מוחמד עזר לילד בן 6 להגיע הביתה – מי אחראי להשגחה ולבטיחות הילדים? | מיכל החובשת

 

בטיחות ילדים | אחריות תקשורתית | השגחה

ילד בן שש נמצא בוכה לבדו מחוץ לבית הספר – מי אחראי להשגחה?

הסיפור על מוחמד שסייע לילד להגיע הביתה מעלה שאלות על אחריות, בטיחות וערנות למצוקה. ילד בן שש נמצא בוכה לבדו מחוץ לבית הספר, ומוחמד סייע לו להגיע הביתה. הסיפור מעורר שאלות על בטיחות ילדים, אחריות תקשורתית וחשיבות ההשגחה. מיכל החובשת – 054-7790549.

💔 רגעי החרדה של האם

אם מקבלת מידע שבנה בן השש נמצא עם ילד בשם מוחמד שאינה מכירה. היא אינה יודעת בן כמה הוא, לאן לקח את בנה והאם הילד בטוח.

רק בהמשך מתברר, לפי דברי האם, שמוחמד הוא תלמיד כיתה ד' שראה את בנה בוכה לבדו מחוץ לבית הספר.

מוחמד סייע לילד להגיע הביתה באוטובוס בשלום. האם הודתה לו על עזרתו.

🚨 השאלה שחשוב לבדוק

כיצד הגיע ילד בן שש למצב שבו הוא נמצא בוכה לבדו מחוץ לבית הספר, והאם ניתן היה למנוע זאת?

🏫 בטיחות ילדים ואחריות להשגחה

במערכת החינוך קיימת חשיבות רבה לנהלים ברורים לגבי יציאה משטח בית הספר, מסירת תלמידים צעירים וזיהוי מצבי מצוקה.

עם זאת, אין להסיק מהפרטים הידועים שבית הספר או גורם מסוים התרשלו. בירור האחריות מחייב לבדוק מתי הסתיימו הלימודים, אילו סידורי יציאה נקבעו ומה אירע בפועל.

📺 ומה לגבי האחריות התקשורתית?

פרסום הקלטה של אם מבוהלת מעורר שאלות על פרטיות, דיוק, הצגת מידע חלקי והחובה לעדכן את הציבור כשהאירוע מסתיים.

דיווח אחראי צריך להבחין בין חשש ראשוני לבין עובדות שאומתו, ולהימנע מהצגת אדם כמסוכן רק בשל שמו או זהותו.

❤️ השגחה היא ערנות ואחריות

הסיפור מזכיר לנו עד כמה חשוב לזהות מצוקה בזמן ולהגיב אליה.

העיקרון הזה חשוב גם כשמדובר באנשים מבוגרים ובמטופלים מאושפזים, הזקוקים לנוכחות אישית ולתשומת לב.

🚑 מיכל החובשת – השגחה פרטית על מאושפזים

שירות השגחה פרטית באזור המרכז, עם דגש על נוכחות אישית, ערנות ותשומת לב לצורכי המטופל.

כשבני המשפחה אינם יכולים להיות לצד יקיריהם לאורך כל שעות האשפוז, השגחה פרטית יכולה להעניק נוכחות נוספת ולסייע בזיהוי מצבים שמצריכים פנייה לצוות הרפואי.

השירות אינו מחליף טיפול רפואי או סיעודי שנדרש על ידי הצוות המטפל.

📋 מה חשוב לברר לפני שמזמינים השגחה?

✅ מהי ההכשרה של המשגיח או המשגיחה?

✅ מה כולל השירות בפועל?

✅ כיצד מזהים מצבי מצוקה ומדווחים לצוות?

✅ האם השירות מתאים לצרכים האישיים של המטופל?

✅ מהן שעות הזמינות?

💙 מיכל החובשת

השגחה פרטית על מאושפזים באזור המרכז

נוכחות אישית, תשומת לב ואחריות.

📞 054-7790549

לפרטים ולתיאום השגחה פרטית

🎥 הדיווח התקשורתי על המקרה 

💬 שאלה לדיון

כיצד לדעתכם ניתן לשפר את ההשגחה על ילדים צעירים ועל אנשים הזקוקים לסיוע?

שתפו את דעתכם בתגובות.

תגיות: מיכל החובשת, השגחה פרטית, בטיחות ילדים, אחריות תקשורתית, השגחה בבית חולים, השגחה על קשישים, חובשת פרטית, עזרה לזולת.

פרטי האירוע מבוססים על הדברים שפרסמה האם. התמונות הן להמחשה בלבד. אין במאמר קביעה בדבר רשלנות של מוסד או אדם מסוים ללא בירור העובדות.

גרימת מוות ברשלנות במעון – רעיון לסמינריון במשפטים, קרימינולוגיה ועבודה סוציאלית

 

🎓 רעיון לסמינריון | משפטים | קרימינולוגיה

דיירת נחנקה מבורקס – מתי טעות של מטפל הופכת לאחריות פלילית?

ניתוח משפטי ואתי של רשלנות בטיפול באנשים חסרי ישע

דיירת במעון נחנקה מבורקס והמטפלת הורשעה. רעיון לסמינריון על רשלנות פלילית, אחריות מטפלים, חובת זהירות ואחריות מוסדית. מיקי – סיוע בכתיבה אקדמית.

פרשת מותה של היאם בשבש במעון "רנד" בטירה, אלה הפרטים המשפטיים שאומתו:

• בית המשפט: בית משפט השלום בפתח תקווה.שם הנאשמת: אתאר ורדה. השופט: גיל גבאי. העבירה: גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין. תאריך הכרעת הדין: 12 באוקטובר 2026

• מדינת ישראל נ' אתאר ורדה – תיק 28676-08 (מספר חלקי כפי שמופיע בתוצאת החיפוש), בפני השופט גיל גבאי. המקרה שמעורר שאלות קשות

על פי הדיווח בתקשורת, דיירת במעון נחנקה מבורקס, והמטפלת הורשעה בגרימת מוות ברשלנות.

המקרה מעלה סוגיות מהותיות בנוגע לחובת הזהירות של אנשי טיפול, לאחריות מוסדית ולהגנה על אנשים הזקוקים להשגחה ולסיוע.

📰 לקריאת הכתבה המקורית

💡 רעיון לסמינריון

בין טעות אנוש לאחריות פלילית: אחריות מטפלים ומוסדות טיפוליים למותם של אנשים חסרי ישע כתוצאה מרשלנות.

🔎 שאלת המחקר המוצעת

באילו נסיבות ראוי להטיל אחריות פלילית אישית על מטפל בגין מותו של אדם חסר ישע, וכיצד יש לאזן בינה לבין האחריות המערכתית של המוסד המטפל?

📚 השערות מחקר אפשריות

1. הפרת נהלים ברורים המיועדים למניעת סיכון צפוי עשויה לחזק את הבסיס להטלת אחריות פלילית.

2. כשלים ארגוניים, מחסור בהכשרה ועומס עבודה עשויים להשפיע על ניתוח האחריות המערכתית.

3. מניעת אירועים דומים מחייבת שילוב של אחריות אישית, הכשרה ופיקוח מוסדי.

📝 מתווה מוצע לעבודת סמינריון

פרק ראשון – מבוא ורקע

הצגת הבעיה, מטרת המחקר ושאלת המחקר.

פרק שני – המסגרת המשפטית

גרימת מוות ברשלנות, חובת זהירות, קשר סיבתי ועקרונות האחריות הפלילית.

פרק שלישי – אחריות המטפל

הפרת נהלים, צפיות הסיכון, הכשרה מקצועית והבחנה בין טעות לרשלנות.

פרק רביעי – אחריות מוסדית

נהלי בטיחות, פיקוח, הכשרת עובדים, ניהול סיכונים ותרבות ארגונית.

פרק חמישי – דיון ומסקנות

האיזון בין ענישה, הרתעה, מניעה והגנה על זכויות מטופלים.

🎓 לאילו תחומי לימוד הנושא מתאים?

⚖️ משפטים – אחריות פלילית ורשלנות.

🧠 קרימינולוגיה – אחריות אישית והרתעה.

❤️ עבודה סוציאלית – הגנה על אוכלוסיות פגיעות.

🏥 ניהול מערכות בריאות – בטיחות וניהול סיכונים.

✍️ מיקי – סיוע בכתיבה אקדמית

צריכים עזרה בבחירת נושא, בניסוח שאלת מחקר, באיתור מקורות או בבניית מתווה?

מיקי מציעה ליווי אישי בתהליך הכתיבה העצמאית, ללא שימוש בבינה מלאכותית בתהליך הכתיבה.

📚 מיקי – כתיבה אקדמית בגישה אנושית

רעיונות לסמינריון, הכוונה במחקר, עריכה וליווי אישי.

📱 וואטסאפ: 055-8847962 📧 שליחת דרישות העבודה במייל 🌐 לפרטים נוספים על השירות

💬 שאלה לדיון

כאשר מתרחש אסון במוסד טיפולי, האם האחריות צריכה להיות אישית, מערכתית או משותפת?

שתפו את דעתכם בתגובות!

הרעיונות מוצעים לצורכי לימוד ומחקר. יש לאמת את העובדות והמקורות המשפטיים ולפעול בהתאם לכללי היושרה האקדמית.

תגיות: רעיונות לסמינריון, מיקי כתיבה אקדמית, גרימת מוות ברשלנות, אחריות פלילית, רשלנות מטפלים, משפטים, קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, סמינריון.

 

העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית של רשלנות רפואית וחלקו של המעסיק במסגרת יחסי שולח - שלוח

מיכל החובשת משגיחה על מאושפזים בבתי חולים באופן פרטי - מטופלים גריאטריים, אונקולוגים, שיקומיים ועוד בבתי חולים בשפלה והמרכז - אסף הרופא שמואל הרופא, וולפסון, איכילוב, בילינסון, שיבא תל השומר, בית חולים מאיר ובמוסדות סיעודיים כולל בית ליצ'ק, עד 120 ועוד

טלפון 054-7790549

העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית של רשלנות רפואית 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – רשלנות רפואית
2
1 .1 מהי רשלנות
2
1 .2 רשלנות רפואית
3
1 .2.1 מהי רשלנות רפואית
3
1 .2.2 רשלנות רפואית בהתאם לשיטת המשפט בישראל
4 פרק 2 – רשלנות רפואית : חלקו של המעביד 9

2 .1 חלקו של המעביד ברשלנות רפואית 9

2 .2 חלקו של המעביד ברשלנות רפואית בראי הפסיקה
1 0 פרק 3 – רשלנות רפואית כעבירה פלילית
1 2
פרק 4 – רשלנות רפואית : סקירה משווה
1 6
פרק 5 – דיון וסיכום
1 9
מקורות
2 2
תקציר 

הביטוי המשפטי של היחסים בין הפרט ומערכת הבריאות מתמקדים בעיקר בדיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, זאת לאור העלייה במספר הפרשות העוסקות ברשלנות רפואית. לכן, בעבודה זו נסקור סוגייה אחת מני רבות מתחום הרשלנות הרפואית – העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית. בנוסף, נבחן באילו מקרים תוטל אחריות בגין רשלנות רפואית על מוסדות רפואיים?
תחילה, נסקור בפרק הראשון את עוולת הרשלנות, תוך התמקדות ברשלנות הרפואית. בנוסף, נבחן כיצד שיטת המשפט הישראלית מגדירה מהי רשלנות רפואית בהתאם לחוק ולפסיקה, זאת בהתאם לדיני הנזיקין. במסגרת הפרק השני נבחן מהו חלקו של המעביד במעשה הרשלנות הרפואית, כאשר ההתמקדות הנה ביחסי שולח – שלוח ובכשל מערכתי. בחינה זו הנה חיונית, מאחר ואחריות המעביד לרשלנות רפואית הנה אחריות שילוחית נפוצה במסגרת פקודת הנזיקין. בכדי להוכיח את אחריותו של המעביד לרשלנות בהתאם לשיטת המשפט בישראל, צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים – ישנם יחסי עובד ומעביד וכן, העוולה בוצעה על ידי העובד במהלך עבודתו של העובד אצל המעביד. בנוסף, אחריות המעסיק לרשלנות העובד מוגדרת במסגרת יחסי שולח – שלוח. בנוסף, נבחן בפרק זה את חלקו של המעסיק ברשלנות בראי הפסיקה בישראל.
במסגרת הפרק השלישי, נסקור כיצד החוק הפלילי בישראל רואה את הרשלנות הרפואית כעבירה פלילית וכיצד ניתן להבחין בין הדין האזרחי של עוולת הרשלנות לעבירת הריגה. בהמשך, נבצע בפרק הרביעי סקירה משווה של המצב המשפטי בארצות הברית בסוגיית הרשלנות הרפואית בנקודות כמו יישומה של דוקטורינת ההסכמה מדעת לטיפול רפואי.
לבסוף, בפרק החמישי, נערוך דיון בממצאי העבודה.
מסקירתנו עולה, כי בניגוד למערכת הבריאות האמריקאית, מערכת הבריאות הישראלית הנה, לרוב, ציבורית. למרות ההבדלים, גישתן של שיטת המשפט הישראלית והאמריקאית כלפי רשלנות רפואית דומות בעמדתן. למרות ההבדלים, שיטת המשפט בישראל בחרה לאמץ את אמות המידה הנהוגות בארצות הברית.

