מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות נהג מונית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נהג מונית. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 7 בספטמבר 2016

קבלו 20 שקל הנחה בחמשת הנסיעות הראשונות שלך במונית של gettit




אתמול בלילה, בזכות לוח הזמנים המחורבן של רכבת ישראל, פספסתי את הרכבת האחרונה לעיר המגורים שלי. למעשה, נתקעתי בנתב"ג כי רכבת אחת קצת הקדימה, רכבת שניה [עליה הייתי] קצת איחרה ולכן, החל מקצת אחרי 11 בלילה שהיתי בתחנת הרכבת בנמל התעופה בן גוריון די אבודה.
הרכבת הבאה הייתה רק ב5:30 לפנות בוקר וגם אז - לא מדובר ברכבת ישירה, אלא צריך ליסוע לתל אביב ואז לעשות חזור. כלומר 70 דקות נוספות לפני שאגיע לעיר שלי, כשהיעד נמצא רק קילומטרים בודדים מהמקום בו אני נמצאת כרגע. למנהל התחנה לא היה מה להציע מלבד ליסוע לתחנת סבידור בתל אביב ומשם לתפוס רכבת הביתה. אבל למה אני אשמה? למה אני צריכה להשאר בתחנה כמו הומלסית כי רכבת ישראל לא עומדת בזמנים?
אז חשבתי בהתחלה לנצל את הזמן ללילה לבן כדי להכין שיעורי בית, לתפוס פוקימונים ולכבוש את המכון בתחנת רכבת. כשמיציתי גם את המשימות האלו, ניסיתי לישון על ספסל והרגשתי הומלסית. ב-2:30 לפנות בוקר נשברתי והתחלתי בהכנות - הורדתי את האפליקציה gettaxi, יצאתי מהתחנה אחרי שדרשתי מהסדרנית שתפתח לי את השער כי הכרטיס לא עבר [הרי לא היה מדובר בתחנת היעד שלי] והזמנתי מונית. מאחר ולא היה לי עליי שקל, הכנסתי בהגדרות כרטיס אשראי וחישבתי גם טיפ לנהג הנחמד שהגיע, אסף אותי ובלי ברבורים לקח אותי הבייתה כשהיעד כבר היה ידוע לו.
אז אני כבר נוסעת ב #gettaxi#, מה איתך?
בנוסף, גם ארגנתי לכם לקבל עד ל₪20 בכל נסיעה מחמשת הנסעות הראשונות ב #gettaxi# השתמשו בקוד שלי GTMQLRD כדי לקבל את ההנחה דרך האפליקציה. להורדת האפליקציה


יום שבת, 19 בספטמבר 2015

במסגרת הסדר החברתי הקיים כולנו זונות ובני זונות



שרמוטה זאת אחת שנותנת לכולם. כלבה זאת אחת שנותנת לכולם חוץ ממך


בקבוצת הפייסבוק שיח פמיניסטי התפתח דיון קשה ומזעזע, במסגרתו מאות נערות ונשים שיתפו את הפעמים שבהם גברים הציעו להן כסף תמורת מין. כלומר - הציעו להן לזנות וניסו לסרסר אותן. השרשור קשה ממש. קיבלתי את הרשות של חלקן להביא את העדויות שלהן כאן וחלק מאוד מוכרים לי אף מניסיון אישי מהצעות שבעצמי קיבלתי.







הגברים שהולכים לזונות אונסים אותן שוב ושוב. ברוב הפעמים הן מקבלות כמה ג'ובות, איזה 20 או 50 שקל כדי לממן את המנה הבאה. אין זונה שלא משתמשת בסמים. אחרת איך תתמודד עם האונס הבא? אין נרקומנית שלא מממנת את ההרגל שלה באמצעות זנות - למקרה שלא ידעתם למי אתם משלמים ואת מי אתם אונסים.
אחת מתוך אחת מוטרדת מינית במקרה הטוב לפחות פעם אחת בחייה. לפחות שליש מהנשים נאנסות ומותקפות מינית. הכל מתחיל בחינוך המיני והמגדרי. לכל הזונות סימפטומים של פוסטראומה. רוב האסירות עם סימפטומים של פוסטראומה בעקבות תקיפה מינית. זה חלק מתרבות האונס - כש"גבר" הולך לזונה הוא אונס אותה ואחר כך מתלונן שהיא לא משתפת פעולה, לא זזה, לא נהנית ורק עם הראש הצידה כי היא מנותקת מהגוף. להגיד על מישהו בן זונה ועל מישהי זונה זה נפוץ כמו להתעטש.

הגיע הזמן לחנך גברים לשלוט בעצמם ושאנחנו הנשים נפסיק להרגיש מאויימות. זה מתחיל בכך שהם צריכים להפסיק לצרוך שרותי זנות ולהטריד מינית ואף לתקוף מינית נשים.
בכל פעם שאני קוראת דברים כאלה אני נזכרת בסיפור של כיפה אדומה, שמנסים לחנך את האישה להישמר מהזאב ולא לחנך את הזאב להתרחק מהאישה. ההבנה שרק לגברים יש דחפים היא שגויה ומה שקרה במהלך השנים זה שנשים למדו לשלוט בדחפים שלהן לעומת גברים, שלמדו רק איך להביא אותם לידי ביטוי(ואפילו קיבלו חיזוק חברתי על כך). כל כך כואב לי לכתוב את זה אבל אין אישה שלא עברה את זה.






*****************************אנא שתפו******************************
***
פעם אחת נהג מונית הציע לי נסיעה בחינם ו"כבר נסתדר על המחיר" מלווה בקריצה.


הודעה שקיבלה חן טל
***

ופעם אחת גבר שאל איפה יש "נשים שמקבלות".
ניסיתי להתחמק ממנו והוא לא עזב, חסם לי את הדרך והיה מאוד ברור שהוא מתכוון אליי.

כל זה קרה מתחת לבית שלי. במרכז תל אביב בשעה 19:00.


***


אני כשהייתי בת 17 וזה הרגיש זוועה


***


כשהייתי בת 18-19, היו די הרבה גברברים שעברו לידי ברחוב וזרקו משהו כמו:

"סבטלאנה? מרינה? רוצה מאה שקל?"
התלבשתי רגיל, שורטס או מיני לא קיימים במלתחה שלי מגיל 16
  

***
המון. גם כשהייתי דוסית עם שרוולים וחצאית עד הרצפה.
***
אני מכירה אותך?
עמדתי בחוף הנכים בהרצליה מחוץ לשער וחיכיתי למכוניות של חברים שבאו למסיבה, לתת להן הכוונה.
מיד עצרה לידי מכונית עם שלושה נערים/גברים צעירים והתחילו לצעוק "כמה" "בואי להזדיין איתנו".

***


מישהו פנה אלי ברחוב ושאל בת כמה אני.

אמרתי ש-13 וחשבתי שהוא יניח לי כשישמע בת כמה אני. אבל אז הוא התחיל לשכנע אותי לעשות אתו דברים "שובבים" בלי שאני אגלה לאף אחד והוא יקנה לי מה שארצה.

***


הייתי בת בקושי 13 והלכתי ברחוב רוטשילד בראשון לציון עם חברה.

מישהו ישב באחד מבתי הקפה וצעק לי משהו בסגנון של ״בכמה?״
אבל הרגע רצית לזיין אותי 
ואז הוא אמר לחבר שלו ״לא יודע היא נראית כמו זונה״.
חברה שלי שאלה אותי אם שמעתי מה הוא אמר.. אמרתי שכן..
לבשתי את הג׳ינס שהכי אהבתי ...עם חולצה שחורה וחגורת ניטים.

***


אני גרה בהתנחלות והאפשרות היחידה להתניידות תמיד הייתה טרמפים...

נהג מונית הציע לי בפעם אחת הסעה חינם וש'נסתדר בדרך'
בפעם אחרת בן מיעוטים צעיר שעצר משאית באמצע הכביש אמר לי '100 שקל' תמורת *סימון של אגרוף נע* עם היד.
בשני המקרים הייתי קטינה אך עירנית לרמזים הגסים שלהם, באותה מידה גם יכולתי לעלות מחוסר הבנה ולהיפגע.

***



אמא שלך יודעת שכך אתה מתנהג?
אני אחת לשבועיים כשאני מביאה את הבן שלי לתחנה מרכזית במוצש. כל פעם מחדש.

***


אני גרה ממש על צומת הר ציון/סלמה. אין פעם שאני יוצאת לרחוב לא משנה אם בשבע בבוקר, חמש אחה"צ או אחת בלילה ולא משנה מה אני לובשת או איך נראית. כ-ל פעם עוצר לידי לפחות רכב אחד ושואל 'כמה?'

