מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות UN. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות UN. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 3 ביוני 2026

כאן דוקו | אונר"א - סוכנות הפליטים שחצתה את הקווים





 

ממש כמו שתאגידים אחראים על חברות הבת שלהם - גוגל אחראית על GMAIL, דיסני אחראית על דיסני פלוס וכו', האופ אחראית על אונרא ועובדי אונרא שהשתתבפו בפעילויות טרור כולל הטבח שהתרחש בישראל ב-7/10/23 הנם שליחי האום. האום היה מעורב בתכנון הטבח באופן פעיל, כולל הכשרת המחבלים שחדרו לישראל באמצעות דאונים - נציגי האום הכשירו אותם פחות מחודשיים לפני כן, באוגוסא 2023.

אן 11 | סרט תיעודי החושף את פניה הלא ידועות של סוכנות הפליטים של האו"ם, הפועלת באופן זמני כבר מעל ל- 75 שנים. בעקבות טבח השבעה באוקטובר, עלתה אונר"א לכותרות ברחבי העולם לאחר שנחשפו טענות על מעורבות עובדיה במתקפה. כעת, הסוכנות ממתינה להצבעה באו"ם על המשך פעילותה הדוקו, של הבמאי עטור הפרסים דוקי דרור (זריחה שחורה, שבויים, לבנון), מבוסס על תחקיר עיתונאי רחב היקף אשר חוזר אחורה בזמן כדי לבחון את תפקידה של אונר"א מרגע הקמתה בשנת 1949 כסוכנות זמנית לסיוע לפליטים הערבים ממלחמת העצמאות של ישראל ועד ימינו. הסרט בוחן את מעורבותה בחיי הפליטים, שהלכה וגדלה עם השנים, עד שהפכה לספקית שירותי החינוך הבריאות והסעד הגדולה ביותר של הערבים, את חלקה בבניית הנרטיב הפלסטיני הלאומי, את פועלה בהנצחת מעמד הפליטות לאורך דורות ובשימור חלום ה"שיבה" אל תוך גבולות מדינת ישראל הריבונית של ימינו. וגם - הסרט בוחן מה היה חלקה של אונר"א בעזה בשנים שקדמו למתקפת השבעה באוקטובר, מה היה חלקם של עובדי הסוכנות במתקפה ולאחר מכן בהחזקת חטופים ישראלים בעזה ואת תפקידה במהלך מלחמת חרבות ברזל מרואיינים בלעדיים: סקוט אנדרסון - עמד בעשור הקודם בראש פעילות אונר"א בעזה. חזר לשרת כראש אונר"א בעזה מיד לאחר השבעה באוקטובר ולאורך השנה הראשונה למלחמה ולהידרדרות המצב ההומניטרי בעזה פיטר הנסן - המזכיר הכללי של אונר״א מתקופת הסכמי השלום, שנות אוסלו, האינתיפאדה השנייה, ועד ההפיכה של שלטון חמאס ברצועה הסרט זכה בפרס התחקיר הטוב ביותר בפסטיבל חיפה לשנת 2025 הפקה משותפת של זייגוט פילמס ו - Film Production Germany Beetz Brothers במאי: דוקי דרור מפיקים: ריינהרט ביטס, דוקי דרור, ליאת קמאי אשד, אווה פוגו קלודין כהן, ננסי פומגרין צלם: אבנר שחף עורך: רון גולדמן תחקיר ועורכי תוכן: אילן שיזף, דנה וולף הסרט הופק בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה




יום שלישי, 10 בנובמבר 2015

היום לפני 40 שנה (10.11.1975): האו"ם מקבל את החלטה 3379 המשווה את הציונות לגזענות





היום לפני 40 שנה (10.11.1975) - האו"ם מקבל את החלטה מספר 3379 המשווה את הציונות לגזענות. החלטה 3379 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות אשר נתקבלה ב-10 בנובמבר 1975 קובעת כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית".
החלטת האו"ם ב-1975 הייתה חלק מסדרת פעולות דיפלומטיות אנטי-ישראליות מצד ברית המועצות ומדינות ערב בתקופת המלחמה הקרה. פעולות אלה כללו ניסיון כושל לסלק את ישראל מהאו"ם, שיתוף אש"ף במגעים עם האו"ם והקמת ועדה לשמירת זכויות העם הפלסטיני. בהיבט הפנימי הישראלי, באה החלטה זו בתקופה בה התערערה ההגמוניה של מפלגת העבודה בשלטון. הכישלון הדיפלומטי במניעת החלטה 3379 נתפס כחולייה בשרשרת כישלונות של השלטון הוותיק שהחלה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים. בדיעבד אפשר לומר שהחלטת העצרת הכללית סימנה שפל עמוק ביחסי החוץ של מדינת ישראל, שפל שנמשך כ-10 שנים והסתיים בהדרגה עם סיום המלחמה הקרה והפשרת היחסים בין ישראל לברית המועצות בסוף שנות ה-80.
בהצעה תמכו 72 מדינות, ביניהן מדינות ערב ומדינות מוסלמיות, רוב מדינות הגוש המזרחי, רוב מדינות אסיה (ובכלל זה כל המדינות המוסלמיות), מדינות רבות באפריקה שמדרום לסהרה, ומספר מדינות נוספות, בהן טורקיה, פורטוגל, ברזיל, מקסיקו וקובה, שהייתה בין מציעות ההחלטה יחד עם גינאה ומדינות ערב.
35 מדינות התנגדו לה, ביניהן מדינות המערב, רוב מדינות מרכז אמריקה, אורוגוואי ומספר מדינות באפריקה.
32 מדינות נמנעו או נעדרו מההצבעה, ביניהן רוב המדינות באמריקה הלטינית, חלק ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה, חלק ממדינות מזרח אסיה, וכן גם ספרד, יוגוסלביה ורומניה, היחידה ממדינות הגוש המזרחי שלא תמכה בהצעה.
בתגובה לקבלת ההחלטה הכריז שגריר ארצות הברית לאו"ם דאז, כי "ארצות הברית קמה כדי להכריז לפני האסיפה הכללית של האומות המאוחדות, ולפני העולם, שהיא אינה מכירה, ולא תפעל על פי, ולעולם לא תסכים בשתיקה לקביעה המגונה הזו".
בתגובתו להחלטה הצביע נציג מדינת ישראל באו"ם, חיים הרצוג על העיתוי - ההצבעה התרחשה בדיוק במלאת 37 שנה לליל הבדולח, וקרע את הצעת ההחלטה על דוכן הנואמים באומרו "עבורנו, העם היהודי, אין זו אלא פיסת נייר, ואנו נתייחס אליה ככזו." בתגובה להחלטה, הוחלף שמן של "שדרות האו"ם" בתל אביב, ירושלים ובחיפה ל"שדרות הציונות".
החלטות או"ם רבות עוסקות במדינת ישראל וגינוייה עוד לפני הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948, עוד קודם להקמת המדינה, במהלכים שהובילו להקמתה. רוב המחלוקות נוגעות בסכסוך הישראלי-ערבי (לרבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני). סוגיות אחרות צצות מדי פעם. ארצות הברית נוהגת להטיל וטו על רוב החלטות מועצת הביטחון בנושאים הקריטיים מבחינת ישראל על בסיס השותפות ביניהן, מדיניות המכונה דוקטרינת נגרופונטה. לעומת זאת המדינות האסלאמיות ובמיוחד מדינות ערב נחשבות לגורם העוין ביותר לישראל באו"ם והן היוזמות של מרבית ההחלטות האנטי-ישראליות המתקבלות בו, כגון החלטה 242, החלטה 338, החלטה 3092 והחלטה 3379. מתוך 175 החלטות מועצת הביטחון עד 1990, 97 היו נגד ישראל. מתוך 690 החלטות העצרת הכללית עד 1990, 429 היו נגד ישראל. מאז 2006 התקבלו 62 החלטות נגד ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם. המספר הזה גבוה יותר ממספר ההחלטות שהתקבלו בנוגע לכל שאר העולם. בשנת 2014, 87% מהגינויים של האום היו גינוייה של מדינת ישראל - 20 מתוך 24 גינויים, כשבמקביל רצח עם עדיין נמשך בסוריה, בסין ובטורקיה. בשנת 2015, 22 החלטות של האום הנם נגד ישראל, גינוי 1 נגד איראן וגינוי אחד כנגד צפון קוריאה. שימו לב לדבריה של מתורגמנית באו"ם שלא ידעה שהמקרופון שלה פתוח:





בסופו של דבר, ב-16 בדצמבר 1991, עם תום המלחמה הקרה, קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה מנוגדת (מס' 4686) שבה היא מודיעה כי היא חוזרת בה מן ההשוואה. כמעט כל המדינות הלא-ערביות שינו את עמדתן, ותמכו בהחלטה המנוגדת לקביעה הכלולה בהחלטה 3379 (למעשה, מדובר בביטול ההחלטה הקודמת). כמה מדינות ערביות ומוסלמיות ולצדן קובה, צפון קוריאה ווייטנאם עדיין תמכו בהשוואה בין הציונות לגזענות.




