כאן דוקו | ו'יני (איפה) ידידה? - פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן

 

כאן 11 | עם הקמת מדינת ישראל, מאות רבות של תינוקות מארצות המזרח והבלקן נעלמו ממחנות העולים. יותר ממחציתם היו ממוצא תימני. לאורך השנים, בעקבות מחאה ציבורית, הוקמו שלוש ועדות חקירה - אך גורלם של רוב הילדים, בהם הילדה ידידה ג'ובני, נותר עלום. סיפורה של דודה ידידה הוא סיפור של קלאוסטרופוביה, של מחסן אפל ומאובק שבמשך שנים היה נעול בתוך עצמו. ישותה החיה-מתה זִמזמה וריחפה בבית המשפחה. פתיחת הארכיונים בשנת 2016, שכללה חשיפה של כ-200 אלף מסמכים, סיפקה הזדמנות ראשונה להיכרות אינטימית עם קורותיה: באיזה צבע היו סורגי המיטה שעליה שכבה בבית התינוקות? האם התנגנו באוזניה צלילי שיר ערש רכים מפי אחות רחמניה, או שמא שררה בחדרה דממת פלורסנט? סרט ארכיוני זה פותח צוהר לפרשת היעלמות הילדים דרך שלושה מעגלים: הציבורי, הממסדי והמשפחתי ונע בין הכחשה להכרה, בין שתיקה לדיבור ובין אנדרלמוסיה לפטרנליזם. הניגוד בין המסמכים הלקוניים לעדויות המזעזעות שהושתקו במשך שנים מאיר באור חדש את המחדלים שנעשו בשנים ההן בידי מערכת הבריאות והסעד. האם העיסוק בפרשה יאפשר החלמה, או שמא יעמיק את הפצע? בימוי: ישראלה שער מעודד | הפקה: סתיו מירון הצפייה מומלצת מגיל 14 ומעלה #כאן_דוקו

כאן דוקו | רחל מאופקים

 

כאן דוקו | רחל מאופקים - סרט בלעדי שמביא את סיפורה הבלתי נתפס של רחל אדרי מאופקים

כאן 11 | רחל ודוד אדרי מאופקים, הוחזקו בביתם בעיר כבני ערובה על ידי חוליית מחבלי חמאס בבוקר ה-7 באוקטובר, אך בזכות תושייה, חוש הומור ואומץ יוצאי דופן – הצליחו לשרוד, כנגד כל הסיכויים. במשך 20 השעות שבהן היו מאוימים בביתם, עשתה רחל כל מאמץ כדי להציל את חיי בעלה וחייה שלה, בדרכים יוצאות דופן – היא הגישה למחבלים אוכל ושתייה, כאילו היו אורחים רצויים בביתה, שוחחה איתם מלב אל לב, טיפלה באחד מחבריהם הפצוע ואפילו השמיעה להם מוסיקה. לאחר 20 שעות מורטות עצבים, חולצו רחל ודוד מידי מחבלי חמאס, על ידי כוחות הביטחון, ובן רגע הפכה רחל לגיבורה לאומית הסרט מתמקד באירוע עצמו בבית משפחת אדרי, אך גם בדמותה יוצאת הדופן של רחל, שהפכה לסמל לישראליות, לתושייה ולאופן שבו אזרחים לקחו אחריות על גורלם, במקום שבו נכשלה המדינה. אדרי, שנולדה באופקים למשפחה בת 12 ילדים, עבדה בבסיס צבאי במשך 40 שנה, חוכמתה, נחישותה, יצר ההישרדות שלה וגישתה האופטימית, סייעו לה לשרוד את התופת הסרט לוקח את רחל למסע רגשי וקולנועי, באמצעות שחזורים דרמטיים של השעות הקשות בחייה – על סט צילומי הסרט, בבית שעוצב כהעתק מדויק של בית משפחת אדרי באופקים, משמשת רחל מעיין "בימאית" לשחקנים בסצנות המשחזרות את האירועים מורטי העצבים. בתהליך תרפויטי של שליטה בסיפור, מכוונת רחל, מסבירה ומתארת את האירועים שעברו עליה ועל בעלה לשחקנית שמגלמת את דמותה (מרב גרובר), לשחקנים שמגלמים את המחבלים ולשחקן שמשחק את בעלה דוד (אלברט אילוז) בסרט משולבים גם חומרי ארכיון פרטיים של תושבי אופקים, שגרים בסמיכות לבית משפחת אדרי, וכן חומרים ממצלמות השוטרים, שהקיפו את הבית, כוח שבו היה חבר גם בנה של רחל, אביתר. החומרים בונים פסיפס ייחודי וחד פעמי של 20 השעות המבעיתות בחייהם של רחל ודוד, עד לחילוצם המיוחל. דוד הלך לעולמו חודשים ספורים לאחר האירוע הטראומתי בימוי: זהר וגנר I מפיקים: ארז בן הרוש, אבירם אברהם, בני מנשה ודפנה דננברג I הפקה: נו דרמה ו-8 הפקות

