כאן דוקו | סבוי - סיפורה של כוכבה לוי שנתפסה כבת ערובה בזמן הפיגוע במלון סבוי והפכה לגיבורה
כאן 11 | זוכה בפרסי הבימוי והעריכה בפסטיבל ירושלים ומועמד לשבעה פרסי אופיר. סיפורה של כוכבה לוי, צעירה מזרחית שנתפסה כבת ערובה בזמן הפיגוע במלון "סבוי" בתל אביב (מרץ 1975). במהלכו של לילה מסויט היא מתגלה כגיבורה רבת תושייה וחסרת פחד. באמצעות ידיעת השפה הערבית, היא קושרת יחסי אמון עם מנהיג חוליית הפלסטינים, מוחמד מסאללחה, ומתווכת בינו לבין כוחות הצבא המכתרים את המלון. היא מגישה עזרה ראשונה לפצועים משני הצדדים ומעניקה לכל הנוכחים תקווה שהאירוע יסתיים ללא שפיכת דמים נוספת, אך עם עלות השחר, כשכוחות הצבא פורצים למבנה, שמועות זדוניות מכתימות את שמה.
כוכבה לא ידעה כמעט דבר על הסכסוך הישראלי פלסטיני עד לאותו לילה שבו נקלעה למלון, עת שפרצו לתוכו שמונה חמושים פלסטינים, חברי חוליית פת"ח, ודרשו את שחרורם של עשרה אסירים ביטחוניים מהכלא תמורת תשעת בני הערובה שלכדו במלון. במהלך אותו לילה, שכב ליד גדר בית המלון חובב סאונד בשם רוברט וגנר, והקליט את כל מה שהתרחש. בהקלטות ניתן לשמוע את קולותיהם של כוכבה, החוטפים, בני הערובה, ורובי פלד, שניהל את המשא ומתן מטעם הצבא
ביולי 2019 נפטרה כוכבה לוי. כעת סיפורה נחשף במלואו לראשונה
וואו. איזה לילה קשה. שובר לב היחס הציבורי אל כוכבה לוי הגיבורה. גם אם במקומה הייתה פרוצה שנוהגת כמותה היא הייתה גיבורה. דוקו עשוי היטב. מה שכוכבה עשתה שם זה עניינה בלבד, כורח נסיבות חייה ואין לנו את היכולת או הזכות לשפוט. אך האשה שהתגלתה שם.. היא גיבורה לאומית, תמצית של תושיה ועוז רוח.
מה שאנו רואים זה חשיבות הבנת השפה הערבית והמנהגים. וכאן נשאלת השאלה איפה היום הנוער שלנו לומד ערבית ? מדוע לא בכיתה א ? הבנת האויב מסביבנו חשובה לקיומנו כאן במזרח התיכון.
המזרחיים הם אלה שהיו הסוכנים הטובים במדינות ערב ומי היה המפקדים שלהם האשכנזים שפעלו בארצות אירופה הסרט מרתק ומחדד שוב את הפערים בחברה הישראלית שנבנתה על ידי האשכנזים ששלטו והכניסו את האירופאיות למדינה הנמצאת במזרח התיכון. סרט חשוב מאוד מרתק ביותר. כמה כואב השיח בהקלטה על כוכבה.אישה אמיצה וראוי ככ להוקרה על פועלה . יהי זכרה ברוך.
מבחן בית לסיום הקורס: מבוא לרכישת שפה שנייה והוראתה מועד ב' 18.3.12 חלק א' לפניכם רשימה של זוגות מושגים. עליכם לבחור 4 זוגות מתוך ה-5, ולהגדיר לגבי כל זוג מהו המכנה המשותף בין המושגים, ומהו ההבדל המרכזי ביניהם (7 נקודות לכל פריט; כחצי עמוד לכל זוג). 1 . מוכנות לתקשר (willingness to communicate) – סגנון למידה 2 . CALP-BICS 3 . ניתוח שגיאות (error analysis)– ניתוח מעמת (contrastive analysis) 4 . חרדת שפה זרה – העברה שלילית 5. MLAT – גיל קריטי (בהקשר לשפה שנייה) חלק ב' לפניכם רשימת היגדים. לגבי כל היגד ציינו אם הוא נכון או לא נכון והסבירו בקצרה מדוע. בחרו 4 מתוך ה-5 (7 נקודות לכל פריט; כחצי עמוד לכל פריט). 1 . על פי חומסקי, האופן בו רוכשים שפה שנייה זהה לאופן בו רוכשים שפה ראשונה. 2 . בכדי להגיע לשליטה בשפה ברמתו של דובר שפה ילידי (native speaker) מבחינת ידע לקסיקלי, יש להתחיל ללמוד שפה לפני גיל ההתבגרות. 3 . חילופי קודים (code switching) משקפים היבטים של ידע לשוני אך נוגעים גם להזדהויות חברתיות ולמצבים רגשיים. 4 . על-פי הגישה הבהוויוריסטית תיקון טעויות על-ידי המורה עלול ליצור איבון (fossilization). 5. הוראת שפה זרה, המשלבת היבטים פרגמטיים, מבטיחה דו לשוניות מוסיפה. חלק ג' (16 נקודות) קראו אחד מן המאמרים הבאים (שמופיעים כעת במקראת הקורס באתר): Rose, K.R. (2005). On the effects of instruction in second language pragmatics. System, 33, 385-399. Linse, C. (2007). Predictable books in the children’s EFL classroom. ELT Journal, 61(1), 46-54. מהן הטענות המרכזיות שמעלה המחבר? סכמו את המאמר בחצי עמוד לכל היותר. הציעו נקודות מפגש בין הסוגיות המרכזיות שעולות שמעלה במאמר לבין שתי גישות שונות להוראת שפות או תיאוריות שונות באשר לאופן בו אנו לומדים/רוכשים שפות נוספות (עמוד אחד לכל היותר). הביעו את דעתכם לגבי הנושא המרכזי בו דן המאמר תוך מתן נימוקים המסתמכים על הנושאים השונים בהם דנו בקורס. בטיעוניכם התייחסו לשפות שונות, ולא רק להוראת אנגלית (עמוד אחד לכל היותר). חלק ד' בחרו 2 מתוך 4 השאלות שלהלן (אורך התשובה לכל שאלה – 1-2 עמודים; 14 נקודות לכל שאלה).