בהתחלה הייתי שואלת את עצמי - מה, אני נראית כמו זונה?
ואז אחרי כמה זמן הבנתי שאני בכלל לא פקטור. כל אישה יכולה להיות זונה להשקפתם. זה לא מעניין אותם אם כן או לא השאלה היא בכמה.

***



ומה זה עניינך?

זקן אחד שהשכיר לי חדר הציע לי כסף כדי שאשכב איתו. לא הסכמתי. וכשמצאתי דירה אחרת ורציתי לעבור, הוא עשה סקנדל - סיפר לאלה שבאו לעזור לי עם החפצים ולכל השכנים שהבאתי גברים בכמויות לחדר המצ'וקמק שלו.
"היא נתנה לך?"
 - "לא." 
- "גם לי לא." 
- "איזו זונה!"

***


כשהייתי בצבא, חיכיתי על אזרחי לאוטובוס בתחנה, ביציאה מרמלה/ לוד. עצר איש עם כיפה והציע לי טרמפ להרצליה.

במהלך הנסיעה הוא שאל אותי שאלות סמול טוק ופתאום נתן לי כסף ואמר לי 'קחי שיהיה לך'.
לקחתי ושמתי בתיק. לא הייתי בטוחה במאה אחוז מה קורה. לקח עוד כמה דקות בודדות וכשלא היה לי ספק שהוא מצפה למין תמורת הכסף, חששתי לביטחוני.
השחלתי בסתר טבעת נישואין על האצבע (מצאתי ברחוב כמה ימים קודם) והתחלתי לדבר על הבעל שלא היה לי שבעצם מחכה לי לקראת השבת (זה היה יום שישי).
באיזשהו שלב אמרתי לו שאני מצטערת אבל נדמה לי שהיה בלבול, התעקשתי להחזיר לו את הכסף ולרדת מהאוטו באותו הרגע ולמזלי הוא איפשר.


כי יש דברים שקונים בכסף, כנראה
***

זה היה בחופש הגדול הייתי בדרך הביתה ושני נערים בוגרים ממני עקבו אחריי ואחד מהם תפס ברצועה של התיק שלי ואמר שהוא ייתן לי שטר של מאה שקל אם אני אשכב איתו (הוא לא אמר את זה במילים האלה) ונופף עם השטר בפרצוף שלי.


***


נסעתי במונית שירות ונשארתי אחרונה. הנהג שלף הרבה מאוד שטרות, נפנף בפני ואמר "תראי כמה כסף יש לי, מלא נשים מבקשות לשכב איתי בשביל הכסף הזה".

והמשיך לספר על מעלליו תוך כדי נפנוף הכסף עד שהגענו.
כשירדנו מהמונית הוא גם טרח להזהיר אותי מללכת לבד כי "יש מלא אנסים בסביבה הזאת".

***


פעם (הייתי בת 17) מישהו עצר לידי כשהלכתי ליד התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, שאל אם אני עובדת והציע "לקחת אותי".


***

פעם אחרונה הייתה כשחזרתי הביתה בלילה וגבר על אופניים חשמליות אמר לי ״כמה לסיבוב?״.
הייתי בטוחה שהוא מדבר על סיבוב על האופניים אבל הוא היה עליהן אז לא הבנתי...
הוא הבהיר את עצמו תוך רגע ואני העמדתי פנים שבכלל לא אכפת לי והמשכתי ללכת:(
***
הם מנהלים שיח עם עצמן ללא עידוד
היו סיטואציות שבהן זה קרה קבוע אבל זה היה די מזמן.
לפני שנתיים זה קרה שוב והייתי בשוק פשוט כי עברו שנים מאז והנחתי שלנשים מבוגרות יותר פשוט זה לא קורה.
אני חושבת שיש מקומות מועדים יותר מאחרים וזה פחות תלוי בי.
זה קרה לי בסביבות מכללת לוינסקי בתל אביב, בצומת של קק"ל ונמיר (הרבה!), בצומת בית דגן ובערב ברחוב המסגר.
זה קרה עוד כמה פעמים אבל הרגשתי שהם יותר למטרת הצקה. בדרכים ראשיות הם היו רציניים לגמרי.
פעם מישהו שיצאתי איתו אמר לי "לכל אחת יש מחיר". אין מישהי שתסרב באופן גורף, כנראה שפשוט לא הציעו לה מספיק.

