שאול אמסטרדמסקי יוצא בעקבות המונופולים הגדולים השולטים בשוק הישראלי והאופן בו הם פועלים
קוקה קולה שומרת על נתח שוק באמצעות בריונות - איומים על העסקים הקטנים שלא יכניסו מתחרים, אחרת יעלה להם במאות אלפי שקךים במענק כספי שהוענק להם ללא תמורה. אסור להכניס משקאות של המתחרים למקררים שנתנו בקוקה קולה מתנה לקיוסק. ממש מאפיה.
שופרסל כמונופול היא זו שתחליט איזה מותג להרים או להוריד מהמדף - מותגים לא יעבדו עם חנויות מתחרות. רוצה חמאה? בוא לקנות בשופרסל, כי הרשת אוסרת על תנובה למכור במכולות. רוצה עלים ירוקים לסלט כמו פיטרוזליה, כוסברה, נענע ושמיר? רק בשופרסל. הרשת כמונופול גם תקנוס את היצרן הקטן כשבא לה על פרסום או תחזיר את המוצרים שלו שהזמינה בעודף כי היא יכולה. ברשת אפילו יביאו מוצרים לא איכותיים מעולם שלישי, כמו טורקיה וסין, כולל פירות ושימורים, במקום להביא מוצר טוב יותר וזול יותר כי הוא ישראלי שחלילה יתחרה במותג הפרטי שלה.
יבואנים רשמיים ישתמשו בלוביסטים בכנסת ויכנסו לוועדות כדי לחסום יבוא מקביל שיפגע בהכנסה שלהם.
זהו הראיון עם המועמד ברק אומגה, שלא הגיש תצהיר כמתבקש בהוראת משרד הפנים. בית המשפט קבע שמשרד הפנים הטעה אותו, מאחר ובעקבות אי הגשת התצהיר מועמדותו נפסלה.
וזה מה שכתב ברק אומגה:
בוקר טוב לכולם.
לא צריך להיות דוקטור כדי לנצח!
מזמין אתכם לצפות ולשתף את הראיון שהענקתי לוינט ,בעקבות הנסיון לפסול את מועמדותי לראשות המועצה.
שהשופט כותב בפסיקה , כי היתה כאן למעשה הטעייה positive, נשאלת השאלה, האם גורמים בעלי אינטרס עמדו מאחורי הנסיון הזה?
מי שמכיר אותי, ודאי יודע, ששום דבר לא יסיט אותי מהמטרה והנחישות שלי להפוך את הערבה למקום טוב יותר היא גבוהה מאוד.
הפחד והאיומים ששוררים במרחב שלנו, יהפכו בקרוב לנחלת ההיסטוריה.
המועצה שבראשותי, תתן מקום לכל אחד ואחת מכן לבטא עצמכם, גם אם זה אומר ,לבקר ולשאול שאלות קשות. עידן סתימת הפיות נגמר!
לכל אלה שנאלצו להתמודד עם הבריונות, אני אומר לכם באחריות , יש לכם את היכולת לשנות זאת.
בקלפי זה רק אתם והלב שלכם, שחררו את הפחד ומלאו ליבכם בתקווה למציאות טובה יותר.
שיהיה לכולנו שבת שלום.
אוהב אתכם
דוד-אל מזרחי היה ילד נמוך שסבל מבעיות בריאותיות.
•
חבריו של דוד-אל לכיתה ראו בפגמים שלו חולשה; הם הידקו אותו לתקרה, הצמידו אותו לרצפה, השפילו אותו, הכו אותו, בעטו בו, ירקו עליו, העלילו עליו עלילות, כל יום הם דרסו את הנפש שלו. הם היו מכניסים את הגוף הצנום והקטן שלו אל תוך פח האשפה ולא היו נותנים לו לצאת, הם היו לוקחים מכונת תספורת ומספרים אותו בכוח, יום אחד הם היו תולים אותו על המזגן ויום אחר על הלוח. כשגנבו לו את הכומתה הוא הגיע לבית ואמר לאמו "אמא, תביאי לי 40 שקל, אבדה לי הכומתה". במהלך טיול שנתי הם פתחו לו את הראש, וכשאמא שלו שאלה אותו "מה קרה?" - הוא ענה "נפלתי". יום אחד הם הרביצו לו כל-כך חזק בפנים עם הקלמר שלו שאי אפשר היה לעצור את הדימום מהגבה שלו.
•
יום אחד ילדה מהכיתה של דוד-אל הזמינה אותו למסיבה, דוד-אל שמח, השמש עברה לגור בפנים שלו; פעם ראשונה שמזמינים אותו למשהו. דוד-אל לבש את הבגדים הכי יפים שיש לו בארון ונפרד לשלום מאמו ששמחה בשבילו. כשדוד-אל הגיע אל מקום המסיבה, הוא גילה שזאת מסיבה של איש אחד, הוא. לא באמת הייתה מסיבה והילדה שיקרה לו. דוד-אל לא רצה לחזור הביתה מוקדם כדי לא לצער את אמא שלו וכדי שלא תשאל אותו שאלות, אז הוא היה ברחוב במשך שלוש שעות עם הבגדים החגיגיים שלו שהיו סחוטים בבדידות, ורק אז חזר הביתה וזייף חיוך אל אמו.
•
ביום שלישי, ה-4 בינואר, כשדוד-אל הגיע הביתה בקיר הפייסבוק שלו חיכו לו משפטים דוגמת "כלב, הייתי הורג אותך, אבל בגלל שאומרים 'תנו לחיות לחיות' אז לא נהרוג אותך". לדוד-אל נמאס, עקרו לו את חשק החיים מהגוף, אז הוא תלה את עצמו באמבטיה והשאיר את הפייסבוק המדמם שלו פתוח לראווה, אחותו הקטנה חזרה הביתה מבית הספר וגילתה את אחיה הגדול בלי רוח חיים.
•
דוד-אל היה אמור להיות ביולי האחרון בן 23, אבל כל החיים הוא ישאר בן 15; הוא בא לעולם כשהוא לבוש בשמחת חיים, והוא הלך ממנו כשהוא לבוש בבושת פנים. אמא של דוד-אל הביאה לעולם את פרי בטנה, וחיות טרף דרסו אותו וכיבו את השמש שלה. יש הורים שמבלי לשים לב מגדלים בבית מפלצות בתחפושות של ילדים.
•
זה כזה קל לטנף, להנמיך, לשפוט, לירוק רעל, להקליד את הארס שלנו על המקלדת המחורבנת הזאת ולחשוב לעצמנו שבצד השני של המסך יושב רובוט ולא בן-אדם עם נשמה ורגשות, שהמילים ששלחנו אליו גורמות לו לדמם כמו מחץ בלב. לפני כל מילה שיוצאת לכם מהפה, תעצרו לרגע ותחשבו אם העולם יכול לחיות בלעדיה; כי לא תמיד צריך לומר בקול רם את מה שהלב חושב.
•
הנאנסת ממועדון אלנבי 40 מספרת בסרטון הבא כיצד התרחש האונס הקבוצתי על הבר במועדון - הגברים שנכחו במועדון השקו אותה באלכוהול. מה שקרה אחר כך, קרה כשהיא לא יכולה להגיב מאחר והייתה שיכורה כלוט. לכן, היא לא יכולה הייתה להתנגד, בטח שההסכמה שכביכול הייתה או לא הייתה, אינה קבילה. מדובר באישה שלא רגילה לשתות אלכוהול, אבל הגברים תיכננו לחגוג עליה ולכן, לחצו עליה לשתות שתיה חריפה, בין 12 ל-15 דרינקים. והיא בסך הכל בת 17. היא לא ידעה לזהות אפילו איפה היא נמצאת, לא מבינה מה היא עושה ולא מודעת מה שקורה סביבה, בטח שלא להסכים או להתנגד לכך. היא לא זוכרת שיותר מגבר אחד חדר לתוכה. יכול להיות שגם החדירו לה סם אונס לכוס והיא לא מודעת לכך. נוצר הרושם שעד היום היא בכלל לא מעכלת את מה שקרה. ואכן, בהתאם לעדוית במועדון, היא הייתה גמורה, לא יכולה הייתה אפילו לעמוד על הרגליים. איך זה שכבר בשלב הזה לא הזמינו לה אמבולנס?
הנאנסת ממשיכה ומספרת שלא היא יזמה את העלייה לבר. מישהו העלה אותה לשם. מישהו אחר גם הפשיט אותה ומישהי גם משכה לה בחוטים של הבקיני וכך, הפשיטה אותה לחלוטין. כך נוצר מצב שהיא היתה ערומה לחלוטין על הבר ושיכורה כלוט, ללא יכולת להסכים לאורגיה המונית, לסרב לקיים יחסי מין על הבר לעיניי כולם ובטח שלא להבחין שמצלמים ומתעדים את האונס הקבוצתי אותו היא עוברת. התיעוד הקשה בו נראית היא נראית מקיימת יחסי מין על הבר במועדון "אלנבי 40" בתל אביב, כשמסביב אנשים מעודדים ומצלמים ואיש מבין עשרות המבלים או בעלי המקום או העובדים בו לא נוקף אצבע כדי לעצור את ההתרחשויות עורר סערה. היו רבים שהעבירו עליה ביקורת, קראו לה בכינויי גנאי, כמו זונה, שרמוטה וטענו שהיא רצתה את הסקס על הבר, שהיא הזמינה את מה שקרה. הנאנסת מספרת שהיא אפילו לא ידעה איפה היא נמצאת מרוב שהייתה שיכורה. מאחר והיא לא יכלה להסכים או להתנגד, מדובר באונס. ראו עליה שהיא אינה ברת דעת בשלב בו התחילו להפשיט אותה ולאנוס אותה. מי שאינו בר דעת, לא יכול להסכים או לסרב לקיים יחסי מין עם אדם בודד, אז עם קבוצת אנשים זרים לעיני כל? גם אם הנאנסת הגזימה בפרובוקטביות ואולי הגזימה בכמויות האלכוהול זה עדין לא אומר שגופה ונפשה מותרים לכל המועדון. לכן, על אורחיו, עובדיו ובעליו צריכים לעמוד לדין ועל המועדון להיסגר. גם אם הייתה הסכמה, מאחר והיא אינה ברת דעת תחת השפעת אלכוהול, לא מדובר בהסכמה לקיים יחסי מין. לא היה כאן רצון. היה כאן אונס לכל דבר ועניין, לא סקס. כך שאם אישית, בינה לבין עצמה, היא עדיין לא מכירה בעובדה שמדובר באונס, החוק מכיר במה שקרה כאונס. האדם הסביר מכיר בכך שלשכב עם אדם שאינו בר דעת ברמה כזו שהוא אינו יודע איפה הוא נמצא ואינו יכול להתנגד או להסכים מרוב אלכוהול, אינו סקס אלא אונס. אף אחד במועדון, משום מה, לא חשב שמה שקורה כאן לא בסדר, שהבחורה צריכה עזרה, שהיא כל כך שיכורה ורואים שהיא לא עומדת על הרגליים. ובכל זאת, חלק מהנוכחים מנצלים את מצבה, את חוסר יכולתה להתנגד, מפשיטים אותה ואף אונסים אותה אחד אחרי השנים. היתר צופים. הדי ג'יי מעודד. הפארסה הזו נמשכת 4-5 שעות. אף אחד לא חושב לעצור את האונס. אף אחד לא חושב להזמין אמבולנס. כל הנוכחים נותנים לאונס המתרחש לנגד עיניהם לגיטימציה. אף אחד מהנוכחים לא חושב שמה שקורה לא תקין. אם בעבר מישהו אחד ניצל בחורה במצב שכרות כזה ולקח אותה ברכב הבייתה וניצל את המצב כדי לאנוס אותה בין ד' אמותיו, היום אין את הבושה הזו. אפשר לחסוך את הנסיעה ולאנוס אותה כולם על הבר, מי באמצעות הזין ומי באמצעות המצלמה בסמארטפון. אז היום, מספר חודשים אחרי האונס, מצבה הנפשי של הנאנסת רק מתדרדר. אם עד היום היא הייתה צריכה להתמודד "רק" עם אונס קבוצתי, היום היא צריכה להתמודד גם עם אונס שני על ידי המשטרה והציבור וגם עם האשמת הקורבן. לפי החוק, כשהאישה אינה ברת דעת ואינה יכולה להסכים לקיים יחסי מין, כמו מצב של שכרות, מדובר באונס. היא לא יכולה להסכים או להתנגד. עם זאת, הטוקבקיסטים תוקפים אותה. מילא, אם לא היו תומכים בה ומבינים אותה. לא צריך. הם לא חייבים להזדהות איתה. אבל להאשים אותה בכך שנאנסה? אנשים ממש חותמים על עצומה נגד הבחורה שהיא זו שאנסה אותם וביצעה הטרדה מינית בפרהרסיה.
בואו נפסיק לרגע לדבר עליה ונתחיל לדבר על עשרות הגברים (וגם הנשים במועדון שצופות ומעודדות) שנמצאים במועדון אלנבי 40 באותן חמש שעות בלתי נסבלות. אלו שקיימו איתה יחסי מין כשהיא שיכורה לחלוטין, ערומה על בר, "לא שפויה", להגדרתה שלה ואלו שהתגודדו מסביב ועודדו בקריאות כמו "תן לה בראש" ואף צילמו וטרחו להפיץ את זה לכל העולם. בואו נדבר על הגברים האלו שחונכו מגיל צעיר לכך שאין שום דבר לא תקין בסיטואציה החולנית הזו. על גברים שחושבים שבחורה רוצה שיעבירו אותה כחפץ מידי ליד כי זה סוג המיניות שחינכו אותם אליו. בואו נדבר על חברה שלמה, על אבות ואחים וחברים וסרטים ופרסומות שמשדרים לילד ואחרי זה לנער ואחרי זה לגבר, שאישה זה דבר שקונים. שאישה זה דבר שהוא פרס. שאישה זה דבר שמעבירים מאחד לשני. שאישה זה דבר. זה חפץ. שאישה היא סחורה והנער ואחרי זה הגבר לומדים שאם קנית משהו, הרי מותר לך לעשות איתו מה שאתה רוצה. ואם מותר לך לעשות איתו מה שאתה רוצה אם קנית אותו, כלומר שילמת, אז למה שלא יהיה לך מותר לעשות בה או בעצם בו, בחפץ, מה שאתה רוצה גם אם לא שילמת? למשל אם היא חצי מעולפת מאלכוהול, כך שאינה יכולה להגיד כן או לא? ובפעם הבאה, גם לא אכפת לך אם היא חצי מעולפת או לא, כי אם מותר לך לעשות בה מה שאתה רוצה, אז למה בכלל לשאול אותה?
אז בואו נפסיק לדבר על הבחורה ולמה היא עשתה מה שעשתה ונתחיל לדבר על הגברים שעמדו באותו מועדון ונטלו חלק בפשע שהיה שם. כי מה שהיה שם הוא פשע. פשע חברתי ופשע מוסרי. והפשע הזה שמתקיים יום יום ושעה שעה, חייב להפסק. צריך להתחיל לחנך נערים שמין הוא לא מטרה שצריך לכבוש בכל מחיר וכל האמצעים כשרים. שמין לא עושה אותך גבר, לא עושה אותך טוב יותר או מוצלח יותר. שגם אם "אפשר", לא אומר שצריך. ראיתי טוקבקים שמאשימים אותה בכך שהייתה צריכה לדעת שזה יקרה כי אלנבי 40 הנו מועדון עם מוניטין גרוע. טוקבקים אחרים מאשימים אותה באחריות לאונס מאחר והיא הייתה שתויה ומי שלא רגיל לשתות לא צריך לשתות. אתם בכלל מבינים מה אתם כותבים? אני מצפה שלא משנה עם איזה סיטואציה הגבר צריך להתמודד, הוא צריך לפעול בהתאם להנחה שאסור לאנוס כי זה לא מוסרי לא משנה כמה גדול הפיתוי. אז הרצחת וגם ירשת? גם אנסו אותה, גם היו צופים פיכחים לחלוטין שתיעדו את האונס והפיצו את הסרטון? הם לא העבריינים היחידים. חלק מהנוכחים אנסו חסרת ישע. היתר לא מנעו עבירת תקיפה כנגד חסרת ישע. והטוקבקיסטים? מדובר בבריונים, עבריינים לא פחות. הם רוצחים נפשית את הנאנסת. נ.ב
בכל פעם שאישה כותבת פוסט שעניינו הטרדה מינית או תקיפה מינית או אונס, או תרבות שלמה שמתייחסת לנשים כאל סחורה, יקח בין שלוש לשבע דקות עד שיתחילו התגובות הנוגעות לגופה של אותה אישה ולא לגופו של הטקסט. למשל, משהו בסגנון, "עוד לסבית", עוד זונה/שרמוטה. ברור, כי סטרייטיות, מנסיון, ממש אוהבות שגברים שהן לא מכירות מעבירים אותן מיד ליד וחודרים אליהן כשהן שיכורות או בכלל, סתם ככה.
וזה חברים יקרים, חלק מאותה תרבות בדיוק. הידיעה שבכל פעם שתבקשי לכתוב על מה שפוצע אותך ואת החברות שלך וכן, גם גברים רבים שמבינים ושותפים לתחושה הזו, תפצעי במילים בדיוק על ידי מה שהרגע כתבת נגדו.
ולא, זה לא מסיר את האחריות מעל הנשים שהיו במועדון וצפו ועודדו, אבל שימו לב כמה קל להתפס מיד ל"מה עם הנוכחות במועדון?" כי ככה אפשר להעביר עוד אחריות ממי שמבקש לשמר את המצב הזה. וברור שיש להן חלק באשמה על האירוע הספציפי הזה. אבל שורש הרע הוא התפיסה, שגם נשים מחונכות לה, שאישה היא חפץ, סחורה, דבר שאתה יכול לעשות בו כרצונך. ונדרשת חברה שלמה לתקן את זה.
חג שמח.
ולמקרה שלא הפנמתם, מה שקרה כאן זה לא סקס, זה אונס.
יש נהגים שבשבילם הרמזור זה בגדר המלצה בלבד, שהאור האדום הוא למעשה ירוק - בורדו ולכן, למרות הכל, חוצים את הצומת. בכך שהם "גונבים" רמזור, הם מסכנים את עצמם, את הנוסעים האחרים ברכב ונהגים אחרים. במידה וייגרם מוות, אני מוכנה לכנות את המעשה שלהם כרצח לכל דבר כיוון שהם חצו את הצומת באדום בכוונה תחילה.
לכן, מי שנתפס עובר צומת באור אדום, צריך לשלול את רשיון הנהיגה שלו לתקופה ארוכה ולהקצות לו כמה חודשי עבודות שרות בבית חולים לוינשטיין. משום מה, לא רואים את עבירת התנועה הזו בחומרה הראויה.
A compilation of blatant red-light runners caught on tape. Increasing the length of the yellow light signal would not have made a difference for these reckless red-light runners. Red light safety cameras are more than twice as effective at reducing collisions (96% to 36%) than longer yellow lights.
