מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום שישי, 19 באפריל 2013

כאן ניתן להשיג גראס / נייס / רד איי





היום זה יום המריחואנה הבינלאומי. שוב הסחים מרימים ראשם כדי לתמוך בלגליזציה של סמים הנחשבים בעיניהם לסמים קלים. אותן הטענות הנדושות - אלכוהול הוא סם יותר מסוכן, אני שולט בצריכה שלי,  קחו לדוגמא את הסחי גדי וילצ'רסקי:


"גדי לשבת"- לכבוד יום המריחואנה הבינלאומי, אני פורס שוב את משנתי לגבי השיח הירוק:

נפתח בגילוי נאות: אני מאד אוהב מריחואנה. אני חושב שזה צמח מופלא, אני מתמוגג על השפעות העלים הירוקים ואפילו יש לי עציץ בגינה של השכנה שלי (היא בת 94 ולא יחפשו אצלה בחיים)

באמת שמאסתי לראות את חוסר האונים של הפוליטיקאים שנאלצים לגמגם בכל פעם ששואלים אותם על הנושא. הם נבוכים כי הם יודעים את האמת: הם יודעים שמציאות שבה סטלן עם ג'וינט נלקח בניידת לתחנה בדיזנגוף, בזמן שבאותו רחוב קיימים 148 פאבים שמספקים חופשי מדי לילה את הסם הכי מסוכן שקיים – האלכוהול, היא מציאות אבסורדית. תקשיבו, אני עשיתי בחיי כמה וכמה סוגי סמים, ואין לי ספק שהסם הקטלני ביותר שקיים הוא האלכוהול. הסם הזה הוציא מתוכי שדים שרק המחשבה עליהם מעבירה בי צמרמורות, שדים שלא ידעתי שקיימים בי, שדים אכזריים אפילו יותר מהשוטרים שעושים לי חיפושים באוטו ובהחלט הרבה יותר אכזריים מהפיות שיוצאות ממני כשאני עושה כל סם אחר.

אז למה באמת המריחואנה לא חוקית?
מכירים "הון-שלטון-עולם-תחתון"? אז זה בדיוק זה. אינטרסים של טייקוני-על, מכבשי ענק של יצרני התרופות, לוביסטים אלופים ששתולים עמוק בכנסת, תעשיית אלכוהול מפלצתית, פסטיבל מספרי סיפורים של ארגונים ל"מלחמה בסמים" ושלטון שחרד מהרעיון שהנתינים שלו ייקחו ביס מפרי עץ-הדעת. אין מקום להקל ראש כשמדובר בחיבור הנתונים הזה, זה כוח עצום שמונע ממך, האדם החופשי, לקחת שאכטה בסוף היום ולהירגע מהמציאות הישראלית שחזקה יותר מכל הזייה.

צקצקת כרונית שהפכה להיות תורה שבעל-פה:
כמו המון דברים בחיים שלנו, גם את פליליותה של המריחואנה ואת מסוכנותה קיבלנו בתורה שבעל-פה מאבותינו (שאגב, גם הם עישנו בצעירותם). אבל כמו שהבנו באיזשהו שלב שאם נשאיר את הדלת פתוחה לאליהו הנביא זה סתם יגרום לכניסת חתולים הביתה, הגיע הזמן שנבין גם שהמריחואנה היא יצירה אלוהית מדהימה שסתם סובלת מדיכוי ומיחסי ציבור גרועים. הצגתה של המריחואנה כסם שטני שמשחית את הגוף והנפש וכשלב מובהק בדרך לשימוש בסמים קשים היא שקר מוחלט ולמרבה האירוניה גורמת בדיוק לתוצאה ההפוכה; חוסר האבחנה בין סמים קלים לקשים מביא את הישראלי הממוצע לקחת שאכטה מג'וינט, לראות כי טוב, להבין שרימו אותו, ואם באמת אין הבדל בין סמים קלים לקשים, אז למה לא לאכול אסיד בתדירות יום-יומית?

מה בכל זאת לא טוב בעישון מריחואנה?
אנחנו! אנחנו החלק שלא טוב בעישון מריחואנה. כשאנחנו משווים את עצמנו להולנדים אנחנו עושים עוול להולנדים וצחוק מעצמנו. דחילק חבר'ה, אנחנו לא הולנד. כשהמריחואנה תהיה חוקית בישראל החזירות שלנו תצא לאור במלוא הדרה: אנשים פה יהיו מסטולים כל הזמן, בכל מקום ובעיקר לא בטעם. כי אין לנו טעם, אין לנו מידה וכי אנחנו חזירים. חזירי הסמים הם גורם מרכזי בשם הרע שיצא למריחואנה, בדיוק כפי שהאלכוהוליסטים עושים שם רע לאלכוהול ובדומה לאיך שהישראלים עושים שם רע לקונספט שנקרא "אכול כפי יכולתך".

אז מה בכל זאת עושים?
קודם כל- חינוך. צריך להסביר לנוער מה זה באמת מריחואנה ולא להתייחס אליהם כמו למפגרים ולהפחיד אותם בסיפורי מעשיות. צריך להסביר להם מה היתרונות ומה החסרונות של הסם, ובעיקר מה ההבדל העצום בין סמים קלים לקשים. במילא כבר לא יכול להיות יותר גרוע מהמצב היום, שהנוער מתפוצץ מגז מזגנים וילדים בני 13 שותים וודקה עד שהם מאבדים את ההכרה.
אני מציע שנתייחס למריחואנה בחוק בדיוק כמו שאנחנו מתייחסים לאלכוהול. אני לא הייתי רוצה לקבל שירות מפקידה בבנק אחרי שהיא דפקה באנגים (למרות שככה יש מצב להוציא ממנה יותר כסף) ולא הייתי רוצה שהגננת של האחיינים שלי תגיע פצוצה לגן, בדיוק כמו שלא הייתי רוצה שהיא תגיע שיכורה. הייתי מאושר לראות את המריחואנה חוקית ב"קופי-שופס" ובבתים. שאנשים יעשנו אחרי יום העבודה בכיף שלהם, ומי שמסטול שלא ינהג. אני יודע שיש סטלנים שנוהגים סבבה לגמרי, אבל כשאנחנו קובעים נורמות כלליות בחוק אנחנו חייבים לקחת בחשבון את החלק ה"חלש" של הציבור. אני יכול להעיד על עצמי שכשאני נוהג מסטול אני מתפלל כל הדרך שלא יקרה לי כלום. ושתהיה בבית במבה. אמן שתהיה במבה.

שלכם בעיניים אדומות אבל פקוחות לרווחה
גדי וילצ'רסקי


באמת שניסיתי לקרוא בלי לגחך - מי שפעיל בעלה ירוק מאופיין במוח עיסתי מרוב סמים. הם אפילו לא זכרו להגיע בבחירות האחרונות כדי לבחור אותיות בטענה שהם שכחו. אז עוד לצטט את המנטרות שלהם נתפס בעיניכם כלגיטימי? בתור מישהי שעבדה כמה שנים טובות בטיפול בנרקומנים, אנשים אלו מתבקשים להפסיק להשלותאחרים . עולם ורוד רואים דרך עיניים אדומות והירוק הופך את הסטלה שלכם לאופטימית - צריך להגביל את השימוש במריחואנה לחולים סופניים בלבד ולהקלה על כאבים כרוניים. במסגרת זו, צריך לשלול להם את הרשיון כדי שלא ינהגו תחת השפעת THC, אחרת תאונות כמו התאונה בה נדרס הבן של חשין יחזרו על עצמן. כן, הנהג הדורס בסה"כ עישן קצת. והוא נחשב למשתמש נורמטיבי כשבדרך צרך עוד כמה דברים כהרגלו - הרי הכל אצלו בשליטה והוא לא מכור.
יותר מזה, אני מכירה מספיק אנשים ששורפים את המשכורת שלהם על גראס בלבד, דבר שמכניס אותם למצוקה כלכלית וחובות ברמה כזו שאין להם איך לשלם שכירות וכך הם נכנסים לסחרור. להלן עדות של יפעת צרכנית סם חוקי שסיפרה אצל גבי גזית על סדר היום שלה - הכל סובב סביב סם הפיצוציה ה-red eye:






יפעת (שם בדוי), שהתנסתה בכל סוגי הסמים הקלים והחוקיים שנמכרים בת"א, מספרת על השפעתם ובהמשך יאיר גלר, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, מביע את דעתו בנושא.




רוני זוארץ, האיש שאחראי לסם הפיצוציות החוקי 'המבסוטון', מסביר מדוע החומרים שהוא רוקח לא מסוכנים, ובהמשך מדבר על הסיכון בשימוש בסמים ממכרים - "אני הפלתי את תעשיית החשיש, עולם הסמים הרס לי את החיים!"
בעיה נוספת היא כאמור האכיפה - סמי הפיצוציה נמכרים באופן חופשי מעל לשולחן מתחת לפנס מול עיניהם של רשויות האכיפה. אבל הרשויות לא אוכפות. הנה למשל כתבה בערוץ 2 באולפן שישי על סמי הפיצוציות:




ואכן, לפני כ-3 חודשים הועבר דיווח
למוקד 100 של המשטרה על כך שבפיצוציה ברח' הירקון בתל אביב, על חלון הראווה של הפיצוציה מפורסם, ללא כל בושה, שהם מוכרים את הסם "מיסטר נייס גיא". המוקדנית לא ידעה מה אני רוצה ממנה בכלל. היא ביררה עם האחמ"ש, וחזרה אליי עם תשובה ש"מיסטר נייס גיא" לא נמצא בפקודת הסמים.

