פמיניסטיות שמאלניות לא עושות שיימינג על עברייני מין מהשמאל

הרבה נאמר על "הטרור הפמיניסטי" - איך נשים הורסות חיים של גברים על כלום ושום דבר. איך הן עושות "שיימינג" לאותו גבר שהטריד אותן במקום ללכת במסלול המקובל ולהתלונן עליו. הפעם אעסוק בפוסט זה בגישתה של יחימוביץ' ושותפיה לשמאל הפמיניסטי בישראל.
שעתיים. זה הזמן שעבר מרגע שפורסם על פרשיית המין של אייל גולן, אי שם בסוף 2013, ועד ששלי יחימוביץ' ראתה לנכון לפצוח בפוסט זועם ומאשים כלפיו בו היא תיארה – ואני מצטטת – "גועל נפש אישי וסלידה מוסרית ממנו ומפמלייתו". וגם את "הניצול, אטימות הלב, הציניות.. ספסור.. בהמיות".
שעתיים בלבד. בלי בית משפט, בלי הוכחות, בלי שמץ של ספק עצמי (למעט ה"על פי החשד" בו היא חייבת להשתמש כדי להגן על עצמה מתביעת דיבה). בביטחון מלא של מי שהייתה שם וראתה הכל. שעתיים אחרי שהסיפור התפרסם בכלי התקשורת.
מדברים על שיימינג? על זה שהרשת הפכה לבית משפט עממי? תזכרו מי מוביל ומי מנהיג את התופעה - השמאל הישראלי. גם אם קשה להכיר בכך, קשה לקבל את זה, כי הרי מדובר בפוליטיקאית שנחשבת ישרה ומוערכת גם בקרב מי שלא שייך למחנה שלה.
אבל נו, טוב, מילא אם היא הייתה עקבית בשיטה. אולי היה מקום לספק, שמא מאחורי השיימינג הציבורי יש איזו תפיסה עקרונית שניתן לסבול אותה. אולי. נניח.
יחד עם זאת, כבר ארבעה ימים שאני מחכה לשווא לקרוא איזו מילה של גינוי מצידה ומצד חברותיה באגף השמאלי כלפי משה איבגי והטענות שנשמעות כלפיו - על ידי שמונה נשים שונות, נכון לעכשיו, שטוענות שהוא כפה את עצמו עליהן בניגוד לרצונן וכשהן התנגדו, הוא הביא לפיטוריהן. כי כתיבת פוסטים אמיצים וחודרים ומלחמה בעבירות מין זה כל כך סקסי ואמיץ ופמיניסטי ואיזו יושרה ואיזו פוליטיקאית מזן אחר. למה לא? כל כך הרבה נקודות זכות בדעת הקהל, כל כך הרבה לייקים בפייסבוק. למה לא באמת? אבל אין כאן שום דבר אמיץ. כל המדינה נכנסה באייל גולן. באופן ספציפי אפשר לומר שאייל גולן הוא לא בדיוק כוס התה של מצביעי העבודה. שלא כמו עמיר בניון ומפלגת הליכוד, מפלגת העבודה לא הזמינו את גולן לשיר בכינוסים של המפלגה גם לפני פסטיבל השיימינג. אף אחד לא ינטוש את שלי כי השמיצה את אייל גולן. ההפך – היא תגרוף עוד תומכים מהשמאל.
משה איבגי, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר לגמרי. מדובר בשחקן מהמדרגה הראשונה. שמנה וסלתה של האליטה. בן בית בקאמרי. אחד מהקולות החריפים ביותר של השמאל, ממש הפנים של המחנה. ועוד מזרחי – איזה נכס! רק לפני שנה הוא הוביל את תעמולת הבחירות של המחנה הציוני. אולי מתישהו יקפוץ לכנסת. לא זורקים נכס כזה כל כך בקלות. אולי בהמשך, אולי כשהעניין ירגע קצת, נשלם את מס השפתיים. בוודאי שלא נתנפל עליו מיד כשפורסמה הפרשה.
אחרי כמה זמן תדברי, שלי? שבוע? שבועיים? הרי צריך לתת לאיש לנוח. הוא עובר ימים קשים, ואולי תצטרכו אותו גם בקמפיין של 2019.
