המעסיק לא רואה את העובדים ממטר! עו״ד עדי פריינטי !!!

 

שוק התעסוקה בוער, עובדים מתלוננים על מעסקים נצלנים. מעסיקים לא מצליחים למצוא עובדים. האם זה אשמת עורכי דין שמגנים על העובדים? או בתי המשפט? האם אפשר בכלל לגשר בין מעסקים לעובדים? עדי פריינטי היא עורכת דין בתחום דיני עבודה מזה 26 שנים, היא מייצגת עובדים מול מעסיקים שתובעים את הזכויות שלא קיבלו. הבולדוג אישית לא הסכים איתה על כלום, אבל אתם תחליטו מה אתם חושבים בעצמכם ! כמעסיק - אתה אוכל מלא סטירות שלא דיברו עליהם כאן כי אי אפשר לכמת (מלשון כמות) אותן לכסף לעובדים צעירים יש 0 נאמנות לעסק (בכלל לא כמו שהיא מציגה) את הזכויות שלהם הם יודעים לדקלם מ-צ'אט.גי.פי.טי. למעשה, לא הייתי קוראת לזה נאמנות אלא פחד ממה שיש בחוץ.

אמנם חוקי הגנת העובד ( הטבות, שכר, זכויות, ובו…) נוצרו בדור הקודם איפה שהעובדים מטבעם היו נאמנים יתר על המידה ויהי צריך להגן עליהם מאפליה וניצול. יחד עם זאת, היום, החוקים נשארו, אבל הנאמנות נעלמה. ההסכמים הקיבוציים לא השתנו. מצד שני, כל דבר שיכול לחכות לבוקר צריך לחכות! התהליך לא יקודם בשעות הערב למעט העובדה שסימנת וי בצ'ק ליסט שלך אני מבין את המקום של מרטין בכול הנוגע לזמינות אחרי שעות העבודה, אך היום בתור אבא, אני גם יודע להגיד שהזמן עם הילדה שלי אחרי העבודה הוא זמן זהב שלעולם לא אקבל בחזרה. הפעם, גם קצת הגעת בגישה לא מכבדת ויותר תוקפנית (אולי כבעל עסק שמרגיש שהיא באה לעומתית אליך כעו"ד) וגם לעצם טענותיך, 'החשש מהמקום שנגיע אליו אם עובדים לא יענו לטלפונים בשעות שאחרי העבודה' - אין לעובד כעובד שום אינטרס לקדם את העסק שהוא עובד בו אם הוא לא מתוגמל על כך. הוא לא פרויקט חסד והרווחים של העסק לא קשורים אליו כמו שביום סגריר הבעלים ישלח אותו לדרכו.

חברה שפועלת לפי חוק לא צריכה לחשוש מתביעות עובדים. הבולדוג חושב

שהעובד צריך לחטוף את הריקושטים של העצמאי .....שכיר בא לעבוד לקבל שכר כל שאר הבעיות שייכות למעסיק נקודה ...יש עבודה אין עבודה ממש לא מעניין...כמו שיש זמנים טובים והמעסיק עושה כסף הוא לא חולק רווחים עם המעסיק נקודה

בשורה התחתונה, עובד מגיע לבית הדין עם מספר רכיבי תביעה. עובד לא יגיש תביעה, בסופו של דבר, אם המעסיק לא עבר על דיני העבודה - לא שילם דמי הבראה, לא נתן טופס הודעה לעובד ועוד. אף עורך דין לא יסתכן ויקח על עצמו תביעה אלמלא אין בסיס לתביעה. כלומר שהמעסיק צדיק ומילא את סעיפי החוק וכיבד את העובד. גם פיטורין צריכים להתבצע על פי חוק.

מעסיק צריך לדעת להחזיק את העובדים - עובד מתמחה שזקוק לניסיון, זה בסדר שיקבל שכר מינימום או שכר מינימליץ אבל, ככל שצובר ניסיון, יש להעלות לו את השכר ולשפר את התנאים. להראות לו הערכה, להתייחס אליו באופן נאות. איך זה שעובד עם ותק של עשר שנים לא מקבל העלאת שכר? איך זה שעובד חדש מקבל שכר גבוה יותר ממנו ונותן פחות שעות, לא מיומן בתפקיד וכדומה? אין קשר לכישורים וידע. העובדים רוצים שייכות למקום העבודה. עובד שטוב לו ומתוגמל כלכלית, נשאר ותורם לעסק. אחרת, תחלופת העובדים תהיה גבוהה.

איך מעסיק מעז מבטל לעובד משמרת רבע שעה לפני המשמרת? לא משנה אם מדובר במלצר או באחות... אם זה היה הפוך והעובד היה מבטל משמרת כמה דקות לפני תחילתה, המעסיק לא היה רואה זאת בעין יפה. העובד צריך להיות מתוגמל - הוא מחוייב למעסיק, אז למה להתנהל כך? גם אם תביאו עובדים זרים, סכום הפיצויים שהם יתבעו בעקבות הפרת זכויות עובד יהיו גבוהות הרבה יותר מאחר ומעסיקים חושבים שלגיטימי להפר זכויות של עובדים זרים.

כשמעסיק מחליט להעלות לשימוע, נדיר שמחליטים בסופו של דבר להמשיך להעסיק את העובד. המטרה היא בסופו של דבר לפטר את העובד, כך שאם אין עילה, המעסיק יחפש את העובד. לכן, ועד עובדים זה טוב כדי שהעובד ירגיש בטחון תעסוקתי.

המורים למשל מקבלים שכר טוב והם לא עובדים במשרה מלאה 182 שעות בחודש. אבל התנאים שלהם גרועים. רק יום הורים הוא צריך לקבל הורים של 40 תלמידים. הם צריכים לטפל בבעיות משמעת, להתמודד עם מקרי אלימות ועוד. הם לא מצליחים להעביר מערך שיעור.

היום, הבינה המלאכותית חוסכת בעובדים ומצמצמת את שעות העבודה המוקדשות לפעולה מסויימת לעומת מה שהיה קיים בעבר

מרטין "הבולדוג" בוקסדורף. מטפל במשכנתאות של אנשים שנתקלו בקושי כל שהוא או חושבים שעלול להיות קושי כל שהוא עם המשכנתא. אנשים שעברו פשיטות רגל, תיקים בהוצאה לפועל, בעיות מול הבנקים והתחילו חיים חדשים. אנשים שרוצים את הטוב ביותר עבור המשכנתא שלהם . בלי שום תחרות. הוא מטפל כבר 15 שנה באנשים שהם המצליחים בתחומם או בדרך להיות כאלו

הפררוגטיבה הניהולית בשיטת המשפט בישראל ומשפט משווה מול שבדיה וניו זילנד

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2               1.1 מערכת יחסי העבודה בעולם המערבי
2                1.2 פררוגטיבה ניהולית
3 פרק 2 – משפט משווה
1 0 פרק 3 – דיון ומסקנות
1 2
סיכום 