***


חוץ מהצעות לסקס מזדמן קבלתי בחיי אינספור הצעות ל״קשר של תמיכה״ץ


***




אחרי הנשיקה הראשונה שלי, בכיתה ט׳, האידיוט (שהוא במקרה היום סלב, אבל אני אשאיר את שמו חסוי) שלף מטבע של חמישה שקלים ונתן לי אותו. הייתי בהלם מוחלט. וואט דה.

***


כמעט כל יום מאז שעברתי לגור בדרום תל אביב.

נפוץ יותר מדי

***

אני חושבת שהפעם הראשונה שנתקלתי בזה הייתה בגיל 7...
הלכתי למכולת, וילד (בן 13 בערך) עבר לידי ושאל "היי, רוצה להזדיין?"
הייתי ילדה חרדית, נראיתי קטנה מגילי, לא הכרתי אפילו את המילה הזו. אבל חינכו אותי לא לדבר עם זרים אז אמרתי 'לא' בלי להבין מה הוא רוצה בכלל.
הוא הביט בי במבט מופתע ונסע משם.




****

מאז שהתגרשתי קיבלתי כבר כמה הצעות לסקס בתשלום "כדי לעזור לי להסתדר "


ולסיום, מי ייתן וביום הכיפורים הזה תוכלו לסלוח לעצמכן על חטא שלא חטאתן. אתן לא אשמות ואתן לא צריכות להתבייש. חתימה טובה

יום רביעי, 2 ביולי 2014

המקום הבטוח בישראל בו ישראלים תמיד מוגנים




אל תסעו בטרמפים. זה מסוכן ויחטפו אתכם.
אז איך ניסע? בתחבורה הציבורית, באוטובוס.
אבל רגע, איפה נרצח החייל חן אטיאס הי"ד? באוטובוס....
בעצם עזבו אתכם מאוטובוסים. סעו במוניות למרות שזה יקר.
רגע, אבל גריגורי רבינוביץ' היה נהג מונית וגם הוא נרצח על ידי ערבים.
אז אולי נתנועע בסיוע מטוסים?
הרי את פיגועי ה-11 בספטמבר הערבים ביצעו כשחטפו מטוסים ורק לפני שבוע הערבים חטפו מטוס קל בצפון עם טייס יהודי כדי לבצע פיגוע.
אז תעזבו הכל ותיסעו רק ברכב הפרטי שלכם.
אבל גם ברוך מזרחי נורה ונרצח על ידי ערבים בדרך חזרה מליל הסדר. אז מה, מפסיקים עם כלי התחבורה והולכים ברגל?
שלי דדון הלכה ברגל. היא הייתה בדרכה לראיון עבודה ונרצחה על ידי מחבלים ערבים.
טוב, די! לא יוצאים מהבית! אין מה לחפש בחוץ!
בני משפחת פוגל בכלל נרצחו בביתם עוד בשנתם על ידי ערבים! הם בכלל לא יצאו מהבית ולא היו צריכים לצאת מהבית כדי שערבים יטבחו אותם.
אולי נעבור לגור במערות? שם בטוח לא ירצחו אותנו. או שגם לשם יגיעו הערבים.
השם יקום דמם של הנרצחים.


יום רביעי, 12 במרץ 2014

המונית של סמו מראה כמה שהארץ נהדרת כשהיא משרתת את הטייקונים





בטח שמתם לב שכוכבי "ארץ נהדרת", תוכנית הסאטירה הלוהטת בערוץ 2, מרבים לככב דווקא במסעי הפרסום של מוסדות פיננסיים כמו בנקים, חברות ביטוח וחברות כרטיסי אשראי. אסי כהן, שכיכב בעבר בתוכנית, פירסם במקביל את הבנק הבינלאומי. שני כהן מפרסמת את חברת הביטוח 9 מיליון. עלמה זק השתתפה בקמפיין של בנק הפועלים. טל פרידמן ואלי פיניש מדובבים את היונים של ביטוח ישיר. פיניש ומריאנו מפרסמים זה זמן רב את דואר ישראל,  הידועה גם כמכילה בתוכה את בנק הדואר ואשר משווקת בימים אלה כרטיס אשראי לחיוב מיידי "ויזה נטען". השחקנים מרוויחים מאות אלפי שקלים לקמפיין - מגיע להם כל שקל... באמת. הם הרוויחו את הכסף הזה. והבנקים? הם פשוט מקווים שככה, כשהעולם מצחיק, תשנאו אותם פחות.




שבועות מעטים לאחר שהוצג לראשונה בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת", הפכה הדמות של נהג המונית  אשר בן חורין, אותו משחק יובל סמו לנהג המונית המפורסם בישראל. היציאות באין כניסה שנהג המונית משחרר בקצב מסחרר ("רוצה מונה או מחיר מופקע?") וכמובן הסיטואציות עצמן מוכרות לכל ישראלי שנסע אי פעם במונית. אבל תארו לכם שבמקום נהג מונית, בן חורין היה נהפך לפתע למנכ"ל של חברת כרטיסי אשראי. עכשיו, כשהמונה לא דופק, כבר לא מדובר בעוד 20 שקל שנהג המונית הנוכל הרוויח בלי לרשום, אלא בהלוואה שאתם לוקחים שהתייקרה באלפי שקלים,כאשר הריבית אותו גובה חברת האשראי עבור ההלוואה גבוהה לעומת השוק השחור וברווחיה של החברה שתפחו במיליונים. אולי אפילו, למה לא, במקום "מונה או מחיר מופקע", בן חורין ישיב ללקוחות שמתעניינים בהלוואה: "אדוני טייקון, או שניתן לך ריביות של שוק אפור", "אנא המתן, אני בדיוק במיליון השביעי שלי השנה", וכמובן הקלאסיקה "מה רצית, 30 אלף שקל לקנות אוטו? אין בעיה, פריים פלוס 9,000% בשנה לשלוש שנים, והכסף בתוך שעה בחשבון שלך".
לצערי, ברור שבתוכנית לא ילעגו למי שמפרנס את השחקנים בחברות הביטוח ובבנקים. סמו לא יגלם דמות של מנהל בחברת כרטיסי אשראי, ובטח לא את דמותו של מנהל בישראכרט, החברה בה הוא משמש כיום פרזנטור שלה. איך הם יירקו לבאר ממנה הם שותים, כשבמקביל לייצוג החברות במסעי פרסום עתירי המזומנים שלהן, השחקנים יחקו טייקונים ומנכ"לים שצוחקים עלינו כל הדרך אל הבנק? כמו למשל את מנכ"ל ישראכרט, דב קוטלר, שעלות שכרו כ־6 מיליון שקל בשנה, או את יו"ר ישראכרט לשעבר, אירית איזקסון, שעלות שכרה הייתה כ־20 מיליון שקל לא רוצים לממן את שוקה? סבבה, אז תממנו את שני כהן, 1,155 עובדים, משרדים מפוארים ושכר מנכ"ל בעלות של 11.9 מיליון שקל. 
מי זה באמת שוקה? סוכן הביטוח המקצועי והאמין או מנכ"ל ביטוח ישיר שגורף שכר של מיליונים? מנכ"ל ביטוח ישיר רביב צולר הרוויח ב–2013 לא פחות מ–11.9 מיליון שקל. ארבעה מנהלים בחברה קיבלו בגין 2013 שכר בעלות של 8.8 מיליון שקל. ביטוח ישיר ו9 מליון זו פיקציה אחת גדולה 90 אחוז מהעובדים בחברות אלו הם רק מספר במערכת שמרויחים שכר מינימום. ההנהלה הבכירה גוזרת קופונים על שאר העובדים והלקוחות. על פי הערכות, שני כהן  שמייצגת את החברה מקבלת על קמפיין שוקה בין 500 ל–800 אלף שקל בשנה. זה מגיע כמובן מהכיס של מבוטחי החברה. גם המותג השני, ביטוח ישיר, מעסיק שתי יונים יקרות - אלי פיניש וטל פרידמן - קרוב לוודאי לא בסכום נמוך יותר. אכן ארץ נהדרת.
הטאלנט בקמפיין זה רק הכסף הקטן. הכסף הגדול הוא כמובן המדיה, זמן הפרסומות בטלוויזיה וברדיו. איי.די.איי היא אחת המפרסמות הגדולות בישראל: ב–2013 הוציאה החברה על פרסום, על פי הדו"ח, 64.5 מיליון שקל. גודלם של משרדי חברת איי.די.איי, בפתח תקוה הנו 10,000 מ"ר בעלות של 70 שקל למ"ר בחודש. בשנת 2013, החברה השקיעה באחזקת המשרדים הללו  48 מיליון שקל ואחזקת רכבים עלות 4.7 מיליון שקלים נוספים. הרי צריך לשלם את החשבון בסוף. כנראה שגם בפרמיה הנמוכה עדיין יש מספיק כסף לחלק שם למעלה. כמה חופשות אפשר לקנות בסכום הזה? כמה שוקות אפשר לפרנס? ולאן אתם מעדיפים שהכסף שלכם ילך? כל שנותר לחברה שמפרסמת עם הסלוגן "אז תפסיקו לממן סוכן", ושמה על הגריל עובד ממעמד הביניים עם עסק קטן, הוא להוסיף באותיות הקטנות: "כדי שיישאר יותר למנכ"ל". בסופו של דבר, עדיף כבר שוקה.
הבנקים חלילה, שמוחקים לטייקון כזה או אחר בין 1.4 ל-1.8 מליארד שקלים כשלחלופין, הם יכנסו למלחמת חורמה כנגד אזרח פשוט שלא החזיר הלוואה בסך 10,000 שקלים או חלילה נכנס לאוברדראפט של 15,000 שקלים. הבנקים הם אלו שגובים מלוקחי המשכנתאות פי 3 ממה שהלווים לוו בפועל. עלות שכרו של מנכ"ל בנק איגוד, חיים פרייכלמן הייתה 11 מיליון ש"ח. אבל הם לא יהיו מושא ללעג. אומני ישראל ותוכניות הסאטירה השמאלניות לא יתמכו המחאה כנגד הבנקים והטייקונים המפרנסים אותם. תוכניות אלו, לצערינו, משפיעות על האג'נדה, על דעת הקהל ומציגות את המציאות באופן מוטעה. הם גם לא ילעגו על השמאלני הנאור. בארץ נהדרת ילעגו למזרחי, יציגו אותו באופן מעוות ונלעגג. ממש ישפילו את דמותו כמו שהנאצים עשו ליהודים. גם המתנחל לא ייצא מהתוכנית בזול - דמותו תושחת וירקו על הערכים אותם הוא מייצג. העיקר שבתוכנית לא לועגים למי שמביא להם פרנסה - לטייקונים, לשמאלנים, לאשכנזים, לבנקים ולחברות הביטוח.




יום שלישי, 5 ביוני 2012

באזז - רצח נהג המונית דרק רוט










שימו לב - סרט קשה לצפייה





באזז הוא סרט קולנוע ישראלי שצולם ב-1998, המספר את סיפורם של שני נערים בני 14 מהרצליה שרצחו את נהג המונית דרק רוט. שני נערים בני עשירים מהרצליה פיתוח - ארבל אלוני ומשה בן-איבגי, זיעזעו את המדינה כשרצחו בשנת 1994, בהיותם בני 14, את נהג המונית דרק רוט ללא סיבה נראית לעין. השניים נתפסו, הורשעו ברצח ונידונו ל-16 שנות מאסר. ב-1998, במהלך חופשה מהכלא, השניים ביצעו שוד מזוין של חנות מכולת בהרצליה ולפצוע את המוכרת. בעקבות כך, הם נידונו ל-5 שנות מאסר נוספות ל-16 על הרצח. הבאזז אינו מתיימר לשחזר את הרצח אבל באה לידי ביטוי אוזלת ידם של הרשויות בהתמודדותם עם נערים עבריינים.

 

 

 

יום ראשון, 8 במאי 2011

האם לאפשר לבני מיעוטים לעבוד כנהגי מונית?





היום בבוקר הזמנתי מונית ספיישל מאחת היציאות לאיילון בתל אביב לכיון מערב ראשון - לחוף הים. הנחתי את הנהג [בן מיעוטים] לעלות על איילון, ליסוע ישר עד למחלף ראשון ושם לפנות ימינה עד הסוף לפואבלו-חוף הים. הוא שאל אם אני רוצה ליסוע [לצאת מאיילון] דרך [מחלף] חולון/בת ים השבתי שאני לא מכירה את הדרך אבל אני מניחה שיש שם פקקים ואני רוצה שיצא מאיילון למחלף ראשון מערבה,אלא אם כן חבריו לתחנה יעידו על כך שהדרך שם פנויה. הוא אמר "אסע בדרך שאת רוצה - את בוחרת."
במחלף שאחרי מחלף השלום שמתי לב שהוא לא נצמד לנתיבים השמאליים וביקשתי ממנו שיעבור מהמסלול הימני אחד לפני אחרון לאחד משני השמאליים ביותר והוא אמר 'אל תדאגי הכל בסדר'. והמשיך באותו המסלול. המשכתי ואמרתי לו שהוא טועה במסלול והוא נוסע בנתיב לירושלים. הבעתי את מורת רוחי כי הוא פספס את הפנייה המאפשרת להישאר על איילון דרום וביקשתי שיצמד לנתיב הימני ביותר כדי לא להמשיך לירושלים - אלא להמשיך ישר ברמזור ומשם לאיילון דרום. אבל הוא שוב לא נשמע להוראות שלי והמשיך עם הפניה לירושלים.
בדיוק קיבלתי טלפון ממישהי שאני עובדת איתה והתחיל לרדת לי האסימון שמשהו לא בסדר. פתחתי את הקו כדי שהיא תשמע את השיחה ושאלתי אותו לאן הוא נוסע. הוא השיב שהוא לא יודע מה אני רוצה ושאנחנו על איילון, שאין לי מה לדאוג, יהיה בסדר. כל הדרך הוא הדגיש שיהיה בסדר. אמרתי לה שאני לחוצה כי נהג המונית [הערבי] חוטף אותי לירושלים - במקביל התחלתי לצעוק עליו שאני יודעת שאנחנו בכביש מספר אחת בדרך לרמלוד/נתב"ג/ירושלים ומעולם לא אמרתי לו לרדת מאיילון. המשכתי לדבר אליה בטלפון והבהרתי לו שאני מעבירה לה שוב ושוב את המיקום שלי בכל רגע בכביש עד שמסיבה כלשהיא הוא עלה במחלף גנות - כביש 4 לכיוון דרום ושם נכנס לפקקים, לרמזורים של אזה"ת החדש בראשון לכיוון מערב וכו'.
בסופו של דבר הגעתי ליעד שלי כשאני בשיאו של התקף חרדה נשלט [אני לא דומעת, המח שלי עובד ומעבד נתונים באופן מהיר כשאני חושבת - יש לי כבל USB בתיק, אני יושבת מאחוריו ויכולה לחנוק אותו ובמקביל אני צורחת עליו שאני דורשת שיסע ליעד במערב ראשון ובכל רגע מעדכנת את העמיתה בנוגע למיקום שלי. אני מניחה שאם הייתי מרגישה שאני מתקרבת לנקודת האל-חזור הייתי נותנת למיתרי הקול שלי לנוח ומיישמת פתרון יותר יעיל].
חשוב לציין שכשעליתי הוא עצר לתדלק ולא בחר להיכנס לתחנה הקרובה אלא לתחנה רחוקה יותר עמה יש לו הסדר - הפעם היחידה שהוא עצר את המונה זה כשהוא נכנס לתחנה בפועל והפעיל אותו עם היציאה משם - הוא האריך את הדרך ואת זמן הנסיעה כדי להגיע לתחנה דבר שהקפיץ את המחיר אבל גם סיפק לו מיכל דלק מלא.


  1. במקרה הטוב והלא סביר, הבן אלף ערביות באמת לא יודע איזה כביש זה איילון, איזה כביש מס' 1 ואיזה כביש מס' 4 [אבל הוא נהג מונית ומדובר בכבישים מרכזיים - הם נבחנים על הדברים האלו].
  2. במקרה המאוס, מדובר בעוד מקרה של נהג מונית שניסה להאריך את הדרך כשהמונה מופעל כיוון שאמרתי שאני לא מכירה את הדרך [למרות שהתכוונתי לדרך באמצעותה אפשר להגיע מחולון בת ים לחוף ראשון - ובסופו של דבר החשבון הסופי יצא 88 שקלים במקום עבור נסיעה של 15 ק"מ כמו שהיה אמור להיות במקור
  3. במקרה הגרוע היה מדובר בניסיון חטיפה שנמנעה כי דיווחתי לצד שלישי בנוגע למתרחש ועל המיקום שלי, דבר שגרם לו להלחץ ולשנות את דעתו - ובמשך מעל לרבע שעה באמת האמנתי שהוא מנסה לחטוף אותי לירושלים והסביבה
יצאתי ביעד שלי מהרכב קצת רועדת מהטראומה והעפתי עליו שטר של 100 שקל דרך החלון. קבלה לא ראיתי.
מה דעתכם? מצד אחד, יותר מחצי מזמן הנסיעה הייתי בטוחה שחוטפים אותי למטרות לאומניות או כי הבן אדם פסיכופת. מצד שני, יתכן והאריך לי את הנסיעה כי הוא עוד נהג מונית שצריך להתפרנס אבל עושה זאת בדרכים לא כשרות.

ומה עושים עכשיו? מגיבים:

לכל נהג בתחבורה הציבורית, ובכלל זה לנהגי המוניות, יש חובות וזכויות המשמשים כתנאי לרישיון העבודה שלהם מטעם משרד התחבורה. ולהלן החשובים בהם עבור נהג מונית בנסיעת ספיישל חובת ההסעה - נהג מונית חייב להסיע את הנוסע ומטענו לכל יעד שיבקש ; מסלול הנסיעה - בנסיעה מיוחדת, על הנהג לנסוע בדרך הקצרה ביותר האפשרית ליעד המבוקש, בהתחשב בשעה ובנסיבות (עומסי תנועה, תיקוני דרך וכד') ; הפעלת מונה - נהג מונית חייב להפעיל מונה בכל נסיעה מיוחדת, למעט נסיעות בינעירוניות בהן קיים מחירון נסיעה ממוחשב ; מחיר הנסיעה : אין לגבות תשלום עבור נסיעה, המתנה או מטען, מעבר למצוין במונה בתום הנסיעה ; פרטי בעל המונית - בעל המונית חייב להתקין לוחיות קבועות, שבהן יצוין מספר רישיון המונית ושם בעל המונית בעברית ובאנגלית [משם גם לקחתי את הפרטים ושמרתי באנשי הקשר בסלולרי] ; במונית: מומלץ שלא לעשן במונית כלל במהלך נסיעה בתשלום. הנהג רשאי לעשן במונית רק כאשר אין בה נוסעים, הופעתו תהיה נקיה ומסודרת [במקרה שלי הוא היה לא מגולח].

איך מתלוננים?

בכל מקרה של הפרת תנאי הרשיון, כגון סירוב להסיע נוסע, אי הסעה בדרך הקצרה, התנהגות שאינה הולמת מצד הנהג, הפקעת מחיר, אי הפעלת מונה וכדומה - ומדובר במקרים נפוצים בהם נתקלתי, הנוסע רשאי [ולדעתי אף מחוייב] להגיש תלונה כנגד נהג המונית במשרד התחבורה.

תלונות נגד נהגי תחבורה ציבורית (אוטובוסים ומוניות), יש להפנות ישירות:
  • בדואר: להנהלת אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה, בנק ישראל 5 בנין ג'נרי A ת.ד. 867 , ירושלים.
  • בפקס: 02-6558903 
תלונה על נהג שעישן במונית - נושא זה מצוי אמנם באחריות משרד הבריאות ומשטרת ישראל, אך ניתן להפנות תלונות בנושא גם למחלקת פניות הציבור של משרד התחבורה.
תלונה על נהג שביצע עבירה או פגע ברכבך- נושא זה מצוי באחריות המשטרה ועליך לפנות אליהם, ו/או לחברת הביטוח במקרה הצורך.
במקרה שאינכם שבעי רצון מהטיפול בתלונתכם, ניתן לפנות לנציבות תלונות הציבור בצירוף ההתכתבויות:
  • בדואר: נציבות תלונות הציבור במשרד התחבורה, ת"ד 42, בית-דגן 50250
  • בפקס: 03-9545450

מה צריכה לכלול התלונה?
כדי שיהיה ניתן לטפל בתלונה ביעילות, יש לציין:
  • פרטים מלאים של המתלונן: מספר זהות, כתובת למשלוח דואר וטלפון לבירורים
  • מקום, תאריך ושעת האירוע

  • מספר הרישוי או מספר הרישיון של המונית (מופיע על ה"כובע" שעל גג המונית ועל הדלת האחורית)
  • פרטי בעל המונית (מופיעים בלוחית הזיהוי שברכב)
  • מספר הקו (במקרה שהתלונה נוגעת למונית שירות)
  • תיאור קצר של האירוע ומסמכים רלוונטיים כגון חשבונית, קבלות על הוצאות שנגרמו לכם, תכתובות קודמות וכדומה
  • מגבלות על הגשת תלונה
    כדי למנוע כפילויות ולהבטיח טיפול הולם, במקרים הבאים תלונות לא יטופלו:
    • תלונה על עניין הנדון או שהוכרע בבית משפט


  • תלונות המטופלות במקביל במשרד מבקר המדינה, במשטרה או ברשות ציבורית אחרת
  • תלונה אשר הוגשה לאחר יותר משנה מיום האירוע
  • דרישה לפיצוי כספי מגוף חיצוני, כגון תאגיד מוניות, מוסך וכדומה
  • תלונות אנונימיות