תראו איך גם העיתון של נוני מוזס מתייחס אל מי שמוזס חפץ ביקרו - מציג בכותרת הראשית את איבגי האנושי מנסה להתנצל ובכך מודה בחצי פה שהוא מעולם לא ניסה לפגוע במוטרדות [כשדרש מהן פינוק מיני]. אבל תראו איזה כותרת ענק יצרו בעיתון של מוזס כשנעשה שיימינג על ינון מגל הימני ועודדו את השיימינג!
אגב, שמעת מה קרה עם אייל גולן בסוף? התיק נסגר בשל חוסר ראיות. התיק נסגר בלא כלום. ואיפה שלי? היא כבר גרפה את האהדה הציבורית, והמשיכה הלאה. "גועל נפש אישי", "ניצול" ו"אטימות הלב" הנן מילות קסם. רק צריך לדעת נגד מי להשתמש בהן: נגד מי שהבוחרים שלך אוהבים גם ככה לחבוט בו, לא מול יקיר המפלגה. העיקר שיחימוביץ' הצליחה ליחצן את עצמה כאבירת הנשים המסכנות. או אבירת האמן המטריד, תלוי לאן נושבת הרוח.
נוני מוזס ושלי יחימוביץ' אינם השמאלנים היחידים שתוקפים ימניים שעברו עברות כאלו ואחרות, אך אינם עושים שיימינג לשמאלנים עבריינים שביצעו עבירות חמורות יותר מהטרדה מינית ללא קיום יחסי מרות שלא במסגרת העבודה כפי שביצע ינון מגל. יצחק לאור למשל הוא סטוקר, מטרידן מינית ואנס סדרתי. אף פמיניסטית מהשמאל לא ביצעה לו שיימינג - לא מרב מיכאלי, לא מיכל רוזין וגם לא שלי יחימוביץ' שאצה רצה לה לעשות שיימינג לאייל גולן. וזה למה?
כי יצחק לאור הוא אנס סדרתי שמאלני הזוי וידוע שעובד בעיתון הארץ לאנסים שוכבים. הן מוסיפות חטא על פשע גם כשהן מצדיקות בפועל עבירות אלו ונוספות כי כיבוש או אינן מגנות אונס והטרדות מיניות של ערבים נגד יהודיות וכן, כששוהים בלתי חוקיים, מסתנני עבודה מדרום אפריקה ומוסלמים נוספים מטרידים מינית ואונסים יהודיות.
דוגמא נוספת לדו פרצופיות של השמאל הנו עמרי פדן, הזכיין הישראלי של מקדונלדס. מדובר בעבריין מורשע, כשניסה למשל למנוע את ההתאגדות של העובדים ברשת, פגע בזכויות העובד שלהם ומעסיק בעיקר ערבים שנותנים שרות גרוע לחיילים בפרט וליהודים בכלל. אבל, פדן סרב למשל לפתוח סניף באריאל. לכן, השמאל הסוציאליסטי שדואג כל כך לזכויות האדם, ובפרט לזכויות העובד, כדוגמת שלי יחימוביץ ואפילו זהבה גלאון, לא אצו רצו לגנות אותו. ההיפך, הם מחבקים אותו ונתנו למעשיו לגיטימציה כשסרב לפתוח סניף באריאל. עד היום אני מחכה לשמוע מהן גינוי על מעשיו. עובדי מקדונלדס אף לא קיבלו גיבוי מיחימוביץ' ה'סוציאליסטית' או מאף לוחמת אחרת למען זכויות אדם מהשמאל.
זה לא שאני מצפה שלשם שינוי השמאל יגנה את מעשיו של משה איבגי. יחד עם זאת, מאחר ומעשיו לא ראויים וכן, אנשי השמאל גינו ימניים שהואשמו במקרים פחות חמורים, מן הראוי שאנשי השמאל יגנו את משה איבגי. עם זאת, חלקם מחבקים אותו, תומכים בו ואף מביעים חשש לחייו, וחלקם האחר מתעלם, לא מגנה את מעשיו ואף כדוגמת אורנה בנאי, מסרבים בתוקף לשתף פעולה בפסטיבל השיימינג. הגזענות האמיתית נמצאת בשמאל, והשמאלנים מוכיחים זאת שוב ושוב.

