לקראת חג המולד כדאי להיזכר בדמות החורף המפורסמת ביותר, סנטה קלאוס, ולנסות להתחקות אחר המקורות של מי שקרוי "הסבא מהצפון". סנטה הוא גלגול של הקדוש ניקולאס, הקדוש היחיד הנערץ על הזרמים המרכזיים בנצרות – הקתולים, האורתודוקסים ואף הפרוטסטנטים – למרות ביטול מוסד הקדושים של לותר. כמו כן, הוא הקדוש היחיד שנוכח בתרבות כיום, בעת המודרנית, גם בקרב אנשים שאינם נוצרים אדוקים. מהי הסיבה לפופולריות הרבה של סנטה קלאוס? כיצד ומדוע דמותו התגלגלה אל האיש השמנמן והעליז, נשוא על גבי מזחלת בעלת שמונה איילים, כפי שהוא מוצג כיום?
הקדוש ניקולאס נולד בתאריך לא ידוע בעיר פטרס, בפרובינקיית ליסיה שבאסיה הקטנה, ונפטר בשנת 343 לספירה בעיר מירה, גם היא בליסיה, בה כיהן כבישוף. בזמן כהונתו, הקדוש ממירה הרס את מקדש האלה ארטמיס, שהיה נחשב למקדש הכי יפה באזור ליקיה, והתקבע בזיכרון כממשיך כוחה של האלה ארטמיס. בחייו, ובעיקר לאחר מותו, התחילו האגדות מספרות על כוחותיו המיוחדים שנתרמו למען נשים, ילדים, יורדי ים ואסירים. הקדוש התפרסם במהירות ברחבי אסיה הקטנה ובעיקר בקונסטנטינופול, עיר הנמל המרכזית, ממנה יורדי הים דאגו לספר את סיפורי הניסים של הפטרון שלהם בשאר המזרח. במאה התשיעית שמו נכנס לספרות הקדושים, כנסיות נקראו על שמו וביוגרפיות חוברו עליו באזור שבו חי – מרחב תורכיה של היום. במאה העשירית, נישואי נסיכה ביזנטית לקיסר הגרמני הרחיבו את פולחן הקדוש ניקולאס לאימפריה הלטינית ולרוסיה. אך מדוע דווקא הוא יצר אהדה כה גדולה סביבו במהירות? מדוע אהדה זו המשיכה להתקיים עד לימינו? כדי לענות על שאלות אלו, נתחיל בסיפורים המפורסמים שסופרו בימי הביניים על הקדוש ניקולאס או הקדוש ניק.
המסורת הנוצרית מספרת על הילד שנעמד מיד לאחר טבילתו לנצרות כאות כבוד לשילוש הקדוש, ועל הנער שנמנע מפריצות והיה נוהג לבקר הרבה בכנסיות. ניקולאס הקטן התייתם מהוריו העשירים בגיל צעיר והחליט לתרום את כספו וכוחו עבור מי שצריך אותו. כאשר שמע על אב שהחליט להוציא את בנותיו לזנות כדי לשלם את הנדוניה שלהן, הוא זרק כסף מבעד החלון לתוך ביתם, ובכך הציל את הנערות מגורל אכזר. סיפור אחר מספר על מלחים שנקלעו לסערה וקראו לעזרתו של הקדוש ניק, שהציל אותם מטביעה. אותם מלחים הופיעו באגדות אחרות עם הקדוש ממירה, מה שגרם לו להתקבע כפטרון הבלעדי של יורדי הים. אגדה מפורסמת ביותר, שהופיעה בציורים רבים בימי הביניים, מספרת שהקדוש ניק הוציא מידו של מוציא להורג חרב שנועדה לערוף ראשים של חיילים רומאים חפים מפשע. הסיפור האחרון, שהופיע בציורים רבים בימי הביניים, מצייר את הקדוש ניק בגדול ואת המלחים בקטן, בהתאם לאיורי קדושים בימי הביניים. ישנה השערה שבגלל שהמלחים נראו קטנים כמו ילדים, ניקולאס הקדוש הפך בטעות לפטרון הילדים. כך או אחרת, אגדות אחרות מספרות על בעל פונדק שבזמן רעב לקח שלושה ילדים, רצח אותם, ביתר את גופותיהם לחתיכות ומכר אותם כבשר חזיר. כאשר הקדוש הגיע למקום, הפונדקאי התוודה על מעשיו והקדוש ניק חיבר את הילדים מחדש, חתיכה אחר חתיכה, והחזיר אותם לחיים – לכן, זכור הקדוש כפטרון הילדים.
אביעד קליינברג, חוקר ראשית הנצרות, טען כי הפופולריות של הקדוש ניקולאס טמונה בכך שבניגוד למרטירים ולקדושים האחרים שפעלו בתקופתו, הוא לא אופיין בהטפות מוסר או בתוכחות כלפי רשעים. הקדוש הוא בעל מידות טובות, שבמקום לכעוס על אב שרוצה להביא את בנותיו לזנות, הוא נותן לו כסף; שבמקום להרוג את ההורג, הוא לוקח את חרבו מידו. המידות הטובות הן שהפכו אותו לאהוד כל כך באופן אוניברסלי. יש להוסיף לשבחו את העובדה שיום הקדוש ניקולאס נקבע לשישי בדצמבר, תאריך שצמוד לחג המולד הקתולי והאורתודוקסי. מסורת נתינת המתנות זה לזה בחג המולד יוחדה לקדוש ניק, שהיה זכור בנדיבותו והפך לאלמנט מרכזי בחג, עד כדי כך שלותר לא רצה לוותר עליו בעת ביטול ימי הקדושים בזמן הרפורמציה. עד כאן הבנו מדוע דמותו של הקדוש ניקולאס היא פופולרית כל כך, אך הקדוש ניקולאס אינו דומה כלל לסנטה קלאוס המודרני. עיון באיורים של הקדוש מימי הביניים יראו תמונה של איש רציני עם זקן קצר שלעיתים מוקף הילה של טוהר סביבו. סנטה המודרני הוא זקן שמן, מגודל, שמח ותמים שנראה קצת שיכור, לבוש בגדי חורף אדומים-לבנים ורכוב ברוב עושר ופאר על מזחלת מעופפת בעלת שמונה איילים, ולעיתים אף מצויר עם מקטרת בפיו. אם כן, מי הוא סנטה? כיצד השתנה אל דמותו הנוכחית?
כדי להתייחס לסנטה קלאוס של המאה העשרים ואחת, אעמיק בהיסטוריה של סנטה באמריקה, שאם נרצה או לא נרצה היא הארץ ממנה שאובים רבים מהדימויים המוכרים לנו. סנטה קלאוס התפרסם בשם זה דרך המושבה ההולנדית ניו-אמסטרדם, הלא היא ניו יורק של היום. ההולנדים הביאו עמם את סינטרקלאאס, הגרסה ההולנדית לקדוש ניק, שהיה מגיע מספרד אל הולנד, רכוב על סוס מעופף בעל 4 רגליים יחד עם עוזרו פיט השחור. בשנת 1823, התפרסם בעיתון שיר אנונימי, שהפך למפורסם במהירות, ושמו "ביקור מהקדוש ניקולאס", שלימים יוחס לסופר הניו-יורקי קלמנט קלארק מור. בשיר זה, הקדוש הופיע כשדון עליז, רכוב על מזחלת עם שמונה איילים, שנכנס דרך הארובה כדי להכניס מתנות בגרבי הילדים שהיו תלויות על האח. לא ברור מה כתב המשורר מתוך דמיונו בלבד ומה הכניס מתוך מסורת שהייתה כבר מוכרת, אך ברור כי הדימוי המוכר התקבע באותם שנים. בשנות השישים של המאה התשע עשרה, תרם את חלקו לגלגול של סנטה תומאס נאסט, קריקטוריסט אמריקאי, שדרך ציוריו הפך את השדון לזקן שמן וגדול בבגדי פרווה אדומים-לבנים.
כדי לסיים את הגלגולים שעבר הקדוש האומלל, נרוץ קדימה אל שנות השלושים של המאה הקודמת, אז הבינה חברת קוקה-קולה שהמשקה שלה מקובע כמשקה קיץ, וכדי להפוך את הקולה לדו עונתית היא צריכה לגייס את סנטה למשימתה. כך, סנטה הפך את הקולה למשקה שנתי וקוקה-קולה הפכה את סנטה קלאוס לדמות כלל עולמית, אהובה כל כך על ילדים בכל העולם. בגדיו של סנטה היו אדומים-לבנים עוד לפני הפרסום של קוקה-קולה, אולי בגלל הבוהק של הצבעים אלו, ואולי – וזאת השערה בלבד – בשל הדמיון לצבעי הדגל האמריקאי וההולנדי. המעניין בסיפור של סנטה קלאוס הוא שמדובר בדמות המסמלת את מה שמעניין בחברה. בימי הביניים סיפור ניסי על קדוש טוב לב, שמוסר עצמו עבור החלשים, ריגש את ההמונים. אני אולי קצת אחמם את האווירה, אבל סנטה קלאוס של ימינו, שמככב בפרסומת לחברת ענק, מספר לי יותר על החברה בה אני חיה – חברה שבה התרבות היא הצריכה והצריכה היא התרבות.
הכתבה פורסמה לראשונה בעיתון ציר הזמן מאת: Nomi Bas
.jpg)
.jpg)
.jpg)
