בחינת מודלי זהות של יהודים בעידן המודרני – זהותם של יהודים שהיגרו מברית – המועצות לארצות – הברית כמקרה בוחן עבודה זו עוסקת בסוגיית זהותם של יהודים בעידן המודרני בעולם, ובכלל זה יהודים מברית המועצות ומרוסיה בפרט. במסגרת זו, אנסה לבחון את הנושא כפי שמוצג במאמרו של מיכאל צ'לנוב (2002 : 5 4 – 273). מאמר זה תורם לנושא רבות, מאחר ובמסגרתו מפורטים בהרחבה במודלי הזהות השונים של יהודים ברחבי העולם. בנוסף, מאמרו של ויליאם פלדמן (1978 : 137 – מנהל עסקים6) בוחן את קליטתם של יוצאי רוסיה בקליבלנד, אוהיו. מידת קליטתם של אוכלוסיה זו כמהגרים מעידה על זהותם ובכך, המאמר תורם לבחינת הסוגיה. מודלים של זהות יהודית על פי מאמרו של צ'לנוב (2002) – החל מהמאה ה-18 ועד היום, היהדות עוברת משבר זהות ולכן, באים לידי ביטוי מגוון מודלים של זהות יהודית. ההבדלים בתפיסה זו ישפיעו על אחדותו של העם היהודי ברחבי העולם, על יחסם של יהודי התפוצות למדינת ישראל וכן, על צביונה של החברה הישראלית. הזהות היהודית כוללת מרכיב אתני ומרכיב דתי. גודלם של מרכיבים אלו בזהות מבטאים את היהדות באופן ייחודי. המסורת היהודית – דתית משפיעה על התפיסה הציונית של היהדות, אשר מרכזה ממוקמת בישראל וכן, תפיסת חוויית השואה ביהדות המודרנית. מאפיינים אלו ומאפיינים …
בחינת מודלי זהות של יהודים בעידן המודרני עבודה זו עוסקת בסוגיית זהותם של יהודים בעידן המודרני בעולם, ובכלל זה יהודים מברית המועצות ומרוסיה בפרט. במסגרת זו, אנסה לבחון את הנושא כפי שמוצג במאמרו של מיכאל צ'לנוב (2002 : 5 4 – 273). מאמר זה תורם לנושא רבות, מאחר ובמסגרתו מפורטים בהרחבה במודלי הזהות השונים של יהודים ברחבי העולם. בנוסף, מאמרו של ויליאם פלדמן (1978 : 137 – 146) בוחן את קליטתם של יוצאי רוסיה בקליבלנד, אוהיו. מידת קליטתם של אוכלוסיה זו כמהגרים מעידה על זהותם ובכך, המאמר תורם לבחינת הסוגיה. החל מהמאה ה-18 ועד היום, היהדות עוברת משבר זהות ולכן, באים לידי ביטוי מגוון מודלים של זהות יהודית. ההבדלים בתפיסה זו ישפיעו על אחדותו של העם היהודי ברחבי העולם, על יחסם של יהודי התפוצות למדינת ישראל וכן, על צביונה של החברה הישראלית. הזהות היהודית כוללת מרכיב אתני ומרכיב דתי. גודלם של מרכיבים אלו בזהות מבטאים …
וכן עניינים תקציר 1 פרק 1 – סקירת ספרות 2 1 .1 העלייה מברית המועצות 2 1.1.1 גלי ההגירה לישראל וקליטת העולים 2 1.1.2 העלייה לישראל מברית המועצות בשנות ה-90 ושילובם בחברה הישראלית 4 1 .2 שרות בצה"ל 7
1 .3 גיוס עולים לצה"ל 1 0 1.3.1 המוטיבציה של עולים להתגייס לצה"ל 1 0 1.3.2 שילובם של עולים בצה"ל 1 1 פרק 2 – שילובם של עולים מברית המועצות בצה"ל משפטים 2.1 עולים מברית המועצות המשרתים בצה"ל משפטים 2.2 סיוע לעולים מברית המועצות להשתלב בצה"ל משפטים פרק 3 – דיון 2 0 סיכום 2 3 מקורות 2 4 תקציר
ההגירה לישראל משפיעה על קצב צמיחת האוכלוסייה הישראלית, על גודל האוכלוסייה ואף מגדירה ומאפיינת את החברה הישראלית ומערכת הריבוד בה. לאור הצרוף הייחודי של מאפיינים הקשור למוצאם ולמעשה ההגירה לחברה הישראלית, עולי מדינות ברית המועצות לשעבר מאופיינים בתכונות ייחודיות המשפיעות על אופי בעיותיהם, על סוגיות עמם על העולים להתמודד, על צרכים הייחודים לעולים אלו ועל הדפוסים באמצעותם עולים אלו מקבלים עזרה. בכדי לספק מענה ראוי לצורכיהם של אוכלוסיית עולים זו, יש להבין את האפיונים, ההתנסויות והצרכים של העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. ההתמקדות בעבודה זו הנה על אוכלוסיית בני הנוער שעלתה מברית המועצות לשעבר במהלך גל העליה שאפיין את שנות ה-90. במסגרת עבודה זו, אעסוק בסוגיה אחת מיני רבות מתחום אוכלוסיית העולים מברית המועצות לשעבר – מידת שילובם בצה”ל כביטוי לשילובם בחברה הישראלית. לפיכך, תבחן מידת ההצלחה בשילובם של עולים מברית המועצות בצבא הישראלי כפי שמוצג בספרות המחקרית. עוד בטרם הוקמה מדינת ישראל, האוכלוסייה היהודית נאלצה להגן על עצמה בסיוע ארגוני מחתרת לוחמים. לצערנו, גם לאחר קום המדינה, מבחינות רבות, ניתן לראות במדינת ישראל כמדינה שחיה על חרבה מאז הקמתה והמשך קיומה מבוסס על שרות החובה של אזרחיה בצה”ל. בעקבות כך, ברור מדוע סוגיית הסתגלותם של עולים חדשים לחברה הישראלית ואף גיוסם לצה"ל ושרות בו באופן משמעותי מקבל עדיפות גבוהה בסדר העדיפויות. מועמדים אלו לשרות מהווים את דור העתיד של המדינה, השתלבותם בצבא יעצב את פניה של החברה הישראלית וכן, יקבעו את המשך קיומה של המדינה. הספרות המקצועית גורסת, כי מערך החינוך הטרום צבאי תורם לעליית המוטיבציה בקרב החניכים. לכן, ניתן לשער, כי חיילים עולים מברית המועצות העוברים הכנה לקראת השרות הצבאי משתלבים טוב יותר במסגרת השרות הצבאי. בנוסף, מאחר ועולים רבים מברית המועצות לשעבר הגיעו לישראל חסרי כל ואף איבדו זכויות רבות להם היו זכאים מארץ מוצאם, כגון זכותם לקצבאות פנסיה, מצבם הכלכלי של משפחות העולים אינו שפיר. לפיכך, ניתן לשער, כי עולים מברית המועצות אשר מקבלים סיוע במהלך השרות הצבאי עם בעיות תנאי השרות האופייניות להם יסתגלו טוב יותר לשרות הצבאי.
השפעת השתייכותם של יהודים לזרם הקונסרבטיבי או לזרם הרפורמי ביהדות על השתלבותם בחברה האמריקאית.
עבודת סמינריון בנושא
תרומת ההשתייכות לזרמים החדשים ביהדות – הזרם הקונסרבטיבי או הזרם הרפורמי, להשתלבותם בארצות הברית של הדור השני להגירת היהודים ממזרח אירופה (בין השנים 1918 ל- 1955)
במסגרת הקורס – פרקים בתולדות יהודי ארצות הברית מספר קורס 10589
1.3 מאפייניו של דור המהגרים 13 פרק 2 – אימוץ הזרמים ביהדות על ידי דור שני להגירה ממזרח אירופה 17
2.1 זהות יהודית והזרמים היהודים בארצות הברית 17
2.2 אימוץ היהדות הרפורמית על ידי הדור השני להגירה 19
2.3 אימוץ היהדות הקונסרבטיבית על ידי הדור השני להגירה 26 פרק 3 – דיון ומסקנות 29 סיכום 34 מקורות 35
מבוא יהודים בארצות – הברית נוטים להזדהות עם אחד משלושה זרמים של היהדות – הזרם האורתודוקסי, הזרם הרפורמי או הזרם קונסרבטיבי. המוני מהגרים יהודיים ממזרח אירופה הגיעו לארצות הברית בין העשור השמיני של המאה ה-19 לעשור השני של המאה ה-20. את פניהם קיבלו בעיקר יהודים ממרכז אירופה המזוהים כיהודים רפורמים. מקובל לייחס את הזהות היהודית של היהודים בארצות הברית כביטוי למידת השתלבותם כיהודים שהיגרו ממזרח אירופה וכצאצאים למהגרים. במסגרת זו, עולה השאלה כיצד תרמו הזרמים החדשים ביהדות (הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי) לדור השני, צאצאיהם של מהגרים יהודים מזרח אירופה, להשתלב בחברה האמריקנית בין השנים 1918 ל- 1955? במסגרת זו, אדון בסוגייה באמצעות סקירת הספרות האקדמית העוסקת בנושא. בנסיון לבחון את סוגיית השפעת השייכות לזרם כזה או אחר ביהדות בארצות הברית על מידת השתלבותו של היהודי בחברה הקולטת אסקור את הספרות העיונית והמחקרית המתמקדת בעיקר ביהדות הקונסרבטיבית והרפורמית. תחילה, בפרק הראשון אגדיר את הזהות היהודית ואציג על קצה המזלג את הזרם האורתודוקסי ביהדות ואת הליך החילון שהחל בארופה. בהמשך הפרק, אציג את הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי ביהדות, כיצד הם התפתחו, מהן העקרונות המנחים אותם וכיצד הם התבססו בארצות הברית. בסוף הפרק, אציג את מאפייניהם של המהגרים ממזרח ארופה לארצות הברית ואת הרקע להגירתם. יש להדגיש, כי הרקע להגירה אינו מתמקד באופן בלעדי בבטחונם האישי של המהגרים היהודים בעקבות הפרעות במזרח ארופה, מאחר וגל ההגירה החל בטרם פרוץ הפרעות. מלכתחילה, גל ההגירה החל מאר והמהגרים תרו אחר שיפור במצבם הסוציו – אקונומי. במסגרת הפרק השני, אבחן כיצד המהגרים ממזרח ארופה וצאצאיהם אמצו את הזרמים החדשים ביהדות. בתחילה, אבחן כיצד היהדות הקונסרבטיבית והיהדות הרפורמית מתייחסות לסוגיית הזהות היהודית. בהמשך, אבחן על בסיס הספרות המחקרית והעיונית, את בחירתם של המהגרים וצאצאיהם בזרם יהודי חדש כזה או אחר לאחר שבחרו לנטוש את הזרם האורתודקסי וכיצד הזרם היהודי מתייחס להשתלבות היהודי בתרבות הנוכרית. בנוסף, אסקור מחקרים הבוחנים את מידת יישומם של היהודים את הטקסים, המצוות והמנהגים היהודיים, התנהגויות שעשויות להעיד על מידת קרבתם לד היהודית הלכה למעשה. לבסוף, במסגרת הפרק השלישי, אדון במידע שהצגתי לאורך שני הפרקים הקודמים ואציד את מסקנותיי בהתאם מניתוח הספרות עולה, כי היהודים שהגרו לארצות הברית ממזרח אירופה בשנים אלו שמרו על ייחודיותם, גם לאחר שהצליחו להיטמע ולהגיע להשגים מבחינה סוציו אקונומית ולהשיג השכלה. המהגרים וצאציהם לא נטמעו באופן מלא מבחינה מבנית ובאופן ישיר בארצות הברית. מבחינת מחקרים שבדקו את ההתנהגות היהודית של המהגרים, בניהם ונכדיהם עולה, כי ברוב המקרים, הם מאופיינים בסולידריות אתנית חזקה – הם נוטים להתרכז במסגרת קהילות הממוקמות בשכונות יהודיות, שפתם מאופיינת בניב יהודי, מאכליהם הנם יהודיים באופן מסורתי, הם מתחברים בעיקר ליהודים וכן, אורח חייהם הנו דתי ברמה גבוהה יותר. יחד עם זאת, התנהגויות אלו פחתו בדורות הבאים. הדבר בא לידי ביטוי בהשתייכותם לזרם יהודי. דור המהגרים זוהה בעיקר כמשוייך לזרם האורתודוקסי. מהגר או צאצא שלו שבחר לעזוב את הזרם האורתודוקסי, בחר תחילה בזרם הקונסרבטיבי. תורו של הזרם הרפורמי הגיע לאחר שהנהגת הזרם בחרה ליישם רפורמות של חזרה למסורת ותמיכה בארץ ישראל ובציונות. במסגרת העבודה, אבחן את השפעת השתייכותם של יהודים לזרם הקונסרבטיבי או לזרם הרפורמי ביהדות על השתלבותם בחברה האמריקאית.
עבודת סמינריון בנושא: מידת השתלבותם של עולים חדשים מברית המועצות בשרות הצבאי בצה”ל
מוגש ל: שם הקורס: מס’ הקורס: תאריך עברי תאריך לועזי
תוכן עניינים
תקציר 1 פרק 1 – סקירת ספרות 2 1 .1 העלייה מברית המועצות 2 1.1.1 גלי ההגירה לישראל וקליטת העולים 2 1.1.2 העלייה לישראל מברית המועצות בשנות ה-90 ושילובם בחברה הישראלית 4 1 .2 שרות בצה”ל 7
1 .3 גיוס עולים לצה”ל 1 0 1.3.1 המוטיבציה של עולים להתגייס לצה”ל 1 0 1.3.2 שילובם של עולים בצה”ל 1 1 פרק 2 – שילובם של עולים מברית המועצות בצה”ל משפטים 2.1 עולים מברית המועצות המשרתים בצה”ל משפטים 2.2 סיוע לעולים מברית המועצות להשתלב בצה”ל משפטים פרק 3 – דיון 2 0 סיכום 2 3 מקורות 2 4
ההגירה לישראל משפיעה על קצב צמיחת האוכלוסייה הישראלית, על גודל האוכלוסייה ואף מגדירה ומאפיינת את החברה הישראלית ומערכת הריבוד בה. לאור הצרוף הייחודי של מאפיינים הקשור למוצאם ולמעשה ההגירה לחברה הישראלית, עולי מדינות ברית המועצות לשעבר מאופיינים בתכונות ייחודיות המשפיעות על אופי בעיותיהם, על סוגיות עמם על העולים להתמודד, על צרכים הייחודים לעולים אלו ועל הדפוסים באמצעותם עולים אלו מקבלים עזרה. בכדי לספק מענה ראוי לצורכיהם של אוכלוסיית עולים זו, יש להבין את האפיונים, ההתנסויות והצרכים של העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. ההתמקדות בעבודה זו הנה על אוכלוסיית בני הנוער שעלתה מברית המועצות לשעבר במהלך גל העליה שאפיין את שנות ה-90. במסגרת עבודה זו, אעסוק בסוגיה אחת מיני רבות מתחום אוכלוסיית העולים מברית המועצות לשעבר – מידת שילובם בצה”ל כביטוי לשילובם בחברה הישראלית. לפיכך, תבחן מידת ההצלחה בשילובם של עולים מברית המועצות בצבא הישראלי כפי שמוצג בספרות המחקרית. עוד בטרם הוקמה מדינת ישראל, האוכלוסייה היהודית נאלצה להגן על עצמה בסיוע ארגוני מחתרת לוחמים. לצערנו, גם לאחר קום המדינה, מבחינות רבות, ניתן לראות במדינת ישראל כמדינה שחיה על חרבה מאז הקמתה והמשך קיומה מבוסס על שרות החובה של אזרחיה בצה”ל. בעקבות כך, ברור מדוע סוגיית הסתגלותם של עולים חדשים לחברה הישראלית ואף גיוסם לצה”ל ושרות בו באופן משמעותי מקבל עדיפות גבוהה בסדר העדיפויות. מועמדים אלו לשרות מהווים את דור העתיד של המדינה, השתלבותם בצבא יעצב את פניה של החברה הישראלית וכן, יקבעו את המשך קיומה של המדינה. הספרות המקצועית גורסת, כי מערך החינוך הטרום צבאי תורם לעליית המוטיבציה בקרב החניכים. לכן, ניתן לשער, כי חיילים עולים מברית המועצות העוברים הכנה לקראת השרות הצבאי משתלבים טוב יותר במסגרת השרות הצבאי. בנוסף, מאחר ועולים רבים מברית המועצות לשעבר הגיעו לישראל חסרי כל ואף איבדו זכויות רבות להם היו זכאים מארץ מוצאם, כגון זכותם לקצבאות פנסיה, מצבם הכלכלי של משפחות העולים אינו שפיר. לפיכך, ניתן לשער, כי עולים מברית המועצות אשר מקבלים סיוע במהלך השרות הצבאי עם בעיות תנאי השרות האופייניות להם יסתגלו טוב יותר לשרות הצבאי.
התמונה: "מוקדש למגני אוסובץ: "מתקפת האנשים המתים" ב-1915", ציור של יבגני פונומריוב, 2015.
(אזהרת תיאור גרפי קל. הפסקה הרלוונטית מסומנת בכוכביות)
עוד ניצחון כזה ואבדנו?
לאורך ההיסטוריה, מלחמות תמיד גבו הרוגים, אבל נדירים מאוד המקרים בהם חיילים שלכאורה "כבר נהרגו" ממשיכים להילחם, ונדירים אף יותר המקרים בהם אלו מנצחים את הקרב בכוחות עצמם.
התקרית המתוארת בפוסט היא בדיוק כזו, והיא תוארה לא פעם כקרב המבעית ביותר בהיסטוריה המודרנית:
הימים ימי מלחמת העולם הראשונה, שנת 1915.
במבצר אוסוביץ שבפולין של ימינו, דאז בשטחי האימפריה הרוסית, נערך עימות ממושך בין הרוסים לבין הגרמנים, אלו ניסו לכבוש מידם את המבצר פעם אחר פעם אך ללא הצלחה. כל הסתערות של הכוח הגרמני (שהיה ביתרון מספרי בלתי נתפס על הרוסים) הסתיימה בנסיגה חזרה, והתקיפות הארטילריות הממושכות לא עזרו להתיש או לחסל את הכוח הרוסי שהחזיק במבצר.
ב-6 באוגוסט 1915, כשבמבצר עומדים כ-900 חיילים רוסים אל מול 14 גדודים שלמים של הגרמנים ועשרות של סוללות תותחים, כשהגרמנים ראו שכל האופציות האחרות כשלו, הם פנו אל הנשק האכזרי ביותר של מלחמת העולם הראשונה - הגז הרעיל.
ב-4 לפנות בוקר, כשתנאי הרוח היו מתאימים, 30 סוללות החלו במהלומה ארטילרית גדולה המשלבת פגזים רגילים ופגזים עם גז כלור - העשב השחיר, העלים הצהיבו, וקני הרובים של הרוסים התעטפו בשכבת כלור.
אחרי ההפגזה, כ-12 גדודים גרמניים הכוללים יותר מ-7000 חיילים התקדמו לעבר המבצר כשהם מצפים להתנגדות נמוכה מאוד מצד הרוסים, אבל את המחזה שנגלה מול עיניהם הם כנראה לא שכחו עד יום מותם;
בין 60 ל-100 חיילים רוסים ששרדו את המתקפה כנגד כל הסיכויים הגיחו מהמבצר.
*****
הופעתם החיצונית הייתה מחרידה - הכוויות הכימיות על הגוף והפנים שלהם היו גלויות לעין בצורה ברורה, הם עטפו חלקים מגופיהם בסמרטוטים, הם השתעלו והקיאו דם וחתיכות מהמעיים, והם נשרפו בעיניהם.
כל זה לא עצר אותם מלהסתער עם רוביהם מכוסי הכלור, ואף לאייש חלק מהתותחים.
*****
הגרמנים נבהלו מאוד, הם החלו לסגת בפאניקה לעמדות שלהם לפני ההתקדמות תוך כדי שהם סופגים אבידות, גם מהאש מצד החיילים הרוסים וגם מגדרות התיל שהם עצמם הקימו.
שבועיים אחר כך, החיילים הרוסים ששרדו את תקיפת הגז התפנו מהמבצר.
ויקיפדיה באנגלית (הערך מדבר על מבצר אוסוביץ. תחת תת-הכותרת "World War 1" יש חלק המדבר על התקרית). התקרית הגיעה מהר מאוד לעיתונות באירופה, וקיבלה את הכינוי שמוצמד לה עד היום - "מתקפת האנשים המתים".
• סרטון יוטיוב של הערוץ Simple History המתאר את התקרית
פרט נוסף למעוניינים: ב-19 ליולי השנה, להקת המטאל Sabaton עומדת להוציא אלבום שלאחד משיריו קוראים Attack of the Dead Men הצפוי לתאר את התקרית.
השיר יצא. לינק לשיר (בליווי קליפ לא רשמי שמתאר את התקרית):
לאדם בתמונה קוראים גדעון מרטין. הוא עלה לארץ כחייל בודד מברית המועצות כדי לשרת בצה"ל. במהלך שירותו הצבאי, הוא הורשע באונס חברתו מבית החיילים הבודדים שבו גר. נגזרו עליו 4 שנים בכלא צבאי. ב-1997, הוא הוביל מרד אסירים שכמעט הסתיים בהצלחה.
בשנות התשעים התנאים בבתי הכלא הצבאיים היו גיהינום - הסוהרים התעללו, הכו, איימו והשפילו אסירים בכל הזדמנות. התנאים הסניטריים היו דוחים, ובפלוגה ג' בה היה כלוא גדעון מרטין, היה מותר להם לראות את אור השמש רק פעם אחת ביום, לכמה דקות. במהלך שהותו שם היו בפלוגה ג' 108 חיילים - פי שתיים מהצפיפות המותרת בחוק.
לאחר זמן מה שגדעון מרטין ישב בכלא 6, הוא לא יכל לסבול יותר את התנאים. תלונותיו לשלטונות הכלא גררו רק השפלות נוספות ואפס תוצאות, אז הוא החליט לעשות מעשה. הוא פנה לשלושה מחבריו בפלוגה, שישבו על שימוש או סחר בסמים וכולם היו עולים חדשים מברית המועצות, והם תכננו ביחד מרד.
הם יצאו לפעולה בארוחת הבוקר של יום שבת, מתי שכמות הסוהרים בכלא הייתה נמוכה. ארבעתם השתלטו על שני הסוהרים ששמרו עליהם באותו זמן, וכבלו אותם עם אזיקים וחבלים לקיר. לאט לאט, הם משכו עוד ועוד סוהרים לחדר האוכל בתירוצים שונים ומשונים (בעיקר שיקרו ואמרו שמישהו התעלף בפנים) וכל פעם השתלטו עליהם בכוח וכבלו אותם. האלימות הקשה ביותר שהופעלה כלפיהם, על פי עדויות הסוהרים והאסירים כאחד, הייתה השפרצה בעזרת צינור לפניו של אחד הסוהרים שנחשב קשוח ואלים במיוחד. במהלך המרד, גויסו לשורות המורדים 19 אסירים, בעיקר מפלוגה ג' של האסירים ה"כבדים", והם שיחררו את שאר האסירים והעמידו שמירות על חומותיו. לאחר שההשתלטות הושלמה, תוך שאף אחד מהסוהרים לא הצליח לדווח לעולם שבחוץ על המרד, הם התקשרו מטלפון ציבורי לכתב ערוץ 2 יאיר כחל, וביקשו ממנו לבוא ולסקר את האירוע. כך הוא הפך לאדם הראשון מחוץ לכותלי הכלא שנודע לו על המרד.
מהר מאוד הוזעקו יחידות הימ"מ והצבא, אך הם לא רצו לפרוץ לכלא בכוח מחשש לבני הערובה. גדעון מרטין כתב, הדפיס, והקריא לכתב יאיר כחל מסמך דרישות מפורט בשם האסירים. מסמך הדרישות כלל סעיפים שקשה שלא לקרוא להם הומניטריים (הפסקת האלימות מצד הסוהרים, הקטנת הצפיפות הבלתי נסבלת, רופא תורן בשבתות), וכמובן שלא יישפטו על המרד ולא יעברו לכלא אזרחי. קצין המשטרה הצבאית הראשי נאלץ להסכים לדרישות תמורת שחרור כל הסוהרים בני הערובה. ברגע שהתקבלה הידיעה, שיחררו המורדים את כל הסוהרים, וחזרו בעצמם לתאים. היה נראה שהם ניצחו.
כבר ביום למחרת, המשטרה הצבאית הפרה את הצד שלה בהתחייבות. אחד אחד, נשפטו משתתפי המרד ונשלחו לעונשים ארוכים בבית כלא אזרחי. אך דבר אחד גדול המרד השיג - הוא חשף בפני ראשי מ.צ והמטכ"ל את תנאי הכליאה בבתי הכלא הצבאיים, ובשנים שלאחר מכן בוצעה רפורמה שיישמה הלכה למעשה חלק גדול מדרישות המורדים. חשוב לזכור, אגב, שרוב האסירים בבתי הכלא הצבאיים היום אינם פליליים בכלל. רובם נמצאים שם על עבירות משמעת, במיוחד נפקדות ועריקות. רק 20% מרצים את עונשם על פשע פלילי מסוג כלשהו, וגם מתוכם רובם יושבים על עבירות לא אלימות כגון שימוש וסחר בסמים.
מה קורה היום בצ'רנוביל?
מוטנטים וזומבים מסתובבים ברחובות? לא ממש. אדמה חרוכה המזוהמת בפסולת רדיואקטיבית? גם לא. סתם עיר רפאים? אפילו זה לא.
העיירה עצמה בשם צ'רנוביל (בניגוד למה שאתם אולי חשבתם) מיושבת (ראו תמונות מצורפות) ומשעממת למדי. גרים בה כ-700 תושבים (רובם עובדי האיזור. חלקם הקטן זה מתיישבים לא חוקיים שחזרו למקום מגוריהם או מסתננים ). קיימת כנסייה, חנות, מוזאון ופאב פעילים בעיר (או יותר נכון כפר...). ישנן מספר אנדרטות, דואר ובית מלון. בערך זהו.
אתם מוזמנים להתרשם מהעיירה בgoogle-maps המצורף. מרתק כמו משחק בינגו בבית אבות.
חשוב להבדיל בין העיר צ'רנוביל שהיתה מרוחקת יחסית מהכור לבין העיר פריפאט הסמוכה לכור. פריפאט (שהיתה עיר צעירה ומודרנית) פונתה לחלוטין והפכה לעיר רפאים של ממש. צ'רנוביל (שהיתה עיר עם היסטוריה ארוכה) פונתה, נוקתה מהפסולת ויושבה חלקית מחדש. האיזור מסביב לכור פונה כמעט לחלוטין והוא דווקא מעניין מאוד לביקור לחובבי היסטוריה ובניינים נטושים. קיימים טיולים מאורגנים לאיזור צ'רנוביל שעוצרים גם בעיירה עצמה (בעיקר לישון). ההרשמה לטיול חייבת להיות מראש עקב ביקורת דרכונים ומשמעת קרינה. הכניסה מותרת רק עם מלווה.
הכור הרגיעני של צ'רנוביל המשיך לתפקד ולייצר חשמל עד שנת 2000. כלומר במשך כמעט 15 אחרי האסון הנורא!
האסון שנחשב לאחד האסונות הגרעיניים בגדולים בהיסטוריה התחיל מפיצוץ מאוד נקודתי. נזק הסביבתי הרב שנפרס על איזורים נרחבים גורם לאנשים לחשוב שהפיצוץ השמיד שטח רב. במציאות בניין אחד בלבד נפגע ממנו. וגם הוא לא הושמד אלא ניזוק. הנזק הכבד של האסון לא היה הפיצוץ עצמו, אלא פיזור של חומרים רדיואקטיביים בצורת אבק על פני השטח. מכלול צ'רנוביל היה מחולק לארבעה תת-כורים שפעלו באופן בלתי תלוי (ועוד שניים היו בבניה). הם כונו "אנרגו-בלוקים" והיו מבודדים לא רע אחד מהשני.
הפיצוץ התרחש בבלוק מספר 4. הבלוק השלישי שהיה צמוד אליו כן קיבל זיהום, אך תיפקודו לא נפגע כלל מהתאונה.
הכור ששלוש מתוך הארבע בלוקים שלו שרדו את האסון חזר לפעילות הסדירה די מהר. הוא פעל באופן סדיר עד 1991 בה הבלוק השני הפסיק את פעילתו עקב תקלה (לא נגרם נזק לנפש). ב-1996 הבלוק הראשון כובה באופן יזום. ובשנת 2000 הבלוק השלישי נסגר והכור עבר לשלב ארוך של "די-אקטיבציה". הפעם הם מתכוונים להפסיק את כל הפעילות הגרעינית באופן מבוקר והדרגתי ולא כמו בפעם הקודמת. הבלוק הרביעי, זה שהושמד ב-1986 עבר וממשיך לעבור טיפול יסודי. הסרקופג הראשון שנבנה סביבו בידד את האבק והוריד את רמת הקרינה בהרבה. אבל עוד בשלבי הקמתו התגלו בו פגמים טכניים רבים. מעליו נבנה עוד מבנה. הקשת הענקית המכונה New Safe Confinement היא מבנה יחידי מסוגו. זהו אחד המבנים הקשתיים הגדולים בעולם והמבנה הנוסע הכבד בעולם. העניין הוא שבמטרה לא להיחשף לקרינה, העובדים הרכיבו אותו קרוב לבלוק הרביעי ואז גררו את הכיפה המוכנה על מסילה עד שהיא התייצבה מעל החלק הפגוע. פרויקט בינלאומי עם עלות מטורפת, שימשך כנראה עוד כמה עשורים.
עיר רפאים
האיזור סביב הכור מבודד מחשש להפצת שאריות קרינה. ישנם מספר דברים מעניינים בו.
מלאור הנאמר עולה השאלה כמה זמן יקח לפנות את עיר שלכם במקרה (חס וחלילה) של אסון טבע בקרבת מקום? זרקו זמן שנשמע לכם הגיוני.
העיר פריפאט ששכנה בסמוך לכור הגרעיני צ'רנוביל, הידוע לשמצה, הוקמה ב-1970 ופונתה ב-1986. העיר הצעירה מתנה כ-47,500 תושבים, רובם צעירים (גיל ממוצע היה 26).
טרם האסון בכור הייתה העיר בתנופת בנייה. ב01:23 בלילה 26 באפריל 1986 התרחשה התקלה הגדולה המוכרת כ"אסון צ'רנוביל". משמעות ומימדי האסון לא היו ברורים באופן מידי. ב12:20 בצהרים של 27 לאפריל המשטרה סיימה כינוס חירום וחילקה את העיר לאיזורי פינוי. ב12:30 השוטרים היו פרוסים בעיר. ב13:10 הופעל כרוז ברדיו המסביר לתושבים שעליהם להתפנות במהירות ולקחת רק חפצים הכרחיים ביותר. ב14:00 נפתחו שערי אוטובוסי החילוץ שנפרסו בעיר. ב-16:30 דווח שכל תושבי העיר פונו. תושבי העיר לא חזרו אליה מעולם.
כך שמתחילת המבצע עד סופו חלפו כ-4 שעות. מתוכם שעתיים היו הכנה ושעתיים הפינוי עצמו.
כנסיה בצ'רנוביל
אפשר בטעות להסיק מכך שהיסטוריה של העיר מסתיימת באותו היום. אבל לא. העיר שימשה כבסיס לכוחות ההצלה והצבא שעבדו בסילוק הפסלות. חלק לא קטן מהם מתו בעקבות המבצע. העיר המודרנית שהיתה נטושה טרייה משכה לעצמה גנבים ובוזזים רבים. גם כוחות המשטרה שפעלו באיזור הרשו לעצמם לבזוז רכוש נטוש. הביזה של ציוד שחלקו ספג אבק רדיואקטיבי נמשכה עד שהוחלט לרכז את כל החפצים ולקבור אותם בקרבת העיר. החלק העצוב שבוזזים מצאו את בית הקברות הזה... לאחר סיום המבצע המרכזי, העיר נוקתה מקרינה (אם כי עדיין נחשבת למזוהמת, מסיבות טובות) וננטשה. היום היא עיר רפאים שנאכלה כמעט כולה על ידי יער. הבניינים הנטושים עומדים ריקים בעיקר, תודות למאמציהם של בוזזים.
העיר משמשת כיעד תיירותי. הכניסה מותרת אך ורק עם מדריך מורשה ודורשת ביקורת דרכונים.
בסרטון המצורף - כתבה בנוגע לסיור בצ'רנוביל בעקבות הסדרה המצליחה
מי שצפה בסדרה המעולה צ'רנוביל, או שיחק ב-Red Alert כשהיה קטן בוודאי שם לב שכל הרוסים קוראים אחד לשני "קומרד" (comrade). ובכן, תופתעו לגלות (אם אינכם רוסים) שזו בכלל לא מילה ברוסית אלא באנגלית, ושרוסים או חברי מפלגה קומוניסטים לא באמת קראו אחד לשני קומרד. המונח שבו נהגו להשתמש הוא Tovarisch (חבר). אז בפעם הבאה שאתם פוגשים מדען רוסי, אל תקראו לו קומרד.
הרבה לפני שצ'רנוביל הפכה לדבר החם ביותר בסטרימינג ומעבר לו, הורה הרבי מליובאוויטש להעלות לישראל כמה שיותר ילדים יהודים מאזור מוכה האסון בצ'רנוביל.
כך, ב- 1990 נפתח מבצע הצלה יחיד מסוגו שנפרש על גבי שנים. יותר מ2,500 ילדים הוצאו מהאזור המזוהם בקרינה רדיואקטיבית, והועלו בזה אחר זה לפנימייה ייעודית בכפר חב"ד, שם הם נקלטו, חיו ולמדו למשך מספר שנים, ומשם היישר לחיק החברה הישראלית.
ויש אפילו בול.
בבננות יש חומרים רדיואקטיביים, שבמהלך כל אכילת בננה מפיצים לגוף קרינה מיננת.(כמו קרינה של כורים גרעיניים או צילום רנטגן, אבל הרבה הרבה הרבה הרבה פחות.
עובדת בונוס: כמות הקרינה שנפלטה באסון צ'רנוביל, האסון הגרעיני החמור ביותר בהיסטוריה,(שנבע מתקלה) ופוקושימה שנמצא מיד אחריו, שוות ערך לכמות הקרינה ב6,480,000,000,000 בננות. זאת אומרת, 6.48 טריליון בננות.
בונוס, בונוס! סרטון מאחד הטיולים המאורגנים, באנגלית. היוצרים אינם חלק מהצוות, ככה שזה לא פרסומת:
