ב-1964, נוסדה מסעדת 'מקסים' בבעלות משותפת של יהודים וערבים. רוח של דו קיום אפיינה את המקום ואת אורחיו.
היום לפני 12 שנים (ביום שבת, ערב יום כיפור, בתאריך 04.10.2003): מחבלת מתאבדת ביצעה פיגוע במסעדת מקסים בחיפה. כתוצאה מכך, השוהים במקום ומדינת ישראל בכלל שילמו מחיר דמים גבוה - נרצחים 21 אנשים חפים מפשע ו-51 נפצעים פיזית, לא כולל נפגעים בנפש, משפחות שלמות שנהרסו ונזק לרכוש. דם יהודי וערבי של אורחי המקום ובעליו התערבבו זה בזה, ללא אבחנה.
הסייען הערבי - ישראלי שסייע למחבלת לעבור את גדר הביטחון ולהגיע למסעדה, הצליח להימלט מהפיצוץ בהליכה רגועה. המחבלת איפשרה לו לצאת לפני שלחצה על הכפתור לאחר שסיימו את הארוחה. מסיע המחבלת נעצר בלילה שאחרי הפיגוע. הוא נדון ל-10 שנות מאסר על גרימת מוות ברשלנות, לאחר שזוכה מהאשמות של ניסיון לרצח והריגה. בית המשפט קיבל את טענתו שלא ידע שמדובר במחבלת מאחר ולא היה ניתן להוכיח זאת מעבר לכל ספק. עם זאת, המחבלת החליפה מולו בגדים מלבוש החיג'אב המסורתי לג'ינס וטי שירט. הוא עזר לה לחגור את המטען על גופה מסביב לבטן - דבר שגרם לה להראות בהריון. ואכן, הסובבים שנשארו בחיים חיפשו את ההיא שבהריון שעמדה במרכז המסעדה כדי לבדוק אם נשארה בחיים. הוא גם בדק את הרקע שלה - התקשר לכפר שלה לבדוק אם מדובר באישה מליח'ה או באישה שכבודה נפגע ומועמדת לרצח על רקע כבוד המשפחה ולא, דמה מותר לאונס. המכר המשותף התיר את דמה של המחבלת ימח שמה ואישר שניתן לאנוס אותה.
ב-4 באוקטובר 2003, בשעה 14:10, נכנסה למסעדה מחבלת מתאבדת בשם הנאדי ג'רדאת, עורכת דין בת 29 מג'נין, שאחיה ובן דודה, ימח שמם, נהרגו כשירו על לוחמי צה"ל בג'נין כשהם פשטו על ביתם בכדי לבצע מעצר. שניהם, חברי הג'יהאד האיסלאמי, נהרגו כמה חודשים לפני שהיא ביצעה את הפיגוע בפעולה של צה"ל בג'נין.
המחבלת עברה את הקו הירוק בברטעה והוסעה על ידי סייען ערבי ישראלי הנוהג להסיע שוהים בלתי חוקיים ולהעביר אותם את גדר הבטחון בין יהודה ושומרון לישראל. בתחילה, הוא הסיע אותה לבית חולים בחדרה, אך היא החליטה לא ללחוץ שם על הכפתור ולכן, הם נסעו משם לחיפה. כשהם הגיעו לחוף הדרומי של העיר, עצרו המסיע והמחבלת לאכול במסעדה ולאחר סוף הארוחה המתאבדת פוצצה את עצמה בלב המסעדה. מעוצמת הפיצוץ נהרגו 15 אנשים ונפצעו עשרות סועדים. מאוחר יותר מתו מפצעיהם עוד 6 אנשים, ובכך עלה מניין הנרצחים ל-21.
בפיגוע נרצחו בין השאר שתי משפחות בנות 5 נפשות כל אחת שכללו שלושה דורות, לרבות זקנים, ילדים ופעוטות. גם צוות המסעדה נפגע, 4 מעובדי המסעדה נרצחו, כולל המאבטח ואחד מבעליה, כולם היו ערבים-ישראלים.
בפיגוע נפצעו קל גם שלושה מאנשי קבוצת הכדורגל מכבי חיפה.
בסמוך למקום הפיגוע, ליד המסעדה, הוקמה אנדרטה הצופה אל הים, ועליה חקוקים שמות הנספים.
אגב, שמה של המחבלת ימח שמה שב ועלה זמן קצר לאחר מכן, לאחר שתמהוני ממוצא ישראלי (שוויתר על אזרחותו הישראלית, ונאסר עליו בהמשך להיכנס לישראל) שילב את תמונתה ב"מיצג" אמנותי בשוודיה, דבר שהוביל לתגובה לא דיפלומטית של שגריר ישראל ולבירור במשרד החוץ השוודי. חשוב לציין שהיא בחרה להתאבד על ישראלים על פני רצח על רקע כבוד המשפחה - כך הבטיח לה בן דוד שלה שיקרה אם לא תבצע פיגוע. בדרך היא נאנסה על ידי הסייען הערבי - ישראלי שהסיע אותה למסעדה.
ארוסה נהרג כשהמחבלת הייתה בת 17. חיילי צה"ל הגיעו לעצור אותו מאחר והוא פעיל בג'יהאד האיסלמי. הוא ירה עליהם. חיילי צה"ל הגנו על עצמם והוא נהרג בחילופי האש. עם זאת, המחבלת לא התחתנה שוב מאחר והיא אינה אישה מליח'ה - היא איבדה את בתוליה לארוס המת. מאחר והיא רווקה שמעולם לא התחתנה ואינה בתולה עוד, היא אינה נחשבת לאישה טובה. ולכן דמה מותר לאונס ולרצח על רקע כבוד המשפחה.
3 חודשים לפני שהמחבלת ביצעה את הפיגוע במסעדת מקסים, בן דוד נוסף שלה, גם הוא טרוריסט בג'יהאד האיסלמי, הציב בפניה אולטימטום - או שהוא רוצח אותה בעקבות פגיעה בחילול כבוד המשפחה [הרי ידוע שהיא רווקה זקנה בת 29 והיא אינה בתולה] או שהיא מבצעת פיגוע התאבדות ביהודים וכך, מחזירה את הכבוד למשפחה. המחבלת בחרה להחזיר את הכבוד למשפחתה ולשלוט במותה על ידי רצח של חפים מפשע נוספים. ארגון בשם "איגוד עורכי הדין הערבים" העביר למשפחתה של ג'רדאת את העיטור הגבוה ביותר על ביצוע הפיגוע, לציון גאוות עורכי הדין הערבים על הצלחתה במשימתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה