מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות הרשות הפלסטינית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הרשות הפלסטינית. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 3 בספטמבר 2016

מה גורם לכך שתושבי הרשות הערבית [רש"ע, המוכרת גם כרשות הפלסטינית] הנם עניים?









אם באמת אכפת לכם ממצוקת הפלסטינאים, אם אתם באמת מודאגים מסבלם, שימו לב למה שיש להם להגיד בסרטון הבא.
הערבים בעצמם יודעים מהו הגורם לסבלם אך כדי לספר על כך עליהם להסתיר את זהותם כדי שאנשי הרשות לא ירצחו אותם כפי שנהוג ומקובל בקרב מי שחושף את השחיתות ברשות. מי שגורם לסבלם של הערבים תושבי הרשות הנם מנהיגיהם שמקבלים לכיסם מליארדי דולרים כתרומות מהמערב. כספים אלו אינם מגיעים ליעדם, לצורך שיקום יישובי הרשות.
כספים אלו ממנים טרור, פעילות טרור, בניית מנהרות, רכישת אמצעי לחימה ואת חיי הנהנתנות של מנהיגי הרשות. מנהיגים אלו עולים לשלטון מלכתחילה בזכות מימון העולם המערבי. מדובר במאפיה לכל דבר ועניין שגונבת לאור יום את כספי התרומות לעיני כל. כולם יודעים ואינם עושים דבר בכדי למנוע זאת. מנהיגי הרשות לוקחים את כספי התרומות ומנציחים את סבלם של הערבים כדי להמשיך לקבל תרומות. המערב נחשף לסבלם של הערבים וממשיך לתת סיוע כספי. כך המעגל נמשך.
רוצים הוכחות? חשבו כמה כסף נתרם לרשות והועבר על ידי העולם המערבי - כן, גם על ידי משלם המסים הישראלי בעקבות אסון אוסלו. באופן יחסי, הועברו לרשות פי 15 עבור כל תושב הרשות מאשר הכספים שארצות הברית העבירה כדי לשקם את אירופה כולה לאחר מלחמת העולם השניה. אבל עדיין אין כלכלה פלסטינית, אין תעשייה, אין מסחר, אין ביוב, אין מים, אין מערכת רפואה, אין!
לאן הלך כל הכסף הזה? רוצים שמות? קבלו שמות!
המערב כיבד את הראיס יאסר ערפאת ברמה כזו שניתן לו פרס נובל לשלום הכולל פרס כספי של מליוני דולרים שיועדו לו אישית. ערפאת עודד את המערב להעביר את כספי התרומות דרכו ולא דרך ארגונים לא ממשלתיים כדי שיוכל לבנות עבור תושבי הרשות שרותי רווחה. אז למה שרותים אלו לא הוקמו? ולמה לאחר מותו של הראיס, הטרוריסט המושחת, נמצאו על ידי רואי החשבון שלו מעל למליארד דולר בחשבונות הבנק הפרטיים שלו? מדוע הראיס הנוכחי של הרשות, הטרוריסט ומכחיש השואה מחמוד עבאס, אבו מאזן, שווה מאות מליוני שקלים? איך זה שמנהיג מפלגתו של אבו מאזן, מוחמד דחלאן, הוא הבעלים של מגדל בדובאי?
גם החמאס, ארגון הטרור השולט ברצועת עזה ונבחר לנהל את ענייני הרשות ברצועה, מושחת באותה המידה. שוויו של מנהיג החמאס, חאלד משעל, מוערך ב- מליארד דולר. בשנת 2014, הוא בילה באחד מבתי המלון המפוארים ביותר במזרח התיכון בזמן שטילים נורים מהרצועה לעבר ישראל וכן, ישראל משמידה ברצועה מטרות טרור. למלחמה זו הוא הסית והיא הביאה רק הרס לתושבי הרצועה.
זהו רק קמצוץ מהסיפור, ממש על קצה המזלג. וזה עוד בלי שבכלל עסקנו ב-1,700 חברי החמאס המליונרים או על מאות ואלפי המחבלים עם דם על הידיים שמקבלים משכורות שמנות, שוות ערך להכנסה של עשירון העליון בכלכלה הישראלית, כל עוד הם יושבים בכלא הישראלי בגין הטרור שהם ביצעו. ככל שהם רצחו יותר ישראלים, חיילים ויהודים, כך המשכורת אותה הם מקבלים יותר גדולה. ולא דיברנו גם על המעצרים האלימים, העינויים וההוצאות להורג ללא משפט שתושבי הרשות הערבית עוברים מידי המשטרה הערבית של הרשות, בה עובדים פעילים בארגוני טרור. זה העולם שהמערב מממן ומעודד בכך את קיומו.
הפתרון הוא פשוט - למנוע את מימון הטרור באמצעות ניטור ומעקב אחר כל דולר וכל יורו שמועבר לרשות הערבית ולגורמים בעזה וביהודה ושומרון. הערבים באזור זקוקים נואשות לסיוע מערבי, אך המערב תורם לדיכויו ולהמשך פעילות טרור ושחיתות.


יום שני, 12 באוקטובר 2015

היום הנו יום השנה ה-15 להרצחם של שני חיילי מילואים של צה"ל - יוסי אברהמי, וואדים נורז'יץ





השמש זרחה
השטה פרחה
והשוחט שחט

היום לפני 15 שנה (12.10.2000) - המון ערבי מבצע את הלינץ' ברמאללה בשני חיילים ישראלים ומרטש גופותיהם. הלינץ' התרחש בתחילת האינתיפאדה השנייה, תאריך 12 באוקטובר 2000 ברמאללה, במהלכו תקף המון ערבי ברמאללה שני חיילי מילואים של צה"ל - יוסי אברהמי, וואדים נורז'יץ - רצח אותם והשחית את גופותיהם. האירוע והדיון סביבו גרמו לזעזוע בדעת הקהל ולדרישה בציבור הישראלי להקשחת המדיניות נגד הטרור הערבי.
ב־1 באוקטובר 2000, ביום הרביעי שלאחר פרוץ האינתיפדה השנייה, גויס מחזור מילואים על בסיס תעסוקה שגרתית של נהגי ג'יפים לחטיבה המרחבית (חטמ"ר) בנימין. ביניהם גויסו החיילים רב-סמל יוסי אברהמי מפתח תקווה ורב-טוראי ואדים נורז'יץ מאור עקיבא. השניים קיבלו תפקיד של ליווי אוטובוסים להגנה מהתקפות פלסטיניות ונצטוו להגיע למחרת היום בשעה 10:00 בבוקר. ב־11 באוקטובר החיילים נשלחו לחופשה בת יום אחד על ידי סגן השליש של החטיבה ללא קבלת תדריך לדרך ההגעה בחזרה אל החטיבה בצומת איו"ש.


למחרת בבוקר, יום חמישי ה־12 באוקטובר, חזרו אברהמי ונורז'יץ ברכב הפרטי של נורז'יץ לבסיס. במהלך נסיעתם בכביש 443, טעו החיילים בדרכם, ובמקום להמשיך למחסום חיזמא ולעקוף את רמאללה, המשיכו לכיוון העיר כאשר בדרכם חצו מחסום צה"לי בביתוניא. בעודם נכנסים לרמאללה, אברהמי ונורז'יץ זוהו כיהודים על ידי עוברים ושבים פלסטינים, על פי לוחית הרישוי הצהובה. מיד לאחר הזיהוי החלו הפלסטינים ליידות על הרכב אבנים ולחסום את דרכם.
בלב העיר העוינת, החיילים נתקעו בפקק תנועה. רכבם לא היה יכול לזוז קדימה או אחורה. שוטרים פלסטינים במדים באו אל הרכב, ונורז'יץ ואברהמי הפצירו בהם כי הם רק טעו בדרך ורוצים להתקשר בטלפון הנייד. השוטרים מנעו זאת מהם ודרשו מהחיילים להילוות אליהם לחקירה בתחנת המשטרה "אל-בירה" תוך כדי הצמדת רובים לראשיהם. הוצאת החיילים מהמכונית והובלתם אל תחנת המשטרה בוצעה תוך כדי גרירתם ומעשי אלימות מצד ההמון הערבי הצמא לדם, בעודו משולהב על ידי השוטרים. בעת הוצאתם מהרכב נטלו מהם השוטרים את נשקיהם האישיים, אקדח נוסף שהיה ברשותם וכן את תיקיהם.
בתוך זמן קצר נפוצה הידיעה על הימצאותם של החיילים הישראלים בתחנת המשטרה, ובחצר המשטרה התקבצו מאות פלסטינים מצוידים במקלות ובבלוקים ועודדו את המתעללים בקריאות להרוג את החיילים.
כשהגיעו לתחנת המשטרה בשעה 10:15 בבוקר, הובילו את החיילים למשרד המפקד שבקומה השנייה. בזמן זה, המון פלסטינים ניסו לרצוח את החיילים כשהם בתוך התחנה, אך השוטרים הורו להמון להמתין מחוץ לשער התחנה עד אשר יוציאו את החיילים מהתחנה ואז יתנו להם אותם על מנת להורגם. עם זאת, תוך רגעים ספורים אחד השוטרים פתח את דלתות המשרד עבורם, וערבים רבים מילאו את התחנה והמשרד. למרות תחנוניהם ובכיים של החיילים, ההמון וכן למעלה מעשרה שוטרים נקטו כלפיהם באלימות קשה והכו אותם באלות השוטרים, מוטות ברזל ובחפצים קהים, וכן דקרו אותם מספר פעמים.
בתוך 15 דקות, הידיעה על אנשים שנלכדו ברמאללה הגיעה לישראל, אך צה"ל החליט שמבצע חילוץ יהיה מסוכן מדי מפאת ההתנגדות הצפויה של כוחות הביטחון הפלסטינים, המאומנים היטב לשטח העירוני של עירם. ההמון המשולהב הצית את מכונית החיילים ודרש לקבל את החיילים לידיו. נורז'יץ הושלך הפוך דרך החלון בקומה השנייה (מגובה של כ־8 מטרים), ואברהמי דרך הדלת, לידי ההמון הזועם, שעקר עיניהם, דקר, רמס והכה אותם. בשעה 10:30 לערך ההמון הפלסטיני גרר את החיילים ברחוב אל כיכר אל-מנארה שבלב רמאללה והמשיך בהתעללות בהם ובריטושם. נורז'יץ הועלה באש, והמתפרעים תלשו את איבריהם הפנימיים ונופפו בהם תוך צהלות ניצחון. החגיגה בכיכר של ההמון והשוטרים וריטוש הגופות נמשכו עד אשר נפוצה בהמון השמועה לפיה צה"ל עומד לנקוט בפעולת תגמול ואז התפזר ההמון באחת והגופות נעזבו.
אחד המשתתפים העיקריים בלינץ', עזיז צאלחה, אשר השליך את נורז'יץ מהחלון, הוציא ראשו מהחלון והציג את ידיו המגואלות בדם, בעוד שההמון מריע. לדברי הרופא הגדודי, יוסי אברהמי הוכה קשות והגיע במצב של מוות קליני למתחם המת"ק באזור ומת בדרכו למסוק. ראשו של נורז'יץ רוסק והפלסטינים דחפו מקל של מטאטא דרך גרונו עד למעיו.
בשעה 11:00 בבוקר, כשאשתו של אברהמי התקשרה לטלפון של בעלה על מנת לדרוש בשלומו, אחד מרוצחיו ענה לה בהתפארות ולגלוג: "שחטתי את בעלך לפני כמה דקות". כך שמעה לראשונה על מותו של בעלה.
הברוטליות של הרצח זעזעה את הציבור הישראלי והגבירה את חוסר האמון הישראלי ביושב ראש הרשות הפלסטיני יאסר ערפאת. הלינץ' השפיע גם על האמונה של חלק מהשמאל הישראלי בתהליך השלום. עמוס עוז לדוגמה, צוטט שאמר "ללא ספק, אני מאשים את ההנהגה הפלסטינית ...".
תמונות הלינץ' גרמו לזעם בדעת הקהל הישראלית ותמונת הרוצח המנופף את ידיו מגואלות הדם בשמחה דרך החלון נהפכה לאחד מסמלי האינתיפאדה השנייה. בסטיקר שדרש את הקשחת המדיניות הישראלית כלפי מחבלים הופיעה תמונתו של צאלחה מנופף בידיו עם כיתוב מתחת האומר: "הייתם לוחצים את הידיים האלה לשלום?"
צוות טלוויזיה איטלקי תיעד את הלינץ' ושידר את התמונות למרות שקיבל איומים על חייו מצד הפלסטינים. תיעוד האירוע התפרסם על ידי הטלוויזיה האיטלקית, למרות ניסיונות של רש"ע, הרשות הערבית ביהודה ושומרון להפעיל צנזורה ולהעלים כל תיעוד לאירוע.
הצלם הבריטי מארק סיגר ניסה אף הוא לצלם את המאורע אך ההמון תקף אותו פיזית והרס את מצלמתו.
אחרי האירוע, הוא אמר "הלינץ' היה הדבר המחריד ביותר שראיתי אי-פעם, ואני דיווחתי מקונגו, קוסובו, ומהרבה מקומות רעים אחרים... אני יודע שלא כל הפלסטינים כאלו, ואני אדם מאוד סלחן, אבל לעולם לא אשכח זאת. זה היה רצח מהסוג הברברי ביותר. כשאני חושב על זה, על הראש של האדם, כולו מרוסק, אני יודע שיהיו לי סיוטים עד סוף ימי חיי".



בתקופת ממשלת שרון, החלה ישראל במצוד אחרי מבצעי הלינץ' הראשיים. קרוב ל-20 פלסטינים נעצרו והורשעו. מבין הרוצחים הבולטים ניתן למנות:
1. עבד אל-עזיז צאלחה, מהכפר דיר ג'ריר. נעצר בשנת 2001 בהיותו בן 20. הוא הודה שהיה אחד מההמון שפרץ לתחנת המשטרה, וכן שחנק את אחד החיילים בעוד אחרים הכו בו. כשהוא ראה שידו מגואלות בדם החיילים, הוא הלך לחלון והציג בגאווה את ידיו להמון שמתחתיו וכך גם צולם בסרטון ששודר באמצעי תקשורת שונים.בשנת 2004 הורשע על ידי בית המשפט ברצח רב"ט ואדים נורז'יץ ונגזר עליו מאסר עולם אך הוא שוחרר לחופשי באוקטובר 2011 במסגרת עסקת שליט.
2. נאסר אבו חמייד - ישב מספר פעמים בכלא הישראלי במהלך האינתיפאדה הראשונה. ב-1990 נשפט ל-5 מאסרי עולם בגין רצח חמישה משתפ"ים, אך שוחרר במסגרת הסכמי אוסלו. אבו חמייד תועד כאשר הוא מתעלל בגופות שני החיילים בלינץ' ברמאללה. נעצר בקלנדיה באפריל 2002 ונשפט ל-7 מאסרי עולם ו-50 שנות מאסר לאחר שהודה והורשע ברציחת 7 אזרחים ישראלים ובעבירות נוספות.
הלינץ' ברמאללה הנו אירוע אחד מני רבים המעיד על כך שאין בסיס משותף בין התרבות הישראלית, היהודית לתרבות הערבית. ערבים ויהודים אינם אותו הדבר. האירוע מעיד על כך שהערבים חיים על חרבם ודם חפים מפשע זורם ברחובותיהם לעומת קידוש החיים של היהודים, המאופיינת בתרבות שברחובותיה זורמים חלב ודבש, אם אם הוא מחבל שרק עכשיו עשה פיגוע. לכן, אין כל בסיס לעלילות הדם שמנסים להעלים על היהודים. בתרבות  הערבית, רוצחי יהודים הנם שאהידים קדושים והם מונצחים בכל דרך אפשרית.



בתמונה: עבד אל-עזיז צאלחה מציג לראווה את ידיו המגואלות בדם החיילים. השתחרר מהכלא בשנת 2011 במסגרת עסקת שליט.




יום שישי, 17 במאי 2013

אנשי מפתח ברשות הפלסטינית ובארגוני הטרור מודים שאין דבר כזה עם פלסטיני







לדברי עזמי בשארה (عزمي بشارة), כפי שניתן לראות מעל בתוכנית שהוקלטה בתקשורת הישראלית, אין דבר כזה מדינה פלסטינית. השטח שייך לאומה הסורית והערבים באזור הנם אזרחיה. הניסוח שלו לא יכול להיות ברור יותר מזה והוא מצהיר בריש גלי שאין דבר כזה אומה פלסטינית, אלא יש ערבים מירדן, מסוריה, ממצרים וכדומה.
בכל ספרי היסטוריה הכתובים שנוגעים להיסטוריה של האומה הערבית מדברים על איך שהערבים יצאו מערב הסעודית בשנת 630 לספירה והחלו לכבוש שטחים והתפשטו צפונית מערבית ולאחר מכן לכיוון מערב ברחבי צפון אפריקה. אפילו הערבים והמחבלים מודים בזה. 
עזמי בשארה מבוקש על ידי הרשויות בישראל בגין סיוע לארגון הטרור החיזבאללה.
גם השמאל מודה בכך, ולראייה, זהו ראיון עם בן גוריון כשהוא מדבר על הישות הפלשתינית כפיקציה:



 ב-1965 אמר המלך חוסיין כי "ירדן היא פלסטין ופלסטין היא ירדן" וכי "ירדן בשני חלקיה היא המולדת של כל פלסטיני" בתוך: דן שיפטן, אופציה ירדנית: היישוב היהודי ומדינת ישראל אל מול המשטר ההאשמי והתנועה הלאומית הפלסטינית, 1986, עמ' 292.

חיזוקים נוספים לכך שאין דבר כזה עם פלסטיני הנם זרמי ההגירה במזרח התיכון.גלי הגירה ערבית אל תוך הארץ, שהתעצמו ככל שהתפתחו אפשרויות הפרנסה והמחיה בארץ. תושבים ערבים מכל רחבי המזרח התיכון זרמו ארצה, הן מקרוב, כגון סוריה, לבנון ועבר-הירדן, ועד לסודאן, מרוקו ואף רחוק יותר. עד היום ניתן למצוא חמולות רבות שמוצאן מחוץ-לארץ, כגון מוגרבי=מגרב=צפון-אפריקה; שאמי=שאם (=סוריה); מצרי=מצרים וכו'. שמות המשפחה של ערבים מעידים על מקום מוצאם ושיוכם השבטי.
משפחת חאג' יחיה, למשל, הגיעה מסעודיה. הם  חששו מנקמת דם והתיישבו באזור טייבה. משפחה נוספת הגיעה במחצית השנייה של המאה ה- 19 עם אברהים פחה ממצריים ושמה מעיד על מקורה – מצראווה. ישנם בטייבה משפחות נוספות כגון עבד אל קאדר (שם המעיד על מוצא בידואי) משפחה קטנה שמתפרנסת אולי מפשיעה ומעולם תחתון ומוכרת היטב למשטרה. מקור השם אל טיבי אינו קשור לשם טייבה ואינו מעיד על הקשר שלה לישוב הערבי - ישראלי. טיבי או אל טיבי  (שם ריבוי בערבית שפירושו הטובים) היא משפחה גדולה מאוד מדמשק. בדמשק יש שכונת טיב. אחמד טיבי הנו למעשה מהגר סורי. והרשימה נמשכת:

מסרי=מצרים
טיבי/אל-טיבי=סוריה
חאמיס=בחרין
אל-פארוקי=עירק
אל-ארג' =מרוקו
אל-לובנאני=לבנון
אל-מוגראבי=מגרב =מרוקו
אל-ג'זאיר =אלג'יר
אל-יאמאני= תימן
אל-אפגאני=אפגאניסטן
אל-הינדי=תנחשו לבד
חאמתי=חמאת סוריה
אוטמן=טורקיה
עלאווי=סוריה
חאלאבי=חאלב סוריה
דאג'אני= ערב הסעודית
מטאר= כפר בני מטאר תימן
אל-קורד=קורדיסטן, פונו לא מזמן ממזרח ירושלים
אל-בגדאדי =עירק
טאראבולסי=טריפולי לבנון
חוראני=חוראן סוריה
חוסייני=ערב הסעודית טוענים שהם צאצאי מוחמד
מסרווה=מצרים
ברדאוויל =מצרים,אגם ברדאוויל
נאשאשיבי=סוריה
בושנק=בוסניה
זועבי=עירק
טורקי=טורקיה



חאדאדין=תימן
אבו סיטה= שבט טאראבין מצרים
אל-אזד=תימן
אל-חיג'אזי=ערב הסעודית
אל-תמימי=ערב הסעודית
אל-קוראשי=ערב הסעודית
מוראד=תימן
אל-עוביד=עיר בסודן
אל-תרתיר=כפר תרתיר מצרים
תעמרי=ערב הסעודית
זביידי= שבט זביידי עירק
אל-צורני=צור לבנון
אל-צידאווי=צידון לבנון
אל-פיומי=פיום מצרים
שעלאן=מצרים בדואים
חמדאן=תימן
אל-באנה=מצרים
    


יאסר ערפאת, נולד בתאריך 24 אוגוסט 1929 בקהיר, מצרים.
סאיב בריקת, נולד ב -28 באפריל 1955, בירדן. עדיין יש לו אזרחות ירדנית.
פייסל עבד אל קאדר אל חוסייני, נולד בשנת 1948 בבגדד , עיראק.
סרי נוסייבה, נולדה בשנת 1949 בדמשק, סוריה.
מחמוד אלזהאר, נולד בשנת 1945, בקהיר, מצרים.
איך זה שמנהיגים ישראליים שנולדו בפלסטין הם מתנחלים או פולשים כשבמקביל, מנהיגים ערבים - פלסטינים שנולדו במצרים, סוריה, עיראק, תוניסיה הם "הפלסטינים ילידים"?
ובכלל, עראפת טען שהוא יבוסי. אבו מאזן אמר שהוא אשורי. איברהים צרצור טען שהוא פלישתי. ואילו סעיב עריקאת אומר שהוא כנעני.






אלו הם תרגום חופשי לדבריו של זוהיר מוחסין (زهير محسن) במרץ 1977 כפי שצוטטו בעיתון הולנדי:

     "בין אם מדובר בירדנים, פלסטינים, סורים ולבנונים אין הבדל. כולנו חלק מעם אחד, האומה הערבית. תראו, יש לי בני המשפחה פלסטינים, לבנונים, ירדנים ובעלי אזרחות סורית. אנחנו עם אחד. רק מסיבות פוליטיות אנחנו בונים לנו בזהירות את הזהות הפלסטינית שלנו. זהו אינטרס לאומי לערבים לתמוך בקיומם של הפלסטינים כדי לאזן את הציונות. כן, קיומה של זהות הפלסטינית נפרדת חיונית וקיימת רק מסיבות טקטיות.הקמתה של מדינה פלסטינית היא כלי חדש כדי להמשיך במאבק נגד ישראל ולאחדות ערבית.


