שקט, אונסים: פמיניסטיות מהשמאל נגד מעשי אונס? עד שמסתננים וערבים אונסים

בבוקר 11.06.2014 ברחוב ברנר במרכז תל אביב הותקפה אישה על ידי גבר בלי כל סיבה. התוקף לבוש בתחתוניו בלבד. העוברים והשבים חשים הלם ואימה. שוטרי תחנת לב תל אביב הגיעו במהירות הבזק ועצרו את החשוד. האירוע מדווח בכל אמצעי התקשורת. בצד השני של העיר עולם כמנהגו נוהג. בכל רחוב נשים, צעירות וזקנות ננעלות בבתיהן משעה שיורד החושך. ברחובות אין נשים. המרחב הוא גברי. הגברים במרחב שתויים. אלימים. שולחים ידיים. עוקבים במבט ובגוף. מטילים אימה קיומית על נשים במרחב האסור הזה.
בשעה 20:30 בערב, באותו היום, מבקש מקלט נכנס לבית של קשישה בדרום תל אביב ותוקף את המטפלת הפיליפנית שלה בברוטליות. ניסיון האונס נכשל הודות לשכנים ששמעו את צעקות הקשישה. התקשורת לא מדווחת מילה. כאשר הארוע תדיר, תכוף, נורמאלי- זה לא חדשות. בדרום תל אביב שקט. אונסים.
זה לא חדש. ממש לא. אבל נשות הקהילה הפיליפינית שותקות, לא מתלוננות. האפריקאיות יודעות שאין להן כתובת והישראליות ננעלות מאחורי סורג ובריח, מתקשרות למשטרה בכל פעם שצריכות לרדת לקנות משהו במכולת. דרום תל אביב, שנת . שבעה אריתריאים אונסים אונס קבוצתי מחריד אישה צעירה וארגוני הסיוע השונים, הארגונים הפמינסטיים וארגוני השמאל ממשיכים למלא פיהם מים אל מול התופעה הזו שהולכת ומתרחבת. שקט. אונסים. לפעמים המילה צביעות כבר לא מספיקה.
כשהתפרסמה בכל האתרים המובילים הידיעה הבאה:
-------------------------------------------
אישום חמור: 5 כלאו ואנסו צעירה - "כמו חיות טרף".
חמישה אזרחים אריתריאים מואשמים באונס קבוצתי של צעירה ישראלית בראשון לציון. "דלה השפה על מנת לתאר את האכזריות, הבריונות והזוועה".
-------------------------------------------
ואני, נושכת שפתיים, חיכיתי. נשבעת לכם, חיכיתי. עברתי על עשרות דפים של מובילי המאבק לזכויות המסתננים, פמיניסטיות דגולות מהצד השמאלני של המפה הפוליטית, כמו מיכל רוזין, תמר זנדברג, זהבה גלאון, מרב מיכאלי ושלי יחימוביץ, פעילות ופעילים פמיניסטיים מהשמאל, כמו סיגל אביבי, יגאל שתיים, אורלי פלדהיים, אסף וייצן ורבים אחרים, בתקווה קלושה שמישהו יתייחס, יגנה, יגיד אפילו ״לא צריך להכליל״. אבל ראיתי רק דממה. השתקה מוחלטת. שקט, אונסים.
גם בעיתון הארץ מגבים אנסים, כל עוד הם שמאלנים הזויים התומכים באג'נדה שלהם.
כשארבעה שב"חים ערביים ביצעו אונס קבוצתי על ילדה יהודיה בת 14 כסוג של פיגוע ובטעות גם השאירו אותה בחיים, הפמיניסטיות העבירו ביקורת על השופטים ועורכי הדין האשכנזיים על שהעבירו אותה אונס שני בבית המשפט. פעילות שמאל מוטרדות ומותקפות מינית בהפגנות בגדה, אך ארגוני השמאל נוהגים ביחס סלחני בשם המאבק ב"כיבוש" ומשתיקים את העניין. ערבי אחר, שב"ח שהסתנן לישראל, אנס כפיגוע זוג ילדים יהודים בחניון. שוב לא נשמע כל גינוי מטעם ארגוני שמאל ופמיניסטיות באף אחד מהמקרים הנ"ל.
מעשי האונס שמבצעים ערבים, שב"חים ומסתננים בכלל מבצעים ביהודיות מושתקים על ידי ארגוני השמאל והפמניסטיות, כי הם לעולם לא יודו במה שכמעט כל אישה בעוטף תחנה מרכזית יודעת: כשאריתראי רוצה אישה הוא פשוט לוקח אותה. כי בשם הרב-תרבותיות אפשר לעצום עיניים ולשתוק. כי השמאל לא יקיים הפגנות או עצרות למען הבחורה האומללה בראשון לציון. כי הפמיניסטיות לא ירימו קול צעקה. בבקשה, תסתכלו עליהם טוב טוב. הם לא שונים מעשרות אלפי הצעירים שמסתובבים בשכונות, שותים לשוכרה ורעבים לסקס. ושאף אחד לא ינסה אפילו להגיד שגם ישראלים אונסים. זה טיעון בזוי.
בעצם, פעם אחת הן כן הגיבו, הפמינאצית השמאלניות. כן, לא תמיד הן ממלאות פיהן מים. אחת מהפמינו-שמלאניות הגדילה לעשות - ואף הטיחה בפניה של מי שהגיעה לדיון בועדת הפנים של הכנסת להשמיע את קולן של נשים צעירות שסובלות מהטרדות ותקיפות לאומניות על בסיס יום-יומי בירושלים - שזו בכלל אשמתן, והן צריכות "להסתדר". כשהתוקפן הוא ערבי - האשמת הקורבן זה בעצם בסדר גמור. "אנחנו צריכים לבדוק למה ילדים בני 8-9 צריכים לזרוק אבנים", כך אומרת ח"כית יפעת קריב, מגדריסטית נלהבת ובתור שכזו, היא נאבקת נגד גברים התוקפים נשים, אלא אם כן אלו גברים ערביים. כמה סטודנטיות מקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית למדו זאת על בשרן בדיון בכנסת על אוזלת היד של המשטרה מול המעשים המגונים שמבצעים בהן ערביי עיסאויה דרך קבע. בו הותקפו על ידי קריב. שימו לב לח"כ יריב לוין ששוקע בדיכאון לידה. שפשפתי את עיניי ואת אוזניי ואני עדיין לא מאמינה שבכנסת ישראל יושבת חברת כנסת כל כך הזוייה שפולטת כל כך הרבה שטויות בשתי דקות. מה יש בשמאלנות שגורמת לאנשים שאמורים להיות לכאורה חכמים, להתבטא בצורה כל כך מטופשת? מטורפת שמאלנית התומכת בטרור ערבי, גם כשמדובר בתקיפות מיניות של נשים. אולי באמת היה עדיף אם הייתה שותקת במקרה זה (וכדברי הימרי פלדמן "אני מצטער שתשתוק").


br />


בחברה נורמלית יש יחס די קבוע של נשים וגברים. יש גם יחס די קבוע של גילאים. וכתוצאה סטטיסטיקה די קבועה של מקרי אונס. עכשיו בואו נשנה את היחס בין גברים ונשים מ-50/50 בערך ל-70/30. הכפלנו את הסיכוי להיאנס. בואו נוסיף על זה את העובדה שרוב הגברים האלה, המסתננים והשב"חים ממדינות ערב שמגיעים לישראל כדי לעבוד או לבצע פיגועים, הם צעירים, רווקים וקיים תיעוד שערבים מגיעים לישראל כדי לבצע פיגועי אונס ביהודיות. שוב הכפלנו. עד עכשיו עוד לא דיברנו בגזענות. אבל בואו נוסיף למשוואה את התרבות האיסלמית שממנה הם באו, ולא יעזור כלום כי זו לא תרבות פמיניסטית. אז מה הסיכוי שלי כעת להיאנס?
ולא, לא כולם אנסים. אבל כשאני הולכת לבד בשעות הלילה ברחוב בדרום תל אביב, שם ישנו ריכוז גבוה של מסתנני עבודה ושב"חים נוספים ממדינות ערב, הסיכוי שלי להיפגע גדול פי שישה מהסיכוי של כל אישה שאתם מכירים שהולכת לבד בלילה ברעננה.
לקח לי זמן להשלים פערים בכל הנוגע לאירועים האחרונים בדרום תל אביב. רק לאחרונה קראתי על ניסיון האונס המחריד בשכונת קרית שלום על ידי מסתנן, אזרח אריתראי. האנס האכזר פרץ לדירתה של קשישה סיעודית וניסה לאנוס את המטפלת הפיליפינית לעיני הקשישה המרותקת למיטתה ואינה יכולה להגיש לה עזרה. במזל הגיעו השכנים והצילו אותה מאונס אכזרי. זה ממש לא אירוע נדיר בדרום תל אביב, אלימות מינית ברחובות הפכה לעניין שבשגרה. זהו המקום בו נשים נתונות בעוצר מגדרי, זהו המקום בו ארגוני השמאל וזכויות האדם החליטו שאונס ואלימות נגד נשים הם משניים לזכויות של מסתננים "מבקשי מקלט" ושוהים בלתי חוקיים המסתננים מיהודה ושומרון ודרך מדבר סיני למטרות עבודה.
אני שמה לרגע בצד את מדיניות הממשלה בה, כמובן, צריך להילחם עד חורמה; לצערי, מהממשלה ומעיריית תל אביב אין לי הרבה ציפיות. כבר שנים שהם מזניחים את השכונות. שנים שהיא מתייחסת אליהן כפח הזבל של החברה הישראלית. הפיכתן של השכונות למחנות פליטים היא שיאה של המדיניות הזו. עם הארגונים החברתיים, ארגוני השמאל וארגונים פמיניסטיים יש לי חשבון דמים. אני כבר לא יכולה לסבול את ההתקשטות שלהם ב"מחויבות" לזכויות אדם ולצדק. אני לא יכולה לסבול כבר את השקרים. היום, בפועל, הקבוצות היחידות שמושיטות יד לתושבי השכונות הן קבוצות שמזוהות יותר עם הצד הימני של המפה. הפעילים של קבוצות אלו היו הראשונים להגיע לזירת האונס בקרית שלום, התושבים פונים אליהם לעזרה כי הם שם עבורם והם מחויבים. מחויבים באמת. לתושבים, לא לססמאות.
חלק לא מבוטל מפעילי המסתננים בשכונת נווה שאנן, הנם ברובם שכירים בארגונים. פעילים אלו מטייחים, משקרים ומעוותים נתונים בכל הנוגע לאלימות מינית כלפי נשים מצד מבקשי מקלט.העובדה היא שארגוני השמאל שתומכים במבקשי המקלט, מחויבים יותר לשיח הפוליטיקלי קורקט הצדקני שלהם מאשר למצוקתן הקריטית של נשים תושבות השכונה. את המוסר הכפול ואת הצביעות הזו הכרחי לחשוף. בחוצפתם, ממקום מושבם הבטוח, הם מטיחים בתושבי השכונה השכם וערב שהם גזענים. קוראים לזה צביעות.
אחת מהשקרניות הראשיות היא סיגל רוזין, רכזת מדיניות ציבורית של המוקד סיוע למסתננים ומהגרים. במהלך סיור שנערך בנווה שאנן בו היא נתנה לחברי מערכת עיתון מעריב הרצאה על המצב בדרום תל אביב. בהרצאה היא שזרה אינספור שקרים ורבעי אמיתות בנוגע למצב בשכונות.
מקרה נוסף הנו תגובתה לפוסט שפרסמה שפי פז בהמשך לתוכנית החשובה של אמנון לוי על מצבם של תושבי דרום תל אביב, בחוצפתה, כתבה רוזין:

"גיליתי באיחור מה את הפוסט הזה על הקיר שלי ואני חשה צורך להגיב: שפי יקרה, אין לי מכשיר טלוויזיה אך צפיתי מאוחר יותר בכתבתו של אמנון לוי במחשב וחשתי צער רב על שאינני יכולה לשתף אותה. חשתי צער משום שמצוקת תושבי השכונות היא מצוקה קשה ואמיתית שאינה מקבלת את מקומה הראוי בתקשורת ובקרב מקבלי ההחלטות. עם זאת, לא יכולתי לשתף את הכתבה משום השקרים והגוזמאות הרבות שאכלסו אותה. כך לדוגמא האמירה אודות 100000 אפריקאים בדרום תל אביב וכן ההקפדה על המנעות מצילום עוברי אורח דלילי פיגמנטים, אלא אם כן הם שיכורים או מסוממים. פגשתי יותר מלילה אחד את צלמיו של אמנון מחפשים שיכורים בנווה שאנן וברור לי מדוע איני מופיעה בכתבה: עצם המצאותי שם מקלקלת את הטענה השקרית ש"אף אישה לא מעזה להסתובב שם אחרי רדת החשכה". מי כמוך יודעת שיש עוד הרבה נשים כמוני. הצלמים של אמנון חתכו את כולנו בעריכה כי לא התאמנו לסרט האימה שניסו ליצור. מהכרות אישית עם המרואיין, ברור לי שגם דבריו החשובים של הני זובייידה נערכו במגמתיות חשודה. חבל על הזדמנות שהוחמצה ליצירת כתבה מאוזנת המציגה את סבלם של תושבי דרום תל אביב באופן אמיתי ומשכנע"

בתגובה הזו של רוזין לפוסט של שפי פז יש לא מעט שקרים, הראשי שבהם זה שמישהו בכלל צילם אותה או שהיא היתה קשורה בדרך כזו או אחרת לכתבה. הכתבה עצמה לא נערכה כלל בצורה מגמתית ולא ברור מאיפה חוצפתה להחליט כזה דבר על דעת עצמה, כשהמרואיין בעצמו לא חש כך. בנוסף, ההיתממות בכל הנוגע לחופש התנועה של נשים בדרום. היתממות לשמה. מרדת החשכה נשים מפחדות להסתובב בשכונתן. בדיוק כך. אבל מה אכפת לה? היא בכלל לא גרה בדרום תל אביב.

לא שמעתי את הגברת רוזין או את מירב מיכאלי, ולו פעם אחת, מאזכרות את הטרור המיני בו נתונות נשים בדרום תל אביב. פעילי הארגונים מעולם לא הגיעו לתמוך בנפגעות האונס, מעולם לא השתמשו בקשר שלהם עם הפליטים כדי לגייס את מנהיגיהם לפעול בתוך הקהילות שלהם, אם בהסברה ואם בדרכים אחרות, על מנת למגר את האלימות המינית בדרום תל אביב.
הפמיניסטיות מהשמאל אף מגוננות על אנסים סדרתיים בעלי ייחוס פוליטי מתאים מהשמאל הקיצוני כי כיבוש. אני מדברת על יצחק לאור, למשל, ועזרא נאווי. יצחק לאור הוא משורר, מרצה באקדמיה ופובליציסט בעיתון הארץ שהטריד מינית ואנס סטודנטיות שלו ועמיתות במערכת הארץ. חשוב להדגיש שיצחק לאור אינו השמאלני היחידי שמקבל הגנה מצד השמאל, למרות שמדובר בעבריין מין סדרתי שתוקף מינית נשים ואו ילדים. מי שמעורה במתרחש ביהודה ושומרון ובידיעות המופצות בעסקי הפוליווד מודע לפועלו של עזרא נאווי, שמאלני קיצוני ועבריין מין מורשע שאונס ילדים ערבים. עזרא נאווי הנו טרוריסט שדורס חיילי צה"ל. מדובר במחבל לכל דבר ועניין. בנוסף לכך, הוא גם אונס ילדים. השמאל בישראל התגייס להגנתו בכל הכח וגייס קמפיין בינלאומי, במסגרתו ביקשו לא פחות מ-20,000 איש את שחרורו מהכלא. השמאל הפמיניסטי יוצא להגנתם של עברייני מין נוספים ממוצא מוסלמי, ערבים, מסתנני עבודה ועוד שאונסים יהודיות כי כיבוש.

בניגוד לכך, כשמירב מיכאלי שמעה שבמועדון אלנבי 40 ביצעו אונס קבוצתי בילדה בת 17, שרקדה על הבר במועדון ערומה, שיכורה ומסוממת, היא הפכה עולמות כדי לסגור את המועדון ל-30 יום בלבד. עם זאת, עמדת הארגונים הפמיניסטיים והשמאלנים הפעילים למען המסתננים היא - שקט, אונסים. שתיקת הפמינאציות רועמת כשמדובר באונס על ידי בני מיעוטים או מהגרים לא חוקיים. בסופו של יום זה רק ממחיש את הטענה שלארגוני ולפמיניציות הראשיות לא ממש אכפת מנשים אלא הן משתמשות בהן ובפחדים שהן נוטעות בהן לצבור כוח פוליטי וממון והשפעה
יש לצאת אלי קרב. נספר מה באמת קורה בחלק העזוב של עיר הלילות הלבנים. לא נשתוק יותר אל מול הטרור הקיומי שעובר על נשות דרום תל אביב בשם הפסאודו נאורות הקוראת לאמץ את המסתננים והפליטים אל חיקינו. ביטחונן של נשים עמד במרכז המאבק הפמינסטי מימיו הראשונים אך נראה כי שלומן וביטחונן של נשות דרום תל אביב אינו כלול במאבק. הצטרפו אלינו במלחמה בהפקרות המוחלטת, ההזנחה הנפשעת ואוזלת היד של כל הגורמים האמונים על שלומינו- משטרת ישראל, עיריית תל אביב- יפו והממשלה בראשות בנימין נתניהו.