אבל הבעיה היא ש"מיסטר נייס גיא" כן הוכנס לפקודת הסמים. לכן, הדבר הועבר דרך דף הפייסבוק של משטרת ישראל. התשובה שהתקבלה היא שמיסטר נייס גיא:

"נמצא בפקודת הסמים ואסור למכור אותו. נערכות פשיטות אקראיות על פיצוציות שמוכרות את הסם ואם בידיך מידע על אחת כזו, יש למסור את המידע בתחנת המשטרה הקרובה אליך".

אז מה נכון - התשובה שהתקבלה במוקד 100 או התשובה שהתקבלה בדף הפייסבוק של המשטרה?

התשובה במוקד 100 פשוט לא נכונה ומטעה, ולגבי התשובה בדף הפייסבוק - מדוע אדם שמגלה אזרחות טובה צריך להטריח את עצמו לתחנת משטרה, להמתין בתור ולהגיש תלונה? הרי זאת לא עבירה שנעברה כלפיי באופן אישי. המדווח רק היה עד לדבר העבירה. צריך לאפשר לדווח על כך במוקד 100 וגם בדף הפייסבוק, ושהמשטרה תשלח שוטרים לבדוק את הדיווח.

כאשר לא אוכפים את החוק שאוסר מכירת מוצרי טבק לקטינים, בעלי פיצוציות גם לא נרתעים מלמכור סמי פיצוציות, ואפילו מכריזים על כך בפומבי. שלא לדבר על אלכוהול מזוייף ותרופות מזוייפות. והם רואים גם את האכיפה הכושלת של המדינה. לכן, בכל פעם שסם פיצוציה מסויים נכנס לפקודת הסמים, הם משנים את הנוסחא ומפיצים נגזרת של אותו חומר, עד שהוא נכנס לפקודת הסמים וחוזר חלילה.

כאשר בעל בר לא מונע עישון בשטח הבר ולא נענש, לא תהיה לו בעיה להכניס יותר אנשים ממה שמותר בחוק, לא תהיה לו בעיה להכניס קטינים לתוך הבר ולא תהיה לו בעיה לכל הפחות "להעלים עין" גם מסחר בסמים בתוך הבר ומאונס של בנות שיכורות או שסוממו בסם האונס בתאי השרותים. כאשר אדם מעשן בתוך בר או מועדון ואף אחד מבעלי המקום או העובדים לא דורש ממנו לחדול מהעישון, ואף פקח לא נותן לו דו"ח, הוא יעלה על הכביש לאחר ששתה.

מכתב בנושא נשלח למפכ"ל משטרת ישראל והן לגורמים הרלוונטיים במשרד לביטחון פנים. לצערי, התשובה היחידה שקיבלתי היא מהמשרד לביטחון פנים, וגם שם נאמר רק שאקבל תשובה מתלונות הציבור במחוז ת"א.

ראשית, בהתאם לנקבע בחוק, הם אמורים למסור תשובה בכתב בתוך 45 יום מיום שליחת המכתב. מענה בנוסח  "תקבל תשובה מתלונות הציבור במחוז ת"א" - לכך לא התכוון המחוקק.

בנוסף, זה נקרא לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח.

מדובר פה על נושא עקרוני, על מחלה של משטרת ישראל שאינה מתייחסת ברצינות לדיווחים על עבירות, שמסרבת לאכוף את חוקי העישון, שלא מבינה מהי תיאורית החלונות השבורים. במקום שהשר לביטחון פנים יקרא את המכתב, וייקח את העניינים לידיים, המשרד שלו מוסר תשובה באמצעות איזה פקיד זוטר ב"תלונות הציבור" של המשרד לביטחון פנים, שאומר לי שאני אקבל תשובה מ"תלונות הציבור" של מחוז ת"א במשטרת ישראל. 


אז מה הפלא שיש עליה של עבירות סמים, עליה של עבירות אלימות, והמשך הצפצוף על חוקי העישון והתגברות הפשיעה..?



















תגובה 1: