הרוצה בשלום יכון למלחמה!
לצה"ל יש סגנון הפצצות חדש - כשחיל האוויר סימן לעצמו מטרה להפציץ בנין בעזה, הוא מתקשר לבעלי הבית שעה לפני הזמן, לפעמים מספר פעמים, ומזהיר שיעזבו את הבית. הנציג מתקשר גם לפעיל החמאס ומזהיר אותו שעליו לעזוב את הבית. האזהרה נעשית בשפה הערבית על ידי חיל שמדבר ערבית עם ניב עזתי. החייל, בנוסף, מזדהה בשמו המלא.
לאחר מכן, חיל האוויר משגר פצצה. הפצצה לא מתפוצצת באופן מידי. היא עושה מעין רעש, פיצוץ גדול שאפשר לשמוע אותו וחודרת לתוך הבית. רק לאחר דקה, הפצצה מתפוצצת. היא אמורה לפגוע בקירות הבית ולא בבני אדם. מטרת ההשהיה הניתנת הנה הזדמנות אחרונה למי שנמצא בבית לעזוב מיד את הבניין. רק לאחר דקה, הפצצה מתפוצצת והיא מורידה חצי מהקירות בלבד, כך שכמעט לא נגרמים פגיעות באנשים שחיים בבית .
זו פצצה חכמה חדשה. על פי המידע בתקשורת, פצצה זו פותחה בישראל ומטרתה למנוע את מותם של אנשים. מי שכן יכול להיפגע זה מי שנמצא מעל הגגות. כאשר החמאס מורה לאנשים חפים מפשע להיות על הגגות באמצע מלחמה ברור שהם יפגעו. הם שוכבים על הגגות מבלי לעורר חשד.
טייס של חיל האוויר הישראלי שנשלח לשגר את הפצצה למטרה לא יכול לראות אותם. במידה ומלכתחילה הטייס רואה משהו על הגג, הוא לא משגר את הטיל. לכן, לא רק שהחמאס מורה להם לעלות על הגגות. הם מורים לאזרחים להסתתר ושמותם יהיו
מות שהידים. המחבלים משכנעים חפים מפשע לעלות אל קומת הגג ולהקריב את עצמם תוך הבטחה שאם ישהו על הגג, חיל האוויר לא יפציץ את הבתים.
החמאס יודע על מדיניות הפעלת הפצצות החדשות הללו ולכן, הוא נוהג למקם את הילדים והנשים בדיוק במקום שיגרום לפגיעה קשה. על ידי פצצות אלו גם לאחר הפגיעה בבניין.
רוב האנשים נשארים בחיים. חלקם אפילו לא יוצא עם פגיעות . עובדה, תחשבו לרגע איך המחבלים יודעים היכן למקם את המצלמות ובאיזה זמן להפעיל אותם?
בסרטון, טייס בחיל האויר הישראלי מזה הילדים ביעד אותו הוא נשלח ליירט ולכן, הוא מבטל את היירוט.
ולמה זה כך? על פי התיאוריה, המעשה המוסרי נתפס בעיני קובעי המדיניות כמעשה הקרבתי, כאשר השורשים התיאולוגיים הנוצריים של זה, אף על פי שהיא וודאי אינה מודעת לכך, הם Love thy enemy, מהברית החדשה הנוצרית. כה רחוק הולכים שורשי תפיסת המוסר הנקראת אלטרואיזם, הרווחת כיום. האיש שטבע את המונח, אוגוסטו קונט היה שמו, סבר
שלאינדיבידואלים ישנה חובה מוסרית לדחות את האינטרסים האישיים שלנו ולהקריב את עצמנו למען האחר.
כתוצאה מתפיסתו הנלקחת למסקנתה העקבית, הוא דחה את הרעיון של זכויות הפרט, כיוון שהללו מבוססות על אינדיבידואליזם. הזכות שלנו לחיות את חיינו על פי שיפוטנו העצמאי, להיות בני חורין, לשמור על פירות עמלנו פשוט לא יכולות לדידו (ובצדק) כתפיסה מוסרית לדון בכפיפה אחת עם הדרישה של האדם להקריב עצמו, או במילותיו שלו:
"The social point of view cannot tolerate the notion of rights, for such notion rests on individualism. We are born under a load of obligations of every kind, to our predecessors, to our successors, to our contemporaries. After our birth these obligations increase or accumulate, for it is some time before we can return any service.... This ["to live for others"], the definitive formula of human morality, gives a direct sanction exclusively to our instincts of benevolence, the common source of happiness and duty. [Man must serve] Humanity, whose we are entirely.""
עם זאת, ובניגוד לעמדת ישראל, זהו האוייב עמו אנחנו מתמודדים - "נמשיך לגרוס את הציונים עד שהאחרון בהם יעזוב את מדינתנו, מהים עד הנהר", אמר אל מאסרי. "בלקסיקון של החמאס, הפסקת אש פירושה זמן להתכונן לקרבות הבאים. ההתנגדות תמשיך לייצר, לפתח ולהרחיב את ארסנל הנשק שלה. נמשיך לפתח וליצור הפתעות לסיבובי הקרבות הבאים, עד שהאויב הציוני יעזוב את אדמתנו.
אל תאמינו לשקרי השמאל, ואל תתפתו לחשוב אם נחכה מספיק וילדינו ייחנקו מגז חרדל, הו אז "נוכל" מוסרית להצדיק את הסרת האיום מעלינו, שהרי אז תהיו גם אתם תומכים באותה דוקטרינה מוסרית הגורסת שעלינו לחכות שחיי אזרחי ישראל יוקרבו, שימותו אנשים מאצלנו כדי שנוכל למנוע מוות (והאבסורד זועק לשמיים). החמאס יתחזק, ולא יוותר על שאיפותיו, ולא יוותר על מטרותיו לעולם ובלבד אם נגדע אותן בכוח בהיקפים עצומים, אשר יותיר אותו ואת אזרחי האויב המומים כל כך שכל רצון שלהם להרים מחדש את ספר המיין קמפף ולפנטז על השמדת יהודים ייתקל ברפלקס הקאה מתוך פחד על מחשבות מזוהמות שכאלה. אשר יביסו את החמאס כשם שהובסו תנועות עוינות בעבר כמו האימפריאליזם היפני והנציונל סוציאליזם הגרמני.
החמאס לא יפסיק לרצות להשמיד אותנו אם ניתן להם לדוג דגים, כשם שהיטלר לא הפסיק לרצות להשמיד יהודים כאשר נתנו לו להרחיב את מרחב המחיה שלו, במחשבה שהוא יידע שובע. האויב לא יידע שובע עד אשר מטרותיו תושגנה, והמטרה של החמאס אמורה להיות ידועה לכל אדם ששכלו בראשו. אם אזרחי ישראל עדיין דוגלים בהקרבה עצמית, ועדיין לא מוכנים להגן על זכויות הפרט שלהם, ועדיין לא מוכנים לבחור בממשלה שתסיר את האיום, עלינו לשכנע אותם ולהעביר את המסר הזה הלאה. רק כאשר ניפטר מתחושת האשמה על כך שאנחנו מגינים על עצמנו, נוכל לומר באמת ובתמים שאנו בטוחים שיש לנו את הזכות לעשות זאת.
Even the Elaphents in the Israeli safari knows best and when they feel danger, like when they are under missles attack, unlike the Arabs, they protects their babies with their own bodies. On the other side, there are the arabs. They put their children in front of them to protect the terrorists and missles. So dont you dare call the arabs animals.