 ביבליוגרפיה
1 6
תקציר 

במסגרת העבודה מתקבלות החלטות רבות על ידי המעביד אשר משפיעות על המשך העסקתם של העובדים ועל תנאי עבודתם. החלטות אלו עשויות להיות מושפעות, בין השאר, מהפררוגטיבה הניהולית של המעביד. שינויים אלו יכולים להשפיע על תנאי עבודה כמו שכרו של העובד, תפקידו והמשימות המוטלות עליו, שינוי במיקומו הגאוגרפי של המפעל ועוד. שינויים אלו עשויים להיות בהסכמת העובד ובתאום מראש עמו. עם זאת, לא פעם, שינויים אלו נעשים על ידי המעביד באופן חד צדדי. מטרת עבודה זו הנה לבחון היבט אחד מני רבים מתחום ההיבטים המשפטיים בניהול משאבי אנוש ויחסי עבודה, והוא הפן המשפטי והחוקי של הפררוגטיבה הניהולית במערכת יחסי העבודה על פי שיטת המשפט בישראל, תוך השוואה לשיטת המשפט בשבדיה ובניו זילנד. פררוגטיבה ניהולית (managerial prerogative) הנה זכותו הבסיסית של מעביד לנהל את העסק שברשותו כראות עיניו ולעשות בו כרצונו. זכות זו נובעת מזכות היסוד החוקתית של המעביד לקניין על העסק. לאור עקרון זה, סביר כי העובדים יקבלו על עצמם שינויים המתבצעים מדי פעם במקום העבודה ואשר נדרשים לצורך תפעולו השוטף של העסק כעסק חי המתפקד בסביבה משתנה. הפררוגטיבה הניהולית כוללת בתוכה זכויות ניהוליות השואבות את כוחן מזכויות הקניין של הבעלות על המפעל והציוד בו, כשהמנהלים מייצגים את בעלי הרכוש והנם מיופי כוח. בנוסף, התפקודים הניהוליים קשורים למשימות תפקודיות השייכות לקבוצת בעלי מקצוע והיא חיונית לביצוע משימות במסגרת העבודה.
כאמור, לאור ההחלטות המתקבלות על ידי המעביד, לא פעם באופן חד צדדי ואשר משפיעות על העובד באופן הפוגע בתנאי העסקתו ומפר את החוזה עליו הצדדים חתומים, מדגיש את חשיבות הסוגיה. לשם כך, נבחן את יחסי העבודה בעולם המערבי ואת יישומה של הפררוגטיבה הניהולית במערכת זו. במסגרת הפרק השני, יוצגו שיטות משפט במדינות שונות בעולם המערבי, כאשר ההתמקדות הנה בשבדיה ובניו זילנד. לבסוף, יתבצע דיון שיבחן את המידע שהושג ויציג מסקנות בהתאם.

עבודת סמינריון בנושא - היבטים המשפטיים בניהול משאבי אנוש ויחסי עבודה: שינוי חד צדדי של הסכם עבודה על ידי מעביד

 

 תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2               1.1 מערכת יחסי העבודה בעולם המערבי
2                     1.1.1 דיני עבודה ויישומם של דיני חוזים במסגרת יחסי העבודה
2                1.2 שינויים בהסכם העבודה 5
                     1.2.1 פררוגטיבה ניהולית 5
                     1.2.2 שינוי חד צדדי בהסכם עבודה על ידי מעביד
8               1.3 זכויותיו של עובד שחוזה העסקתו שונה על ידי מעביד באופן חד צדדי
1 1
פרק 2 – משפט משווה
1 4
פרק 3 – דיון ומסקנות
1 6
סיכום
2 0 ביבליוגרפיה
2 1
תקציר 

במסגרת העבודה מתקבלות החלטות רבות על ידי המעביד אשר משפיעות על המשך העסקתם של העובדים ועל תנאי עבודתם. החלטות אלו עשויות להיות מושפעות מהפררוגטיבה הניהולית של המעביד, מהאופי המשתנה של חוזה העבודה או משינוי של תנאים מוסכמים. שינויים אלו יכולים להשפיע על תנאי עבודה כמו שכרו של העובד, תפקידו והמשימות המוטלות עליו, שינוי במיקומו הגאוגרפי של המפעל ועוד. שינויים אלו עשויים להיות בהסכמת העובד ובתאום מראש עמו. עם זאת, לא פעם, שינויים אלו נעשים על ידי המעביד באופן חד צדדי.
מטרת עבודה זו הנה לבחון היבט אחד מני רבים מתחום ההיבטים המשפטיים בניהול משאבי אנוש ויחסי עבודה, והוא שינוי חד צדדי של הסכם עבודה על ידי מעביד. יחסי העבודה מבוססים על אמון הדדי בין הצדדים. לפיכך, נהוג שבטרם יצירתה של מערכת יחסים המחויבת באופן משפטי,  על הצדדים לחתום על הסכם המסדיר את תנאי העבודה בפרט ואת זכויותיו וחובותיו של כל צד בכלל. זכויותיהם וחובותיהם של עובדים שכירים בישראל נקבעים במסגרת הסכמים קיבוציים או הסדרים קיבוציים אשר מסדירים סוגיות, כגון שכר, תנאי העבודה ותנאים סוציאליים. תנאי העבודה הנקבעים באמצעותם הנם חלק מחוזה העבודה של העובדים. כאמור, לאור ההחלטות המתקבלות על ידי המעביד, לא פעם באופן חד צדדי ואשר משפיעות על העובד באופן הפוגע בתנאי העסקתו ומפר את החוזה עליו הצדדים חתומים, מדגיש את חשיבות הסוגיה. לשם כך, נבחן במסגרת הפרק השני את יחסי העבודה בעולם המערבי ואת יישומם של דיני העבודה ודיני חוזים במערכת זו, נסקור שינויים הנעשים במסגרת יחסי העבודה ובכלל זה, נציג את הפררוגטיבה הניהולית ונסקור שינויים הנעשים באופן חד צדדי על ידי מעביד בחוזה העבודה של העובד וכן, נבחן מהן זכויותיו של עובד שתנאי עבודתו שונו על ידי מעביד באופן חד צדדי. במסגרת הפרק השני, יוצגו שיטות משפט במדינות שונות בעולם המערבי, כאשר ההתמקדות הנה בשבדיה ובניו זילנד. לבסוף, יתבצע דיון שיבחן את המידע שהושג ויציג מסקנות בהתאם.

[

סמינריון בנושא: הפררוגטיבה הניהולית בשיטת המשפט בישראל ומשפט משווה מול שבדיה וניו זילנד

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2               1.1 מערכת יחסי העבודה בעולם המערבי
2                1.2 פררוגטיבה ניהולית
3 פרק 2 – משפט משווה
1 0 פרק 3 – דיון ומסקנות
1 2
סיכום משפטים ביבליוגרפיה
1 6
תקציר 

במסגרת העבודה מתקבלות החלטות רבות על ידי המעביד אשר משפיעות על המשך העסקתם של העובדים ועל תנאי עבודתם. החלטות אלו עשויות להיות מושפעות, בין השאר, מהפררוגטיבה הניהולית של המעביד. שינויים אלו יכולים להשפיע על תנאי עבודה כמו שכרו של העובד, תפקידו והמשימות המוטלות עליו, שינוי במיקומו הגאוגרפי של המפעל ועוד. שינויים אלו עשויים להיות בהסכמת העובד ובתאום מראש עמו. עם זאת, לא פעם, שינויים אלו נעשים על ידי המעביד באופן חד צדדי. מטרת עבודה זו הנה לבחון היבט אחד מני רבים מתחום ההיבטים המשפטיים בניהול משאבי אנוש ויחסי עבודה, והוא הפן המשפטי והחוקי של הפררוגטיבה הניהולית במערכת יחסי העבודה על פי שיטת המשפט בישראל, תוך השוואה לשיטת המשפט בשבדיה ובניו זילנד. פררוגטיבה ניהולית (managerial prerogative) הנה זכותו הבסיסית של מעביד לנהל את העסק שברשותו כראות עיניו ולעשות בו כרצונו. זכות זו נובעת מזכות היסוד החוקתית של המעביד לקניין על העסק. לאור עקרון זה, סביר כי העובדים יקבלו על עצמם שינויים המתבצעים מדי פעם במקום העבודה ואשר נדרשים לצורך תפעולו השוטף של העסק כעסק חי המתפקד בסביבה משתנה. הפררוגטיבה הניהולית כוללת בתוכה זכויות ניהוליות השואבות את כוחן מזכויות הקניין של הבעלות על המפעל והציוד בו, כשהמנהלים מייצגים את בעלי הרכוש והנם מיופי כוח. בנוסף, התפקודים הניהוליים קשורים למשימות תפקודיות השייכות לקבוצת בעלי מקצוע והיא חיונית לביצוע משימות במסגרת העבודה.
כאמור, לאור ההחלטות המתקבלות על ידי המעביד, לא פעם באופן חד צדדי ואשר משפיעות על העובד באופן הפוגע בתנאי העסקתו ומפר את החוזה עליו הצדדים חתומים, מדגיש את חשיבות הסוגיה. לשם כך, נבחן את יחסי העבודה בעולם המערבי ואת יישומה של הפררוגטיבה הניהולית במערכת זו. במסגרת הפרק השני, יוצגו שיטות משפט במדינות שונות בעולם המערבי, כאשר ההתמקדות הנה בשבדיה ובניו זילנד. לבסוף, יתבצע דיון שיבחן את המידע שהושג ויציג מסקנות בהתאם.

עיתונאי נוסף מהארץ תוקף מינית עיתונאית אמריקאית

העיתונאית האמריקאית היהודיה דניאל ברין (בתמונה) פרסמה תאור של חוויה קשה שעברה - עיתונאי ישראלי "בכיר" וידוע הטריד אותה מינית ועשה בה מעשים מגונים בעת שנפגשה עימו במטרה לראיין אותו, עד שפחות או יותר נמלטה על נפשה. רוב כלי התקשורת הישראלים פרסמו, כי עיתונאית אמריקאית דווחה על אורי שביט כאדם שתקף אותה מינית. רוב כל התקשורת דווחו על כך, מלבד עיתון 'הארץ' כמובן - עיתון לאנסים שוכבים בעל מדיניות מיזוגנית התומך בהחפצת נשים ובעובדים האונסים נשים, מטרידים מינית עובדות ותוקפים נשים.
למעשה, תוך זמן קצר מאוד נחשף שמדובר בארי שביט, פובליציסט בכיר ולא עיתונאי בעיתון הארץ. שביט פרסם התנצלות צולעת ביותר, הסביר ש"פירש לא נכון את הסיטואציה". "עד שקראתי השבוע את המאמר אותו פרסמה", משיב עיתונאי "הארץ" ארי שביט לעדותה של העיתונאית היהודיה-אמריקאית דניאל ברין, כי עיתונאי ישראלי תקף אותה מינית, "חשתי שהיה לנו מפגש ידידותי שכלל, בין היתר, גם יסודות של חיזור". מה ששביט מכנה "מפגש ידידותי" היה ראיון עיתונאי קבוע מראש, כשברין מפעילה מיד בראשיתו את מכשיר ההקלטה. מה ששביט פירש כ"יסודות של חיזור", ברין מתארת כך:

"הוא עצר את הראיון ואמר ‘קודם כל, אני רוצה להכיר אותך טוב יותר”. בהמשך רכן לעברה ותפס אותה כמו "חיית משק", לעדותה, ומשך אותה אליו, כשהיא מסובבת את ראשה ומרכינה את פניה כדי להמנע מפיו. כשניסתה לדחות אותו בנימוס תוך איזכור אשתו, הזמין אותה לחדרו ובהמשך הציע ללוות אותה לרכבה. וכשסורב לשניהם חילץ ממנה "חיבוק פרידה".

ארי שביט לא פירש נכון את הסיטואציה. עכשיו אני רוצה לשאול, מה חדש? באיזה מאמר או ראיון שלו הוא פירש נכון את הסיטואציה? לא יודעת אם ברין מקבלת את ההתנצלות של שביט, אני לא מקבלת אותה. זה לא שהוא דרך למישהו בטעות על הרגל. וזו גם התנצלות מוקפדת ומחושבת רק אחרי שנחשף והבין שהוא טובע. רק לסבר את האוזן, מה שהוא עשה (על פי תאורה של ברין, שאותו הוא לא הכחיש), חמור יותר ממה (שפורסם לפחות) שעשה ינון מגל - לא כוס התה שלי אבל ח"כ מבטיח עם אופק פוליטי – ששילם מחיר כבד ופרש מרצונו מהכנסת. רבות מאוד הנשים שחוו את מה שחוותה ברין (ורבות מאוד עברו דברים איומים וקשים פי כמה). מה שברין עשתה – לספר על מה שקרה לה במקום להתבייש ולהסתיר – זה חלק מתופעה כלל עולמית מדהימה שבה קורבנות מרימות ראש, מפסיקות להתבייש, ומביישות את התוקף, אם כי היא לא חשפה את שמו. לא מדובר בארוע פה וארוע שם, וגם לא ב"שערוריות" או "פרשיות מין" או "אייטם צהוב" - אלא בהתרחשות היסטורית.
מצד שני הוא כותב בעיתון הארץ הידוע במתן חסויות למואשמים בהטרדות מיניות, אם הם בשמאל כמובן. כי אצלם אין דברים כאלה. בסך הכל, קשה להאשים את שביט שפירש בשגגה את נסיונה של עיתונאית צעירה להשלים משימה עיתונאית שהוטלה עליה - כהזמנה להתנפלות רבתי על גופה מצד מרואיין נשוי ואב לילדים. אחרי הכל, שביט עובד בעיתון "הארץ", המחזיק במדיניות מיזוגינית שנותנת במשך שנים במה פומבית וגיבוי מלא ועז מצח לאושיה ספרותית כמו יצחק לאור, אשר עדויות על תקיפות מיניות לכאורה, אונס לכאורה, ושימוש אובססיבי מטריד ומשפיל בלשון מינית בוטה ומחפיצה כלפי תלמידות, קולגות ונשים בכלל בסביבתו המקצועית והאקדמית, לכאורה - נערמו נגדו בהמוניהן.
עיתונאי נוסף שמועסק שם הוא מורן שריר, שנהג, על פי פרסומים בתקשורת, לצלם מתחת לחצאיותיהן של צעירות הרוקדות במועדון, ללא ידיעתן, ולהעלות את התמונות לחשבון הפליקר שלו, עד שחשבונו סולק משם. וזוכרים את בני ציפר, עורך "תרבות וספרות" ב"הארץ", שהיגג: "אמנים, מגתה ועד אייל גולן, מרחפים בתוך שכרון אויר הפסגות של העשייה האמנותית, אך מוכרחים גם לחוש באינטנסיביות את הדברים הנחשבים הכי נמוכים ויצריים בחיים, כגון משגלים עם מעריצות צעירות. בלעדי זה לא תהיה יצירה, עם כל הצער שעלול הדבר להסב לצעירות הללו, שחייהן אולי נפגעו"?
אז איך אפשר באמת לצפות מעיתונאי "הארץ" כמו ארי שביט לפרש אחרת את נוכחותה של אשה צעירה לידו? אני קצת מופתעת שלא שלף בתגובה את "אם לא רצתה להיות מותקפת, למה יצאה כל כך יפה מהבית?". גם מי שמתעקש להמשיך לגונן על אנסים ומטרידנים בתואנות שונות ומשונות נראה כבר עכשיו כמו דינוזאור שנקלע בטעות לנתיבי איילון. רוב הגברים לא מתנהגים כך. אין סיבה שיגוננו על מעשים שהם עצמם לא היו עושים בחיים. ראוי, חברים יקרים, שתצטרפו למהפכה הזאת באופן פעיל, ותייצרו עולם טוב, מוסרי, שוויוני ובטוח יותר עבור הבנות (והבנים) שלכם. ארי שביט הוא כמובן לא היחיד. אבל כן ראוי להתעכב עליו לרגע. ההתנהגות הנלוזה שלו כלפי דניאל ברין היא סימפטום לכך שבתוך עולם הערכים הנשגבים שלו לא הוכלל רעיון השוויון לנשים וזכותן להיות מוגנות במובן הפיסי הפשוט ביותר. וכן, ממטיף מוסר אלטרואיסטי, שמאלני הזוי שכזה שאינו מחובר למציאות ולאידאל של השמאל הסוציאליסטי, לא ניתן לצפות ליותר.
ובכלל, מה יש להתפלא מעוד עיתונאי שכובד בנייר לעטיפת דגים הנושא את הכינוי 'הארץ'? מי מכיר את ההגדרה בתשחץ שהייתה להם לפני כמה חודשים ועוררה סערה - "על אחת כמה וכמה" (התשובה - אונס קבוצתי).
בתמונה: דניאל ברין, צילום מסך מתוך ראיון לערוץ 2.

צריך להעביר את משה איבגי משפט שדה

פרשת ההטרדות המיניות של שחקן התאטרון השמאלני - הזוי משה איבגי, שהתחילה בחשיפה הראשונית של 6 מתלוננות נגדו, דבר שהוביל לחשיפת מקרים נוספים מעוררת סערה. כל המתלוננות מעידות שהוא תקף אותן כשהוא החדיר את הלשון שלו לגרון שלהן. איבגי כמובן מכחיש, מחר והוא מודע לכך שהתעשיה תמשיך לשתף פעולה ותתמוך בו כמו שתמכה בו עד עכשיו. זה לא מונע ממנו להתלונן על כך שהוא עובר משפט שדה ולהזדרז לשכור את שרותיו של עורך הדין הפלילי - יוקרתי ציון אמיר.. הוא מאשים את המצב בו הוא נמצא בטרור פמיניסטי ולא בגלל שביצע הטרדות מינית, נישק נשים צרפתית בניגוד לרצונן ומאוחר יותר פעל לפיטוריהן מההפקה.
אחת השחקניות שהוטרדו על ידי גברים מהסוג של משה איבגי, שרון זליקובסקי, הסכימה להחשף וכתבה:

"יש משהו כפייתי בגברים מהסוג הזה. מביא בחילה. יכולה לזהות את הסוג הזה אפילו מרחוק..
תמיד מותר להם לגעת,לחמוד, לדרוש, להימרח עליך בלי שום התרעה ואם לא תסכימי ותשימי גבול ברור, הוא ומקורביו ינסו לגרום לך להרגיש אשמה, זונה, מתלוננת שווא ולכי תוכיחי שדברייך הם הם האמת לאמיתה.
אני כאישה עובדת, שחקנית, מנחה, כבר הייתי מותשת לגמרי..
...״הוא יודע שהתלוננתי. הסוכנת שלי דיברה איתו.
הוא גרם לזה, שאף אחד לא מדבר איתי באולפן. תחושה של בדידות . את לבד מול המערכת המכוערת הזאת. כזאת כפיות טובה. אני יכולה להרגיש את העיניים שלו בגב שלי מחפשות שאמעד או אעשה איזושהי טעות.
הוא מגייס את עובדיו שהולכים שבי אחריו, ושם לך מלכודות העיקר שהוא ייצא ללא פגע (הרי כבר מישהי בעבר התלוננה עליו) ממש ״שה תמים״ ויפנה אלי כמובן את כל האשמה. יגיד לכולם, שאני מדמיינת..
מן משחק אגו שכזה רק כי לא רציתי להיות איתו.
כבר לא הייתה לי ברירה.
ימי הצילום עבורי נהיו בלתי נסבלים .
פניתי לסוכנות שייצגה אותי אז. התלוננתי והתחננתי לעזרה. אך לצערי דברי לא נלקחו ברצינות הנדרשת. וחודשיים שכבר עובדת בפחד גדול. בלתי נסבל.
הוא אמר להם שאני ממציאה... שאני קפריזית... הדף סופג הכל. גם שקרים.
הייתי מגיעה לצילומים רועדת מפחד, ללא שינה ובמקום להתמקד בפאן המקצועי ובתוכן שהעברתי הייתי עסוקה באיך לשרוד את יום הצילומים הזה בלי התמוטטות עצבים.
בסוף לקחתי עורך דין, אילו עוד אופציות היו לי כדי להגן על עצמי?!
פיטרתי את הסוכנת. זו היתה דקירה בחזה. מדהים שאיך שהייתי זקוקה להגנה מהסוכנת שלי חברת ההפקה פתאום היתה חשובה יותר והרי יש להם עוד כמה וכמה עבודות משותפות. פשוט לא כדאי לה..
..."הדיונים שנתיים עם המפלץ הזה לא שווים את עוגמת הנפש שתעברי״ אמר לי העורך דין. ״שנתיים של דיונים והשמצות בשביל 70 אלף ש״ח?! תחשבי אם זה שווה לך?!״
והאמת שרק המחשבה לפגוש בו בבתי משפט ממשיך לשקר ולצפות שוב בפרצופו האפל היתה תמונה קשה עבורי.
עזבתי. נשארתי ללא עבודה.
לא נותרה לי ברירה. הייתי חייבת להציל את עצמי. זה לא היה שווה את הבריאות הנפשית שלי.
ללא זכויות.
ללא פיצויים.
ללא תודה ועם לב כואב.
פגועה עד עמקי נשמתי.
שבת שלום"

אני שומעת את סוללת המסנגרים על משה איבגי בימים האחרונים, ואני מתפוצצת. אלברט אילוז, אריה מוסקונה - אתם רציניים?? זה ממש לא קשור לעניין הגדרות חוקיות. זה קשור להתנהגות שכבר לא מוכנים לקבל. תפנימו, על הרבה פחות מזה אנשים הלכו הביתה. הרי הבנאדם עצמו אומר שלא התכוון לפגוע ושהחיים שלו נהרסו. ומה עם החיים של הנפגעות? לך הביתה איבגי.
למרות שגורמים בתעשייה טוענים כי התנהגותו של איבגי הייתה ידועה ברמה כזו שאף הייתה אמורה להתפרסם כתבה בנושא באתר וואלה, אך היא נגנזה. הציבור מוסיף חטא על פשע, כאשר מעבירים ביקורת על המתלוננות והן מותקפות. מי שפותחת את הפה, תפוטר מיידית ולא תועסק יותר, מאחר והיא מוגדרת כעובדת בעייתית שלא רק נמנעת מלהסכים להטרדות, אלא דווקא בגלל שלטענת המעסיקים, היא מנענעת את הספינה. בכך, המעסיקים נותנים לגיטימציה להמשך ההתנהגות של מטרידים ותוקפים כדוגמת משה איבגי, מאחר ולא ננקטים כל סנקציות כנגד אנשים כמותו ומעסיקים ממשיכים להעסיק אותו. מופעלת דינמיקה של השתקה.
כשהמעסיק צריך לטפל בתלונה על הטרדה מינית, הוא פועל בהתאם לאינטרסים שלו - לפטר את המתלוננת ולהגן על התוקף או המטריד, למרות שידוע שהיא דוברת אמת. הוא רוצה שקט תעשיתי, ועובדות שמתלוננות על הטרדה מינית או תקיפה לא מאפשרות שקט תעשייתי. לכן, קל לבחור לפטר אותם במקום לעשות את המעשה המוסרי והנכון. לכן, למי ששואל מהו האינטרס של נשים שעברו תקיפה מינית או הטרדה מינית לחשוף את מקרה התקיפה או ההטרדה ברשת החברתית אך לא להתלונן על המקרה במשטרה? אז זהו, שמדובר בשאלה מיותרת. במקרים רבים, כמו גם במקרה של איבגי, נשים אלו פוטרו לבקשת איבגי המטריד, מאחר והן לא נכנעו לו ולא שתפו פעולה. במקרה של איבגי אף טוענים שמדובר ב"חיסול פוליטי" לאור דעותיו ההזויות של איבגי. חשוב לציין שכדי להשיג עבודה בתאטרון, על השחקן לבטא דעות שמאלניות קיצוניות. למעשה, אם רוצים בישראל תפקידים בהפקות תאטרון, סרטים וסדרות ולהנחות תוכניות, יש דעות שאסור להביע מהצד הימני של המפה הפוליטית.
בהמשך, למוטרדת או למותקפת אין אינטרס להתלונן במשטרה, מאחר והחוקרים לא יטרחו לחקור ותיק החקירה יסגר תוך פחות מ-24 שעות בטענה של "חוסר אשמה", "חוסר ראיות" או "חוסר עניין לציבור". התיק ייסגר מבלי שיבוצע דבר לחשיפת האמת. הדבר היחיד שיהיה בתיק זה העדות של המתלוננת. לא יטרחו אפילו לתשאל עדים, כל זאת בניגוד לסעיף 3 לפקודת המשטרה.