כאן דוקו | אונר"א - סוכנות הפליטים שחצתה את הקווים

 

ממש כמו שתאגידים אחראים על חברות הבת שלהם - גוגל אחראית על GMAIL, דיסני אחראית על דיסני פלוס וכו', האופ אחראית על אונרא ועובדי אונרא שהשתתבפו בפעילויות טרור כולל הטבח שהתרחש בישראל ב-7/10/23 הנם שליחי האום. האום היה מעורב בתכנון הטבח באופן פעיל, כולל הכשרת המחבלים שחדרו לישראל באמצעות דאונים - נציגי האום הכשירו אותם פחות מחודשיים לפני כן, באוגוסא 2023.

אן 11 | סרט תיעודי החושף את פניה הלא ידועות של סוכנות הפליטים של האו"ם, הפועלת באופן זמני כבר מעל ל- 75 שנים. בעקבות טבח השבעה באוקטובר, עלתה אונר"א לכותרות ברחבי העולם לאחר שנחשפו טענות על מעורבות עובדיה במתקפה. כעת, הסוכנות ממתינה להצבעה באו"ם על המשך פעילותה הדוקו, של הבמאי עטור הפרסים דוקי דרור (זריחה שחורה, שבויים, לבנון), מבוסס על תחקיר עיתונאי רחב היקף אשר חוזר אחורה בזמן כדי לבחון את תפקידה של אונר"א מרגע הקמתה בשנת 1949 כסוכנות זמנית לסיוע לפליטים הערבים ממלחמת העצמאות של ישראל ועד ימינו. הסרט בוחן את מעורבותה בחיי הפליטים, שהלכה וגדלה עם השנים, עד שהפכה לספקית שירותי החינוך הבריאות והסעד הגדולה ביותר של הערבים, את חלקה בבניית הנרטיב הפלסטיני הלאומי, את פועלה בהנצחת מעמד הפליטות לאורך דורות ובשימור חלום ה"שיבה" אל תוך גבולות מדינת ישראל הריבונית של ימינו. וגם - הסרט בוחן מה היה חלקה של אונר"א בעזה בשנים שקדמו למתקפת השבעה באוקטובר, מה היה חלקם של עובדי הסוכנות במתקפה ולאחר מכן בהחזקת חטופים ישראלים בעזה ואת תפקידה במהלך מלחמת חרבות ברזל מרואיינים בלעדיים: סקוט אנדרסון - עמד בעשור הקודם בראש פעילות אונר"א בעזה. חזר לשרת כראש אונר"א בעזה מיד לאחר השבעה באוקטובר ולאורך השנה הראשונה למלחמה ולהידרדרות המצב ההומניטרי בעזה פיטר הנסן - המזכיר הכללי של אונר״א מתקופת הסכמי השלום, שנות אוסלו, האינתיפאדה השנייה, ועד ההפיכה של שלטון חמאס ברצועה הסרט זכה בפרס התחקיר הטוב ביותר בפסטיבל חיפה לשנת 2025 הפקה משותפת של זייגוט פילמס ו - Film Production Germany Beetz Brothers במאי: דוקי דרור מפיקים: ריינהרט ביטס, דוקי דרור, ליאת קמאי אשד, אווה פוגו קלודין כהן, ננסי פומגרין צלם: אבנר שחף עורך: רון גולדמן תחקיר ועורכי תוכן: אילן שיזף, דנה וולף הסרט הופק בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה

בעקבות ארון הברית | כאן דוקו

 

כאן 11 | ארון הברית – אמת או בדיה? שני חוקרים בעלי שם עולמי יוצאים למסע בלשי אחר גלגולו של קודש הקודשים של העם היהודי. בין מדע לאמונה, בין הסיפור המקראי לעובדות, נחשף הצופה לפרשנות חילונית ולמידע חדש על מקורות עם ישראל והטקסטים המקודשים, שהצמיחו את היהדות.