בסרטון: חיים הרצוג, שגריר מדינת ישראל באו"ם, לא מתנצל על היותו יהודי ציוני ומבהיר שההחלטה היא בסך הכל חתיכת נייר וזה מה שהיא שווה, קריעה, כמו יתר החלטותיה האנטישמיות של האו"ם כנגד היהודים ומדינת ישראל.


תוספת:
בתאריך ה-27 לנובמבר,2015, כשבועיים לאחר פרסום הפוסט, האום קבע שיא של 6 החלטות אנטישמיות לגינוי ישראל ביום אחד - 5 החלטות הועלו על ידי רש"ע, הרשות הערבית ביהודה, שומרון וחבל עזה. אחת הועלתה על ידי סוריה, באותה המדינה בה מתרחש רצח עם. 102 מדינות החליטו לתמוך בגינוי, ביניהן צרפת, בריטניה וגרמניה. לא הועלתה כל החלטה שמטרתה לגנות את הטרור האיסלמי והרציחות בגין פעולות טרור המתרחשות ברחבי ארופה, למשל, בסוריה או בישראל על ידי מוסלמים. למעשה, הנושא כלל לא עלה, לא הוזכר, לא צויין ולא בטיח. יום שגרתי באו"ם שמום. ברור, כי האו״ם אובססיבי כלפי ישראל. 22 החלטות נגד ישראל בעצרת הכללית של האו״ם ב-2015! 1 נגד איראן | 1 נגד צפון קוריאה | 0 נגד סוריה. מתוך 175 החלטות מועצת הביטחון עד 1990, 97 היו נגד ישראל. מתוך 690 החלטות העצרת הכללית עד 1990, 429 היו נגד ישראל. נמשיך להילחם בשקרים ובהסתה המגמתית הפלסטינית ונראה לעולם את הפנים היפות של מדינת ישראל.

מנכ"ל ארגון UN Watch הלל נוייר:
"סוראליסטי, האו"ם לא מבין שהעולם נמצא תחת מתקפת מחבלים שהורגים בשם האסלאם – כמו הפלסטינים שדוקרים יהודים וישראליים… זה מדהים. בתקופה שבה המשטר הסורי טובח בעמו שלו, איך יכולים לקרוא באו"ם ליותר אנשים לתמוך בשלטונו של אסד? העיתוי של הגינויים הוא מבחינה מוסרית מרגיז ואבסורדי... הפארסה בעצרת הכללית מדגישה את העובדה הפשוטה: יש רוב אוטומטי באו"ם נגד ישראל, ואין כל עניין אמיתי לעזור לפלסטינים. המטרה של הגינויים נשארה רק אחת: לעשות מישראל שעיר לעזאזל…התקפה בלתי מידתית של האו"ם נגד המדינה היהודית מערערת את האמינות המוסדית של מה שאמור להיות גוף בינלאומי אובייקטיבי"






אנחנו מפסיקים להתנצל ואוהבים את ישראל.