צפו: לכבוד חגיגות השנה למעבר שלנו לערוץ 10, גיא פינס הגיע כדי לפרגן וראה מה קורה מאחורי הקלעים
Posted by ‎גב האומה‎ on Monday, February 8, 2016

עזרא נאווי, מקים ארגון "זכויות האדם" תעאיוש, הנו מחבל שדרס חייל צה"ל , אנס ופדופיל שהורשע במעשים אלו על ילד ערבי מיהודה ושומרון, הוא ופוגע בזכויות האדם של ערבים ביהודה ושומרון באמצעות סיוע לרצח, כשמסגיר ערבים המעוניינים לממש את זכות הקניין שלהם ולמכור ליהודים את אדמותיהם לרשות הערבית בשטחים. הרשות גורמת להם למות מוות טבעי, כהגדרת עורך דינו של נאווי, כשמענה אותם ולבסוף משליכה אותם מהחלון של חדר בחקירות.
למרות זאת, השמאל קיבל את מעשיו של נאווי באהבה. לא רק שלא גינו את מעשיו, אלא נתנו להן לגיטימציה. הפעילו לחצים כדי לצנזר את התחקיר ואת הביקורת בתקשורת על מעשיו. מינו לו עורך דין והגנו עליו בתקשורת. זהבה גלאון אף הגדירה אותו כאימפריה. "חמודים" רבים מהשמאל האנרכיסטי אף פוגעים בחיילי צהל מאז 1967. מבחינת השמאל זה לגיטימי.
בכל פעם שאני נכנסת לוויכוח ומנסה להגן על נשים שהוטרדו מינית או נאנסו, אני בדרך כלל מאבדת את זה כשאני שומעת את הצד השני אומר/ת "תעשי לי טובה, את יודעת שבדרך כלל מגלים שהיא פשוט שיקרה ולא היה אונס/הטרדה (לא נכון בעליל)" או "היא מגזימה, אפשר לחשוב מה הוא כבר עשה - זאת אשמתה שהיא הגיעה למצב הזה (האשמת הקורבן 101)". הוויכוח נגמר בזה שאני אומרת לעצמי שאני חייבת להפסיק לבזבז את האנרגיות שלי על אנשים שלא מסוגלים להבין את הכאב של אנשים אחרים.
אמנם תוכנית גב האומה אינה ידידותית לכל מי שאינו אשכנזי שמאלני מתל אביב. עם זאת, זהו המונולוג הכי חשוב של שליין עד כה, שמציג את מהות הפמיניזם על רגל אחת - תקשיבו ואז אולי תבינו למה נשים לא מתלוננות ואין להן כלל אינטרס לדווח למשטרה על עבירות מין. המונולוג מציג הכל על שיימינג כפתרון להתמודדות עם הטרדה מינית בעבודה, המובילה לפיטורין של המתלוננות ומסבירה מדוע אין להן אינטרס לפנות למשטרה בנושא.
לא רק שהשוטרים עצמם עברייני מין ומטרידים מינית ואונסים שוטרות, אלא גם שופטים מביישים את המתלוננת ומעבירים אותה אונס שני, אם זה בכלל מגיע למשפט. המתלוננת תעבור עוד לפני כן אונס שני בחקירת המשטרה. הסביבה תקרא לה זונה והיא תפוטר מהעבודה. היא לא תתקבל לאף עבודה אחרת. ברוך שעשה אותך גבר בחברה פטריארכלית ופרימיטיבית כל-כך. אני לא בטוחה אם המונולוג של שליין יותר מצחיק או עצוב, אבל ללא ספק זו הנורמה. למרות זאת, אני מפצירה בכולכם לקחת רגע ולצפות בשמונת דקות הללו, בהן מוצגות מצבן של נשים בחברה שלנו. יותר נכון נשים חזקות שעוד יש להן יכולת לצאת לעבוד וללכת להתלונן במשטרה.

תראו מה מצבנו- הנשים החזקות, ואז תחשבו על כל הנשים שלא חולמות להגיע בכלל למקומות העבודה האלה. שקולן מושתק עוד יותר. מה קורה להן? תקראו את השורה הבאה ותפנימו: אין אישה בעולם שלא עברה הטרדה מינית. בואו נחזור על זה אבל הפוך: כל אישה בעולם, עוברת הטרדה מינית. מתישהו בחייה היא עוברת הטרדה מינית, חודרנית יותר או פחות, מילולית או פיזית. זה לא משנה. זה כולן - האישה שלך, אמא שלך, הבת שלך. כולן. רובנו שותקות, מחליקות, מעבירות הלאה. האמיצות באמת (או התמימות שמאמינות "במערכת") יתלוננו.
ליאור שליין מסביר בצורה מדויקת, שנונה ומצחיקה להפליא את האבסורד בללכת להתלונן. לכן, הפתרון - שיימינג. כשבית המשפט, המשטרה והרשויות מתרשלים בעבודתם. את העבודה עושה השייר, הלייק והטוקבק. הם יגרמו לאותו מטרידן לקבל את העונש המגיע לו. בנות, בנים, תמשיכו לעשות שיימינג למי שמגיע לו. צריך לצפות בזה כי ליאור שליין עושה סקירה סאטירית וסופר חשובה על חוסר האחריות המערכתית שמתגלה שוב ושוב כלפי מקרי אונס והטרדה מינית. גם מצד גברים בתפקידים בכירים וגם כלפי נבלות סרוחות כמו יניב נחמן אנס עלוב. חוסר אחריות ואוזלת יד של מערכת שלמה שמטפחת, מייצרת ומשמרת תרבות אונס. מרגיש לפעמים כמו מבוך ללא יציאה. אז הרי לכם - הסבר נחמד (ליאור עושה את זה יותר טוב ממני- כי הוא גבר, ואני בסך הכל אישה).

צפו בכל מה שיש Lior Schleien לליאור שליין להגיד על ההטרדות המיניות, עבירות המין, הקורבנות והמשטרה. מונולוג הסיום מתוך גב האומה אשר שודרה (אמש) בערוץ 10 Channel10 >>
Posted by ‎גב האומה‎ on Saturday, February 6, 2016

כשפמיניסטיות מהשמאל מגנות או מתעלמות מעברייני מין בהתאם לייחוסם הפוליטי

למה הן שותקות?
חברים, אנא עזרו לחפש לאן נעלמו חברות הכנסת מהשמאל, אבירות הפמיניזם, לוחמות זכויות הנשים במאבק נגד הטרדות ותקיפה מינית.
מאבק ציבורי החל למען ביטול הענקת פרס לנדאו ל"משורר", פעיל השמאל הרדיקלי, כתב בכיר בעיתון הארץ לאנסים שוכבים והאנס יצחק לאור על ידי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל. המאבק בחלב עקבות פניות של נשים שפנו למרכז ודיווחו כי נפגעו מינית והותקפו על ידי יצחק לאור. זה הושתק על ידי השמאל, על ידי מי שהאידיאלוגיה שלו מקדמת זכויות אדם, כולל זכויות נשים ומניעת תקיפות והטרדות מיניות.
לאור הנו עבריין מין, משורר וכתב בעיתון "הארץ", עיתון לאנסים שוכבים. הוא זוכה להגנה וקשר שתיקה מקרב חבריו וחברותיו מהשמאל. עמוס שוקן המו"ל של עיתון הארץ ואבי "חופש הביטוי" ביטל את האפשרות לפרסם תגובות (טוקבקים) לכתביו של לאור באתר ה"הארץ" עקב ריבוי של תגובות של נשים וגברים שמבקשים להוקיע את לאור בשל מעשיו. להלן תחקיר המקור שנעשה על התקיפות וההטרדות המיניות שביצע בנשים שעובדות איתו או לומדות אצלו.