מה שיש פה זה מופת של ספקולציות ותיאוריות שכל קשר בינם לבין מדע או הוכחות, נתפר רק כדי להצדיק את צוותי הצילון שמימנתם עבור המסקנה שנתפרה למחקר הזה מראש.

אין פה רבע הוכחה לרבע מהתיאוריות הקיצוניות והספקולטיביות שהובאו כאן. יש בתוכנית הזו הרבה טעויות אדירות כביכול הם נשענים בחלקם על המקרא וכשצריך מעגלים פינות כמו קרית יערים 200 שנה אלא מאי הארון נבנה עי בצלאל בתקופת משה מבנית המשכן מעצי שיטים עוד לפני שנכנסו ישראל לארץ הרבה לפני יאשיהו בפרשת תרומה ספר שמות יש תיאור מדויק רצף של טעויות גדולות ומשמעותיות יש בתוכנית הזו

חבל שלא הביאו דעות של חוקרים בעלי שם. הצרפתי לא מוסיף שום דבר ופינקלשטיין ממשיך משלו, לא קיים שום דבר מעבר למאה שמינית-שביעית ובצורה עקבית הוא לא מתייחס לארכאולוגים החושבים אחרת. קחו רבע בן אדם דתי לסרט והוא יצא שונה לגמרי אני מצפה לכזאת בורות מהגויים לא מאיתנו. הכמות אי דיוקים פשוט עצובה...

הפרשנות של הארכיאולוג הצרפתי, היא על גבול הטרלול וההזיה, משהו שמזכיר את התאוריות של כדור הארץ השטוח, אך כאשר מדובר בפרשנות לעברו של עם ישראל, הכל פרוץ, הכל מותר והכל לגיטימי

הסרט לא ממש קשור לכותרות בעקבות ארון הברית. זה סרט לחובבי ארכיאולוגיה היסטוריה וחפירות תרתי משמע. הסרט מתפזר ליותר מדי נושאים ומקומות ולא מתקרב אפילו לארון הברית. למי שמתעניין בארון הברית זה לא הסרט ומספיק לראות את הדקה האחרונה שלו.

י.

תחסכו מעצמכם את הצפיה. מאוד התאכזבתי

כאן דוקו | משהו פיקנטי עם משה בדש

 

כאן 11 |

משה בדש המציא את הסלטים התעשייתיים והאוכל המוכן, הקים את רשת "פיקנטי" ומכר לישראלים נקניק במחירי רצפה תוך כדי שהוא נלחם עבורם בטייקונים, באליטות ובמס הכנסה. הסרט חושף את דמותו המורכבת של בדש, אדם שמצד אחד לחם למען צדק חברתי ומצד שני אופורטוניסט, ודרך כך בוחן את המצב החברתי-כלכלי בישראל כיום

סליחה על השאלה עונה 4 | שורדי נובה

 

כאן 11 | ניצולי המסיבה ברעים עונים בפתיחות על שאלות סקרניות. איזה סמים לקחת? אתה מרגיש אשם שאתה שרדת ואחרים לא? ומה ההחלטה הכי טובה שלקחת בבריחה שלך?

מרגיש כמו סצנה מסרט כל כך קשה לי להאמין שמשהו כזה באמת קרה זה פשוט לא נתפס לא יאומן מה קורה בעולם הזה. תודה על השיתוף הכנה. מאחלת לכל אחד ואחד שתצליחו להשתקם נפשית מהאירוע המטורף הזה. מאיה פרץ אם את קוראת את זה בא לי שיגידו לך מאתיים אלף פעמים: את לא אשמה, את לא אשמה, את לא אשמה. את ילדה מדהימה. תמשיכי לרקוד.

טאבו עם חנוך דאום עונה 3 | קטועי שתי רגליים

 

כאן 11 | חנוך דאום נפגש עם ארבעה נשים וגברים קטועי שתי רגליים עם 2 פרוטזות, שהתמודדו עם אובדן רגליהם בתאונות, במחלות או בפעילות צבאית. הם מדברים על הארוע שהוביל לקטיעת הרגליים, מראים על הפרוטזות ועל ספורט פראלימפי

סליחה על השאלה עונה 3 💙 | אנשים שחיו ברחוב

 

לתוכנית האהובה זוכת פרס האקדמיה 🏆 שעושה את העולם מקום יפה יותר! פרק 4: אנשים שחיו ברחוב עונים בכנות ובאומץ על שאלות שלא תמיד נעים לשאול כמו: האם אתם זוכרים את הלילה הראשון ברחוב? מה עושים כל היום ברחוב? ומה הדבר הכי נורא שעשיתם בשביל כסף?

יהיה טוב | מותו המסתורי של האסיר איקס

 

האם מדובר במוות עליו אחראי הדיפ סטייס?

כאן 11 | מחדל מותו של האסיר איקס בכלא הצבאי, דקה אחר דקה, מול המצלמות. איך הפך גאון המחשבים מאמ״ן לאסיר סודי שמואשם בפגיעה בביטחון המדינה? המסמכים שהוסתרו, האירועים הרפואיים שלא דווחו, והכשלים שהביאו למותו כל הפרקים מחכים לכם גם בכאן BOX ובאתר:

כאן מקשיבים: "סבא שלי חשב שאני מנכ"לית אבל הייתי זונה"

 

כאן דיגיטל | קטי עבדה כנערת ליווי. היא לא כיוונה לזה, היא לא רצתה בזה, אבל החיים הובילה אותה למכור את גופה "כי זה מה שחשבתי שהעולם רוצה ממני". היו לה אנשים מפורסמים, היו גם אנשים רעים, ויום אחד היא החליטה לצאת מזה #כאן_מקשיבים

האזרח גואטה עונה 2 :כשמטפלות מחברות סיעוד מרמות בשעות ורמאות בהליך הקבלה של תו הנכה

מצב המטפלים הסיעודיים מטעם ביטוח לאומי
צפיתי בתוכנית של יגאל גואטה. מנכ"ל ביטוח לאומי הבטיח שיהיו 200 פקחים כדי שיפקחו על תלושי המשכורות של המטפלים. נחיה ונראה מתי זה יקרה. כשיגאל אמר לו שעובדת מגיעה לשעה ומחתימה על 4 שעות, הוא לא האמין. אדוני המנכ"ל, אם תרד לשטח , תראה שככה מתנהלות חברות הסיעוד. חברות הסיעוד הן אלה שמלמדות את העובדים שלהם שאם יעשו ניקיון בבית הקשיש , יעשו חצי מהזמן, בזמן שהביטוח הלאומי משלם להם כסף טוב. 
כשמדובר במטפלת מטעם המדינה, אין כאן אדם צודק. נכון, במקרים רבים המטפלת מגיעה לשעה ומחתימה את הקשיש על ארבע שעות. אבל היא מקבלת שכר מינימום שעומד על 29.12 לשעה כשבמשק בית היא יכולה לקבל בין 50 ל-120 לשעה. בנוסף, יש לה 3 מטופלים ביום. היא לא מקבלת החזק נסיעות עבור נסיעה ממטופל למטופל ולא מקבלת תשלום על הזמן שלוקח לה להגיע ממטופל למטופל.
מטפלת סיעודית אמרה לי שזו הדרך שהחברה יכולה לגייס עובדים. מאחר ולא מעוניינים
לעשות את העבודה הקשה הזו תמורת שכר מינימום, חברות הסיעוד מדריכים את המטפלות לעבוד שעה אחת ולדווח על 4. בשוק הפרטי הן יקבלו על משק בית בין 50 ל-120 לשעה, בטח אם מדובר בפסח. מדוע שהן יבואו לנקות עבור 29.12 לשעה וכשלא משלמים להן נסיעות כשהן צריכות ליסוע לבית מרקחת להביא תרופות או ליסוע בין מטופל למטופל?