יום שישי, 26 ביולי 2013

כשהאיחוד האירופי והאומות המאוחדות משחקים בחרם



I wont be a rockstar I will be a legend — freddie mercury


השבוע, האיחוד האירופי טרח להטיל חרם על מוצרים המיוצרים בישראל מעבר לקו הירוק. במסגרת זו, החל מה-1 בינואר 2014, יש לסמן מוצרים שיוצרו במפעלים מעבר לקו הירוק, כולל מזרח ירושלים, אריאל, אלפי מנשה ורמת הגולן בכדי להקל על ההחרמה. המטרה הנה לפגוע כלכלית במפעלים המייצרים באזור. אין כבר על מה להתלונן ואין צרות בעולם - מעבר לכך שהערבים ואומות אחרות בעולם כבר לא מפרים זכויות אדם, לא מפרים את אמנת האג על ימין ועל שמאל, לא מבצעים רצח עם מסיבי וכן הלאה, עדיין רוב החלטות האו"ם והאיחוד האירופי הנם נגד קיומה של ישראל ופגיעה בפעילותה הלגיטימית. כאילו שממשלת סין, למשל, לא סוחרת באיבריהם של אסירים פוליטיים. כל מה שיודעים לעשות באו"ם ובאיחוד האירופי זה להצדיע במועל יד או נותנים לה לנוח על המפשעה בזמן גירבוץ ביצים. אז שיחרימו, בשאיפה שהדבר יביא להרעה באיכות חייהם ויביא את אוהבי ישראל להעדיף את התוצרת המסומנת למטרות החרמה.
זו אינה הפעם הראשונה שהם מחרימים. בעבר הם החרימו את להקת קווין. זה לא מנע מהלהקה להופיע במקומות רבים ברחבי העולם ולעשות היסטוריה.
פרדי מרקורי נולד בחמישה בספטמבר תחת השם פארוק בולסרה (Farrokh Bulsara). הוא היה ממוצא פרסי, נולד בזנזיבר, גדל בהודו ועבר בשנות העשרה שלו להתגורר באנגליה יחד עם משפחתו. אחד מסימני ההיכר בהופעותיו של מרקורי, סטנד המיקרופון המקוצר, הוא תולדה של תקלת ציוד. בהופעה האחרונה עם אחת מלהקותיו הראשונות, מרקיורי הרים את המיקרופון, אך החלק התחתון של הסטנד נשבר. חיית הבמה שבו התעלמה מהתקלה והוא המשיך את ההופעה עם החלק העליון בלבד. מאז אימץ את העניין והפך אותו לסמלו המסחרי.
מרקורי היה זה שבחר את השם Queen עבור הלהקה. כשנשאל, אמר מרקורי שהוא מודע לחלוטין לקונוטציות ההומוסקסואליות שמעורר השם, אבל הן רק אספקט אחד שלו. האוריינטציה המינית שלו הייתה ביסקסואל, והוא שמר לא מעט לעצמו ועך פרטיותו בכל הנוגע לחייו הפרטיים.
בתחילת שנות ה-70 ניהל מרקורי רומן ארוך עם מרי אוסטין. הקשר הרומנטי ביניהם פסק בעקבות רומן שהוא ניהל עם גבר אחר, אך אוסטין נשארה חברת הנפש שלו עד ליום מותו. הוא כתב לה את Love Of My Life וכן, הוא הוריש לה את רוב הונו ורכושו.
יחד עם קווין, מרקורי עלה להופיע מעל ל-700 פעמים. ההופעות של קווין, רובן בקנה מידה גדול ובומבסטי, הביאו אותה להיות הלהקה הראשונה שהופיעה בדרום אמריקה ואפילו הופיעה מאחורי מסך הברזל.הרצון לפגוש קהל גדול ולהגיע עם המוזיקה שלו לכל מקום הביאו את מרקורי והלהקה לעבור על החרם התרבותי שהטיל האו"ם על דרום אפריקה. ב-1984, הייתה קווין בסאן סיטי וקיימה שם הופעה מלאה. החרם של האו"ם על הלהקה לא איחר להגיע.
את מחלת האיידס גילו אצל מרקורי לאחר חג הפסחא של שנת 1987. למרות הכחשות נמרצות מצידו, ומצד שאר החברים בלהקה, העיתונים והצהובונים לא הניחו לו. הם סיקרו אותו בצורה כפייתית כמעט וחלקם לא היססו לקבוע שהוא אכן חולה באיידס, למרות ההכחשות. ב-23 בנובמבר 1991, הצהיר מרקורי כי הוא אכן חולה באיידס. בכך תם מחול השדים סביב השמועה, אך לצער המעריצים הוא הלך לעולמו ביום שאחרי. מרקורי הנו אגדת רוק עד היום, למרות ניסיון ההתערבות של האו"ם. אני מציעה שימשיכו לגרבץ או, לחלופין, להתעסק בעניינים חשובים באמת במקום לפגוע במפעלים ישראלים שמעסיקים ערבים. במקביל, רצוי ביותר שהחרם יתבצע כראוי.