ויכוח סוער במסגרת פודקאסט | אליהו יוסיאן VS. ד"ר יאיר אנסבכר

 

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את אליהו יוסיאן וד"ר יאיר אנסבכר לשיחה מרתקת על עומקי המחלוקת בחברה הישראלית ועל האתגרים הביטחוניים והמדיניים הניצבים בפני ישראל, על רקע המלחמה בעזה והאיום האיראני. הדיבייט הלוהט בין יוסיאן, מומחה לאיראן ולמזרח התיכון, לבין אנסבכר, אסטרטג וחוקר, חושף פערים תפיסתיים עמוקים בנושאים קריטיים. האם חמאס הוא אכן פרוקסי איראני צייתן, או שמא מדובר בכוח סורר שפעל בניגוד לציפיות איראן, כפי שטוען יוסיאן? השיחה צוללת לעומק השפעת טהרן על ארגוני הטרור באזור וחושפת את האמת מאחורי תוכנית סולימאני ואירועי ה-7 באוקטובר. בהמשך, נבחנת סוגיית שטחים תמורת שלום – האם החזרת שטחים כמו סיני או רמת הגולן משרתת אינטרס ישראלי ארוך טווח, או שמא היא מחזירה אותנו לנקודת ההתחלה של התגרות וסכנה? הדיון נוגע גם בסוגיות פנים-ישראליות רגישות, ומעלה את השאלות המורכבות סביב אחדות העם. האם ניתן להשוות בין קפלניסטים למתנגדי המשטר באיראן? והיכן עובר הגבול בין ביקורת לבין חתירה תחת האינטרס הלאומי? המאזינים יקבלו הזדמנות נדירה להבין את נימי הדיון סביב סוגיות כמו השפעת העולם על מדיניות ישראל והתפיסות השונות של מוסר יהודי מול צרכים ביטחוניים קיומיים. הפרק מעורר מחשבה על תפקיד המנהיגות ביצירת חוסן לאומי, על משמעות ה"ליברליזם" בהקשר יהודי-ישראלי, ועל האתגרים הניצבים בפני עם ישראל בתקופה מורכבת זו. האם ניתן לגשר על פני התהומות הפוליטיות והאידיאולוגיות, או שמא אנו נידונים למחלוקת בלתי פוסקת? האם תודעה לאומית חזקה יכולה לגבור על כל קונפליקט פנימי וחיצוני? האזינו כדי לצלול ללב הדילמות הבוערות ביותר של ימינו.

רשימת המלצות קריאה 📚:

00:00:00-00:12:27 רקע הדיבייט ומחלוקת על החזרת שטחים 00:12:27-00:27:52 חמאס: פרוקסי איראני או כוח סורר? 00:27:52-00:35:10 עוצמת המשטר האיראני ויכולת הפלתו 00:35:10-00:46:16 "קפלניסטים כאנרכיסטים": השוואה מעוררת מחלוקת 00:46:16-00:54:14 אחדות ישראל מול קיטוב אידיאולוגי 00:54:14-01:10:00 היסטוריה של פילוג ואויבים מבית ("מתיוונים") 01:10:00-01:26:00 "להרוג 50,000 פלסטינים": מוסר יהודי במלחמה 01:26:00-01:43:00 אסטרטגיה צבאית ושיטות לחימה בעזה 01:43:00-01:51:07 אתגר התדמית מול העולם ועמדה "שחור-לבן" 01:51:07-01:57:57 סיכום הדיבייט ולקחי 7 באוקטובר #פודקאסט #על_המשמעות

במטבחון של גולדה

היום לפני 47 שנה (17.03.1969): גולדה מאיר מתמנה לראש ממשלת ישראל.
כשגולדה עלתה לישראל, היא עבדה כקופאית במשרה חלקית. בירושלים נולדו לזוג מאירסון בן ובת - מנחם ושרה. את שנותיה בעיר תיארה לימים כ"אומללות ביותר בחייה", הן בשל היעדר ההגשמה החלוצית והן בשל העוני; היא סיפרה שכדי להכניס את בתה לגן היה עליה להתנדב לכבס את בגדי כל הילדים שבו, משום שלא הייתה יכולה לעמוד בתשלום הנדרש מההורים.
ב-1928 הציע לה דוד רמז לשמש מזכירת מועצת הפועלות בהסתדרות. תפקיד זה הפך את מאירסון, שהייתה שייכת למפלגת "אחדות העבודה" שלימים הפכה למרכיב מרכזי של מפא"י, לראש ארגון נשים ציוני גדול. היא ניהלה חיים עמוסי פעילות ונסיעות, והייתה לנואמת נחשבת. מאירסון הייתה בקשרים טובים מאוד עם דוד רמז, והאחרון סייע לה בהתקדמותה בהנהגה הציונית.
בשבת השחורה ב-1946 נשלחו רבים ממנהיגי הוועד הפועל, ובהם משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, למעצר בלטרון. מאירסון החליפה אותו בתפקיד. למרות זאת, היא לא נחשבה אז לחברה בגוף העליון של מקבלי ההחלטות ביישוב העברי. בעת שירותה בארגון "ההגנה" היו למאירסון ארבעה שמות קוד, שהידוע בהם הוא "פזית". שמות נוספים היו "ג'ק", "וינר" ו-"זהבה".
בטרם קום המדינה פגשה מאירסון פעמיים את עבדאללה מלך ירדן. בפגישה הראשונה, ב-17 בנובמבר 1947, היה עבדאללה לבבי ופייסן, והבטיח שלא תהיה התנגשות בין כוחותיו לבין היישוב, ואילו מאירסון הבטיחה שהיהודים יראו בעין יפה את השתלטותו על החלק הערבי של הארץ, כפי שיוחלט בתוכנית החלוקה. אולם ערב הפגישה השנייה, שהתקיימה ב-12 במאי 1948, כבר היה ברור שבדעתו לשלוח את לגיונו להילחם ביהודיי ארץ ישראל. במאמץ אחרון להניא אותו הגיעה אליו מאירסון מחופּשת לערבייה, בצוותא עם מומחה לענייני ערבים, עזרא דנין, שהתחזה לבעלה. כשהגיעה לבסוף למפגש אמר לה המלך בנימה של התנצלות שמהלך העניינים אינו תלוי עוד בו, והציע למאירסון שהארץ תוכפף לשלטון ממלכת ירדן ויהודיה יקבלו ייצוג בפרלמנט משותף ואוטונומיה באזורי מגוריהם, הצעה שלא התקבלה על דעתה. המסקנה הברורה מהפגישה הייתה שעבדאללה אכן מתכוון להצטרף כצד במלחמה, וגולדה נפרדה מהמלך במילים: "ניפגש לאחר המלחמה". יומיים לאחר מכן, ב-ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, חתמה גולדה מאירסון על הכרזת העצמאות בבית דיזנגוף, חתימה שהייתה מלווה, כפי שתיארה זאת, בבכי סוער מצדה.
שבע שנים הייתה מאירסון שרת העבודה – חמש שנים תחת דוד בן-גוריון ועוד שנתיים תחת משה שרת. בתקופה זו שימשה זמן מה, בין השנים 1955–1956, יו"ר מועצת המנהלים של חברת עמידר. בתקופת כהונתה הונחה התשתית למשפט העבודה הישראלי, ונחקקו דיני העבודה הראשונים:
חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951
חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951
חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953
חוק החניכות, תשי"ג-1953
חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954
עם מותו של לוי אשכול ב-1969 הועדפה מאיר על פני מועמדים כיגאל אלון, ראש הממשלה בפועל בימים שאחרי פטירת אשכול, כמשה דיין, שעימות בינו לבין אלון נחשב למסוכן למפלגה, וכפנחס ספיר, שלו היה סיכוי טוב יותר לזכות בתפקיד, אך הוא העדיף לוותר עליו. מאיר, שקיבלה בסקרים שקדמו לכניסתה למשרה הרמה אפס אחוזי פופולריות נחשבה למועמדת של פשרה כשמונתה על ידי מרכז מפלגת העבודה ברוב של 287 חברים ו-45 נמנעים לראשות הממשלה מטעמה. מאיר החלה את כהונתה בתפקיד ראש ממשלת ישראל ב-17 במרץ 1969, והייתה ראש ממשלה במשך 5 שנים. ממשלת ישראל ה-14 שהקימה הייתה בהרכב זהה לממשלת אשכול. מאיר הייתה האישה הראשונה בישראל שמילאה תפקיד זה, והשלישית בעולם שכיהנה כראש ממשלה. למרות זאת מעולם לא רחשה אהדה לתנועה הפמיניסטית, והיו שהאשימו אותה שאף פגעה בקידום נשים בסביבתה.
בחודשים שלפני מלחמת יום הכיפורים זרמו התרעות רבות מפני מלחמה מתקרבת. המלך חוסיין נפגש עם גולדה מאיר מספר פעמים לפני המלחמה. הפגישה האחרונה התקיימה ב-25 בספטמבר 1973 בתל אביב, בה נכחו גם ראש ממשלת ירדן זייד אל-ריפאעי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרדכי גזית, לו קידר, מזכירתה של מאיר, ובכירי אגף המודיעין שצפו והקשיבו לשיחה. לפי צבי זמיר, ראש "המוסד" באותה עת, המלך חוסיין התריע בפגישות אלה מפני מלחמה קרובה. לפיכך התייעצה גולדה עם שר הביטחון משה דיין שהרגיע אותה.
ביום הכיפורים עצמו, שעות לפני פרוץ המלחמה, הכריעה מאיר לגייס את המילואים לבקשתו של הרמטכ"ל דוד אלעזר, בניגוד לדעתו של דיין, שחשש שהעולם יראה זאת כהתגרות וכתוקפנות. עם זאת, היא סירבה להצעתו של הרמטכ"ל להנחית מכה מקדימה, מחשש שכך תמנע הגעת עזרה בינלאומית במהלך המלחמה. חרף תוצאות המלחמה נבחרה גולדה מאיר שנית לראשות הממשלה בבחירות לכנסת השמינית, שנערכו זמן קצר לאחר המלחמה, אך הביקורת הציבורית גברה. דיין התפטר בתקופה זו 3 פעמים, היא היא סרבה לקבל את התפטרותו. מאיר התאמצה למנוע הקמת ועדת חקירה או לפחות לדחות את הקמתה וניסתה לתעל את הדרישות לבדיקה מבצעית של כשלים נקודתיים. מאמציה לא צלחו והיא נאלצה להסכים להקמת ועדת אגרנט. הוועדה אמנם ניקתה את הדרג המדיני וקבעה שמאיר פעלה בצורה שקולה ונכונה והחלטותיה היו נכונות, אך קיומה של הוועדה הביאה להתגברות הביקורת הציבורית שהובילה להגשת התפטרותה ב-11 באפריל 1974.
אצל גולדה מאיר במטבח התבשלה בעיקר פוליטיקה - אבל גם קפה שחור חזק וגפילטע פיש משובחים. במטבחה של גולדה, נרקחו ענייניה של המדינה. שם, סביב שולחן הפורמייקה הירוק, נרקמו התרגילים הפוליטיים של מחר והתבשלו המהלכים הסודיים ביותר. "מי שהוזמן למטבח היה זה בשבילו אות של כבוד, שהוא בלב העניינים", אמר לובה אליאב, שמתוקף תפקידו אז היה בין האורחים הקבועים במטבח של גולדה. "אוי, והיא אפתה עוגות מצוינות. ממש התאהבנו כולנו בטקס הזה, שהתקיים פעם בשבוע. היו שם אנשים מפורום 'שרינו' או מפורום 'חברינו' והיא הגישה לבאים קפה ועוגת גבינה או שטרודל תפוחים, ולא הסכימה בשום פנים באופן שנעזור לה. זה היה מעליב אותה". "אנו תובעים שיתוף בכל הדרגים, כולל בהתייעצויות המטבח של גולדה", אמר איש המפלגה חייקל רמות בישיבת הנהלת המערך. ראש הממשלה שנכחה בדיון קראה בחיוך: "יש גבול ליכולת הקיבול של המטבח שלי", ואילו מזכ"ל ההסתדרות, ח"כ יצחק בן אהרון, אמר בתגובה: "אז יש להקים מטבח כמו בקיבוץ". ואז קרא אחד החברים: "אפשר לבקש משר השיכון להרחיב את המטבח של גולדה".
גולדה מאיר נפטרה בליל שבת, 8 בדצמבר 1978, ונקברה לאחר ארבעה ימים ב-12 בדצמבר 1978 בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

אותו הפתגם ב-16 גרסאות

תרגול קצר לפסיכומטרי:
לאמרה הגרמנית "אם כבר אז כבר" יש 16 חלופות. בהונגרית, למשל, אומרים: "אם כבר אווז, שיהיה שמן". בבנגלית: "אם לצוד, אז קרנף", וגם: "אם לגנוב, אז אוצר". ביידיש: אם לאכול חזיר, אז שהשומן יזל מן השפתיים". 'באנגליה : "ממילא תיכנס לבית הסוהר עבור גניבת פני, אז לך גנוב פאונד" (in for a pound).
לאמרה המשנאית "אם אין קמח אין תורה" אפשר למצוא חלופות שונות. בבולגרית ובטורקית אומרים: "דב רעב לא רוקד". ברוסית: "בטן רעבה היא חירשת ללמידה". יש גם ביטוי הפוך: "בטן מלאה חירשת ללמידה" (במובן ש: מי שלא נזקק לכלום, לא שואף להגיע למשהו חדש / להתקדם). בשוודית: "חתיכת לחם בכיס עדיפה על נוצה בכובע" .
לאמרה התנ"כית "טובים השניים מן האחד" יש גרסה בשפת האוסה שבצפון ניגריה: "אצבע אחת לא יכולה לסלק כינה מהראש", ובסינית: "שלושה סנדלרים שווים לקואו מין (חכם סיני קדום) אחד".
הפתגם הידוע "ברומא התנהג כרומאי" זוכה לגרסאות גיאוגרפיות מגוונות. בסוואהילית אומרים: "כשאתה מסתובב בין אנשים שתומי עין, עצום עין אחת". בצרפתית: "כשנמצאים בין זאבים צריך ליילל". אגב, לפתגם גם גרסה ארמית מן המדרש: "אזלת לקרתא, הלך בנימוסיה", ובעברית: "באת לעיר, נהג כמנהגה".
ומה אומרים העמים על הפתגם התלמודי "אין הנחתום מעיד על עיסתו"? בלדינו נמצא גרסה מקאברית: "התפאר הדובדבן, עד שנתמלא תולעים". באנגלית: "אל תנשוף בחצוצרה של עצמך", ובתאית פתגם סתום במקצת: "כשהכלב עושה את צרכיו, אף אחד לא מרים לו את הזנב".
"ברוב חובלים תטבענה הספינות". בבולגרית אומרים: "עם הרבה סבתות, התינוק יצא חלשלוש". בטורקית נאמר: "בכפר שיש יותר מדי תרנגולים, הבוקר מגיע באיחור". ובספרדית, פשוט: "הרבה ידיים בצלחת עושות בלגן אחד גדול".
ברוסית: "מרוב מטפלות התינוק איבד עין"
"זה כמו סינית בשבילי" - בפינית: "זה כמו עברית בשבילי" (תודה לרון שבתאי). מסתבר שגם בצרפתית.
. "הנכווה ברותחין נזהר בצוננין" - בתורכית: "הנכווה מחלב חם נושף על היוגורט"
"התפוח לא נופל רחוק מהעץ" - בערבית: "בנו של הברווז - שוחה" .
"מים שקטים חודרים עמוק" ברוסית: "מכות חלשות מפילות עצי אלון". באיטלקית: "מי שהולך לאט מגיע הרחק" (תודה לאהרון מלאכי). וגם ברוסית "מים שקטים משייפים אבנים"
"החנות שלך פתוחה" - בגרמנית: "האורווה פתוחה והסוסים בורחים"
"בשבילי זה כמו סינית" - בגרמנית: "בשבילי זה ספרדית" (Mir ist das spanisch) .
״להתפרץ לדלת פתוחה״ - באנגלית: ״להטיף למקהלה״, (preaching to the choir).
״לעשות חור בראש״ - בצרפתית ״לשבור את האוזניים״.
"אל יתהלל חוגר כמפתח" - ברוסית: "אל תגיד "הופ" לפני שקפצת".
״מה אני, עז ?״ - באנגלית: "מה אני, כבד קצוץ ?״
"סיפורי סבתא" –: סיפורי אישה זקנה (בלטינית fabellae aniles)
"ספר לסבתא" - ממדרש בראשית רבא "לך ספר את זה לאמא שלך" (זיל את גלוג לאמך).
"שמחת זקנתי" - ביידיש: "דאגת הסבתא שלי" (דאגה פון מיין בּוֹבֶּה).
"תרופות סבתא" - במרוקאית " דרכה של הסבתא" (טרֶק לָאלָה שפירושו, שיטה שעבר זמנה).
"הכבשה שחורה" - באנגלית, גרמנית וצרפתית: "הבהמה השחורה".
"מצא מין את מינו" - באיטלקית: "אלוהים בורא אותם והם מתחברים יחד".
..............................בערבית: "עופות מאותו זוג, מתחברים".
..............................ברוסית: "שני מגפיים, זוג".
''עשיר כקורח'' או ''עשיר כמו רוטשילד'' - האמריקנים אומרים: ''עשיר כמו רוקפלר''.
''על חשבון הברון'' - באנגליה: "על חשבון הוד מלכותה'' (At her Majesty's expense).
''סערה בכוס מים'' - באנגליה: ''סערה בכוס תה''.
''רוקד על כמה חתונות'' - "יותר מדי כדורים עפים באוויר" (Too many balls in the air).
''תסמונת הש.ג'' - באנגליה: "הפרצוף הנמוך ביותר בפסל הטוטם", זה שכולם דורכים עליו (low man on the totem pole).
''לתפוס טרמפ'' - באנגליה: "לקחת מישהו שק קמח'' (Ride piggyback on).
''חכם לאחר מעשה" - "Be a monday morning quarterback" המתייחס למי שמנתח את מהלכי משחק הפוטבול של יום ראשון.
''לא הוגן'' (''לא פייר'') - באנגלית: ''No cricket''.
''ג'וק בראש - באנגלית: ''יש לו דבורה בכובע''.
''קוף אחרי בן אדם'' - באנגליה: ''Copy cat''.
''רץ לספר לחבר'ה'' - באנגלית: ''Kiss and tell''.
''קוצים בתחת'' - באנגליה: ''נמלים במכנסיים''.
"מוכר קרח לאסקימוסים" - באנגליה: "מוביל פחם לניוקסל".
''עשה לילות כימים" - באנגליה: "כילה את שמן המאור של חצות" (Burn the midnight oil).
''עבד כי ימלוך'' - באנגליה: "קבצן על סוס" (Beggar on horseback).
''נכנס יין יצא סוד'' - בלטינית: "האמת מצויה ביין" (In vino veritas).
''נותנים לו אצבע והוא רוצה את כל היד'' - באנגליה: "תן לה אינצ' והיא תקח מייל" (give her an inch and she will take a mile).

תיאור מצב מזג אויר: בעברית "גשם זלעפות" בערבית "גשם קופים" באנגלית "יורד-גשם חתולים וכלבים" (It's raining cats and dogs) בצרפתית "יורד-גשם חבלים/מיתרים" (Il pleut des cordes) (רשמתי יורד-גשם, כי בשתי השפות יש פועל נפרד שאומר את זה..) ברוסית "יורד (גשם) כמו מתוך דלי" (Льёт как из ведра

הקיץ האחרון שלי איתכם - שפיות זמנית

לזכר שבעת הנופלים במתקפה מצד הטרוריסטים אתמול באזור אילת, רצח שבוצע בדם קר על ידי חיילים רוצחים מהצד המצרי של הגבול ומחבלים בשטח ישראל. הלוויותיהם התקיימו היום (יום שישי, ה-19.8.2011) וביום ראשון. השם יקום דמם.

זה הקיץ האחרון שלי אתכם עם הגשם הראשון אני אעלם דמעותי יזרמו במורד הרחובות כמו עלה נושר ותקוות רחוקות אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים אך בחורף הזה כבר לא אהיה קיים לאט לאט השכבות נמסות בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות כי השמיים גדולים והדמעות קטנות תעצמו את העיניים כל גשם ראשון ותחשבו עלי אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם ולבקר במדינות מעבר לים לדעת אם יש צורות חיים אחרות ואם המתים ממשיכים לחיות כי זה הקיץ האחרון שלי אתכם עם הגשם הראשון אני אעלם לאט לאט השכבות נמסות בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות אז תזכרו שהבטחתם...