מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום חמישי, 30 ביוני 2016

מחבל "מנוטרל" מפעיל את המטען בשדה התעופה בטורקיה



שיחה בין ילד לאביו. השנה היא 2032:
ילד: אבא מי זה אלאור עזריה?
אבא: למה בן?
ילד: כי כתוב בעיתון שהוא שוחרר היום מהכלא, מה הוא עשה?
אבא: *נאנח* הוא הרג מחבל
ילד: ואבא, מי זה יחיא סנוואר?
אבא: הוא מחבל. הוא חטף ורצח את נחשון ווקסמן וקיבל 4 מאסרי עולם אבל שוחרר בעסקת שליט יחד עם עוד 1,026 מחבלים. למה בן?
ילד: כי כתוב בעיתון שהוא מת היום בשיבה טובה בקרב משפחתו.
....
אבל אבא, אם אפשר לשאול, באיזה מקום נורא בעולם קורה שטרוריסט שרצח יוצא לחופשי, וחייל שמנע טרור יושב בכלא 15 שנה? איפה המקום הנורא הזה?
אבא: המקום הנורא הזה הוא מדינת ישראל


***

41 הרוגים ומעל ל-239 פצועים בפיגוע ההתאבדות שהתרחש בנמל התעופה הבינלאומי באינסטנבול, עיר הבירה של טורקיה. שלושה מחבלים הגיעו לנמל התעופה ובעמדת הבידוק הביטחוני הם פתחו בירי לעבר הנוסעים ואנשי הביטחון, השליכו רימונים ופוצצו עצמם בעזרת מטעני חבלה שנשאו על גופם, למרות שנורו ונפצעו על ידי אנשי האבטחה. גורמי בטחון בטורקיה חושדים בדעאש כארגון העומד מאחורי הפיגוע.
זהו סרטון האבטחה, בו נראה המחבל בשדה התעופה בטורקיה "נוטרל" על ידי המאבטחים שירו בו. למרות זאת, הדבר לא מנע ממנו להפעיל את מטען החבלה שנשא על בטנו באמצעות לחיצה פשוטה על כפתור כשהוא שוכב על הרצפה. שימו לב לכל המבקרים את החייל בחברון שפעל כשורה.

אותו לוחם בחברון שנאלץ להתמודד עם מחבל שדקר חיילים בחברון והיה חשד שהוא נושא מטען חבלה על בטנו פעל כשורה. שני מחבלים, עבד אל-פתאח א-שריף ורמזי אל-קסראווי, נורו למוות בבוקר של ה-24 למרץ לאחר שדקרו ופצעו חייל צהל, שנפצע באורח בינוני, בתל רומידה בחברון.
בתיעוד וידאו שצילם עימאד אבו שמסיה, פעיל בצלם ניתן לראות את המחבל א-שריף השוכב על הכביש לאחר שנפצע, כשהנוכחים שומרים ממנו מרחק, כולל הצוות הרפואי שהגיש סיוע לחייל הדקור. זהו הנוהל כשמחבל אינו מנוטרל - היה חשד שהוא נושא על גופו מטען חבלה ולכן, הסובבים שמרו ממנו מרחק כי בטחון קודם לכל. לטענת פעילי השמאל המושתלים, ממצבו הרפואי של החייל הפצוע בינוני בדקירה בצוואר היה קל משל המחבל א-שריף.
במצב זה, בו המחבל לא מנוטרל, אינו אזוק ולא נערך עליו חיפוש על ידי חבלן כדי לוודא שאין עליו מטען חבלה, אך נראה כאילו הוא נושא על בטנו חגורת נפץ או שכפ"ץ. בשלב מסוים, אחד הלוחמים מבחין כי הוא מזיז את ראשו כדי לראות עד כמה החיילים קרובים אליו ומזיז את היד. לכן, הלוחם מגן על עצמו ועל הסובבים כאשר הוא יורה בראשו של המחבל מטווח קרוב.
צפו בסרטון שצילם פעיל הטרור שסייע למחבלים. נתחו אותו. שימו לב שהמ"מ מפקדו הישיר של אלאור עם נעלי הצנחנים האדומות מאפשר ללוחם לבצע וידוא הריגה ומתדרך אותו ושימו לב כשאלאור ניגש לירות מפקדו הבכיר יותר - המ"פ, שמדבר במכשיר הקשר, שומע את הדריכה של הנשק והאזהרה וזז אחורה כדי לאפשר לאלאור לירות ושימו עוד לב שאחרי היריה המ"פ (שהעיד במשפט נגד אלאור) עדיין ממשיך לדבר בקשר מבלי להתרגש מהירי להזדעזע ולקפוץ על אלאור.
התיק הפלילי כנגד הלוחם תפור בהוראה מלמעלה של שמאלנים שתולים. גם המ"פ שלו הנו שמאלני מושתל. המשפט תפור, ובכלל לא התנהל כנגד המח"ט קמפיין הסתה כפי שנטען. תחושת הסכנה שחש הלוחם וחבריו הלוחמים המנוסים בשטח הייתה מוחשית והוא פעל כשורה. אלו הם דבריו של עו"ד יורם שפטל התומכים בטענות אלו:





גםעל פי עו"ד מיכאל בן-ארי: "יהיו עדויות שיסתרו את העדות של רס"ן נעמן. אזריה צריך להיות בבית!"





אלו הם פרטים מעדות חוקרי מצ"ח במשפט:
בתשובה לשאלת עו"ד בסרגליק אמר החוקר: "בפני כל העדים הצגתי את סרטון 'בצלם' ולא את הסרטון המלא".
עו"ד בסרגליק: "הטחת במ"מ שהמחבל היה מנוטרל ולא הייתה ממנו סכנת חיים למרות שהוא העיד את ההיפך".
חוקר: "התכוונתי לכך שאיך אתה יכול להגיד שיש חגורת נפץ אם הוא היה מנוטרל ולא היה יכול להפעיל החגורה".
עו"ד בסרגליק: "המטרה שלכם היא להוביל להרשעה ולא לחקר האמת. עדים אומרים לכם שהיה חשש למטען והלוחם פעל כפי שצריך ואתם טוענים אחרת".
עו"ד של החייל, אילן כץ, אמר שחייל נוסף העיד במצ"ח ש"פחד בזירה". הוא רמז שחוקרי מצ"ח הונחו להאיץ את החקירה כדי להביא תוצאות במהרה. החוקר טען שלא הייתה הנחיה שכזו, אך הודה כי "חקרנו לכל אורך הלילה באופן לא שגרתי". החוקר הכחיש שחייל נוסף מהכוח שהעיד נעצר או הובא באזיקים לגביית עדותו, אך כן אמר שהוא נחקר תחת אזהרה. החוקר הודה עוד כי בניגוד להנחיות מצ"ח, הוא לא תיעד את יציאותיו מחדר החקירות.
ׁ(26/06/2016 בית הדין הצבאי ביפו)
יתר על כן, מקריאת פרוטוקול העדות של תום נעמן, מפקד הפלוגה של הלוחם, חושפת שני דברים - את העובדה שהלוחם חייב לצאת מהמשפט חף מכל פשע וכן, תמונה קשה של הפיכת הלוחם לקרבן הבהלה שאחזה בצמרת הביטחונית בעקבות הסרטון שהפיץ ארגון 'בצלם'. כן, מדובר באותה עדות שהוצגה בתקשורת כפוגעת קשות בגרסת הלוחם. לה נלווה קמפיין רשת שהוכח כפיקטיבי, על הסתה נגד נעמן. כאשר מעיינים בפרוטוקול המלא של עדותו, מתברר כי ההפך הוא הנכון. למעשה, העדות מסייעת רבות לגרסתו של הלוחם. בעמוד 129 בפרוטוקול מתנהל הדיון הבא בחקירה הנגדית של הסנגור [כל הטעויות בקטעי הפרוטוקול מכאן ואילך – במקור]:
סנגור: זה נכון שהייתה כוונה לשפוט את אלאור בדין משמעתי?
נעמן: נכון.
סנגור: תסביר מה קרה. איך זה עלה. איך זה בא לידי ביטוי.
נעמן: עדכנו את המג"ד והמח"ט והמג"ד דיבר על זה עם המח"ט ולפי מה שהבנתי מהמג"ד הוא רצה שאלאור יגיע למפח"ט (מפקדת החטיבה, מ.א.) לתחקיר שלו ושם הוא ישפוט אותו.
סנגור: באותו שלב שהוא היה אמור להגיע להישפט אצל המח"ט אחרי השיחה עם המג"ד מה חשבת שצריך לעשות איתו?
נעמן: עם איזה מח"ט?
סנגור: עם המח"ט שרצה לשפוט אותו דין משמעתי.
נעמן: פיזית בשטח?
סנגור: איך להעניש אותו, איך לשפוט אותו. מה חשבת שצריך לעשות איתו?
נעמן: אני חשוב (חושב. מ.א.) שמשפט אצל המח"ט עם דין מעצר כזה … צריך להעניש על דבר כזה.
סנגור: אם אני מבין מה שאתה אומר אז אתה אומר דין משמעתי.
נעמן: כן. צריך לעשות תחקיר מח"ט ואחר כך צריך מה לעשות. אינני מוסמך להגיד מה צריך לעשות.
סנגור: אף אחד לא יעניש אותך אם חשבת שזה צריך להיות דין משמעתי. מתי לראשונה נודע לך על הסרטון של בצלם?
נעמן: באזור 12:30 חיילים שלי אמרו שיש סרטון באתר חדשות של האירוע.
סנגור: מתי אלאור דיבר עם המג"ד?
נעמן: זה היה לפני 10:30 בוודאות כי עליתי לחדר ב 10:40. אני מאמין שזה היה באזור 09:00 אולי לפני.
סנגור: זאת אומרת שניתן להניח ברמה גבוהה של ידיעה שהשיחה בין המג"ד למח"ט הייתה לפני 12:00.
נעמן: כן.
סנגור: איך אתה יודע באיזו שעה הייתה השיחה בין המג"ד למח"ט?
נעמן: זה היה בשטח.
סנגור: לפני שהסרט התפרסם הייתה כוונה לשפוט אותו בדין משמעתי נכון?
נעמן: כן.
כלומר:
08:20 פיגוע הדקירה
09:00 שיחה בין המג"ד למח"ט בשטח, החלטה להעמיד לדין משמעתי סנגור: "לפני שהתפרסם הסרט הייתה כוונה לשפוט אותו בדין משמעתי?" נעמן: "כן"
12:00 אלאור נוסע למח"ט לדין משמעתי "אלאור עלה עם רכב שלקח אותו, נראה לי באזור 12:00 או לפני, הוא נסע לחטמ"ר עציון ושם פגש את מח"ט כפיר"
12:00 פרסום הסרטון
שיחה של אלאור עם המח"ט
14:00 אלאור נעצר, נפתחת חקירת מצ"ח
14:00 הודעת דובר צה"ל "מדובר באירוע חמור הנוגד את רוח הצבא ואת המצופה מחיילים"
16:00 מתחילות להתפרסם תגובות במערכת הפוליטית, יעלון, נתניהו ואחרים מתבצע תחקיר בשטח בנוכחות המח"ט, ללא החייל אזריה . נעמן: "התחקיר המבצעי היה עם מח"ט כפיר, הוא הגיע לחברון אחרי הצהריים"
סנגור: "אלאור השתתף בתחקיר?"
נעמן: "לא"
00:00 התחקיר המבצעי מתחיל להיכתב "התחקיר הכתוב נכתב בשעות הלילה, 00:00 כשבשעה 6:00 בערך בבוקר הוא כבר מוכן"
06:00 מוגש תחקיר כתוב של צה"ל

אחת הנקודות המכריעות שנזקפו לחובתו של הלוחם הייתה ייחוס דברים שאמר סמוך לאירוע, שהעידו לכאורה על כוונה לנקום במחבל. אלא שמעדותו של נעמן מסתבר שיש ספק גדול מאוד בעניין. התיעוד מהחקירה הנגדית של המ"פ כאן הוא לא פחות ממהפך קרביים. השאלה כאן ברורה: האם הלוחם אמר "הוא זז אז יריתי בו", משפט שאפשר לפרש כזיהוי של סכנה, או שאמר משהו בסגנון "הגיע לו למות", משפט שאפשר לפרש כביטוי לנקמה. המ"פ, כך מסתבר, לתיאורו שלו, שינה או עדכן את הדיווח שלו על האירוע. כך נוצר לכל הפחות ספק גדול מאוד בנוגע לדיווח הזה, ספק שמספיק בהחלט כדי לזכות את אלאור. בהמשך הפרוטוקול, הסנגור ממשיך לתשאל את המ"פ ולהוציא מידע נוסף התומך בפעילותו הנכונה של הלוחם:

סנגור: איך אתה מסביר את הסתירה? אחדד, בעדות הראשונה אתה אומר "ניגשתי לחייל ושאלתי אותו למה הוא עשה את זה והוא אמר שראה אותו זז והוא אמר שירה בו". לאן האמירה הזו "הוא זז" נעלמה בעדויות המאוחרות שלך? הייתי מצפה שתגיד "החייל אמר לי שהמחבל זז הוא חי והגיע לו למות". את המילים "הוא זז" לא השתמשת.
נעמן: השיחה הייתה יותר ארוכה מהמשפט הזה. לא זוכר בדיוק מה שהוא אמר אני רק זוכר ספציפית את המשפט הזה ובגלל זה אני חותם עליו. …
סנגור: … עכשיו אני שואל אותך כשאמרת בעדות הראשונה "הוא זז" זה לא היה נכון? הוא לא אמר את הדברים האלה?
נעמן: עכשיו אני לא זוכר במדויק.
… סנגור: בעדות הראשונה שלך שהיא ביום האירוע בשעה 19:00 אמרת את המשפט הזה "הוא זז אז יריתי בו". לא אמרת את זה פעם אחת אמרת את זה יותר מפעם אחת. זה לא נכון שהוא אמר לך "הוא זז אז יריתי בו"? אתה אומר את זה לפחות פעמיים בשני מקומות שונים.
מסרת עדות ראשונה ביום האירוע בשעה 19:00, שואל אותך החוקר בעמוד 5 שורה 4 האם אוראל ראה שהמחבל זז טרם הירי והתשובה "כששאלתי לאחר האירוע את אוראל בצד מה קרה הוא אמר לי שראה אותו זז ובגלל זה ירה".
אחר כך שואל אותך החוקר "האם אלאור ציין כי היה חשש באותו רגע?", תשובה "לא אמר משהו כזה נראה לי הוא היה בשוק בגלל האירוע, הוא ילד טוב חייל שקט, הוא רק ציין שראה את המחבל זז ולכן ירה". זאת אומרת זה כבר פעם שניה שאתה אומר את זה ברצף ופעם שלישית בעדות. אתה לא מזכיר בכלל את המילים "הוא חי הוא צריך למות". ואתה כל הזמן חוזר "הוא זז אז יריתי בו" או מילים בעלות משמעות דומה.
נעמן: בוא אני אגיד לך, החוקר לא ירד איתי לרזולוציה של שמשפט המדויק, לא שאל אותי את המשפט המדויק בעדות הראשונה ובעדות השנייה, הוא שאל אותי "תגיד לי בדיוק מה נאמר".
סנגור: אתה אדם מנוסה אף אחד לא יתפוס אותך בהבדל בנוסח תבוא ותגיד "מגיע לו למות" ופעם אחת "הוא צריך למות" אבל בין "הוא זז" ובין "מגיע לו למות" זה שני דברים נפרדים לחלוטין.
אני אומר שאם חייל שלי היה אומר לי "הגיע לו למות" הייתי אומר את זה מיד בחקירה הראשונה ואתה לא מזכיר את זה אפילו פעם אחת.
זה מתעורר רק למחרת. אראה לך איך זה התעורר ואולי תקבל את ההסבר שלי. בעדות השנייה בשורה 6 עמוד 1 שאלה "האם שמעת את אלאור צועק משהו לאחר הירי", תשובה "לא, היה שקט ושאלתי מי ירה וזה עיצבן אותי". ואז בשורה 8 חוקר מצ"ח מפנה אותך לעדותו של רב"ט מסיקה, מפנה אותך לשורות המתאימות שקשורות …
אח"כ בשורה 12 חוקר מצ"ח מפנה בעדות זו לעמ' 6 שורות 9-12 בעדותו של מסיקה שמתייחסות לדברי הנאשם לאחר הירי תגובתך "אני זוכר שאלאור אמר משהו כמו "הוא חי צריך למות" לא זוכר בוודאות".
אתה "נזכרת" בגרסא הזו של "הוא חי הוא צריך למות" רק אחרי שהקריאו לך את העדות של תומר מסיקה. נכון או לא נכון?
נעמן: לא יודע אם להגיד נזכרתי, זה המשפט אבל זה חידד את המשפט הזה, כן.
סנגור: ואז חסר לי בסיפור הזה שתי מילים "הוא זז". לאן נעלמו המילים האלה? אמרת שלוש פעמים בעדות קודמת את המילים האלה. לאן הן נעלמו? בגלל שתומר מסיקה לא אמר את זה?
נעמן: חוקר מצ"ח לא שאל אותי לגבי האמרה "הוא זז".
סנגור: זאת אומרת שאתה עונה רק על מה ששואלים אותך?
נעמן: אני בדברים האלה אומר רק מה שאני זוכר.
סנגור: את מה שאתה נדרש להגיד.
נעמן: את מה שאני זוכר.
סנגור: זאת אומרת שאם אתה חתום על המילים "הוא זז" אז המילים נאמרו?
נעמן: כן, כנראה.

אחת הטענות שהפיצו בכירי מערכת הביטחון כבר ביום שלאחר האירוע הייתה שלא היה קשר בין הסרטון של 'בצלם' לבין מעצרו וחקירתו של הלוחם שהגן על עצמו ועל חבריו וירה במחבל שדקר חיילים ונראה בסרטון כעומד להפעיל מטען חבלה אותו נשא, ממש כמו שהמחבל המתאבד בסרטון הנ"ל נראה מפעיל מטען חבלה למרות שהוא שוכב פצוע על הרצפה. הלכה למעשה, ניתוק הקשר בין שני האירועים היווה הוכחה, לכאורה, לכך שהמערכת הצבאית פעלה מתוך מניעים טהורים. ובכן, הפועל, עדותו של נעמן המ"פ מנפצת את הטענה הזאת לרסיסים. המ"פ מודה בעדותו, כי לולא התפרסם הסרטון של 'בצלם' הלוחם היה מטופל בהליך משמעתי פיקודי, ולא הייתה כוונה לפנות לאפיק הפלילי. פרסום הסרטון בשעות הצהריים הפך את התמונה על פיה והכניס את המערכת לסחרור שנמשך עד עצם היום הזה.

שימו לב לדברים הבאים:
סנגור: לא ניכנס כרגע לתוכן התחקירים, אבל תאמר לנו מתי היית בתחקיר לעומת החקירות במצ"ח?
נעמן: התחקיר המבצעי היה עם מח"(ט) כפיר הוא הגיע לחברון אחרי הצהריים ולא הצגנו לו את התחקיר הכתוב אך היה תחקיר בשטח. התחקיר הכתוב נכתב באזור שעות הלילה, 00:00 כשבשעה 06:00 בערך בבוקר הוא כבר מוכן.
סנגור: התחקיר החל אחר הצהריים נכון?
נעמן: משהו כזה, כן.
סנגור: אלאור השתתף בתחקיר?
נעמן: לא, אלאור עלה עם רכב שלקח אותו, נראה לי באזור 12 או לפני, הוא נסע לחטמ"ר עציון ושם הוא פגש את מח"ט כפיר.
סנגור: זאת אומרת שבעצם עשו תחקיר מבצעי בלי שחתן השמחה השתתף בו?
נעמן: כן.
עדותו של המ"פ מוכיחה שהלוחם נשלח למצ"ח לפני שבכלל התקיים תחקיר מבצעי אמתי, בשטח, בנוכחות המפקדים ואלאור עצמו. התחקיר המבצעי התקיים מאוחר הרבה יותר בלעדיו, רק אחר הצהריים, נכתב בלילה והיה מוכן רק בבוקר. כלומר, בשלב הזה היו רק רשמים ראשוניים מהשטח, בעיקר של המג"ד שלא ראה בעיניו את האירוע. על סמך רשמים אלו וסרטון 'בצלם' נשלח חייל להליך פלילי. למרות שעדיין לא נערך תחקיר רציני, כבר בשעה שתיים אחר הצהריים פרסם דובר צה"ל תגובה שבה דובר על "תחקיר ראשוני" עם גינוי ללוחם. שעתיים לאחר מכן גינו את הלוחם פוליטיקאים בכירים, כולל שר הביטחון עצמו וראש הממשלה. המח"ט שיבש הליכים, המ"פ שינה גרסאות ומשום מה ברוך מרזל לא הוזמן להעיד. בשלב זה למעשה, למעט שיחה קצרה של המג"ד עם החייל, תחקיר רציני ויסודי בעצם עדיין לא החל. זה יקרה רק אחר הצהריים, אחרי שהתקשורת כולה כבר תעסוק באירוע.










אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה