מאמר על כך שבגלל שנשים עסוקות כל היום בעבודות הבית, כשמגיע הערב הן כבר עייפות מכדי לקיים יחסי מין".
"נו"?... שואלת החברה.
"אז אתמול הוא לקח יום חופש מהעבודה. הוא הכין לילדים ארוחת בוקר וכריכים והסיע אותם לבית הספר ואחר הצהריים לחוגים. בין לבין הוא ניקה וסידר את כל הבית, קיפל את הכביסה וסידר בארונות. הוריד את הכלב לטייל. בערב הכין לכולנו ארוחת ערב, אחר כך קילח את הילדים ואז השכיב אותם לישון".
"איזה חמוד"... התפעלה החברה, "אז אני מתארת לי שבסוף היום נתת לו מה שהוא רצה, ופינקת אותו במיטה"...
"נראה לך?", צוחקת האשה, "הוא היה עייף מדי!"

ביום שאלוהים ברא את האישה הופיע מלאך ושאל: מדוע אתה משקיע כל כך הרבה זמן ביצירה זו? ואלוהים אמר: האם ראית את המפרט שתכננתי לה? היא מורכבת מיותר ממאתיים חלקים בעלי יכולת לתפקד על דייאט קוקה קולה וקמצוץ מזון בלבד, בעלת זרוע שיכולה להחזיק ארבעה ילדים בו זמנית ובעלת נשיקה שיכולה לרפא מברך חבולה ועד לב שבור, ואת כל מה שהיא עושה, תוכל לבצע בשתי ידיים בלבד.

המלאך נדהם מהתשובה. רק שתי ידיים? בחיים לא! וזה רק הסטנדרט הרגיל? זה יותר מדי עבודה בשביל יום אחד! חכה למחר כדי לסיים! לא, אני לא, אמר אלוהים. אני קרוב לסיום היצירה הזו, שקרובה כל כך ללבי. כבר עכשיו, עוד לפני שהיא גמורה, היא מרפאה את עצמה כשהיא חולה, ויכולה לעבוד 18 שעות ביממה.

המלאך התקרב ונגע באשה: אבל עשית אותה כל כך רכה. היא רכה, הסכים אלוהים, אבל גם קשוחה. אין לך מושג מה היא מסוגלת לבצע ומול אילו קשיים היא יכולה להתמודד. האם תהיה מסוגלת לחשוב? שאל המלאך. לא רק שתוכל לחשוב, אמר אלוהים, היא תוכל אף לחשוב בהגיון, ולהתווכח.

המלאך נגע בלחי האישה. אופס, יש פה דפקט, אמרתי לך שאתה מנסה להכניס יותר מדי בדגם הזה. זה לא דפקט, אמר אלוהים, זו דמעה. בשביל מה דמעה, שאל המלאך ואלוהים אמר, הדמעה היא דרכה להביע שמחה, סער, כאב, אכזבה, אהבה, בדידות. המלאך התרשם. חשבת על כל דבר! אישה היא דבר מדהים באמת!

אכן כך! יש נשים בכל הגדלים, בכל הצבעים ובכל הגזרות אבל לכולן אותן תכונות: לנשים יש כח ועוצמה אינסופיים, הן סובלות קשיים אבל מסוגלות לחוש אהבה ואושר. הן מחייכות כשהן רוצות לצרוח. הן שרות כשהן רוצות לבכות, הן צוחקות כשהן עצבניות, הן נלחמות עבור דבר שהן מאמינות בו. הן מתקוממות כנגד חוסר צדק. הן לא מקבלות "לא" כתשובה, כשהן מאמינות שיש פתרון טוב יותר. הן אוהבות אהבה שאינה תלויה בדבר. הן בוכות כשהילדים שלהן מצליחים ומעודדות חברים בכישלון. הן מוצאות חוזק גם כאשר נראה להן שהן מתפרקות. הן יודעות שחיבוק ונשיקה מרפאים הכל. לב של אישה הוא מה שממשיך להניע את העולם. ובכל מקרה,

מוסר השכל : אם באשה אכן יש פגם, זאת העובדה שהיא שוכחת כמה שהיא שווה.





יום שישי, 22 ביוני 2012

מה ההבדל בין גברים ונשים מבחינה הגדרתית?






משמעות המילה מגדר הנה ייצוג האדם כגבר או כאישה. זכר ונקבה נקבעת בהתאם לנטיה הביולוגית. המגדר, לעומת זאת,מייצג את ההבדלים החברתיים והתרבותיים. על פי גישות פמיניסטיות, החברה בנויה ממעמדות, כאשר בא לידי ביטוי מאבק כוחות ביניהן. רבות דובר על מעמד האשה בחברה ומעמד הגבר במשפחה. ואכן, המאבק מושפע ומשפיע על ההתייחסות המילולית כלפי גברים ונשים:
כאשר גברים מתגלחים, נשים מגלחות. כאשר גברים עולים במשקל, נשים משמינות. כאשר גברים מבשלים, נשים מכינות אוכל. כאשר גברים הולכים להסתפר, נשים הולכות למספרה. כאשר הגברים מודאגים, הנשים דואגות. כאשר גברים עושים, הנשים יוצאות לשופינג. כאשר גברים נוקמים, נשים מתנקמות. כאשר גברים מחרבנים, נשים מתפנות. כאשר גברים מתחתנים, נשים מוצאות בעל. כאשר גברים שומעים, נשים מקשיבות. כאשר גברים מקריחים, נשים מאבדות שיער. כאשר גברים שותים, נשים לוגמות. כאשר גברים רצים לספר לחבר'ה, נשים רצות לספר לחברה. כאשר גברים מרויחים כסף, נשים מקבלות שכר. והכי חשוב - כאשר הגברים מתים, הנשים קוברות.






יום שבת, 5 במרץ 2011

Baby, can I hold you? Tracy Chapman










Sorry
Is all that you can't say
Years gone by and still
Words don't come easily
Like sorry like sorry

Forgive me
Is all that you can't say
Years gone by and still
Words don't come easily
Like forgive me forgive me

But you can say baby
Baby can I hold you tonight
Maybe if I told you the right words
At the right time you'd be mine

I love you
Is all that you can't say
Years gone by and still
Words don't come easily
Like I love you I love you