  James Dorsey, Wij zijn alleen Palestijn om politieke reden, Trouw, 31 March 1977


והנה משהו יותר עדכני מחודש ספטמבר 2013. מנהיג אופוזיציה ירדני שטוען, כי: "ירדן היא פלסטין".
מודר זהראן הוא פלסטיני ירדני הגולה בלונדון. נאום זה התרחש בכנס "שתי מדינות לשני עמים משני עברי הירדן" שנערך מטעם מטעם חוג הפרופסורים. המנהיג אמר בגלוי כי "ירדן היא פלסטין". צפו:



לא רק שהוא צודק אלא הוא מוערך בעיני פי מליון על פני ''מנהיגינו''  והמערכת הקלוקלת שלנו, כולל הקרן לישמעאל חדשה האנטישמית. גורמים אלו כולם הממשיכים את השקר הערבי כאילו גנבנו לעם המומצא את המולדת שלו. בני העם היהודי הנם פליטי העולם וככאלה, מקומנו לא בארץ ישראל ולא בכלל. מזלנו שהעולם צופה היום איך הערבים על כל שבטיהם רוצחים האחד את השני. עדיין ה''בעיה הכי בוערת של העולם'', כל התוהו ובוהו בעולם הוא אך ורק מפני שהיהודים האלו, הישראלים האלו, גנבו ל''פלסטינים'' את ארצם ולא מוכנים לחזור להיות הפליטים של העולם.

ערב ההתיישבות הציונית, שנפתחה עם ייסוד פתח-תקווה ב-1878 – היתה הארץ נטושה, חרבה ועזובה כמעט כליל. אחת ההוכחות לכך מצויה ברב המכר 'מאז ומקדם'. כאשר יהודים החלו לממש את זכות השיבה שלהם לארצם ישראל בשנת 1882 עם העליה הראשונה, יהודים היו בארץ ישראל.  יהודים תמיד עלו לישראל לאורך 2,000 שנות הגלות. רובה יושבה ביהודים גם לאחר חורבן בית ראשון ושני ולמרות הפלישות. התיישבות זו מכונה וידועה בתור הישוב הישן, מאחר והישוב החדש החל בעליה הראשונה והשנייה. באותה התקופה היו 1695 מוסלמים בישראל. יתר התושבים הנם נוצרים ויהודים.

שר הפנים של חמאס, פתחי חמאד, מספר לטלוויזיה המצרית את האמת ובערבית אסלית: חצי מהפלסטינים באו ממצרים והחצי השני מערב הסעודית. סרטון חובה.
אז די לכיבוש,
לכיבוש הבריטי על איי פוקלנד
לכיבוש האמריקאי על מקסיקו
לכיבוש התורכי על כורדיסטן וקפריסין
לכיבוש הצרפתי על אלזס - לוריין
לכיבוש המוסלמי על ישראל (המוסלמים כבשו 77% משטחי ארץ ישראל)


 מי אמר מדינת אפטרהייד?

יום שישי, 19 באפריל 2013

השמאל ההזוי תולה את דגל רש"ע <הרשות הערבית ביו"ש וחבל עזה> במרפסת ביתו בתל אביב






במיוחד לקראת יום העצמאות ה-65 של מדינת ישראל - נציג השמאל ההזוי תלה את דגל רש"ע <הרשות הערבית> במרפסת ביתו שבתל אביב. קוראים לו גור מינצר והוא מנכ"ל CARE שרותי רפואה. גור מינצר גם מחזיק ברשת הרפואה הפרטית CARE. הוא טוען שחינך את הבן שלו לא לשרת בצבא כי לטענתו "חובה על כל אדם מצפוני לא להשתתף בצה"ל".
זה האיש שתלה את דגל פלסטין במרפסת ביתו בתל אביב. זה האיש שחינך את בנו שלא להתגייס לצבא - כך על פי דברים שאמר בראיון ל"גלובס". זה האיש שבמשרדו תלוי דגל פלסטין וזה האיש שטען לאחר שתלה את הדגל כי, "כל פעם שאני חוגג את יום העצמאות אני משתדל לזכור את הילדים, הנשים, האנשים שזה היה ביתם".

שני דגלים נוספים של הרשות מתנוססים כל הזמן במשרד שלו בטייק קר.
מדובר באנרכיסט פעיל בארגון שהוא עצמו מגדיר כארגון של אנרכיסטים. 
האם לדעתכם צריך להחרים את "רשת מכוני CARE -שרותי רפואה" שהמנכ"ל שלה תלה דגל אש"ף על המרפסת שלו ביום הזיכרון לחללי צה"ל?
בשבע השנים האחרונות, גור מינצר נטל בנוסף, חלק בפעילות ארגון "אנרכיסטים נגד הגדר", בעיקר בהפגנות בבילעין, שם הוא וחבריו פוגעים בחיילי צה"ל. 
אני מציעה שיהיה בין הראשונים לניסוי ביישום התוכנית "אמץ לך טרוריסט, שמאלני" בישראל. דבר נוסף, לא אכפת לו אם דעותיו יפגעו לו בעסקים. אם זה לא מפחיד אותו, אז בואו נעזור לו - נחרים לו את העסקים ובכלל זה טיפולים שמבוצעים בקר שרותי רפואה. אז טייק קר, הייה שלום ושלא נראה אותו בחלום.