נכון, לכל אדם יש את זכות החפות עד אשר הוכח אחרת בבית המשפט. עם זאת, באורח פלא, שמדובר במטרות נוחות כמו אייל גולן המזרחי או ינון מגל הימני, שמענו את קולן הנחרץ של חברות הכנסת מיד עם פרסום השמועות. שימו לב כיצד בסרטון למעלה, שלי יחימוביץ' מתענגת על פסטיבל השיימינג כנגד ינון מגל שאפילו לא זומן ולא יזומן לחקירה במשטרה.
ועוד משהו קטן על שלי יחימוביץ והסירוב שלה, כשליחת ציבור, לגנות מטרידים מינית ותוקפים מינית מהשמאל ובני הדת המוסלמית. השבוע, בעקבות פרשות עבירות המין של רוני ריטמן וינון מגל, דיברה שלי יחימוביץ על נפגעות עבירות המין ועל אומץ ליבן .שלי יחימוביץ דיברה בעד מי שעשתה שיימינג ותומכת בשמאלנית ההזויה שסרבה להגיש תלונה במשטרה. עם זאת, כאשר  שלי יחימוביץ התבקשה על יד רפי רותם לקבל קלטת וידאו על מושחת ברשות המסים, יואב גיספן, שביצע פשעי מין בנחקרת , בתיק חקירת מס ענק, שלי יחימוביץ סירבה.

 



שימו לב לתגובתה של מירב מיכאלי לפסטיבל השיימינג כנגד מי שהתלוננה על משה קצב בגין אונס - היא חשפה את דדיה בפריים טיים. היא גם חוגגת על כל הפסטיבל ההטרדות המיניות המתרחש על ידי איש ציבור מהמרכז ימינה. עדיין, קולה לא נשמע כשהמטרידן או האנס הנו שמאלני או ערבי או מסתנן עבודה.
כשעבריין המין, האנס, התוקף, הנו ערבי, ארתיראי, "פליט" או מסתנן עבודה, הפמיניסטיות בכנסת והשמאל בכלל אינם משתתפים בפסטיבל הגינוי והשיימינג. הם שותקים. כי למשה דיין מותר לאנוס את הפקידות שלו. או כשיעקב אגמון הטריד מינית את המזכירה שלו - אף אחת מהן לא צייצה, גם כשהתיק נסגר. במקרים נדירים, הן אף נותנות לכך לגיטימציה, מאחר והערבי אונס יהודיה או מטריד אותה מינית בהפגנות כי "כיבוש". כי כשעבריין המין הנו שמאלני או ערבי, הוא מוגן מפני החוק.
כך גם לגבי האידאולוגיה - כשהעבריין מפר את החוק ומונע זכויות עובד מעובדיו, זה לגיטימי כל עוד הוא לא פותח סניף של מקדונלדס באריאל ותורם אחוז כלשהוא מהכנסותיו לחמאס. מדובר בשחיתות פוליטית. התוקפים שבוגדים באידאולוגיה השמאלנית - פמיניסטית פשוט נמצאים בצד ה"נכון" של המפה הפוליטית. הן צבועות!! שמדובר במישהו מה"המחנה שלכן" אתן שותקות, ממש כמו שאתן עושות עכשיו.
אתן, שנשבעתן להגן על נפגעות תקיפה מינית עומדות מהצד ושותקות?! אם ידעתן ושתקתן, שיתפתן פעולה.
בשלב מסוים, כשהסיפור יתפוס תאוצה, לא תהיה לכן ברירה אלה להגיב בנושא הזה. האם תסתרו את גישתכן המתנגדת להטרדה ותקיפה מינית? זה כבר קרה בעבר - בעבר הצדקתן תקיפה מינית של יהודיות מאחר והתוקף הנו ערבי בזכות ה"כיבוש". הדבר מעיד על צביעותכן.
אני מצפה מכן להתייחס לנושא כבר עכשיו, מאחר ובכל דקה שאתן ממשיכות לשתוק אינכן ראויות לנופף עוד ב"דגל הפמניזם והצדק החברתי".
לידיעתן ותשומת ליבן של מיכל רוזין
זהבה גלאון Zehava Galon
שלי יחימוביץ
Merav Michaeli מרב מיכאלי
Tamar Zandberg תמר זנדברג
עדויות נשים שהותקפו מינית על ידי יצחק לאור נמצאות בתחקיר המקור המוצג לעיל. מעבר לכך, ינון מגל לא עשה לי שום דבר רע ואני לא שמחה לאידו. ההיפך, עצוב לי שהוא לא בכנסת. לכן הפוסט הזה הוא לא עליו, אלא על כל המקרים שבהם אדם נבחר לתפקיד ציבורי ולאחר זמן מה גורש לביתו בבושת פנים (גל הירש, יואב גלנט, פואד בן אליעזר, משה קצב וכו').
חשוב להדגיש שיצחק לאור אינו השמאלני היחידי שמקבל הגנה מצד השמאל, למרות שמדובר בעבריין מין סדרתי שתוקף מינית נשים ואו ילדים. מי שמעורה במתרחש ביהודה ושומרון ובידיעות המופצות בעסקי הפוליווד מודע לפועלו של עזרא נאווי, שמאלני קיצוני ועבריין מין מורשע שאונס ילדים ערבים. עזרא נאווי הנו טרוריסט שדורס חיילי צה"ל. מדובר במחבל לכל דבר ועניין. בנוסף לכך, הוא גם אונס ילדים. השמאל בישראל התגייס להגנתו בכל הכח וגייס קמפיין בינלאומי, במסגרתו ביקשו לא פחות מ-20,000 איש את שחרורו מהכלא. השמאל הפמיניסטי יוצא להגנתם של עברייני מין נוספים ממוצא מוסלמי, ערבים, מסתנני עבודה ועוד שאונסים יהודיות כי כיבוש.
זה יכול לקרות בכל מקום בעולם. אבל באמריקה ההסתברות יותר נמוכה בזכות פרוצדורה שנקראת vetting (בדיקת רקע) - שנעשית כאשר רוצים למנות או להציג מועמדות של אדם כלשהו לתפקיד ציבורי. בדרך כלל לא מדובר בהליך שהחוק מחייב לעשות, אלא בצעד וולונטארי שתכליתו למנוע מבוכה עד כדי סקנדל מן המועמד ומאלה שחפצים בבחירתו או במינויו. בבדיקה כזו מבררים אם יש בעברו של המועמד התבטאויות, פעולות, החלטות, או קשרים שעלולים להצביע על חוסר התאמה לתפקיד. ניגוד עניינים, נפוטיזם, שוחד או מעשים שדבק בהם אבק שחיתות, גזענות, מיזוגניה, עמדות לא מקובלות בענייני חברה, כלכלה, דת או מוסר, וכן - גם עבירות בנייה, עסקאות מפוקפקות והטרדה מינית.
כאשר הדבר נעשה בצנעה וביסודיות לפני ההחלטה על המינוי או ההעמדה לבחירה - לא קורים דברים מהסוג שאנו עדים לו בישראל מדי חודש. אם ידוע שאדם אמר או עשה משהו שלא ראוי לאומרו או לעשותו - לא יציגו את מועמדותו מלכתחילה. רק שבישראל זה יהפוך למסנן גורמים שלא "בקונצנזוס" של העיתונות. סטייל ועדת טירקל שנוצלה על ידי העיתונות או גורמים אינטרסנטים דרכה, לסכל את מועמדותם של שני מועמדים ראויים לתפקיד נגיד בנק ישראל. וטינג אינה מילת קסם. יש להליך הזה חולשות ובעיות, וצריך להשקיע מחשבה בבניית מודל ראוי שלא מסנן יותר מידי ולא מרתיע מועמדים טובים. אבל נקודת המוצא צריכה להיות שלפני שבוחרים מישהו לתפקיד חשוב - מתבצעת בדיקת רקע. יש עוד חסרונות לוטינג. למשל, יכול להיות שיבחנו עמדותיו של אדם ביחס לסוגיות שמשסעות את החברה ובכך ישתיקו קול חשוב (חשוב על סוגיית ההפלות). אבל בסך הכל וטינג לא משתיק אנשים צבעוניים אלא מסנן אנשים שהם באמת בעייתיים.
תרבות פוליטית בריאה היא כזו שיש בה וטינג. הנני סבורה, כי הגיעה השעה להבין זאת גם בישראל.