 

העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית של רשלנות רפואית וחלקו של המעסיק במסגרת יחסי שולח - שלוח

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית של רשלנות רפואית 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – רשלנות רפואית
2
1 .1 מהי רשלנות
2
1 .2 רשלנות רפואית
3
1 .2.1 מהי רשלנות רפואית
3
1 .2.2 רשלנות רפואית בהתאם לשיטת המשפט בישראל
4 פרק 2 – רשלנות רפואית : חלקו של המעביד 9

2 .1 חלקו של המעביד ברשלנות רפואית 9

2 .2 חלקו של המעביד ברשלנות רפואית בראי הפסיקה
1 0 פרק 3 – רשלנות רפואית כעבירה פלילית
1 2
פרק 4 – רשלנות רפואית : סקירה משווה
1 6
פרק 5 – דיון וסיכום
1 9
מקורות
2 2
תקציר 

הביטוי המשפטי של היחסים בין הפרט ומערכת הבריאות מתמקדים בעיקר בדיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, זאת לאור העלייה במספר הפרשות העוסקות ברשלנות רפואית. לכן, בעבודה זו נסקור סוגייה אחת מני רבות מתחום הרשלנות הרפואית – העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית. בנוסף, נבחן באילו מקרים תוטל אחריות בגין רשלנות רפואית על מוסדות רפואיים?
תחילה, נסקור בפרק הראשון את עוולת הרשלנות, תוך התמקדות ברשלנות הרפואית. בנוסף, נבחן כיצד שיטת המשפט הישראלית מגדירה מהי רשלנות רפואית בהתאם לחוק ולפסיקה, זאת בהתאם לדיני הנזיקין. במסגרת הפרק השני נבחן מהו חלקו של המעביד במעשה הרשלנות הרפואית, כאשר ההתמקדות הנה ביחסי שולח – שלוח ובכשל מערכתי. בחינה זו הנה חיונית, מאחר ואחריות המעביד לרשלנות רפואית הנה אחריות שילוחית נפוצה במסגרת פקודת הנזיקין. בכדי להוכיח את אחריותו של המעביד לרשלנות בהתאם לשיטת המשפט בישראל, צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים – ישנם יחסי עובד ומעביד וכן, העוולה בוצעה על ידי העובד במהלך עבודתו של העובד אצל המעביד. בנוסף, אחריות המעסיק לרשלנות העובד מוגדרת במסגרת יחסי שולח – שלוח. בנוסף, נבחן בפרק זה את חלקו של המעסיק ברשלנות בראי הפסיקה בישראל.
במסגרת הפרק השלישי, נסקור כיצד החוק הפלילי בישראל רואה את הרשלנות הרפואית כעבירה פלילית וכיצד ניתן להבחין בין הדין האזרחי של עוולת הרשלנות לעבירת הריגה. בהמשך, נבצע בפרק הרביעי סקירה משווה של המצב המשפטי בארצות הברית בסוגיית הרשלנות הרפואית בנקודות כמו יישומה של דוקטורינת ההסכמה מדעת לטיפול רפואי.
לבסוף, בפרק החמישי, נערוך דיון בממצאי העבודה.
מסקירתנו עולה, כי בניגוד למערכת הבריאות האמריקאית, מערכת הבריאות הישראלית הנה, לרוב, ציבורית. למרות ההבדלים, גישתן של שיטת המשפט הישראלית והאמריקאית כלפי רשלנות רפואית דומות בעמדתן. למרות ההבדלים, שיטת המשפט בישראל בחרה לאמץ את אמות המידה הנהוגות בארצות הברית.

מטלה בדיני נזיקין: עוולת הרשלנות ונגזרותיה

 

מילות מפתח	אחריות גופי ציבור, דיני נזיקין, העברת נטל הראייה, חוק הנזיקים האזרחיים, פקודת הנזיקין, רשלנות
שנת הגשה	2011
מספר מילים	1387
מספר מקורות	9

תקציר העבודה

עבודה מס' 1
רשלנות, אחריות גופי ציבור והעברת נטל הראייה 

בחודש אוקטובר, ביום שלישי אחר הצהריים אירעה דליפת גז מאחד המפעלים שבאזור התעשייה של  חולון. הדליפה הובילה לאסון גדול כאשר שמונה אנשים, מתוכם שלושה עובדי עירייה שהיו בניידת בדרכם לסייע בעצירת הדליפה, שאפו את אדי הגז ונפטרו כתוצאה מכך.
חקירת האירוע העלתה את הממצאים הבאים:
   התברר כי שלדון קופר, אחד מבכירי עובדי העירייה, קיבל כבר בשעות הבוקר פנייה לטפל במוקד הדליפה שבאזור התעשייה. אך החליט לאחר התלבטות קצרה להשהות את מתן הסיוע להמשך היום הואיל ושלח יום קודם את אנשיו ליום נופש שהיה מתוכנן מבעוד מועד והשאיר רק צוות מצומצם מאוד אשר מנה שלושה אנשים.
   עוד התברר בחקירה כי סגן השר לאיכות הסביבה, לאונרד ליקי, קיבל התרעות רבות על הסכנה הצפויה במקרה של דליפת גז. ההתרעות הגיעו מבקרי זהירות, אשר טענו כי במקרה של דליפת גז המפעלים והעירייה אינה ערוכים כראוי לטיפול באירוע. זאת לאור מחסור בכוח אדם ומשאבים כספיים. סגן השר לא מצא פיתרון לטיעונים שהועלו והמצב נותר כפי שהיה.
   לאחר החקירה התברר כי דליפת הגז נגרמה ככל הנראה בשל תחזוק לקוי של מיכל הגז והצינורות המחוברים אליו. פני, בעלת המפעל, שכחה לטפל בליקויים שבמיכל הגז וזאת למרות הוראות ברורות באשר לתחזוקת מיכלי הגז ולמרות הביקורת השנתית החיצונית אשר הצביעה על הליקויים הללו. לא ידוע מה בדיוק גרם לדליפה אבל הדליפה התפשטה למפעל הסמוך – שם נכחו שני עובדי המפעל, הווארד וולוויץ וראג'ש קותרפאלי, אשר נפגעו קשות בשל  שאיפת הגז.
דונו בתביעה האפשרית של משפחות הנספים ושל הנפגעים הווארד וראג'ש,  כנגד כל הנתבעים הפוטנציאליים. שימו לב: בעבודה זו יש לדון רק בעוולת הרשלנות ונגזרותיה.
הנחיות:
1.      אורך התרגיל: עד 2 עמודים, בפונט David 12, רווח שורה וחצי ושוליים רגילים (שוליים עליונים תחתונים – 2.5 ס"מ ושוליים בצדדים – 3 ס"מ). חריגות לא ייבדקו. כאשר הנכם מסתמכים על אסמכתא מסוימת יש לאזכר את המקור במלואו על פי כללי הציטוט האחיד בהערת שוליים.
2 .      את העבודה יש להגיש עד ליום 1.12.11 דרך אתר הקורס.
ביבליוגרפיה:
1.     פקודת הנזיקין [נוסח חדש] סעיפים 7-7ו, 13, 14 36-35, 38- 41.
2.     חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952.
3.     ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 134-122, פס' 22-1
לפסק דינו של השופט ברק (1982).
4.     ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לח(3) 1 (1984).
5.     ע"א 243/83 עירית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113 (1985).
6.     ע"א 377/85 נעים נ' משרד החינוך והתרבות, פ"ד מב(1) משפטים3 (1988).
7.     ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' ציזיק, פ"ד מא(3) 169 (1987).
8.     ע"א 9משפטים/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45 (1994).
9.     ע"א 241/89 ישראליפט (שירותים) תשל"ג בע"מ נ' הינדלי, פ"ד מט(1) 45, 59-74 (פס' 32-14
לפסק דינו של השופט בך) (1995).
10.
ע"א 3510/99 ולעס נ' אגד – אגודה שתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נה(5) 826 (2001).
11.
דנ"א  7794/98 משה נ' קליפורד, פ"ד נז(4) 721 (2003).
12. ע"א 5604/94 חמד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 498 (2004).
13.
ע"א 10078/03 שתיל נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(4) 3519 (2007).
14.
ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' סולן, פ"ד נה(4) 898 (2001).
משפטים.
ע"א 8משפטים1/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק, פ"ד נו(1) 539 (ניתן לדלג על פס' 8-5 לפסק דינו של השופט ריבלין) (2001).
16.  אריאל פורת "דיני נזיקין: עוולת הרשלנות על-פי פסיקתו של בית-המשפט עליון מנקודת-מבט תיאורטית" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ו 373 (אריאל רוזן-צבי עורך, תשנ"ז).

חובת הזהירות מוטלת עלינו בהתאם למבחן האדם הסביר

עוברים דירה? מחדשים את המטבח? הידעתם שבישראל קיים חוק שמוקדש כולו ל.....מקררים?
בשנות ה-60 החליט מרדכי בש להתחדש במקרר חדש ולכן השאיר את המקרר הישן שבו לא היה לו צורך עוד בחצר הבניין המשותף שבו התגורר. שני ילדים אשר שיחקו בחצר נכנסו כחלק ממשחק אל תוך המקרר ונתקעו בפנים, לאחר שלא הצליחו לצאת הם מצאו את מותם. מרדכי בש נאשם והורשע בבית משפט השלום בגרימת מוות מתוך חוסר זהירות, נקנס ונידון לארבעה חודשי מאסר בפועל ועוד שישה חודשי מאסר על תנאי. (לאחר מכן ערער בש לבית המשפט המחוזי וזוכה מאשמה. אולם, לאחר ערעור נגד שהגיש היועץ המשפטי לבית המשפט העליון, הוחלט להשאיר את הפסיקה המקורית על כנה).
בעקבות המקרה הטראגי חוקק בישראל החוק ל"מניעת מפגעים (בטיחות מקררים)" שבו נאסר על אדם להפקיר מקרר מחוץ לדירה/בניין או בכל אזור ציבורי שהוא, אלא אם הוריד את דלת המקרר או בתנאי שיש למקרר מנגנון פתיחה פנימי.
מקרה מרדכי בש היווה תקדים משפטי על מנת לקבוע את התנהגותו של 'האדם הסביר', משמע האם יכול היה האדם הסביר (לצורך העניין מרדכי בש) לצפות את התוצאות הנוראיות שהיו לפעולותיו (לצורך העניין השארת המקרר בחוץ ומותם של הילדים). בית המשפט העליון קבע שהתשובה לכך היא שהאדם הסביר יכול היה להעלות תרחיש שכזה בראשו כאפשרי ואת הסכנה הטמונה בהפקרת המקרר, ועל כן מצא אותו אשם כפי שנקבע מלכתחילה.
בשנת 2010 השאירו תושבי קריית יובל שבירושלים דלת פלדלת כבדה מחוץ לדירתם ללא השגחה, הדלת נפלה על בנם הפעוט של המשפחה וגרמה למותו. מקרה דומה קרה גם ביולי 2014 לאחר שדלת שנפלה על פעוטה בבית סבתה שבירושלים גרמה לה לפציעה אנושה. בשני המקרים נזקק בית המשפט לתקדים האדם הסביר על מנת לדון בעניינם.
מסקנות: תהיו אנשים טובים, אל תשאירו את הזבל שלכם בחוץ, דאגו לפינוי מסודר או לתרומה של מכשירים/חפצים ישנים, חוץ מזה שזבל של אחד הוא אוצר לאחר....