התמונות: מתוך עמוד הפייסבוק של גור מינצר.







 תכירו את גור מינצר פעיל שמאל ראדיקלי, הוא הבעלים, המייסד והמנכ"ל של חברת "CARE שרותי רפואה".

זה הפייסבוק האישי שלו 


 וזה דף הפייסבוק של החברה שלו 
כולנו עושים חרם על חברת "CARE שרותי רפואה" !!!

הצטרפו לדף החרם נגד חברת "CARE שרותי רפואה"






יום ראשון, 29 בינואר 2012

ברכות לרוצחי משפחת פוגל בטלוויזיה הפלסטינית הרשמית



אחח.. איזה אחוות אחים, פשוט "עונג". הגיעו ימות המשיח. וחי זאב עם כבש. יהודים וערבים תומכים האחד בשני. ליהודים יש משאלת מוות, מניחים את צווארם על כס הגיליוטינה ונותנים מרונם החופשי לערבים את הזכות להנחית את המכה כרצונם תוך הצדקת גזר דין המוות לעמם.




תמליל:
מנחת התוכנית בטלוויזיה הפלסטינית: "יש לנו שיחת טלפון ממשפחת האסיר חכים עוואד."
אמו של חכים עוואד: "אני מודה לכם שאתם מקשרים ביני לבין בני, משום שאני וכל המשפחה מנועים ביטחונית [מלבקר אותו].
המנחה: "בבקשה, אחותי, אנו יכולים להעביר את קולך."
אמו של חכים עוואד: "אני מוסרת ברכות לחכים היקר, בבת עיני, מהכפר עוורתא, בן 17, מבצע פעולת איתמר, שנידון ל-5 מאסרי עולם ועוד 5 שנים בכלא שיטה."
דודתו של חכים עוואד: "אני אחותם של האסיר חסן עוואד ושל צלאח עוואד, [אני] אום חביב, מהכפר עוורתא. אני מוסרת דרישת שלום חמה לכל האסירים הגיבורים האדירים, לאחי האסיר חסן עוואד, ראש מועצת הכפר, לאחי צלאח עוואד, העיתונאי האסיר הגיבור, לאסיר הגיבור העומד איתן, האריה, יזיד עוואד, בן אחותי, ולבן אחותי חכים עוואד, הגיבור האגדה. אני מברכת אתכם לשלום."
המנחה: "אנחנו מצדנו גם מברכים אותם לשלום."
דודתו של חכים עוואד: [מדברת על דאגת משפחתה ואומרת] "לחסן עוואד, חכים עוואד וצלאח עוואד בכלא ג'למה, אני מקדישה את השיר של (הזמר) אבו ערב:
'אחי שבצינוק --קולך קראני
אוי לך לזרוק את הרובה
כך ביקשה ממני המולדת
בעיניך כולנו פידאיון.'
אני מוסרת ברכות לקול קליעי אחמד סעדאת וחכים עוואד.'"
המנחה: "תודה. הייתה איתנו משפחת האסירים חסן וצלאח עוואד מעוורתא."

[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), שודר ב-19 וב-21 בינואר, 2012]

יום שישי, 18 בנובמבר 2011

טלוויזיית הרשות הפלסטינית משדרת שוב - ערים ישראליות הן פלסטיניות



הטלויזיה של הראשות הפלסטינית מכריזה בזאת על קו החוף מעזה ועד חיפה בצפון, כולל הערים השוכנות על קו החוף, פלסטיניות כולן.....חיפה היא עיר פלסטינית, טבריה והכנרת - הכל...ויפו? חכו עד שתשמעו את זה בסרטון - יפו היא השער של פלסטין לעולם... 
עכשיו מאמינים למה שאמר אבו מאזן, מדינת פלסטין מן הנהר ועד לים? הטלויזיה מכריזה בקולי קולות על ישראל כארץ פלסטין, לא רק בחלקה - אלא על כולה. אנשים כנראה שוכחים שהארגון לשחרור פלסטין קם עוד לפני מלחמת ששת הימים. איזו פלסטין בדיוק הם רצו לשחרר אז ומתי הם הצהירו שהמטרה שלהם השתנתה והם מוכנים להכיר בזכותה של מדינה יהודית להתקיים? מהנאום האחרון של אבו מאזן באו"ם השתמעו אותם העקרונות - שאיפתם היא כל אדמת ישראל... זה לא מפתיע שהטלויזיה של הרשות תומכת באותם העקרונות.
אם השלטון שנשמע כמתון ביותר מתברר כקיצוני, עם מי אתם רוצים לעשות שלום ? אם העובדה שקוראים לרחובות על שם מחבלים , מפארים את שמם , מלמדים עליהם ועושים ימי שמחה כאשר פיגועים מצליחים כמו נפילת התאומים, באמת גורמת לכם לחשוב שיש פרנטר שמעוניין בשלום ?

העניין הוא שהציבור, חלק מהפוליטיקאים והתקשורת סבורים שאבו מאזן והרשות הפלסטינית - מתונים ומהווים פרטנר אמיתי לשלום.. עם זאת, למעשה, הם מקובעים על פלסטין המתפרסת על פני שטח ישראל. אני תוהה כמה עוד הם ישחררו הצהרות עד שזה ייקלט... בינתיים מערכת התעמולה די מצליחה. הילדים למשל לומדים בבית הספר ביום הזיכרון לרבין שרב בעם היהודי היה בעד הסכמי אוסלו בעוד שהאמת היא שהרב בכנסת נשען על קולות החכ"ים הערביים והעם היהודי ברובו התנגד להסכם האיום הזה . בלי שנשים לב משכתבים את ההסטוריה.
אבל שששש, אל תפריעו לעמוס עוז, יאיר גרבוז, ספי רכלבסקי, דוד טרטקובר, יהושע סובול ויורם קניוק. זה מקלקל להזויים ה"נאורים" הללו את התאוריה שאם רק נניח את צווארנו על הגיליוטינה שכנינו יחתמו שלום אמת ויבטיחו לא לשחרר את הסכין...





תמליל:
"אנו לא שוכחים כי לגדה ולעזה שלוחה נוספת בפלסטין והיא קו החוף הפלסטיני שמשתרע לאורך חופי הים, מרצועת עזה ואשקלון בדרום, עד לחיפה, בהרי הכרמל. חיפה היא נמל פלסטיני ידוע. [חיפה] נהנית ממעמד גבוה אצל הערבים והפלסטינים בייחוד לפני שהיא נפלה לידי הכיבוש (ישראל) ב-1984. צפונית לה, נמצאת עכו. מזרחה מעכו, אנו מגיעים לעיר היסטורית חשובה, העיר טבריה. בסמוך לה נמצאת ימה מפורסמת, הכינרת. יפו, עיר חוף היסטורית, היא כלת הים, והשער של פלסטין לעולם."

[טלוויזיה פלסטינית (פת"ח), שודר ב-1 בנובמבר וב-5 בספטמבר, 2011,
ועשרות פעמים ב- 2007-2010

ועוד פנינים: על פי ערוץ הטלוויזיה של הרשות הפלסטינית,תפילת היהודים בכותל היא חטא וטומאה והם מתכננים לבנות שם שכונת מגורים. "כשהיהודים יעלמו מהתמונה כמו פרק נשכח בדפי ההסטוריה של עירנו ירושליים נבנה מחדש את השכונה ברחבת הכותל".





תמליל:
"הם [הישראלים] יודעים בוודאות כי שורשינו [הפלסטיניים] עמוקים יותר מההיסטוריה המזויפת שלהם. אנו, ממרפסת ביתנו, משקיפים על הקדושה [האיסלאמית] ועל חטא וטומאה [יהודים בכותל] באזור שהיו בו אנשים ובתים [ערביים]. אנו מצייְרים כעת את מפותינו. כאשר הם [היהודים] יעלמו מהתמונה, כמו פרק נשכח מדפי ההיסטוריה של עירנו, נבנה מחדש (את אזור המגורים). כאן תיבנה שכונת המוגרבים (ברחבת הכותל המערבי). "

הערה: סרט תיעודי זה שודר לראשונה ב-10/09/2010


למי שלא יודע, כל איזור השכונה הזו היה שייך ליהודים עוד לפני שצלאח א דין כבש אותו. ככל שהם מעוניינים להכחיש ההסטוריה, עובדה היא שאנחנו הינו כאן כבר 4000 שנה ההוכחה הגדולה היא שכל היהודים בכל תפצות ישראל יש להם את אתו תנ"ך ושחזרו היהודים לארצם שום עידה ועידה לא שינתה את אפילו אות אחת אחרי פיזור של 2000 שנה ושם כתוב בדיוק איך היהודים חיו כאן וחוץ מזה כל הנבאים שלנו הם מאמינים ויהשוע בו נון היה יהודי שמואל הנביא יהודי וכל השבטים שקבורים כאן יהודים והם מאמנים בהם אז איך הם מאמינים שהיהודים לא היו כאן.