גם אם התיק ייחקר על ידי המשטרה ויגיע לפרקליטות, הוא לא יגיע לבית המשפט, מאחר והפרקליטים עובדים על אחוזי הצלחה. מצבה הנפשי של המתלוננת לא תמיד מזהיר בעקבות מכבש הלחצים מצד הסובבים להפסיק את התהליך. הדבר מפחית משמעותית את הסיכוי להצליח בתביעה ולהשיג הרשעה. וגם אם התיק יגיע למשפט, השופט יתקוף אותה אישית, יחד עם עורכי הדין שלו. קרי, מערכת המשפט יתייחסו אליה כאל האדם שעומד כאן למשפט בכוונה תחילה ובניגוד לכל הליך תקין. ואם מערכת האכיפה והמשפט לא מטפלים בנושא כראוי, אז למה שהמעסיק יבחר לפעול בדרך הנכונה והמוסרית ויפעל לפיטוריו של המטריד?
אם כך, מה האינטרס של אישה שנפגעה להרוויח מחשיפה בתקשורת וברשתות החברתיות של מעשה פלילי ולא מוסרי כזה אותו ביצע אדם מפורסם, וחזק ומקושר כמו משה איבגי? היא מרויחה ממש שום דבר. התוצאה האפשרית הכמעט יחידה מבחינתה היא שהיא זו שתואשם ב"שיימינג" ובכך ש*היא* זו שהורסת את החיים *שלו*. יש סיכוי גבוה שיגידו שהיא "פיתתה אותו", "ניצלה אותו כדי להתקדם" או סתם "לא הבינה את הסיטואציה", וסיכוי גבוה ביותר שבכלל יקראו לה שקרנית. אבל המתלוננות נגדו פוטרו מיד לאחר מקרי התלונה ולא כולן התלוננו. הן פוטרו בגלל שלא שיתפו איתו פעולה ולא איפשרו לו להטריד אותן מינית או לתקוף אותן בניגוד לרצונן.
ומה יש למטרידים למיניהם להרוויח מחיזוק הנראטיב לפיו נשים שמתלוננות הן שקרניות? הם מרויחים הכל.
למעשה, כנראה הסיבה שהתגובה הכי נפוצה שאני מקבלת בכל פעם שאני מדברת נגד מטרידנים ותוקפים מינית ומגנה על מתלוננות או כאלו שמדווחות על הטרדה ותקיפה מבלי ללכת למשטרה, היא הטענה של תופעת "תלונות השווא" של נשים כלפי גברים. אז הנה, לבקשת הקהל, אני מתייחסת - אין "תופעה" כזאת של תלונות שווא. מספר תלונות השווא של נשים נגד גברים הוא זעום, אפסי ושולי לחלוטין, כמעט ולא קיים, בטח לעומת כמות הנשים שלא מעזות בכלל להתלונן.
רוצים נתונים? בבקשה – 3 כתבי אישום בלבד מוגשים כל שנה בממוצע נגד נשים בגין תלונת שווא, בכל סוגי העבירות (ולא בהכרח רק בעבירות של אלימות מינית). על פי מידע שחשפה עמותת "אחת מתוך אחת", בשנים 2012-2014 הוגשו בסך הכל 182 כתבי אישום על תלונות כוזבות, 9 מתוכן בלבד נגד נשים והיתר נגד גברים. והנה עוד נתון - סקר של הלמ"ס מראה ש-98% מנפגעות הטרדה מינית לא מעזות להתלונן במשטרה. איך יעזו כשהמשטרה עצמה נגועה בתרבות מחרידה של אלימות מינית? כששופטים מטיחים בפניהן שהן "לא נראות כמו מישהי שהוטרדה, אלא כמו מישהי שעושה שימוש במיניות שלה"? כשחשיפה של התלונה שלהן בציבור – כפי שקרה עכשיו למי שהתלוננה נגד התיאטרון של איבגי – הופכת אותן אוטומטית לשרמוטות שקרניות?
ועוד הערה, גם על משה איבגי וגם בעקבות ההחלטה של המשטרה אתמול לסגור את התיק נגד סילבן שלום - החוק מכיר בחסמים העצומים שעומדים בפני אישה שנפגעה מינית ובקושי הגדול להתלונן, ולכן הוא מחייב חקירה של העדויות גם ללא תלונה. זה צריך להיות המקרה הפעם, ובטח שזה צריך להיות המקרה כשמדובר בשר לשעבר, שאסור שההתפטרות שלו מהממשלה תפטור אותו מאחריות משפטית.
שיח "תלונות השווא" משרת מטרה מאוד ברורה – להפחיד ולהשתיק את מי שנפגעה באמת ולהפוך את המלחמה שלנו נגד אלימות מינית מכל סוג ל"מאבק של נשים נגד גברים", במקום פשוט למאבק אנושי. והעובדה שנשים לא מתלוננות היא לא הוכחה לכך שהן לא באמת נפגעו, היא ההוכחה שזה עובד.






משה איבגי הוא פרזנטור של המשרד לאיכות הסביבה ומקבל מאות אלפי שקלים בשנה על עבודתו. בנוסף, הוא עובד במספר תאטראות שממומנות בכספי המסים. המסים שלי משלמות לו את המשכורת. אני מצפה מהמשרד לאיכות הסביבה ומהתאטרונים המעסיקים אותו לפטר את משה איבגי לאלתר.
אז הנה השחקנית שרון זליקובסקי שבאומץ לב העזה להתלונן על גברים מהסוג של משה איבגי ופוטרה בעקבות כך מההפקה. לאחר שהפרשה התפוצצה ונשים נוספות שעבדו עם איבגי והוטרדו מינית על ידו דווחו על כך, גם היא נחשפת, מספרת כיצד הוטרדה מינית וכיצד התפוטרה לאחר שהתלוננה על ההטרדה ובעקבות כך הוחרמה על ידי הצוות ועברה התנכלויות. הגיע הזמן לעשות בו סיכול ממוקד.

יש משהו כפייתי בגברים מהסוג הזה. מביא בחילה. יכולה לזהות את הסוג הזה אפילו מרחוק..תמיד מותר להם לגעת,לחמוד, לדרוש, להימ...
Posted by Sharon Zelikovsky on Friday, February 5, 2016

איך לזהות אדם עילאי ומתנשא? הנה כמה משפטים שנאמרים על ידי אנשים עילאיים ומתנשאים

• מי אלה? אין לי טלויזיה בבית
• [לאחר התקפת טילים על אזור פריפרי בישראל - בצפון או בדרום] תעדכנו אותי כשזה יתקרב לתל אביב...

• [או:] לא נורא הם רגילים שם
• [וגם]  אנחנו נשמח לארח אורחים מהצפון במידת הצורך. יש לנו ספה פנויה/פוטון.
• [בנוסף] הם לא יכולים להתלונן שיורים עליהם רקטות כשהם יושבים בשטח כבוש.
• חלילה גנב, אני רק אומר תבדוק אולי לקחת את זה בטעות...
• [על זוג סלב שנפרד] אני ידעתי שהם נפרדו עוד לפני שזה התפרסם.
• תראה לי איך כתבת את זה לפני שאתה שולח
• עזוב, פשוט תשלח לי ואני אטפל בזה
• האינטרנט אצלך תמיד כזה איטי?
• זה לא בא ממקום של התנשאות [לפעמים מלווה ב: זה סתם בשביל שתדע קצת יותר]
• אני יודע, אני מהתחום/מהתעשיה
• אני מסתכל על זה מזוית שונה, מקצועית יותר.
• לפני שאני הבוס שלך, אני חבר שלך./לפני שאני חבר שלך, אני בוס שלך.
• אני אלמד אותך שיטה שתעזור לך לזכור.
• אני יודע את הדרך, אבל אתה יכול להפעיל ווייז אם זה יותר נוח לך.
• אתה עוד תודה לי...
• אקספלורר?! [לפעמים מלווה ב: טוב, לצרכים שלך אני מניח שזה מספיק...]
• אתה יכול לבוא, פשוט אני לא בטוח שיהיה לך מה לעשות שם...
• אני לא עברתי את תהליך המיון, הם פנו אליי
• לגדולה קוראים נעם, לבינוני עדו, ולקטנה מיה. בלי ו', בלי י', בלי א'.
• את כועסת כי את יודעת שאני צודק
• תודה לכולם על הברכות והאיחולים.
  Thank you all for the greetings and wishes
  Merci à tous pour les salutations et les souhaits
  Спасибо всем за поздравления и пожелания
  谢谢大家的问候和祝愿
  Ich danke Ihnen allen für die Grüße und Wünsche
  Tack alla för de välsignelser och lyckönskningar
• [בהמשך לקודם] אה בדקת בgoogle translate....אני לא צריך...
• [ובהמשך לקודם] ש טעות בסינית ....
• זה בסדר ..אתה בסך הכל עושה את העבודה שלך./אתה בסה"כ בורג קטן במערכת
• אני רק אחדד את מה שהוא אמר...
• הבית יפה, אבל אני אישית לא הייתי מגדל את הילדים שלי באזור הזה...
• מרתק
• אתה בטוח מכיר, חכה לפזמון.
• ט"ו באב? אנחנו לא צריכים יום מיוחד בשביל לחגוג את האהבה שלנו.
• תביא את התשבץ כשתיתקע, אני אסיים.
• אפשר בבקשה הפוך חזק על בסיס מים עם חלב דל שומן בלי קצף בכוס זכוכית עם ידית?
• תראה אני אישית מכיר את הסלקטורית, אבל בקשר אלייך אני לא יכול להתחייב.

כשבוס שלא מרוויח מספיק כדי ללכת לזונה מחפש מזקירה - פה חשדתי

זוהי מודעה לאיתור עובדת מתחום האדמיניסטרציה שפורסמה באחד מאתרי הדרושים היחסית נפוצים:

מהמודעה:
"לבעל חברת ייעוץ בוטיק דרושה עוזרת אישית במיוחד כולל יחסים אינטימיים. תיאור: גבר בן 45, אינטיליגנטי, רזה, נעים הליכות, בעלים של חברה קטנה, מחפש עוזרת אישית לסיוע באדמיניסטרציה ומטלות שונות אך גם ליחסים אינטימיים, דיסקרטיים ונעימים.
המשרה גמישה, אפשרית גם לסטודנטית או צעירה מהצפון או הדרום.
דרישות:
אינטליגנטית, ייצוגית, עדינה ודיפלומטית, רזה עד גיל 30, מוכנה לפתיחות וגיוון ולאינטימיות שאוהבת את הגוף"

רזה? פה חשדתי! בעת הליך הקבלה לעבודה, אסור להפלות אנשים על בסיס מראה חיצוני או מגדר. מעבר לחוסר ההבנה מצד עורכי האתר בנוגע לכך שהם לא מבצעים סינון של המודעות [הרי לפי החוק בישראל, אסור להתפרנס משירותי זנות וכשגבר מחפש זונה צמודה ומשלם עבור פרסום המודעה באתר דרושים, האתר מתפרנס מכך, כמו סירסור].

מה יש לנו כאן לבינתיים? שידול לזנות וסקסיזם.... לא כזה נורא. אפשר לחשוב שאנחנו צריכים לרחם על אותו בעל עסק קטן ועלוב שנשוי [לאור דרישת הדיסקרטיות] בצער ולא יודע לזיין. אז זהו, שלא. במלים אחרות, בעל חברת ייעוץ שלא מרוויח מספיק כדי ללכת לזונות מצד אחד, אך אינו מסוגל לנהל מערכת יחסים נורמלית מאידך, מחפש טמבלית על תקן מזקירה שלא יודעת כי ניצול יחסי מרות הנו בניגוד לחוק. מבטיח לדפוק אותך, בעיקר בתלוש המשכורת.
ביננו, ההטרדות המיניות בישראל נפוצות ביותר, הן מצד בוסים והן מצד עמיתים לעבודה. זה יכול להיות ברמה כזו של רק הערות על איברי גוף ונגיעות או להידרדר לרמה כזו של דרישה ליחסים אינטימיים אחרת יבולע לעובדת. מודעות מסוג זה רק מעידות על כך שהעבריינות בתחום עולה רמה - לנצל עובדת במצוקה שזקוקה נואשות לעבודה כדי לשרוד, לממן שכירות או את התינוק שמחכה לה בבית  [הרי שוק העבודה בישראל לא מדהים, במיוחד לא לנשים, סטודנטיות וחד הוריות] מעלה את השאלה האם לכאן הגענו?

כמה עובדות על עבודה - עניין של הגדרה ויחסיות

אם תעבוד הרבה, תטעה הרבה - יפטרו אותך.
תעבוד מעט, תטעה מעט - יעריכו אותך.
אל תעבוד בכלל, לא תטעה בכלל- יקדמו אותך.
אם לוקח לך הרבה זמן לבצע משימה - אתה איטי.
אם לבוס שלך לוקח הרבה זמן - הוא יסודי.
אם לא ביצעת את המוטל עליך - אתה עצלן.
אם הבוס שלך לא ביצע את המוטל עליו- הוא עסוק.
אם טעית - אתה טיפש.
אם הבוס שלך טעה - הוא סך הכל בן אדם.
אם לקחת חופשת מחלה- אתה מתחזה.
אם הבוס שלך לקח חופשת מחלה - הוא בטח מאוד חולה.
אם עמדת על שלך- אתה חוצפן.
אם הבוס שלך עומד על שלו- הוא איש עקרונות.
אם עשית משהו שלא היית חייב לעשות - אתה עוקף סמכויות.
אם הבוס שלך עושה זאת- הוא מגלה יוזמה.
אם יצאת מהמשרד שלך- אתה מתבטל בחוץ.
אם הבוס יצא מהמשרד- הוא בפגישת עבודה.
אם עצמת את העיניים- אתה ישן בעבודה.
אם הבוס שלך עצם עיניים- הוא בטח חושב על דרכים לשיפור התוצאות...

אישור מחלה וסודיות רפואית

השכירים מביננו מכירים את זה - כדי לקבל אישור להעדר מהעבודה בעקבות מחלה, צריך לספק אישור רופא המגדיר את כמותהימים והתאריכים בהם הנך זכאי לימי המחלה. בהתאם לחוק, ביום הראשון למחלה, העובד אינו זכאי כלל לתשלום, ביום השני העובד זכאי רק למחצית מהתשלום ואילו רק החל מהיום השלישי הוא זכאי לתשלום מלא עבור יום העבודה שהפסיד. עם זאת, לא מדובר באישור לביטוח הלאומי בלבד במטרה לקבל החזר, אלא באישור למעסיק במטרה להצדיק את ההעדרות.
מסקירה שביצעו בערוץ 10 עולה, כי רוב הקופותמפרות את הסודיות הרפואית שקיים בין הרופא לחולה ורושמות את הגורם למחלה על אישור המחלה שניתןלו כדילהציג למעסיק. במקרה הפחות גרוע, זה יכול להיות לא נעים, כמו במקרים בהם הסיבה להעדרות הנה טחורים, קלקול קיבה וכדומה. במקרה הרע, מדובר במידע שזכותו של החולה להסתיר מפני המעסיק, כגון מחלה כרונית, היסטוריה רפואית, מצב פסיכולוגי כמו התקף חרדה, הפלה או הריון. עובדת זכאית לא לספר למעסיק על הריונה עד לחודש החמישי במטרה למנוע את פיטוריה.
במידה והיא תציג בפניו את האישור, לא תהיה לה ברירה וקיום ההריון יוודע לו. גם מספר השבועות מופיע - מדובר באישורי מחלה שניתנים הן בקופת חולים כללית והן בקופת חולם לאומית. מדובר במידע חסוי. הדבר שונה בקופות החולים מכבי ומאוחדת, אשר מסכם בכך שהסיבה מצויה בתיק הרפואי - משפט כללי ותקין התואם את חוק זכויות החולה ותקנות דמי מחלה. לכן, יש להתעקש בפני הרופא לא לציין באישור המחלה ממה עובד סובל.
לא קיבלתם את זכויותיכם? תנו לעורך דין טוב לטפל במקרה - אני ממליצה באופן אישי על עורכת דין קרן חדאד 

כשיש לעובד הקטן בוס מתעלל, זה לא חוקי ולא בריא לאף אחד

אתמול, חברה המשמשת בתפקיד זוטר בחברה גדולה סיפרה לי על מה שקורה אצלה בעבודה - כשמנהלת של סניף אחר ניסתה לדרוך עליה כשאמרה שאם לא תעשה את מבוקשה, היא תלך למנהל הישיר של העובדת הזוטרה כדי שייתן לה הוראה לעשות זאת אחרי שהחברה סרבה להענות לבקשתה ולבצע משימות, מאחר וזה לא במסגרת התפקיד שלה. זה דווקא לא נוסח בקטע של איום "אם לא תעשי... אז המנהל יורה לך" אלא בקטע של "את מעדיפה שאפנה למנהל הישיר שלך כדי שייתן לך הוראה לעשות את המשימה?". 
יש לציין, שבמשך חודשים ארוכים, אותה זוטרה עזרה מאוד למנהלת הבכירה בביצוע תפקידה. לא פעם הזוטרה ביצעה משימות שקשורות להגדרת התפקיד של אותה מנהלת, ולמעשה עשתה את העבודה שלה. בשלב מסוים היא החליטה שדי וצריך לשים סוף לניצול והחליטה לסרב.
גם לי לאחרונה קרה משהו דומה, כשבכירה הייתה נחמדה מאוד כשביקשה ממני לעבוד שעות נוספות, לעזור לה לטפל בבעיות משמעת של עובדים, לסתום לה חורים במשמרות כשצריך ובמסגרת זו היא התחנפה אליי קשות וצחקה מדברים שלא אמורים היו להצחיק כדי ליצור אוירה נינוחה. מצד שני, בשוטף היא התנהגה כמו כלבה, כאילו אני מפריעה לה למרות שזה קשור לעבודה ועוד לעבודה הנמצאת באחריות שלה ובמסגרת תפקידה. כשביקשתי ממנה שתארגן לי עבודה לחורף באתר אחר, למשל, היא אמרה שתבדוק ותחזיר לי תשובה בקטע של לעשות לי טובה למרות שאני יודעת שהיא לחוצה על עובדים לפרוייקט חדש שהיא קיבלה כי היא מכינה אותי להיכנע לדרישה לעבור קורס. במהלך ההפרעות האלו במצב הרוח שלה היא אפילו סיננה אותי, למרות שעשיתי ככל האפשר לצמצם את הקשר שלה למינימום.

בפעם האחרונה שהיא התנהגה אליי כך, בגישה שהיא עושה לי טובה שהיא בכלל מגיבה לאסאמאסים שלי, שהיא עסוקה ואני מפריעה לה כאילו שזה לא האחריות שלה לטפל בדברים האלו, הייתה כשפיקססתי לה את ימי המחלה שלי. למרות שקיבלתי אישור על קבלת הפקס, היא משום מה טענה שהיא לא קיבלה אותו עד שבסוף שכנעתי אותה לתת לי את המייל שלה בחברה כדי שאסרוק ואעביר לה אותו. פשוט יצאתי מכליי ושלחתי לה הודעה שהסבירות היא שבפעם הבאה שהיא תצטרך אותי אני לא אהיה זמינה בשבילה וכשזה יקרה, שתזכור איך התייחסה אליי כשהייתי חולה [בתחילת האישפוז, היא ממש דרשה שאברח מבית החולים כדי לסגור את היום ואני בכלל הייתי עם 42 חום, הזיות חום, קוצר נשימה וסטורציה 90, אחרת ימצאו לי מחליף. בהתחלה היא עוד ביקשה את זה בנחמדות האופיינית לה].
בהתאם לאינדקס המטפלים המתקדם של ישראל, התעללות בעובד ותופעת המנהל המתעלל בעובד הנה תופעה מוכרת וידועה כיוון שהבוס מטריד, התנהגותו מאופיינת כהתנהגות פוגענית כלפי העובד, התנהגות שאינה הולמת ואף הטרדה במקום העבודה. מוכרים לא מעט סיפורים בתחום בעלי תבנית דומה אך פרטים כגון מקום העבודה ושמות המעורבים משתנים. על העובדים להבין בעקבות חווית ההטרדה וההתעללות מהבוס אינה באשמתם, אלא באשמת המנהל שמנסה להחדיר בהם מוטיבציה באמצעות התעללות והשפלה. מלכתחילה, העובד מרגיש שלא מרוצים מעבודתו ושהוא אינו מבצע את המוטל עליו כראוי וכמצופה ממנו. החוק מגן על העובד מפני מעסיק כזה מאחר ומדובר בהפרה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בהתאם לסעיף 2 לחוק, "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם", סעיף 3 קובע, כי "אין פוגעים בקניינו של אדם" ועל פי סעיף 4 לחוק, "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". כחוק יסוד, מעמדו מעל כל החוקים. לכן, במידה ואדם חש נפגע בכבודו, רכושו, גופו וחייו על ידי אדם אחר - חוק זה, מאציל מאורו על כל יתר החוקים. על בסיס חוק יסוד זה, התפתחו חוקים מתחום דיני העבודה ודיני הנזיקין, כגון החוק המאפשר לעובד להתפטר בדין מפוטר במידה וצבר את הוותק המתאים ואז, זה מקביל לאישה שנאלצת לקבל מקלט במעון לנשים מוכות בגלל בעל אלים - המנהל מתעלל ולכן העובד נאלץ לעזוב, היציבות התעסוקתית שלו מופרת ועוד.

המושג "מנהל מתעלל" מתאר מציאות קיימת. בין השאר, ניתן למצוא התנהגויות כמו התעללות מינית והטרדה, יצירת סביבת עבודה מאיימת וכדומה. מנהל עשוי להטריד, גם התנהגויותיו אינן נושאות אופי מיני כשההטרדות קשורות לעבודה ונושאות אופי מקצועי ולנושאים תפקודיים. לכך, יש השפעות נפשיות על העובד והן יוצרות אצלו סטרס. ההתעללות בעובד עלולה לבוא לידי ביטוי בצעקות, ביחס משפיל,בשימוש במילים מעליבות שאינן הולמות, בדרישות שאינן הגיוניות וביקורת תוקפנית שאינה מוצדקת. התעללות אף באה לידי ביטוי בהתעלמות מהצלחות ומהישגים של העובד וכן, נקיטת סנקציות בגין טעויות, ניצול העובד בשעות עבודה לא הגיוניות, ניצולו לביצוע שירות אישי עבור הבוס, איומים על פיטורים וסנקציות נוספות. 
בעקבות ההתעללות, העובד עלול לבטא תחושות כגון כעס, מרמור וחוסר מוטיבציה להגיע לעבודה. כאשר הסוגיה אינה מטופלת, העובד עלול לפתח דיכאון, חרדה, לנסות למנוע את המצבים היוצרים סיבוך של המצב ולגרור הטרדה והתעללות נוספים, האשמה עצמית, ירידה בדימוי העצמי ובבטחון העצמי ועוד. חלק מהעובדים הנפגעים מהתעללותו של הבוס מפתחים סימפטומים גופניים הקשורים למצב הדחק והלחץ הנפשי כגון כאבי ראש או בטן, לחץ בחזה, קשיי נשימה ועוד. 

במקרים מסוימים, ניתן להעזר בחוק איסור לשון הרע, לפיו חל איסור לפרסם דבר שיכול להשפיל ו/או לבזות ו/או לשים ללעג ו/או לפגוע במשרתו של אדם, כשהפרסום יכול להיות בכתב, בעל פה, בדפוס לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. כלומר, אם מנהל השפיל, ביזה ו/או לעג לעובד, הרי שהוא חשוף לתביעה בסך עד 50,000 ש"ח מבלי שיש צורך להוכיח שנגרם לו נזק ממשי! ראוי להתייעץ עם עורך דין העוסק בנושא בטרם מעלים טענות מכח חוק זה בפני המעביד. בנוסף, קיימים כיום תקדימים משפטיים המאפשרים תביעת נזיקין כנגד המעביד. על העובד חלה חובת הוכחה, שנגרם לו נזק ממשי, פיזי או נפשי, או אובדן הכנסה, כמו כן, עליו להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתעללות לבין הנזק.

אותה חברה טענה שזה אופי של אנשים, שרואים שמישהו עוזר להם, פשוט דורכים עליו כי הם תופסים מעצמם. כשמדובר בשתי נשים שעובדות יחד, בעיקר כשאחת מהן נמצאת בתפקיד בכיר [המוכרת כתופעת ה-QUEEN BEE, מלכת הדבורים] ובעיקר אם השליטה מסביב גברית, הכסאח גובר ונשים לא יודעות לריב. זה לא שהן לא יודעות, נוצר קרב חתולים והן לא יודעות לעבור לסדר היום. אני לא יודעת עד כמה זה נכון ולא יודעת עד כמה אני יכולה להתעלם מאנשים כאלו אחרי שסבלתי את היחס הזה מהמנהלת שלי בחצי שנה האחרונה [עברתי מחלקה בהמלצת מנהל בכיר שהיה מוכן לעשות בשבילי הכל].
מה דעתכם היא דרך ההתמודדות הנכונה עם אנשים כאלו במיוחד כשהם בכירים ממך? לדברי החברה, מעכשיו היא מתכוונת לסרב לה ולהיכנס בה על כל דבר שתבקש. מבחינתי, אם זה לא כלולה בהגדרת התפקיד שלה, שתסרב, אבל אני לא רואה טעם להיכנס לריבים כי זה לא טוב פוליטית. באותו היום שהיא אמרה לה את המשפט הזה שתפנה למנהל שלה כדי שיתן לה את ההוראה לבצע את המשימה, כל היום נשרף לה בקיטורים על מה שהיא אמרה לה, דבר שגרם לפיוז שלה להישרף במקום לעשות את העבודה שלה וזה סתם הביא לה עצבים. מה זה מועיל לה?

והנה סיפור קטן על ההבדל בין מנהל לעובד מן השורה:

איש בכדור פורח מבין שאיבד את דרכו. בעודו יורד בגובה, הוא מבחין באדם למטה.

"סלח לי, האם אתה יכול לעזור לי?", צועק האיש מהכדור הפורח לעבר האיש שלמטה, "הבטחתי לחבר שאפגש איתו בעוד שעה, אבל אינני יודע היכן אני."

"אתה בכדור פורח", עונה לו האדם שלמטה, "אתה מרחף בגובה 30 רגל מעל האדמה ואתה בין 40-41 מעלות אורך צפון לבין 59-60 מעלות רוחב מערב!"

"אתה בטח מהנדס", אומר לו האיש בכדור הפורח.

"נכון מאוד", עונה לו האיש מלמטה, "איך ידעת?"

"ובכן", מתחיל האיש בבלון, "כל מה שאמרת לי הוא נכון טכנית, אבל אין לי מושג מה לעשות עם המידע הזה, והעובדה היא שאני עדיין אבוד. למעשה, לא היית לי לעזר רב."

"אתה בטח מנהל", אומר לו האיש על הקרקע.

"נכון מאוד", עונה האיש שבבלון, "איך ידעת?"

"ובכן", מתחיל המהנדס, "אתה לא יודע איפה אתה או לאן אתה הולך, עלית לאן שעלית בגלל כמות גדולה של אוויר, הבטחת הבטחה שאין לך מושג איך לעמוד בה ואתה מצפה שאני אפתור לך את הבעיה. למעשה, אתה בדיוק באותו מצב בו היית לפני שנפגשנו, אבל איכשהו עכשיו זו אשמתי…"

ולסיום, בעת בריאת העולם כשנברא גוף האדם...החלו האיברים להתווכח מי יהיה המנהל? 

המח אמר....
אני הוא שצריך להיות מנהל מכיוון
שאני מנהל את כל אברי הגוף..

העיניים טענו..
אנחנו צריכות להיות המנהלות היות
ואנחנו מכוונות את כולם בעולם הזה..

הלב אמר..
אם כך ..אני שצריך להיות המנהל
מכיוון שאני מחלק לכם את הדם כדי
שתתפקדו.

הקיבה התלוננה..
אני צריכה להיות המנהלת מכיוון שאני מאכילה את כולם.

הרגליים אמרו..
אנחנו צריכות להיות המנהלות אנחנו
סוחבות את כולם.

פתאום קם החרא הקטן ואמר..
אני זה שצריך להיות !!

כל האיברים התפוצצו מצחוק
החרא אמר לעצמו נחייה ונראה..

אני עוד אהיה המנהל!! והחליט שלא לצאת מן הגוף 5 ימים...

הגוף התפתל מכאבים.
העיניים היטשטשו.
הלב. כמעט על סף התקף.
הקיבה התפוצצה והרגליים כאבו ורעדו.
צעקו כולם בכניעה: שהחרא יהיה המנהללללללל.

ומאז כל חרא יכול להיות מנהל..
מה שמבטיח שיהיה מנהל חרא.