🎓⚖️ רשלנות רפואית – מתי טעות רפואית הופכת מעוולה אזרחית לעבירה פלילית?

 

🎓⚖️ רשלנות רפואית – מתי טעות רפואית הופכת מעוולה אזרחית לעבירה פלילית?

מה קורה כאשר טיפול רפואי מתבצע על ידי מספר רופאים, אחיות ואנשי צוות, ובסופו של דבר נגרם למטופל נזק?

מי אחראי?
האם מדובר ב"רשלנות רפואית" שמקימה אחריות אזרחית בלבד?
או שבנסיבות מסוימות ניתן להגיע גם לאחריות פלילית?

🔎 בדיוק בשאלות המורכבות האלה עוסקת עבודת הסמינריון:

"העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית – כיצד ריבוי המעורבים בטיפול הרפואי משפיע על האפשרות להעמיד לדין בגין רשלנות רפואית?"

📚 העבודה עוסקת בין היתר ב:

⚖️ מהי עוולת הרשלנות?
🏥 מהי רשלנות רפואית לפי הדין הישראלי?
🔴 מתי רשלנות יכולה להפוך לעבירה פלילית?
👨‍⚕️👩‍⚕️ מה קורה כאשר קיימים מספר גורמים המעורבים בטיפול?
🔗 כיצד המשפט הפלילי מתמודד עם עבירות רשלנות מרובות משתתפים?
🌎 כיצד מתמודדת ארצות הברית עם סוגיות של רשלנות רפואית?
📖 מה ההבדלים בין האחריות האזרחית לאחריות הפלילית?

העבודה כוללת 5 פרקים, סקירה של הדין הישראלי, פסיקה, דיון ברשלנות רפואית כעבירה רבת משתתפים וכן סקירה משווה.

🎯 מתאים במיוחד לסטודנטים למשפטים, רפואה, מנהל מערכות בריאות ומקצועות הבריאות.

📌 רוצים לראות את העבודה המלאה, המבנה שלה והמקורות?

👉 לצפייה בעבודה בסמארטר:

💡 מחפשים נושא לסמינריון?

בסמארטר תוכלו למצוא עבודות לדוגמה, רעיונות לנושאים ומאגרי עבודות שיכולים לעזור לכם להתחיל את העבודה האקדמית בצורה מסודרת.

#סמינריון #עבודתסמינריון #משפטים #רשלנותרפואית #משפטפלילי #משפטאזרחי #סטודנטים #סטודנטיםלמשפטים #עבודותאקדמיות #סמארטר #Smarter #עבודהסמינריונית #אקדמיה #לימודים

עוולה אזרחית ועבירה פלילית - ריבוי המעורבים בטיפול הרפואי והעמדה לדין בגין רשלנות רפואית

 

עבודת סמינריון בנושא: העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית - כיצד ריבוי המעורבים בטיפול הרפואי משפיע על האפשרות להעמיד לדין בגין רשלנות רפואית?

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

עבודת סמינריון בנושא:
    העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית – כיצד ריבוי המעורבים בטיפול הרפואי משפיע על האפשרות להעמיד לדין בגין רשלנות רפואית?
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – רשלנות רפואית
2
1 .1 מהי רשלנות
2
1 .2 רשלנות רפואית
3
1 .2.1 מהי רשלנות רפואית
3
1 .2.2 רשלנות רפואית בהתאם לשיטת המשפט בישראל
4 פרק 2 – רשלנות רפואית כעבירה פלילית
1 0
2 .1 רשלנות כעבירה פלילית
1 0
2 .2 רשלנות רפואית כעבירה פלילית
1 0 פרק 3 – רשלנות רפואית כעבירה רבת משתתפים
1 5
             3.1 עבירות רבות משתתפים במשפט הפלילי
1 5
                  3.1.1 גישתו של המשפט הפלילי לעבירות רבות משתתפים
1 5
                  3.1.2 גישתו של המשפט הפלילי לעבירות רבות משתתפים בתחום הרשלנות
1 6
            3.2 יישום העקרונות של עבירות רבות משתתפים בתחום הרשלנות הרפואית
2 0 פרק 4 – רשלנות רפואית : סקירה משווה
2 2
פרק 5 – דיון וסיכום
2 5
מקורות
2 8
– תקציר 

הביטוי המשפטי של היחסים בין הפרט ומערכת הבריאות מתמקדים בעיקר בדיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, זאת לאור העלייה במספר הפרשות העוסקות ברשלנות רפואית. לכן, בעבודה זו נסקור סוגייה אחת מני רבות מתחום הרשלנות הרפואית – העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית. בנוסף, נבחן כיצד ריבוי המעורבים בטיפול הרפואי משפיע על האפשרות להעמיד לדין בגין רשלנות רפואית?
תחילה, נסקור בפרק הראשון את עוולת הרשלנות, תוך התמקדות ברשלנות הרפואית. בנוסף, נבחן כיצד שיטת המשפט הישראלית מגדירה מהי רשלנות רפואית בהתאם לחוק ולפסיקה, זאת בהתאם לדיני הנזיקין. במסגרת הפרק השני נבחן את הרשלנות והרשלנות הרפואית כעבירה פלילית.
במסגרת הפרק, נסקור כיצד החוק הפלילי בישראל רואה את הרשלנות הרפואית כעבירה פלילית וכיצד ניתן להבחין בין הדין האזרחי של עוולת הרשלנות לעבירת הריגה. בפרק השלישי נבחן את סוגיית הרשלנות הרפואית כעבירה רבת משתתפים. במסגרת זו, נבחן את נושא העבירה רבת המשתתפים ונתמקד בבחינת הרשלנות הרפואית כעבירה רבת משתתפים. מן הראוי לציין, כי פרשות העוסקות באחריות פלילית של עבירות רשלנות רפואית אינן נפוצות בשיטת המשפט הישראלית. בפרשות הקיימות, אין עיסוק בתרומתו של כל משתתף לביצוע העבירה וכן, אין התייחסות שיפוטית לסוגיית ההתרשלות הרפואית או אף לעבירת ההריגה לביצוע בצוותא. בהמשך, נבצע בפרק הרביעי סקירה משווה של המצב המשפטי בארצות הברית בסוגיית הרשלנות הרפואית בנקודות כמו יישומה של דוקטורינת ההסכמה מדעת לטיפול רפואי.
לבסוף, בפרק החמישי, נערוך דיון בממצאי העבודה. מסקירתנו עולה, כי בניגוד למערכת הבריאות האמריקאית, מערכת הבריאות הישראלית הנה, לרוב, ציבורית. למרות ההבדלים, גישתן של שיטת המשפט הישראלית והאמריקאית כלפי רשלנות רפואית דומות בעמדתן. למרות ההבדלים, שיטת המשפט בישראל בחרה לאמץ את אמות המידה הנהוגות בארצות הברית.
                                                                                               

 

העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית של רשלנות רפואית וחלקו של המעסיק במסגרת יחסי שולח - שלוח

מיכל החובשת משגיחה על מאושפזים בבתי חולים באופן פרטי - מטופלים גריאטריים, אונקולוגים, שיקומיים ועוד בבתי חולים בשפלה והמרכז - אסף הרופא שמואל הרופא, וולפסון, איכילוב, בילינסון, שיבא תל השומר, בית חולים מאיר ובמוסדות סיעודיים כולל בית ליצ'ק, עד 120 ועוד

טלפון 054-7790549

העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית של רשלנות רפואית 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – רשלנות רפואית
2
1 .1 מהי רשלנות
2
1 .2 רשלנות רפואית
3
1 .2.1 מהי רשלנות רפואית
3
1 .2.2 רשלנות רפואית בהתאם לשיטת המשפט בישראל
4 פרק 2 – רשלנות רפואית : חלקו של המעביד 9

2 .1 חלקו של המעביד ברשלנות רפואית 9

2 .2 חלקו של המעביד ברשלנות רפואית בראי הפסיקה
1 0 פרק 3 – רשלנות רפואית כעבירה פלילית
1 2
פרק 4 – רשלנות רפואית : סקירה משווה
1 6
פרק 5 – דיון וסיכום
1 9
מקורות
2 2
תקציר 

הביטוי המשפטי של היחסים בין הפרט ומערכת הבריאות מתמקדים בעיקר בדיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, זאת לאור העלייה במספר הפרשות העוסקות ברשלנות רפואית. לכן, בעבודה זו נסקור סוגייה אחת מני רבות מתחום הרשלנות הרפואית – העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית. בנוסף, נבחן באילו מקרים תוטל אחריות בגין רשלנות רפואית על מוסדות רפואיים?
תחילה, נסקור בפרק הראשון את עוולת הרשלנות, תוך התמקדות ברשלנות הרפואית. בנוסף, נבחן כיצד שיטת המשפט הישראלית מגדירה מהי רשלנות רפואית בהתאם לחוק ולפסיקה, זאת בהתאם לדיני הנזיקין. במסגרת הפרק השני נבחן מהו חלקו של המעביד במעשה הרשלנות הרפואית, כאשר ההתמקדות הנה ביחסי שולח – שלוח ובכשל מערכתי. בחינה זו הנה חיונית, מאחר ואחריות המעביד לרשלנות רפואית הנה אחריות שילוחית נפוצה במסגרת פקודת הנזיקין. בכדי להוכיח את אחריותו של המעביד לרשלנות בהתאם לשיטת המשפט בישראל, צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים – ישנם יחסי עובד ומעביד וכן, העוולה בוצעה על ידי העובד במהלך עבודתו של העובד אצל המעביד. בנוסף, אחריות המעסיק לרשלנות העובד מוגדרת במסגרת יחסי שולח – שלוח. בנוסף, נבחן בפרק זה את חלקו של המעסיק ברשלנות בראי הפסיקה בישראל.
במסגרת הפרק השלישי, נסקור כיצד החוק הפלילי בישראל רואה את הרשלנות הרפואית כעבירה פלילית וכיצד ניתן להבחין בין הדין האזרחי של עוולת הרשלנות לעבירת הריגה. בהמשך, נבצע בפרק הרביעי סקירה משווה של המצב המשפטי בארצות הברית בסוגיית הרשלנות הרפואית בנקודות כמו יישומה של דוקטורינת ההסכמה מדעת לטיפול רפואי.
לבסוף, בפרק החמישי, נערוך דיון בממצאי העבודה.
מסקירתנו עולה, כי בניגוד למערכת הבריאות האמריקאית, מערכת הבריאות הישראלית הנה, לרוב, ציבורית. למרות ההבדלים, גישתן של שיטת המשפט הישראלית והאמריקאית כלפי רשלנות רפואית דומות בעמדתן. למרות ההבדלים, שיטת המשפט בישראל בחרה לאמץ את אמות המידה הנהוגות בארצות הברית.

 

העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית של רשלנות רפואית וחלקו של המעסיק במסגרת יחסי שולח - שלוח

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית של רשלנות רפואית 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – רשלנות רפואית
2
1 .1 מהי רשלנות
2
1 .2 רשלנות רפואית
3
1 .2.1 מהי רשלנות רפואית
3
1 .2.2 רשלנות רפואית בהתאם לשיטת המשפט בישראל
4 פרק 2 – רשלנות רפואית : חלקו של המעביד 9

2 .1 חלקו של המעביד ברשלנות רפואית 9

2 .2 חלקו של המעביד ברשלנות רפואית בראי הפסיקה
1 0 פרק 3 – רשלנות רפואית כעבירה פלילית
1 2
פרק 4 – רשלנות רפואית : סקירה משווה
1 6
פרק 5 – דיון וסיכום
1 9
מקורות
2 2
תקציר 

הביטוי המשפטי של היחסים בין הפרט ומערכת הבריאות מתמקדים בעיקר בדיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, זאת לאור העלייה במספר הפרשות העוסקות ברשלנות רפואית. לכן, בעבודה זו נסקור סוגייה אחת מני רבות מתחום הרשלנות הרפואית – העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית. בנוסף, נבחן באילו מקרים תוטל אחריות בגין רשלנות רפואית על מוסדות רפואיים?
תחילה, נסקור בפרק הראשון את עוולת הרשלנות, תוך התמקדות ברשלנות הרפואית. בנוסף, נבחן כיצד שיטת המשפט הישראלית מגדירה מהי רשלנות רפואית בהתאם לחוק ולפסיקה, זאת בהתאם לדיני הנזיקין. במסגרת הפרק השני נבחן מהו חלקו של המעביד במעשה הרשלנות הרפואית, כאשר ההתמקדות הנה ביחסי שולח – שלוח ובכשל מערכתי. בחינה זו הנה חיונית, מאחר ואחריות המעביד לרשלנות רפואית הנה אחריות שילוחית נפוצה במסגרת פקודת הנזיקין. בכדי להוכיח את אחריותו של המעביד לרשלנות בהתאם לשיטת המשפט בישראל, צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים – ישנם יחסי עובד ומעביד וכן, העוולה בוצעה על ידי העובד במהלך עבודתו של העובד אצל המעביד. בנוסף, אחריות המעסיק לרשלנות העובד מוגדרת במסגרת יחסי שולח – שלוח. בנוסף, נבחן בפרק זה את חלקו של המעסיק ברשלנות בראי הפסיקה בישראל.
במסגרת הפרק השלישי, נסקור כיצד החוק הפלילי בישראל רואה את הרשלנות הרפואית כעבירה פלילית וכיצד ניתן להבחין בין הדין האזרחי של עוולת הרשלנות לעבירת הריגה. בהמשך, נבצע בפרק הרביעי סקירה משווה של המצב המשפטי בארצות הברית בסוגיית הרשלנות הרפואית בנקודות כמו יישומה של דוקטורינת ההסכמה מדעת לטיפול רפואי.
לבסוף, בפרק החמישי, נערוך דיון בממצאי העבודה.
מסקירתנו עולה, כי בניגוד למערכת הבריאות האמריקאית, מערכת הבריאות הישראלית הנה, לרוב, ציבורית. למרות ההבדלים, גישתן של שיטת המשפט הישראלית והאמריקאית כלפי רשלנות רפואית דומות בעמדתן. למרות ההבדלים, שיטת המשפט בישראל בחרה לאמץ את אמות המידה הנהוגות בארצות הברית.

עבודה בדיני עונשין בנושא יסוד עובדתי ויסוד נפשי

 

עבודה בנושא יסוד עובדתי ויסוד נפשי

 'הטובות לטיס' ב-29 בדצמבר התקיים בבסיס חיל האויר בחצרים, 5 דקות מבאר שבע, "מסדר הכנפיים" המסורתי, שציין את סיום קורס הטיס ה-163 של חיל האוויר. אל הטקס הגיעו, בין היתר, שר הביטחון והרמטכ"ל (בשל עסקת קניית מטוסים מארה"ב, שהו מפקד בסיס חצרים ומפקד חיל האוויר בוושינגטון ולא הגיעו אל הטקס). את קורס הטיס סיימו בהצלחה לא פחות מחמש בוגרות, מספר הבנות הגבוה ביותר שסיימו אי פעם את המסלול היוקרתי. צמרת (29) היא אחת הנשים שסיימו את הקורס והמבוגרת ביותר מבין המסיימים. בהזמנות שנשלחו בדואר אל משפחות המסיימים נכתב, בין היתר: "סיום טקס קורס טיס מס' 163 ייערך בשעה 12:00 בשטח מסלול המראה מס' 5. השהיה מותרת בשטח זה בלבד, וכל יתר שטח הבסיס אסור לכניסה בתכלית האיסור. הכניסה למתחם הטקס מותנית בבדיקה ביטחונית ובהצגת תעודת זהות. בשל מגבלות 'בטחון שדה' לא תותר הכנסת מצלמות לשטח הבסיס (הטקס יצולם על ידי אנשי 'דובר צה"ל' והסרט יועלה לאתר חיל האויר באינטרנט לנוחות המשפחות)".

 צמרת – אישה דתיה, אמא לילד בן שלוש, ששימשה קצינת קשר בקבע בפיקוד הצפון – החליטה אחרי שבע שנות שירות קבע לנסות ולהגיע אל הקורס היוקרתי ואכן הצליחה לעשות כן, ואף לסיים בהצטיינות את הקורס. שלושה ימים לפני סוף הקורס בישר לה רופאה האישי, כי היא בהריון. צמרת מסרה המידע לרופא הבסיס ולמפקד הבסיס. לאחר ישיבה בנושא נכתבו בתיקה האישי של צמרת הדברים הבאים : "החיילת סיימה בהצטיינות את חובותיה כנדרש בקורס הטיס מס' 163 ורשאית להשתתף במסדר הכנפיים. עם זאת, עד לישיבה הבאה בעניינה, שתיערך בעוד תשעה  חודשים, לאחר הלידה, חל איסור חמור על צמרת לטוס. בתקופה זו תשמש צמרת כעוזרת קצין ההדרכה בבסיס". 

 בשל מחלת השפעת בה לקה רס"ר הבסיס, נקרא לביא (35), 'אזרח עובד צה"ל', לשוב בדחיפות לעבודתו ולסייע בהנחיית הטקס. לביא, שמאז הטיול להודו הפך למאמין אדוק בכת השאנטי (שדוגלת בערכי צניעות קיצוניים), מצוי מזה כשנה בהשעיה לאחר שירק לעבר אחת מחיילות הבסיס שהלכה בשיער פזור, בשל מה שהוא הגדיר "מראה של פריצות". לביא כמובן תמך באלה הסוברים, כי יש להפריד בין נשים לגברים מטעמי צניעות, ואף תכנן ליטול חלק בהפגנה למען הצניעות בארץ הקודש שיזמה כת השאנטי. לפני הטקס הובא לידיעתו של לביא, כי משפחת שלמה, משפחתו של אחד הטייסים המסיימים היא משפחה שחזרה בתשובה. לביא, שידע, כי משפחת שלמה תפעל על פי הוראת רב היישוב 'בית שמשון' בו היא מתגוררת, ותיאלץ שלא לצפות בטקס בשל נוכחות נשים במסדר הכנפיים ניגש עם תחילת הטקס אל צמרת ואמר לה : "אני מבקש שאת, כאישה דתיה, תצעדי בשולי מסלול הטיסה, במרחק שלושה מטרים מאחורי קבוצת הטייסים (הגברים) המסיימים. אם חברותייך יצטרפו אלייך מה טוב אבל את, כבת ישראל כשרה, היא העיקר בשלב ראשון".
צמרת, שממילא התקשתה כבר לצעוד ולעמוד בקצב של כל יתר המסיימים עקב הבחילות שתקפו אותה בשל השלב המתקדם בהריונה, שמחה על האפשרות להשתרך מאחור. צמרת, שידעה, כי הדבר לא יתקבל בהבנה על ידי חברותיה לקורס (בייחוד לא על רקע מה שאירע בשבוע האחרון בישראל) ניגשה אליהן ואמרה : "מאוד קשה לי לצעוד בגלל ההריון. ביקשתי אישור מלביא לצעוד יחד איתכן מאחור והוא אישר לי זאת". הבנות המסיימות שמחו על ההזדמנות לסייע לצמרת וחייכו בהסכמה. במהלך מסדר הכנפיים, בעת שהגברים סיימי הקורס צעדו על המסלול בראש ואחריהם, במרחק שלושה מטרים צעדו הנשים, צעק לפתע אחד הנוכחים "בושה וחרפה ! גם בצבא אין שוויון לנשים?". לפתע פרצה מהומה גדולה במקום. חלק מהנוכחים החלו להתעמת עם בני משפחת שלמה ואף תקפו אותם בעוד חלק אחר פורץ למסלולי הטיסה תוך קריאות גנאי. מספר אורחים רצו אל עבר מסלול מס' 4
הסמוך בדיוק בשעה שאחד מהמטוסים שנטלו חלק במטס לכבוד מסדר הכנפיים ביקש לנחות על המסלול. ברגע האחרון הבחין הטייס באנשים הרצים על המסלול והצליח לחמוק מפגיעה בהם אך איבד שליטה על המטוס והתנגש בסככת טיפול בה חנה מסוק "אפאצ'י" שיצא מכלל שימוש, והיה מיועד להישלח ל'מוזיאון חיל האוויר' בחצרים עוד לפני כחודש אך העברתו התעכבה. למרבה המזל, הטייס נפצע קלות בלבד אך מטוסו עלה באש והצית את הסככה ואת המסוק שבה שנשרפו כליל.
כל מהדורות החדשות של אותו היום פתחו בהקרנת צילומי וידאו מתוך אירועי מסדר הכנפיים. מתברר, כי בידי אחד המוזמנים נותר מכשיר הטלפון הנייד ובאמצעותו הוא צילם את כל המהומה. בעקבות השידור החלו עוד באותו ערב לצאת לרחובות הערים מפגינים רבים. בתל אביב, המפגינים החלו לצעוד מכיכר רבין אל עבר 'הקריה' שם יידו לעבר הבניין בקבוקי תבערה. כן הוצתו מספר כלי רכב צבאיים ואף תחנת משטרה אחת בצפון הארץ.
גם כל מהדורות החדשות בעולם דיווחו על האירוע בהרחבה ומספר מדינות אף ביקשו להעלות הצעה לגינוי ישראל בגין הפליית נשים ופגיעה בהן.לחוק העונשין
24 שעות לאחר מכן כבר היה לביא עצור בידי המשטרה. לביא תיאר את כל אשר אירע והתיק הועבר לעיונו של התובע אשר התלבט האם ניתן להרשיע את לביא בעבירה (הדמיונית) לפי סעיף 880 , התשל"ז – 1977, ובאיזו חלופה. וזו לשונו של סעיף 880 הנ"ל :
"עובד ציבור שבכוונה מדיר בפומבי במהלך טקס צבאי איש צוות אויר, דינו מאסר חמש שנים. עשה כן מתוך הפליה על רקע מין דת או גזע – דינו מאסר עשר שנים. הביא הדבר לנזק לנכס של המדינה או לתדמיתה, דינו – מאסר שתים עשרה שנים".
לעניין סעיף זה 'טקס צבאי' : טקס בהשתתפות חיילי צה"ל ובנוכחות מפקדה הישיר של היחידה העורכת את הטקס".
הנחיות כלליות        1.         נא לנתח את היסוד העובדתי והנפשי בעבירה, וכן את כל הסוגיות המתעוררות באירוע.
       2.         אורך העבודה לא יעלה על שלושה עמודים מודפסים בכתב DAVID, גודל 12, שוליים ברוחב של 3 ס"מ לפחות, עם רווח של שורה וחצי. חריגות לא תקראנה.
       3.         יש להגיש את העבודות למזכירות לא יאוחר מיום 16.1.12, עד השעה 23:55. עבודות שתוגשנה באיחור לא תיבדקנה.

עבודות

מוסריותן של תוכניות אכיפה למניעת הטרדות מיניות בעבודה בישראל

 

עבודת פרה סמינריון בנושא:
מוסריותן של תוכניות אכיפה למניעת הטרדות מיניות בעבודה בישראל 

מוגש ל: שם הקורס:
מס’ הקורס:
תאריך עברי                                               תאריך לועזי 

תוכן עניינים
מבוא
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 הטרדה מינית       1.1.1 מהי הטרדה מינית?
      1.1.2  הטרדה מינית במקום העבודה
2
2
3
1 .2
המנגנונים המוסדיים שמטרתם להתמודד עם הטרדות מיניות במקום העבודה
4      1.2.1  אחריות המעסיק להתמודדות עם הטרדה מינית במקום העבודה
4      1.2.2  אחריות הרשויות להתמודדות עם הטרדה מינית במקום העבודה
6 פרק 2 –  החשיבה המוסרית ביצירת מנגנון להתמודדות עם הטרדה מינית במקום העבודה
8 סיכום
1 1
מקורות
1 2
מבוא
החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית נחקק במרץ 1998 וקבע, את כינונם של שלושה הליכים למניעת הטרדה מינית בישראל – הליך נזיקין אזרחי המתבטא בהגשת תביעה לפיצויים, הליך פלילי הנפתח בהגשת תלונה למשטרה בגין הטרדה מינית וכן הליך משמעתי במקום העבודה ולאחר מכן בבית הדין לענייני עבודה.
במסגרת מנגנון זה, על מנגנון תלונות הנוגעות להטרדה מינית להתקיים במקום העבודה. חוק זה נחקק לאחר שהוראותיו של חוק משנת 1988, האוסר על פגיעה בעובדת שהתלוננה על הטרדה מינית בעבודה, לא הופנם ברמה הציבורית והמשפטית בישראל. באמצעות מנגנון זה, מוגדרות ונאכפות נורמות התנהגות, המחייבות את הארגון וחבריו במסגרת עבודתם (קמיר, 2008 ; גבע, 2011). מטרת העבודה הנה לבחון את מוסריותן של תכניות האכיפה המשמשות ככלי למניעת מקרי הטרדה מינית במקום העבודה כפי שהן מוגדרות בחוק למניעת הטרדה מינית. במסגרת זו, יש לבחון את מנגנוני האכיפה השונים, את נגישותם לקורבן עבירת ההטרדה המינית וכן, יש לבחון אותן בהתאם ליעילותן להשגת מטרת התכנית. לפיכך, עולה השאלה האם תוכניות האכיפה המוגדרות בחוק הישראלי למניעת הטרדה מינית הנן מוסריות? בחינה זו תתבסס על הספרות המחקרית הקיימת.

₪180.00 – קנה עכשיו

ז

סכנה עצמית וסיכון לזולת – בחינת חובת ההצלה בשיטת המשפט בישראל כולל בחינת חוק לא תעמוד על דם רעך והשוואה לחוק השומרוני הטוב בארצות הברית

 

עבודת סמינריון בנושא :
סכנה עצמית וסיכון לזולת – בחינת חובת ההצלה בשיטת המשפט בישראל כולל בחינת חוק לא תעמוד על דם רעך והשוואה לחוק השומרוני הטוב בארצות הברית

תוכן עניינים

תקציר

1
פרק 1 – סכנה עצמית וסיכון לזולת : הצורך בהסדרת חובת ההצלה באמצעות חקיקה
3

1.1 הגדרתם של הדין הפלילי והעבירה הפלילית בשיטת המשפט
3

1.1.1 תפקידו של הדין הפלילי בהענשת עבריינים
3

1.1.2 העבירה הפלילית
4

1.2 מעשה ומחדל בשיטת המשפט בישראל
4

1.2.1 ההבדל בין מעשה ומחדל
5

1.2.2 מחדל ישיר ומחדל עקיף
5

1.3 הצורך בהסדרת חובת ההצלה בשיטת המשפט בישראל
6
פרק 2 – משפט משווה פסק דין זר: מקורות חובת ההצלה בהלכה היהודית ובשיטת המשפט האמריקאית
8

2.1 חובת ההצלה במקורות היהודים
8

2.2 חובת ההצלה בשיטת המשפט בארצות הברית
10
פרק 3 – התפתחות חובת ההצלה בחוק בישראל : לא תעמוד על דם רעך וחוקים קרובים
14
פרק 4 – התייחסות לחקיקה בנוגע לחובת ההצלה במסגרת פסקי דין
17

4.1 פסקי דין עד לשנת 1998
21

4.2 פסקי דין הנוגעים לחובת ההצלה החל משנת 1998
21
פרק 5 – התנגשות החוק מול חוקים נוספים בשיטת המשפט בישראל
25

5.1 סיכון עצמי להצלת הזולת ומקומם של דיני החרום בסדר הדין והגנות לאי עשיית חובת הצלה
25

5.2 פסקי דין העוסקים בסייגים כהגנה לשם ביצוע או אי ביצוע חובת ההצלה
27
מקורות
29

תקציר
עבודה זו עוסקת בסוגייה מהותית מבחינה מוסרית ומשפטית – חובת ההצלה והשלכותיה על האדם הנמצא בסיכון ודאי או בספק סכנה וכן, בהשלכות על האדם הנחשף לכך שזולתו מצוי בסכנה. במסגרת זו, אתמקד בחובת ההצלה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשיטת המשפט בישראל, ובפרט בחוק לא תעמוד על דם רעך1 . במסגרת זו, עולה השאלה, האם הערכה, כי הושטת העזרה, כפי שנדרש בחוק לא תעמוד על דם רעך אפשרית ללא סיכון עצמי או סיכון הזולת באופן אובייקטיבי או שיחול מבחן סובייקטיבי, מבעד לעיני מושיט העזרה הפוטנציאלי.
ראשית, במהלך הפרק הראשון בעבודה, אבחן את הצורך ביישומה של חובת ההצלה באמצעות חקיקה בשיטת המשפט בישראל. הצורך בחובת ההצלה בשיטת המשפט נועדה לספק מענה לקושי הקיים בהרשעת העושה בעבירה מסויימת על ביצוע בדרך של במקרים בהם בעת המעשה, לא התקיים היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה או שהמעשה נעשה באין שליטה.
בהמשך, מטרת הפרק השני הנה לסקור שני מקרים של משפט משווה, כאשר תתבצע בחינת חובת ההצלה בשתי שיטות משפט – ביטוי חובת ההצלה וביטוי הסכנה העצמית לעומת הסיכון לזולת הן בשיטת המשפט המצויה בהלכה היהודית והן כפי שהסוגיה באה לידי ביטוי בשיטת המשפט בארצות הברית. מבחינתי את הסוגיה כפי שהיא מתבטאת בהלכה היהודית, יש להציל את האדם שחייו נתונים בסכנה, גם במידה והדבר כרוך בסיכון חייו של אדם אחר, מאחר וערך החיים ביהדות מחייב זאת. יחד עם זאת, יש להתחשב במידת הסיכון לחייו של המציל. בנוסף לכך, מסקירתי את חובת ההצלה בשיטת המשפט בארצות הברית עולה, כי איש כוחות הבטחון או הרפואה אשר פעל למען הצלת חייו של אחר גם בלי שנדרש לכך, הנו פטור מאחריות להשלכות ניסיונותיו להצלה באמצעות חוק השומרוני הטוב. אך חובת ההצלה אינה קיימת בשיטת המשפט האמריקנית.
במסגרת הפרק השלישי בעבודה, אבחן את החוק הישראלי לא תעמוד על דם רעך כחובת הצלה כללית וחוקים קרובים העוסקים ביישומה של חובת ההצלה בשיטת המשפט הישראלית. מבחינתי את החוק עולה, כי בעת ההרשעה בהפרת חובת ההצלה, הדבר כרוך בהטלת קנס על הצופה מהצד. יתרה מכך, החוק אינו מגן על המציל מפני נזקים הנגרמים במהלך פעולת ההצלה ואף אינו עוסק בקשר בין רמת ודאות הסכנה בה מצוי הזולת ובין רמת הסיכון אותו המציל לוקח על עצמו במסגרת פעולת ההצלה.
הפרק הרביעי בעבודה זו יעסוק בסקירת חובת ההצלה במסגרת פרשות לפני יישומו של חוק לא תעמוד על דם רעך בשנת 1998 ולאחר חקיקת החוק. מסקירת פרשות שונות עולה, כי חובת ההצלה הוכרה בשיטת המשפט הישראלי עוד לפני חקיקת החוק בשנת 1998. בנוסף, מבחינת פרשות בהן הוגשו כתבי אישום בגין חוק לא תעמוד על דם רעך נראה, כי הוא מאבד מיעילותו, הן מאחר ומדובר בקנס בלבד והן מאחר ובמסגרת כתב האישום, הוגשו טענות בסעיפים עם רמת ענישה חמורה יותר ולמעשה, תעמוד לנגד הנאשם טענת זוטי דברים במידה ויורשע גם בגין חוק זה.
לבסוף, מטרת הפרק החמישי הנה לבחון התנגשויות בין חוק לא תעמוד על דם רעך לחוקים אחרים בשיטת המשפט בישראל. ממצאי סקירתי ספרק זה עולה, כי מבחינתי זו עולה, כי החובה להצלת חיים במחיר סיכון חייו של הפוע להציל, סותרת את זכותו להגנה עצמית בהתאם לחוק יסוד : כבוד האדם וחרותוו2. אמנם חובת ההצלה לא קיימת בשיטת המשפט הישראלית, אך ישנו ביטוי לחובה זו בפסקי דין במסגרת פרשות העוסקות בהעמדת חיי אדם בסיכון.

₪400.00 – קנה עכשיו

זו 

העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית – כיצד ריבוי המעורבים בטיפול הרפואי משפיע על האפשרות להעמיד לדין בגין רשלנות רפואית?

 

עבודת סמינריון בנושא:
    העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית – כיצד ריבוי המעורבים בטיפול הרפואי משפיע על האפשרות להעמיד לדין בגין רשלנות רפואית?
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – רשלנות רפואית
2
1 .1 מהי רשלנות
2
1 .2 רשלנות רפואית
3
1 .2.1 מהי רשלנות רפואית
3
1 .2.2 רשלנות רפואית בהתאם לשיטת המשפט בישראל
4 פרק 2 – רשלנות רפואית כעבירה פלילית
1 0
2 .1 רשלנות כעבירה פלילית
1 0
2 .2 רשלנות רפואית כעבירה פלילית
1 0 פרק 3 – רשלנות רפואית כעבירה רבת משתתפים
1 5
             3.1 עבירות רבות משתתפים במשפט הפלילי
1 5
                  3.1.1 גישתו של המשפט הפלילי לעבירות רבות משתתפים
1 5
                  3.1.2 גישתו של המשפט הפלילי לעבירות רבות משתתפים בתחום הרשלנות
1 6
            3.2 יישום העקרונות של עבירות רבות משתתפים בתחום הרשלנות הרפואית
2 0 פרק 4 – רשלנות רפואית : סקירה משווה
2 2
פרק 5 – דיון וסיכום
2 5
מקורות
2 8
– תקציר הביטוי המשפטי של היחסים בין הפרט ומערכת הבריאות מתמקדים בעיקר בדיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, זאת לאור העלייה במספר הפרשות העוסקות ברשלנות רפואית. לכן, בעבודה זו נסקור סוגייה אחת מני רבות מתחום הרשלנות הרפואית – העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית. בנוסף, נבחן כיצד ריבוי המעורבים בטיפול הרפואי משפיע על האפשרות להעמיד לדין בגין רשלנות רפואית?
תחילה, נסקור בפרק הראשון את עוולת הרשלנות, תוך התמקדות ברשלנות הרפואית. בנוסף, נבחן כיצד שיטת המשפט הישראלית מגדירה מהי רשלנות רפואית בהתאם לחוק ולפסיקה, זאת בהתאם לדיני הנזיקין. במסגרת הפרק השני נבחן את הרשלנות והרשלנות הרפואית כעבירה פלילית.
במסגרת הפרק, נסקור כיצד החוק הפלילי בישראל רואה את הרשלנות הרפואית כעבירה פלילית וכיצד ניתן להבחין בין הדין האזרחי של עוולת הרשלנות לעבירת הריגה. בפרק השלישי נבחן את סוגיית הרשלנות הרפואית כעבירה רבת משתתפים. במסגרת זו, נבחן את נושא העבירה רבת המשתתפים ונתמקד בבחינת הרשלנות הרפואית כעבירה רבת משתתפים. מן הראוי לציין, כי פרשות העוסקות באחריות פלילית של עבירות רשלנות רפואית אינן נפוצות בשיטת המשפט הישראלית. בפרשות הקיימות, אין עיסוק בתרומתו של כל משתתף לביצוע העבירה וכן, אין התייחסות שיפוטית לסוגיית ההתרשלות הרפואית או אף לעבירת ההריגה לביצוע בצוותא. בהמשך, נבצע בפרק הרביעי סקירה משווה של המצב המשפטי בארצות הברית בסוגיית הרשלנות הרפואית בנקודות כמו יישומה של דוקטורינת ההסכמה מדעת לטיפול רפואי.
לבסוף, בפרק החמישי, נערוך דיון בממצאי העבודה. מסקירתנו עולה, כי בניגוד למערכת הבריאות האמריקאית, מערכת הבריאות הישראלית הנה, לרוב, ציבורית. למרות ההבדלים, גישתן של שיטת המשפט הישראלית והאמריקאית כלפי רשלנות רפואית דומות בעמדתן. למרות ההבדלים, שיטת המשפט בישראל בחרה לאמץ את אמות המידה הנהוגות בארצות הברית.