1 . תיאוריות לא מעטות מתמודדות עם שאלות הקשורות בתהליכי רכישת שפה שנייה. כמו כן, חוקרים רבים מתמקדים דווקא בהבדלים אינדיבידואליים המבחינים בין לומדי שפה במימדים שונים. האם יש סתירה בין פרספקטיבות אלו? דונו בסוגיה תוך התייחסות למספר תיאוריות רכישה ולמספר מימדים המבחינים בין לומדים. 2 . האם לשלב שפת אם בעת הוראת שפה זרה בכיתה – זוהי סוגיה בה מתחבטים לאורך השנים. א. דונו בויכוח זה תוך התייחסות להיבטים בלשניים, פדגוגיים, ותיאורטיים (בהקשר לתיאוריות רכישת שפה). ב. האם הטיעונים משתנים בהתאם לקבוצת היעד בהקשר לגיל הלומדים, שפת היעד ו/או שפת האם? הסבירו. ג. מהי דעתכם האישית? נמקו. 3 . לפניכם קישורים לשתי כתבות העוסקות בהוראת שפות. האחת, כותרתה "מתחילים ללמוד ערבית בכיתה ה': "גשר תרבותי"", מאת העיתונאים יעל ברנובסקי ושרון רופא-אופיר, והיא מופיעה בלינק המצורף: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3942880,00.html השנייה, כותרתה "ילד, רוצה להצליח בעסקים? תלמד סינית", מאת העיתונאית תמר רותם, והיא מופיעה בלינק שלהלן: http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1024,209,41709,.aspx בחרו אחת מן הכתבות שלעיל, וענו על השאלות הבאות: א. כיצד באים בכתבה לידי ביטוי היבטים חברתיים ותרבותיים הכרוכים בתהליכי רכישת שפה והוראתה? ב. הציגו את עמדתכם האישית בסוגיה הנדונה במאמר שבחרתם תוך הצגת נימוקים סדורים. 4 . הגירה מערבת לעתים קרובות את הצורך ברכישת שפה חדשה. הסבירו כיצד היבטים רגשיים עשויים להשפיע על התהליך תוך התייחסות למושגים הבאים: אקולטורציה, טראומה, גיל קריטי וזהות. 1 בהצלחה! http://www.youtube.com/watch?v=_lc2FjXXYog http://www.youtube.com/watch?v=0Ky7pxaiXww&feature=related
לחברה המספקת מערכות למידה אינטראקטיביות למסגרות חינוכיות בפריסה ארצית דרוש/ה
איש/אשת חינוך לתפקיד מדריך/ה דובר/ת ערבית - תפקיד שטח
התפקיד כולל:
נסיעה בין בתי הספר הפרוסים ברחבי הארץ ממטולה עד אילת(מעל 1000 בתי ספר) מתן הדרכה על המערכת ומתן תמיכה טכנית למורים העברת תוכן חינוכי של המערכת למורים.
• הדרכה והטמעה פרונטאלית של כלים טכנולוגיים פדגוגיים במוסדות חינוך
• הדרכות מקוונות
• ליווי ותמיכה בלקוחות
• סיוע טכני בשטח
בימים א-ד נמצא בשטח 8:00-14:00 בשטח ואז נוסע הביתה וממשיך עבודה משרדית משם
(3 לקוחות ביום לביצוע הדרכה על המערכת+לקוח של תיקון מקרן) ביום חמישי מגיע למשרדים כרגע בפ"ת עוד חודשיים עוברים לשוהם
משרה מלאה עם התניידות מרובה בשטח (רכב חברה צמוד)
משרה מיועדת לנשים וגברים כאחד
דרישות תפקיד:
חובה ניסיון כאיש חינוך/מורה לשעבר לשפה הערבית/מדעים/מתמטיקה-חובה
ערבית ברמת שפת אם - חובה
רקע טכני -חובה ( העבודה כוללת עבודה עם מברגים)
תואר ראשון בתחום החינוך וניסיון של שנתיים בהוראה והדרכה במוסדות חינוך - חובה
שליטה ביישומי מחשב ו- Web - חובה
ניסיון עבודה עם מערכות מחשוב ומולטימדיה - יתרון
יכולת עמידה מול קהל
ייצוגיות ויחסי אנוש מעולים
סדר וארגון
אם פעם תהיתם מאיפה הגיע הביטוי "בִּחְיָאת זוּמְזוּם", הגעתם למקום הנכון.
כדי לענות על השאלה נצטרך קודם כל לפתוח את ספר בראשית, פרק כ"א. שם אנו קוראים שבהשפעתה של שרה, אברהם נאלץ לגרש את הגר וישמעאל אל המדבר, לכאורה אל מותם הבטוח. אבל אז נעשה להם נס ונגלתה להם באר שהצילה אותם ממוות. לפי המסורת המוסלמית, שמה של הבאר הזאת הוא "זַמְזַם" (زمزم).
על פי אותה מסורת, "באר זמזם" היא אותה הבאר הנמצאת ממש במרחק של כמה עשרות מטרים מזרחית לאבן הכעבה בעיר מכה (בתמונה). עומקה של "באר זמזם" הוא 30 מטרים ורוחבה הוא מטר וחצי בקירוב. המוסלמים מאמינים כי שתייה ממי הבאר נחשבת לסגולה. פרשן המקרא, רבי אברהם אבן עזרא (הראב"ע), זיהה את "באר זמזם" עם הבאר "לַחַי רֹאִי" הנזכרת גם היא בספר בראשית, פרק ט"ז.
מכיוון שכאמור הבאר קדושה למוסלמים, קיימת לשון שבועה בערבית באותה הבאר: "ווחיאת זַמְזַם" (وحيات زمزم), דהיינו "בחיי (הבאר) זמזם". אבל כאשר הביטוי נקלט בשפה העברית, הוא שובש (תופעה די שכיחה) והפך לביטוי "בִּחְיָאת זוּמְזוּם".
אז בחיאת זומזום, תייגו אנשים שאומרים "בחיאת זומזום".
החברה בה אני עובדת במקביל ללימודים מחפשת להעסיק נשים, עובדות רציניות מעל גיל 18 להנחיית צ'אט קולי [כן... אם צריך אפילו לבצע שיחות סקס, שיחות ארוטיות]. לא מדובר בוידאו צ'אט, אלא בשיחות טלפון בלבד.
מדובר בקווים המיועדים למבוגרים בלבד בעיקר למגזר הערבי כך שישנו יתרון לדוברות ערבית. רצוי יכולת בפיתוח שיחות על כל דבר בעולם ולא רק על סקס כולל נושאי שיחה על מזג האויר או שיחות חולין ללא מין.
העבודה נעשית מהבית בזמנכן הפנוי. העבודה מעולה לסטודנטיות, חיילות, נשים בחופשת לידה, אמהות ועצמאיות.
למי שמעוניינת צרי קשר באמצעות הודעה למייל DESERTSTORMIL@GMAIL.COM
בתמונה: ז'ק כהן המנוח עושה יאללה סולחה בשכונת חיים
המילה הנפוצה שכולנו כותבים בצורה שגויה: אחת המלים הנפוצות ביותר בשפה העברית היא "יאללה", מילה שהגיעה אלינו מהשפה הערבית ויש לה מספר רב של שימושים: זירוז, אישור, פקפוק וזלזול. יאללה, יאללה. - תראו למשל בויקיפדיה באנגלית למילה yalla.
רבים בטוחים שהמילה נגזרת משמו של האל וקרובה לביטוי "יא אללה", אך זו טעות. מילת הזירוז נכתבת במקור בערבית בצורת يَلا (יַלָא). המילה נתפסה בטעות כקשורה לביטוי יא אללה, ומכאן הכתיב הרווח בלמ"ד כפולה.
יש כמה גרסאות למילה הזו בערבית: يلا/يللا/ياللا (ילא, יללא, יאללא), ואף גרסה איננה תאופורית (כלומר, לא כוללת רכיב של שם האל בערבית, "אללה", ולא נכתבות עם ה').
אגב, המילים "ואללה" ו"יא-אללה" נגזרות משמו של האל, ולכן נכתבו בשני ל' ומסתיימות באות ה'.
אז יאללה (או ילא) ביי.
כמעט כל ישראלי דובר עברית יֵדע לומר שוואלה זו מילה שבאה מערבית ונכנסה לסלנג העברי. הפירוש שלה, כמו גם העובדה שהיא שגורה אף על לשונותיהם של אחרים שאינם בהכרח דוברי ערבית או עברית, פחות מוכר לציבור הרחב.
וואלה, או וואללה, או אם נרצה באמת להקפיד על התעתיק, ואללה, זה ביטוי ערבי שמורכב ממילת יחס ומהשם אללה, כלומר אלוהים. האות וַאוּ, שבדרך כלל מתפקדת בתור המקבילה הערבית של ו' החיבור, באה פה לידי ביטוי בתפקיד נוסף שהיא יכולה למלא - שבועה.
כאשר אדם אומר ואללה, זו הצהרה על כך שהוא נשבע באלוהיו. בפסוקי הקֻראַאן אפשר למצוא כל מיני עצמים משמעותיים שמקבלים את וַאוּ השבועה לפניהם, לדוגמה השמש.
מי שרוצה להישבע באלוהיו יכול לעשות זאת על ידי שלוש מילות יחס, שכל אחת מהן היא בעצם אות אחת בלבד, בצורות הבאות:
וואלה, באללה, תאללה.
אם אתעכב רגע על הצורה האחרונה, תאללה, ראוי לציין שהיא יוצאת דופן בכך שהיא הדרך היחידה להישבע עם האות תא (ת') - בשונה מוַאוּ ובַּא, איתן אפשר להישבע בכל דבר, תא שמורה לשבועה באל, ומופיעה כך בקראאן.
לפי חוקי הדקדוק הערבי, צריך לבטא ואללהִ (וואלהי), בגלל מילת היחס שבצירוף. זה משהו שהעברית לא אימצה לסלנג שלה.
אולי שמתם לב לניגוד בין התוכן המחייב לכאורה של הצירוף - בכל זאת, לאדם המאמין שבועה באל אינה עניין של מה בכך, לבין הקלות בה משתמשים בה במחוזותינו בשיחות על ענייני היומיום הפעוטים ביותר; "וואלה, המנה הזו שווה כל שקל", "יוסי הצטרף למועדון מעריצי החולד העירום של באר שבע? וואלה, הפתעת אותי".
זו לא המצאה מקומית, אלא תופעה שקיימת בקרב דוברי ערבית ובקהילות מוסלמיות באזורים שונים בעולם. בניגריה ובסומליה, למשל, אנשים משתמשים בביטוי ואללה על בסיס יומיומי. הניגרים יגידו "ואללהי", והסומלים יגידו "ואלוּהי".
ישנם אנשים, לרבות אנשי דת, שהשימוש הרווח בואללהִ מפריע להם, שכן הוא מוזיל מערכה של השבועה ומהכבוד הראוי בעיניהם לאל. למרות התנגדותם, הביטוי כבר התקבע כניב לשוני שהמטען הדתי הכבד שלו מיטשטש לעתים קרובות.
ב-9 באפריל 78' נהג במכוניתו חיים מורדוך, בן 39, עובד בחברת "אגרקסקו". במכוניתו, כמו במכוניות אחרות של החברה, היה מותקן מכשיר קשר ששימש לתקשורת בין עובדי החברה (וכן חברות חקלאיות אחרות) בעידן הטרום סלולוארי. בשעת ערב שמע לפתע ברשת הקשר קול לא מוכר: "מישהו שומע אותי? אני פצוע. עזרו לי". אותו חיים מורדוך עלה בקשר ואמר בתגובה "מי אתה? איפה אתה? אבוא לעזור לך". אך לא קיבל תשובה.
חיים מורדוך עצר בתחנת המשמר האזרחי בנס ציונה ודיווח על כך לשני מתנדבים. השלושה חזרו למכונית, ושוב קלטו את הקריאות של אותו אדם. הם ענו לו ושאלו אותו שוב למקומו, ולפתע החלו צרחות בקשר "עזה! אני בעזה! הם רצחו אותה! יש להם נשק!". מיד לאחר מכן עלה לרשת קול אחר, במבטא ערבי, שאמר "הרגנו אותה, יש לנו נשק, מי שיתקרב נהרוג אותו גם". אחד המתנדבים שהיה דובר ערבית ניסה לשוחח עם האדם בערבית ולברר איפה הם נמצאים בעזה, אך נענה בעברית. "אנחנו נוסעים לאשקלון לרצוח יהודים". כאן דווח העניין למשטרה, והחל בלגן מטורף ששיתק חצי מדינה;
חודש לפני כן נחתו מחבלים במעגן מיכאל וביצעו פיגוע רצחני בכביש החוף בו נהרגו 35 ישראלים. במשטרה ובצבא לא לקחו צ'אנס - וחסמו את כל הכבישים מראשון לציון דרומה. באשקלון הודיעו משטרות לציבור להכנס לבתים ולרדת למקלטים - מי שיכול. מחסומים הוצבו בכמויות ובמספר מקומות נהגים לא שמו אליהם לב ונפתחה עליהם אש , כאשר למרבה המזל איש לא נפגע. הנסיעה מבאר שבע צפונה לתל אביב בשעות הערב והלילה הותרה אך ורק בשיירות מאובטחות. רדיו בגדד בעירק הודיע שעות לאחר מכן על "פעולת פדאיון בשטח האדמות הכבושות" .
חופי הים מתל אביב ועד עזה נסרקו. מטוסים ומסוקים האירו את השטחים הפתוחים בפצצות תאורה. רחובות ערי מישור החוף הדרומיות, מהשכונות הדרומיות של תל אביב ודרומה, התרוקנו מאדם. השמועות רצו והיו שונות ומשונות: "מחבלים נחתו בחוף ראשון לציון, חטפו מכונית , לקחו אותם כבני ערובה ונסעו לעזה". "יריות נשמעו באשקלון", וכו' וכו'. אזרחים רבים באו לתחנות המשטרה לברר מה קורה והאם ניתן להתנדב ורבים מהם עמדו בצידי הדרכים עם כלי נשק. רשות השידור שבתה באותם ימים אבל מחלקת החדשות של הטלויזיה בראשותו של חיים יבין ביקשה להתארגן לשידורים אם אכן התברר כי ישנה התקפת מחבלים.
לאט לאט, בשעות הלילה - התברר האמת : אין סימנים למחבלים. אין סימנים לחטופים. לא היו יריות. ובעצם- לא היה כלום. מתיחה אחת ששיתקה חצי מדינה, וכמעט הובילה לקורבנות בנפש....ככל הנראה, מבצע המתיחה לא נתפס.
על פי המסורת היהודית, עשר המאמרות האלהיות שבהם נברא העולם היו בעברית, והמלאכים משתמשים בלשון זו. על כן השפה נקראת לשון הקודש.
השפה העברית היא האצילה בשפות, והיא השפה שבה נגלה אלוהים לאדם וחוה, אשר דיברו בשפה זו והנחילו אותם לבניהם ולאנושות כולה, שהשתמשה בה עד ימי מגדל בבל. השפה העברית הייתה מדוברת החל מן האלף ה-2 לפנה"ס באזור הלבנט (אגן הים התיכון). בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. במאה ה-2 או לאחר מכן, פסקה העברית לשמש כשפת דיבור. גם כשהשפה העברית לא שימשה שפת דיבור, עדיין שימשה לאורך הדורות, במה שמכונה תקופת הביניים של העברית, כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם כתיבת מכתבים וחוזים בין גברים יהודים נעשתה לעתים קרובות בעברית.
השם עֵבֶר מופיע במקרא כשמו של אחד מאבותיו של אברהם אבינו. המושג "עברי" נזכר במקרא פעמים רבות ככינוי לבני ישראל, אולם שמה של שפתם של העברים מכונה במקרא "יהודית". המקור הקדום ביותר המזכיר את המונח עברית כשם השפה, הוא מקור יווני מן המאה ה-2 לפנה"ס. ספרות הלכתית לנשים בקהילות אשכנזיות נכתבה ביידיש, כיוון שהנשים, בניגוד לגברים, לא למדו עברית. חיבורים יהודיים בעלי אופי חילוני או לא-הלכתי נכתבו בשפות יהודיות או בשפות זרות, לדוגמה: הרמב"ם כתב את ספרו "משנה תורה" בעברית, על אף שספרו הפילוסופי המפורסם "מורה נבוכים", שיועד למשכילי זמנו, נכתב בערבית יהודית. לקראת תחילת תהליך החייאת השפה העברית, בעת שהיא שימשה רק כשפה שנייה בפי יהודים ושומרונים, היו לשפה שני ניבים - יהודי ושומרוני, כשהניב השומרוני היה על סף כליה גם כשפה שנייה, יחד עם העדה השומרונית עצמה. לניב היהודי היו ארבע דרכי הגיה עיקריות: אשכנזית, ספרדית, עיראקית ותימנית. עם החייאת השפה, בן-יהודה הכריז על ההגייה הספרדית כהגייה התקנית של העברית. אולם בפועל מחיי השפה דבקו בהגייה שהיא מעין פשרה בין הספרדית לאשכנזית וזו נשתרשה בעם.
לאורך כל המאה ה-19 הלך השימוש החילוני בשפה העברית וגבר. בד בבד עם תנועת התחייה הלאומית החלה גם פעילות להפיכת העברית ללשון הדיבור של היישוב העברי בארץ ישראל. אליעזר בן יהודה, המכונה "מחיה השפה העברית" היה בין הלוחמים למען הפיכת השפה העברית לשפה מדוברת ולשפתו הלאומית של היישוב העברי בארץ. במקביל התפתחה עברית מדוברת גם במרכזים אחדים של יהודים במזרח אירופה. המעבר לדיבור בעברית ביישוב העברי בארץ היה מהיר יחסית, וניכרה בו דווקא השפעת הדיבור העברי של מזרח אירופה. עם כינון שלטון המנדט הבריטי בארץ נקבעה העברית כשפה רשמית שלישית, לצד הערבית והאנגלית. ערב הקמת מדינת ישראל הייתה העברית כבר לשפה העיקרית של היישוב העברי, ושפת הלימוד במרכזי החינוך שלו.
הגיית העברית עברה שינויים רבים במהלך אלפי שנות קיומה. במאה ה-19 שאפו מחדשי השפה העברית לאמץ את ההגייה הספרדית, בייחוד זו שהייתה נהוגה בקהילה הספרדית של ירושלים; זאת משום היוקרה שממנה נהנתה הקהילה הספרדית של ירושלים בעבר, ומשום שהגייתה הייתה קרובה למדי להגייה שמשתקפת בניקוד הטברני של המקרא. אלא שמרבית מחדשי השפה העברית ותומכיהם היו יהודים אשכנזים ממזרח אירופה, וההגייה העברית שהכירו הייתה שונה מאוד; על אף המאמץ להקנות לדיבור העברי החדש הגייה ספרדית, השפעת ההגייה האשכנזית והמבטא של שפת יידיש ניכר היטב בעברית המודרנית. בשנת 1931 הוקם ארגון המתנדבים "ברית עברית עולמית", שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה.
הברית הוקמה על ידי קבוצת אנשי רוח וביניהם ביאליק ופרופסור אריה טרטקובר. ד"ר מאיר קלומל, וד"ר שמעון רבידוביץ אשר פתח את הכנס הראשון, ד"ר ישראל גולדשטיין נבחר כנשיא הברית, זלמן שזר נבחר לכהן כנשיא כבוד של הברית. הנהלת הברית החליטה לקיים "שבוע עברי" מדי שנה בשנה בכל ארצות התפוצה. "חודש עברי" - ההסתדרות העברית באמריקה עורכת זה שנים את אירועי "החודש העברי" בין פורים לפסח. חודש זה מוקדש לדמות או לאירוע היסטורי בתולדות העם היהודי. הברית מלאה תפקיד היסטורי בהברחת ספרי לימוד עברית וחומרים אחרים למסורבי העלייה היהודים בברית המועצות.
בתמונה: מכתב שכתבו ד"ר מאיר קלומל והסופר יהודה בורלא, שניהם מהדמויות המובילות ב"ברית העברית העולמית" משנת 1934.
הסבר למכתב: בראשית התנועה הציונית והחינוך העברי בארץ, כשהעלייה, הנטיעות וההתיישבות נתפסו עוד כסממנים של הזמן החדש, נחשבה השפה העברית למרכיב חשוב בזהות החדשה שמתגבשת. המתח בין שם לפה, בין הישן והמתחדש, היה ממשי. בזיכרונותיהם של ותיקי העליות הראשונות נמצא רבים המתייחסים למתח שבין השימוש בעברית בחיי היום־יום לבין ההתנזרות מלשונות שידעו על בוריין מהבית ולא דיברו או כתבו בהן עוד. מאוחר יותר נראה שהחלוצים התרככו קצת ורף הדרישות התנועתיות ירד גם הוא.
ינון מגל, המסביר הלאומי, פורש מהכנסת לאחר שבוצע עליו חיסול פוליטי מתוכנן היטב על ידי השמאל הרדיקלי הקשור לוואלה ולגב האומה. כמחווה על יושרתו, מוענקת לו הערכתי כמסביר הלאומי וכן, אני מתעדת בזאת את תרומתו של מגל להסברה הלאומית של הסכסוך היהודי - ערבי. להלן נאומו בכנסת בשפה הערבית לקהל בני הדודים. ואכן, כך צריכה להראות הסברה לאומית ראויה:
שלום עליכם בני הדודים. ראו את פנייתו של ינון מגל אליכם בערבית כדי שתשמעו את האמת בשפת אימכם - המנהיגים שלכם לא אומרים לכם את האמת. לכן, עליכם לשמוע אותה.
אנחנו, היהודים, חזרנו לארצנו אחרי 2000 שנה בגלות. לא היה אירוע דומה לזה בהיסטוריה. ארץ ישראל הנה מולדתם היחידה של העם היהודי, עם ישראל. הדבר כתוב בקוראן, סורה 7 פסוק 106 (קוריש):
התאגדותם במסע החורף והקיץ(2)
בשל כך הבה ויעבדו את ריבון הבית הזה, (3)
אשר האכילם לעת רעב והבטיחם מסכנה (4
בסורה הזאת, "התאגדות" בערבית, מציין את חסד האל שאפשר לשבט קוריש (שבט של יהודים מארץ ישראל) לכרות בריתות עם שבטי ערב ולנהל בבטחה מסעות מסחר סדירים שהביאו להם שגשוג וכבוד. בהתאם לפירושים אלה, נועדה הסורה לספר בשבח ההגנה האלוהית, ה"אילאף" על היהודים, וקוראת לקוריש לעבוד את האלוהים ולהודות לו. החורף והקיץ- הכוונה למסעות של בני קריש, בחורף לתימן ובקיץ לסוריה, וישנם המפרשים כי מדובר בעליות לרגל למכה שתרמו גם הן לבני השבט. הבית הזה, הכוונה לכעבה במכה.
הטרור והאלימות לא יוציאו אותנו מפה. שחררו את החלום, בו ביום מן הימים היהודים יעזבו את אדמתם. אנחנו פה, על האדמה הזו, בארץ ישראל. תסתכלו סביב, מה אתם רואים?
המזרח התיכון נחרב, אבל במדינת ישראל גן עדן. תראו מה בנינו כאן ב-67 שנים - אימפריה.
לעומת זאת, תראו את הרשות הפלסטינית. 20 שנה ומה בניתם?
תראו את רצועת עזה. 10 שנים [לאחר הגרוש] ללא יהודי אחד.
מה בניתם? כלום.
כל הכסף שלכם מוקדש לניסיון לחיסולה של מדינת ישראל כמדינת היהודים. אבל זה לא יעזור.
אתם לא רוצחים אותנו בגלל הכיבוש או ההתנחלויות. האמת היא, שאתם, המוסלמים, רוצחים אותנו ושונאים אותנו כי אנחנו בעלי הבית פה. אתם פתחתם במלחמות בשנים 1920, 1921, 1936, 1948 ועדיין, נחלתם תבוסה קשה שאותה הנכם מכנים "נכבה" [נכבה חרטא]. ועדיין, לא למדתם את הלקח ופתחתם באינתיפדה בשנים 1987, בשנת 2000 וגם עכשיו. וכל סנטימטר אדמה וכל נשק שנתנו לכם למטרות שלום, השתמשתם בהם כנגדנו.
תלמדו מההיסטוריה. אל תיפלו לאותו הפח שוב ודעו את האמת - מדינה ערבית לא תקום מנהר הירדן ועד לים התיכון. תשכחו מהחלום הזה.
כיום , לרשות הערבית ביש"ע [מוכרת גם כרשות הפלסטינית או כרש"ע] יש נשיא, ממשלה, משטרה, רשויות. הדו קיום אפשרי. השלום אפשרי. הבטחון אפשרי. אבל על הדבר להיות הדדי.
בנוגע לבית המקדש - מסגד אל אקצה אינו בסכנה. המסגד מצוי מחוץ לשטח בית מקדשנו ואין לנו בעיה עם מסגד אל אקצא. בנוסף, אנחנו נמשיך להתפלל להקמת בית המקדש בימנו, כמו שהתפללנו במשך 2000 שנות גלות, מאז שהוא נחרב והעם היהודי הוצא לגלות מארץ ישראל. הדבר מעוגן בקןראן, סורה 17 פסוק 104 (وقلنا من بعده لبني إسرءيل اسكنوا الأرض فإذا جاء وعد الاءخرة جئنا بكم لفيفا - "אחרי פרעה אמרנו לבני ישראל, שבו בארץ וכאשר תתקיים ההבטחה לאחרית הימים, נקבץ פזוריכם"). אנחנו ואתם יודעים שאין כח בעולם שיכול לעצור את העם היהודי.
סורות משמעותיות נוספות:
* סורה 10 פסוק 93 (10:93) : ولقد بوأنا بني إسرءيل مبوأ صدق ورزقنهم من الطيبت فما اختلفوا حتى جاءهم العلم إن ربك يقضي بينهم يوم القيمة فيما كانوا فيه يختلفون - "אחר כך הושבנו את בני ישראל לבטח בארצם והענקנו להם מכל טוב".
* סורה 5 פסוק 21 (5:21): يقوم ادخلوا الأرض المقدسة التي كتب الله لكم ولا ترتدوا على أدباركم فتنقلبوا خسرين משה :" בני עמי, היכנסו אל הארץ הקדושה אשר כתב לכם אלוקים".
אנשי הדת המוסלמיים, שמכירים את הפסוקים האלו ופסוקים נוספים בקוראן המראים שארץ ישראל שייכת ליהודים, מסתמכים על כך שרוב המוסלמים אינם קוראים את הקוראן.
עוד הפתעות מהקוראן שמראה שישראל שייכת לבני ישראל בעניין "אל אקצה" - אל אקצה בערבית = הקיצון, המרוחק.
שימו לב לפרשנות של הפרשן איבן קת'יר Ibn Kathir בתפסיר (תפסיר = פרשנות הקוראן). הוא אומר ש"אל אקצה" (המוזכר ב"מסע הלילי" של מוחמד) הוא בכלל מקום בהיכלות עליונים ולא על הארץ.
בנוגע ל"מסע הלילי": אעישה, אשתו של מוחמד, נשבעה שכל הלילה מוחמד לא עזב את מיטתו...
עוד הוכחה שלא מדובר בירושלים (שלא נזכרת בקוראן ולו פעם אחת) היא העובדה שכשנכתב הקוראן, ירושלים עדיין לא היתה כלל תחת הכיבוש המוסלמי!
מדינת ישראל סובלת מהסברה לקויה ומחוסר הסברה. הדבר פוגע ביחסים הבין לאומים בין מדינות אחרות לבין ישראל. הערבים ביהודה, שומרון ועזה מציגים את עצמם באופן שקרי כמסכנים כשהם חיים כמו מלכים תחת משטר דמוקרטי וכלכלה חזקה לעומת בני משפחותיהם במדינות ערב משם הם הגיעו. יותר מכך, הם עורכים פיגועים, דבר שאינו מוצג בתקשורת הבינלאומית ואף יוצרים הסברה פוליוודית, כאילו צה"ל רוצח חפים מפשע ואוסר ילדים, דבר שאינו נכון. שמאלנים נותנים יד להזייההזו ותומכים בשקרים מרדכי קידר מושיט יד ומסייע בזמנו הפנוי להסברה למען ישראל. מרדכי קידר, מרצה בכיר מתחום המזרחנות מהמחלקה לערבית של אוניברסיטת בר אילן, מתראיין לתחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה ועונה בצורה ברורה וחד משמעית (!!!) לשאלות הכתב הערבי בערבית באמצעות שימוש בטרמינולוגיה הנכונה והעברת המסרים האמיתיים. שימו לב כיצד נראית הסברה נכונה הנוגעת לסכסוך הישראלי - ערבי:
כאשר המראיין טוען כי המשך הבניה בירושלים, ביהודה ושומרון וברחבי ישראל בכלל הנו תקיעת מסמרים נוספים בארון המשה ומתן ה"פלסטיני" - ישראלי, משיב לו קידר, כי הוא אינו מבין את הטענה שעל ישראל לבקש רשות ממישהו בעולם לבנות בשטחה. ירושלים הנה בירתו של העם היהודי מזה 3,000 שנים. ירושלים הייתה ברשות העם היהודי כאשר אבותיהם של המוסלמים היו שותים יין וקוברים בנות בחיים, סוגדים לאלילות עוזא ואללאת ואלמנת, בנותיו של אללה. למה בכלל צריך להעלות טענה זו? זוהי עירו של העם היהודי מזה 3,000 שנה ולעד ולעולמי עולמים.
בתגובה, טען המראיין שקידר אינו יכול לשנות את ההיסטוריה או לבטל אותה. הקוראן מציג את ההיסטוריה האמיתית וכביכול תשובתו של קידר מעליבה את הערבים והמוסלמים. זוהי נקודה מעולה - מאחר וירושלים כלל אינה מוזכרת בקוראן אפילו לא פעם אחת ולא ניתן לשכתב את הקוראן, גם לא על מסך אל ג'זירה. למעשה, המוסלמים הנמצאים בין ירושלים למכה, מפנים את גבם בעת התפילה לירושלים בכלל ולמסגד אל אקצה בפרט ומשתחווים לכיוון העיר הקדושה להם - מכה. יותר מזה, בקוראן כתוב שארץ ישראל שייכת ליהודים המוגנים מאחר והעם היהודי הנו עם הספר. מי שמעוות את הקוראן הנם המוסלמים. עם זאת, המראיין רואה בדבריו של קידר כדברי כפירה. ירושלים הנה מחוץ למשא ומתן. ירושלים שייכת לעם היהודי, נקודה! הערבים מתנגדים לבניית דירות חדשות בתוך ירושלים, כ-1,000 יחידות בתוך העיר. לא ניתן לדבר על ירושלים בשום פנים ואופן, למרות שהערבים מעלים את הנושא שוב ושוב. זה לא משנה אם מדובר ב-1,000 יחידות דיור או 10,000 יחידות דיור, מאחר וישראל אינה סופרת את מספר יחידות הדיור שבונה קטר בחצי האי הקטרי. אז מה עניינן של הערבים בכלל ואל ג'זירה בפרט בירושלים?!? ירושלים הנה עירם של העם היהודי לנצח נצחים ובנייה בירושלים בפרט ובשטחה של ארץ ישראל בכלל אינו עניין של אל - ג'זירה או של אף אחד אחר, נקודה. העיר שייכת ליהודים בלבד. אין לאף אחד שום עניין בירושלים. המראיין מתעקש בכל זאת לקשר בין הבנייה בירושלים למשא ומתן בין הערבים לישראלים. תחת השלטון הישראלי - יהודי - דמוקרטי, ירושלים הנה עיר פורחת, בה יש חופש דת, חופש ביטוי וחופש דת לכל הדתות, בעיקר למוסלמים. השגשוג של ירושלים כעיר הנה לאחר שהערבים החריבו אותה במו ידיהם תחת שלטונם עד לשנת 1967. השלטון הישראלי - יהודי - דמוקרטי שיקם את ירושלים ובנה מחדש את העיר. אנחנו בנינו את העיר מחדש ושיקמנו אותה. עכשיו היא פתוחה לנוצרים, למוסלמים וליהודים באופן שווה כפי שלא הייתה מעולם תחת שלטון האיסלאם, מאחר והאיסלאם הרחיק את היהודים והנוצרים מהעיר הקדושה לנו. המראיין מתעקש וסוטה מהשאלה הזו כשהפעם הוא מעלה את עניין ההתנחלויות, ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, האזור בה נמצאת ירושלים. לטענתו, נושא הבנייה ביהודה ושומרון מיועד לפגוע במשא ומתן בין הערבים לישראלים. המטרה הנה לייהד את יהודה ושומרון הערבית לכאורה. בכך, מערערים היהודים את הסיכוי להקמת מדינה "פלסטינית" בעתיד. עם זאת, בלי עין הרע, כבר קיימות שתי מדינות ערביות "פלסטיניות" בשטחה של ארץ ישראל - מדינה ברצועת עזה ומדינה בגדה המערבית. במידה והערבים ימשיכו בהתנהגות לא רצינית זו במהלך המשא ומתן, יקומו מדינות נוספות - מדינה בחברון, מדינה ברמאללה, מדינה בשכם, מדינה בג'נין.
כעת משנה המראיין את גישתו בטענה שברמה הבינלאומית, ירושלים המזרחית נחשבת לכבושה. אך בואו נודה באמת - יהודה ושומרון אינה שייכת לאף מדינה בעולם. לאף מדינה בעולם גם אין ריבונות על הגדה המערבית של הירדן, ממש כמו שלאף מדינה אין ריבונות על אנטרטיקה [הקוטב הדרומי]. ירדן היא זו שכבשה את האזור בעבר. האזור שוחרר על ידי צבא ההגנה לישראל מידי הכיבוש הירדני שהחריב את העיר. לאף מדינה אין ריבונות על האזור, בניגוד לרמת הגולן, בניגוד לחצי העיר סיני ובניגוד למקומות אחרים. ולכן, לא ניתן לטעון שהגדה המערבית הנה שטח שנכבש על ידי מדינת ישראל. מאיזו מדינה נכבשה יהודה ושומרון? ירדן היא זו שלמעשה כבשה את האזור עד לשנת 1967. כעת, יהודה ושומרון נמצאת תחת שלטון ישראלי ולכן, אנחנו רשאים לבנות באזור מה שאנחנו רוצים בלי לשאול אף אחד ומבלי שמישהו יתערב. אזור זה לא היה שייך לאף מדינה בעולם ולכן, מותר לישראל לבנות בה מה שהיא רוצה.
תרגול קצר לפסיכומטרי: לאמרה הגרמנית "אם כבר אז כבר" יש 16 חלופות. בהונגרית, למשל, אומרים: "אם כבר אווז, שיהיה שמן". בבנגלית: "אם לצוד, אז קרנף", וגם: "אם לגנוב, אז אוצר". ביידיש: אם לאכול חזיר, אז שהשומן יזל מן השפתיים". 'באנגליה : "ממילא תיכנס לבית הסוהר עבור גניבת פני, אז לך גנוב פאונד" (in for a pound). לאמרה המשנאית "אם אין קמח אין תורה" אפשר למצוא חלופות שונות. בבולגרית ובטורקית אומרים: "דב רעב לא רוקד". ברוסית: "בטן רעבה היא חירשת ללמידה". יש גם ביטוי הפוך: "בטן מלאה חירשת ללמידה" (במובן ש: מי שלא נזקק לכלום, לא שואף להגיע למשהו חדש / להתקדם). בשוודית: "חתיכת לחם בכיס עדיפה על נוצה בכובע" . לאמרה התנ"כית "טובים השניים מן האחד" יש גרסה בשפת האוסה שבצפון ניגריה: "אצבע אחת לא יכולה לסלק כינה מהראש", ובסינית: "שלושה סנדלרים שווים לקואו מין (חכם סיני קדום) אחד". הפתגם הידוע "ברומא התנהג כרומאי" זוכה לגרסאות גיאוגרפיות מגוונות. בסוואהילית אומרים: "כשאתה מסתובב בין אנשים שתומי עין, עצום עין אחת". בצרפתית: "כשנמצאים בין זאבים צריך ליילל". אגב, לפתגם גם גרסה ארמית מן המדרש: "אזלת לקרתא, הלך בנימוסיה", ובעברית: "באת לעיר, נהג כמנהגה". ומה אומרים העמים על הפתגם התלמודי "אין הנחתום מעיד על עיסתו"? בלדינו נמצא גרסה מקאברית: "התפאר הדובדבן, עד שנתמלא תולעים". באנגלית: "אל תנשוף בחצוצרה של עצמך", ובתאית פתגם סתום במקצת: "כשהכלב עושה את צרכיו, אף אחד לא מרים לו את הזנב". "ברוב חובלים תטבענה הספינות". בבולגרית אומרים: "עם הרבה סבתות, התינוק יצא חלשלוש". בטורקית נאמר: "בכפר שיש יותר מדי תרנגולים, הבוקר מגיע באיחור". ובספרדית, פשוט: "הרבה ידיים בצלחת עושות בלגן אחד גדול". ברוסית: "מרוב מטפלות התינוק איבד עין" "זה כמו סינית בשבילי" - בפינית: "זה כמו עברית בשבילי" (תודה לרון שבתאי). מסתבר שגם בצרפתית. .
"הנכווה ברותחין נזהר בצוננין" - בתורכית: "הנכווה מחלב חם נושף על היוגורט" "התפוח לא נופל רחוק מהעץ" - בערבית: "בנו של הברווז - שוחה" . "מים שקטים חודרים עמוק" ברוסית: "מכות חלשות מפילות עצי אלון". באיטלקית: "מי שהולך לאט מגיע הרחק" (תודה לאהרון מלאכי). וגם ברוסית "מים שקטים משייפים אבנים" "החנות שלך פתוחה" - בגרמנית: "האורווה פתוחה והסוסים בורחים" "בשבילי זה כמו סינית" - בגרמנית: "בשבילי זה ספרדית" (Mir ist das spanisch) . ״להתפרץ לדלת פתוחה״ - באנגלית: ״להטיף למקהלה״, (preaching to the choir). ״לעשות חור בראש״ - בצרפתית ״לשבור את האוזניים״. "אל יתהלל חוגר כמפתח" - ברוסית: "אל תגיד "הופ" לפני שקפצת". ״מה אני, עז ?״ - באנגלית: "מה אני, כבד קצוץ ?״ "סיפורי סבתא" –: סיפורי אישה זקנה (בלטינית fabellae aniles) "ספר לסבתא" - ממדרש בראשית רבא "לך ספר את זה לאמא שלך" (זיל את גלוג לאמך). "שמחת זקנתי" - ביידיש: "דאגת הסבתא שלי" (דאגה פון מיין בּוֹבֶּה). "תרופות סבתא" - במרוקאית " דרכה של הסבתא" (טרֶק לָאלָה שפירושו, שיטה שעבר זמנה).
"הכבשה שחורה" - באנגלית, גרמנית וצרפתית: "הבהמה השחורה".
"מצא מין את מינו" - באיטלקית: "אלוהים בורא אותם והם מתחברים יחד".
..............................בערבית: "עופות מאותו זוג, מתחברים".
..............................ברוסית: "שני מגפיים, זוג".
''עשיר כקורח'' או ''עשיר כמו רוטשילד'' - האמריקנים אומרים: ''עשיר כמו רוקפלר''.
''על חשבון הברון'' - באנגליה: "על חשבון הוד מלכותה'' (At her Majesty's expense).
''סערה בכוס מים'' - באנגליה: ''סערה בכוס תה''.
''רוקד על כמה חתונות'' - "יותר מדי כדורים עפים באוויר" (Too many balls in the air).
''תסמונת הש.ג'' - באנגליה: "הפרצוף הנמוך ביותר בפסל הטוטם", זה שכולם דורכים עליו (low man on the totem pole).
''לתפוס טרמפ'' - באנגליה: "לקחת מישהו שק קמח'' (Ride piggyback on). ''חכם לאחר מעשה" - "Be a monday morning quarterback" המתייחס למי שמנתח את מהלכי משחק הפוטבול של יום ראשון.
''לא הוגן'' (''לא פייר'') - באנגלית: ''No cricket''.
''ג'וק בראש - באנגלית: ''יש לו דבורה בכובע''.
''קוף אחרי בן אדם'' - באנגליה: ''Copy cat''.
''רץ לספר לחבר'ה'' - באנגלית: ''Kiss and tell''.
''קוצים בתחת'' - באנגליה: ''נמלים במכנסיים''.
"מוכר קרח לאסקימוסים" - באנגליה: "מוביל פחם לניוקסל".
''עשה לילות כימים" - באנגליה: "כילה את שמן המאור של חצות" (Burn the midnight oil).
''עבד כי ימלוך'' - באנגליה: "קבצן על סוס" (Beggar on horseback).
''נכנס יין יצא סוד'' - בלטינית: "האמת מצויה ביין" (In vino veritas).
''נותנים לו אצבע והוא רוצה את כל היד'' - באנגליה: "תן לה אינצ' והיא תקח מייל" (give her an inch and she will take a mile).
תיאור מצב מזג אויר: בעברית "גשם זלעפות" בערבית "גשם קופים" באנגלית "יורד-גשם חתולים וכלבים" (It's raining cats and dogs) בצרפתית "יורד-גשם חבלים/מיתרים" (Il pleut des cordes) (רשמתי יורד-גשם, כי בשתי השפות יש פועל נפרד שאומר את זה..) ברוסית "יורד (גשם) כמו מתוך דלי" (Льёт как из ведра
