בחינת הליך קבלת ההחלטות של שחקנים במערכת הגומלין והשפעתם על שחקנים אחרים בעיתות משבר – מהי מידת השפעתה של מדיניות אי ההתערבות, אותה נקטו בריטניה וצרפת, על התערבות מעצמות אחרות במלחמת האזרחים בספרד
מבוא
1 פרק 1 – סקירה תיאורטית
3
1 .1
הגדרות
3
1 .2 הרקע
למלחמת האזרחים בספרד
4
1 .3 מלחמת האזרחים בספרד 7
פרק 2 – מעורבות בין – לאומית במלחמת האזרחים בספרד
1 0
2 .1
בריטניה
1 1
2 .2 צרפת
1 3
2 .3
גרמניה ואיטליה
1 5
2 .4 רוסיה
1 6
פרק 3 – סיכום ומסקנות
1 9
ביבליוגרפיה
2 6
מבוא
מעט מאוד אירועים בהיסטוריה של אירופה המודרנית יצרו עניין רב יותר מאשר מלחמת האזרחים הספרדית (1936 – 1939). עד היום, האדם הממוצע תופש את הקונפליקט כמאבק בין “דמוקרטיה” ל”פשיזם”. הטרגדיה של הרפובליקה הספרדית נבעה בעקבות תהליך ההתמוטטות והרבגוניות האידיאלוגית והפוליטית של המרכיבים אותה ושטרפדו כל מאמץ משותף. לעומת זאת, עיקר כוחה של ספרד הלאומנית הייתה באחדותה. דעת הקהל מסבירה את תבוסתה של הרפובליקה בהעדר אספקת נשק מן החוץ וממדיניות הפיוס של המערב כלפי המדינות הפשיסטיות. אין ספק, כי למדיניות הפיוס שנקטו המעצמות קיימת אחריות כבדה לנפילת הרפובליקה, אך הרפובליקנים לא ידעו להתאחד בשעתם הקשה וניהלו מלחמת אזרחים (בן – עמי, 1977 ; Carroll, 1996).
מלחמת העלם השנייה לא פרצה, בהכרח, בספטמבר 1939, אלא ביולי
1 936 בספרד, כיוון שאז נקטו גרמניה ואיטליה לראשונה תוקפנות גלויה באירופה. בניגוד לכיבוש אתיופיה על ידי איטליה, הפעם המעצמות הפשיסטיות תקפו משטר דמוקרטי חוקי.
רוב מדינות מרכז אירופה ומזרחה התרשמו מחולשתה של צרפת ומן הדינמיות של גרמניה ולכן, פנו אל גרמניה. גם איטליה, שנפגעה מיחס המערב בעקבות פרשת אתיופיה ובעקבות עליית החזית העממית בצרפת, פנתה בדרך זו. (בלוך, 2000).
מלחמת האזרחים בספרד הייתה נקודת מפנה מכרעת בתולדות המאה העשרים, הן מבחינה פוליטית והן בכל הקשור בלחימה ובתורת הלחימה. היא חרצה את גורלה של ספרד למשך עשרות שנים. הייתה זו אחת המלחמות הקשות והעקובות מדם של המאה, זאת נוסף לנקיטתם של הרוסים, האיטלקים והגרמנים בטקטיקות צבאיות חדשות, לשימושם במלחמה כזירת ניסויים לסוגי נשק חדישים וכהכנה לקראת מלחמת העולם השנייה. מלחמה האזרחים חוללה תופעה חסרת תקדים של התגייסות אלפי מתנדבים באופן כלל עולמי (כולל גם מקרב היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית) שנחלצו לסייע ללוחמים הרפובליקנים במסגרת “הבריגדות הבינלאומיות” על רקע הסיוע הצבאי המאסיבי שהגישו היטלר ומוסוליני לפרנקו (ביוור, 2004).
פעולות במדיניות חוץ, מתרחשות בין השחקנים במערכת הגומלין. על פעילות הגומלין להיות מונעת בהתאם לאינטרסים של השחקן במערכת. סביר להניח, כי ברגע שפורץ משבר מסויים במערכת, יתקבלו החלטות, שמטרתן למנוע את התערערות גבולות המערכת ובשאיפה לשמור על מסגרתה, מתוך ציפייה שפעולה זו תשפיע על שחקנים נוספים (בריצ’ר,
1 980).
בעבודה זו, אנסה לבחון את הליך קבלת ההחלטות של שחקנים במערכת הגומלין ואת השפעתם על שחקנים אחרים בעיתות משבר. מטרתה של עבודה זו הנה לבחון את הנושא באמצעות תגובתן של צרפת ובריטניה למרי האזרחי בספרד והשפעת תגובה זו על שחקנים אחרים במערכת הגומלין. לפיכך עולה השאלה, מהי מידת השפעתה של מדיניות אי ההתערבות, אותה נקטו בריטניה וצרפת, על התערבות מעצמות אחרות במלחמת האזרחים בספרד? במידה והיא קיימת, האם היא מלאה או חלקית ?
למעשה, ישנה השערה כי בעקבות היותן של צרפת ובריטניה מעצמות באירופה, עשויה להיות השפעה על שחקנים אחרים במערכת. אנסה לאתר את התשובה לשאלת המחקר באמצעות סקירה ספרותית של החומר המקצועי בו אעשה שימוש במהלך העבודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה